אֶל

הַצָּרָה. הָאַחֶרֶת. הַזָּרָה.

שֶׁתַּעֲלֶה אוֹתִי עִמָּהּ

בַּסְּעָרָה.

הַכְּסוּפָה. הָרוֹגַעַת. יַד־מִקְלָט.

שֶׁתַּעֲצֹם לִי אֶת עֵינַי

בַּלָּאט.

אֲהוּבָה. בּוֹגֵדָה. חֵיק־רָזִים.

שֶׁתַּעֲטֹף אֶת בַּת־קוֹלִי

בִּכְבִיר־עִזִּים.

הַזּוֹנָה. הַסּוֹחֶרֶת. קִנְיָנִי.

שֶׁתְּנוֹפֵף בְּחַלּוֹנָהּ

תִּקְוַת־שָׁנִי.

אֵם־חַיַּי. רַחֲמָתַיִם. אֵם־דּוּמָה.

שֶׁתְּשַׁכֵּךְ אֶת רַקּוֹתַי

בְּיָד חַמָּה.

הַבָּרָה. הַמְקֻדֶּשֶׁת. כְּלִיל־מְתֹם.

שֶׁאֵאָחֵז בְּשַׂעֲרָהּ

כְּאַבְשָׁלוֹם.

הַזָּרָה. הַמֻּכֶּרֶת. הַצָּרָה.

וְהָאַחֶרֶת, אֵין מִמֶּנָּה

מוּשָׁרָה.

חַבָּרִית

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא אוּכַל לִזְכֹּר.

בַּדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתִי הֵגִיחַ סְתָו

וּשְׁתֵּי יָדַי נָשְׁרוּ בְּשֶׁקֶט רַב.

קוֹלִי יָצָא לִשְׁאוֹל, וְלֹא יַחֲזֹר.

כַּמֹּץ נִזְרֵיתִי לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת:

בָּבוּאָתִי חָמְקָה לִפְנֵי סִפִּי,

עֵינַי עָרְקוּ לַחוֹף, וְאֶת עָרְפִּי

תָּלִיתִי עַל עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת.

מוֹפֵת, מוֹפֵת — אִם עוֹד לֹא מְאֻחָר!

אַל תְּבַקְשִׁי לִקְרֹעַ אֶת הַלּוֹט.

אַל תִּשְׁאֲלִי. אֵינִי זוֹכֵר. הֵן לֹא

מָשִׁיתִי אֶת פָּנַי מִן הַנָּהָר.

לְקוֹל מְלַחֲשִׁים הוֹשִׁיטִי יָד:

קוֹלֵךְ יִדְבַּק בִּי, וַאֲנִי אֶחָד.

בַּקָּשָׁה

אַל תָּקִימִי אוֹתִי לַחַיִּים

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה בְּחַיַּי

שָׁמַעַתְּ? הָרוּחַ הוֹרֶסֶת לַלִּבּוֹת

כָּל הַלַּיְלָה מָלֵא קוֹלוֹת־קְרִיעָה

כִּכְלוֹת כֹּחִי, עַכְשָׁו, עִזְבִי אוֹתִי

אַל תָּקִימִי אוֹתִי לַחַיִּים

אַל תִּגְהֲרִי עָלַי.

וַדָּאוּת

שְׁנָתִי כְּבֵדָה מְאֹד, אֲנִי יוֹדֵעַ.

אוּלַי אַהֲבָתִי שָׁם מִתְהַפֶּכֶת

בְּיִסּוּרַי? אוּלַי.

וּבְנִי — אוּלַי מוֹעֵד בֶּאֱסָרַי.

מוֹעֵד וָקָם? אֵינִי שׁוֹמֵעַ.

אֲבָל בַּבֹּקֶר אֲנִי יוֹדֵעַ

כִּי שׁוּב הָיְתָה בִּי יַד־הַסְּעָרָה:

עֵינַי שְׁמוּטוֹת כְּמוֹ קִרְעֵי־חוּטִים

וְכַפּוֹתַי מְחֹרְכוֹת־בָּרָק.

אַהֲבָתִי? אַתָּה, אוּלַי אַתָּה? לֹא.

אִישׁ לֹא יִקְרַב אֵלַי עַכְשָׁו.

יָדַי כְּבֵדוֹת מְאֹד, אֲנִי יוֹדֵעַ.

אִבְחַת־מַכְאוֹב

אִבְחַת־מַכְאוֹב וּנְבִיחַת־הָרַעַם —

כֵּן. אֲנִי זוֹכֵר.

בָּרָק תָּמִיד קוֹרֵעַ אֶת גּוּפֵךְ

מִמַּחֲשַׁכֵּי־הַיָּם

וּמְלַהֵט אֶת הַמִּלִּים

אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאוֹרֵךְ.

אַל תִּגְּעִי בָּהֶן עַכְשָׁו.

דָּמֵךְ בְּרֹאשִׁי

אִם תִּהְיִי כִּבְדַת־יָדַיִם.

בְּעוֹד שָׁנִים מִסְפָּר

וּבַמִּסְתָּר,

הָרִימִי־נָא אוֹתָן

מָתוּן־מָתוּן

בְּמֶלְקְחֵי הַזִּכָּרוֹן־אֲשֶׁר־הוּצַן.

מִשְׁאָלָה

הַגַּחְלִילִית הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת

שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לָהּ יָרֵחַ

כְּבָר מְמַצְמֶצֶת בַּחַלּוֹן

מֵאָז חֲצוֹת.

סַלְּקִי אוֹתָהּ!

בְּשֵׁם חֲלוֹמוֹתַי

הַמִּתְחַפְּרִים בְּצַוָּארֵךְ,

כַּבִּי אוֹתָהּ!

בָּאוֹר הַזֶּה יִמְלָא

פִּיהֶם עָפָר.

תִּקּוּן

כִּבִּיתִי אֶת הָאוֹר.

הַלַּיְלָה

יִדְלֹק הַיָּרֵחַ

אַחַר בְּשָׂרֵנוּ הַנֵּעוֹר.

הִלַּת כְּנָפַיִם הֲמוּמוֹת

לְרָאשֵׁינוּ.

וּנְשִׁימָתֵךְ,

נְשִׁימוֹתַיִךְ הַחַמּוֹת.

יְהִי רָצוֹן

וּבְקוּמֵנוּ פְּקוּחִים,

יְנֹעַר מִקִּרְבֵּנוּ

אֲבַק פַּרְפָּרִים חֲרוּכִים.

יְקִיצָה

בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.

אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.

עֲטַלֵּפִית אַהֲבָתֵנוּ, סְחוֹר וַאֲפֵלוֹת,

וְלֹא תַּחֲטִיא. פָּנַיִךְ מַסְבִּירוֹת לִי

אֶת יָדַי. מָה אָבִין בָּאוֹר?

קוּמִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עָלַי.

שְׁנָתִי (מָה הַשָּׁעָה?) חָבְקָה אֶת יַלְדוּתֵךְ.

עֶשֶׂר בֵּין יָם לְלַיְלָה, חֲצוֹת בֵּינִי

לְבֵינֵךְ, שֶׁבַע בֵּין חֲרַכֵּי הַשַּׁחַר.

הוֹ, לֹא, אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה

הַבָּא לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי כַּחֲרִירִים

קָרִים. בְּמֹאזְנֵי־הַכַּוֶּנֶת אֶשְׁקֹל

אֶת עִוְרוֹנִי וּפַחַד־עֲפָרֵךְ.

קוּמִי, הַעֲבִירִי בִּי יָדֵךְ.

פָּנִים־אֶל־פָּנִים, הַאִם עוֹד יִהְיוּ לִי?

אֲנִי עָלוּל לִשְׁתֹּק, אוֹ לְדַבֵּר.

בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.

אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.

לְעֵת זִקְנָה

לָרִאשׁוֹנָה

(עָרְפִּי זוֹכֵר הֵיטֵב)

הָיָה כֹּחַ בְּיָדֶיהָ;

הַשְּׁנִיָּה

(בִּרְכַּי פָּקוֹת לַזֵּכֶר)

לִמְּדַתְנִי מַה זֶּה פֹּעַל;

לַשְּׁלִישִׁית

(הַב לִי אֶת מַקְלִי)

הָיוּ עֵינַיִם אַמִּיצוֹת;

הָרְבִיעִית

(הוֹ אֵל שַׁדַּי!)

הָפְכָה אוֹתִי לְגָמוּל.

עַכְשָׁו אֲנִי כּוֹבֵשׁ

פָּנַי בַּקַּרְקַע,

אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה אַחַת

שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ

בְּיָדַי וּבְעֵינַי.

לשמעון הלקין

אֵין לִי מֻשָּׂג מַהוּ שִׁמְךָ, צַיְּצָן,

וְאִם יֹאמְרוּ לִי בְּוַדַּאי אֶשְׁכַּח.

כָּכָה זֶה. לַכֹּל עֵת. זֶה כָּךְ.

מִי שֶׁפָּסַח וְלֹא שָׁנָה בַּזְּמַן

שְׁמוֹת פְּרָחִים וְצִפֳּרִים, אֶחָד־אֶחָד,

וְכֵן גַּם רִקּוּדִים סָלוֹנִיִּים —

יָמוּת בְּאִוַּלְתּוֹ לְשִׁעוּרִין,

אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלְמֵי־עַד.

אַתָּה, פַּזְּמָן, תִּהְיֶה לִי בֶּן־בְּלִי־שֵׁם

וְהִיא תִּהְיֶה לִי בַּת־בְּלִי־יָד.

(כָּכָה זֶה: בְּלִי מֹר עוֹבֵר.)

לַבֹּקֶר מַשֶּׁהוּ יֶחְסַר, מַשֶּׁהוּ רוֹדֵם,

אֲשֶׁר לֹא יִתְמַלֵּא בַּלַּיְלָה הָעֵר.

הַיָּרֵחַ שֶׁלִּי, צַיְּצָן, תָּמִיד חָסֵר.