מְלֹא כָּל הַדֶּרֶךְ שִׁפְעַת דְּמוּתָהּ

הִנֵּה הִיא עוֹלָה מִקַּדְמַת קַדְמוּתָהּ,

וּמַהוּת הָאִמָּהוּת כְּלוּלָה בְּכַמּוּתָהּ.

רָמָה וְנֶעֱרָמָה כִּשְׁדֵמָה בִּגְדִישָׁהּ,

תִּשָּׂא אֶת הוֹדָהּ – סוֹד־אִמָּא קַדִּישָׁא,

כָּמוֹהָ כָּאָרֶץ – עַתִּיקָה־חֲדִישָׁה.

וְאִם יֵשׁ וּלְבָבִי יְבִינָהּ כִּפְשׁוּטָהּ:

בְּרִיָּה מְהַלֶּכֶת בְּלִי חִין גְּמִישׁוּתָהּ, –

אִשָּׁה הַנּוֹשְׂאָה אֶת גּוֹרַל אִשּׁוּתָהּ…

וְעָנָה הֵרוֹנָהּ בָּהּ בְּשׂוֹא מְלֵאוּתוֹ:

אָנֹכִי הַבָּשָׂר הַנַּעֲלֶה בְּלֵאוּתוֹ,

וּבְכָרְעִי – וְנוֹלַד הָאָדָם בְּגֵאוּתוֹ.

לֹא שַׁרְתִּי, אִשָּׁה, לָךְ, לֹא קְרָאתִיךְ בְּשֵׁם,

כִּי יָרֵאתִי אֶת יָפְיֵךְ הַלּוֹכֵד!

חָטָאתִי לְפָנַיִךְ תָּמִיד עַל לֹא־חֵטְא

אָשַׁמְתִּי – וְלֹא הָיִיתִי אָשֵׁם.

לֹא דִּבַּרְתִּי בָּךְ, אִשָּׁה… אַךְ בְּנַפְשִׁי יְדֻבַּר

הַרְבֵּה בְּמַרְאֵךְ הָאָהוּב;

וָאֶשָּׂא אַהֲבָתֵךְ בִּלְבָבִי הַכָּאוּב

כְּשֵׂאתֵךְ בְּקִרְבֵּךְ הָעֻבָּר.

בִּקַּשְׁתִּיךְ וְלֹא מְצָאתִיךְ… אַךְ תָּמִיד אָנֹכִי

אֶמְצָא אֶת עַצְמִי בְּתוֹכֵךְ:

יָדַעְתִּי: אֶת נַפְשִׁי לְלַהֵט – זֶה כֹּחֵךְ,

לִחְיוֹת בְּלַהֲטֵךְ – זֶה כֹּחִי!…

– – – אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת – וַאֲנִי הֲדַר זִיוֵךְ

אוֹרֵג לְמַסֶּכֶת עִם שֶׁמֶשׁ אֲבִיבֵךְ;

עָשִׂיתִי שִׁירִי זֵר זָהָב סְבִיבֵךְ,

אֶשְׁאַף צִלֵּךְ בְּאוֹר נְתִיבֵךְ;

וּמַה טּוֹב כִּי הֵיטַבְתִּי לִרְאוֹת כָּל טִיבֵךְ!

אַתְּ תּוֹכִי, וְאָנֹכִי בְּתוֹכֵךְ וּבָרֵךְ,

כָּל יוֹם אַתְּ נִבְרֵאת בִּשְׁבִילִי – – וּמְבָרֵךְ

יִצְרִי אֶת יוֹצְרֵךְ שֶׁהוּא כָּך יְצָרֵךְ…

בְּכָל דְּרָכַיִךְ דַּרְכִּי אֲשָׂרֵךְ,

וְאִם רַבַּת תְּיַסְּרִינִי – לִי טוֹב מוּסָרֵךְ.

אַתְּ הָרוּחַ הַמְּכַבָּה וּמְלַבָּה גַחַלְתִּי, –

אַתְּ תְּחִלַּת חֲלוֹמִי וְתַכְלִית תּוֹחַלְתִּי;

וּמֵאָז הַחִלּוֹתִי לְיַחֵל – מִשְׁאַלְתִּי:

הַגִּיעַ עָדַיִךְ בְּדַעְתִּי וּבְאִוַּלְתִּי…

וְאַתְּ נִצְחוֹנִי הָאֶחָד וּמַפַּלְתִּי.

פָּנֶיהָ חוֹתְרוֹת בְּגַלֵּי יָם הָאוֹר –

חוֹתְכוֹת כְּמוֹ בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה;

רְאֵה: תַּבְנִית הוֹד גְּלוּפָה

בְּשֵׁישׁ הָאֲוִיר הַטָּהוֹר.

כְּנֶשֶׁר צָעִיר אֱלֵי שֶׁמֶשׁ תִּצְהַל,

וְכָל הָעוֹלָם הוּא שְׁלָלָהּ.

גַּם לֶאֱלוֹהַּ יִיטַב בִּגְלָלָהּ,

הַיּוֹם אֶת סוֹדוֹ הַגָּדוֹל יְגַל לָהּ

בְּזִיו עֵין הַתְּכֵלֶת, בְּחֵן עֵץ מֵצַל – – –

הוֹחִילִי נַפְשִׁי עֲצוּבָה,

מְעַט מֵרֹב טוּבָהּ

גַּם לָךְ הֵן תֶּאֱצַל.

נַעֲרָה בְּאוֹר עַל שְׂפַת הַיְאוֹר,

יֶרֶק נָהִיר מוּל רָקִיעַ נָאוֹר,

וְגוּף – כְּחָצוּב מֵהַשַּׁיִשׁ הַטָּהוֹר.

נַעֲרָה יוֹרֶדֶת, טוֹבֶלֶת בַּגַּל –

עֶרְיָתָהּ הַטְּהוֹרָה כִּבְשׂוֹרָה פֹּה תְּגַל,

כָּךְ רוֹדֶן לֹא פִּסֵּל, לֹא צִיֵּר עוֹד שַׁגַּל!

הַצּוּר־הַצַּיָּר עֲשָׂאָהּ יְשָׁרָה

כְּפֶרַח הַנִּיר, כַּצִּפּוֹר הַשָּׁרָה,

כְּחִידָה מִנִּי קֶדֶם יְחִידָה שָׁאֲרָה. – – –

הִנָּךְ חֲמוּדָה! וְחַנּוּן כֹּה חִנֵּךְ

פְּלִיאָה אַתְּ נִצַּחַת כְּנֵצַח מִינֵךְ,

בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ אֹהֲבֵךְ, אֲבִינֵךְ.

עַל דֶּרֶךְ חַיַּי לְפָנִים הִתְיַצַּבְתְּ,

בְּעֹמֶק נַפְשִׁי כִּבְסֶלַע חָצָבְתְּ,

וְצֶלֶם דְּמוּתִי הַנֶּעֱצֶבֶת עִצַּבְתְּ.

נַעַר הָיִיתִי – מָתַי לֹא אֶזָּכֵר –

יָצָאתִי בְּעִקְּבַיִךְ נְצוּרוֹת לְשַׁחֵר,

וְיָפְיֵךְ לְפָנַי יְהַלֵּךְ וְלֹא אַחֵר…

וָאֵבְךְּ, וָאָשִׁיר, וּבְנַפְשִׁי אֵין שָׁלוֹם – –

בְּאַלְפֵי קוֹלוֹתָיו לָךְ לִבִּי יַהֲלוֹם,

וְאַתְּ נַעֲלָמָה וְנִגְלָה כְּבַחֲלוֹם.

שַׁלֶּכֶת… רַחוּם הָעוֹלָם וּמְחֻנָּן,

רֵיחַ הַשָּׂדֶה כֹּה טָהוֹר וּמְסֻנָּן,

וּבְפִי צִפֳּרִים נֹעַם שְׁמֵךְ מְרֻנָּן – – –

יֵשׁ שָׂדוֹת לֵאלֹהִים עוֹד רָוִים וְנָבִים,

עֲלֵיהֶם מְאִירִים פְּנֵי שָׁמַיִם נָאוִים,

וְהֵם מְסַפְּרִים עִם לִבּוֹת עֲנָוִים – – –

יֵשׁ עוֹד שְׁבִיל לַזָּהָב הַטָּהוֹר – בּוֹ בָּאִים

הוֹלְכֵי דוּמִיָּה – וְצַעֲדֵיהֶם מָטְבָּעִים

בֶּעָפָר כִּנְשִׁיקוֹת– וּנְטוּעִים כְּתָאִים

בְּגוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשּׁוֹקֵק חֲסָדִים

מִצִּית הָרָקִיעַ עַד תַּשְׁתִּית מַסָּדִים,

וְכָל רֶגֶל־גַּאֲוָה תַּכְאִיבוֹ כְּסַדִּים.

וְשִׂיחַ וְסוֹד לְרוּחוֹת מַשִּׁירוֹת

נִצַּת הָאָבִיב בָּעֳפָאִים, וּמַשְׁאִירוֹת

תְּשׁוּקָה וְאַהֲבָה לְשִׁירַת הַשִּׁירוֹת –

קוֹל צְחוֹק עֲלָמוֹת מְאַלְּמוֹת בַּשָּׂדוֹת, –

בְּחֶמְדַת הָאֲדָמָה לָהֶן עֶשֶׂר יָדוֹת,

כִּי הֵן לֶחֶם הָאָרֶץ וּדְבַשׁ הָאַגָּדוֹת – – –

אָשִׁירָה לָעֲלָמוֹת הַנּוּגוֹת בַּאֲבִיבָן,

טְהוֹרוֹת הָעֵינַיִם כַּדְּגָנִיּוֹת בְּצִבְעָן,

אוֹ כָּאַטְלַס הַשָּׁחֹר עַל בְּשָׂרָן זֶה זִיוָן;

אָשִׁיר לָעֲלָמוֹת שֶׁהֵן שִׁיר מִטִּבְעָן,

וְהַשִּׁירָה לְבַדָּהּ הִיא יוֹדְעָה מַה טִּיבָן.

שֶׁהֵן שִׁיר־הַשִּׁירִים שֶׁלַּנֶּפֶשׁ הַחוֹלָה

מֵאַהֲבָה הַיּוֹקֶדֶת בְּאִשָּׁהּ הַגְּדוֹלָה:

שֶׁאַהֲבָה הִיא הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵינֶנָּה יְכוֹלָה

לָשִׁיר עַד תֻּמָּהּ אֶת עָצְמַת שְׁכוֹלָהּ

שֶׁמִּתְּהוֹם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים הִיא דוֹלָה.

אָשִׁיר לוֹ לַיֹּפִי הֶעָמֹק מִכָּל בְּכִי,

שֶׁהוּא בְּלִבֵּנוּ גוֹאֶה כְּמוֹ דֳכִי

בְּלֶב יָם, הַזּוֹעֵק אֶל הַשֶּׁמֶשׁ:" שְׁחִי!"

כִּי אֵינֶנּוּ יָכוֹל בָּהּ לִנְגֹּעַ בִּמְחִי,

וְרַק בַּמַּרְאָה הַגָּדוֹל בּוֹ תְּחִי – – –

כִּי יָבוֹא הַקּוֹצֵר וּבְיָדוֹ הַמַּגָּל,

וְקָצַר הַתְּבוּאָה בַּחֲצִי הַמַּעְגָּל,

לֹא תָּשׁוּב עוֹד הָרוּחַ לְהַכּוֹת בָּהּ הַגַּל, –

וְנָחוּ עֲלֵי אֶרֶץ הַשִּׁבֳּלִים הַשְּׁתוּקוֹת,

כְּקַרְנֵי הַחַמָּה מְלֵאוֹת וּמְתוּקוֹת,

מֵעֹל הָאֲדָמָה הַכָּבֵד פְּרוּקוֹת, –

כַּעֲלָמוֹת שֶׁעָיְפוּ בִּמְחוֹלָן, וְהִנָּן

עַל מִשְׁכָּבָן כַּצִּפֳּרִים בְּקִנָּן,

וּבְיַד הַחֲלוֹם כָּל טוּבָן וְחִנָּן…

בָּשֵׁל כְּבָר הַפְּרִי – – – וְהַשָּׂדֶה כְּכַלָּה

נַפְשָׁה לְאַלּוּף נְעוּרֶיהָ כָּלָה –

וּבָא, וּבְיָד חֲזָקָה גְאָלָהּ!

עַתָּה לָהּ תָּנוּחַ רְוֵחָה וְרָוָה,

וּפְנֵי אֲהוּבָהּ לְנֶגְדָּהּ מְשַׁוָּה,

וְעוֹד תְּשׁוּקָתָהּ לְאַהֲבָתוֹ מְשַׁוְּעָה. – – –

עַל גְּבוּל הָאַפְסַיִם שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵךְ,

בְּתֹהוּ לֹא־דְרָכִים,

נְטוּעִים עוֹד פְּרָחִים –

פִּרְחֵי־אֵשׁ אֲדֻמִּים כְּדָמֵךְ הַסָּמֹק,

וּלְבָנִים כְּתֻמֵּךְ הֶעָמֹק…

וַאֲנִי קְסוּם הוֹפָעָתֵךְ וּבְשׂוּם יִפְעָתֵךְ,

כְּמוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּי נָפַל אוֹר עֵינֵךְ,

וְאֵין רֶגַע בְּיוֹמִי וְלֵילִי שֶׁאֵינֵךְ

עוֹמְדָה לְפָנַי בְּכָל חֶמְדַת שִׁפְעָתֵךְ;

כִּי עוֹד נַעַר אָנֹכִי אִתָּךְ כְּאָז, ־

מִשְׁתָּאֶה לְחִנֵּךְ הַחַנּוּן וְהָעָז,

בְּהִתְגַּלּוּת וּבְרָז – – –

לֹא אָשִׁיר לָךְ! כִּי מַה הוּא הַשִּׁיר לְעֻמַּת

בַּת הַשְּׂחוֹק הַמְּאִירָה בְּפָנַיִךְ, וְתֻמַּת

לֶכְתֵּךְ לְפָנַי פֹּה בְּתוֹךְ מְהוּמַת

הַכְּרָךְ הַסּוֹאֵן, וְאַתְּ רְחוֹקָה מִטֻּמְאַת

הַכִּעוּר הַמֵּמִית וְאֵינֶנּוּ מוּמָת.

אַחֲרִישׁ, אֶשְׁתָּאֶה לָךְ כְּאִילָן לַעֲמִיתוֹ,

שֶׁאָנֹכִי יוֹדֵעַ אֶת טִיבוֹ וַאֲמִתּוֹ,

וְאֵינֶנִּי שׁוֹאֵל כָּל דָּבָר מֵאִתּוֹ,

וְהוּא מְסַפֵּר עִם לִבִּי וּמַרְטִיטוֹ,

וּמְגַלֶּה לִי אֶת סוֹד דִּמְמָתוֹ וַהֲמִיתוֹ.

אֶצְמָא לָךְ, וּצְמָאִי אֲרַוֶּה רַק בַּדְּמוּת…

אַתְּ נוֹבְעָה בְּתוֹכִי כְּמַעְיָן מִקַּדְמוּת,

בְּכָל חַיַּי לְיָפְיֵךְ הֶעָמֹק אֲנִי צָמוּד,

כִּי אַתְּ סוֹד־אֱלֹהִים הַמְעַנֶּה, הֶחָמוּד,

וְכָל עוֹד אֶת פָּנַיִךְ אֶרְאֶה לֹא אָמוּת.

… רוּחַ מְסַפֶּרֶת בְּחֻרְשַׁת הָאֳרָנִים

עִם דֶּשֶׁא רָדוּם וּדְרוֹרִים עֵרָנִים, –

אִתָּהּ אֲנִי לַדְּרוֹר וְלָאוֹר אַנְעִים!

יָמִים רְדוּפִים כִּצְבָאִים מֻדָּחִים

בָּאִים לְפָנַי וּמְדַבְּרִים וְשָׂחִים, –

אִתָּם אֶאֱרַח לַבְּקָרִים הַצַּחִים: –

בָּדָד אֲהַלֵּךְ בַּשָּׂדֶה לְאִטִּי,

לִפְנֵי הָאִילָנוֹת אֶשְׁפְּכָה הֲמִיתִי,

וְאֶשַׁק לַנַּעֲרָה שֶׁאֵינֶנָּה אִתִּי – – –

וְכֹה לִקְרָאתָהּ לְעוֹלָם אֲנִי צוֹעֵד;

אֶקְרָא לָאַהֲבָה שֶׁאֵחֲרָה מִן הַמּוֹעֵד,

וְקוֹלָהּ מְפַתֶּה וּמְשַׁטֶּה כְּמוֹ הֵד!

…אִוְשָׁה בַּחֻרְשָׁה כֹּה רְחוּמָה וּסְתוּמָה;

וְנֶפֶשׁ הַהֵלֶךְ הֲלוּמָה וּקְסוּמָה

מֵרֵיחַ יַלְדוּת וְרוּחָהּ הַבְּשׂוּמָה. – – –

לרעיתי, לחיה

עוֹד כָּל הָעַז וְכָל הַמָּתוֹק בָּךְ מַחֲרִישׁ כָּאֲדָמָה

טֶרֶם בָּהּ תְּהִי יַד חוֹרֵשׁ וּמַחֲרֶשֶׁת;

אַךְ עוֹד מְעַט וְתִתְעוֹרְרִי, וּכִלְבִיאָה נִרְעֶשֶׁת

בִּקְרֹב אֵלֶיהָ פֶּתַע הַגִּבּוֹר בָּרַעֲמָה, –

תִּרְעַם בְּנַפְשֵׁךְ כָּל נִימָה הַנָּמָה,

וְהַסּוֹד עַד הַיְסוֹד בָּךְ יִשָּׂא קוֹל בְּרָמָה!

וְאַךְ יֵחָשֵׂף – יֵאָסֵף זֶה הַסּוֹד,

וְשָׁב בְּתַעֲלוּמוֹת מַעֲמַקָּיו לְהִתְכַּסּוֹת…

וְעוֹדֵךְ בְּרִפְיוֹנֵךְ וְרִוְיוֹנֵךְ הֶעָמֹק –

וְזָרַח אוֹר חָדָשׁ בְּעוֹרֵךְ הַמָּתוֹק,

וְאַתְּ הַמַּפְלִיאָה לְגַלּוֹת וּלְכַסּוֹת –

תְּבִיאִינִי בְּסוֹד חֲמוּדוֹתַיִךְ לַחֲסוֹת, –

וְאָבוֹא וְלֹא אֹבֶה מֵחַמּוּקַיִךְ לַחֲמֹק – – –

בְּכָל דֶּרֶךְ אֵלַיִךְ דַּרְכִּי אֲשָׂרֵךְ,

רֵיחַ שָׂדֶה יְבַשֵּׂר לִי בְּשָׂרֵךְ,

וְרוּחִי עִם הָרוּחַ פּוֹרְטָה עַל שְׂעָרֵךְ.

הַפְּרָחִים מְסַפְּרִים מַה הֶגְיֵךְ וַהֲגִיגֵךְ,

לַחַשׁ כָּל שִׂיחַ – שִׂיחֵךְ וְשִׂיגֵךְ;

אַתְּ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה – וַאֲנִי מַשִּׂיגֵךְ!

בָּאוֹר וּבָאֹפֶל אֵלַי תִּגַלִּי,

רֶגַע בְּיָפְיֵךְ אֶת רָזֵךְ תְּגַלִּי –

וְנֵצַח דְּמוּתֵךְ בְּאַהֲבָה תִּגַּהּ לִי…

כָּל חַיַּי עַל חַיַּיִךְ אֶשְׂמַח וְאֶסָּמֵךְ,

כִּבְגַן־עֵדֶן מִקֶּדֶם אֲנִי בָּשׂוּם מִבְּשָׂמֵךְ,

וֵאלֹהִים בְּחַסְדּוֹ בִּלְבָבִי שִׁיר שָׂמֵךְ – – –

דּוֹרוֹת הוֹלְכִים וּבָאִים,

וְקוֹלוֹת צָהֳלָה וּנְכָאִים

בְּזֶרֶם הַזְּמַן מֻבְלָעִים.

כַּיָּם הַחוֹתֵר אֶל הַחוֹף

גַּלָּיו לֹא יֶחְדַּל לִדְחוֹף,

יִסּוֹג לְאָחוֹר – וְיִתְקוֹף, –

כֵּן גֶּבֶר יָרוּץ אֶת אָרְחוֹ:

יוֹמוֹ יְקַלֵּל, יְבָרְכוֹ, –

אַךְ קָדִימָה יִשָּׂא אֶת טָרְחוֹ.

וְהָאִשַּׁה עַל דְּבָרֶיהָ תִּשְׁקֹד,

• נַפְשָׁהּ לְעוֹלָם לֹא תִּשְׁקֹט,

וְהָעוֹלָם בְּלִבָּהּ כִּיקוֹד –

וְתִשְׁאַג כַּלְּבִיאָה בְכִלְאָהּ!

בָּאִשָּׁה סוֹד יָפְיוֹ אֵל גִּלָּה,

וטֶרֶם מְלַאכְתּוֹ בָּהּ כִּלָּה – – –

כִּבְאַרְמוֹן עַתִּיק אֲרִיחֵי אֲבָנָיו –

כֵּן שִׁבְעִים שְׁנוֹתָיו עֲרוּכוֹת עַל פָּנָיו;

נָשָׁה נְשׁוֹתָיו – – וּמַה לּוֹ וּלְבָנָיו?!

זָקֵן מִסְכֵּן, מַחֲרִישׁ וְזָעֵף,

אַף לֹא צָמֵא וְלֹא רָעֵב,

וּמוֹאֵס בְּכָל אֲשֶׁר אָהֵב.

מְעוּכִים תַּחְתָּיו כְּסָתוֹת, כָּרִים,

וְאֵין יְקָר לִבְגָדָיו הַיְקָרִים,

רִיק מֵעֲבָרָיו, וַאֲבָרָיו קָרִים.

בְּחֵיקוֹ הַנַּעֲרָה שׁוֹכְבָה לָהּ דֹּם, –

לִבָּהּ לַדּוֹד הַצַּח וְאָדֹם,

תִּבְחַר לִהְיוֹת לְרַגְלָיו הֲדֹם!

יֵשׁ וְהָאִישׁ יְאַמֵּץ גּוּפוֹ,

אוּלַי יָשִׁיב לַיָּעֵף מְעוּפוֹ,

אַךְ לֹא יָחוּשׁ טוּב שְׁאֵר וְצוּפוֹ…

וְנוֹפְלָה רוּחוֹ מִמְּרוֹם בְּשָׂרָהּ

כִּנְפֹל מֵעֵץ צִפּוֹר בַּסְּעָרָה…

“בּוֹגְדָה!” יִזְעַם, “קָרָה וְזָרָה!”

וְהִיא חַסְדָּהּ לַמֶּלֶךְ תֵּט – – –

אָז יְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ רְתֵת:

הָהּ, מַה יִּקַּח לֹא יָכֹל עוֹד תֵּת? –

מַה נּוֹי יוֹסִיף וְהוּא שָׁאוּל, –

פְּרִי מָתוֹק בְּגַן נָעוּל!

וַיִּזְכֹּר אֲהָבָיו – טַעְמָם, רֵיחָם,

וְהַלֵּב הַקַּר נֵעוֹר וַיֵּחַם!

וְהוֹרְדוֹס חוֹלֶה, שְׂבַע אֵימִים וְדָמִים,

אַךְ יִצְרֵי נְעוּרָיו בּוֹ עוֹד לֹא נְדַמִּים.

בָּז לְכָל אָדָם – לְחָנְפָּם, לְמִרְיָם,

לְאַחַת רַק נִכְסֶפֶת נַפְשׁוֹ – לְמִרְיָם, –

בַּת מַרְדּוּת חֲשׁוּקָה! לֹא יָקוּם כְּמוֹתָהּ,

שִׁבְעָתַיִם נָאוָה, נֶאֱהָבָה בְּמוֹתָהּ…

לֹא יַפְרִיד גַּם הַקֶּבֶר בֵּינוֹ וּבֵינָהּ,

הַמָּוֶת חִזֵּק רַק, זִקֵּק אֶת יֵינָהּ –

הָהּ, יֵין עֲדָנִים! הוּא יָבוֹא בַּעֲצָמָיו,

יְחִילוֹ, יַרְעִילוֹ בִּרְקָחָיו וּבְשָׂמָיו.

"רַעֲיָה! יָפְיָפִית כֹּה בִּדְמִי צַעֲרֵךְ,

רַק לְעַנּוֹתֵנִי יוֹצְרֵךְ יְצָרֵךְ.

כְּאוֹר נֹגַהּ בָּאֹפֶל אֶחֱזֶה הוֹד גֵּוֵךְ,

אֲדַמֵּךְ, אֲרַחֲמֵךְ, אֹהֲבֵךְ בִּכְאֵבֵךְ. – –

וּבְיָדָיו אֶת בְּשָׂרוֹ הַלּוֹהֵט יְחַבֵּק, –

הִתְרַפֵּק עַל דְּמוּתָהּ, וְכֹה בָּהּ יִדַּבֵּק;

וּפִתְאֹם יִתְנַעֵר הַחוֹלֶה וִידוֹבֵב:

“מִרְיָם!” וְאֶת פָּנָיו אֶל הַכֹּתֶל יָסֵב.

וַיֵּבְךְּ אֶל לִבּוֹ וּמָצָא אֶת פְּדוּתוֹ

בַּבְּכִי הָעוֹלֶה מֵעִמְקֵי עֱנוּתוֹ.

וּבִיהוּדָה אָז נוֹדַע כִּי בָּכָה, כִּי בָּכָה

הֶעָרִיץ בְּמוֹתוֹ – – וַתְּהִי הָרְוָחָה!

– – וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם,

הִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו הַבּוֹרֵא – וְרָאָם:

וְהִנֵּה מְאֹד טוֹב וְאֵין־סוֹף בְּרָאָם.

וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ וְהָגָה, כִּבְיָכוֹל:

אֵין קֵצֶה לְרוּם הֶחָלָל הַכָּחֹל,

אֵין סְפוֹרוֹת לַכּוֹכָבִים, וְתִכְלָה אֵין לַחוֹל, –

וְאָנֹכִי לְבַדִּי כָּל הַפֹּעַל כּוֹלֵל,

וְכָל הַמִּכְלוֹל בְּשִׂכְלִי מִתְחוֹלֵל,

וּמִי יַשִּׂיגֵנִי כִּי הִנְנִי כָּל אֵל?!

יְחִידִי יִתְהַלֵּךְ וּבוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו,

אֵין יָד וְאֵין שֵׁם וּמָקוֹם מִבַּלְעָדָיו,

וְהוּא חוֹבֵק עוֹלָמוֹ הַנָּאֶה בְּמוֹ־יָדָיו.

וְרַעֲיוֹן בְּלֵב עֶלְיוֹן כַּבָּרָק יַחֲלוֹף:

מֵחֹמֶר הַנֵּצַח יוּצַר יְצוּר־חֲלוֹף –

נֶפֶשׁ חֲכָמָה, מֵעֵין אוֹר הָאֵין־סוֹף:

רוּחוֹ הַכַּבִּיר יַאֲבִיר מְרוֹמִים,

הֲגִיגוֹ הַחוֹתֵר יַעֲמִיק תְּהוֹמִים,

וְצֶלֶם עוֹשֵׂהוּ צַלְמוֹ – תְּאוֹמִים…

וַיִּיצֶר אֱלוֹהַּ אָדָם כְּמַדּוֹ,

רָאָה כִּי לֹא שָׁלֵם, לֹא אֵיתָן מַעֲמָדוֹ,

וְאֵשֶׁת חֲמוּדוֹת הוּא נָתַן עִמָּדוֹ:

"שַׂחֵק בָּהּ, הַגֶּבֶר, וְתוֹלָדוֹת לִי הָבוּ!

וְאֵלַי תְּשׁוּקַתְכֶם עֵת דּוֹדִים תִּתְרַוּוּ,

וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים כַּאֲשֶׁר תֹּאהֲבוּ!"

וְהָיָה כְּכַלּוֹתוֹ לְצַוּוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם,

עַיִן שֶׁל מַעְלָה פָּקְחָה עֵינֵיהֶם,

וּמַלְאָךְ הִנֵּה בָּא, וְהוּא מְרַקֵּד בֵּינֵיהֶם:

"אָנֹכִי הָאַהֲבָה! – הַצִּמְאָה וְהָרְוָיָה,

מַרְפֵּא בִּכְנָפַי לְמַדְוֵי הַהֲוָיָה,

קְרָא לָהּ חַוָּה… כִּי הִיא אֵם כָּל חֲוָיָה!"

אָז יִקְרַב הָאָדָם לָאִשָּׁה, לְחַוָּה,

וַיִּקָחֶנָּה אֵלָיו בְּחֶזְקַת הָאַהֲבָה,

וַיְכַסֶּהָ מֵעֵין הַמַּלְאָךְ הָרְחָבָה.

וְהָאִשָּׁה עֵינֶיהָ לַפֶּלִאי מֵאָז,

כִּי יַחְמֹד חֲמוּדוֹתֶיהָ – הַיֹּפִי הֶעָז, –

סוֹד־אֱלֹהִים, בָּהּ תִּתְגַּל וְתִתְכָּס. – – –