רקע
משה בן־מנחם
אַהֲבָה בְּיִסּוּרִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יבנה; תשכ"ו 1966

וְהוֹרְדוֹס חוֹלֶה, שְׂבַע אֵימִים וְדָמִים,

אַךְ יִצְרֵי נְעוּרָיו בּוֹ עוֹד לֹא נְדַמִּים.


בָּז לְכָל אָדָם – לְחָנְפָּם, לְמִרְיָם,

לְאַחַת רַק נִכְסֶפֶת נַפְשׁוֹ – לְמִרְיָם, –


בַּת מַרְדּוּת חֲשׁוּקָה! לֹא יָקוּם כְּמוֹתָהּ,

שִׁבְעָתַיִם נָאוָה, נֶאֱהָבָה בְּמוֹתָהּ…


לֹא יַפְרִיד גַּם הַקֶּבֶר בֵּינוֹ וּבֵינָהּ,

הַמָּוֶת חִזֵּק רַק, זִקֵּק אֶת יֵינָהּ –


הָהּ, יֵין עֲדָנִים! הוּא יָבוֹא בַּעֲצָמָיו,

יְחִילוֹ, יַרְעִילוֹ בִּרְקָחָיו וּבְשָׂמָיו.


"רַעֲיָה! יָפְיָפִית כֹּה בִּדְמִי צַעֲרֵךְ,

רַק לְעַנּוֹתֵנִי יוֹצְרֵךְ יְצָרֵךְ.


כְּאוֹר נֹגַהּ בָּאֹפֶל אֶחֱזֶה הוֹד גֵּוֵךְ,

אֲדַמֵּךְ, אֲרַחֲמֵךְ, אֹהֲבֵךְ בִּכְאֵבֵךְ. – –


וּבְיָדָיו אֶת בְּשָׂרוֹ הַלּוֹהֵט יְחַבֵּק, –

הִתְרַפֵּק עַל דְּמוּתָהּ, וְכֹה בָּהּ יִדַּבֵּק;


וּפִתְאֹם יִתְנַעֵר הַחוֹלֶה וִידוֹבֵב:

“מִרְיָם!” וְאֶת פָּנָיו אֶל הַכֹּתֶל יָסֵב.


וַיֵּבְךְּ אֶל לִבּוֹ וּמָצָא אֶת פְּדוּתוֹ

בַּבְּכִי הָעוֹלֶה מֵעִמְקֵי עֱנוּתוֹ.


וּבִיהוּדָה אָז נוֹדַע כִּי בָּכָה, כִּי בָּכָה

הֶעָרִיץ בְּמוֹתוֹ – – וַתְּהִי הָרְוָחָה!


המלצות קוראים
תגיות