תל-אביב: זמורה, ביתן, תש"ן 1990

ויאמר ה' אל משה עשֵׂה לך שרף ושים אֹתו על נס והיה כל הנשוך וראה אֹתו וחי. ויעש משה נְחש נחשׁת וישמִהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט את נחש הנחשׁת וחי.

במדבר כא ח-ט

שלשׁה קולות הם שאינם אובדים לעולם… קול חיה בשעה שהיא על המשבר. אותו הקול משוטט והולך באוִיר מסוף העולם עד סוף העולם. קול אדם בשעה שנשמתו יוצאת מגופו. אותו קול משוטט והולך באוִיר מסוף העולם עד סוף העולם. קול נחש בשעה שפושט עורו. אותו קול משוטט באוִיר והולך מסוף העולם עד סוף העולם.

פ. לחובר ו־י. תשבי: משנת הזוהר, כרך א‘, עמ’ תצד

א. הוּא יְשׁוּפְךָ עָקֵב

הוּא יְשׁוּפְךָ עָקֵב.

אַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ רֹאשׁ.

הוּא יַמְתִּין, יַמְתִּין בְּלִי־בּוֹשׁ

וְאַתָּה תֵּחָפֵז כְּאוֹהֵב.

הוּא יְקַנֵּן דּוּמָם בַּלֵּב

וַאֲמִתּוֹ — בַּלַּחַשׁ.

אַתָּה תְּחַפְּשֶׂנּוּ, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב,

בְּכָל כּוּכֵי־הַכַּחַשׁ.

הוּא יֹאכַל עָפָר,

יֹאכַל בְּאַהֲבָה.

אַתָּה תִּלְחֹךְ, כִּלְחֹךְ הַשָּׁר,

בֵּין קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה

וְתָרֹן לַיָּם, הַהוֹמֶה־גָּאוֹן,

תְּשַׁלֵּשׁ לַמָּאוֹר הַנִּמְהָר

וְתַשְׁבִּיעַ, תַּשְׁבִּיעַ אֶת שֶׁמֶשׁ־גִּבְעוֹן

עַד אִם גְּרוֹנְךָ נִחָר.

וְהוּא יִנְצֹר אֶת לְשׁוֹנוֹ:

בְּרַק־אִמְרָתוֹ — כָּרֵת.

הָלֹךְ־יֵלֵךְ עַל גְּחוֹנוֹ,

חַד כְּחֶתֶף בִּנְדָנוֹ

עַד בּוֹא הָעֵת.

ב. יָרַדְתִּי אֶל גְּדוֹת־הַנַּחַל

יָרַדְתִּי אֶל גְּדוֹת־הַנַּחַל

לִרְאוֹת אִם פָּרַח בְּשָׂרִי

לִרְאוֹת אִם הֵנֵצוּ יָדַי

וְשָׁב הַבָּרָק אֶל עֵינַי

לִרְאוֹת אִם יֵשׁ הֵד לְקוֹלִי

וְנִינִים לְקַרְנֵי יְרֵחַי

לִרְאוֹת אִם פָּנַי מֻסְבָּרוֹת

וְרוֹאוֹת לַפִּתְרוֹן הַצָּלוּל

הוֹ, הָפַכְתִּי עוֹרִי לְאַכְזָב

וְהַנַּחַל הָלַךְ אֶל הַיָּם

הַנָּחָשׁ פָּשַׁט אֶת עוֹרוֹ

וְקוֹלוֹ מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם.

ג. שַׁחַר מְעַפֵּר אֶת בָּבוֹתַי

שַׁחַר מְעַפֵּר אֶת בָּבוֹתַי.

עָיְפָה נַפְשִׁי. אוֹר רִאשׁוֹן אָבֵל

עַל הַלְּחָשִׁים שֶׁחֻלְּלוּ מִלֵּיל.

סוֹבֵב, סוֹבֵב גַּלְגַּל מַזָּלוֹתַי.

צָהֳרֵי הַמַּעַשׂ הַמּוֹעֵל.

לַעֲיֵפָה. עֲפַר־הַשֶּׁקֶר בֵּין

שִׁנַּי, עָפָר לְפִי עוֹנֶה־אָמֵן.

אֵין קוֹל וְאֵין בַּת־קוֹל בִּמְחִלּוֹתַי.

סַהַר קַד לִי כְּחַרְדּוֹן פּוֹזֵל.

עָיְפָה נַפְשִׁי. אֵיךְ נַמְרִיא, כַּלָּה,

עַל גְּחוֹן אַהֲבָתֵנוּ הַבָּלָה,

אֵיךְ נִמָּלֵט בְּנֵס, אֵיךְ נִגָּאֵל

בַּנֵּס, אִם לֹא נַרְהִיב לָשֵׂאת עֵינַיִם

אֶל פֶּרַח־הַתַּנִּין בְּלֵב־שָׁמַיִם?

ד. עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף

עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף

וְשִׂים אוֹתוֹ עַל נֵס

וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ

וְרָאָה אוֹתוֹ וָחָי

וְאִם לִבּוֹ חָלָל

וְעוֹלָמוֹ חָשׁוּךְ

וְהִבִּיט אֶל הַקָּלָל

וּבָרַק אוֹרוֹ וָחָי

וְאִם יוֹמוֹ דּוֹרֵס

וַחֲלוֹמוֹ — שָׁלָל

וְהִבִּיט בְּנוּחַת הַנֵּס

וְשָׁכַךְ לִבּוֹ וָחָי

וְאִם עוֹרוֹ כַּמַּק

וּבְשַׂר־שִׁנָּיו מוֹסֵס

וְהִבִּיט אֶל הַמְמֹרָק

וּפָרַח כַּמַּטֶּה וָחָי

וְאִם לֵילוֹ צָחִיחַ

וַחֲלָצָיו כַּשַּׂק

וְהִבִּיט אֶל הַבָּרִיחַ

וְקָם זַרְעוֹ בַּחַי

וְאִם עֵינָיו צָרוֹת

וּזְדוֹן־חִשְׁקוֹ מֵגִיחַ

וְהִבִּיט אֶל תִּלֵּי־הָעוֹרוֹת

וְרָחַב לְבָבוֹ וָחָי

וְאִם צָחַק לַדִּין

וְעֵינָיו מְשֻׂקָּרוֹת

וְהִבִּיט אֶל אוֹנֵי־הַתַּנִּין

וּפָחַד לְבָבוֹ וָחָי

וְאִם אָרְחוֹ נָכוֹן

וּפָעֳלוֹ מֵימִין

וְהִבִּיט אֶל עֲקַלָּתוֹן

וְיָרַט דַּרְכּוֹ וָחָי

וְאִם צִלּוֹ כַּמֵּת

וְהֵד־גּוּפוֹ — לָצוֹן

וְהִבִּיט אֶל הַקּוֹל הַשּׁוֹטֵט

וְרָאָה אֶת הַקּוֹל וָחָי

וְאִם חָרַב כַּשֶּׁלֶד

וַיֵּאָכֵל בְּלֹא־עֵת

וְהִבִּיט אֶל אֶבֶן־הַזּוֹחֶלֶת

וְשָׁתָה לְחַיֵּי הֶחָי

וְאִם שִׁירוֹ בּוֹשֵׁשׁ

וּמַחֲלָתוֹ — תּוֹחֶלֶת

וְהִבִּיט אֶל טַבְּעוֹת־הָאֵשׁ

וְאֹרַשׂ לְעֵינֵי כָּל־חַי

וְאִם יוֹמוֹ נִשְׂרָף

וּבְשָׂרוֹ נוֹהֵם שַׁדַּי

וְהִבִּיט אֶל הַשָּׂרָף

וְהִבִּיט אֶל יְצִיר־כַּפָּיו

וְרָאָה אוֹתוֹ — וָחָי

ה. אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי עָרוּם

אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי עָרוּם מִכָּל חַיַּת־הַשָּׂדֶה

הַבִּיטוּ בִּי

אֲנִי גָּלוּי לְעֵינֵיכֶם עַל נֵס

בָּשָׂר מִמַּכְאוֹבְכֶם

וּמְפֹרָשׁ כְּמוֹ גַּלְגַּל־חַמָּה

אוֹמְרִים שֶׁהִטְמַנְתִּי עֶצֶב בְּרֶחֶם הָאִשָּׁה

עֲקָרָה, שְׂאִי עֵינַיִךְ

אִם אֲפַלְּחֵךְ בִּבְרַק־עֵינַי

אִם אֶכָּרֵךְ לְנֵס עַל מַעֲרֻמַּיִךְ

לֹא תֶּהֱרִי לָרוּחַ

אוֹמְרִים שֶׁדַּשְׁתִּי אֶת בְּשַׂר־הָאָדָם בְּקוֹצֵי זֵעָה

הַבֵּט בִּי, אֲרוּרִי

וְתֵן תּוֹדָה

מִבְּלִי עַקְרַב־חֲלוֹם וְרַהַב־לִוְיָתָן

אַתָּה חָשׁוּב כַּמֵּת

אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי שְׁפַל־בֶּרֶךְ, אוֹכֵל־עָפָר, הוֹלֵךְ־גָּחוֹן

נָכוֹן

הַרְאִיתֶם כֵּיצַד גָּלְמִי נִפְקָח לְנֵס־כָּנָף?

הַבִּיטוּ בִּי, קִצְרֵי־רוּחוֹת

וְלִבְלַבְתֶּם בִּשְׂרַף־חַיִּים

בַּמַּרְאֶה, בַּמַּרְאֶה וְלֹא בְּחִידוֹת

אֲנִי אַשִּׂיאֲכֶם לִחְיוֹת.

ו. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַנָּחָשׁ

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַנָּחָשׁ

נִשְׁלַף מִנְּדָנוֹ, עָטָה אוֹר כָּאָבִיב.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי פָּרַשׂ

כָּנָף שׂוֹרֶפֶת, לִזְהֹר כְּסַנְוֵרֵי־חַמָּה.

אֵיךְ אֶשָּׂא אֵלָיו עֵינֵי בָּשָׂר־וָדָם?

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הָאִישׁ

אֲשֶׁר יַרְהִיב, אֲשֶׁר יִרְאֶה — יִרְפָּא וָחָי.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הוּא קוֹרֵא מָלֵא,

קָלָל וָקָר, מַלְכוּת לֵילוֹת וָגָל.

אֵיךְ לֹא אֵבוֹשׁ לָשֵׂאת עֵינַי עַל עֶרְיָתוֹ?

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אֶצְבְּעוֹתַי

צְפוּדוֹת זִקְנָה, גַּסּוֹת כְּעוֹר־תַּנִּין.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי מַטֵּה הַתַּנִּין הַמַּבְאִישׁ

הֵנֵץ לְפֶרַח בְּמִשְׁכַּן אֲדֹנָי.

וּמָה, מָה אֶעֱשֶׂה בְּיָדַי אִם לְפֶתַע יָנֵצוּ וָטָל?

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הָעָם

רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת, וּכְבָר הֵם סוֹחֲרִים

בְּשַׂלְמוֹת־הַנָּחָשׁ הַבָּלוֹת.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי יָשׁוּב־יִפְרֹץ בָּעָם.

אֵיךְ אֶמְצָא בִּי עֹז לִפְרשׁ כַּמְּצֹרָע?

אֲנִי מַבִּיט.

עֵינַי פְּחוּדוֹת בְּחוֹרֵיהֶן כְּצָב,

כָּלוֹת לַמַּחֲשַׁכִּים כְּמוֹ עַרְצָב.

אֲנִי מַבִּיט, מַבִּיט לָאָרֶץ,

וְדָמִי זָב.

ז. וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ־נְחשֶׁת

וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ־נְחשֶׁת

מִרְיָם, מִרְיָם הַמְחוֹלֶלֶת

אָחוֹת לַיָּם וּלְגֵאוּת הַתֹּף

עֲלִי אֵלַי כְּמוֹ בְּאֵר חַיָּה

לַמְּדִינִי לְבָרֵךְ עַל נֵס

וְאוֹר־אַיֶּלֶת

וּמוֹרָא־עֵינַי

וַיְשִׂימֵהוּ עַל הַנֵּס

מִרְיָם, מִרְיָם הַנְּבִיאָה

אָחוֹת לְרֶצַח, פֶּרַח וְתַנִּין

לַמְּדִינִי לְהַצְפִּין

לְהִגָּלוֹת כְּמוֹ שָׂרָף מַכִּישׁ

וְלִפְרֹשׂ כַּפַּיִם אֶל

מִשְׁכַּן הַשֶּׁלֶג הַמַּלְבִּין

וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת הָאִישׁ

מִרְיָם, מִרְיָם הַמְּצֹרַעַת

אָחוֹת לָרֹק וְלַכְּלִמָּה

לַמְּדִינִי לִהְיוֹת כַּמֵּת

מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

לַמְּדִינִי לְדַבֵּר אֱמֶת

וְלָשֵׂאת עֵינַי

וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ־הַנְּחשֶׁת וָחָי.

.The Muse is the perpetual other woman

Robert Graves

אֶל

הַצָּרָה. הָאַחֶרֶת. הַזָּרָה.

שֶׁתַּעֲלֶה אוֹתִי עִמָּהּ

בַּסְּעָרָה.

הַכְּסוּפָה. הָרוֹגַעַת. יַד־מִקְלָט.

שֶׁתַּעֲצֹם לִי אֶת עֵינַי

בַּלָּאט.

אֲהוּבָה. בּוֹגֵדָה. חֵיק־רָזִים.

שֶׁתַּעֲטֹף אֶת בַּת־קוֹלִי

בִּכְבִיר־עִזִּים.

הַזּוֹנָה. הַסּוֹחֶרֶת. קִנְיָנִי.

שֶׁתְּנוֹפֵף בְּחַלּוֹנָהּ

תִּקְוַת־שָׁנִי.

אֵם־חַיַּי. רַחֲמָתַיִם. אֵם־דּוּמָה.

שֶׁתְּשַׁכֵּךְ אֶת רַקּוֹתַי

בְּיָד חַמָּה.

הַבָּרָה. הַמְקֻדֶּשֶׁת. כְּלִיל־מְתֹם.

שֶׁאֵאָחֵז בְּשַׂעֲרָהּ

כְּאַבְשָׁלוֹם.

הַזָּרָה. הַמֻּכֶּרֶת. הַצָּרָה.

וְהָאַחֶרֶת, אֵין מִמֶּנָּה

מוּשָׁרָה.

חַבָּרִית

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא אוּכַל לִזְכֹּר.

בַּדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתִי הֵגִיחַ סְתָו

וּשְׁתֵּי יָדַי נָשְׁרוּ בְּשֶׁקֶט רַב.

קוֹלִי יָצָא לִשְׁאוֹל, וְלֹא יַחֲזֹר.

כַּמֹּץ נִזְרֵיתִי לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת:

בָּבוּאָתִי חָמְקָה לִפְנֵי סִפִּי,

עֵינַי עָרְקוּ לַחוֹף, וְאֶת עָרְפִּי

תָּלִיתִי עַל עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת.

מוֹפֵת, מוֹפֵת — אִם עוֹד לֹא מְאֻחָר!

אַל תְּבַקְשִׁי לִקְרֹעַ אֶת הַלּוֹט.

אַל תִּשְׁאֲלִי. אֵינִי זוֹכֵר. הֵן לֹא

מָשִׁיתִי אֶת פָּנַי מִן הַנָּהָר.

לְקוֹל מְלַחֲשִׁים הוֹשִׁיטִי יָד:

קוֹלֵךְ יִדְבַּק בִּי, וַאֲנִי אֶחָד.

בַּקָּשָׁה

אַל תָּקִימִי אוֹתִי לַחַיִּים

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה בְּחַיַּי

שָׁמַעַתְּ? הָרוּחַ הוֹרֶסֶת לַלִּבּוֹת

כָּל הַלַּיְלָה מָלֵא קוֹלוֹת־קְרִיעָה

כִּכְלוֹת כֹּחִי, עַכְשָׁו, עִזְבִי אוֹתִי

אַל תָּקִימִי אוֹתִי לַחַיִּים

אַל תִּגְהֲרִי עָלַי.

וַדָּאוּת

שְׁנָתִי כְּבֵדָה מְאֹד, אֲנִי יוֹדֵעַ.

אוּלַי אַהֲבָתִי שָׁם מִתְהַפֶּכֶת

בְּיִסּוּרַי? אוּלַי.

וּבְנִי — אוּלַי מוֹעֵד בֶּאֱסָרַי.

מוֹעֵד וָקָם? אֵינִי שׁוֹמֵעַ.

אֲבָל בַּבֹּקֶר אֲנִי יוֹדֵעַ

כִּי שׁוּב הָיְתָה בִּי יַד־הַסְּעָרָה:

עֵינַי שְׁמוּטוֹת כְּמוֹ קִרְעֵי־חוּטִים

וְכַפּוֹתַי מְחֹרְכוֹת־בָּרָק.

אַהֲבָתִי? אַתָּה, אוּלַי אַתָּה? לֹא.

אִישׁ לֹא יִקְרַב אֵלַי עַכְשָׁו.

יָדַי כְּבֵדוֹת מְאֹד, אֲנִי יוֹדֵעַ.

אִבְחַת־מַכְאוֹב

אִבְחַת־מַכְאוֹב וּנְבִיחַת־הָרַעַם —

כֵּן. אֲנִי זוֹכֵר.

בָּרָק תָּמִיד קוֹרֵעַ אֶת גּוּפֵךְ

מִמַּחֲשַׁכֵּי־הַיָּם

וּמְלַהֵט אֶת הַמִּלִּים

אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאוֹרֵךְ.

אַל תִּגְּעִי בָּהֶן עַכְשָׁו.

דָּמֵךְ בְּרֹאשִׁי

אִם תִּהְיִי כִּבְדַת־יָדַיִם.

בְּעוֹד שָׁנִים מִסְפָּר

וּבַמִּסְתָּר,

הָרִימִי־נָא אוֹתָן

מָתוּן־מָתוּן

בְּמֶלְקְחֵי הַזִּכָּרוֹן־אֲשֶׁר־הוּצַן.

מִשְׁאָלָה

הַגַּחְלִילִית הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת

שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לָהּ יָרֵחַ

כְּבָר מְמַצְמֶצֶת בַּחַלּוֹן

מֵאָז חֲצוֹת.

סַלְּקִי אוֹתָהּ!

בְּשֵׁם חֲלוֹמוֹתַי

הַמִּתְחַפְּרִים בְּצַוָּארֵךְ,

כַּבִּי אוֹתָהּ!

בָּאוֹר הַזֶּה יִמְלָא

פִּיהֶם עָפָר.

תִּקּוּן

כִּבִּיתִי אֶת הָאוֹר.

הַלַּיְלָה

יִדְלֹק הַיָּרֵחַ

אַחַר בְּשָׂרֵנוּ הַנֵּעוֹר.

הִלַּת כְּנָפַיִם הֲמוּמוֹת

לְרָאשֵׁינוּ.

וּנְשִׁימָתֵךְ,

נְשִׁימוֹתַיִךְ הַחַמּוֹת.

יְהִי רָצוֹן

וּבְקוּמֵנוּ פְּקוּחִים,

יְנֹעַר מִקִּרְבֵּנוּ

אֲבַק פַּרְפָּרִים חֲרוּכִים.

יְקִיצָה

בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.

אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.

עֲטַלֵּפִית אַהֲבָתֵנוּ, סְחוֹר וַאֲפֵלוֹת,

וְלֹא תַּחֲטִיא. פָּנַיִךְ מַסְבִּירוֹת לִי

אֶת יָדַי. מָה אָבִין בָּאוֹר?

קוּמִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עָלַי.

שְׁנָתִי (מָה הַשָּׁעָה?) חָבְקָה אֶת יַלְדוּתֵךְ.

עֶשֶׂר בֵּין יָם לְלַיְלָה, חֲצוֹת בֵּינִי

לְבֵינֵךְ, שֶׁבַע בֵּין חֲרַכֵּי הַשַּׁחַר.

הוֹ, לֹא, אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה

הַבָּא לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי כַּחֲרִירִים

קָרִים. בְּמֹאזְנֵי־הַכַּוֶּנֶת אֶשְׁקֹל

אֶת עִוְרוֹנִי וּפַחַד־עֲפָרֵךְ.

קוּמִי, הַעֲבִירִי בִּי יָדֵךְ.

פָּנִים־אֶל־פָּנִים, הַאִם עוֹד יִהְיוּ לִי?

אֲנִי עָלוּל לִשְׁתֹּק, אוֹ לְדַבֵּר.

בּוֹאִי, הַעֲבִירִי אֶת יָדֵךְ עַל פִּי.

אֲנִי אֵינִי רָגִיל בָּאוֹר הַזֶּה.

לְעֵת זִקְנָה

לָרִאשׁוֹנָה

(עָרְפִּי זוֹכֵר הֵיטֵב)

הָיָה כֹּחַ בְּיָדֶיהָ;

הַשְּׁנִיָּה

(בִּרְכַּי פָּקוֹת לַזֵּכֶר)

לִמְּדַתְנִי מַה זֶּה פֹּעַל;

לַשְּׁלִישִׁית

(הַב לִי אֶת מַקְלִי)

הָיוּ עֵינַיִם אַמִּיצוֹת;

הָרְבִיעִית

(הוֹ אֵל שַׁדַּי!)

הָפְכָה אוֹתִי לְגָמוּל.

עַכְשָׁו אֲנִי כּוֹבֵשׁ

פָּנַי בַּקַּרְקַע,

אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה אַחַת

שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ

בְּיָדַי וּבְעֵינַי.

לשמעון הלקין

אֵין לִי מֻשָּׂג מַהוּ שִׁמְךָ, צַיְּצָן,

וְאִם יֹאמְרוּ לִי בְּוַדַּאי אֶשְׁכַּח.

כָּכָה זֶה. לַכֹּל עֵת. זֶה כָּךְ.

מִי שֶׁפָּסַח וְלֹא שָׁנָה בַּזְּמַן

שְׁמוֹת פְּרָחִים וְצִפֳּרִים, אֶחָד־אֶחָד,

וְכֵן גַּם רִקּוּדִים סָלוֹנִיִּים —

יָמוּת בְּאִוַּלְתּוֹ לְשִׁעוּרִין,

אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלְמֵי־עַד.

אַתָּה, פַּזְּמָן, תִּהְיֶה לִי בֶּן־בְּלִי־שֵׁם

וְהִיא תִּהְיֶה לִי בַּת־בְּלִי־יָד.

(כָּכָה זֶה: בְּלִי מֹר עוֹבֵר.)

לַבֹּקֶר מַשֶּׁהוּ יֶחְסַר, מַשֶּׁהוּ רוֹדֵם,

אֲשֶׁר לֹא יִתְמַלֵּא בַּלַּיְלָה הָעֵר.

הַיָּרֵחַ שֶׁלִּי, צַיְּצָן, תָּמִיד חָסֵר.

הועבר צלמו של האדם ואינו נראה — הועבר מן העולם…

אדם נותן קול בשדה או במקום אחר וחוזר קול אחר ואינו ידוע…

פ. לחובר ו־י. תשבי: משנת הזוהר, כרך א‘, עמ’ ט': תצד

א. פְּתִיחָה

אָמַרְתִּי שֵׁם מֻכָּר

וְקוֹל אַחֵר חָזַר

מִמְּחִלָּה אַחֶרֶת,

וְלֹא זָר.

אָמַרְתִּי שֵׁם מֻכָּר:

הַאִם בָּא בֶּעָפָר

עַכְשָׁו, לְהִתְעוֹרֵר

כְּקוֹל אַחֵר?

ב. אֵינְךָ נִרְאֶה

אֵינְךָ נִרְאֶה, אֵינְךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת.

אֵינְךָ נִשְׁמָע, אֲבָל אַתָּה שׁוֹמֵעַ:

רוֹחֵשׁ עֲפַר־הָאָרֶץ וּמְלַהֵט

וְקוֹל נֵעוֹר בִּנְשֹׁל הָעוֹר הַמֵּת,

הוֹלֵךְ מִסּוֹף־עוֹלָם עַד סוֹף־עוֹלָם

חַד מִנִּיחוֹחַ, גָּח וְנֶעֱלָם

כְּמוֹ עַרְצָב בּוֹרֵק בֵּין שָׁרָשִׁים

וּפֶרַח מֵת לְמַרְגְּלוֹת נָשִׁים.

הַקְשֵׁב וּקְרַע עֵינֶיךָ לֶעָפָר,

כִּי אֵין מָנוֹס. מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר

רֹאשׁ יְשׁוּפְךָ, הַמְתֵּן בְּרֹאשׁ מוּרָם:

הַנְּחָשִׁים פּוֹשְׁטִים שׁוּב אֶת עוֹרָם.

ג. לֹא לְךָ

לֹא לְךָ קָרָאתִי.

קָרָאתִי קָרָאתִי

אָמַרְתִּי שֵׁם אַחֵר.

אַחֵר אַחֵר

(עָלַי לְהִזָּהֵר מְאֹד.)

הִזָּהֵר לְהִזָּהֵר

עוֹד לֹא בָּא מוֹעֵד.

עֵד עֵד

וּבְיוֹם אֶקְרָא?

בְּיוֹם קָרְאִי עֲדֵי־אוֹבֵד?

ד. שְׁלשִׁים יוֹם

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֵעָלְמוֹ,

מִמּוֹלָד עַד מוֹלָד,

אָדָם מְאַבֵּד אֶת צַלְמוֹ.

הַמַּרְאָה נִפְעֶרֶת כְּדֶלֶת.

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי כְּלוֹתוֹ,

מֵהִלָּה עַד הִלָּה,

אָדָם מְאַבֵּד אֶת הֵדוֹ.

הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת.

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֵעָצְמוֹ,

מִמָּלֵא עַד חָסֵר,

אָדָם פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוֹמוֹ.

עֵירֹם הַלַּיְלָה כְּשֶׁלֶד.

אַךְ בְּצֵאת נִשְׁמָתוֹ,

בְּצֵאתָהּ לַמּוֹלָד,

נֵעוֹר קוֹלוֹ לְעוֹלְמֵי־עַד.

ה. נְעִילָה

לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר.

נָשָׂאתִי רֹאשִׁי לַשָּׁמַיִם

לְצָרֵף מִסְפָּר אֶל מִסְפָּר.

לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר.

נָשָׂאתִי רֹאשִׁי לַשָּׁמַיִם:

וְהַקּוֹל חָזַר חָזַר.

לֵךְ, לֵךְ מִכָּאן.

לֵךְ אֶל עֵינַיִם אֲחֵרוֹת.

אֲנִי כְּבָר כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ אֶתְמוֹל.

אָמַרְתִּי יָרֹק

לַעֲנָפֶיךָ הַקַּדִּים בָּרוּחַ

וְאָדֹם אָדֹם אָדֹם

לְאֶגְלֵי פֶּרְיְךָ.

קָרָאתִי אוֹר לְשָׁרְשְׁךָ

הַלַּח וְהָאָפֵל וְהָעִקֵּשׁ.

עַכְשָׁו אֵינְךָ.

עַכְשָׁו אַתָּה מַסְתִּיר לִי אֶת הַיּוֹם

וְהַיָּרֵחַ שֶׁעוֹד לֹא עָלָה.

בּוֹאִי

(כָּתַבְתִּי עָלַיִךְ שִׁלְשׁוֹם

וְזִכְרֵךְ הַצָּעִיר

מְלַהֵט אֶת יָדַי כְּסִרְפָּד),

בּוֹאִי וְתִרְאִי אֶת הָרִמּוֹן הַמְשֻׁנֶּה:

דָּמוֹ בְּנַפְשִׁי, בְּרֹאשִׁי, בְּיָדַי,

וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁתוּל בִּמְקוֹמוֹ!

קֹדֶם אָשִׁיר. אַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי אֲדַבֵּר.

אֲנִי אֶחֱזֹר עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי

כְּאָדָם הַמְשַׁנֵּן תָּוֵי־פָּנָיו עִם שַׁחַר.

אֲנִי אָשׁוּב עַל שְׁתִיקוֹתַי

כְּשֵׁם שֶׁהַיָּרֵחַ מִתְמַעֵט.

אֲנִי אָנִיף בָּרַבִּים אֶת עוֹף־הַבְּכִי

כְּיֶלֶד הַשּׁוֹלֵף חַרְבּוֹ בְּפּוּרִים.

אֲנִי אֲחַזֵּר עַל יָדַיִךְ הַסְּגוּרוֹת

כַּעֲשָׁשִׁית הַמַּשְׁחִירָה בְּלִי־הֶרֶף.

כֵּן, אֲנִי אֶחֱזֹר וְאֶשְׁתֹּק וְאֶבְכֶּה

וְאָשִׁיר. קֹדֶם אָשִׁיר. אֶעֱטֹף אֶת הַמִּלִּים

בְּשַׂקִּיּוֹת־נְיָר, כְּמוֹ רִמּוֹנִים.

וְאַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי נְדַבֵּר.

אֵין הַלַּיְלָה אִישׁ בְּחַצְרוֹת־הַיָּרֵחַ.

מִלְּבַד עַנְפֵי־הַתּוּת הַחָרְפִּיִּים

וְעֵינַי הַנֶּאֱחָזוֹת —

אֵין אִישׁ.

אֵין הַלַּיְלָה אִישׁ בְּחַצְרוֹת־הַיָּרֵחַ.

מִלְּבַד סִבְכֵי־הַתּוּת

וְזִכְרֵךְ הַמְאַכֵּל —

אֵין אִישׁ.

הַאִם יֵשׁ לַחַשׁ לַשָּׁעָה הַזֹּאת?

מִלְּבַד הַנָּשִׁים הַמּוֹזְרוֹת

וְדָמַי הַמְפַכִּים —

אֵין קוֹל.

אֵין הַלַּיְלָה אִישׁ בְּחַצְרוֹת־הַיָּרֵחַ.

תְּחִלָּה, וַדַּאי לֹא תַּרְגִּישִׁי בִּרְזוֹנִי.

הַבְּלַאי הַשָּׁקֵט מִצְטַנֵּעַ בַּשּׁוּלַיִם.

אַךְ בְּלַיְלָה מִלֵּילוֹת יִגָּלֶה קְלוֹנִי

וִיבֻשַּׂר עַד קַצְוֵי־הַשָּׁמַיִם.

לֵיל מִלּוּא:

לֹא יוּכְלוּ לוֹ שַׁחַר,

שִׁכָּחוֹן, זִקְנָה וָשַׁחַר,

מַקְדְּחֵי־הָאוֹר וְנַפָּצֵי־לִבִּי.

לֵיל מִלּוּא:

קַלְּפִי אֶת קְרוּם־הָרַחֲמִים,

קִרְעִי אֶת כָּל קוּרֵי הַצְּחוֹק וְטוּב־הַלֵּב,

שְׂטַן הַגַּבְרוּת וְהַמִּלָּה.

לֵיל־מִלּוּא:

הוּא לֹא יָלֹק חוֹפִים

וְאֵין עָלָיו מָרוּת חַמָּה וּנְשִׁימָה

כִּי לֹא נוֹדַע בְּלוּחַ־הַיָּמִים.

צוֹפַר הַדִּמְדּוּמִים הַמְנַהֵם.

מִכָּל כַּנְפוֹת הָעִיר הֵם נוֹהֲרִים

לִנְחֹת עַל מַעֲקֵה־הַטַּיֶּלֶת

כְּמוֹ צִפֳּרִים עַל קַוֵּי הַמֶּתַח.

יָד עַל יָד. רַקָּה בְּרַקָּה.

קוֹל עוֹלָם וְקוֹל תְּהוֹם

פּוֹעֵם בְּעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת

עַד חֲשֵׁכָה וָמֶלַח.

אַל־נָא תִּגְּעוּ בַּמַּיִם,

אַל תִּגְּעוּ בֶּעָפָר!

קוֹל עוֹלָם וְקוֹל תְּהוֹם.

הָרוּחַ חֲזָקָה מִבְּרַק מִלַּי.

עַכְשָׁו רֹאשָׁם מָלֵא חַשְׁמַל

וְאַזְעָקוֹת־חֲצוֹת.

הֵם נְפוֹצִים לְכָל קַצְוֵי הָעִיר,

דְּלוּקֵי מִכְוָה וְסַנְוֵרִים.

לְבָנָה בַּשָּׁמַיִם.

מִי בָּאֵשׁ וּמִי בַּמַּיִם.

מֵרֶגַע שֶׁאֵינִי אוֹרֵב לְיַד חַלּוֹנִי,

שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מִתְחוֹלֵל.

אִישׁ צַדִּיק, עֲשֵׂה לְךָ צֹהַר

לְמַעַן יָבוֹא הַמַּבּוּל.

הַלֶּחֶם שָׁב, רָקֵב.

מַה לֹּא יֹאכַל הָרָעֵב,

יִבְחַל וְיִשְׂבַּע

וְיוֹדֶה?

הַלֶּחֶם שָׁב, מֵאוֹב.

צָף מָלוּחַ וְצוֹרֵב

עָטוּף בְּתַכְרִיכֵי

הַקֶּצֶף.

מַה לֹּא יֹאכַל הָרָעֵב?

לְבַדּוֹ, עַל הַחוֹף.

עוֹף־הַחוֹל הַזֶּה

עוֹף־הַחוֹל הַזֶּה

אֱחֹז בּוֹ בִּגְרוֹנוֹ

אֱחֹז בּוֹ בִּגְרוֹנוֹ

טַלְטֵל אוֹתוֹ כַּדָּת

הָנֵף אוֹתוֹ כַּדִּין

עַד אִם יֻקַּז דָּמוֹ

עַד אִם יֻקַּז דָּמוֹ

עַתָּה כַּסֶּנּוּ אֵפֶר

כַּסֵּה נַפְשׁוֹ בְּאֵפֶר

בָּרֵךְ אֱלֹהִים

בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמוּת.

עַיִן בְּעַיִן.

הַלְּבָנָה טוֹחֶנֶת אֶת אוֹרִי

כְּמוֹ רֵחַיִם.

רַקָּה בְּרַקָּה.

הַמְּלֵאָה תּוֹפַחַת בִּבְשָׂרִי

כַּעֲלוּקָה.

פֶּה אֶל פֶּה.

הַמְקֻדֶּשֶׁת מְכַלָּה אֶת אֲוִירִי

כְּמוֹ אַרְבֶּה.

אֲהוּבָה,

לָךְ אֲנִי רוֹקֵד

וְלָךְ לִבִּי הָעֵר.

אֵין לִי תַּכְרִיךְ אַחֵר.

א.

כָּל שְׁנוֹת־הָאוֹר כָּבוּ

הַמַּיִם הָרַבִּים כָּבוּ

הֵד קָדוּם אוֹמֵר לִי

כִּי דָּמִי זוֹרֵם עֲדַיִן

אַךְ אִם אוֹסִיף לָשֶׁבֶת כָּאן

גְּלוּי־עֵינַיִם

כְּהֶרֶף־עַיִן

אֵהָפֵךְ לִמְאֻבָּן.

ב.

יֶלֶד יָרִים אוֹתִי,

כְּשַׁבְּלוּל,

וְיֹאמַר:

הִנֵּה, רוֹאִים אֶת חֲרִיצֵי צְחוֹקוֹ.

אִשָּׁה שְׁבִירָה, יוֹדַעַת חֵן,

תָּשִׂים אוֹתִי עַל אִצְטַבָּא בֵּין

חֲרוּזֵי־עִנְבָּר וַאֲגַרְטָל

וּמַזְכְּרוֹת־הַטַּל.

הָאוֹרְחִים יִשְׁתָּאוּ:

כָּל־כָּךְ צָעִיר, וּכְבָר מְאֻבָּן!

ג.

הַאִם לֹא אוּכַל לָקוּם,

לָצֵאת מִן הַבְּאֵר הַזֹּאת,

לְהַבְעִית עוֹבְרִים־וְשָׁבִים

בְּנִחוּשֵׁי־אֵזוֹב?

מְאֻחָר מִדַּי.

הִשָּׁאֵר כָּאן.

שְׂעָרְךָ הָפַךְ לָבָן.

הַנָּחָשׁ נִכְרַךְ עַל צַוְּארֵי אִמִּי

שַׁבְרִירִי

לָחַשְׁתִּי

שַׁבְרִירִי

הִיא הוּבְאָה בֶּעָפָר כַּדִּין

הַנָּחָשׁ נִפְקַח בְּעֵינֵי אִשְׁתִּי

בְּרִירִי

לָחַשְׁתִּי

בְּרִירִי

צָבָה גּוּפִי כַּדָּת וְכַדִּין

בְּכוֹרִי שָׁלַח יָד צְעִירָה

רִירִי

לָחַשְׁתִּי

רִירִי

לֹא הָיְתָה מְחִילָה בַּדִּין

הוּא צָמַח מִכְּתֵפִי הַיְמָנִית

יְרִי

הוֹרוּנִי

יְרִי

הֵם צָנְחוּ כַּדִּין

עַכְשָׁו מִלַּי, פָּנַי, יָדַי: שְׁקָרִים

רִי

רִי

רִי

הִשִּׁילוּ עוֹרָם לִלְחשׁ צְעִירִים

עַכְשָׁו אֱמֶת יִמְלָא שִׁירִי

שַׁבְרִירִי שַׁבְרִירִי שַׁבְרִירִי

א. פְּרֵדָה

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

תַּפְלִיג בִּשְׁקֹעַ הַחַמָּה.

אֲנִי אֶהְיֶה בֶּן־לִוְיָתָהּ

לַעֲמֹד שָׁם עַל דָּמָהּ.

שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ

יִכְלֶה עַל הָרָצִיף.

דָּמוֹ יָצוּף כַּשֶּׁמֶן.

מִן הַסִּפּוּן תַּשְׁקִיף.

הַשַּׁחַף הַמְצָרֵחַ,

הַקֶּצֶף הַשָּׁכוּחַ —

יִרְאוּ כֵּיצַד הַשְּׁנַיִם

נִפְזָרִים לָרוּחַ.

רֹאשָׁהּ יִמְלָא יַמִּים

וּשְׂפָתֶיהָ טַחַב.

שַׂמְתִּי אֶת אַהֲבָתִי

עַל כְּנַף־הַשַּׁחַף.

ב. “כְּנִיסָה חַד־פְּעָמִית לַנָּמָל”

דְּמֵי כְּנִיסָה:

עַכְשָׁו יֻרְשֶׁה לְךָ לָחוּג

מֵעַל שְׂפַת־הַפְּרֵדָה,

לַחְמֹד אֶת שֶׁמֶן־הַמְּכוֹנוֹת

וּשְׁאֵרִיּוֹת הַמְּזוֹנוֹת.

עַכְשָׁו אַתָּה רַשַּׁאי לִקְרַב

אֶל הַמֶּרְחָק אֲשֶׁר יִגְדַּל,

אֲשֶׁר יִרְחַק, עַד הֱיוֹתוֹ

גַּרְגֵּר אָבָק כְּעֵין הַצָּרָה.

בַּמְּחִיר הַזֶּה (פְּרוּטָה!)

מֻתָּר לְךָ לָנוּד

לָעֹגֶן הֶחָלוּד וְהַנִּכְנָע

וּלְהַצְרִיחַ מִמְחָטָה צְחֹרָה וַחֲגִיגִית.

דְּמֵי כְּנִיסָה —

וְעוֹד מְעַט תִּהְיֶה רַשַּׁאי לָצֵאת,

חִנָּם.

אַתָּה, וְכַרְטִיסְךָ, וְנִשְׁמָתְךָ,

הַקְּרוּעָה וְהַחַד־פְּעָמִית.

ג. זְעֵיר־אַנְפִּין

אֲנִי עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם

(בְּצֵל הַמָּנוֹף הַצָּהֹב).

הִפְסַקְתִּי לְנַפְנֵף.

הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי?

הוֹ, אֵלִי,

הָיִית גְּדוֹלָה וְטוֹבָה

וְעַכְשָׁו לֹא תְּמַלְאִי

גַּם אֶת כַּפִּי הַמַּאֲהִילָה.

אֲנִי עֲדַיִן עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

אִמְרִי: הַאִם גַּם אֲנִי

קָטֹנְתִּי כְּאִישׁוֹן־חָתוּל

בְּאוֹר־יוֹם?

כֶּבֶל־עֵינֵינוּ נִתַּק.

אִישׁ לֹא רָאָה.

אִישׁ לֹא שָׁמַע

אֶת מַפַּץ־הַמֶּרְחָק.

בָּרוּךְ דַּיַּן הַהַקְטָנָה.

נַעֲטֹף אֶת הַגּוּפוֹת

בַּמִּטְפַּחַת הַלְּבָנָה.

כְּבָר אֵינֶנִּי עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

ד. יְצִיאָה

עַכְשָׁו שֶׁיָּצָאתָ בְּחִנָּם —

עַכְשָׁו שֶׁרָחַקְתָּ מִן הַיָּם הַמּוּעָד,

מִשְּׂפַת הַפְּרֵדָה הַמֻּכָּרָה

וּמִצִּרְחוֹת הַשַּׁחַף —

עַכְשָׁו שֶׁעָנִיתָ שָׁלוֹם

לְהֵד יָדָהּ וּשְׂעָרָהּ

וְאָמֵן לַמֶּרְחָק הַמִּתְגַּדֵּל

וּמִתְגַּלְגֵּל בִּזְמַן —

אַל תֵּעָצֵר. חֲזֹר מִיָּד

עַל כָּל תְּנוּעוֹת־הַחוֹל,

חֲזֹר־חֲלִילָה כְּעַקְרָב

עִלֵּג.

בְּלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ, אַל תִּמְעַד

וְאַל תִּקְרַב בֵּין הַקִּירוֹת.

שְׂמָמִיּוֹת־הָעֵרָגוֹן אוֹרְבוֹת

לַחֲרָקִים כָּמוֹךָ.

בְּשִׁבְתְּךָ בַּבַּיִת, בְּחַשׁ הֵיטֵב

אֶת הַקָּפֶה, אַט־אַט

הַסְעֵר אֶת תַּחְתִּיּוֹת הַכּוֹס:

זֵכֶר לִיצִיאַת.

אַל תִּתְמַהְמַהּ. מַהֵר לַחֲזֹר

אֶל לוּחַ־הַיָּמִים.

אַל תַּבִּיט אָחוֹר, אַל תַּבִּיט בַּמַּרְאָה.

הִיא תָּשִׁיב לְךָ בְּלִי מֶרְחַקִּים.

ה. שִׁיבָה

שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

תָּשׁוּב בְּהֵעָלוֹת הַשַּׁחַר.

שַׂמְתִּי אֶת שִׁירִי

לְהִתְהַפֵּךְ בַּשַּׁעַר.

שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ

יַמְתִּין בְּצֵל מָנוֹף.

הִיא תֵּרֵד וּבְיָדֶיהָ

מֶרְחַקֵּי־הַסּוֹף.

רֹאשָׁהּ חֹרַב בַּיָּם,

שְׂפָתַי הֻכּוּ בַּסַּחַף.

הִנֵּה אַהֲבָתִי

עַל כְּנַף־הַשַּׁחַף.

ו. רַב־אַנְפִּין

סַף הַפָּנִים וְהַנְּשִׁימָה.

פָּנִים

אֶל הַפָּנִים הַמִּתְקָרְבִים.

וְהַמֶּרְחָק הַזֶּה נוֹשֵׂא אוֹתָנוּ

שַׁחַף־עֲלֵי־גַל,

נֵץ־עֲלֵי־מַשָּׁב —

סַף הַמִּלָּה וְהַכְּנָפַיִם.

פָּנִים

אֶל הַפָּנִים הַגְּדֵלִים.

הִנֵּה יִפְּלוּ כָּל מִגְדְּלֵי הַלְּבָנוֹן

וּבְמוֹ עֵינַי אֶרְאֶה אֶת צַוָּארֵךְ

בִּטְוַח יָדַי —

סַף הַנִּיצוֹץ וְהֶבֶל־פֶּה.

פָּנִים

אֶל

פָּנִים.

הוֹ, רְדִי לְאַט בְּכֶבֶשׁ־לֵילוֹתַי,

אַל תִּמְעֲדִי,

כְּרֶדֶת הַכֹּהֵן מִמֶּרְחַקֵּי־קָרְבָּן —

גַּב אֶל גַּב עִמְדִי —

בְּשֵׁם הַמֶּרְחַקִּים, עִמְדִי!

כָּל הַצִּפֳּרִים נֶחֱנָקוֹת בֵּינֵינוּ.

ז. גַּב אֶל גַּב

גַּב אֶל גַּב.

זִכְרָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת לוֹט, תַּנְצְבָ"ה,

יָגֵן עָלֵינוּ וְיִשְׁמֹר.

אֲנַחְנוּ מוֹדִים לִנְצִיבָהּ

וְלֹא נַבִּיט־אָחוֹר.

גַּב אֶל גַּב.

לֹא נוֹתִיר עֲקֵבוֹת בַּחוֹל הַצָּחִיחַ,

לֹא נְמָרֵר, לֹא נְבַזֶּה.

הַכְּלָבִים לֹא יוּכְלוּ לְהָרִיחַ

אֶת הַדָּם הַזֶּה.

גַּב אֶל גַּב.

עוֹד מְעַט יֵעָצְמוּ הָעֵינַיִם

גַּם בָּעֳרָפֵינוּ הַשְּׁנַיִם

עַל קַו־הָאֹפֶק

הַהוּא,

עַל קַו־הָאֹפֶק

הַזֶּה.

חוֹלוֹת־הַדּוּמִיָּה נוֹדְדִים עַל פְּנֵי חַיֵּינוּ.

ח. אַחֲרִית־דָּבָר

בְּפִינוּ אֵין דָּבָר.

בַּעֲצִימַת עֵינַיִם יְשָׁנוֹת

גִּשַּׁשְׁנוּ סוֹף. עַכְשָׁו, לָשׁוֹן זָרָה,

אַל תַּעֲנִי בְּזֵכֶר יוֹם־כְּלוּלוֹת.

מֻקְדָּם הָיָה אוֹ מְאֻחָר?

אָנוּ לֹא נֹאמַר דָּבָר

לְעֵת נֵרֵד לַנַּחַל אוֹ לַיָּם

לִקְרֹא לְשַׁחַף־הַשְּׁחָרִים, לִשְׁלוֹת

חִיּוּךְ בָּהִיר־כַּקֶּצֶף, צָחֹק וְקָטֹף,

קָטֹף וְצָחֹק, בְּלִי מֻקְדָּם וּמְאֻחָר!

עָבַר, הַזְּמַן עָבַר

וּבְפִינוּ אֵין דָּבָר. הָיֹה־הָיִינוּ

מִלִּים שֶׁל שַׁחַף וְשֶׁל רֹחַק. תַּם.

הָלְכוּ אֶל עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ סוֹף.

בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר

הַגּוּפוֹת נִפְלָטוֹת לַחוֹף.

למשה שפיצר

א. וְלֹא נִשְׁלַם

נִנְעַל אֶת הַדְּלָתוֹת

עַל שִׁבְעָה מַנְעוּלִים וּבְרִיחַ

נָגִיף אֶת הַתְּרִיסִים

נְכַבֶּה אֶת הָאוֹרוֹת

וְנַנִּיחַ

בְּקוֹל חֲרִישִׁי וְאָפֵל

כְּאָדָם הַדּוֹבֵר מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ

כְּמַיִם בְּחֻבֵּי הַבְּאֵר

נַנִּיחַ

בְּלֹא מַרְאָה

תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה

אַחַת וּלְתָמִיד וְזֹאת הַפַּעַם

נַנִּיחַ

שֶׁאֵלֶּה הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת

אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִפִּי

ב. נְאוּם הַזִּקִּית

אָזְנִי הָיְתָה דְּבוּקָה לְרֶשֶׁת הַחַלּוֹן

מָשַׁכְתִּי זְבוּבִים בַּלָּשׁוֹן

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסּוֹף שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ

הָיִיתִי אֲפֵלָה כְּחֶשְׁכָתְךָ

עַכְשָׁו אַאְדִּים כְּרִמּוֹן וְאוֹרִיק מִשָּׁקֵד

אֵין לִי תַּקָּנָה הַקֶּשֶׁת בְּדָמִי

לִבְרִית כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי נוֹפֶלֶת

מִתְעוֹרֵר בִּי צֶבַע אַחֵר

יֵשׁ לִי חֲלוֹמוֹת מְגֻוָּנִים מְאֹד

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסּוֹף שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ

ג. תַּם

יָם־רִמּוֹנִים הוֹמֶה בִּשְׁמוּרוֹתַי

בְּאֵר־לַחַי, בְּאֵר־לַחַי

הַלְּבָנָה תִּרְקֹד לְעֻמָּתִי

וּתְקַדֵּשׁ אֶת לֵילוֹתַי

יוֹבְלוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְרִיעָה

וְלֹא אֶחְסַר, לֹא אֶחְסַר

הָאַשְׁמוּרוֹת תִּפְקַחְנָה אֶת עֵינַי

לְמַקְהֵלוֹת־שָׁשַׁר

קוֹל הַיּוֹרֶה עוֹלֶה עַכְשָׁו

מָחוּל לְךָ, מָחוּל

כָּל הָאָדָם חוֹפֵז, כּוֹזֵב

וְיָם בִּשְׁמוּרוֹתָיו.

לתמרה

1.

אוֹר רַךְ, יָרֹק

שֶׁל צַמָּרוֹת: יָרֹק אֶחָד.

הַבְּרוֹשׁ, אַחֵר —

הָאֹרֶן. קֵן גָּדוֹל, כָּחֹל בַּתָּוֶךְ

לְפַעֲמוֹנֵי הַבֹּקֶר: פַּעֲמוֹן

לַבְּרוֹשׁ, וּפַעֲמוֹן אַחֵר

לָאֹרֶן.

זֶה מַה שֶּׁהָעֵינַיִם רוֹאוֹת,

זֶה מַה שֶּׁהָאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת

בַּחַלּוֹן הַצְּפוֹנִי. אֵין,

אֵין כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם

שֶׁבָּהּ הַמֶּרְחָק הַזֶּה אוֹמֵר

מַשֶּׁהוּ סָתוּם מְאֹד

וּמְפֹרָשׁ.

הַצִּפֳּרִים רוֹאוֹת אֶת הַקּוֹל,

אִשְׁתִּי רוֹאָה אֶת הַצִּפֳּרִים,

וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְשַׁקֵּר לָהּ.

אֵין.

2.

יֶלֶד, יֶלֶד, פֶּרַח שֶׁלִּי,

הַאִם כְּבָר אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתְּךָ בְּמִלִּים?

אִם אֹמַר לְךָ שֶׁהַפַּח הוּא פַּח,

שֶׁהַכַּפְתּוֹר פּוֹתֵחַ וְאֵין סוֹגֵר,

שֶׁהַפֶּרַח נִסְגָּר וְאֵין פּוֹתֵחַ —

לֵךְ עַל יָדִי.

גַּם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת,

אַל תֵּלֵךְ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.

כְּשֶׁהַפַּנָּס לְפָנֵינוּ,

שִׂים אֶת צִלְּךָ בְּצִלִּי;

כְּשֶׁהַפַּנָּס מֵאֲחוֹרֵינוּ,

אֶת יָדְךָ בְּיָדִי.

הִשָּׁאֵר גָּלוּי מְאֹד,

בִּמְטַחֲוֵי עַיִן וָקוֹל,

וַאֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מִשְׂחֲקֵי־מַחֲבוֹאִים.

3.

עֵירֹם. עֵירֹם וְעֶרְיָה וְעֵירֹם.

הַצּוֹפָרִים שׁוֹאֲבִים מִתּוֹכֵנוּ אֶת הַדָּם,

הָאֲוִיר קוֹצֵף בְּיַרְכְּתֵי קוֹלָם.

פָּעוּר. עָפָר עִוֵּר וָאֵפֶר.

הַשְּׁמָשׁוֹת פִּנּוּ מָקוֹם לָעֵינַיִם,

הָעֵינַיִם — לְקוֹל הַצּוֹפָרִים.

זֶה כָּל הָאָדָם בְּרֶגַע זֶה.

הִתְפַּשְּׁטִי.

אֲנִי מֻכְרָח לִנְגֹּעַ בָּךְ.

בְּרֶגַע זֶה.

*

*

4.

כֻּלָּם אוֹמְרִים שִׁירָה:

חוֹשְׁבִים דָּבָר אֶחָד,

וְאוֹמְרִים דָּבָר שֵׁנִי;

אוֹמְרִים דָּבָר אֶחָד,

וְחוֹשְׁבִים.

נוֹף הַחֹרֶף מָלֵא שְׁעוֹנִים.

אָדָם לוֹבֵשׁ אֶת חִיּוּכוֹ כְּמוֹ מְעִיל.

אַל תִּסְתַּכֵּל בַּבִּטְנָה.

הָרַעַשׁ הוּא שַׁעַר.

הַפַּחַד הוּא דַּחַף.

הַנֶּפֶץ הוּא צֹפֶן.

אֵין לְךָ דָּבָר

שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת הֶפְכּוֹ.

דִּקְדּוּק שֶׁל מוֹרָאִים.

הַכְּלָלִים — פִּתְאֹמִיִּים מְאֹד

וְקָשֶׁה לְדַבֵּר.

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

כֻּלָּם מְשַׂחֲקִים.

וְדָבָר אַחֵר:

אַתָּה לֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

5.

עַכְשָׁו, מָחָר, וַדַּאי יָבוֹא,

בְּחַלּוֹנִי.

וְהַקִּירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם חַלּוֹן?

הַחַלּוֹנוֹת שֶׁנִּרְקְמוּ בְּאֶבֶן?

אִשְׁתִּי רוֹאָה אֶת הַצִּפֳּרִים,

סְמוּיוֹת,

גְּלוּיַת־עֵינַיִם.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתִּי

בְּצָהֳרֵי הַלַּיְלָה:

כִּפָּה שֶׁל כֶּסֶף מִימִינָהּ —

וּבֶאֱשׁוּן־הַיּוֹם:

מִשְּׂמֹאל, כִּפַּת זָהָב.

צוֹפָרִים בָּעֵינַיִם

וְאֶבֶן מִקִּיר.

(אִבְחַת קַרְנַיִם אֲחוּזוֹת.

הִבְהוּב מַסְמֵר בְּשֶׁמֶשׁ רוֹמָאִית.)

אֶבֶן עוֹלָה

כְּעָנָן זָעִיר —

יֶלֶד, יֶלֶד,

כַּף יָד קְטַנָּה,

הַאִם כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמַר לְךָ יְרוּשָׁלַיִם,

אוֹר רַךְ, מָחָר, יָרֹק אַחֵר.

1969

לדן פגיס

הַנֶּהָג אֲפִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁ

שֶׁדָּרַס אֶת הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה.

פִּתְאֹם הָיָה לָהּ שֵׁם,

וּכְתֹבֶת, וְצֶבַע כְּנָפַיִם.

הִיא נִשְׁאֲרָה, מֻטֶּלֶת עַל גַּבָּהּ,

רַגְלֶיהָ מוּרָמוֹת בְּ־V אֲלַכְסוֹנִי.

מְשֻׁנֶּה, אֲפִלּוּ נֶהָגֵי מַשָּׂאִיּוֹת

הִבְחִינוּ בָּהּ עַכְשָׁו,

פָּרְשׂוּ עָלֶיהָ מִנְהָרָה שׁוֹרֶקֶת.

אַחַר־כָּךְ בָּא אִישׁ רַגְלִי

וְנָתַן לָהּ בְּעִיטָה אַחֲרוֹנָה.

כָּל זֶה הָיָה לְאוֹר הַיּוֹם,

לְקוֹל הַמַּסּוֹרִים שֶׁל נַגָּרִיָּה קְרוֹבָה.

בֵּינְתַיִם יָרְדָה הַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁעוֹדֶנָּה חֲבוּקָה

אֶל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה,

וַאֲנִי רוֹשֵׁם אוֹתָהּ בֵּין הַדְּבָרִים

שֶׁעָלַי לִשְׁכֹּחַ.

שֶׁקֶט מִסְּבִיבִי, כַּמַּיִם לַיָּם

חַיִּים זְעִירִים, צִבְעוֹנִיִּים מְאֹד

פִּינוּ מָלֵא מַיִם וְשִׁירָה

עַכְשָׁו אֲנִי הַגַּל, הַמְרוֹמֵם אוֹתָךְ

עַכְשָׁו — הָאוֹר הָרַךְ, הַצֵּל

וְהַצְּלָצַל

זָהִיר־זָהִיר אֲנַחְנוּ קַשּׁוּבִים

לְכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ

לְצֹפֶן הַלְּבָנָה

וְהַצְּלָצַל.

לְצִדֵּךְ — וַחֲלוֹמִי עָלַיִךְ,

בָּךְ, וּלְצִדֵּךְ. אֲנִי נִכְנָס

וּנְשִׁימָתֵךְ אוֹמֶרֶת: בּוֹא, בָּרוּךְ,

הִיא מְצַפָּה לְךָ כָּאֲפֵלָה

לָעַיִן הַפְּקוּחָה. הָיִיתָ כָּאן,

עַכְשָׁו אַתָּה כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ.

הִיא מְצַפָּה לָכֶם כָּאוֹר לְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.

כְּחוֹף אֲגַם לְהִדְהוּדֵי הַגֶּשֶׁם.

לְצִדֵּךְ — וַחֲלוֹמִי עָלַיִךְ,

בָּךְ, וּלְצִדֵּךְ. וּנְשִׁימָתֵךְ.

נָשַׁר עָלַי פַּרְפָּר בַּבֹּקֶר,

לֹא שֶׁל יוֹם,

שֶׁל לַיְלָה.

בִּמְחִי כָּנָף כֵּהָה מָחָה

אֶת כָּל הַצִּפֳּרִים הַנְּכוֹנוֹת,

נִיחוֹחַ הַקָּפֶה, תִּינוֹק בּוֹכֶה, שֶׁלִּי,

וּבַמֶּרְחָק — רַכֶּבֶת מְבַשֶּׂרֶת, פַּטִּישִׁים קְצוּבִים.

הַבֹּקֶר חוֹזֵר אֵלַי לְאִטּוֹ,

גָּדוֹל וְצוֹהֵל וְכוֹזֵב.

אִם יָאִיר לִי אָדָם פָּנָיו לְשָׁלוֹם,

אֲחַפֵּשׂ אֶת צֵל הַכָּנָף בְּעֵינָיו.

בְּקוֹל רָם, רָם מִדַּי

אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת פְּחָדַי,

חוֹתָה אוֹתָם מִתּוֹךְ עֵינַי

הָעֲשֵׁנוֹת, פִּי הֶחָתוּם.

שֶׁקֶט — הַיֶּלֶד! הוּא כְּבָר מֵבִין,

הוֹפֵךְ בַּלַּיְלָה הֶעָמוּם,

מַסִּיק, רוֹדֶה, וּכְבָר צוֹעֵק

בְּקוֹל רָם, רָם מִדַּי.

בְּבִּיאַפְרָה גָּוְעוּ הַשָּׁנָה בָּרָעָב מִילְיוֹן וָחֵצִי —

לְפִי הַבִּטּוּי הַשָּׁגוּר:

אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף —

אוֹ, לְפִי הַסֵּדֶר הַמְקֻבָּל בָּאֳנִיָּה טוֹבַעַת:

נָשִׁים וִילָדִים, וּגְבָרִים.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ תְּשׂוּמֶת־לֵב.

גּוּף־רַבִּים, בְּעֶצֶם, אֵינֶנּוּ גּוּף.

אֵין לוֹ, נֹאמַר, שְׂרִיטָה בַּלֶּחִי

אוֹ דַּלֶּקֶת בָּאָזְנַיִם.

וְגַם לֹא צַעֲצוּעִים אֲדֻמִּים אוֹ שְׁחֹרִים.

נִזְכֹּר אֶת הַצְּבָעִים: אֲדֻמִּים, שְׁחֹרִים.

כְּמוֹ־כֵן, זְמַן־עָבָר אֵין לוֹ זְמַן.

תָּמִיד יֵעָלֵם בַּסְּבַךְ,

לְאַחַר שֶׁמִּישֶׁהוּ מָחָה אֶת הָעֲקֵבוֹת

וְהַגֶּשֶׁם טִאטֵא אֶת הָרֵיחוֹת.

לָכֵן,

— בְּבַקָּשָׁה קְצָת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ —

עָלֵינוּ לוֹמַר הַכֹּל מֵחָדָשׁ

בְּיָחִיד וּבְהֹוֶה:

בְּבִּיאַפְרָה גּוֹוֵעַ יֶלֶד וְ/אוֹ וְ/אוֹ

בָּרוּר?

וְעַכְשָׁו שֶׁחִלַּקְתִּי אֶת הַטְּפָסִים,

נְמַלֵּא אוֹתָם.

וְאַחַר־כָּךְ בְּהֹוֶה וּבְיָחִיד,

נֵלֵךְ אִישׁ־אִישׁ לְבֵיתוֹ

וּבְדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

1969

הָאָחוֹת אָמְרָה לִי:

לֵךְ מִכָּאן.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ

כָּל יָמָיו.

גַּם כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב מוּל הִבְהוּבֵי גַּלִּים

וְשֶׁלֶג אָפֵל שֶׁל שְׁחָפִים.

מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאַגִּיעַ

לִשְׁנָתִי הָאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ.

הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁמִּי שֶׁשָּׁר,

שָׁר קָצָר;

וּמִי שֶׁמַּאֲרִיךְ,

יוֹשֵׁב אִלֵּם מוּל צָהֳרֵי הַיָּם.

בֵּינְתַיִם

רָאִיתִי פְּתִיתֵי שְׁחָפִים נוֹפְלִים אֶל נָהָר לָבָן

וְנוֹלְדוּ לִי בָּנִים הַמְדַבְּרִים בִּשְׁנָתָם.

בְּקשִׁי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין

בְּגוּפָהּ הַצָּהֹב מֵאֲחוֹרֵי מַסֵּכַת הַחַמְצָן.

יָשַׁבְתִּי עַל יָדָהּ וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מַמְרִיאָה:

עוֹר וַעֲצָמוֹת,

וְקוֹל מֵעֵבֶר לַמַּחְסוֹם —

וּכְבָר הִיא עֶצֶם מֵעַצְמֵי הַשָּׁמַיִם

בְּצָהֹב שֶׁל עָלֶה אַחֲרוֹן

וְלָבָן שֶׁל סָדִין מֶמְשַׁלְתִּי.

אָז אָמַרְתִּי לְעַצְמִי.

(כִּי כְּבָר נָשַׁמְתִּי בְּעֵינַי):

הִנֵּה עַכְשָׁו הִמְרִיאָה.

כְּשֶׁיָּצָאתִי הַחוּצָה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת

שֶׁעָלַי לִנְסֹעַ הַרְחֵק.

וְהַיּוֹם, כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁנִים,

בְּמֶרְחַק אוֹקְיָנוֹס, מֵצַר וָיָם,

מוּל סֶמָפוֹר יָפֶה שֶׁל גַּלִּים

וּפְתִיתֵי שְׁחָפִים שְׁחֹרִים,

הִתְחַוֵּר לִי מְאֹד שֶׁהָאָחוֹת צָדְקָה:

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁבֶּן־אָדָם אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.

יפו, יוני 1969

הָאֲוִיר הָדוּף, הָאֲוִיר הוֹדֵף.

אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמִצְחֵךְ:

אַדְווֹת מִתְרַחֲבוֹת, עִגּוּל

רוֹדֵף עִגּוּל, רָדוּף, גָּדֵל

בַּמֶּרְחָבִים בֵּין רַקָּתֵךְ לְרַקָּתֵךְ,

בֵּין עַפְעַפַּיִךְ־יוֹם לְשַׂעֲרוֹתַיִךְ־לַיְלָה.

מַרְאָה שֶׁלִּי, עַכְשָׁו הַכֹּל בָּלוּל:

פָּנַי, פִּסַּת שָׁמַיִם, הֶרֶף־עָב, כָּנָף, עָנָף —

גָּדוֹת מִתְרַחֲבוֹת, אַדְווֹת

שֶׁל אֶבֶן לְבָנָה וְאֶבֶן חשֶׁךְ.

צַר לִי עַל מִצְחֵךְ.

בֵּינְתַיִם, יֵשׁ מִישֶׁהוּ בְּגֹבַהּ יְרֵכַי

וּמִישֶׁהוּ בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם —

לוֹמְדִים לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאוֹתֵינוּ,

לְהַבְחִין בֵּין דְּמוּת לְכֶפֶל דְּמוּת,

בֵּין בָּבוּאָה לְמַיִם;

וְאַחַר־כָּךְ הֵם יִצְטָרְכוּ לִלְמֹד

כַּמָּה צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ

וְאֵיךְ לוֹמְדִים, כָּמוֹנוּ, לֹא לִזְכֹּר,

אֵיךְ לֹא לִזְכֹּר —

אֲבָל הָאֲוִיר הוֹדֵף, הָאֲוִיר הָדוּף,

מַרְאָה שֶׁלִּי, מִצְחִי, פָּנַי —

הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ, וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ!

הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף

לֹא שֶׁלָּנוּ.

לזכר יצחק הלוי־לוין

1.

הִיא מַזְמִינָה יְרָקוֹת בַּטֶּלֶפוֹן

וּמְסַדֶּרֶת, מְסַדֶּרֶת אֶת הַבַּיִת.

קָשֶׁה לַחְשֹׁב עָלֶיהָ.

יֵשׁ צְעָקוֹת נוֹרָאוֹת בְּטַבּוּרָהּ

אֲבָל הַקַּו מְנֻתָּק.

קָשֶׁה לַחְשֹׁב עָלֶיהָ.

אִם הִיא מְחֻבֶּרֶת —

רַק לָאֲדָמָה:

אֹזֶן בָּשָׂר וָדָם אֶל אֹזֶן עָפָר

וְשׁוֹמַעַת, שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת נוֹרָאִים.

קָשֶׁה לַחְשֹׁב עָלֶיהָ.

2.

הוּא יוֹצֵא לָעֲבוֹדָה בַּבֹּקֶר,

סַנְטֵרוֹ בּוֹכֶה

וּמִשְׁקְפֵי־הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֲקִים.

פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם,

הַהֶסְפֵּד שֶׁלּוֹ הָיָה קָצָר:

"מָחָר זֶה יִהְיֶה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים,

הוּא קִבֵּל 9.2 בִּבְחִינוֹת הַבַּגְרוּת."

פָּחַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל אַחֲרָיו:

עָמוּס עָפָר וָסֶלַע,

סַבָּל שֶׁל זִכְרוֹנוֹת —

אֵיךְ יַסְפִּיק לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ?

פָּחַדְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו:

אִישׁ בְּלִי פְּרוֹפִיל,

בְּלִי עַכְשָׁו —

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ?

חָסֵר לוֹ מֵמַד

וְאֵין לוֹ זְמַן.

*

3.

דִּבַּרְנוּ עַל מִדּוֹת הַדַּף וְגֹדֶל הָעַמּוּד.

גַּם אֲנִי אוֹהֵב דִּיּוּק

וְהַרְבֵּה תַּאֲרִיכִים רְשׁוּמִים בְּפִנְקָסִי.

בַּדַּפִּים הָאֲחֵרִים יֵשׁ

סְטֶנוֹגְרַמָּה שֶׁל עוֹפוֹת לַיְלָה

וְקוֹלוֹת נוֹרָאִים בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם;

הַרְבֵּה הֲבָרוֹת שֶׁל בְּעָתָה

וּטְיוּטָה שֶׁל דּוּמִיּוֹת.

יוֹמָם — אָדֹם שֶׁל רִמּוֹנֵי חֶשְׁוָן,

וְלַיְלָה — אוֹר מִלּוּא;

וּבֵינֵיהֶם,

יָרֵחַמָּה שֶׁלִּי,

הַכֹּל גָּמֵל, נִכְרָת, גָּמֵל.

הָאוֹר הוֹפֵךְ לְזֶרַע.

הָאוֹר שׁוֹמֵר לִי רִמּוֹנִים.