מִי אוֹמֵר

מִי אוֹמֵר שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה,

שֶׁזְּרִיחוֹת לָהּ —

רִבּוֹאֵי זִקִּיּוֹת נֶחְשָׂפוֹת מִמַּפֹּלֶת,

שֶׁקְּשָׁתוֹת לָהּ —

מְעוֹף הַבַּז בֵּין הַר לְהַר

קִמּוּר מַאֲוַי כָּמוּס;

מִי אוֹמֵר שֶׁאַרְצֵנוּ כְּשׁוּפָה,

שֶׁשְּׁקִיעוֹת לָהּ —

נְשִׁיקַת הַלּוֹהֵב בַּיָּצוּק,

נְקִישַׁת הַשָּׁפוּד בָּרָדוּד,

וְחַרְדּוֹנִים מַחֲוִים קִדּוֹת

לְכֶתֶר הַשְּׁקִיעָה;

שֶׁכְּסוּפָה בִּנְהִי יַנְשׁוּף גּוֹלֶה

וּבְפַרְעוֹת זֵיתֶיהָ

הַמְחוֹלְלִים עַל סַף הָעֲלָטָה,

מַכְנִיסִים כּוֹכָב וָתַן

בְּסוֹד הַשַּׁעַר הַלֵּילִי

אֶל דּוּמִיּוֹת רַחֲבוֹת שָׁמַיִם.

הַלָּלוּ בְּרָאשֵׁי דְּרָכִים

הַלָּלוּ בְּרָאשֵׁי דְּרָכִים,

פְּרוּעֵי שֵׂעָר וָקוֹל,

טוֹפְחִים אֶת תְּחִנָּתָם

עַל־פְּנֵי עוֹבֵר וָשָׁב —

תְּ־אֵ־נִ־י־ם! —

חַיֵּיהֶם יָכְלוּ לִפְרֹחַ

בְּמַעְגְּלֵי פִּרְיוֹן וְדוּמִיָּה

כַּתְּאֵנָה לָבֶטַח.

הַלָּלוּ בַּדְּרָכִים,

פְּרוּעֵי רָעָב וָזֵכֶר,

עֲקוּרִים מִנּוֹפָם

כְּצֹר מִמּוֹרַג —

חַיֵּיהֶם יָכְלוּ לִפְקֹחַ

עַיִן מְיַחְלָה כַּגֶּפֶן

וְלִשְׁלֹחַ שָׁרָשִׁים לָבֶטַח.

מִי לֹא רָאָה אוֹתָהּ

חוֹלֶצֶת שָׁד לָרוּחַ

וּבְנָהּ עָקוּר מִנּוֹף

וְהִיא עֲקֶרֶת צְעָדִים —

חַיֵּינוּ יָכְלוּ לִגְלשׁ

בְּעֶדְרֵי אוֹרָה וָרֹךְ

אֶל הָעֵינוֹת לָבֶטַח.

הִנֵּה עוֹלִים שְׁחָרִים

מְלַחֲשֵׁי שְׂרֵפָה

כְּדַחְלִילֵי תִּירָס

קָמֵל בִּשְׂדֵה הַסְּתָו;

הִנֵּה הַדִּמְדּוּמִים

פּוֹלְטִים אֵדֵי־רָקָב

כִּסְחִי חֻרְבָּה שֶׁנֶּחְשְׂפָה;

הִנֵּה לֵילוֹת יוֹרְדִים

הַמַּטִּילִים צִלָּם

כְּאַנְקוֹלִים מִתּוֹךְ תִּקְרָה;

הִנֵּה (מִי לֹא רָאָה) חוֹמַת חַיֵּינוּ

בֵּין אָדָם לְפִרְיוֹ

בֵּין אָדָם לְאֶחָיו

בֵּין אָדָם לְאַרְצוֹ.

מַסָּדָהּ זָרוּת

וְעָוֶל אֲזוֹבָהּ.

עַל צְרִיחָהּ חָרוּת:

אַתָּה אוֹיְבָהּ.

בְּכוֹר־חֲלוֹם נֶחְנַק

בְּאֹפֶל הִוָּסְדָהּ.

יוֹם צָעִיר יִמַּק

בְּצֵל כָּבְדָּהּ.

נַוְלוּתָהּ תַּחְצֹץ

בֵּינוֹת הַמֵּת לַחַי.

לֹא אוּכַל לַחֲרֹץ

הֵיכָן אָחִי.

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה

אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי־תְרוּעָה.

אַשְׁרֵי הָעָם רוֹאֵי קוֹלוֹת

בֵּין הָעַפְעַפַּיִם,

בָּעֵינוֹת וּבֵין עַרְבַּיִם,

תַּחַת הַשִּׁיפָה וְתַחַת הַתֹּמֶר —

מִי יֹאמַר שֶׁכָּכָה לוֹ,

שֶׁכָּכָה לוֹ,

שֶׁאַרְצֵנוּ יָפָה,

שֶׁזְּרִיחוֹת לָהּ.

שְׂכִיר יוֹם יָרֹק

יָצָא לַמַּסִּיק.

הַטֵּה חֲסָדֶיךָ,

זַיִת עַתִּיק.

  שְׁמֹר אֱמוּנִים

  לְשָׂכִיר יָרֹק.

  יוֹמוֹ רָעֵב

  לְלֶחֶם־חֹק.

מָתוֹק הָאוֹר

וְיִיטַב הַבַּיִת.

שְׂכִיר־יוֹם יָרֹק

עָלָה בַּזַּיִת.

  שְׁמֹר אֱמוּנִים

  לִקְשֵׁה־הַיּוֹם,

  מַלֵּא מִכְסָתוֹ

  עַד תֹּם.

עַתִּיק הַזַּיִת,

שׁוֹמֵר חֲסָדָיו.

פִּרְיוֹ מוֹרִיק,

מוֹרִיקִים בַּדָּיו.

  זַיִת, זַיִת

  עַתִּיק־יוֹמִין,

  לִבְנֵי־בֵּיתוֹ

  שְׁמֹר אֱמוּנִים!

הַפְּרִי יָרֹק

וְעָלָיו יְרֻקִּים,

יָרֹק בְּיָרֹק —

מִמַּעֲמַקִּים! —

  וְהָאוֹר הַיָּרֹק

  מִי יָבוֹא בְּסוֹדוֹ,

  כֵּיצַד יַבְחִין

  בֵּין הַפְּרִי לְבַדּוֹ?

מֶגֶד־שָׁמַיִם

וְלֶחֶם־חֹק,

כָּהוּ עֵינָיו

בְּאוֹרְךָ הַמָּתוֹק.

  שְׂכִיר־יוֹם יָרֹק

  וְאֵין־אוֹנִים.

  עָצְמוּ חֲסָדֶיךָ,

  עַתִּיק־יוֹמִין.