נִנְעַל אֶת הַדְּלָתוֹת

עַל שִׁבְעָה מַנְעוּלִים וּבְרִיחַ

נָגִיף אֶת הַתְּרִיסִים

נְכַבֶּה אֶת הָאוֹרוֹת

וְנַנִּיחַ

בְּקוֹל חֲרִישִׁי וְאָפֵל

כְּאָדָם הַדּוֹבֵר מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ

כְּמַיִם בְּחֻבֵּי הַבְּאֵר

נַנִּיחַ

בְּלֹא מַרְאָה

תְּשׁוּבָה וְכַפָּרָה

אַחַת וּלְתָמִיד וְזֹאת הַפַּעַם

נַנִּיחַ

שֶׁאֵלֶּה הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת

אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִפִּי

אָזְנִי הָיְתָה דְּבוּקָה לְרֶשֶׁת הַחַלּוֹן

מָשַׁכְתִּי זְבוּבִים בַּלָּשׁוֹן

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסּוֹף שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ

הָיִיתִי אֲפֵלָה כְּחֶשְׁכָתְךָ

עַכְשָׁו אַאְדִּים כְּרִמּוֹן וְאוֹרִיק מִשָּׁקֵד

אֵין לִי תַּקָּנָה הַקֶּשֶׁת בְּדָמִי

לִבְרִית כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי נוֹפֶלֶת

מִתְעוֹרֵר בִּי צֶבַע אַחֵר

יֵשׁ לִי חֲלוֹמוֹת מְגֻוָּנִים מְאֹד

שָׁמַעְתִּי אֶת הַסּוֹף שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ

יָם־רִמּוֹנִים הוֹמֶה בִּשְׁמוּרוֹתַי

בְּאֵר־לַחַי, בְּאֵר־לַחַי

הַלְּבָנָה תִּרְקֹד לְעֻמָּתִי

וּתְקַדֵּשׁ אֶת לֵילוֹתַי

יוֹבְלוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְרִיעָה

וְלֹא אֶחְסַר, לֹא אֶחְסַר

הָאַשְׁמוּרוֹת תִּפְקַחְנָה אֶת עֵינַי

לְמַקְהֵלוֹת־שָׁשַׁר

קוֹל הַיּוֹרֶה עוֹלֶה עַכְשָׁו

מָחוּל לְךָ, מָחוּל

כָּל הָאָדָם חוֹפֵז, כּוֹזֵב

וְיָם בִּשְׁמוּרוֹתָיו.