זְרַע, אֱלֹהִים,

זְרַע-נָא אַתָּה,

בְּיָדְךָ הָרְחָבָה.

הַצְמַח הַגַּרְעִין,

הַזְהֵב הַחִטָּה,

בָּרֵךְ אֲבִיבָהּ.

פֹּה נִשְׁאַף אֶת צִלְּךָ,

פֹּה אִתְּךָ נֶאֱרַח,

בָּנִים וְרֵעִים.

כָּל תְפִלָּה וּבְרָכָה –

נַחְלִיאֵלִים בַּסָּךְ

בְּעִקְּבוֹת הַזּוֹרְעִים – –

תש"א

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וְשׁוֹרֵר,

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה.

אֱמוּנַת חֶשְׁוָנִים הַזּוֹרְעִים,

תְּרוּעַת אֲבִיבִים בִּקְצִירָם –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ

שַׁחֲרִית מִתְפַּלֶּלֶת בְּצִבּוּר שֶׁל שָׂדוֹת,

חוֹזֶרֶת עַרְבִית אֶל עַצְמָהּ, אֶל בֵּיתָהּ,

וְרָצִים הַיָּמִים אֶל חוֹפָם –

אֶל שַׁבָּת וְאֶל חָג –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

אֵין רַחֲמִים בַּשָּׁרָב,

וְהַלַּיְלָה קַשּׁוּב – עַד רְעִידַת הַדְּמָמָה!

יֵשׁ אִילָן עַקְשָׁנִי הַמֵּצֵל,

וּפוֹעֶמֶת כַּלֵּב הַבְּאֵר –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

ת"ש

בַּשָּׁמַיִם שֶׁלִּי –

עָפִים נַחְלִיאֵלִים.

חָג שַׁלְדָּג יְפֵה-כָּנָף,

לִי חוֹגֵג אֶת-גְּוָנָיו.

אֶחֱרֹשׁ פֹּה, אֶזְרַע,

לַמָטָר גַּם אֶקְרָא.

וְנַחַל עָלֵז

נְתִיבוֹ יְפַלֵּס

כִּבְשֶׁכְּבָר הַיָּמִים –

נַחַל-קְדוּמִים.

בַּנִּיר, בְּשָׁעֳלִי –

עֲדַת נַחְלִיאֵלִים.

יְהָבֵי עַל גַּרְעִין

(עֵין זָהָב לוֹ) אַטְעִין.

פֹּה חָרַשְׁתִּי, אֶזְרַע,

אֲיַחֵל לִקְצִירָה.

לוֹהֵט הַהַרְדּוֹף מִנִּי-חוֹף אֱלֵי-חוֹף.

רָץ נַחַל-קְדוּמִים –

כִּבְרֵאשִׁית הַיָּמִים – –

תש"א

זוֹ אַמַּת הַמַּיִם.

אֵיקָלִפְּטִים פֹּה וָצֵל.

וּפִסַּת שֶָׁמַיִם

בֵּין הַצַּמָּרוֹת תָּהֵל.

סוֹד צָפוּן: מַרְגּוֹעַ.

וַחֲלוֹם נִסְתָּר בַּזִּיו.

זֹאת יָדְךָ, אֱלֹהַּ,

כֹּה הֵיטִיבָה – גַּם תֵּיטִיב – –

הָאַתָּה בַּשֶּׁמֶשׁ

נִסִּיתַנִי, בַּשָּׁרָב?

הַאֻמְנָם הַכֶּמֶשׁ

לִפְרָחַי קָרַב?

"בִּי, שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ,

אֲדֹנָי, הָאוּר אֱסֹף!"

וְעָנָה צָחִיחַ:

“טוֹב אַתָּה מֵהָר, מִנּוֹף?”

זוֹ אַמַּת הַמַּיִם

אֵיקָלִפְּטִים פֹּה וָצֵל.

וּפִסַּת שָׁמַיִם.

לֹא נִשְׁכַּחְנוּ עוֹד מֵאֵל – –

עדסיה, מעבר לירמוך, תש"א

בְּאַלְפֵי קוֹלוֹת דִּבַּרְתָּ,

אֱלֹהַי,

רִבֹּאוֹת קוֹלוֹת עָנוּךָ.

אֶחָד

קוֹלְךָ עַל מַיִם

בְּשָׂדוֹת כּוֹרְעִים מֵחֹרֶב – –

בְּמַרְאוֹת רַבִּים נִגְלֵיתָ,

אֱלֹהַי,

שִׁפְעַת מַרְאוֹת גִּלּוּךָ.

אַךְ אֵי נִמְצֵאתָ עוֹד

כִּבְצֵל עָב קַל עַל פְּנֵי הָרַי

לוֹהֲטֵי-בַּלֹּבֶן!

בְּאַלְפֵי דְמֻיּוֹת חַיִיתָ,

אֱלֹהַי,

אֵין-קֵץ דְּמֻיּוֹת חָיוּךָ!

אַךְ מָה אַתָּה עוֹד

כְּעֵץ עוֹלֶה פֹּה

בְּאַרְצִי קוֹרֵאת מִטֶּרֶשׁ! – –

תש"א

בְנַפְשִׁי הֲבֵאתִיו אֶת לַחְמִי-חֲזוֹנִי –

אִוָּתֵר לְבַדִּי גַּם בְּיוֹם-נִצְּחוֹנִי!

בַּטְּרֵשָׁה, בַּמַּעֲלֶה, כֹּחִי אִם כָּשַׁל –

קָרְעָה מַחְרַשְׁתִּי, הִתְעַקְּשָׁה – וַתּוּכָל!

פָּקַד הַמָּטָר. אֲלֻּמּוֹת נִצָּבוֹת.

קוֹל יוֹמִי כֹּה חַנּוּן – וְאַכְזָר: אַל שָׁבוֹת!

בְּנַפְשִׁי הֶעֱלֵתִיו וַיָּבוֹא חֲזוֹנִי –

יְהִי לִי לְבַדִּי גַם יוֹם-נִצְּחוֹנִי!

תש"א

א

נַחֲלִי, נַחַל-חֵן,

לְבַדְּךָ פֹּה תִּדְרֹךְ.

בֶּן-הָרִים וּמֶרְחָק –

וּבַגַּיְא נְתִיבְךָ.

הַקּוֹל אִם נֶחְבָּא –

עַזָּה כֹּה עֵינְךָ.

נִסְתָּר בֶּעָרוּץ,

תִּתְגַּל בְּמַפְתִּיעַ;

אָרְחוֹתֶיךָ עֲנְוָה,

שׁוֹבָבִים גְּוָנֶיךָ.

לְרַגְלְךָ נָע הַצֹּאן,

כַּשַּׁלְוָה תּוֹךְ שַׁלְוָה.

גַּם מֶמֶשׁ יֵשׁ בּוֹ,

גַּם מֶרְחָק לֹא נִתְפָּס:

מִן הָאָז הוּא נוֹהֵר,

מִן הָרֶגַע חוֹמֵק –

נַחֲלִי, נַחַל-חֵן,

אֲחִי הַיַּרְדֵּן.

ב

עַל גְּדוֹתֶיךָ, יַרְמוּךְ,

הָרוּחַ יוֹשֵׁב:

הָיוּ פֹּה גְשָׁמִים?

אָן הָלְכוּ, הָרוֹגְשִׁים?

אֵיךְ הָלְכוּ, יְחֵפִים?

גִּלְעָד וְגוֹלָן

מַפְלִיגִים בֶּהָגוּת:

עֲמוּסֵי-נְצָחִים,

קָרְבוּ זֶה אֶל זֶה

לִשְׁתִיקַת-מֵרֵעִים – –

תש"א

אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אֲדָמָה?

עַלְעוֹל-חוֹל מְהַלֵּךְ.

לֹא אֶרְאֶה אֶת פָּנַיִךְ,

אַךְ אָרִיחַ רֵיחֵךְ – –

לֹא אָדָם וְלֹא אֹפֶק,

הַזּוֹרֵעַ עִקֵּשׁ.

פְּרֹשׂ כָּנָף, הַגַּרְעִין,

אָדְמָתִי לְבַקֵּשׁ.

תִּמְצָאֶנָּה – דָּבוֹק

וְצָלוֹל בַּחֲשַׁאי:

לַשֶּׁקֶט הַבָּא

אַתָּה הֵן הַשַּׁי.

סוּפָה רְדוּפָה.

מַעֲנִית נִסְתְּרָה.

אַתָּה פְּרַח, הַגַּרְעִין,

הִטָּמֵן בַּסְּעָרָה – –

חשון תש"ב

יֵשׁ מֵאוֹר הַיָּרֵחַ בַּיּוֹם לַזֵּיתִים.

זִקְנֵי הֶהָרִים, קַלּוּ פֹּה בַּמִּישׁוֹר,

הָיוּ כְּחוֹלְמִים שׁוֹכְנֵי-הַסְּלָעִים.

לִי מֵהֶם נְדוּדֵי-גְוָנִים בָּעִתִּים:

הַעֲרֵב בַּמַּרְגּוֹעַ, בָּרוּחַ לִזְהֹר,

וּבְכֹבֶד-הָגוּת שְׂאֵת בִּרְכַּת-אֱלֹהִים.

עִם בְּרוֹשִׁים פֹּה אֶגְדַּל: חֲבוּרַת-מְקֻבָּלִים

דְּבֵקֵי-אֲדָמָה, עֵינָם – לָרְקִיעִים

וְנַפְשָׁם הִיא יוֹצֵאת בִּנְקֻדָּה, בְּאַחַת.

אֶחָד בְּפִיהֶם נִגּוּן-אוֹר-וּצְלָלִים,

לֹא יִשְׁעוּ לַזְּמִירוֹת הָרוּחוֹת מְבִיאִים –

אָבוֹא בִּשְׁתִיקוֹת סַגְפָנִים וְאֵחַד.

בְּדוּדָה וּתְמוּהָה (בְּרַק-יְאוֹר בַּקָּדִים)

מִן הָרַחַק עוֹלָה, עַל פְּנֵי צַמָּרוֹת,

שְׂדֵרַת-צַפְצָפוֹת…

מַה לָךְ, נְבוֹכָה? חֲלוֹמוֹת רוֹעֲדִים?

עֲנָנִים מִצָּפוֹן עֲבָרוּךְ, נְהָרוֹת?

נָאוֹת הַשְּׂדֵרוֹת – לִי יָפִית בַּיָּפוֹת!

כסלו תש"ב

הַמְּדוּרָה כִּי תִּדְעַך – לֹא אַבְעִיר הֶחָרוֹן,

כִּי יָבוֹא הַקּוֹצֵר – לֹא אַזְעִיק הַזּוֹרֵעַ – –

מוּכָן! – אֶפְתַּח פֶּה לְרִגְעִי אַחֲרוֹן,

אַנְמִיךְ אֶת קוֹלִי, אֲבָרְכֶנּוּ כְּרֵעַ.

נִשְׁעָן לְמַעְדֵּר, שַׁח לְגֶזַע אִילָן,

כְּאוֹר לְעֶת-עֶרֶב אֵעָלֶה בְּמַפְתִּיעַ – –

יָרוּץ הַיַּרְמוּךְ וְיַחֲרִישׁ הַגּוֹלָן,

תָּנוּב אֲדָמָה וְיָרוּם הָרָקִיעַ

שבט תש"ב

אָדָם בְּלֶב קָמָה.

שַׁלְוַת-מוֹעֵד. וָאוֹר.

חוֹחִית נַעֲלָמָה

תָּרֹן אֶל הַמִּישׁוֹר.

מְאוֹר-אָדָם דּוֹבֵר:

כָּבֵד, בָּרוּךְ הַבָּר.

אַךְ צֵל קָרֵב, גּוֹבֵר:

קָצִיר – וְלֹא יוּשָׁר.

מָה שִּׁיר יוּשָׁר וְאֵיךְ –

הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל.

מִירַק שָׂדוֹת אֶרְאֵךְ

חֲמוּצַת-בְּגָדִים, תֵּבֵל.

בְּאֵלֶם הָאָסִיף

יְקֻדָשׁ הַדָּם

וְיִתְגַּדַּל הַזִּיו

אֲשֶׁר הוּעָם – –

ניסן תש"ב

עֲדַת רַקְדָּנִיּוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ:

הַמַּמְטֵרוֹת בַּכְּפָר.

הַיּוֹם רָחַק, הָאוֹר רוֹגֵעַ,

מָחוֹל – וְשִׁיר יוּשָׁר:

"אֵלֵינוּ, שְׁתִיל וָפֶרַח, בּוֹאָה,

וְכָל צָמֵא לִגְדֹּל.

מִי פֹּה דַל וּמִי הַשּׁוֹעַ?

יָפֶה יַחְדָּיו לָחֹל.

פְּקַח, הַדֶּשֶׁא, פְּקַח עֵינַיִם,

וְאַתֶּם פְּרָחִים.

“עֲלֵה, מָחוֹל” – עֱנוּ לַמַּיִם,

עֱנוּ בְּשִׁיר, אַחִים".

עֲדַת רַקְדָּנִיּוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ –

גְּמִישׁוֹת בַּנְּעָרוֹת.

הַיּוֹם רָחַק, הָאוֹר גּוֹוֵעַ.

רוֹקְדוֹת הַמַּמְטֵרוֹת.

אב תש"ב

בֵּין יַרְמוּךְ וּבֵין יַרְדֵּן

שָׁם הַכְּפָר וְשָׁם הַבַּיִת.

שָׁם צִפּוֹר בָּנְתָה לָהּ קֵן,

שָׁם יָפְתָה שְׂדֵרַת הַזַּיִת.

תֶּלֶם בַּשָׂדֶה תִּפְתַּח

שַחֲרִית רַכָּה, נִרְגֶּשֶׁת.

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ: אָח,

וְעֵינוֹ – בָּרָק-מַחְרֶשֶׁת.

מָה מִלַּיְלָה, מָה מִלֵּיל?

מַה מִּלֵּב וּמַה מֵעָיִן? –

יֶלֶד אֵת אָבִיו שׁוֹאֵל,

שְׁאֵלוֹת – כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם.

מִן הָהָר יוֹרְדָה שַׁבָּת,

עֵמֶק מְקַדֶּם פָּנֶיהָ.

בֵּן יָגֵל סוֹדוֹ לַבַּת:

“לָךְ אֲנִי יָדִיד וָרֵעַ”.

בֵּין יַרְמוּךְ וּבֵין יַרְדֵּן

שָׁם הַכְּפָר וְשָׁם הַבַּיִת,

שָׁם צִפּוֹר בָּנְתָה לָהּ קֵן,

שָׁם יָפְתָה שְׁדֵרַת הַזַּיִת – –

תשרי תש"ג

אוֹדְךָ,

כִּי פְּגַשְׁתַּנִי נַעַר וַתְּהִי לִי לְחָבֵר.

לַבְּרִית אִם נֶאֱמַנְתִּי, הַנֵּדֶר כִּי אָפֵר –

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

אוֹדְךָ,

גּוֹאֲלִי מֵחֵטְא, פּוֹדֶה מַרְגָּלִיתִי מִסְּחִי.

לְוִדּוּיִי אַתָּה הָאֹזֶן, הַלֵּב לִמְרִי-שִׂיחִי –

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

אוֹדְךָ,

פּוֹקֵד צְרִיפִי. בְּבִסּוּמֵי אֲדָר וּבְעֶלְפוֹן תַּמּוּז.

גִּלִּינוּ אֶת לִבֵּנוּ, וְלָנוּ – סוֹד כָּמוּס.

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

חשון תש"ג

הַכּוֹכָב צוֹפֶה בַּכְּבִישׁ:

לָמָּה כֹּה בּוֹשֵׁשׁ הָאִישׁ!

בּוֹא מִגַּיְא, מֵהָר רְדָה,

לַפְּגִישָׁה, לַיְעוּדָה!

בָּא הָאִישׁ יְגַע-דְּרָכָיו

וּפָנָיו אֶל הַכּוֹכָב.

“רֵעַ לִי הֱיֶה, חָבֵר” –

שְׂפַת-אוֹרוֹת כּוֹכָב דּוֹבֵר.

– מֵעִמְקִי אָבוֹא מִשּׁוּט –

מֵרֵעוּת מַה עוֹד פָּשׁוּט?

הִיא כַּלֶּחֶם וְכַדָּם.

“וּמֻפְלֵאת כְּמוֹ אָדָם”.

– שׁוּר: עֵינַיִם בַּחַלּוֹן.

“זְכֹר נְתִיב-הָאוֹר הֲלֹם”.

– יֵשׁ אִשָּׁה, תִּינוֹק חָמוּד.

“דַּע לִחְיוֹת וְגַם לָמוּת”.

שָׁם בָּעֵמֶק עַל הַכְּבִישׁ

נִדְבָּרִים כּוֹכָב וָאִישׁ.

טבת תש"ג

הַבַּיִת הוּקַם –

עַתָּה אֶהֶרְסֶנּוּ.

חֶלְקִי אִם שָׁפַר בּוֹ –

שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם:

בְּמוֹ יָדִי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם.

הִנַּחְתִּי מַסָּד

בִּבְכוֹר מַאֲוַיַּי

בִּצְעִיר הַחֲלוֹם

אֲקַרְקֵר אֶת הַסַּד –

קִירוֹת שֶׁהָיוּ לִי לְסַד.

כָּל יְקָר אֲגָרֵשׁ.

בַּמַּטֶּה שֶׁבַּיָד.

לְלֹא קֹרָא לִי אֶגְלֶה.

בַּשָּׂדֶה אַשִּׁיב אֵשׁ,

וּפְלִיט הַיָּקָר לִי – לָאֵשׁ!

שבט תש"ג

לנשמת אבא

הַמַּסָּע אֶל קִצּוֹ מִתְקָרֵב – –

אֶל מְקוֹם הַמַּעְיָן הֶחָרֵב,

אֶל מְקוֹם אֵין גֵּאָיוֹת, אֵין רָמוֹת –

יֵעָצֵר וְלָעַד יַעֲמֹד – –

אֶשְׁמַע תִּקְתּוּקוֹ אַחֲרוֹן

כַּקּוֹל הַנֶּחְנָק בַּגָּרוֹן,

אַבִּיטָה בִּדְעֹךְ שְׂרִיד הָאֵשׁ

כְּמַבָּט נֶאֱחָז עוֹד בַּ“יֵּשׁ” – –

הֵאָחֵז בִּי, מַבָּט, וְאָחוֹז –

הָהּ, בָּא הַמַּסָּע לַמָּחוֹז – –

אדר תש"ג

יַרְמוּךְ בַּגַּיְא רוֹדֵם.

בָּרֹם יָנוּם גּוֹלָן.

כִּנֶּרֶת לַיַּרְדֵּן

תַּנְעִים: “שְׁכַב, יְשַׁן”.

יַרְמוּךְ רוֹדֵם בַּגַּיְא.

רֹאשׁוֹ הִשְׁמִיט הַרְדּוֹף.

תְּאֵנָה חוֹלְמָה: פַּגַּי – –

שְׁנַת הַבְּרוֹשׁ תִּדֹּד.

הוּא עֵר לַצַּפְצָפָה,

קַשּׂוּב לִפְרִיחָתָהּ.

מִבֹּקֶּר בָּהּ צָפָה,

לֵילוֹ יְגַל עַתָּה:

"בְּרוּכָה אַתְּ בַּת צָפוֹן,

גִּיֹּרֶת-הַמִּזְרָח.

תּוֹדָה לַכִּסָּפוֹן

אִתָּךָ הֲלֹם אָרַח.

עֲלִי-נָא, הַדְּמוּמָה,

וּבִגְאוֹנֵךְ חֲיִי.

פֹּה לָנוּ אֲדָמָה,

רָקִיעַ לָךְ וָלִי".

דּוּמָם הִרְכִּינָה רֹאשׁ,

וְעַל לֶחְיָהּ דְּמָעוֹת.

נָעוֹת שְׂפָתֶיהָ: "בְּרוֹשׁ,

הָהּ, בְּרוֹשׁ" –

לֹא הוֹסִיפָה עוֹד – –

ניסן תש"ג

פְּרָחִים לְיוֹם בֵּי"ת,

לַפָּשׁוּט בַּיָּמִים.

לֹא חֻלְצָה מְגֹהֶצֶת,

לֹא מִנְעָל מְצֻחְצָח –

וְהוּא לֵאֶה מִנַּפְשׁוֹ,

מִמֶּרְחָק אֵין-קָצֶה

לַשַּׁבָּת –

פְּרָחִים לְיוֹם בֵּי"ת – –

לְכוּ, הַפְּרָחִים, לְיוֹם בֵּי"ת.

לַנָּשׂוּי מִטּוּבָהּ.

פַּנְקוּהוּ מְעַט,

אֶת חֲרוּשׁ-הַקְּמָטִים.

לַטְּפוּ הַיָּדַיִם

שֶׁקֻּדְּשׁוּ בַּחֻלִּין.

הַשְׁהוּ הַמֶּבָּט

מְבַקֵּשׁ הֵעָצֶם.

לַוּוּ, מְחַיְּיכִים,

הַמִּצְעָד לָאֲפֵל.

שׁוֹמְרִים נָא הֱיוּ,

עֵרֵי הַפְּרִיחָה,

לָרֹאשׁ הַצּוֹנֵחַ – –

לְיוֹם בֵּי"ת,

הַפָּשׁוּט בַּיָּמִים.

כִּסְלֵו תש"ד

אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית.

גֶּשֶׁם. בּוֹדֵד וְעָמֹק.

“חֲצוֹת” לְתַקֵּן הוּא הוֹלֵךְ? –

כָּל צַעַד לוֹ עֹמֶק שֶׁל לַיְלָה,

בְּדִידוּת לוֹ שֶׁל לֵב – –

אֵלֶיךָ, גִּשְׁמִי, אֶלָּוֶה אֱלֵי בֹּקֶר:

חַלּוֹנוֹת אֲפֵלִים – אַךְ אַתָּה זִהוֹרָם.

עֲצוּמוֹת הָעֵינַיִם – אַךְ אַתָּה חֲלוֹמָן.

יְלָדִים יְשֵׁנִים – אַךְ אַתָּה מִלְמוּלָם.

אֲפוּרִים הַיָּמִים – אַךְ אַתָּה שַׁבַּתָּם.

אֲדָמָה, אֲדָמָה, עֲיֵפַת אִמָּהוּת,

זְרָעִים, הַכָּלִים אֶל תְּמוּרָה –

גֹּלּוּ הַלַּיְלָה מֵעַל הָעֵינַיִם!

פְּתַח שַׁעַר, הַבֹּקֶר, לַחֶסֶד,

לַגֶּשֶׁם

כִּי בָּא! –

ירושלים, טבת תש"ד

א

רֵיחַ שֶׁל יָם.

קוֹל אֱלֹהִים.

חֲצֹב, חֲצֹב בְּלִבִּי

אַתָּה אַל-דֳּמִי.

נִתְזֵי צִנָּתְךָ

יָפִיגוּ שְׁרָבַי,

רְסִיסֵי לָבְנְךָ

יַשְׁלִיגוּ נַפְשִׁי – –

עֻזְּךָ מְאַמְּצֵנִי,

אַתָּה הַנּוֹפֵל

בִּתְרוּעָה-לֹא-תֶּחְדָּל –

בְּצָהֳלַת-הַמַּתָּן – –

ב

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי,

בְּבוֹא פְּקֻדָּתִי,

כְּעֵץ זֶה אֵין-קֵץ-לוֹ

קַשּׁוּב תְּרוּעָתְךָ – –

אֶבֶן – שָׁרָשָׁיו,

פָּרְחָה נִשְׁמָתָם –

מֵרֵיחַ מֵימֶיךָ

תִּפְרַח צַמַּרְתּוֹ.

הַצַּמֶּרֶת לָהּ נֶפֶשׁ,

וְשִׁיר לָהּ יָרֹק –

וּבֵין עֳפָאֶיהָ

עֲנָנִים יְקַנֵּנוּ – –

אלול תש"ד

הוֹלֵךְ אֲנִי, הוֹלֵךְ

אֵלַיִךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי.

גֻּנַּב אֵלַי קוֹלֵךְ,

בִּקְצֵה אָפְקֵךְ נָגַעְתִּי –

וְעוֹד אָנוּד אֵלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.

יוֹנָה עֲלֵי כָּתְלֵךְ –

זוֹ אַתְּ הוֹמָה מִפִּיהָ?

דִּבַּרְתִּי אֶל סַלְעֵךְ –

הַאַךְ בּוֹ עַד יַבִּיעַ?

הָאִירִי לִי מִבֵּין צְלָלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.

זֵיתִים עַל הֶהָרִים –

בְּצִלָּם, אוּלַי, יוֹשְׁבָה אַתְּ?

עַרְבַּיִם זוֹהֲרִים –

זוֹ אַתְּ, זוֹ אַתְּ שׁוֹפַעַת?

גָּבְהוּ שְׁמֵי שָׁמַיִךְ –

אַיֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

תש"ה

בָּרוּךְ אַתָּה, עַרְעָר דָּלוּק בִּקְצֵה הַכְּרָךְ.

לְמִי נִזְעַקְתָּ? לַכּוֹכָב אֲשֶׁר הֻדָּח?

חוֹלֶה הַיֶּלֶד, כִּי תָּעִיר עַל מִטָּתוֹ?

אֶחָד נָזִיר מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ מֵחֲטֹא?

אוּלַי סְתָם כָּךְ נִשְׁכַּחְתָּ מִן הַלֵּב

וּלְעֵין-אֵין-כֹּל אוֹרְךָ, כַּזְּמָן, דּוֹלֵף, דּוֹלֵף?

בַּדֶּרֶךְ לִי נִקְרֵיתָ. בָּאֶמְצַע. אֶל הַסּוֹף.

דְּלָק-נָא, חַלּוֹנִי, הָאוֹר אַל תֶּאֱסֹף.

אֲנִי הַיֶּלֶד. זֶה אֲנִי עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי.

וְאַךְ הָאֵם לֹא עוֹד תִּקְרַע אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ: וַי לִי, וַי!

אֶשַּׁח עוֹד עַל הַסֵּפֶר, טֶרֶם סְגַרְתִּיו –

אַךְ הוּא שָׂרוֹף נִשְׂרַף, אֶפְרוֹ – בְּכָל נָתִיב.

אֲנִי, אֲנִי זֶה הַדָּלוּק שָׁכוּחַ, כָּךְ.

וְאֶל אֹזֶן לֹא-שׁוֹמְעָה אֶשָּׂא: קָחֵנִי-נָא, אַךְ קַח!

אֲנִי הוּא הַדּוֹלֵק, אֲנִי גַם הַמּוּאָר.

אַתָּה עֵדִי בִּקְצֵה הַכְּרַךְ, הָהּ, אוֹר עַרְעָר – –

תש"ה

אַב הָאוֹר,

הַנִּיצוֹצוֹת נְצֹר.

שָׁמְרֵם מִדְּעֹךְ פִּתְאֹם,

בָּרְכֵם בְּאֹרֶךְ-יוֹם.

יָדְךָ הַנֵּר עָרְכָה –

רְאֵה נִתְזֵי-אוֹרְךָ – –

נִיצוֹצוֹת-עוֹלָלִים

זֶה אֶת זֶה שׁוֹאֲלִים:

אַיֶּהָ הַמְּנוֹרָה?

אַיֵּה מְקוֹם אוֹרָהּ? –

אֵיכָה, מוֹקֵד-תָּמִיד,

הַנִּיצוֹצוֹת תַּצְמִית!

תש"ו

אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ אֶל זֵר-הַקּוֹצִים,

אַל תִּשְׁלַח.

גַּם הוּא – כְּכֶתֶר-מַלְכוּת הוּא יֻתַּן

לְרֹאשׁ לֹא-מָלַךְ.

אַל תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ אֶל אַשְׁפַּת-הַחִצִּים,

אַל תּוֹשִׁיט.

אַחֲרוֹן הַחִצִּים גַּם יָבוֹא אֶל לִבְּךָ

כִּכְלוֹת כָּל רֵאשִׁית.

אַל תִּשְׁלַח… וְדַע, כִּי צֻוֵּיתָ:

הָלוֹךְ.

יֵשׁ קוֹל קוֹרֵא: כְּרַע, וְהוּא הַפּוֹקֵד:

קוּמָה-מְלֹךְ – –

תש"ו

לנשמת פ. לחובר

הֶעֱרִיבָה עַרְבָּה הַגִּנָּה בַּשְּׁכוּנָה.

אַחֲרִית שֶׁל נִגּוּן נֶאֱחֶזֶת בַּשִּׂיחַ – –

עֵדָה גְדוֹלָה בַּפִּנָּה שָׁם גְּחוּנָה

מִסְּבִיבֶךָ. רֹאשְׁךָ הַיֶָּגֵעַ הִצְנִיחַ – –

פְּרָזוֹת – הַגִּנָּה. וְצֵל בָּא אַחַר צֵל.

הִנֵּהוּ יוֹרֵד הַ“בָּחוּר מִפַּדּוּאָה”.

בֶּן הָרַב מִדּוּבּוֹבָה בִּכְבָלָיו מְצַלְצֵל.

וְ“זַלְזַל שֶׁצָּנַח” לְעֵינֶיךָ יָנוּעַ – –

כֻּלָּם נִקְהָלִים הֵמָּה פֹּה, כְּאֶל כְּנֶסֶת.

כּוֹנַנְתָּ הַבַּיִת לְרוּחָם אַל-מָנוֹחַ –

עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ תְּקֹרָא, הַמְיֻחָל – –

בְּצַמֶּרֶת הָאֹרֶן נִדְלַק כּוֹכַב-חֶסֶד.

הַסֵּפֶר נוֹשֵׁר מִיָּדְךָ, רְפַת-כֹּחַ; –

הִכְכִּיבוּ מֵאֶרֶץ שִׁירִים לְרַמְחַ"ל – –

בית-הכרם, אייר תש"ז

יֵשׁ עֵץ, כֻּלּוֹ שֶׁלִּי. יַרְקוּת-עוֹלָם יָרֹק הוּא.

מֵעֵין אָדָם עָלוּם. אֶחָד מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל בְּחַלּוֹנִי, בַּדָּיו יָשֹׁקוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

…בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נָשׁוּי מֵאוֹר, מִזִּיעַ,

אָז בַּהֲלוֹך אָבִי: “אִישׁ חָסִיד הָיָה, בְּלִי”…

בַּזְּגוּגִיּוֹת נָגַע עָנָף וְהַחַלּוֹן הִרְתִּיעַ,

בִּכְנַף-עַרְבִית חַמָּה לְטָפַתְנִי עַל לֶחְיִי.

…בֵּין גֶּנְשָׁה וּבֵין דְּזֵילְנָה – וַאֲנִי בַּשֶּׁבִי:

פִּסַּת שָׂדֶה! וְלוּ שִׁבֹּלֶת! רֵיחַ שֶׁל חָצִיר! –

עֵצִי טִפֵּס, מַעֲשֵׂה אַשָּׁף, וּבְיָד שׁוֹבֶבֶת

לְתוֹךְ חַדְרִי עָלֶה יָרֹק-יָרֹק הִשִּׁיר.

…בְּבֵית-חוֹלִים. שָׁכוּחַ שִׁיר. אֵין אֵם, אֵין רֵעַ.

טוֹרֵד, עוֹגֵם עָלַי כְּבָר גֶּשֶׁם-חִדָּלוֹן.

פִּתְאֹם: פָּנִים לִי יְדוּעוֹת, וְקוֹל אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

עֵצִי נֶחְפָּז לָבוֹא, פֹּה מְאַוֵּשׁ הוּא בַּחַלּוֹן…

בְּכָל סְתָוַי וְשַׁלְּכוֹתַי – עֵצִי יָרֹק הוּא.

זֶה הַתִּשְׁבִּי שֶׁלִּי פִּלְאִי מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל. תָּמִיד פִּתְאֹם. בַּדָּיו יָשֹׁקּוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

תש"ז

אָהַבְתִּי שִׁירְכֶם, הַזּוֹרְעִים:

זֶה שִׁיר-הַשִּׁירִים.

יֶדְכֶם הַפְּתוּחָה, הָרְחָבָה

בְּלֵב עֲרָבָה.

שַׁעַלְכֶם הַבָּדוּד עַל רָגָב

וְהַהֵד הַנִּשְׂגָּב.

לְאוֹר-יוֹם אוֹצַרְכֶם מַחְבִּיאִים,

לַצְּמִיחָה נְבִיאִים.

תָּשִׁיב אֲדָמָה לַזּוֹרְעִים:

מֵאָה שְׁעָרִים.

תש"ח

דְּמִי. לִפְנִים מִדְּמִי. שָׁכוּחַ מֵעִתִּים.

אֵין קוֹל לְצָהֳרֵי הַיּוֹם וְהֵד לִשְׂדֵה-חִטִּים.

הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם נַעֲרוּר בָּהִיר יָחֵף:

הַזֶּרֶם הַקָּטָן. הוֹלֵךְ וְנָח, שׁוֹכֵב.

נִכְנַס פִּתְאֹם לַקֹּדֶשׁ מְעוּף שֶׁל אֲנָפָה –

וְהַס. בָּלַע שָׁטִיחַ אֶת מַשַּׁק כְּנָפָהּ.

אֲבוֹי, הַנַּעַר הַיָּחֵף שָׁם מִתְלַבֵּט:

מָצָא מִקְלָט שֶׁל חֲפַרְפֶּרֶת וְהוּא אוֹבֵד.

כִּתַּת נַחְלִיאֵלִים לָנוּחַ עַל רָגָב יָרְדָה –

וְהוּא חָמַק, צָלַל. כָּל הַכִּתָּה חָרְדָה,

הִתְעוֹפְפָה. וְרַק שְׁקִיעַת רָגָב נוֹתְרָה וְעֶצֶב-הֵד.

וְצָהֳרֵי יוֹמִי פּוֹנִים, אֲנִי אִלֵּם וָעֵד.

אשדות, תש"ח

קָרָא לִי מִי? אֶשְׁמַע הַשֵּׁם.

זוֹ אַתְּ עִירִי, זוֹ אַתְּ הָאֵם.

אֵיכָכָה בָּאת מִן הַצָּפוֹן

בְּלַיְלָה זֶה יְגַע-יָגוֹן?

מַה טּוֹב כִּי בָּאת (הַלֵּיל חַמְסִין) –

עֵינַיִם לָךְ קוֹרְעוֹת גְּזַר-דִּין.

הַאֲסַפֵּר? – אֲנִי הֵן חַי,

אַךְ מַה בְּפִיךְ מִמֶּרְחַקַּי?

הַשֶּׁלֶג בִּדְרָכַיִךְ נָח –

עוֹדוֹ צָחוֹר כְּאָז וְצַח?

הֲמִשְׂתָּרְכִים הַדִּמְדּוּמִים

עוֹד בִּמְבוֹאַיִךְ הַסְּתוּמִים?

פָּגַשְׁתְּ שָׁם אֶת אִמִּי הַיּוֹם?

הִקְדַּמְתְּ פָּנֶיהָ לְשָׁלוֹם?

שׁוֹתֶקֶת אַתְּ. לִפְנֵי גְזַר-דִּין.

אֲנִי מַמְתִּין.

הַשֶּׁלֶג לְרַגְלֵךְ מַאְדִּים.

תשרי ת"ש

לאנשי דזילנה

הַלֵּיל פָּנָה. חוֹרֵק, נִפְתָּח הַשַּׁעַר:

לַשַּׁחַר נִקְרָאִים הַבַּחוּרִים.

לִבָּם נִרְעָשׁ כְּאִילָנוֹת בַּסַּעַר –

לִגְרוֹכוֹב, לַשָּׂדֶה, הֵם נוֹהֲרִים.

שַׁחֲרִית מוֹחָה דִמְעָה מֵעַל הַלֶּחִי;

קוֹפְצָה לָהֶם הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה.

לִגְרוֹכוֹב. לַמֶּרְחָב. אֶל שְׂדֵה-הַלֶּחֶם! –

גָּדוֹל הַיּוֹם בָּאָרֶץ הַיְרוֹקָה.

הַמַּעֲנִית נִפְתַּחַת לַזּוֹרֵעַ;

בְּחֶרְדַּת-יָד עוֹד יְפַזֵּר.

עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים הַיּוֹם קוֹרֵעַ,

בּוֹכֶה הַלֵּב, אַךְ יְשׁוֹרֵר:

"לַכְּלוּאִים בֵּין הַחוֹמוֹת, שַׁחִים מֵאֵבֶל,

עֲלֵה בַּמִּסְתָּרִים, עֲלֵה, גַּרְעִין.

עָמַלְנוּ, אֲדָמָה, וְלֹא לַהֶבֶל,

הֵן תַּעֲנִי אֶת הַזּוֹרְעִים".

– – הַיּוֹם פָּנָה. הַלֵּיל נִצָּב בַּשַּׁעַר.

חָזוֹר! חָזוֹר! גְּזָר הוּא, בַּחוּרִים.

מִצְעָד כָּבוּשׁ כַּדְּמִי בְּעֶצֶם סַעַר –

הוֹלְכִים בִּשְׁבִי-חוֹמוֹת הַיַּסְעוּרִים.

הָהּ, וַרְשָׁה, וַרְשָׁה, עִיר וָאֵם קוֹדֶרֶת!

שָׁבִים בָּנִים עַל פִּי שְׁאוֹל.

בַּלֵּב – זִמְרָה מִכְּנַף הָאָרֶץ הַנִּסְתֶּרֶת,

אַך אֲבָנִים חוֹנְקוֹת – וְאֵין לָגֹל.

חֲצוֹת – וָקוֹל: צִלְצוּל שֶׁל נְחֻשְׁתַּיִם.

בָּאָה שָׁעָה – עַזָּה הִיא בַּשָּׁעוֹת!

בַּגֶּטוֹ יֵשׁ רְחוֹב, בָּרְחוֹב – הַבַּיִת:

מוּגַף-חַלּוֹן פָּרוּץ הוּא לַבָּאוֹת.

כְּלוּאֵי-הַיְגוֹנוֹת פֹּה, אֲסִירֵי-הָאֵבֶל.

לִבָּם – כַּמַעֲנִית, וּמִי הֵם הַזּוֹרְעִים?

"זָרַעְנוּ, בַּחוּרִים, וְלֹא לַהֶבֶל –

לֹא יִכָּלֵם פֹּה הַגַּרְעִין".

אב תש"ב

עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל, רֹאשִׁי צָנוּחַ:

נַחֵם-נַחֵם, אֱמֹר דָּבָר.

הַדְּמִי נֶחְנָק. וְיַד חוֹרְתָה עַל לוּחַ:

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם, הַקֵּץ נִמְהָר.

כְּתָב-אֵשׁ. בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא הָעַיִן.

עַל קִיר וּבַחַלּוֹן: “עוֹד יוֹם”.

עֲמֹד, הַזְּמָן, מִלְּהוֹבִיל לָאַיִן.

עֲצֹר. כָּמוֹנִי קְפָא וָדֹם.

נוֹטֵף, נוֹטֵף הַשְּׁחוֹר מִלֵּב הַלּוּחַ.

רָכוּן הַלֵּיל לִרְאוֹת הַדָּף.

נוֹפְלוֹת שָׁעוֹת מִחֵץ בַּלֵּב שָׁלוּחַ;

טִרְטוּר רוֹדֵף – וְהוּא מֻרְדָּף.

אֵיךְ בָּאתָ, הַמַּסָּע, וּלְאָן תָּנוּעַ?

אֵיכָה! אִם לֹא עָמַד הַזְּמָן!

אֲבוֹי, אֲכִּיר הַקֶּצֶב לַבִּלְתִּי-יָדוּעַ –

שְׁבוּיַי תּוֹלִיכָה אֶל לֹא-כָאן.

אֵי-אָז לָךְ שַׂשְׂתִּי, הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת:

קָפְצָה הַדֶּרֶך אֶל הַסּוֹד.

עַל קַיִץ לְסַפֵּר יָדַעַתְּ בַּשַּׁלֶּכֶת,

וְהַלֵּב: סַפְּרִי-נָא עוֹד וָעוֹד.

חִנְקִי עַתָּה מְרוּצָתֵךְ, חִנְקִיהָ,

עִצְרִי עַל פִּי הַבּוֹר נִכְרָה.

אוּלַי… אוּלַי… אוּלַי הַיָּד תּוֹפִיעַ,

הַיָּד שֶׁאֵחֲרָה – –

רוֹדֵף טִרְטוּר; מֻרְדֶּפֶת הָרַכֶּבֶת.

כְּבָר אוֹר לְיוֹם. יוֹם מְאֹרָר.

בּוֹרְדִים הָרְגָעִים – בָּרָד שֶׁל אֶבֶן.

וְטִרְטוּר-מָגוֹר נִגָּר.

כסלו תש"ג

“תֵּלֵךְ, יַלְדִּי, תֵּלֵךְ. הַדֶּלֶת הֵן פְּתוּחָה” –

אֲנִי מַפְלִיג מֵאוֹר הַבַּיִת וְהוֹלֵךְ.

“אַל-נָא תִּירָא: אֲנִי דוֹבֶרֶת עוֹד אִתְּךָ” –

מִסּוֹף הָאֲפֵלָה הִבְהִיק זִיו חִיּוּכֵךְ.

אָז רַד הָאֹפֶל בִּי, הַפַּחַד הָרִאשׁוֹן.

וְאַךְ הַקּוֹל שִׁדֵּל: “אֲנִי אִתְּךָ דּוֹבְרָה”.

נִפְלָא הָיָה לָשׁוּב. “פָּחַדְתָּ, טִפְּשׁוֹן?” –

וְעַל פָּנַיִךְ עֶצֶב רַךְ וְאוֹר-הַמְּנוֹרָה.

מֵאֹפֶל יוֹם אֶקְרָא עַתָּה: דַּלְתִּי פְּתוּחָה.

הֲבָא-קוֹלִי אֵלַיִךְ, אִמָּא, אִם יָבוֹא?

מֵאוֹר בֵּיתֵךְ הָגְלֵית, הִפְלַגְתְּ בַּחֲשֵׁכָה –

וַאֲנִי לָךְ אוֹר בֵּיתִי זָרַעְתִּי וְזִיווֹ.

כָּמוֹךְ רָצִיתִי קְרֹא הַיּוֹם: תֵּלְכִי, אִמִּי,

אֲנִי דוֹבֵר אֵלַיִךְ, עוֹד דּוֹבֵר.

לוּ בָּא אֵלַי הֵד צַעֲדֵךְ מִתּוֹךְ הַדְּמִי –

אֵלָיו יוֹמִי קַשּׁוּב, אֵלָיו הַלַּיְלָה עֵר.

אדר תש"ג

אִילָן בֶּחָצֵר יְחִידִי מְלַבְלֵב.

פִּסַּת אֲדָמָה בַּפִּנָּה עוֹד מַשְׁחֶרֶת.

הָהּ, מִי נְעָטֲךָ, עֲצוּב-עַיִן-וָלֵב,

לָשֵׂאת כִּתְפִלָּה לַמָּרוֹם הַצַּמֶּרֶת.

שְׁאֵרִית אֲדָמָה כִּסָּה הָאַסְפַלְט,

פְּלֵטַת-הַחַמָּה הַחוֹמוֹת הֵן הִסְתִּירוּ.

הִתְעַקַּשְׁתָּ אַתָּה וַתִּצְמַח וַתִּגְדַּל,

צִבּוּר עֳפָאֶיך לָאוֹר הֶעְתִּירוּ.

אַתָּה הַקַּשּׁוּב… הֵן תִּזְכֹּר הַנִּגּוּן:

“אַלְטֶע בְּרוֹיט” – הוּא נִמְשָׁךְ וּמַקְדִּיר כָּעֲנֶנֶת.

אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, כִּי בְּ“האַנְדעֶל” עָגוּם

נַפְשְׁךָ גַּם נַפְשִׁי הָיְתָה מִתְחַנֶּנֶת.

כֹּה חָיִיתָ לְבַד שָׁנִים עַל שָׁנִים,

עַד בָּאנוּ אֲנַחְנוּ לִדְזֵילְנָה בְּצֶוֶת,

בְּחַלּוֹנֵנוּ עָלִיתָ, הָהּ, בֶּן-יְגוֹנִים,

וַתַּבֵּט מַחֲרִישׁ – וְעָמְקָה הָעַצֶּבֶת.

כִּי שִׁיר הָיָה לָנוּ וְלֵב מִתְרוֹנֵן

וְנַפְשֵׁנוּ מֵעַל הַחוֹמוֹת אָז הִרְקִיעָה.

וּבִקְטֹן עַלְעָלֶיךָ עָנִיתָ: "אָמֵן,

קָחוּנִי, רֵעִים – גַּם יַחַד נַגְבִּיהַּ!"

כְּנֵסִיָּה שֶׁמִּמּוּל – הֲתִזְכֹּר? הֲתִזְכֹּר

צְלָבָהּ הַמַּזְהִיב? צִלְצוּל פַּעֲמוֹנֶיהָ?

הֵם לָנוּ הָפְכוּ אֶת הָאוֹר לְמָגוֹר,

וּבְבוֹא שִׁירָתֵנוּ, הֵם הִלְבִּינוּ פָּנֶיהָ.

וְאַתָּה עוֹד זוֹכֵר אֶת הַהוּא, הַשָּׁכֵן,

הַ“פַּוְיַק” הַמְכֻדָּן, זֶה רַב-הָעֵינָיִם.

הָאֵם בַּסּוּדָר מְיַחֶלֶת לַבֵּן:

גְּדוֹלָה אַהֲבָה – אַךְ מִמֶּנָּה הַחַיִץ!

בְּמַחֲבוֹא שְׁעָרִים – הִנֵּה רֹאשׁ שָׁם הוּנַף;

אֶל מֵעֵבֶר לַגֶּדֶר בַּת-קוֹל מְנַהֶמֶת:

אוּלַי מֵאֶשְׁנָב עוֹד מַבָּט יְגֻנָּב,

אוּלַי יֻתַּן אוֹת, אוּלַי יָבוֹא רֶמֶז?

וְאַתָּה עוֹד זוֹכֵר… אִם שָׁכַחְתָּ – אֶזְכֹּר:

אַתָּה בִּי נָטוּעַ בְּנוֹף וּבְשֹׁרֶשׁ.

וְאוּלַי יַד סוּפָה הָיְתָה בָּךְ לַעֲקֹר –

הַיָּד שֶׁשֻּׁלְּחָה בַּיַעַר, בַּחֹרֶשׁ.

רְאֵנִי, שֶׁאֲנִי בָּאֲפֵל אֶעֱמֹד,

וְאֶלֶף עֵינַי פְּקוּחוֹת רַק אֵלֶיךָ.

מִכָּל שֶׁיָּקְרוּ לִי נוֹתְרוּ אַךְ שֵׁמוֹת.

קוֹל עוֹנֶה כְּמַפֹּלֶת. אֵימָתוֹ מְהַלֶּכֶת.

אַתָּה כֹּה הִפְלֵאתָ לַבְלֵב יְחִידִי,

פִּסַּת אֲדָמָה כָּל עוֹד הִיא מַשְׁחֶרֶת.

גָּבַהְתָּ מְאֹד, אִילָן יְהוּדִי!

דְּקָלַי וּבְרוֹשַׁי מַרְכִּינִים הַצַּמֶּרֶת – –

כ“ז אייר תש”ג

שְׂדֵרָה חִנָּנִית, גַּן רוֹנֵן וְאַתָּה, כֶּרֶם-חֶמֶד,

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם הַיּוֹם:

אַל תָּסִירוּ לִבִּי מִמּוֹרָא הֶחָזוּת הַמַּתְהֶמֶת,

מִכַּרְמִי הַכָּרוּת, אַלּוֹנַי הָעוֹלִים לַגַּרְדּוֹם.

יְלָדִים קַשּׁוּבֵי אֶל אִילָן וּלְשִׁירוֹ: “אַךְ לִפְרֹחַ!”

בְּרֶגֶל בּוֹטַחַת תַּרְקִידוּ הַלֵּיל מוּל הָהָר; –

רְאוּ בִּקַּשְׁתִּיכֶם: תְּנוּ לִי הָאֵלֶם לִשְׁמֹעַ,

אַל-נָא בְּקוֹלְכֶם הַחֲרֵשׁ מֵיתָרִי הַנִּתָּר!

וְאַתְּ, שְׁחוֹרַת-עַיִן, אֲדָמָה חֲרוּשָׁה, מְתֻלֶּמֶת,

הִנֵּה יַעֲבֹר וְהִטְמִין בָּךְ זַרְעוֹ הַכִּסְלֵו.

אַךְ אַל מֵעֵינַי אַתְּ תַּסְתִּירִי חָזוּתָן הַמַּתְהֶמֶת

וְאַל תְּכַסִּי עַל הַדָּם בִּשְׁבָט מְלַבְלֵב –

הָהּ, אַתְּ אֲדָמָה נִלְבֶּבֶת-חָרִיש-וּתְלָמִים! –

אב תש"ג

צְעָדַיִךְ הַהוֹלְכִים, אַחֲרוֹנִים כּמוֹ גְזָר;

רוֹאִים בַּבָּרָק כָּל אֶרֶץ-חַיַּיִךְ;

מְרִיחִים מוֹעֲדִים בְּאָשְׁרָם הָרָחוֹק;

הוֹגִים בְּאֵין הִי: בְּנִי, בְּנִי – –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

לֹא תְּרוּעַת זִנּוּקוֹ שֶׁל הַיּוֹם עַל טַרְפּוֹ,

וְלֹא פְּעִימַת הַדְּמָמוֹת הַנָּאוֹת שֶׁלַּלַּיְלָה;

לֹא הֹלֶם הַלֵּב מְיֻסַּר עַקְרַבָּיו,

וְלֹא אֵלֶם כָּתְלִי, מִתְפַּלֵּל לִנְפִילָה סוֹפְסוֹפִית –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

בְּרַד מִצְעָדִים שֶׁל צְבָאוֹת קוֹרְעִים יָם-דִּי-נוּר,

צָהֳלַת שְׁעָרִים אֶל צִלְצוּל מַפְתְּחוֹת;

רִשְׁרוּשׁ שֶׁל בַּדִּים מִתְקַדְּשִׁים לִדְגִילָה,

מַשַּׁק עַפְעַפַּיִם מִבּוּנְקֶר בַּהֲרִיחָם אֶת הָאוֹר –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

לֹא הֲמוֹן אַהֲבַת הַמָּטָר לַכִּסְלֵו

וְלֹא הַפְּרִיחוֹת הַדַּקּוֹת שֶׁלָּאֹרֶן נָטַעְתִּי;

לֹא נְשִׁיקַת רְגָבִים מִתְהַפְּכִים בֶּחָרִישׁ

וְלֹא זִמְזוּם זְרָעִים הַצּוֹנְחִים אֶל אִמָּם –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

וְהַנֶּכֶד בֶּן-בְּנֵךְ כִּי יַצִּיג כַּף רַגְלוֹ

לְעֶלְצַת לֵב אִמּוֹ: “לְבַד, לְבַד יַלְדִּי כְּבָר יִצְעַד”;

וּבְהַפְעִים פְּעָמָיו הַמָּשִׁיחַ

לְחֶרְדַּת הַדְּרָכִים שֶׁאָבְדוּ, מַמְתִּינִים, בַּלֵּילוֹת –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

בַּעֲלוֹתֵךְ לַעֲקֵדָה.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

תשרי תש"ה

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, בַּדֶּרֶךְ בָּאתִי בָּהּ.

אֶל הַיָּמִים הִלְבַּנּוּ אֶת פְּנֵיהֶם.

לָאֲדָמָה, עַרְבִּי אֶל זְרִיחָתָהּ יְכַל.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הַבַּיִת פֹּה. תְּנָה-לִי, חֲלוֹם נִרְעָשׁ,

וְרָבַצְתִּי לְרַגְלֵי “חֲצוֹת”, לִבָּהּ פָּצוּעַ.

אֶפְרֹץ עִם אַבָּא מַרְגּוֹעַ רְחוֹבוֹת

וְעִם עֵדָה אֵין שְׁנָת-לָהּ “שְׁמַע קוֹלֵנוּ” אֲשַׁוֵּעַ – –

אֵין בְּלִבִּי, אָבִי, עָלֶיךָ, שֶׁהַכֹּל מִמְּךָ לִי,

וְאַךְ אַחַת חָמַסְתָּ מִלֵּילִי: שַׁלְוָה מְעָט.

יָדְעוּ כָּל חֲצוֹתֶיךָ עַל מַה תִּדֹּד שְׁנָתָן

וְעַל מָה הִגְלוּ הַיֶּלֶד – –

מְאֹד יָדְעוּ. וּמִפִּיהֶן שָׁמַע הַיֶּלֶד לֹא-שָׁאַל:

“בְּכֵה, אַתָּה תִּגְדַּל, לִבְכּוֹת תֹּאמַר – וְלֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, אֶל רְחוֹבוֹת תָּפְסוּ כַּדּוּר-חַמָּה

בַּהֲמוֹנוֹת יָדַיִם שְׁלוּחוֹת מִכֶּלֶא וּמַרְתֵּף.

קוֹלָם הוֹלֵךְ כַּתֹּף, כַּחֲצוֹצְרָה וְכַשּׁוֹפָר.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הוּא בָּא הַקּוֹל, הוּא בָּא עַד פֶּתַח בֵּית-הַכְּנֶסֶת.

הוּא מִתְנַגֵן פֹּה כְּכִנּוֹר קָדוּם בְּמַנְגִּינַת “אַחֲרִית יָמִים”

בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב נֵצֵאָה, נְעָרִים, לַקְּרָב

(מִשְׂחָק הוּא לָנוּ? בְּרִית?) בְּשִׁיר-הַמַּהְפֵּכָה – –

הָיוּ מִלִּים לַ“מַּרְסֶלֵיזָה” – מֶרְחַקִּים.

הָיוּ מִלִּים לָהּ – תְּהוֹמוֹת וּרְקִיעִים.

הַלֵּב אָמַר שִׁירָה. צָהַל לָרֹן וְלֹא שָׁאַל.

בִּכְחוֹל הָעֶרֶב דִּמְדֵּם הַמֵּצַח הַלָּבָן – –

הַלֵּב צָהַל, וְאָח אָז סָח לַיֶּלֶד לֹא-שָׁאַל:

“רַנֵּן, אַתָּה תִּגְדַּל, לָשִׁיר תֹּאמַר – וְלֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, אֶל עַרְבִית אַחַת. גְּבוֹהָה בָּעַרְבִיּוֹת.

נְבוֹכָה מֵחֲלוֹם. מְפֻתָּלָה מִסִּמְטָאוֹת.

עוֹלָה הִיא בְּאֵין-שֵׁמַע בְּמַעֲלֵה הָ“אוֹסְטְרַבְּרָמָה”.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הַשֶּׁלֶג מְרַקֵּד רִקּוּד שֶׁל צְחוֹר כֹּה רְקִיעִי.

הַמִּדְרָכוֹת – עַל בִּרְכֵּיהֶן. צַיְלָנִיּוֹת, יִרְאוֹת-שָׁמַיִם.

רוֹאוֹת הֵן אֶת “הָאֵם”, אֶת הַקְּדוֹשָׁה,

וְהָרְחוֹב, כַּשַּׁחַק, נוֹגֵהַּ וְגֹוֵעַ – –

הָהּ, מַה נָּפַל? נִנְעֶצֶת חֶרֶב בְּגַבִּי

אוֹ רַק מֶבָּט כָּזֶה; מָה רָעַדְתְּ, עַרְבִיתִי?

זֶה עֵין-הַחֹרֶף בִּי תַּבִּיט מִצְּחוֹר-רִקּוּד,

וְאַחַת תְּפִלָּה עֲלוֹת הִמְרִיאָה – וַתִּצְנַח – –

עַרְבִית אַחַת! וְהִיא גִלְּתָה לַנַּעַר כִּי שָׁאַל:

“אַתָּה גָדַלְתָּ, שָׁאוֹל תִּשְׁאַל – וּלְהָשִׁיב הֵן לֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, לְשַׁבְּתוֹתַי וּלְמוֹעֲדָי.

לַיְּעָרוֹת וְלֶהָרִים סָבִיב לָהּ לְעִירִי.

שָׁם שַׁרְנוּ, חֲלוּצִים, בִּכְנֻפְיָה “הַלְלוּיָה”.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

לַכְּפָר. טוֹבָה בִּקְתָּה צוֹפָה אֶל הַקָּמָה חֻלִּין כֻּלָּהּ

מִבֵּית-חוֹמָה שֶׁל אָב-וָאֵם רוֹגְעֵי-שַׁבָּת.

הָיָה תַּבְלִין בְּפַת-קִבָּר שֶׁל אִכָּרִים

וּ“זְמִירוֹת” הִנְעִים חָלָב רוֹעֵף מֵעֲטִינִים.

וּבַיַּעַר אֳרָנִים הִטִּיפוּ שְׂרָף – תּוֹרָה לָן חֲדָשָׁה

וְהַרְרֵי-הַנֶּשֶׁר אִמְּצוּנוּ וְגִדְּלוּנוּ.

לָעוּף, לָעוּף מִפֹּה! כִּי כָּל מִבְטָח הוּא הַר-פְּרָצִים

וּבַמַּרְגּוֹעַ – גַּעַשׁ-לַבָּה

לָעוּף! – וְהֵד עָנָה לַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁאַל:

“לָעוּף! גָּדַלְנוּ – וְלָלֶכֶת לֹא נוּכָל”.

אֲהָהּ, אֵיכָה לִטְּפוּ אֶתְכֶן עֵינֵינוּ,

בְּקָתוֹת צִדְקָנִיּוֹת, טוֹבוֹת-לֵבָב!

אֵיכָה דָבַקְנוּ כֹּה בָּכֶם, תְּמִימֵי-הָעַיִן,

הָרֵי פּוֹנָר!

לַמֶּרְחַקִּים שָׁלַחְנוּ מֶבָּטֵינוּ-מְרַגְּלִים

וְלֹא רָאִינוּ: עַל קְבָרוֹת נִשְׁבֹּת אֶת שַׁבַּתֵּנוּ.

רַבַּת יָדַעְנוּ, אַךְ לֹא זֶה אֹרַח-נְצָחִים שֶׁלְּהָרִים:

רְאוֹת כָּל תּוֹעֵבָה – וְלֹא לָנוּעַ!

אַתֶּם עֲמַדְתֶּם, הָרֵי פּוֹנָר, עִמְדוּ! עֲמֹדוּ!

הַרְבֵּה נָפַל פֹּה מִן הָעָם. וְגַם הָאֵם, הָאֲחָיוֹת – –

מֶבָּט אֶחָד עוֹד נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ שֶׁבַּמִּדְרוֹן

וְנִיעַ הַשְׂפָתַיִם טֶרֶם-קֵץ יָנוּד עוֹד פֹּה.

אַתֶּם עֲמַדְתֶּם! – אַל לִי דָבָר תַּגִּידוּ. וְלֹא אֶשְׁאַל.

גָּדַלְתִּי, וְגָדַל שִׁבְרִי עִמִּי מִקַּלֶּלְכֶם: “אַל טָל!”

תש"ה

כבר הייתי רוצה לשבת מחר

בחדר שלי קטן וצר בירושלים,

לפני תנ"ך, ספרי לימוד,

מלון עברי, נייר, עפרון.

יאנוש קורצ’אק

"חֶדֶר קָטָן מִי יִתֵּן לִי בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

נְיָר שֶׁמַּלְבִּין, עִפָּרוֹן".

הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן מְבַקֵּשׁ, וּמוֹסִיף:

“חֶפְצִי אַחֲרוֹן”.

כֵּן, עוֹד מִשְׁאָלָה לוֹ, וְהִיא בַּיְשָׁנִית

כַּיְלָדִים שֶׁאָהַב וְכַטָּף:

סֵפֶר – מִלִּים עִבְרִיּוֹת בּוֹ כֻּלָּן נִפְגָּשׁוֹת,

וְהוּא גֶשֶׁר-אוֹר מֵאָלֶ“ף לְתָ”ו.

בְּפִי הַגְּדוֹלִים הוּא נִקְרָא כְּדַרְכָּם: הַמִּלּוֹן;

מְשַׁעְמֵם – יְלָדִים יֵשׁ פּוֹסְקִים אֶת פְּסוּקָם.

אַךְ זֶה סֵפֶר פִּקֵּחַ, הַכֹּל הוּא זוֹכֵר –

מִכָּל הַדּוֹרוֹת הוּא לָמַד וַיֶּחְכָּם.

הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן הִתְבַּיֵּשׁ… וּבִקֵּשׁ –

וְהוּא אַךְ לָתֵת וּלְהוֹסִיף הֵן הִסְכִּין.

אוּלַי הוּא אָמַר גַּם לָשׁוּב הֱיוֹת יֶלֶד –

מִזֶּה הוּא שָׁתַק. כִּי חָכַם וְהִזְקִין.

הַמּוֹרֶה, הַמּוֹרֶה, אוֹמְרִים, כִּי הָלַךְ.

עִם כָּל הַיְלָדִים הוּא הָלַךְ. כֵּן, כֵּן.

הַמְסַפֵּר הוּא לָהֶם? מָה אַגָּדָה תְּסֻפַּר עוֹד?

אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ, הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן.

– – עֲצוּב-עַיִן הַחֶדֶר בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

בּוֹכֶה עִפָּרוֹן עַל צַוְּארֵי הַנְּיָר. יְתוֹמִים.

הֵם יוֹדְעִים: לֹא יָשׁוּב הַמּוֹרֶה, לֹא יָבוֹא.

וְאוּלַי הוּא יַבִּיט אֲלֵיהֶם מִמְּרוֹמִים?

אַךְ אַתֶּן, הַמִּלִּים, צְאוּ מִן הַסֵּפֶר.

פִּשְׁטוּ בַּדְּרָכִים, שַׁאֲלוּ-נָא כָּל תֵּל. – –

עִצְרוּ נָא, מִלִּים עִבְרִיּוֹת, עֲמֹדְנָה:

לַמּוֹרֶה הַזָּקֵן אַתֶּן קֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

תש"ה

לֹא בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה, לֹא עַל הַר מֵהָרֶיהָ,

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, בְּלִי שְׁנֵי נְעָרִים.

חֲמוֹר לֹא חָבַשׁ, עֵצִים לֹא בִּקֵּעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, אֵין קוֹל, אֵין דְּבָרִים.

אֵשׁ בַּיָּד לֹא לָקַח וְלֹא מַאֲכֶלֶת.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ בֵּין עֲדַת יְהוּדִים.

עֲצֵי-הָעוֹלָה גַם לֹא שָׂם עַל הַיֶּלֶד.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, הוֹלְכִים עֲקוּדִים.

אָבִי! נִשֵּׂאת עַיִן חוֹנֶנֶת. – הִנֵּנִי.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, מַחֲרִישׁ-מַחֲרִישׁ.

אָבִי! פּוֹצֵר קוֹל. הֲלֹא תְּבָרְכֵנִי.

הַלַּיְלָה נוּבָל מָאתַיִם הָאִישׁ.

– לֹא, בְּנִי. לֹא תֵּרֵד עִמָּהֶם, הַמָּאתַיִם.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, דְּמוּמִים, יַחְדָּו.

אָבִי! הַתְחַכֶּה לְמַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם?

(כּוֹכָבִים רוֹטְטִים). בָּרְכֵנִי נָא, אָב.

– קַדִּישִׁי, בֵּין טוֹב לֹא תֵּדַע לְבֵין רֹעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ: יְשַׁלְּחוּ בִּי אֶת יָדָם.

הֲשֶׂה אַתָּה, אַבָּא, תַּחְתַּי כִּי תָּבוֹאָה?

– יַלְדִּי, אַתָּה גְדַל וְהָיִיתָ אָדָם.

יָדַעְתָּ, אָבִי: לִגְדֹּל כֹּה שָׂמַחְתִּי.

חָרֵד אָב אֶל יַלְדּוֹ: כְּבֶן עֶשֶׂר אַתָּה.

הֲתִזְכֹּר? הֲלֹא נַחַת מִמְּךָ לֹא חָשַׂכְתִּי.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, בְּנִי: יַלְדִּי לֹא חָטָא!

נוֹשֵׂא עַיִן הָאָב: לֹא קוֹל וְלֹא אַיִל.

תַּחְתֶּיךָ, בְּנִי, אֲנִי אֶעֱלֶה. – –

הָרוּחַ נֶאֱחֶזֶת בַּגֶּדֶר, בַּתַּיִל.

הַמִּלִּים נֶאֶסְפוּ – יְגוֹנָן הֲיִכְלֶה? – –

תש"ו

על הבאר שבגן, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

החצב נראה בארץ, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

עוד יום לך אתן, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

הגן הנטוש, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

אבנים שידיתי, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

סֻיָּם השיר, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

יום זכרון, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

בנְשֹׁר הרגעים, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

שוב קראתי בשמך, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

כלניות קטפת לי, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

יש לשדה, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

לילה בשדרה, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

מפליגה את מן העמק, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

קומי צאי לקראת הגשם, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

הבת, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’