מִזּוּג הָאֲוִיר מַעֲנִיק לְכָל אָדָם

שׁוּב מְעָרָה.

צִנָּה, – בְּעֵת שָׁרָב, חֹם ‏– בַּצִּנָּה,

מִבְטָח מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה.

וּמֵעַל לַכֹּל – בִּדּוּד וְהִתְיַחֲדוּת.

מְעָרוֹת – וְהֵן נוֹחוֹת,

מְעָרוֹת – בְּכָל הַגְּבָהִים,

בְּרִיחַת אֵין‏־קֵץ מִן הַחַיּוֹת.

סְבִיבִי הָיָה דָבָר יָפֶה,

נָגַעְתִּי בּוֹ כִּנְגֹעַ הַגּוּף‏־לַמָּחֳרָת

בִּשְׁעַת־אַהֲבָה שֶׁל הַלַּיְלָה שְׁחָלַף.

הָיִיתִי בְּמַהֲוֶה יָפֶה,

הָיוּ בּוֹ גַעְגּוּעִים רַכִּים,

פְּגִישׁוֹת שֶׁכָּל אַחַת הַגְשָׁמָה.

רִחַפְתּי בְּשָׁעוֹת שֶׁל הַרְגָּשָׁה טוֹבָה.

נִזְהַרְתּי שֶׁלֹּא לִסְגֹּר שׁוּם דֶּלֶת,

שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר קִירוֹת מֵרֹב חֶדְוָה.

אִם כָּל זֶה הָיָה עוֹד אֶפְשָׁרִי ‏–

הֲרֵי נוֹלְדוּ זֶה בְּתוֹךְ זֶה

חַסְדֵי־יוֹנָה בְּלִוְיְתַן‏־הַכִּלָּיוֹן.

יֵשׁ לָנוּ אֵיזוֹ הִתְחַיְּבוּת.

אָנוּ נִטְעֶה, נִשְׁגֶּה, נִסְטֶה, –

הִיא לֹא תַרְפֶּה,

כְּמוֹ יָד בֵּין מְזוּזָה לַפֶּה.

הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה

לִבְרֹחַ, לַעֲזֹב, לִנְטֹשׁ, –

הִיא עוֹד תִּלְחַשׁ

כְּמוֹ גַחֶלֶת עַל מִזְבֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ.

לֹא יֵרָאֶה דָבָר שֶׁיְּאַשְּׁרֶנָּה,

לֹא חֲתִימָה, תְּמוּנָה, דִּבּוּר, –

והִיא תַחֲלֹם

כְּמוֹ יַעֲקֹב עַל מַלְאֲכֵי־מָרוֹם.

זֶה לֹא הִגִּיעַ עַד דְּמָעוֹת,

רַק עַד נִצְנוּץ סוּג־עַפְעַפַּיִם,

סָגוּר בְּזֵר וְרַדְרַד, רַק זֵר –

עֵינַיִךְ נִשְׁאֲרוּ בְּהִירוֹת.

זֶה לֹא חָדַל לִהְיוֹת חִיּוּךְ,

גַּם אִם הַזֵּר הִשְׂרִיג, הֶאְדִּים,

יָבוֹא הַיּוֹם וְזֶה יִכְאַב

וְגַם דְּמָעוֹת יִהְיוּ, רַק הֵן.

כַּאֲשֶׁר מֵי הַנָּהָר נִקְוִים

בַּמִּדְרוֹנִים אֶל הֶעָרוּץ –

הֵם אֵינָם פּוֹחֲדִים לאֹבַד

הַרְחֵק בְּתוֹך יָם לֹא־הֵם.

כַּאֲשֶׁר הַדָּם מַתְחִיל לָרוּץ

בַּאֲפֵלוֹת אֶל אֲפֵלוֹת –

הוּא פּוֹחֵד לאֹבַד

הַרְחֵק בְּקִפָּאוֹן לֹא‏־הוּא.

הָאֹמֶץ לֹא נִבְרָא לְמָסְרוֹ

בְּמֲתְּנַת זִוּוּגִים;

הוּא חִדָּלוֹן מִתְעוֹרֵר אֶל זְרִימָה,

אֶל שִׂמְחַת הִתְהַוּוּת.

הַצִפֳּרִים מְרַפְרְפוֹת לְתוֹכֵנוּ עַלִּיזוּת.

בְּאֵין לָהֶן פָּנִים, הֵן תָּמִיד

אוֹתָן הַצִּפֳּרִים, בַּגַּן שֶׁמִּחוּץ לַמִּרְפֶּסֶת.

בֵּינָתַים כָּלוֹת הֵן, דּוֹר

הוֹלֵךְ, דּוֹר בָּא.

לְכָל עֶצֶב חָדָשׁ שֶׁלִּי מְרַפְרֵף

עַלִּיזוּת דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל צִפֳּרִים.

פְּגִישׁוֹת הֵן גּוּפִים

לִנְגִיעָה, הַשָּׁקָה, חִבּוּק.

גַּעְגּוּעִים הֵם זְרימָה

אֶל מָקוֹם, אֶל יִפְעָה, נְשָׁמָה.

הַבָּתִּים, השָּׂדוֹת, הַיְעָרוֹת –

הֵם פְּגִישׁוֹת יְקָרוֹת.

מַשְּׁבֵי הָרוּחַ, הַפֶּלֶג הָרָץ

הַזְּמַן הַשָּׁט בְּיֹפִי צוֹרֵב –

הֵם גַּעְגּוּעִים חֲרִיפִים.

מִי זֶה נוֹשֵׁב בַּיְעָרוֹת,

זוֹרֵם בְּפַלְגֵי הָרִים,

וְשָׁט בַּחֲדָרִים חַמִּים ‏–

צְמֵא פְּגִישׁוֹת,

תְּקוּף גַּעְגּוּעִים.

הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁכָּתַבְתִּי

לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים,

כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתּי לִהְיוֹת הַפַּרְשָׁן

לְנִחוּשׁ, לְחֻלְשָׁה, אוּלַי מְדֻמִּים,

וּבוֹ מִזּוּג שֶׁל מַכְאוֹב, יְדִיעָה,

הִתְמַכְּרוּת לַבִּלְתּי־נִגְדָּר,

שִׂמְחַת‏־רֶגַע שֶׁל כַּף סְגוּרָה

וְאַכְזָבַת הִמָּלְטוֹ שֶׁל פַּרְפָּר –

עוֹד לֹא נִבְחַן בְּלֵבָב אַחֵר.

הַאִם הוּא כְּבָר בֶּאֱמֶת שֶׁלִּי?

וְאִם לֹא יִרְאֵהוּ אִישׁ –

הַאֶשָּׁאֵר לְבַדִּי בָּרַחַשׁ הָעַרְפִלִּי?

אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְהָבִין לְעִתִּים

מַבְּטֵי עֵינַיִם, מַגְּעֵי גוּף;

שִׁיר צָמֵא, גּוֹשֵׁשׁ, מְנַסֶּה

אוּלַי יְגַלֶּה מְקוֹמוֹת נִסְתָּרִים.

הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹקֶפֶת

לְלֹא מַטָּרָה.

הָאֲדָמָה הוֹדֶפֶת

הָאֵשׁ הַזָּרָה.

זוֹכֶה בָּשָׂר וָדָם:

בַּשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ

וּבִירַק הָאֲדָמָה

נִצָּל מִפְּנֵי הָאֵשׁ.

הָעֵץ מִתְחַזֵּק בַּשָּׁרָשִׁים,

אֱלֹהִים לוֹ – עֲפַר הָאֲדָמָה.

הַשְּׂמָמִית נִצְמֶדֶת בַּקִּירוֹת,

הִיא מִתְפַּלֶּלֶת לַיַתּוּשִׁים.

הָאָדָם נֶאֱחָז בְּכָל חֹמֶר –

מַתִָּכוֹת, מַחְצָבִים וְצוֹמְחִים,

אַךְ אֲוִיר לַנְּשָׁמָה –

לְלֹא שֹׁרֶשׁ, צִמּוּד, אֲחִיזָה.

אֵינִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אֶת הַגּוּף

בְּאָפְנָה חֲדָשָׁה.

אֵינִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל כִּשּׁוּף,

עַל אוֹב וּלְחִישָׁה.

לֹא פַּגָם הַפִּשְׁתָּן הַגַּס,

לֹא הַשַּׂק הַדּוֹקֵר.

גַּם הַצֶּמֶר הָרַךְ, הָאֵטוּן הָאַטְלָס

לֹא עָשׂוּהוּ אַחֵר.

צִיצִים, כַּפְתּוֹרִים וּסְרָטִים –

צִפֳּרִים עוֹפְפוֹת.

וְהַגּוּף – אֲדָמָה בִּקְמָטִים

וְשָׁנִים מִתְעַיְּפוֹת.

בַּלַּיְלָה, בְּחֹשֶׁךְ עֵירֹם,

הוּא חוֹגֵג יְקוּמִים.

רַק הַגּוּף יוֹדֵעַ לַחֲלֹם

בַּדָּם הַנִּסְתָּר, בֶּעָפָר הַתָּמִים.