מָה נוֹתֵן הָעוֹלָם נַחֲלָה לְבָנָיו?

מַה שׁוֹמֵר הוּא לָהֶם מֵעוֹלָם לְמִשְׁמֶרֶת?

הוּא נוֹתֵן לְכָל בֵּן, בְּלִי הֶבְדֵל, אֶת פָּנָיו,

וּנְשָׁמָה שֶׁאֵינֶנָה דוֹמָה לְאַחֶרֶת.

וְנוֹתֵן גַעְגוּעִים חֲזָקִים לְלֹא־פֵּשֶׁר, –

גַעְגוּעֵי אֵין־חֲלוֹף עַל שִׁכְרוֹן הַיָמִים,

הֶעָפִים בַּנְעוּרִים אֶת מְעוּף הַנֶשֶׁר

וְצוֹנְחִים לְלֹא־עֵת וְאֵינָם קָמִים.

הוּא נוֹתֵן אַהֲבָה שֶׁאֵינֶנָה נִשְׁכַּחַת,

אֶת הַשֶׁמֶשׁ, אֶת אוֹר הַלֵילוֹת הַיָקָר,

אֶת הַקַיִץ, רֵיחוֹת הָאָבִיב שֶׁבַּשַׁחַת,

חֲלוֹמוֹת הָעוֹצְמִים עֵינֵיהֶם עַל הַכָּר.

מָה נוֹתֵן הָעוֹלָם וְאֵינֶנוּ מוֹנֵעַ?

הֲלֹא זֹאת מַשְׂאַת לֵב הַדוֹרוֹת:

בֵּית הַכְּפָר הַשָׁלֵו, עִיר עַל כָּל הֲמוֹנֶיהָ,

בַּמֶרְחָב הָאָפֵל נִצְנוּצֵי הָאוֹרוֹת.

וְעַל זֹאת מְמִיתִים זֶה אֶת זֶה לְלֹא הֶרֶף,

מִדוֹר דוֹר מְגֹעָל הַמָגֵן בְּדָם.

הַנַפָּח הָעַתִּיק שֶׁלָטַשׁ אֶת הַחֶרֶב,

חוֹזֵר בְּכָל דוֹר אֶל אוֹתוֹ הָעוֹלָם.

וּמוֹצֵא אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְאֵין־סוֹף,

הַנוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ הָאֹשֶׁר.

הַמְחַיִים גַעְגוּעִים וְכָלִים בְּמַכְאוֹב,

אַךְ לוֹטְשִׁים חֲרָבוֹת אֱלֵי קְרָב בַּחֹשֶׁךְ.

מָחָר יִהְיוּ לָנוּ דְמָעוֹת,

גְדוֹלוֹת יוֹתֵר וּבוֹעֲרוֹת יוֹתֵר.

מָחָר נֵדַע, אוּלַי, עוֹד מְצוּקוֹת,

שֶׁלֹא יָדַעְנוּ כְּמוֹתָן עַד הֵנָה;

מָחָר נֹאחַז רֹאשֵׁנוּ,

שֶׁלֹא יִרְצֶה, אוּלַי, לְהֵרָגַע,

נִחְיֶה שְׂמָחוֹת

שֶׁאָשְׁרֵנוּ לֹא יֵדַע לַהֲכִילָן.

לֹא יַעַמְדוּ לָנוּ בִּכְיֵי־עָבָר,

וְלֹא גְדֻלוֹת־הַנֶפֶשׁ,

וְלֹא רִגְעֵי יְקָר,

שֶׁל נִצְחוֹנוֹת קָשִׁים.

לֹא יַעַמְדוּ לָנוּ שְׁעוֹת הָאַהֲבָה,

לֹא כָּל אֲשֶׁר נָתַנוּ,

לֹא חֶשְׁכוֹנוֹת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ

וְלֹא הָרְגָעִים חַסְרֵי־תַכְלִית

שֶׁלֹא רָאִינוּ עוֹד רָקִיעַ בַעֲדָם.

כָּל אֵלֶה לֹא יִהְיוּ לָנוּ מָחָר.

גַם אִם יִזָעֲקוּ בַּדוּמִיָה,

לֹא יַעַמְדוּ בִּמְצוּקֵי־מָחָר.

אֶת כָּל הַמַלְאָכִים,

אֲשֶׁר אוֹמְרִים לָנוּ חַיִים,

שׁוּב נִצְטָרֵךְ לִבְרֹא;

חֲדָשִׁים, עַזִים, כּוֹאֲבִים,

עֲמֻקִים וַחֲשׁוּכִים,

כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַמְצוּקִים

הֵם יִפָּגְשׁוּ:

אֵימָה מוּל אֵימָה,

חשֶׁךְ מוּל חשֶׁךְ,

שִׂמְחָה מוּל שִׂמְחָה,

וְיִהְיוּ חֲזָקִים, מַלְאֲכֵי חַיִים,

מוּל מְצוּקִים שֶׁל שִׁמָמוֹן, כְּלָיָה.

נִבְרָא אוֹתָם טְהוֹרִים.

וּלְעוֹלָם לֹא נַגִידֵם לָנֶצַח.

תָּמִיד נַגִיד אוֹתָם רַק לְשָׁעָה.

וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתָנוּ יְמֵי־מָחָר

אַף לְשָעָה

חֲלוּשֵׁי שֹׁרֶשׁ,

שַׁאֲנַנֵי פְּחָדִים.

מָחָר נָכוֹנוּ לָנוּ מוֹרָאִים,

גְדוֹלִים, אוּלַי, מִן הֶעָבָר.

אַמְצוּנִי, מַלְאָכַי.

אֲנַחְנוּ נֵאָלֵץ לִזְנֹחַ אֶת הַכֹּל,

לַחֲזֹר וּלְפָרֵק אֶת כָּל סִבְכֵי הַדַעַת,

לִקְרֹעַ מֵעַל דוֹמְמֵי עוֹלָם וָחַי

אֶת כָּל אֲשֶׁר נָבִין וְלֹא נִרְאֶה בָּעַיִן.

אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לָשׁוּב לַתִּינוֹקוֹת

וּלְלַמְדָם: שָׁמַיִם? הֵם פָּשׁוּט שָׁמַיִם,

וְלֹא אֲוִיר הַמְגַבֵּשׁ צְבָעִים.

הָאֶבֶן – הִיא סְתָם אֶבֶן, וְהָעֵץ – הוּא עֵץ.

לִזְנֹחַ כֹּל – לְמַעַן נַאֲרִיךְ יָמִים.

אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לִזְנֹחַ אֶת הַכֹּל,

לָשׁוּב וְלַחֲשֹף אֶת כָּל הָעֵירֻמִים

לְמַעַן נַאֲרִיךְ יָמִים.

עוֹבְרוֹת, עוֹבְרוֹת חֶדְווֹת הָעוֹלָמִים.

שָׁעָה קַלָה בִּלְבַד בְּמִסְתְּרֵי הַנֹעַר

עוֹמְדִים הַלְבָבוֹת, טְרוּפִים מֵרֹב חֶדְוָה,

מֵרֹב מַכְאוֹב וָאֹשֶׁר.

אֶת כָּל חָכְמַת דוֹרוֹת וְכָל חֻקֵי אָדָם

יַשְׁלִיכוּ אָז אֶל גַל הַגְרוּטָאוֹת.

בִּרְחוֹב שׁוֹמֵם יָנוּחוּ, מַחֲלִידִים.

כָּל חֲרִיצֵי זָהָב, כָּל יַהֲלוֹמֵי־עָבָר

יָנוּחוּ בַּחֲשַׁאי, בִּמְבוֹךְ הַמִסְתָּרִים.

כָּל דוֹר פּוֹרֵץ טְרָשִׁים, חוֹפֵר בָּעֲפָרִים,

כָּל דוֹר בּוֹנֶה דִמְיוֹנוֹתָיו בְּהֵיכָלִים,

כָּל דוֹר קוֹרֵעַ לִרְוָחָה אֶת לְבָבוֹ

לָבוֹא אֶל מִסְתְּרֵי אֲבוֹתָיו.

כָּל דוֹר רוֹאֶה אַחַת – שִׁבְעַת הָרְקִיעִים.

אַךְ אֵלֶה כְּבָר הָיוּ מִדוֹר כָּל הַדוֹרוֹת,

וְהֵם הָעֵשֶׂב הָעוֹלֶה מִגַל הַגְרוּטָאוֹת.

וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָה שֶׁל הִבְהוּבִים

חוֹזְרִים הַלְבָבוֹת לִרְחוֹב שׁוֹמֵם, נִדָח,

חוֹזְרִים וּמְאַמְצִים כָּל חֲלוּדֵי חָכְמוֹת,

כָּל חֲלוּדֵי חֻקִים, שֶׁעַתִּיקִים כָּאוֹר.

רַק עוֹד דְבָרִים פְּשׁוּטִים.

רַק עוֹד דְבָרִים,

שֶׁלֹא תוּכַל לָהֶם יַד הָאָדָם.

רַק עוֹד דְבָרִים שֶׁלֹא יוּכַל אִישׁ לְעַוְתָם.

נֵלֵךְ נָא עִם הַכּוֹכָבִים בִּמְסִלוֹתָם

וְנִתְנוֹצֵץ אִתָּם, תְּמִימִים.

לְלֹא שִׂנְאָה, לְלֹא חֶרְפָּה, לְלֹא מָמוֹן.

בְּלִי דָם שֶׁל גְאֻלָה.

רַק נוֹאָשִׁים כָּל כָּךְ,

כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ הַכְּאוּבִים בִּבְנֵי תְּמוּתָה.

נֵלֵךְ נָא עִם הָאֲדָמָה בִּמְסִלָתָהּ.

הִיא בָּאָבִיב תַּשְׁלִיךְ גַלֵי צְבָעִים,

בַּקַיִץ – יְבוּלִים.

לֹא הַפְּלָדָה, הַדָם, לֹא הַנְחָשִׁים בִּמְאוּרוֹתֶיהָ,

לֹא עִרְעֲרוּהָ מִנְצָחִים.

כַּמָה פְּשׁוּטָה הָאֲדָמָה,

רַק אָנוּ, גַם אִם נֶחְכַּם, לֹא נָבִין.

נִסְעַר נָא עִם רוּחוֹת הַיָם.

הֵן מַתִּישׁוֹת אֶת הָעֵצִים שֶׁעַל הַחוֹף.

הֵן מַקִישׁוֹת אֶת הַתְּרִיסִים.

בַּקַיִץ הֵן קַלוֹת, כֻּלָן צִנָה.

הֵן מְנַשְׁבוֹת בֵּינֵינוּ וְהַשֶׁמֶשׁ.

אֵינָן קוֹרְאוֹת סְפָרִים.

נֵלֵךְ עִם הַשָׁרָב, עִם הַגְשָׁמִים,

עִם עֲנָנִים קַלִים אַף כִּבְדֵי־אֹפֶל,

נָרוּץ עִם מַעְיָנוֹת מִן הֶהָרִים,

בָּאֲגַמִים הָרוֹחֲשִׁים דָגָה.

נֵלֵךְ עַל הַסְלָעִים, נִצְעַד בַּחֲרוּלִים;

וּנְהַרְהֵר דְבָרִים פְּשׁוּטִים,

כְּמוֹ הַשָׁמַיִם,

כְּמוֹ הַמַיִם,

כְּמוֹ הָאֵשׁ,

פְּשׁוּטִים וְנֶאֱמָנִים.

אוּלַי אַחַר כָּל אֵלֶה שׁוּב נוּכַל

דַבֵּר שָׁלוֹם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

לִהְיוֹת שׁוּב יְשָׁרִים,

גֵאִים, גְבוֹהִים –

לִתְהִלָה.

אֶת אֲדוֹנָיו יִשְׂנָא הָעֶבֶד,

וְלֹא יֶאֱהַב אֶת הָאִשָׁה.

אֶת עַבְדוּתוֹ נַפְשׁוֹ אוֹהֶבֶת,

עַל כֵּן שָׁסוּעַ הוּא וּמְרֻשָׁע.

כִּי הַיָמִים עוֹבְרִים בְּאֵין יוֹדֵעַ,

כְּבָר מִנְיָנָם נִשְׁכַּח לְאֵין הָשִׁיב.

מֵאֲדִישׁוּת לַכֹּל אֵין בַּמִנְיָן פּוֹתֵחַ,

לוּ מִן הַסְתָו וְלוּ מִן הָאָבִיב.

רַק הֵם הָאוֹת כִּי הַשָׁנָה עוֹבֶרֶת.

בַּעֲבָדִים מְאוּם אֵינוֹ חָרֵד.

לֹא הֵם יִרְאוּ בְּהִפָּקַח הַוֶרֶד,

הַגֶשֶׁם הָרִאשׁוֹן לֹא אֶל לִבָּם יֵרֵד.

לֹא יִשְׁטְפוּם שָׁטֹף לֵילוֹת הַקַיִץ,

לֹא הַלְבָנָה גַעְגוּעֵיהֶם תָּעִיר.

בֵּין הָעוֹלָם לְבֵינֵיהֶם גָדוֹל הַחַיִץ,

עַל כֵּן אֶחָד וְחַדְגוֹנִי הַשִׁיר.

וְאִם תֵּרֵד הָאֵשׁ אֲשֶׁר שׂוֹרֶפֶת,

וְשִׁטָפוֹן אִם יַעֲבֹר.

יַצִיל עִמוֹ אֶת עַבְדוּתוֹ הָעֶבֶד,

וְעִמָדָהּ לַמַחֲנֶה יַחֲזֹר.

חִצֵי הַלַעַג הַקָשִׁים,

רִמְזֵי הָאֵיד הַלוֹחֲשִׁים, –

הַגֶשֶׁם הָרִאשׁוֹן יוֹרֵד

אֶל גֵיא הַנוֹאָשִׁים.

כַּמָה הָיְתָה שָׁם הַדְמָמָה

בַּת נֶאֱמֶנֶת לַשְׁמָמָה;

וּלְפֶתַע, יוֹם הַהַפְתָּעוֹת,

הֻכְּתָה מַבּוּל, הָאֲדָמָה.

וּכְמוֹ הָיְתָה זוֹ יַד קְסָמִים,

שֶׁתְּנוּעָתָהּ, סַמֵי סַמִים,

הָאֲדָמָה בְּשִׁכְרוֹנָהּ

הָיְתָה שׁוֹפַעַת בִּבְשָׂמִים.

קְרוֹבִים אָנוּ אֶל הֶעָפָר

כַּמָה צְמוּדִים. עָתִיד. עָבָר.

אַךְ כָּל אֵימוֹת הַמֶרְחַקִים –

בֵּין הֶעָפָר וְהַבָּשָׂר.

הָאֲדָמָה בְּמוֹ פְּרָחִים

וּבָרֵיחוֹת הַנִפְקָחִים.

אֲבָל הַלֵב, בְּלַעֲנָה,

פִּצְעֵי עָבָר לֹא־נִשְׁכָּחִים.

וְגַם נַרְחִיב אֶת הַנְשָׁמָה

אֵין בָּנוּ מְתֹם לִנְשִׁימָה,

כִּי עִזוּזִים רֵיחוֹת הַבָּר,

עַזָה מִדָם הָאֲדָמָה.

וְכָךְ אֲנַחְנוּ עוֹד שָׂרִים:

רֵיחוֹת שָׂדֶה וַהֲרָרִים

מוּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם.

וְהֵם זָרִים, אֵימָה, זָרִים.

כַּמָה אֶפְשָׁר לִדֹם? וְהַשָׁמַיִם

דוֹבְרִים, דוֹבְרִים יוֹמָם וָלֵיל הַלֵל.

שׁוֹלְחִים צְבָעִים לָאֲנָשִׁים, לַמַיִם,

וּמַחֲלִיפִים עַל הָעוֹלָם צְעִיפִי־צֵל.

בָּעֶרֶב אֲדֻמִים הֵם. כְּמוֹ בַּחֶרֶט

עוֹבֵר הַקַו בֵּין מְתִים וֵאלֹהִים.

לַהֲקַת גַגוֹת, מַעֲשֵׁנוֹת, חִוֶרֶת

מִזְדַקֶרֶת בְּתוֹךְ עַרְפִלִים כְּחֻלִים.

הָרוּחַ עַל הַמִדְרָכוֹת סוֹבֶבֶת,

אוֹחֶזֶת מִגְבָּעוֹת וּמְעִילֵי נָשִׁים,

לוֹקַחַת שְׂעָרוֹת שֶׁל נַעֲרָה אוֹהֶבֶת

וּמַעֲבִירָה אוֹתָן עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים.

וְאָז נוֹטֶלֶת הִיא יַלְדָה רַכָּה,

וְרֻדַת־שִׂמְלָה וְלִבְנַת־נַעֲלַיִם,

נוֹשֵׂאת אוֹתָהּ בִּנְשִׁימָתָהּ הַאֲרֻכָּה,

עַד סַכָּנוֹת, אֲבָל בְּטוּב־יָדַיִם.

וִילָדִים מִשְׁתַּעַשְׁעִים, וְזִקְנֵי דוֹר

עוֹבְרִים בַּחֲרָדָה בֵּין עִרְבּוּלֵי הָרוּחַ.

וַעֲנָנִים כְּבֵדִים בָּאִים לִנְשֹׁר,

בְּעוֹד אָדָם רַב בָּרְחוֹבוֹת יָשׂוּחַ.

וְאָז מַחֲשִׁיךְ הַיוֹם. אַךְ לֹא תְהִי דְמָמָה.

יָרֵחַ. כּוֹכָבִים. כַּמָה אֶפְשָׁר לִדֹם?

וַאֲנָשִׁים עוֹבְרִים בְּנֶפֶשׁ עֵירֻמָה

בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם שֶׁל חֲלוֹם.

דֵצֶמְבֶּר חֹדֶשׁ עַז וְרַב פָּנִים.

יָמָיו מִסְתָּעֲרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ.

בּוֹ מְאֹהָב עַד קֵץ שַׂר הַשָׁנִים,

כִּי הוּא הָאַחֲרוֹן לֶחֳדָשִׁים בַּלוּחַ.

גַּם הָרִאשׁוֹן הִנוֹ, עִמוֹ הַחֹרֶף רָד,

וְגַם יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְשֶׁל כֹּחַל הוּא יִסְפֹּר.

דֵצֶמְבֶּר הוּא הַחֹדֶשׁ הָאֶחָד

אֲשֶׁר אֶת עִוְרוֹנִי יִשְׁבֹּר.

בְּלֵילוֹתָיו הָאֲרֻכִּים חָסֵר אֲנִי מָנוֹחַ

וְאֶת יָמָיו לָשֵׂאת עוֹד לֹא אוּכַל.

הוּא מְעוֹרֵר בִּי אֶת הַפַּחַד וְהַכֹּחַ,

לָשׁוּב וּלְהַתְחִיל אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּחַל.

אֶל גַעְגוּעַי הָרְחוֹקִים אֶחֱזֹר לְהִתְגַעְגֵעַ,

וְכָל אֲשֶׁר נִשָׂא עִמִי שׁוּב יִתְחַזֵק לָקוּם.

אֲנִי עוֹבֵר, עוֹבֵד, נוֹשֵׁם, בַּכֹּל נוֹגֵעַ,

וְלִצְלִילַי עוֹנֶה לִי הֵד עָמוּם.

דֵצֶמְבֶּר הָאָפֹר וְהַבָּהִיר,

הַמַחֲזִיר לִי אֶת אֲשֶׁר אוֹבֵד בְּלִי דַעַת.

אַתָּה יָקָר, יָקָר כַּלֶחֶם וְכַשִׁיר

גַם אִם יָדְךָ אֶל קְצֵה הָאֹשֶׁר לֹא מַגַעַת.

אַתָּה שׁוֹבֵר עָבִים, מַרְבִּיץ אֶת הַשָׂדוֹת בְּגֶשֶׁם

כָּךְ תַּחֲלֹף בְּאֵין לְךָ מֵשִׁיב.

כָּךְ לְעוֹלָם תִּסְעַר, בְּלִי רְאוֹת אֶת זִנוּקֵי הַדֶשֶׁא

בְּלִי נְשֹׁם אֶת הַיָקָר לְךָ, אֶת הָאָבִיב.

בְּגַל שֶׁל עֲנָנִים הִגִיעַ יַנוּאָר.

כָּבְדוּ עָלַי יָמָיו כִּימֵי הָאֵבֶל.

בְּלֵיל צִנָה יָבִיא עִמוֹ יָרֵחַ מְפֹאָר,

יָעִיר אֶת נִשְׁמָתִי הַמְאֻהֶבֶת.

אָז הַיָמִים אֶזְכֹּר, וְאֶת הַזְמַן אֲשֶׁר עָבַר.

אֵלִי, כָּל זֶה הָיָה לְאֵין הָשִׁיב.

מִדֵי שָׁנָה אַחֵר הִנוֹ וָזָר,

אַךְ הוּא עוֹצֵר אֶת כִּבּוּשָׁיו שֶׁל הָאָבִיב.

וּמִקָרוֹב עוֹלֶה, סוֹעֵר, לְהִתְבַּקֵעַ,

אָבִיב גָדוֹל רַב זִנוּקִים וָדָם.

אֲנִי שָׁקֵט. הַתְּאֵנָה תַּחֲנֹט פַּגֶיהָ.

וְיָנוּאָר יַחֲלֹף, – אַךְ עוֹד יַסְעִיר עוֹלָם.

לֹא בִּנְשִׁימָה אַחַת בָּא הָאָבִיב,

הֶחֳדָשִׁים מְפַרְפְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין הַחֹרֶף,

אַךְ זִנוּקֵי הַפֶּרַח חֲזָקִים עַד אֵין הָשִׁיב,

וְהָרֵיחוֹת נוֹשְׂאִים עִמָם סְחַרְחֹרֶת

וּבָאֲוִיר הַגֶשֶׁם הָאָפוּר,

וּבִימֵי סַגְרִיר רָעִים שֶׁל טַחַב

דוֹלֵק בַּחֲדָרִים הַנְעוּלִים תַּנוּר,

וְעַל הַיָם אֲשֶׁר סוֹעֵר רוֹחֵף הַשַׁחַף,

אַךְ רְגָעָיו שֶׁל הָאָבִיב עוֹלִים מִגַן

לֹא נִתְפָּסִים כִּי הֵם נִיחוֹחַ,

כִּי פֶבְּרוּאָר נוֹטֶה לָצֵאת מִכָּאן

וְעוֹד הַחֹרֶף מְרַסֵן אוֹתוֹ בְּכֹחַ.

אַל תְּהַסֵס, אַל נָא תִטֶה אַחֲרֵי הָרוּחַ הַנוֹשֶׁבֶת.

שְׁאַל לְנִשְׁמָתְךָ אִם הִיא שׂוֹנֵאת אוֹ אִם אוֹהֶבֶת,

אִם עוֹד הַחֹרֶף בָּהּ שׁוֹכֵן,

אוֹ הָאָבִיב נִשְׁקָף מִן הָעֵינַיִם.

גַם אִם בָּהִיר יִהְיֶה הַמַעֲנֶה אֲשֶׁר תִּתֵּן,

אַתָּה נוֹצַרְתָּ חֹדֶשׁ שֶׁל בֵּינַיִם.

אוּלַי מָנוֹחַ נַפְשְׁךָ שׁוֹאֶלֶת,

אַךְ לֹא אַתָּה בְּגוֹרָלְךָ תִּבְחַר.

הָרוּחַ בִּכְנָפֶיהָ מְעַרְבֶּלֶת

רִגְעֵי אָבִיב וָחֹרֶף, פֶבְּרוּאָר.

הִנֵה זִנֵק מִן הַשַׁלְוָה רַבַּת הַחֵטְא,

אָבִיב צָעִיר וְלֹא מוּדָע, בַּסֵתֶר.

כִּי זֶה כֹּחוֹ לָבוֹא בְּטֶרֶם עֵת,

וּבְיָדָיו לָקַחַת אֶת הַכֶּתֶר.

וּמֶרֶד רַב לִנְסֹךְ מִלֵב אֶל לֵב,

וּמִמִסְתָּר אֱלֵי מִסְתָּר גַעֲגוּעִים לִשְׁלֹחַ.

וּלְהַזְכִּיר, וּלְהָשִׁיב אֶת הַכְּאֵב,

וּלְהָפְכוֹ בִּן־לַיְלָה לְרַב כֹּחַ.

לָהֲטוּ מִנִי אֵשׁ רַעֲפֵי הַגַגוֹת.

הֵם כִּסוּ מִנִי אוֹר אֶת רְעַב בְּנֵי הַבָּיִת.

הֵם יִשְׁנוּ בַּלֵילוֹת עִנוּיִים וְתוּגוֹת

מֵעֲלוֹת זְעָקָה גְדוֹלָה לַשָׁמַיִם.

מִסֵי מֶלַח וּפְדוּת, פְּרִי שָׂדוֹת וִיקָבִים

נִלְקְחוּ לַמַלְכוּת, לִגְדוּדֵי הַחַיִל.

עַל גַגוֹת הַבָּתִּים לָהֲטוּ רְעָפִים,

בַּמִסְתָּר פָּרְחוּ גִדְרוֹת תַּיִל.

וְהֵם שֶׁהוּקְמוּ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה

בְּקוּם־עָם יוֹשְׁבֵי־בַּיִת לַמֶרֶד.

קַלָעִים רוֹבֵיהֶם נָתְנוּ בִירִיָה,

אֵיךְ יֵדְעוּ לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת?

רַעֲפֵי הַגַגוֹת נִקְרְעוּ מִמִלֵאת.

הֵם יָקְדוּ כַּטוֹב בַּנֶשֶׁק.

יוֹם תְּקוּמָה, יוֹם רַעַף־הַבָּתִּים הַשׁוֹלֵט,

דֹם מִצֵאת. דֹם מֵרֶדֶת לֵיל נֶשֶׁף. ––

כֹּה עָבְרוּ הַיָמִים. שׁוּב כֻּסוּ הַגַגוֹת,

אַךְ אַתָּה עוֹד תָּשׁוּב לְעֵת צַר וְרָעָב.

כִּי חַיִים בַּלֵילוֹת עִנוּיִים וְתוּגוֹת

הַמְצַפִּים לְךָ, יוֹם הָרַעַף!

הֵָרֵיחוֹת נֶאֱנְקוּ בִּפְרִיחָה עַד־אֵין־חֹרֶף.

עַלְמוֹתַי, אַל תּוֹסֵפְנָה לָלֶכֶת.

אֶת הַבֹּשֶׂם עֲצֹר, אֱלֹהֵי הַסְחַרְחֹרֶת!

פֶּן נִגְוַע בְּגַנֵי נִשְׁמָתְךָ הַמוֹלֶכֶת.

פֶּן נַרְחִיק לַשָׂדוֹת רְחוֹקֵי הַתִּפְרַחַת

וְנִשְׁכַּח אֶת אֲוִיר הַבְּשָׂמִים הֶחָרִיף.

וְלָשׁוּב לֹא נֹאבֶה, נַעֲטֶה אֶת הַפַּחַד,

הָאָבִיב יִפָּקַח בַּגַנִים וּבַשַׁחַת

וַאֲנַחְנוּ אֶת לֵב לִבּוֹתֵינוּ נָגִיף.

אֶת הַבֹּשֶׂם עֲצֹר! נִשְׁכָּחוֹת אַל יַזְכִּיר,

אַל יַכֶּה אֶת לִבִּי בְּעִוְרוֹן הַשָׁמַיִם,

הַנוֹטִים יְרִיעוֹת כְּחַלְחַלוֹת עַל הָעִיר,

הָרוֹמְזִים בְּכוֹכָב בַּעֲלוֹת בִּי הַשִׁיר,

אַךְ לַסַעַר בָּהֶם אֵין עֵינַיִם.

כְּבָר אָבִין מַה יָקָר הַיָבֵשׁ שֶׁבַּלֶחֶם,

מַה גָרַר אֶת יָמַי אֶל מֶרְחַק הַגָּלוּת.

הֵן אַתָּה, תּוֹלָלִי, דְחִיתַנִי לָלֶכֶת,

הָאָבִיב הַקָדוּם, הַסוֹעֵר בְּמַמְלֶכֶת

חַיַי, וְנוֹשֵׂא אֶת כִּתְרָהּ הֶעָלוּם.

לְהָכִיל בּוֹאֲךָ הֶחָדָשׁ כְּנוֹשָׁן

לא עָצַרְתִּי, – מֵעֹצֶר נִיחוֹחַ.

וָאָנוּס. מִנִי אָז אֵין בִּי יוֹם שֶׁנוֹשַׁע;

כָּל אָבִיב נֶחֱנָק מִנִי אֵשׁ לְעָשָׁן;

אֶת לִבִּי שֶׁנִסְגַר אֵין לִפְקֹחַ.

שׁוֹבִי הָאָהוּב, רַק אַתָּה לֹא תִסוֹג,

תִּשְׁאָלֵנִי לְשִׁיר־הַשִׁירִים שֶׁלַזֵכֶר.

וַאֲנִי אֶת הַמַר בִּי הָפַכְתִּי מָתוֹק

כְּדֵי לִנְשֹׁם וְלָשׁוּב וְלָשׁוּב מֵרָחוֹק

אַךְ שִׁירַי דָמְמוּ דֹם בַּנֶכֶר.

עַד כִּי שַׁבְתִּי הַיוֹם וּפְקָדַנִי הַשִׁיר.

עֲלָמוֹת, אַל תּוֹסֵפְנָה לָלֶכֶת.

אֶת הַבֹּשֶׂם עֲצֹר מֵהָצִיף אֶת הָעִיר

פֶּן אֶגְוַע מִכְּאֵב וּמֵאשֶׁר בָּהִיר

בְּגַנֵי נִשְׁמָתְךָ הַמוֹלֶכֶת.

הַנְכָסִים, חֲלוֹם הַדוֹר, חֲלוֹם זְקֵנִים.

חֲלוֹם כָּל אֵלֶה שֶׁכְּבָר נוֹאֲשׁוּ מִן הָעוֹלָם.

שֶׁלֹא יוֹדְעִים עוֹד לְהָרִים עֵינַיִם

אֶל הַשָׁמַיִם, אֶל הַכּוֹכָבִים,

אוֹ לִחְיוֹת חַיִים שְׁלֵמִים

עִם פֶּרַח בָּר שֶׁבַּשָׂדֶה.

אֲנִי נִשְׁבֶּה כָּלִיל בְּלַיְלָה שֶׁכְּזֶה.

כְּמוֹ בִּנְעוּרַי, אוֹ כְּמוֹ בַּחֲלוֹמִי,

אוֹ כְּמוֹ בַּיקָרִים בִּרְגָעַי –

אֶשְׁכַּב עַל פְּנֵי מִטַת בַּרְזֶל,

וְרַק מַחְצֶלֶת בֵּין גוּפִי וְהַבַּרְזֶל.

וְהַמִטָה בִּצְרִיף עֵצִים,

שֶׁקִירוֹתָיו פְּצוּמִים.

וּלְאָכְלָה לִי – פַּת שֶׁל לֶחֶם,

מַיִם, פְּרִי גַן הַיָרָק.

וְאָנֹכִי עָשִׁיר, לִי אוֹצָרוֹת.

עַל פְּנֵי הָרְקִיעִים הוֹלֵךְ יָרֵחַ.

שָׁמַיִם לְבָנִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ.

כַּמָה לְאֵין־דַבֵּר.

כַּמָה פָּשׁוּט. כַּמָה יָקָר. אוֹצָר.

וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא הָרוּחַ שֶׁל הַלַיְלָה.

הִיא מְהַרְהֶרֶת בָּעֵצִים.

הִיא מַקִישָׁה לָהּ דֶלֶת־עֵץ.

הִיא מְצַעֶפֶת אֶת פָּנַי הַלוֹהֲטִים.

וְאַחֲרֵיהֶם בָּא הַצְרָצַר.

בָּאִים הַפַּרְפָּרִים, סְבִיב מְנוֹרַת הַנֵפְט.

וְיִלְלַת הַחֲרָדָה שֶׁל הַתַּנִים.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַם רְחוֹקָה.

אֲבָל הַצְרִיף כֻּלוֹ רִחֵף אֶל בְּשָׂמַיִךְ.

יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,

הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.

אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.

הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.

שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,

צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ,

עֲלֵי הָעֵץ הָיוּ מְסוֹכְכִים עָלַי בַּלַיְלָה

מִן הַטַל.

וְזֶה עָשְׁרִי. עַל אֵלֶה – כָּל חַיַי.

עַל כֵּן אֲנִי בּוֹכֶה,

וְלֹא אַסְתִּיר פָּנַי.

עַל כֵּן אֲנִי גֵאֶה

וְלֹא יָרוּם לִבִּי.

לִי פַּת־קִבָּר, מַשַָׁב שֶׁל רוּחַ,

הֲצָצַת יָרֵחַ אֶל חֶדְרִי –

וְשׁוּב אֲנִי אָדָם.

הַכּוֹכָבִים הָיוּ גְדוֹלִים,

הֵם הִסְתַּכְּלוּ כֻּלָם לְתוֹךְ חֶדְרִי.

אֲנִי יָשַׁבְתִּי לַשֻׁלְחָן – עִם מַכְאוֹבַי.

הָיִיתִי מְאֻשָׁר וּמַכְאוֹבַי הָיוּ מְאֻשָׁרִים.

בָּכִיתִי וְצָחַקְתִּי חֲלִיפוֹת.

כָּל הָעוֹלָם נִשְׁכַּח, אָבַד.

כָּל הָעוֹלָם הָיָה בִּלְבָבִי.

הָיִיתִי יְחִידִי בֵּין כּוֹכָבִים, שָׁמַיִם;

בְּעִיר הָרְבָבוֹת;

בֵּין צֵל וּמְנוֹרַת שֻׁלְחָן;

בֵּין נְשָׁמוֹת רַבּוֹת

בְּתַרְדֵמָה.

נֵעוֹרוּ מַכְאוֹבַי – הָיוּ קָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם,

הֵנֵצָה חֶדְוָתִי – הָיְתָה לְרֹאשׁ פְּקָעוֹת.

וְרַק עֵת נֶעֶצְמוּ עֵינַי

עִם הִפָּתַח עֵינֵי הַשַׁחַר,

נִשְׁכַּחְתִּי גַם אֲנִי

אֲפוּף תְּנוּמוֹת.

הַיוֹם, – עֵת בּוֹא הַמַכְאוֹבִים

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

הוּא מְקַבֵּל אוֹתָם כְּמוֹ תָּמִיד,

כְּמוֹ בְּלֵילוֹת שֶׁל נְעוּרִים,

אֲבָל אוֹמֵר לָהֶם: לֹא יְחִידִים,

לֹא יְחִידִים אַתֶּם לֵאלֹהִים.

הַבִּיטוּ סְבִיבְכֶם –

עוֹלָם בְּמַכְאוֹבִים;

אוּלַי אַתֶּם אַף הַקַלִים בַּמַכְאוֹבִים;

אוּלַי מֵעֵבֶר לַקִירוֹת,

בַּבַּיִת שֶׁמִמוּל,

קָשִׁים הֵם עוֹד מִנְשׂא,

רַבִּים וַעֲמֻקִים.

עֵת הֵם בָּאִים –

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

גַם הַחֶדְוָה מוֹצֵאת אוֹתִי אַחֵר.

לִבִּי אוֹמֵר לָהּ כִּי בַּחוּץ,

אוּלַי לִפְנֵי בֵּיתִי,

בָּאִים הַלְבָבוֹת בַּנְעוּרִים.

בְּרֶגַע זֶה, אוּלַי,

עֵינַיִם נִפְקְחוּ, אֲשֶׁר הָיוּ עִוְרוֹת;

אָדָם אֶחָד חָזַר לְאֵיתָנוֹ;

אָדָם חָדָשׁ נוֹלַד,

בְּאַהֲבָה.

הַיוֹם, עֵת הֵם בָּאִים

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

הַכּוֹכָבִים וְאָנֹכִי צוֹפִים בְּדוּמִיָה

אֶל תּוֹךְ עוֹלָם סוֹעֵר.

מוֹלַדְתָּהּ לֹא אֶרֶץ וְלֹא בַּית,

זוֹ רוּחַ הַחַיִים בְּלֵב בְּרוּאִים.

כָּל יוֹם אֶשָׂא עֵינַי אֶל הַשָׁמַיִם:

נוֹשֵׁם אֲנִי, נוֹשֵׁם, אֵל אֱלֹהִים.

פִּלְאִית הִיא, נִפְלָאָה וְלֹא נִתְפֶּסֶת,

מוֹשֶׁלֶת בָּנוּ כְּמוֹ הָאַהֲבָה, –

נוֹלֶדֶת עִם הַגוּף וּבוֹ גוֹסֶסֶת,

נוֹתֶנֶת בּוֹ מוֹקְדֵי הַתַּאֲוָה.

אֲבָל אָנוּ חָשִׁים בָּהּ, חֵי הַטֶבַע,

בִּיפִי פָּנִים, בְּקֶסֶם נִצְנוּצִים.

וְהִיא טְהוֹרָה, רַק רֶגַע קַל הִבְהֵבָה –

וּבִבְשָֹׂרָהּ שִׁנַיִם נוֹעֲצִים.

כְּמוֹ הָאַהֲבָה הִיא הַנְשָׁמָה,

כֻּלָהּ בַּגוּף יוֹנֶקֶת וּמְשׂרֶגֶת,

וְכֵן כֻּלָהּ כְּפֶרַח אֲדָמָה,

שֶׁנֶצַח בֵּין בָּשְׂמוֹ וּבֵין הָרֶגֶב.

הִיא דָם – וְכוֹכָבִים; דָם – וְשָׁמַיִם.

וְהִיא בָּשָׂר – וּצְחוֹק־שִׂמְחָה־פְּשׁוּטָה.

וּמוֹלַדְתָּהּ לֹא אֶרֶץ וְלֹא בַּית,

אֲבָל כָּל הָעוֹלָם הִנוֹ בֵּיתָהּ.