שלמה טנאי
כוכבי דרך – א
בתוך: כוכבי דרך

נָטַלְתִּי עִמָּדִי מִן הַנְּעוּרִים

אֶת כָּל אַשְׁרָם,

אֶת כָּל עָמְקָם,

אֶת עֵינוֹת הָאַכְזָב

וְיוּבְלֵי הַשֶּׁפַע.


נָטַלְתִּי עִמָּדִי רֵיחוֹת הָאָרֶץ,

אִוְשַׁת חֹרְשׁוֹת הָאֵקָלִפְּטוּס וְהָאֹרֶן.

צִנַּת מֵימֵי הַיּוּבָלִים

הַנֶּחְפָּזִים אֶל הַיַּרְדֵּן

בִּגְאוֹת אָבִיב –

עוֹד בְּרַגְלַי.


אַהֲבַת גִּבְעוֹת טְרָשִׁים,

כַּרְמֵי הַזַּיִת,

שְׂדוֹת שְׂעוֹרָה רַכִּים,

מַעְיָנוֹת שֶׁמֵּימֵיהֶם מְלוּחִים מְעַט –

נָטַלְתִּי בְּלִבִּי.


מַשַּׁב רוּחוֹת

הַמְבִיאוֹת אֲבַק הַחוֹל –

נָטַלְתִּי בְּשִׁנַּי.

וּמֵי הַיָּם הַמְּלוּחִים

הַנִּבְלָעִים מִבְּלִי מֵשִׂים

בְּשׂוֹא גַלִּים בַּחוֹף –

נָטַלְתִּי בִּשְׂפָתַי.


נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אֶרֶץ נְעוּרַי.


נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אַהֲבוֹתַי.

בְּעֶרֶב שֶׁגְּשָׁמָיו יוֹרְדִים בְּלִי קֵץ,

בִּמְבוֹא הַבַּיִת, טֶרֶם הִפָּרְדֵנוּ לְגַעְגּוּעִים,

בָּאוּ פֶּתַע שְׂפָתַי אֶל שִׂפְתוֹתַיִךְ.

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.

לְמָּחֳרָת הָיִינוּ כְּזָרִים.

פַּחַד מִסְתָּרִים הִלֵךְ בֵּינֵינוּ.

הַיּוֹם אָחוּשׁ, כְּאִלּוּ,

הָיָה זֶה פַּחַד קֵץ־בָּשָׂר,

בְּהִפָּקַח בְּשָׂרִים.

בִּקַּשְׁנוּ לְהִמָּלֵט,

לְהִפָּרֵד לָנֶצַח,

אֲבָל תָּמִיד הָיוּ שְׂפָתֵינוּ נִפְגָּשׁוֹת

לְלֹא הַפְרֵד,

כְּמוֹ שֶׁאֵין לְהַפְרִיד

אֵשׁ מֵאֵשׁ.


נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת אַהֲבוֹתַי.

וְעֵת שִׁלַּחְתְּ אוֹתִי מֵעַל פָּנַיִךְ,

הֵקִיצוּ בִּי קְנָאוֹת

אֲשֶׁר נוֹלְדוּ בַּקְּדוּמִים שֶׁבַּאֲבוֹתַי.

הָיִית טוֹרֶפֶת לֵילוֹתַי;

מִקַּיִץ אֱלֵי קַיִץ עָבַדְתִּי לָךְ.

לִרְאוֹת פָּנַיִךְ לִי הָיְתָה חֶדְוָה.

וְאַתְּ הִסְתַּרְתְּ אוֹתָם –

אֲבָל הֵם צָחֲקוּ בִּי.

וְלֹא נָמוֹגוּ, כְּבָבוּאָה שֶׁל שֶׁמֶשׁ

שֶׁנֶּחְתְּמָה בְּתוֹךְ עֵינַי.


בְּשִׁכְבִי בּוֹדֵד, בְּצֵל חָרוּב רָחָב,

עֵת שֶׁהִרְהַרְתִּי אֶל לִבִּי –

הָיִיתִי שָׂם אֶת מִבְטָחִי בַּקֵּץ.

וְאַחַר כָּךְ הִכַּרְתִּי אֶת הַזְּמָן

אֶת הַגָּדוֹל בִּידִידֵי אֱנוֹשׁ וּבְאוֹיְבָיו.

תְּחִלָּה הָיָה מַטִּיל בִּי אֵימוֹתָיו

וּלְאַחַר מִכֵּן גִּלָּה גַם חֲסָדָיו.

הוּא שֶׁהֵבִיא אֶל לְבָבִי

אֶת הַתִּקְוָה.

נָטַלְתִּי עִמָּדִי אֶת הַתִּקְוָה.


נָטַלְתִּי מִן הַנְּעוּרִים

אֶת שִׂמְחָתָם,

אֶת שִׁירֵיהֶם

אֲשֶׁר הָיוּ לָנוּ כְּלֶחֶם חֹק.

אֶת הַחִידוֹת הָאַדִּירוֹת,

וְעוֹד רַבּוֹת חִידוֹת הֵן לִי

גַּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לָקַחְתִּי עִמָּדִי אֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים,

אֶת הַיָּפִים בָּרְגָעִים,

הַנֶּהְדָּרוֹת שֶׁבַּשָּׁעוֹת.


כָּל אֵלֶּה, וְעוֹד רַבִּים,

שֶׁלֹּא אֵדַע לְכַנּוֹתָם בְּשֵׁם,

נָטַלְתִּי עִמָּדִי.

עַל כֵּן אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת.


אֲנִי חוֹלֵם בְּאֶרֶץ נֶהְדֶּרֶת.

צוּקִים וּמְצוּקִים לָהּ לַעֲטֶרֶת.


מָתַי נִרְדַּמְתִּי בֵּין חָצָץ וָסֶלַע,

וְנִשְׁמָתִי חֲלוֹם אֵין־קֵץ הֵחֵלָּה?


מִי יְעִירֵנִי בִּנְשָׁמָה, בְּפֶרַח,

מִי מַעֲשֵׂה אָדָם לִי יְסַפֵּרָה?


עֵת נִתָּקִים צוּקִים מֵהַר תְּהוֹמָה

צְבָאִים קַלִּים עַל הַצּוּקִים אֶחֱלוֹמָה.


דְּקָלִים שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם שׁוֹתִים בְּמֶלַח,

יוֹנִים הַמְקַנְנוֹת בְּחַגְוֵי סֶלַע.


וַחֲדָשָׁה הָאֲדָמָה. כָּל זֶרַע –

בָּאֲפֵלָה הִיא גוֹרָלו גוֹזֶרֶת.


מִי יְעִירֵנִי בְּשִׂמְחָה, בְּקֶמַח,

מִי לִי יָרֹן אַחֲרֵי זָרְעוֹ בְּדֶמַע?


אֲנִי חוֹלֵם בְּאֶרֶץ מִתְעוֹרֶרֶת,

הַמּוֹרִיקָה בָּרוּחַ הַבּוֹעֶרֶת.


רַכּוֹת הֵן בָּבוּאוֹת הָרֵי הָעֵמֶק,

וְגַם שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה רַכִּים.

עָבַרְתִּי בְּדַרְכִּי, הָאֲדָמָה עָמְדָה.

תָּמִיד עוֹבֵר אֲנִי וְהִיא בְּאַתָרָהּ.


אָמַרְתִּי לִי:

שָׁנִים לִי עֲשָׂרוֹת וּבְעֵינַי הַשֶּׁמֶשׁ.

יֵשׁ וְהֵן כֻּלָּן צוֹבְאוֹת עֲלֵי פִּתְחִי,

רוֹצוֹת אוֹתִי: הוֹלְמוֹת עַל שְׁעָרַי,

לֹא נְסוֹגוֹת מִפְּנֵי חוֹמוֹת בִּינָה,

אַף לֹא מִפְּנֵי רַכּוֹת שֶׁבַּתְּחִנּוֹת.

בַּחֲרָדָה וְצִפִּיָּה אַקְשִׁיב עֲדֵי יַרְפּוּ;

יֵשׁ וּבְיֵאוּשִׁי אַכֶּה שְׁנוֹתַי בַּסַנְוֵרִים,

בַּל יִמְצָאוּנִי, אֵרָגַע, יִרוַח לָהּ לְנַפְשִׁי.


רַק עַשְׂרוֹת שָׁנִים לִי, וּמֵרֵאשִׁיתָן

לֹא שִׁיר אֶחָד זִמַּרְתִּי פַּעֲמַיִם

וַאֲחֵרִים הָיוּ תָּמִיד גַּם שִׂמְחוֹתַי, גַּם מַכְאוֹבַי.


אָמַרְתִּי לָהּ:

שָׁנִים לָךְ רְבָבוֹת וּבַעֲפָרֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ.

אַךְ רֶגַע וְעָבְרוּ בָּךְ הַמִּצְרִים,

אַךְ רֶגַע וְסוּסֵי שְׁלֹמֹה רָעוּ בָּךְ,

וּכְבָר שָׁמַעַתְּ שַׁעֲטַת הַפָּרָשִׁים

שֶׁל בְּנֵי דָת הַמִּדְבָּר הַמִּתְכַּתְּשִׁים

בַּקְּרָב עִם הַכּוֹבְשִׁים בְּשֵׁם הַצְּלָב.

עוֹד רֶגַע וּבִיעָף עָבְרוּ בָּךְ הַתֻּרְכִּים.

וּכְאִלּוּ נִיד עַפְעַף עָבַר –

וְהַקּוֹדְחִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְלַהֲטוּ

בְּתוֹךְ הָאֹהָלִים הַלְּבָנִים שֶׁבַּבִּצּוֹת

בֵּין נַהֲלָל וְנוּרִיס.

רַכֵּי הַגּוּף, עַזֵּי הָרוּחַ.


וְכָל שָׁנָה, לְלֹא אֵימָה וּבְלִי הִרְהוּר,

תִּגַּעְנָה הָרוּחוֹת, רַכּוֹת, בְּשִׁבֳּלִים אֵין קֵץ,

יָפוֹת בַּשִּׁבֳּלִים, טוֹבִים בְּפֵרוֹת עֵץ,

עֲסִיסִיִּים בַּעֲנָבִים וּבְמַאַכְלֵי יָרָק.


שָׁנִים לִרְבָבוֹת, שְׁקֵטָה, בּוֹטַחַת.

וְאָנֹכִי רַק לְדַרְכִּי עוֹבֵר,

וְאָנֹכִי רוֹגֵשׁ, סוֹעֵר.


הִגִּיעַ הַלַּיְלָה. שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת נָשָׁיו

עִם הַטַּף וְהִרְחִיק עֲדָרִים וְקוֹלוֹת.

וְנִשְׁאַר לְבַדּוֹ. אֵיזֶה לַיְלָה גָדוֹל נָשַׁב

עַל בָּמוֹת הֶהָרִים, בַּמְּרוֹמִים, בַּמְּצוּלוֹת.


אָדָם, רַק אָדָם וּפְחָדָיו שֶׁסָּבּוּהוּ סָבֹב,

וְלוֹ כֹּחַ לִרְאוֹת אֶת לִבּוֹ בַּעֲבִי אֲפֵלָה.

וְלִלְחֹם לְלֹא קֵץ, עֲדֵי אוֹר, עַד מַכְאוֹב,

וְלָתֵת כָּל לִבּוֹ אֶל הַיוֹם שֶׁיָּבוֹא, בִּתְפִלָּה.


וּבְתֹם לֵיל וְהִשְׁלִים הָאָדָם עִם בְּשָׂרוֹ וְדָמוֹ,

לִרְאוֹת, כִּי שָׂרָה וְיָכֹל לֵאלֹהָיו.

אֵיזֶה רֶגַע כּוֹאֵב וּבָהִיר עֲלֵי אֲדָמוֹת

בִּהְיוֹת הָאָדָם לְבֶן־עַם, לְאַחַד רִבְבוֹת אֲלָפָיו


יִשְׂרָאֵל. יוֹבְלוֹת שֶׁל עַם בְּלִי קוֹרַת־עָם,

אַךְ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׂרוּ עִם אֵל בָּעֲלָטָה.

אֲנִי מַרְחִיק אֶל תּוֹךְ עַמִּי בְּלֵב נִפְעָם;

כָּל לַיְלָה יֵאָבֵק עִמִּי אָדָם בָּעֲלָטָה.


פִּתְאֹם רֻכַּךְ לִבִּי, נִפְתַּח כְּמוֹ מִיָּמִים.

בָּקַע בִּי גַל דְּמָעוֹת, חָשַׂף אֶת אֲמִתִּי.

לֹא עֶצֶב, לֹא שָׂשׂוֹן, לֹא דִין, לֹא רַחֲמִים,

כִּי פְּעִימוֹת עַזּוֹת. הִנְנִי יְהוּדִי.


וּמְלֹא חַיַּי הָיוּ בְּתוֹךְ כָּל פְּעִימָה.

עֵת זַעְתִּי, – וָאָבִין אֶת פֵּשֶׁר פַּחְדִּי.

הֲלֹא בַּת־בַּיִת מִנִּי אָז הִיא הָאֵימָה

וְקֵן לָהּ רַךְ וְחַם בְּנֶפֶשׁ יְהוּדִי.


וְגַם בָּאָה בַּפְּעִימוֹת שִׂמְחַת־פִּתְאֹם.

וְכָל הַטְּעָמִים הָיוּ בָּהּ, שָׂהֲדִי.

אוֹר אֱמוּנָה וְאֶרֶץ אֲהוּבָה בְּתֹם,

כְּמוֹ בִּיקַר חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי.


וְגַאֲוָה גְדוֹלָה אָחֲזָה בִּי כְּמוֹ אֵשׁ:

חָפְשִׁי! וַאֲנָשִׁים חָפְשִׁים פֹּה עִמָּדִי.

וּבְאָזְנַי עָלָה מִלְמוּל, כְּמוֹ יָם רוֹעֵשׁ,

שֶׁל הַתְּפִלָּה־לִדְרוֹר עַל שְׂפַת כָּל יְהוּדִי.


וְכֹחַ בִּי נִצַּת לְרִבְבוֹת מַכְאוֹב.

אַחִים לִי וּבַכֹּל, – אֵינֶנִּי יְחִידִי.

אָדָם כְּכָל אָדָם, בַּתֹאַר וּבַנּוֹף,

אַךְ בְּעֵינַי נוֹצֵץ לֵב יְהוּדִי.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.