הועבר צלמו של האדם ואינו נראה — הועבר מן העולם… אדם נותן קול בשדה או במקום אחר וחוזר קול אחר ואינו ידוע…
פ. לחובר ו־י. תשבי: משנת הזוהר, כרך א', עמ' ט': תצד

אָמַרְתִּי שֵׁם מֻכָּר

וְקוֹל אַחֵר חָזַר

מִמְּחִלָּה אַחֶרֶת,

וְלֹא זָר.

אָמַרְתִּי שֵׁם מֻכָּר:

הַאִם בָּא בֶּעָפָר

עַכְשָׁו, לְהִתְעוֹרֵר

כְּקוֹל אַחֵר?

אֵינְךָ נִרְאֶה, אֵינְךָ רוֹצֶה לִרְאוֹת.

אֵינְךָ נִשְׁמָע, אֲבָל אַתָּה שׁוֹמֵעַ:

רוֹחֵשׁ עֲפַר־הָאָרֶץ וּמְלַהֵט

וְקוֹל נֵעוֹר בִּנְשֹׁל הָעוֹר הַמֵּת,

הוֹלֵךְ מִסּוֹף־עוֹלָם עַד סוֹף־עוֹלָם

חַד מִנִּיחוֹחַ, גָּח וְנֶעֱלָם

כְּמוֹ עַרְצָב בּוֹרֵק בֵּין שָׁרָשִׁים

וּפֶרַח מֵת לְמַרְגְּלוֹת נָשִׁים.

הַקְשֵׁב וּקְרַע עֵינֶיךָ לֶעָפָר,

כִּי אֵין מָנוֹס. מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר

רֹאשׁ יְשׁוּפְךָ, הַמְתֵּן בְּרֹאשׁ מוּרָם:

הַנְּחָשִׁים פּוֹשְׁטִים שׁוּב אֶת עוֹרָם.

לֹא לְךָ קָרָאתִי.

קָרָאתִי קָרָאתִי

אָמַרְתִּי שֵׁם אַחֵר.

אַחֵר אַחֵר

(עָלַי לְהִזָּהֵר מְאֹד.)

הִזָּהֵר לְהִזָּהֵר

עוֹד לֹא בָּא מוֹעֵד.

עֵד עֵד

וּבְיוֹם אֶקְרָא?

בְּיוֹם קָרְאִי עֲדֵי־אוֹבֵד?

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֵעָלְמוֹ,

מִמּוֹלָד עַד מוֹלָד,

אָדָם מְאַבֵּד אֶת צַלְמוֹ.

הַמַּרְאָה נִפְעֶרֶת כְּדֶלֶת.

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי כְּלוֹתוֹ,

מֵהִלָּה עַד הִלָּה,

אָדָם מְאַבֵּד אֶת הֵדוֹ.

הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת.

שְׁלשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֵעָצְמוֹ,

מִמָּלֵא עַד חָסֵר,

אָדָם פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוֹמוֹ.

עֵירֹם הַלַּיְלָה כְּשֶׁלֶד.

אַךְ בְּצֵאת נִשְׁמָתוֹ,

בְּצֵאתָהּ לַמּוֹלָד,

נֵעוֹר קוֹלוֹ לְעוֹלְמֵי־עַד.

לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר.

נָשָׂאתִי רֹאשִׁי לַשָּׁמַיִם

לְצָרֵף מִסְפָּר אֶל מִסְפָּר.

לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר.

נָשָׂאתִי רֹאשִׁי לַשָּׁמַיִם:

וְהַקּוֹל חָזַר חָזַר.