הִנֵּה הַיָּד

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

כַּמָּה יָדַיִם תִּשְׁתַּלְשֵׁלְנָה לַכִּיסִים

בְּבֶהָלַת־אַשְׁמָה, בִּמְבוּכַת־רַחֲמִים;

כַּמָּה תּוֹרוֹת וּסְעִיפֵי שֻׁלְחָן־עָרוּךְ

יְשַׁתְּקוּ יָדַיִם נִכְמָרוֹת

מֵעַל לַיָּד

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

כַּמָּה עֵינַיִם תִּתְפַּזֵּלְנָה אֶל שְׁחָקִים שְׁכוּחִים

אוֹ תְּגַלֶּינָה־נִכְחָן מְחוֹז־חֶפְצָן הַנֶּעְלָם;

כַּמָּה אַרְנָקִים מְצֻיָּצִים וְעַלִּיזֵי־גַוָּן

יַקִּישׁוּ בְּהִפָּתְחָם

מֵעַל לַיָּד.

כַּמָּה זַאֲטוּטִים יַרְעִיפוּ רֹק־בּוּזָם

עַל יָד פְּשׁוּטָה.

אֵינִי יוֹדֵעַ,

אֵינִי יוֹדֵעַ

כַּמָּה אָבוֹת יִצְפּוּ עֲתִיד־בְּנֵיהֶם

בְּתוֹךְ הַיָּד,

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

בְּיָפוֹ־שֶׁל־שַׁבָּת הַקָּפֶה נִפְתָּח בְּעֶשֶׂר.

יָד לֵאָה פּוֹשֶׂקֶת הַשְּׂבָכוֹת

לְשֶׁמֶשׁ־יָם קִצְרַת־רוּחוֹת:

— שִׂימִי־נָא עֵינֵךְ בְּהוֹק וּפֶטֶל.

פֶּה חָמוּץ מֵפִיחַ אֵשׁ חוֹלָה בַּפְּרִימוּס,

רַגְלַיִם בְּדִשְׁדּוּשׁ עוֹשׂוֹת רְצוֹן־קוֹנָן,

רָצוֹן רָדוּם, שָׁחֹר־חָזָק וְרַדְיוֹ —

עוֹלָם חָדָשׁ!

מֵרִיעַ בְּקַרְנוֹ, מִדַּפֵּק

עַל חַלּוֹנוֹת שֵׁרוּת בּוֹזֵק, מַזֶּה

קִצְפּוֹ מָלוּחַ בְּסִירוֹת־הָרְחוֹב, מִתְחַיֵּךְ

אֶל חֲנִיכַיִם נְמַקּוֹת, וְאֵין

כִּכָּר צְפוּפָה מֵהֲכִילוֹ, אֵין

דָּוֶה מִיַּחֵל לוֹ — — —

זְהֻבָּה,

כַּקֶּרֶן הוֹרָתָהּ,

נִרְקַעַת הַתְּרוּעָה

בֵּין תֹּמֶר לִצְרִיחַ — — —

הַקַּעֲקַע

עַל יָד לֵאָה

יָחִיל אֶת סִפְרוֹתָיו כְּחֻלּוֹת

לְרוּחַ תֹּמֶר מְסַנְסֵן,

וְהַסִּירוֹת

תֵּרַדְנָה לַיַּמִּים

לָצוּד אֶת עֲלוּמֵי־הָעִיר — — —

הַבָּתִּים זָבֵי־אֵזוֹב, מוּעָדִים לְמַיִט,

צוֹפִים:

הַקַּעֲקַע עַל יָד בָּרוּר, עָמֹק עַד לָעוֹרֵק,

קַשּׁוּב:

עוֹלָם

(חָדָשׁ, זָהֹב, צָעִיר)

נוֹבֵט בְּיָפוֹ־שֶׁל־שַׁבָּת.

עֶרְגוֹנִי עַל יָם נִגְרָשׁ מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת

חֹרַב מִכְּבָר בְּרוּחַ נְטוּשָׁה.

חֻלְדּוֹת פּוֹרְמוֹת כְּבָלַי הָעֲבֵשִׁים

וּמַק חוֹתֵר בְּצַלְעוֹתַי.

בַּלֵּיל עָגְנִי מַטִּיל חֲלוּדָתוֹ בְּקַרְקָעִיתִי.

רַק הֵד חוֹפִים

אוֹצְרֵי זִכְרוֹן־לַחוּת

מִשֵּׁפֶל־אֱלֵי־שֵׁפֶל

עוֹלֶה בִּי

בְּעוֹנַת־הַשְּׁלוּלִיּוֹת:

עֵין הַבֹּץ

עֵינָן,

וְנִיעַ קַל מְטַלְטְלֵנִי

בְּעֶדְנָה —

הֶ־אֵי־מַק!

הַשְּׁלוּלִיּוֹת יוֹרְדוֹת בֵּין בְּקִיעֵי הַכְּבִישׁ

וְשָׁב עָגְנִי וּמַעֲמִיק חֻדּוֹ

בֵּין בָּתִּים מֻכֵּי־אֵזוֹב וּמְצֻלְּקֵי־אֵיבָה

לְבֵין חוֹמוֹת סוֹגְרוֹת עַל זֵכֶר־יָם שֶׁמֵּעֶבְרָן.

עוֹטֵי בְּלוֹיִים,

חֲשׂוּפֵי־חָזֶה־וָשֵׁת,

טְרוּטֵי־עֵינַיִם וּמְצֻלְּקֵי־פָּנִים —

הִתְגּוֹשְׁשׁוּ עַל מַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים,

הִצְמִידוּ בֶּטֶן נְפוּחָה וְאַף מְרַחְרֵחַ

אֶל שֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה וּ

 בַּאֲבִי אָבִיךָ!

גָּלְשׁוּ מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה

  וְחוֹזֵר־

חֲלִילָה: הֵי, שָׁטוֹף בְּמַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

וְהִתְחַלֵּק בְּשֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה

בְּשַׁחֲקָם חָזֶה וּבֶטֶן נְפוּחָה

עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת

‘יְדִיעוֹת!’, ‘מַעֲרִיב!’ אַךְ

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

לֹא נָקַט שׁוּם צְעָדִים.

סוּדָר צָהֹב שֶׁלְּרֹאשָׁהּ צָהַל:

הִנֵּה אָבִיב עוֹלֶה עַל מִדְרְכוֹת־חַיַּי,

הִנֵּה גְּוָנִים שְׁלָלוֹ

וּבְשׂוֹרָתוֹ עֱזוּז, וֶעֱזוּזוֹ אוֹרָה.

בְּלוֹיִים שֶׁלְּרַגְלֶיהָ נַעֲנוּ:

הִנֵּה יָבוּז לְחֹרֶף־הַתָּמִיד שֶׁלִּי,

הִנֵּה עוֹבְרִים עָלַי

כְּאִלּוּ לֹא קָרְאוּ דְּבָרִי בִּכְתַב־קְמָטִים.

הַנִּצָּנִים בָּאָרֶץ וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.