שֶׁלֶג בִּירוּשָׁלַיִם

מאת

ט. כרמי

---

השיר שמופיע בשער זה של הספר שלג בירושלים מופיע בנוסח זהה בספר מום וחלום בשם “נקרא לו אח” (העורך).

---

שֶׁלֶג בִּירוּשָׁלַיִם

מאת

ט. כרמי

לאַבֶּל ארליך

אִם לֹא הַיּוֹם

בַּלֹּבֶן הַיּוֹקֵד וּבַנְּהָרָה,

מָתַי נָחוּשׁ כִּי לֵב לַצִּפֳּרִים,

פְּעֹמֶת־רֹךְ עֵרָה,

וְקֵן בְּנוֹף־דָּמֵנוּ;

אִם לֹא הַיּוֹם,

לְקוֹל הָרִים הִצְנִיעוּ עֶרְיָתָם,

מָתַי נֵרוֹם, גְּלוּיֵי־פָּנִים־וָכָף,

עִם שְׁתִיל־אַהֲבָתָם

עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ;

אִם לֹא הַיּוֹם,

אֶל מוּל הַזַּיִת הָאָפוּף פְּלִיאָה,

מָתַי נָבוֹא בִּמְעָרוֹת־הַלֵּב

לִשְׁמֹעַ הֵד מִלָּה

נוֹשֶׁלֶת מִשָּׁמֵינוּ;

אִם לֹא הַיּוֹם,

לְקוֹל אָדָם חָרֵד מִגַּג בֵּיתוֹ,

מָתַי נֵצֵא, זַכִּים מֵאוֹר הַיּוֹם,

לָשִׁיר מִזְמוֹר אִתּוֹ

עַל־מוּת לַפַּחַד;

לָשִׁיר אִתּוֹ,

הוֹ, לַמְנַצֵּחַ שֶׁדָּמוֹ הוּא כֵּן,

שֶׁלֹּא יַרְכִּין רֹאשׁוֹ

מִפְּנֵי מוֹרָא־הַשַּׁחַר.

---

מַעֲשֶׂה בִּמְשֻׁרְיָן

מאת

ט. כרמי

מַעֲשֶׂה בִּמְשֻׁרְיָן

וְאֵיבָה שֶׁדָּלְקָה בְּדַרְכֵי יְרוּשָׁלַיִם;

מַעֲשֶׂה בְּשֶׁלֶד מְשֻׁרְיָן

וְעַרְפִלֵּי־שְׁחָרִים

מִזְדַּחֲלִים בַּשַּׁעַר,

אוֹטְמִים אֶגְלֵי־טְלָלִים בַּגַּיְא;

מַעֲשֶׂה בְּשֶׁלֶד מְשֻׁרְיָן חָלוּד

וְיוֹם אֶחָד,

לִכְבוֹד מֵרוֹץ־הָעַצְמָאוּת

אוֹ תַּקְנוֹן־דְּרָכִים חָדָשׁ,

צָבְעוּ זִיגְזַגִּים לְבָנִים עַל הַקַּבִּינָה;

מַעֲשֶׂה בְּשֶׁלֶד הַקּוֹרֵן בַּלַּיְלָה

וְשִׂיחַ מִשְׂתָּרֵג לְבֵין הַגַּלְגַּלִּים,

מְפַתֵּל יְרוֹקוֹ עִקֵּשׁ וַאֲבִיבִי;

מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי־הָאָדָם

(חֵרוּתָם שֶׁדָּלְקָה, שֶׁדָּלְקָה)

הָעוֹבְרִים עַל־פְּנֵי שֶׁלֶד

מְשֻׁרְיָן חָלוּד,

קוֹרֵן בַּלַּיְלָה,

מְשֹׂרָג אָבִיב עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל…

גְּדוֹת הַלֵּב

מאת

ט. כרמי

---

עַתָּה צוֹבְאוֹת מִלִּים

מאת

ט. כרמי

עַתָּה צוֹבְאוֹת מִלִּים

עַל קְצֵה אֶצְבְּעוֹתַי

מִלָּה וּלְבָבָהּ;

עַתָּה נֵרוֹם יַחְדָּו

עַל סַף יוֹם־בְּשׂוֹרָה

אִישׁ־אִישׁ וּלְבָבוֹ;

עַתָּה עוֹבֵר דָּמֵךְ

אֶת גְּדוֹת לִבִּי.

---

נְהָרָה

מאת

ט. כרמי

בְּנַהֲרַת לֵיל־סְתָו

גַּם הָעוֹרֵב נָדַם

וְלֵב־גְּזָעִים נִפְעָם

כַּאֲמִירִים רַכִּים;

מִלִּים דּוֹאוֹת אֵלַי

(גַּם לַיְלָה, גַּם עוֹרֵב)

כְּאֹמֶר־לֵב־אֶל־לֵב

בִּשְׁבִי עֲלוּמֵיהֶן;

וְרוּחַ הִיא בַּסְּתָו

כִּי כָּל מִלּוֹת־הַלֵּב

יֹאמְרוּ אִתִּי הַלֵּל־

בֶּן־שַׁחַר לָאוֹהֵב.

---

שׁוּבוֹ

מאת

ט. כרמי

לֹא הִצְהִיר עַל שׁוּבוֹ,

לֹא דָּפַק בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה.

בְּאֵין שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה נִכְנַס,

נִצֵּחַ עַל מַגַּע־גֵּוֵנוּ;

נִצְמַד אֶל עֵינִי,

עֲצוּמָה עַל מִצְחֵךְ;

נִצְמַד אֶל יָדֵךְ,

פְּקוּחָה עַל אָזְנִי.

נִרְכַּנּוּ אֶל בּוֹאוֹ

כְּהִצָּמֵד גִּבְעוֹל אֶל מַשָּׁבוֹ

וְכָל דְּבָרֵינוּ אֲמוּרִים בַּשֶּׁקֶט,

שֶׁחָזַר.

---

שִׁיר קָצָר

מאת

ט. כרמי

תּוֹעִים יַחְדָּו —

נְבַקֵּשׁ אֶת לֵילֵךְ,

אֶת יָדִי הָעֵרָה.

נִשְׁאַל אֶת הָרוּחוֹת

עַל מוֹצָאֵי־הַטַּל,

נִשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ

לַשְּׁחָרִים.

*

הַלַּיְלָה הַטָּלוּל

וּמֵעָלֵינוּ כּוֹכְבֵי־אָמֵן.

*

אֵין עָמֹק מִשְּׁנָתֵךְ

וְאֵין עֵר מִיָּדִי

אֵין שָׁלֵם מִלֵּילֵנוּ הַזֶּה.

כָּל הָרוּחוֹת

אוֹמְרִים טְלָלִים

כַּגּוּף — אַהֲבָתוֹ.

אֵין קָצָר מִשִּׁירִי

הַסּוֹכֵךְ עַל שְׁנָתֵךְ

  מִיָּדִי.

הַשְׁבָּעָה

מאת

ט. כרמי

---

עַד אֹפֶל־שָׁרָשֶׁיהָ

מאת

ט. כרמי

עַד אֹפֶל־שָׁרָשֶׁיהָ,

עַד שַׁחַר הֲמוּם פְּרִי־בְּסָרִים —

הַשְּׁקֵדִיָּה נָשְׁמָה לֵיל־גְּשָׁמִים.

עַתָּה יְלָדִים שׁוֹלְחִים יְדֵי־בֻּלְמוּס

אֶל פִּרְיָהּ הַפִּתְאֹמִי

וּמְכַלִּים אֶת אֲבִיבָהּ.

---

לַמְנַצֵּחַ [מְלֹא חֹרֶף]

מאת

ט. כרמי

מְלֹא חֹרֶף

קְצַר־שְׁקִיעָה,

חֲשׂוּף־זַלְזַל —

נָצַרְנוּ נֶבֶט

נְשָׁמָה מַכָּה בְּגוּף

וְגוּף הוֹלֵךְ בְּגוּף.

אַט־אַט הַגֶּפֶן

יְרוֹקָהּ תָּנֵץ

וְגַם בַּחֹרֶף,

חֲשׂוּפַת שָׂרִיג,

מָחוֹל דּוֹמֵם תַּתְוֶה

עַל רֶשֶׁת חַלּוֹנֵנוּ.

*

עַתָּה,

כָּל שְׁעוֹתֵינוּ בְּאֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ —

לֵילוֹת־בְּסָרִים,

גָּמְלוּ בְּפֶתַע מְיֻחָל עִם שַׁחַר צוֹנֵן;

לֵילוֹת

וְשָׁרָשִׁים מַכִּים בָּהֶם כְּפַעֲמוֹן־הַלֵּב.

*

וְגוּף הוֹלֵךְ בְּגוּף

כְּעִנְבָּל בִּשְׁמֵי־הַלַּיְלָה.

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי —

בֶּן־לִבִּי פּוֹעֵם מִתַּחַת לְלִבֵּךְ,

לֵב בְּמוֹ לֵב

כְּמוֹ אוֹפַן בְּתוֹךְ אוֹפַן

וְכָל חִשּׁוּר —

לֵיל־גְּפָנִים בְּרוּחַ וּבְטַל,

כָּל פְּעִימָה —

מְחוֹלַת דָּמִים בְּשׂוּמָה.

*

אִם נִשָּׁדֵף לְאוֹר חַמָּה

שְׁחֹרֵי אֶשְׁכּוֹל צָמוּק,

אִם גַּם נִשַּׁח לָאֲדָמָה

מְדֻקְּרֵי־בַּרְקָן,

וְאִם נוֹרִיק, נָעִים לָרוּחַ,

עַל סוֹרְגֵי־הַתְּכוֹל —

בֶּן־לִבֵּנוּ מִתְפָּעֵם מִתַּחַת לְלִבֵּךְ.

*

---

לַמְנַצֵּחַ [עַל מְחוֹלַת]

מאת

ט. כרמי

עַל מְחוֹלַת גְּפָנִים

מִזְמוֹר אִלֵּם:

יָדָיו נָעוֹת

וּמַקְהֵלוֹת־רִבּוֹא עוֹנוֹת

בְּשִׁיר־הַמַּעֲלוֹת.

לַמְנַצֵּחַ

עַל חַיֵּינוּ

הַלְלוּיָהּ;

מַלְאָךְ מֵהֵל,

חַיַּת־מִזְמוֹר, פְּלִיאַת־הַלֵּל —

וְשִׁגְיוֹנֵנוּ אוֹר.

לַמְנַצֵּחַ

תְּפִלָּה לַבֵּן

אַל תַּשְׁחֵת.

---

עַל הַפְּלִיאָה

מאת

ט. כרמי

בֵּין הַגִּמְגּוּם וְהַשְּׁתִיקָה,

בְּלֵיל גּוּפוֹת גּוֹאִים אֶל

חוֹף יָחֵף, כּוֹכָב דָּרוּךְ

וּפֶתַע־הַדָּמִים שֶׁל לַיִל

מְפַכֶּה, אוּלַי תָּנֵץ גַּם

הָאֱמֶת, אוּלַי תָּשִׁיר

כּוֹכַב־דָּמִים־פִּתְאֹם,

חוֹפֵי־הַלַּיְלָה הַדְּרוּכִים אֶל

הַשִּׂמְחָה שֶׁבֵּין גִּמְגּוּם

וְהָאֱמֶת שֶׁבֵּין שְׁתִיקָה,

אֶל שַׁחֲרִית־עֲטֶרֶת

וְרֹאשׁ קוֹרֵן וּמִשְׁתָּאֶה.

---

נ.בּ.

מאת

ט. כרמי

נָתַתְּ בִּי אוֹר שָׁקֵט,

עֵינַיִךְ שֶׁהֵישִׁירוּ

אֶל מוּל גֵּאוּת־הַקּוֹל,

אֶל מֵצַח נְחוּשָׁה,

מוּל עֹרֶף מִתְפַּלֵּל.

נָתַתְּ בִּי אֹרֶךְ־רוּחַ

שֶׁלַּגְּפָנִים בַּסְּתָו,

לַאֲפִיקֵי־אַכְזָב,

וְיָם צוֹפֶה בַּלָּאט

הֻלֶּדֶת סַהַר.

נָתַתְּ בִּי שִׁיר־תּוֹדָה

שֶׁאֵין בּוֹ חוֹב אוֹ חֲרָדָה,

רַק נַהֲרַת עֵינַיִם,

מֵצַח, קוֹל וָרוּחַ

הַיּוֹצְאִים אֵלַיִךְ

בִּמְחוֹלַת־הַזִּכָּרוֹן.

---

הַשְׁבָּעָה

מאת

ט. כרמי

הַזְּמַן הָיָה שֶׁלָּנוּ

בְּכַף־הַיָּד וּבָעֵינַיִם,

בַּגֶּזַע וּבַטַּל.

לֹא שָׁאַלְנוּ: מַה מִּלַּיְלָה —

כִּי שֶׁלָּנוּ,

זְמַן הַדָּם וּזְמַן הַנֶּבֶט

בְּלֵב הָאֶבֶן וְהָאוֹר

וּבַמִּלָּה

שֶׁאֵין בָּהּ שְׁאֵלָה.

*

מָה הַשָּׁעָה עַכְשָׁו:

הַאִם הִכְתִּיר הַסַּהַר

אֶת מַלְכַּת־הַלַּיְלָה —

עַכְשָׁו מָה הַשָּׁעָה:

יַלֵּל כְּתַן־עַרְבַּיִם,

הַחֲרֵשׁ כְּרֶכֶס־שַׁחַר —

יָדֵךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת,

וּבְעֵינַי אֵין מַעֲנֶה.

*

בַּלָּבָן וּבַיָּרֹק,

נִצַּת־שָׁקֵד

וּתְמִיד הַזַּיִת,

אֲנִי מַשְׁבִּיעַ

אֶת יָדַיִךְ הָעוֹמְדוֹת

לִנְגֹּהַּ לִקְרָאתִי בָּאֲפֵלָה,

לָנוּחַ עַל עֵינַי

וּלְהַרְאוֹת לִי

כְּשָׁבִיט

אֶת מְחוֹגֵי־לִבִּי.

*

אִם אָז, בְּטַלְטֵלַת־אוֹרָה,

לֹא יֵעָקְרוּ —

אֵדַע

לֹא לְהָעִיר, לֹא לְעוֹרֵר

אֶחֱזֹר

בְּסוֹד הַנֶּבֶט וְהַדָּם

וּזְמַן

יַקִּישׁ כְּיֶלֶד בִּצְדָעַי

וְאוֹר

יָשׁוּב שׁוּב לֹא־קָרוּא

לִפְעֹם בְּכַפּוֹתַיִךְ

כִּי שֶׁלָּנוּ

עַל עֵינַי

תָּמִיד

מאת

ט. כרמי

---

בָּשְׂמֵךְ עָלָה בְּאַפִּי

מאת

ט. כרמי

בָּשְׂמֵךְ עָלָה בְּאַפִּי

וַיָּרַח־שֶׁל־יוֹם בְּשָׁמַי.

עוֹד מְעַט תֵּלְכִי

וְהַלַּיְלָה יִתֵּן יְרֵחוֹ.

---

תָּמִיד

מאת

ט. כרמי

תָּמִיד

בִּפְעֹם כָּל הָרוּחוֹת בְּתוֹךְ יָדַי

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת דָּמִי

וְאֶת קוֹלֵךְ

וּפַעֲמָם אֶחָד;

תָּמִיד

בִּמְשֹׁךְ הַסַּהַר יָם מֵעַל פָּנַי

אֲנִי רוֹאֶה שָׁם אֶת עָנְיִי

וְאֶת עֵינַיִךְ

וְשַׁלְהַבְתָּם אַחַת;

תָּמִיד

עִם כָּל תָּמִיד שׁוֹקֵעַ וּפוֹעֵם

אַתְּ מְזַנֶּקֶת מִגּוּפִי

כַּעֲטַלֵּף

נִשְׁלָף מֵחֳרָבוֹת.

---

מִלִּים קְטַנּוֹת

מאת

ט. כרמי

הוֹ אָז זָרַם בֵּינֵינוּ יָם גָּדוֹל

וְלִי הָיָה מוּבָן

כִּי גֵּאוּתֵךְ בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה

לֹא תּוּכַל לְמֶרְחַקֵּי הַסַּהַר.

עַכְשָׁו קוֹפֵא בֵּינֵינוּ רַק רְחוֹב.

שׁוּב אֵין בִּי כֹּחַ לְהָבִין

כִּי גַּאֲוָתֵךְ־יוֹמָם

לֹא תּוּכַל לְמֶרְחַקֵּי הַזְּמַן.

*

הִנֵּה שָׂנֵאתִי רוּחַ בַּגְּפָנִים

וְתִינוֹקוֹת בּוֹכִים

וְלַיְלָה מִתְרַחֵב עַד קְצֵה כּוֹכָב

כִּי צְעָדַיִךְ לֹא הֶחֱרִישׁוּ אֶת אָזְנַי.

*

אֶת הַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ, לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ, כִּנְחָשִׁים רָעִים,

אֶת שֵׁפֶל־תּוֹחַלְתִּי כְּסַהַר מֵת.

אֶת הַמִּלִּים הַקְּטַנּוֹת כְּחַלְחָלָה.

אֶת פְּעִימוֹת לִבִּי —

אוֹתִי.

*

בֵּין הַבְּתָרִים

אֶשְׁמַע רַק אֶת דָּמִי

רָדוּף אֶל אֲפִיקוֹ,

נֶחְבָּט, נָסוֹג, עוֹלֶה,

הָדוּף לְלֹא מוֹצָא,

נִכְנָע לְאַצָּתוֹ

וְלַלִּילָךְ יָצוּף

לָבָן, מִשְׁיִי, טָהוֹר,

עַל יַרְקוּתוֹ.

---

יוֹמָם וָלַיְלָה

מאת

ט. כרמי

בְּקָרִים רַבִּים, לְלֹא חֶדְוַת אוֹרֵךְ,

הִפְצִיעוּ בְּדָמַי הַמְגַשְׁשִׁים.

לֵילוֹת רַבִּים מִדַּי,

חַדֵּי־כּוֹכָב, חַדֵּי־קִשְׁבִּי־אוֹרֵב,

חָרְתוּ אֶת כָּל שְׁמוֹתַיִךְ בְּיָדַי.

וְאֵיךְ אֶגַּע בָּךְ, בְּלִי מֵשִׂים, עַכְשָׁו;

אֵיךְ אֲקַדְּמֵךְ לְאוֹר הַיּוֹם הַזֶּה

וְלֹא תָּחוּשִׁי כִּי

בַּרְקָן יוֹדֵעַ חֹרֶב וּטְלָלִים

אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לִגְוׁעַ?

שֶׁקֶר הַחִיּוּךְ וְיָקוּשׁ הַשֶּׁקֶט

(הוֹ, רַחֲקִי בָּאֲפֵלָה וּבָאוֹרָה!)

כִּי רַק מִכְוַת־הַקּוֹץ וּמְאֵרַת־עַקְרָב

הֵן אֲמִתַּי לָךְ, בְּלִי מֵשִׂים, עַכְשָׁו,

יוֹמָם וָלַיְלָה.

---

אֲרֶשֶׁת

מאת

ט. כרמי

בַּבֹּקֶר קָמוֹת עֵינַי.

יָדַי מְגַשְׁשׁוֹת אֶל פְּנֵי־לֵילֵךְ,

שָׁבוֹת רֵיקָם,

  בְּלִי הַמִּלִּים

שֶׁנֶּהְגּוּ בְּדוּמִיַּת־בָּשָׂר

וְצָלְלוּ בַּדָּם.

בֹּקֶר מַפְצִיעַ בְּעוֹרְקֵינוּ,

זָר בְּחֶדֶר מְרוֹקָן.

נֹאמַר עַתָּה

שִׁיר אַשְׁכָּבָה

עַל אוֹר־עֵינַיִם שֶׁהוּעַם,

עַל מוּת לִבֵּנוּ הָאֶחָד

שֶׁפָּעַם.

מָתַי נִמְצָא לָנוּ אֲרֶשֶׁת

גַּם לַבֹּקֶר הַחַד

וְאֵרַשְׂתִּיךְ בֶּאֱמוּנָה וּבְתֹם,

בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם.

---

נִשְׁכָּחוֹת

מאת

ט. כרמי

הַכּוֹכָבִים זוֹכְרִים אוֹתָנוּ כָּךְ

גַּם בְּשָׁפְכָם אֶת צִנָּתָם עָלֵינוּ:

חַמָּה יָדֵךְ, חַמָּה מִכָּל מִלֵּינוּ,

עוֹלָה עַל גְּדוֹת מִצְחִי; בְּשָׂרֵךְ מֻתָּךְ

אֶל מַעֲמַקֵּי עֵינַי הָעֲצוּמוֹת;

לַבַּת־אֶחָד גּוֹאָה בִּכְלוּלוֹתֵינוּ —

דָּבַק הַקּוֹל בְּקֶשֶׁב־הֱיוֹתֵנוּ

וְהַמָּאוֹר בִּלְשַׁד־הָעֲצָמוֹת.

הַדָּם שַׂגִּיא מִן הַלֵּילוֹת, מִיָּם

מֵשִׁיב דּוּמָם לִמְאוֹר־פָּנָיו שֶׁל סַהַר,

מִן הַמִּלִּים הַיְשׁוּבוֹת בַּשַּׁעַר,

מִשִּׁכְחַת־זָדוֹן וּפַחַד תָּם —

הַכּוֹכָבִים נוֹפְלִים אֵלֵינוּ כָּךְ

לְהַזְכִּירֵנוּ כָּל אֲשֶׁר נִשְׁכַּח.

---

טוֹב לַמֵּיתַב

מאת

ט. כרמי

לְכָךְ הֲלֹא צִפִּיתָ: הַחֶדֶר רֵיק

וְאֵין זוּלַת קוֹלְךָ לִבְגֹּד בַּקֶּשֶׁב,

אֵין פַּעַם זוּלָתְךָ לִרְקֹעַ קֶצֶב

אִטִּי, שֶׁלְּךָ, אֱמֶת שֶׁבָּעוֹרֵק.

הֲלֹא עַכְשָׁו בְּלֹא חִיּוּךְ בּוֹרֵק,

בְּלֹא מַרְאָה הַצּוֹחֲקָה לַקֶּשֶׁר,

יוֹפַע קְלַסְתֵּר־דָּמְךָ, יִגַּהּ כְּפֵשֶׁר

יָמֶיךָ הַדְּלוּחִים בְּסִיד־סָפֵק.

הַלַּיְלָה מִתְקַמֵּר אֶל חַלּוֹנְךָ.

בְּסוֹרָגֶיךָ גֶּפֶן מְיַחֶלֶת

בַּלָּאט. הָעֵר־נָא נַחְשׁוֹלֵי־אוֹנְךָ.

הַכּוֹכָבִים — הוֹ, אֵלִי! — הִנֵּה מֵהֵל

חֻדָּם וְנִנְעָצִים כְּמַאֲכֶלֶת

בִּי, בַּשָּׁבוּי, גַּם בְּמַחֲבוֹא־הַלֵּיל.

שִׁירִים לְעֵת אָבוּד

מאת

ט. כרמי

---

אֹרֶן, תַּן, כּוֹכָב

מאת

ט. כרמי

אֹרֶן, תַּן, כּוֹכָב,

יֶלֶד, אָב —

יַחְפְּשׂוּ לַשָּׁוְא.

אֹרֶן נָם בְּלֵיל־אֲהָבִים,

קָם —

אָפְסוּ הַכּוֹכָבִים.

תַּן נָדַם מִילָלָה —

קוֹלוֹ בָּלָה.

יֶלֶד מִבִּרְכֵּי אָבִיו

יָרַד —

לֹא מָצָא הַבֶּרֶךְ שׁוּב לָעַד.

---

הַצְהָרָה

מאת

ט. כרמי

הָרוּחַ לֹא תִּשָּׂא לִי חֶסֶד

אִם אֶסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן

וְהַתַּנִּים יֵלְכוּ אֶל הַר אַחֵר

אִם אָגִיף אֶת הַתְּרִיסִים.

הַכּוֹכָבִים יַזְעִימוּ עַפְעַפֵּיהֶם

אִם אֶעֱצֹם עֵינַי

וְסַהַר יְשַׁלַּח בִּי חֲרוֹנִים

אִם לֹא אֵרֵד לַיָּם.

לָכֵן אֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן עַל הַחוֹף

גּוֹאֶה וּמְיֻלָּל

וּלְשׁוֹנוֹת־הַסַּעַר מְלַקְקוֹת

אֶת עֵינַי הַצְּרוּבוֹת.

---

תָּמִים

מאת

ט. כרמי

בְּהֵילִיל תַּנִּים —

הַכּוֹכָבִים צוֹרְבִים אֶת דּוּמִיַּת מִצְחֵךְ,

בְּשַׂעֲרוֹתַיִךְ רוּחַ לוֹחֲכָה,

גֵּוֵךְ גּוֹאֶה אֶל סַהַר־אָמוֹדַאי.

בְּהֵילִיל תַּנִּים —

אַתְּ עוֹלָתִי לַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי מַקְרִיב אוֹתָךְ עַל מִזְבְּחוֹת־פְּחָדַי

וְנָם תָּמִים.

---

מִשְׁגֶּה

מאת

ט. כרמי

בְּלַיְלָה שֶׁכָּזֶה,

שֶׁלֹּא מֵעוֹלָמֵנוּ הַבָּלוּל,

גַּפְנִי אִבְּדָה אֶת כָּל עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ.

סַהֲרוּרִית,

תְּפוּשַׂת נוֹפִים־לֹא־לָהּ,

שׁוּלֵי עָלֶיהָ הַכְּשׁוּפִים הֶחֱוִירוּ עַד כְּמִישָׁה.

הַלַּיְלָה הָרָחוֹק,

שֶׁלֹּא מֵעוֹלָמֵנוּ הַבָּלוּל,

שִׁדֵּל: “שַׁלֶּכֶת סְתָו… שַׁלֶּכֶת סְתָו…”

וְלַמָּחֳרָת,

לְאוֹר הַיּוֹם הַקִּרְקָסִי,

“גַּפְנְךָ חוֹלָה”, אָמַר הָאִישׁ הַמַּעֲשִׂי.

---

קִדּוּשׁ לְבָנָה [מלוא עין שמים]

מאת

ט. כרמי

מְלֹא־עֵין־שָׁמַיִם,

מְזָרָה כְּמִיהוֹת עַל רְחוֹבוֹת גּוֹאִים,

לִבְנֵי־פְּלִיאָה

      סְלִיחָה, אָדוֹן

שְׁמוֹנִים שְׁנוֹתֶיהָ,

מוּל מַלְכוּת־חֶשְׁוָן עַל כֶּתֶר־הַסִּמְטָה,

גָּעוּ פִּתְאֹם

      זֹאת הַלְּבָנָה? הֵן לֹא…

נִשְׁמַט הַכֶּתֶר

בְּשַׁוֵּעַ הַשָּׁנִים: רֹאשׁ שָׁפָל

לְבֶן־פְּלִיאָה

      סְלִיחָה…

---

קְרִיעָה

מאת

ט. כרמי

הַדֶּלֶת הִקִּישָׁה

וְהַיַּלְדָּה

פָּרְצָה הַחוּצָה!

תּוּת וְאֹרֶן,

זַיִת וְגֶפֶן

סִנְּנוּ אוֹר רַךְ

עַל רֹאשָׁהּ.

פֶּרַח הַהַרְדּוּף

הָיָה כְּסֶרֶט

לְרֹאשָׁהּ —

ר־וּ־תִ־י!

קָרְאָה אִמָּהּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת —

כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ

וְהַסֶּרֶט נִקְרַע

מֵרֹאשָׁהּ.

מָרָה שְׁחֹרָה

נוֹהֵם

“הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּיָהּ!”

אֶל רוּחַ וְחָתוּל,

בְּנִי הַקָּטָן

שָׁלַח יָד רְהוּיָה

מִבֵּין סוֹרְגֵי־הַלּוּל

לַחְפֹּן שִׁבְרֵי־הַחֶרֶס,

‘מַטְמוֹנִי’

עָלַץ,

‘כִּי טוֹב, כִּי טוֹב!’

גּוֹרֵס שִׁנָּיו בַּחֶרֶס

וַאֲנִי

רָאִיתִי אֶת אִיּוֹב.

---

אֲנִי אוֹמֵר

מאת

ט. כרמי

אֲנִי אוֹמֵר לַבֹּקֶר

מְגוֹרְךָ עָלַי

אֶמֶשׁ חָלַמְתִּי חֲלוֹם

וְהַבֹּקֶר יָרַט לְנֶגְדִּי.

אֲנִי אוֹמֵר לַשַּׁחַר

פַּחַד אֱלֹהֵי

יִצְחָק הָיָה נָעִים וָטוֹב

וְעִם שַׁחַר מַאֲכֶלֶת לַצַּוָּאר.

אֲנִי אוֹמֵר לָאַיֶּלֶת

עֶרְגוֹנִי עָלַיִךְ

שָׁרָב שֻׁלַּח בַּאֲפִיקֵי הַמַּיִם

וּדְמוּתֵךְ לֹא תִּשְׁתַּקֵּף בַּחוֹל.

אֲנִי אוֹמֵר

הֵילִיל הֵילִיל

הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֵינַיִם.

---

קוֹלִי

מאת

ט. כרמי

בַּאֲמִירוֹ שֶׁל זֶה הַיּוֹם,

כְּמוֹ עוֹרֵב בְּכֶתֶר־בְּרוֹשׁ,

תָּמִיד צָפוּי

לִי בְּכִי תִּינוֹק לֵילִי.

*

סָגַרְתִּי אֶת דַּלְתִּי לַיֶּרַח הַגָּמֵל,

אָטַמְתִּי אֶת אָזְנַי לָרוּחַ בַּגְּפָנִים,

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלִי, עֵירֹם מִכֹּל וָכֹל,

וְאֵיךְ שָׁאַג אָז כְּשָׁרָב הוֹלֵל: בְּנִי.

*

כְּבָר יוֹמַיִם לֹא חָשַׁבְתִּי

עָלֶיךָ, בְּנִי, עָלֶיךָ, בְּנִי,

עַד אֲשֶׁר, בַּלַּיְלָה, בָּא

קוֹלִי מִמַּעֲמַקִּים: אַבָּא.

שִׁירֵי עֵינַיִם וּלְבָב

מאת

ט. כרמי

---

סַהַר תְּמִים־הִלָּה

מאת

ט. כרמי

סַהַר תְּמִים־הִלָּה,

אֲסִיר סוֹרְגֵי־עֶלְפּוֹן,

מִתַּמֵּם,

וְחָד אֶת פִּתְרוֹנִי,

מִתַּמֵּם,

לוֹעֵג לִרְזוֹן־שְׁנוֹתַי:

'מָתַי, הֵיכָן, כֵּיצַד

נָשַׁמְתָּ דִּמְדּוּמַי כְּסוּפִים?'

---

דָּמִי

מאת

ט. כרמי

הַיּוֹם גּוּפִי דָּווּי

וּבְכָל אֲשֶׁר אָמשׁ

אָחוּשׁ אֶת דֹּפֶק־מַכְאוֹבִי.

לֵילִי מָעַל בְּכִבְשׁוֹנוֹ:

סִיגֵי צְחוֹקוֹת שְׁבִירִים,

נִתְזֵי־דִמּוּי קָרִים

וַחֲלוּדַת תִּקּוּן־עֵרִים —

אֵין רַעַל כְּדָמִי.

---

נֶשֶׁף

מאת

ט. כרמי

ליוסל ברגנר

הִנֵּה עוֹלֶה הַשִּׁיר בְּסֻלְּמוֹת

הַחֲרָדָה.

חִשְׁקִי, חִשְׁקִי —

מַלֵּט פָּנֶיךָ מִפָּנָיו,

הָלֵט קוֹלְךָ, וְלֹא

יַכּוּךָ סַנְוֵרֵי־הָאֵלֶם

וּלְשׁוֹנְךָ בִּשְׁבִי הַמַּסֵּכָה.

*

הִנֵּה קָרֵב שִׁירְךָ בַּסֻּלָּמוֹת.

תְּחִלָּה קָשֶׁה לִקְרֹץ בְּעֵין־אַחִים,

לְשַׁרְבֵּב אֶת הַשְּׂפָתַיִם.

אֲבָל הַנֶּשֶׁף מְאַלֵּף אֶת הוֹלְלָיו

בְּשׁוֹט הַמְּצִלְתַּיִם —

חִשְׁקִי, חִשְׁקִי,

הָלֵט פָּנֶיךָ בַּחוֹמוֹת

פֶּן יֹאבְדוּ בְּחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים.

---

חַמְסִין לֵילִי

מאת

ט. כרמי

לפ.א.

חַמְסִין לֵילִי עָלֵינוּ עָט כְּמִיָּמִים,

חוֹרֵךְ אֶגְלֵי־לְשַׁד בְּלֵב שְׁקֵדֵי־הַבֹּסֶר,

סוֹדֵק שִׂפְתֵי־עָלִים בַּאֲמִירִים אִלְּמִים.

*

כָּל מְבוֹיַי סְתוּמִים.

גּוּפִי חוֹבֵק אֶת עוֹלָמוֹ אֶל לְבָבוֹ שֶׁלּוֹ,

פּוֹרֵשׂ אֶת רֶשֶׁת־כִּנּוּיָיו עַל כָּל הָעֲצָמִים,

מוֹשִׁיט יָדַיִם לוֹקְקוֹת אֶל הַמַּרְאוֹת כֻּלָּם.

שׁוּב אֵין מָנוֹס מִגּוּף (רִאשׁוֹן,

מוֹרִישׁ, יוֹרֵשׁ וְאַחֲרוֹן)

הַמְכַשְׁכֵּשׁ בְּחִיּוּכוֹ

אֶל כָּל לֵבָב בִּטְוַח־לֶחְיוֹ.

*

אֲנִי כּוֹבֵשׁ פָּנַי בְּלֵיל־חָרוֹן,

סוֹפֵר אֶת עַצְמוֹתַי הַנִּחָרוֹת,

חוֹזֵר, חוֹזֵר אֶל כָּל מִלּוֹת־יָמַי

כַּכֶּלֶב אֶל קִיאוֹ —

  פָּלוֹט וָלֹק.

*

אֵלִי עַל גְּדוֹת־הַשַּׁחַר

הַשּׁוֹשַׁנָּה תָּטִיחַ מְלֹא אָדְמָהּ פּוֹעֵם

כְּלַפֵּי חִוְרוֹן פָּנַי,

וְסֹמֶק הַכְּלִמָּה וְהֶחָרוֹן יַכּ‏ֵנִי,

לוֹחֵךְ וּצְחִיחַ־רֹן,

וְלֵיל־עָכוֹר יִפְשֶׁה יַחֲרֹךְ בִּי עֲדֵי־עַד

אִם לֹא אֶטְהַר עַכְשָׁו.

*

שָׁרָשִׁים לֹא הִכּוּ בְּכַפִּי.

עֵינַי לֹא צָפוּ לְשׁוֹנוֹת־הַזָּהָב בְּרוּחָן.

דָּמִי לֹא הִטָּה פְּעִימָתוֹ אֶל מֵי־תְהוֹם.

שׁוּב שָׁלַחְתִּי יָדִי בַּמִּלִּים הַפְּזוּרוֹת בַּשָּׂדֶה

וְעַתָּה, עַתָּה תִּפְרֹץ הַמַּגֵּפָה:

שָׁרָב, בַּצֹּרֶת, שִׁדָּפוֹן —

הוֹ אַדְמָתִי הָעֲיֵפָה,

לְשׁוֹנוֹת־הַכָּזָב שֶׁשִּׁלַּחְתְּ בִּי לְפֶתַע,

הֵן תּוֹחַלְתִּי תּוֹחֶלֶת־בּוּר —

כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי.

*

עַתָּה, בְּלֵאוּתִי,

פַּחִים אֶטְמֹן לַהֲגִיגַי הַמִּשְׁתַּלְּחִים.

גַּם לִי בָּרוּר כִּי כָּאן

רַק מַלְכּוֹדוֹת לְזַנְבוֹתֵיהֶם שֶׁל שִׁירִים.

אֲבָל אוּלַי, בְּיוֹם עֶבְרָה,

יֻתַּן לִי לְשַׁלְּחָם בְּכָל שְׂדוֹתַי —

זַנְבוֹת־לֶהָבָה מְכַלִּים!

*

חַמְסִין לֵילִי עָלֵינוּ עָט.

כְּמִיָּמִים,

הֲלֹא נִשָּׂא שְׁרָבֵנוּ בְּגָאוֹן —

כָּל הָרוֹעֵם בִּי וּבוֹרֵק אֶל חֵךְ

יִדֹּם לְפֶתַע לְמַרְאֵה רֹאשֵׁךְ,

רְפוּד־שְׁחָרִים, נוֹשֵׁם,

אִם נִשָּׂאֵהוּ בְּגָרוֹן נִחָר וְנָטוּי,

בִּשְׂפָתַיִם סְדוּקוֹת וְאִלְּמוֹת —

כְּמַחֲשֶׁבֶת־מַיִם צְחִיחָה

כְּלַיְלָה זֶה כּוֹרֵעַ עַל גְּדוֹתֵינוּ.

---

שִׁירֵי עֵינַיִם וּלְבָב

מאת

ט. כרמי

זֶה הַשִּׁיר עַל הֻלֶּדֶת הַשִּׁיר:

הַבּוֹקֵעַ מֵרֶחֶם כָּפוּי,

מְאַחֵר, אוֹ מַקְדִּים, אוֹ צָפוּי,

הַנִּגְלֶה בִּנְגֹהוֹת כְּכוֹכָב —

זֶה הַשִּׁיר שֶׁשְּׂנֵאתִיו בִּמְאֹדִי,

הַנִּרְכָּן אֶל שִׁקְתוֹת־הַשָּׁרָב.

*

הַחֲתוּלָה הִמְלִיטָה אֶת גּוּרֶיהָ

הַרְחֵק מֵעֵין־אָדָם וְשֶׁן־חָתוּל,

אַךְ אֶת שִׁירַי אֲנִי נוֹשֵׂא עֲדַיִן

לְאוֹר־יוֹמָם־וָעַיִן בֵּין שִׁנַּי.

*

אֵל־אֱלֹהֵי הַהוֹלְכִים לְלֹא־מָעוֹד,

הוֹ לָמָּה זֶה נוֹטֶה גּוּפִי

בְּכָל לֵבָב וְכָל מְאֹד

לִצְנֹחַ עַל סִפִּי —

*

אֲנִי צָרִיךְ עֵינַיִם לְמַכְבִּיר:

עֵינֵי־יוֹמָם, עֵינֵי־אִישׁוֹן,

הַנִּבָּטוֹת מִן הַגּוּפִים כֻּלָּם —

מֵחֹרֶף־הַגְּפָנִים,

מִקֵּיץ־אָדָם־נִחָר —

לֹא רַק מִגּוּף רִאשׁוֹן.

*

אִם יִשָּׁתֵל בַּיָּד, בָּעַיִן,

בְּלֶב־לִבּוֹ שֶׁל הַמַּרְאֶה,

כְּגַלְעִינוֹ שֶׁל כֶּרֶם־הַזֵּיתִים —

יַכֶּה עִנְבַּל־הַשִּׁיר

כְּשָׁרְשֵׁי־הַשַּׁחַר.

אַנְדַּרְטָה

מאת

ט. כרמי

---

אֲנִי — לִי מִשֶּׁלִּי אֵין כְּלוּם… תֵּעָשׂ הָאַנְדַּרְטָה…. שאול טשרניחובסקי

---

אַנְדַּרְטָה

מאת

ט. כרמי

לרודי להמן

א.

לִי מִשֶּׁלִּי אֵין כְּלוּם. רַק רֵיקָנוּת חֵיקִי.

חַיַּי עוֹמְדִים עַל הֶחָלָל, חַיַּי שַׁחִים

אֶל הֶחָלָל, הַמְיַבֵּב לְתוֹךְ עֵינַי

הָעֲצוּמוֹת. אֵין כְּלוּם. אֲנִי — לִי מִבְּשָׂרִי

רַק אֲגַמֵּי־דָמִים דְּלוּחִים לְלֹא מוֹצָא,

לְלֹא מַרְאֶה. אֵין כְּלוּם. כְּבוּלַת זָוִית אִלֶּמֶת,

כָּל אֵבָרַי אוֹמְרִים רִפְיוֹן. אֵין כְּלוּם. אֲנִי —

לִי מִנַּפְשִׁי רַק אָבְדָנוֹ שֶׁל גּוּף וּדְמוּת

הַגּוּף מֵעַל כָּתְלֵי הָאֶבֶן. אֶצְבְּעוֹת

פִּרְיוֹן שְׁקֵטוֹת עֲלֵי כְּתֵפִי. אֵין כְּלוּם. אֵין כְּלוּם.

ב.

כָּל הַדָּמִים הוֹלְכִים אֶל הַבָּנִים בְּכָל

גּוֹנֵי הַשֶּׁקֶט וְהַצַּעַר, אַךְ הַלֵּב

עוֹד מָלֵא, מֵזִין תּוֹחֶלֶת, תְּחַיֵּךְ

לְתוֹךְ עֵינֵי מְחוֹלְלֶיהָ. מִשֶּׁלִּי —

מִזְמוֹר עָמֹק כִּפְעֹמֶת־אֶבֶן וְחָלָב

פּוֹעֵר פִּיּוֹת עוֹרְגִים אֶל גּוּף־הַנֶּאֱרָג

וּפֶתַע־שְׁקֵדִיָּה בְּלֵיל־כְּפוֹרִים. אֲנִי —

לִי מִשֶּׁלָּנוּ אוֹר עֵינֵי בָּשָׂר וָרוּחַ,

צוֹפוֹת אֶל אֹפֶק־רָם־מֵאֹפֶק עַד אֲפִיק

הַדָּם. כָּל אֳפָקַי נוֹשְׁמִים עֲלֵי כְּתֵפֵךְ.

* השיר ‘אנדרטה’ נכתב לפסלו של רודי להמן, ‘הצעה לאנדרטה לחללי מלחמת השחרור’.

ג.

אֲנַחְנוּ — לָנוּ מִשֶּׁלָּנוּ רַק יָמִים

פְּשׁוּטִים. תֵּעָשׂ הָאַנְדַּרְטָה מִיּוֹם פָּשׁוּט

וָחָי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָוֶת. לָנוּ מְלֹא־עוֹלָם

נוֹבֵט מִמַּכְאוֹבוֹ אֶל אֳפָקִים, תֵּעָשׂ

מִשְּׁחוֹר־חָלָל וּמִסִּיּוּט־שֶׁל־עֲקָרוּת,

אוֹרְבֵי־תָמִיד עַל סַף עֵינַיִם שַׁכּוּלוֹת;

מֵאוֹר גָּדוֹל, שָׁקֵט — שָׁמַיִם לָאָדָם,

אֲוִיר לִנְשִׁימָתוֹ, יוֹנָה עֲלֵי כְּתֵפוֹ.

אֲנַחְנוּ — לָנוּ מִשֶּׁלָּנוּ מְלֹא־עוֹלָם:

עַצְּבוּ־נָא כָּל מַרְאוֹת עֵינַיִם וּלְבָב.

---

אֵבֶל

מאת

ט. כרמי

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַמָּוֶת יְבִיאֲךָ אֶל הַמְּבוּכָה.

עֵינַיִם תֶּאֱרֹבְנָה לְעֵינֶיךָ, לְגַבְּךָ.

רַק מְעַטִּים יַיְשִׁירוּ מַבָּט.

הַנִּחוּמִים יִפְּלוּ לְרַגְלֶיךָ

כּוֹשְׁלִים מְאֹד.

(הַאִם לֹא חָלַמְתָּ אֶת מוֹתָהּ?

לֹא חֲלוֹמְךָ הוּא שֶׁאָרַב בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ.)

הָאָבִיב יַכְּךָ. אִשָּׁה

חוֹלֶפֶת, אָמִיר בָּרוּחַ, סַהַר —

דִּמְדּוּמִים, קָפֶה־שֶׁל־שַׁחֲרִית —

יִתְנַכְּלוּ לְאֶבְלְךָ.

בַּחֲדָרֶיךָ שְׁנֵי בָּנִים:

הָאָבִיב

וְהַמְּבוּכָה.

(הַאִם לֹא חָלַמְתָּ עַל אָבִיב?

לֹא חֲלוֹמְךָ הוּא שֶׁהִשִּׁיל אֶת הֶעָלִים.)

בְּחַדְרֵי־חֲדָרֶיךָ הַמָּוֶת:

מֵעֵבֶר לַמְּבוּכָה,

מֵעֵבֶר לַאֲבִיב־הַחֲלוֹמוֹת.

מִי יִתֵּן וְיִישְׁרוּ מַבָּטֵינוּ.

יָדַיִם פְּשׁוּטוֹת

מאת

ט. כרמי

---

יָד פְּשׁוּטָה

מאת

ט. כרמי

הִנֵּה הַיָּד

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

כַּמָּה יָדַיִם תִּשְׁתַּלְשֵׁלְנָה לַכִּיסִים

בְּבֶהָלַת־אַשְׁמָה, בִּמְבוּכַת־רַחֲמִים;

כַּמָּה תּוֹרוֹת וּסְעִיפֵי שֻׁלְחָן־עָרוּךְ

יְשַׁתְּקוּ יָדַיִם נִכְמָרוֹת

מֵעַל לַיָּד

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

כַּמָּה עֵינַיִם תִּתְפַּזֵּלְנָה אֶל שְׁחָקִים שְׁכוּחִים

אוֹ תְּגַלֶּינָה־נִכְחָן מְחוֹז־חֶפְצָן הַנֶּעְלָם;

כַּמָּה אַרְנָקִים מְצֻיָּצִים וְעַלִּיזֵי־גַוָּן

יַקִּישׁוּ בְּהִפָּתְחָם

מֵעַל לַיָּד.

כַּמָּה זַאֲטוּטִים יַרְעִיפוּ רֹק־בּוּזָם

עַל יָד פְּשׁוּטָה.

אֵינִי יוֹדֵעַ,

אֵינִי יוֹדֵעַ

כַּמָּה אָבוֹת יִצְפּוּ עֲתִיד־בְּנֵיהֶם

בְּתוֹךְ הַיָּד,

פְּשׁוּטָה אֶל נִדְבוֹתֵינוּ.

---

אַגָּדַת יָפוֹ

מאת

ט. כרמי

בְּיָפוֹ־שֶׁל־שַׁבָּת הַקָּפֶה נִפְתָּח בְּעֶשֶׂר.

יָד לֵאָה פּוֹשֶׂקֶת הַשְּׂבָכוֹת

לְשֶׁמֶשׁ־יָם קִצְרַת־רוּחוֹת:

— שִׂימִי־נָא עֵינֵךְ בְּהוֹק וּפֶטֶל.

פֶּה חָמוּץ מֵפִיחַ אֵשׁ חוֹלָה בַּפְּרִימוּס,

רַגְלַיִם בְּדִשְׁדּוּשׁ עוֹשׂוֹת רְצוֹן־קוֹנָן,

רָצוֹן רָדוּם, שָׁחֹר־חָזָק וְרַדְיוֹ —

עוֹלָם חָדָשׁ!

מֵרִיעַ בְּקַרְנוֹ, מִדַּפֵּק

עַל חַלּוֹנוֹת שֵׁרוּת בּוֹזֵק, מַזֶּה

קִצְפּוֹ מָלוּחַ בְּסִירוֹת־הָרְחוֹב, מִתְחַיֵּךְ

אֶל חֲנִיכַיִם נְמַקּוֹת, וְאֵין

כִּכָּר צְפוּפָה מֵהֲכִילוֹ, אֵין

דָּוֶה מִיַּחֵל לוֹ — — —

זְהֻבָּה,

כַּקֶּרֶן הוֹרָתָהּ,

נִרְקַעַת הַתְּרוּעָה

בֵּין תֹּמֶר לִצְרִיחַ — — —

הַקַּעֲקַע

עַל יָד לֵאָה

יָחִיל אֶת סִפְרוֹתָיו כְּחֻלּוֹת

לְרוּחַ תֹּמֶר מְסַנְסֵן,

וְהַסִּירוֹת

תֵּרַדְנָה לַיַּמִּים

לָצוּד אֶת עֲלוּמֵי־הָעִיר — — —

הַבָּתִּים זָבֵי־אֵזוֹב, מוּעָדִים לְמַיִט,

צוֹפִים:

הַקַּעֲקַע עַל יָד בָּרוּר, עָמֹק עַד לָעוֹרֵק,

קַשּׁוּב:

עוֹלָם

(חָדָשׁ, זָהֹב, צָעִיר)

נוֹבֵט בְּיָפוֹ־שֶׁל־שַׁבָּת.

---

שִׁיר סִירַת הָרְחוֹב

מאת

ט. כרמי

עֶרְגוֹנִי עַל יָם נִגְרָשׁ מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת

חֹרַב מִכְּבָר בְּרוּחַ נְטוּשָׁה.

חֻלְדּוֹת פּוֹרְמוֹת כְּבָלַי הָעֲבֵשִׁים

וּמַק חוֹתֵר בְּצַלְעוֹתַי.

בַּלֵּיל עָגְנִי מַטִּיל חֲלוּדָתוֹ בְּקַרְקָעִיתִי.

רַק הֵד חוֹפִים

אוֹצְרֵי זִכְרוֹן־לַחוּת

מִשֵּׁפֶל־אֱלֵי־שֵׁפֶל

עוֹלֶה בִּי

בְּעוֹנַת־הַשְּׁלוּלִיּוֹת:

עֵין הַבֹּץ

עֵינָן,

וְנִיעַ קַל מְטַלְטְלֵנִי

בְּעֶדְנָה —

הֶ־אֵי־מַק!

הַשְּׁלוּלִיּוֹת יוֹרְדוֹת בֵּין בְּקִיעֵי הַכְּבִישׁ

וְשָׁב עָגְנִי וּמַעֲמִיק חֻדּוֹ

בֵּין בָּתִּים מֻכֵּי־אֵזוֹב וּמְצֻלְּקֵי־אֵיבָה

לְבֵין חוֹמוֹת סוֹגְרוֹת עַל זֵכֶר־יָם שֶׁמֵּעֶבְרָן.

---

עַרְבִית יְרוּשַׁלְמִית

מאת

ט. כרמי

עוֹטֵי בְּלוֹיִים,

חֲשׂוּפֵי־חָזֶה־וָשֵׁת,

טְרוּטֵי־עֵינַיִם וּמְצֻלְּקֵי־פָּנִים —

הִתְגּוֹשְׁשׁוּ עַל מַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים,

הִצְמִידוּ בֶּטֶן נְפוּחָה וְאַף מְרַחְרֵחַ

אֶל שֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה וּ

 בַּאֲבִי אָבִיךָ!

גָּלְשׁוּ מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה

  וְחוֹזֵר־

חֲלִילָה: הֵי, שָׁטוֹף בְּמַדְרֵגוֹת

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

וְהִתְחַלֵּק בְּשֵׁישׁ־הַמַּעֲקֶה

בְּשַׁחֲקָם חָזֶה וּבֶטֶן נְפוּחָה

עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת

‘יְדִיעוֹת!’, ‘מַעֲרִיב!’ אַךְ

מִשְׂרַד־הַמִּשְׁפָּטִים

לֹא נָקַט שׁוּם צְעָדִים.

---

פּוֹשֶׁטֶת־יָד

מאת

ט. כרמי

סוּדָר צָהֹב שֶׁלְּרֹאשָׁהּ צָהַל:

הִנֵּה אָבִיב עוֹלֶה עַל מִדְרְכוֹת־חַיַּי,

הִנֵּה גְּוָנִים שְׁלָלוֹ

וּבְשׂוֹרָתוֹ עֱזוּז, וֶעֱזוּזוֹ אוֹרָה.

בְּלוֹיִים שֶׁלְּרַגְלֶיהָ נַעֲנוּ:

הִנֵּה יָבוּז לְחֹרֶף־הַתָּמִיד שֶׁלִּי,

הִנֵּה עוֹבְרִים עָלַי

כְּאִלּוּ לֹא קָרְאוּ דְּבָרִי בִּכְתַב־קְמָטִים.

הַנִּצָּנִים בָּאָרֶץ וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.

מִכְתָּבִים מִן הַשָּׁמַיִם

מאת

ט. כרמי

---

מִכְתָּבִים מִן הַשָּׁמַיִם

מאת

ט. כרמי

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה,

כְּטִפּוֹת יַיִן מִכּוֹס שֶׁל פֶּסַח,

הִגִּיעוּנִי מִכְתָּבִים מִן הַשָּׁמַיִם

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם…

יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְפַעְנְחָם

בַּאֲפֵלַת חַדְרִי,

אֲבָל כֹּחַ בִּי לֹא קָם

לָצֵאת אֶל אוֹר־הַבְּרָקִים בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

אַפְּרַקְדָּן,

קַשּׁוּב לִנְקִישׁוֹת הַדַּוָּר הַשְּׁמֵימִי,

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם…

תָּמַהְתִּי עַל סוֹדָם:

'דְּצַךְ. עֲדָשׁ. בְּאַחַב.

כֻּלָּם מְסֻבִּין בְּלָבָן.

מְלָכִים לְלֹא מַלְכֻיּוֹת

קוֹרְאִים אֶל דַּלְתָּם הַקְּרוּעָה:

כָּל דִּכְפִין!

כָּל דִּצְרִיךְ!

וְיוֹצְאִים בְּפִרְצַת הַקִּיר

אֶל חֲמַת־הַבְּרָקִים הַשְּׁפוּכָה

לְהַקְשִׁיב אֶל קוֹלָם הַמַּזְמִין:

כָּל דִּצְרִיךְ!

כָּל דִּכְפִין!

וְשָׁבִים בְּאוֹתָהּ הַדֶּלֶת,

פּוֹסְחִים עַל הַסַּף שֶׁאֵינֶנּוּ,

וְכֻלָּם בְּלָבָן מְסֻבִּין…'

אַחַת וְאַחַת,

אַחַת וּשְׁתַּיִם…

כְּטִפּוֹת יַיִן נִגְּרוּ הַמִּלִּים לְעֵינַי:

'אָבִינוּ,

אַב־הָאֲחָדִים,

שׁוּב בְּלִיל־סוּפוֹת שׁוֹמְטֵנוּ

עַל חוֹלוֹת מִדְבָּר,

וְשׁוּב גּוֹהֵר צְמָאֵנוּ

עַל סְלָעִים,

וְשׁוּב קוֹרֵץ אֵלֵינוּ סָךְ

שֶׁל כָּךְ וְכָךְ

שְׁנוֹת תְּעִיָּה וְצִמָּאוֹן

כִּקְרֹץ הַמַּיִם אֶל מַטֵּהוּ שֶׁל משֶׁה.

אָבִינוּ,

אַב־הַדּוֹמְמִים,

סְלָעִים אֵינָם אוֹמְרִים שִׁירָה.

סְלָעִים אוֹמְרִים

גַּל־עֵד

אוֹ

גִּיל־מַסָּד.

הַזֶּמֶר אֶל יָדֵינוּ יְפַכֶּה

אִם בְּדָמֵינוּ הוּא רוֹנֵן…'

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

נִגְּרָה שְׁנָתִי מֵעֵינַי.

הַטִּפּוֹת הִקִּישׁוּ

אַחַת וְאַחַת

  אַחַת וּשְׁתַּיִם…

בְּתֵבַת־הַדֹּאַר שֶׁבְּדַלְתִּי.

בַּבֹּקֶר,

בֵּין הַדּוּמִיּוֹת הַמַּפְצִיעוֹת,

לֹא יִשָּׁאֲרוּ אֶלָּא עִקְּבוֹת חֲלוּדָה

וּמִכְתָּבִים מִן הַשָּׁמַיִם.

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה

מאת

ט. כרמי

---

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה

מאת

ט. כרמי

מִי אוֹמֵר

מִי אוֹמֵר שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה,

שֶׁזְּרִיחוֹת לָהּ —

רִבּוֹאֵי זִקִּיּוֹת נֶחְשָׂפוֹת מִמַּפֹּלֶת,

שֶׁקְּשָׁתוֹת לָהּ —

מְעוֹף הַבַּז בֵּין הַר לְהַר

קִמּוּר מַאֲוַי כָּמוּס;

מִי אוֹמֵר שֶׁאַרְצֵנוּ כְּשׁוּפָה,

שֶׁשְּׁקִיעוֹת לָהּ —

נְשִׁיקַת הַלּוֹהֵב בַּיָּצוּק,

נְקִישַׁת הַשָּׁפוּד בָּרָדוּד,

וְחַרְדּוֹנִים מַחֲוִים קִדּוֹת

לְכֶתֶר הַשְּׁקִיעָה;

שֶׁכְּסוּפָה בִּנְהִי יַנְשׁוּף גּוֹלֶה

וּבְפַרְעוֹת זֵיתֶיהָ

הַמְחוֹלְלִים עַל סַף הָעֲלָטָה,

מַכְנִיסִים כּוֹכָב וָתַן

בְּסוֹד הַשַּׁעַר הַלֵּילִי

אֶל דּוּמִיּוֹת רַחֲבוֹת שָׁמַיִם.

הַלָּלוּ בְּרָאשֵׁי דְּרָכִים

הַלָּלוּ בְּרָאשֵׁי דְּרָכִים,

פְּרוּעֵי שֵׂעָר וָקוֹל,

טוֹפְחִים אֶת תְּחִנָּתָם

עַל־פְּנֵי עוֹבֵר וָשָׁב —

תְּ־אֵ־נִ־י־ם! —

חַיֵּיהֶם יָכְלוּ לִפְרֹחַ

בְּמַעְגְּלֵי פִּרְיוֹן וְדוּמִיָּה

כַּתְּאֵנָה לָבֶטַח.

הַלָּלוּ בַּדְּרָכִים,

פְּרוּעֵי רָעָב וָזֵכֶר,

עֲקוּרִים מִנּוֹפָם

כְּצֹר מִמּוֹרַג —

חַיֵּיהֶם יָכְלוּ לִפְקֹחַ

עַיִן מְיַחְלָה כַּגֶּפֶן

וְלִשְׁלֹחַ שָׁרָשִׁים לָבֶטַח.

מִי לֹא רָאָה אוֹתָהּ

חוֹלֶצֶת שָׁד לָרוּחַ

וּבְנָהּ עָקוּר מִנּוֹף

וְהִיא עֲקֶרֶת צְעָדִים —

חַיֵּינוּ יָכְלוּ לִגְלשׁ

בְּעֶדְרֵי אוֹרָה וָרֹךְ

אֶל הָעֵינוֹת לָבֶטַח.

---

הִנֵּה עוֹלִים שְׁחָרִים

מאת

ט. כרמי

הִנֵּה עוֹלִים שְׁחָרִים

מְלַחֲשֵׁי שְׂרֵפָה

כְּדַחְלִילֵי תִּירָס

קָמֵל בִּשְׂדֵה הַסְּתָו;

הִנֵּה הַדִּמְדּוּמִים

פּוֹלְטִים אֵדֵי־רָקָב

כִּסְחִי חֻרְבָּה שֶׁנֶּחְשְׂפָה;

הִנֵּה לֵילוֹת יוֹרְדִים

הַמַּטִּילִים צִלָּם

כְּאַנְקוֹלִים מִתּוֹךְ תִּקְרָה;

הִנֵּה (מִי לֹא רָאָה) חוֹמַת חַיֵּינוּ

בֵּין אָדָם לְפִרְיוֹ

בֵּין אָדָם לְאֶחָיו

בֵּין אָדָם לְאַרְצוֹ.

---

הַחוֹמָה

מאת

ט. כרמי

מַסָּדָהּ זָרוּת

וְעָוֶל אֲזוֹבָהּ.

עַל צְרִיחָהּ חָרוּת:

אַתָּה אוֹיְבָהּ.

בְּכוֹר־חֲלוֹם נֶחְנַק

בְּאֹפֶל הִוָּסְדָהּ.

יוֹם צָעִיר יִמַּק

בְּצֵל כָּבְדָּהּ.

נַוְלוּתָהּ תַּחְצֹץ

בֵּינוֹת הַמֵּת לַחַי.

לֹא אוּכַל לַחֲרֹץ

הֵיכָן אָחִי.

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה

אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי־תְרוּעָה.

אַשְׁרֵי הָעָם רוֹאֵי קוֹלוֹת

בֵּין הָעַפְעַפַּיִם,

בָּעֵינוֹת וּבֵין עַרְבַּיִם,

תַּחַת הַשִּׁיפָה וְתַחַת הַתֹּמֶר —

מִי יֹאמַר שֶׁכָּכָה לוֹ,

שֶׁכָּכָה לוֹ,

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה,

שֶׁזְּרִיחוֹת לָהּ.

---

בָּלָדָה יְרֻקָּה

מאת

ט. כרמי

שְׂכִיר יוֹם יָרֹק

יָצָא לַמַּסִּיק.

הַטֵּה חֲסָדֶיךָ,

זַיִת עַתִּיק.

  שְׁמֹר אֱמוּנִים

  לְשָׂכִיר יָרֹק.

  יוֹמוֹ רָעֵב

  לְלֶחֶם־חֹק.

מָתוֹק הָאוֹר

וְיִיטַב הַבַּיִת.

שְׂכִיר־יוֹם יָרֹק

עָלָה בַּזַּיִת.

  שְׁמֹר אֱמוּנִים

  לִקְשֵׁה־הַיּוֹם,

  מַלֵּא מִכְסָתוֹ

  עַד תֹּם.

עַתִּיק הַזַּיִת,

שׁוֹמֵר חֲסָדָיו.

פִּרְיוֹ מוֹרִיק,

מוֹרִיקִים בַּדָּיו.

  זַיִת, זַיִת

  עַתִּיק־יוֹמִין,

  לִבְנֵי־בֵּיתוֹ

  שְׁמֹר אֱמוּנִים!

הַפְּרִי יָרֹק

וְעָלָיו יְרֻקִּים,

יָרֹק בְּיָרֹק —

מִמַּעֲמַקִּים! —

  וְהָאוֹר הַיָּרֹק

  מִי יָבוֹא בְּסוֹדוֹ,

  כֵּיצַד יַבְחִין

  בֵּין הַפְּרִי לְבַדּוֹ?

מֶגֶד־שָׁמַיִם

וְלֶחֶם־חֹק,

כָּהוּ עֵינָיו

בְּאוֹרְךָ הַמָּתוֹק.

  שְׂכִיר־יוֹם יָרֹק

  וְאֵין־אוֹנִים.

  עָצְמוּ חֲסָדֶיךָ,

  עַתִּיק־יוֹמִין.

מַחְלְפוֹת־יָמֵינוּ

מאת

ט. כרמי

---

דְּיוֹקְנֵנוּ לֹא פָּשׁוּט

מאת

ט. כרמי

דְּיוֹקְנֵנוּ לֹא פָּשׁוּט, לֹא צָפוּי

כְּיוֹרֶה

כְּצֵל־צִפּוֹר בְּהֶרֶף־עַיִן;

פָּשׁוּט, צָפוּי־לְלֹא־מָנוֹס

כִּמְחוֹל־אָמִיר־עֲטוּר־צִפּוֹר

וּכַיּוֹרֶה.

---

שֶׁמֶשׁ

מאת

ט. כרמי

דִּמְמַת הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָדֵךְ

וּבְעֵינַי הָעֲצוּמוֹת

הַיּוֹם לֹא נַעֲלֶה בְּאֵפֶר

בְּהִפָּקְחֵנוּ לַמָּאוֹר

כִּי הָיִינוּ לְאֶחָד

בְּאוֹר הַשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל

בְּכַף יָדֵךְ

עַל מִצְחִי הֶעָצוּם.

---

יָרֵחַ

מאת

ט. כרמי

מָלְאָה הָעִיר יָרֵחַ

כַּמַּיִם לַיָּם.

אַבְנֵי־חוֹמָה לְצַוָּארִי,

רַגְלַי בַּאֲזוֹבִים.

אֹרֶן, אֹרֶן — — —

אִם תּוֹשִׁיטִי לִי יָדֵךְ

אוּלַי לֹא אֶטְבַּע.

---

מִזְמוֹר לְט"ו

מאת

ט. כרמי

כִּי בְּאוֹרוֹ

צְפוּנֵי מְצוּלוֹתֵינוּ נְהִירִים

עַל־פְּנֵי הַיָּם,

וּבְזֶה אוֹרוֹ

אֶפְשָׁר לִקְרֹא אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת

הָרוֹהֲטוֹת בַּדָּם.

הַחֲשֵׁכוֹת פּוֹרְחוֹת

מִתּוֹךְ עֵינֵינוּ הַפְּקוּחוֹת.

בָּאוֹר הַזֶּה

כֻּלָּנוּ נִבְעָרִים, בּוּרִים,

עַמֵּי־הָאָרֶץ,

שֶׁלֹּא לָמְדוּ אֲפִלּוּ

קְרֹא־וּכְתֹב.

---

מַחְלְפוֹת־יָמֵינוּ

מאת

ט. כרמי

א.

שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים

  פְּנֵי חַיַּי

  שָׁטִים שָׁם מֵעָלַי

כִּי נָשָׁה הַלַּיִל

בְּרִיתִי בֵּין בְּתָרָיו

לָסוּךְ בְּשָׂרִי בָּרוּחַ

וְעֵינַי בַּכּוֹכָבִים.

שָׂהֲדִי בִּמְרוֹמָיו

  פְּנֵי חַיַּי

  לוּטִים שָׁם מֵעָלַי

כִּי עַל רֹאשׁוֹ לֵאֶה

עוֹלֶה מוֹרָא־הַשַּׁחַר

וּמַחְלְפוֹת־יָמֵינוּ

קְלוּעוֹת בָּעֲלָטָה.

ב.

שָׁמַיִם כָּאֵלֶּה

אַחִים לַגֶּפֶן וְלַזַּיִת

בְּאוֹרָם הָרַךְ

נִפְרֹשׂ בְּמוֹ יָדֵינוּ

עַל מִפְתָּן וְעַל מַשְׁקוֹף,

מַחֲסֶה מֵרֹעַ־עַיִן

וּמִסְתּוֹר מִן הַנָּחָשׁ.

שָׁמַיִם כָּאֵלֶּה

כָּחֹל צוֹלֵל

אֶל צֶלַע־הַר

יִגְהֲרוּ אֶל גְּדוֹת־לִבֵּנוּ

לָתוּר קְלַסְתֵּר־דָּמֵךְ נוֹהֵר,

קוֹל הַבָּנִים נִשְׁמָע — —

אַהֲבָתָם כַּשֶּׁמֶשׁ עַל פָּנֵינוּ.