את מבחר השירים שלפנינו התקין משה בסוק לדפוס בשנה האחרונה לחייו.

התקין – ולא השלים מלאכתו. בשולי מחברת העזבון, בה רשם שיריו האחרונים, מצאנו את השורות הבאות, שהן מעין מרשם לספר הזה:

"קובץ מבחר שירים. עם סיום. –

השירים נבחרו מתוך הקבצים ‘בשלבים’, ‘בהידום מרחקים’, ‘מאחורי הזורע’, ‘החוף השקט’, ‘נחושתים והללויות’ ו’יום נאה, חלקו מעונן'.

השירים סדוּרים לפי נושאים ובסדר כרונולוגי. וכך אני נמצא אוחז בשיטה זו וגם את זו מקיים.

רוב השירים באים כנתינתם הראשונה, להוציא חילופי מלים ותיקונים זוּטרים, ומיעוּטם – התירו לעצמם ימים אחרונים לראות עצמם חכמים ונבונים מן הימים הראשונים" –

נקודה לא הספיקה היד הכותבת לקבוע בסוף הפסוק—

האיש שהביא לדפוס ספרי שיר ופרוזה רבים של חברים – לא זכה לראות אסיף שירתו מקוּבץ בספר.

“בך צוֹפה מרחוק אהבתי”, כתב באחד מן השירים האחרונים. יהיה ספר שירים זה, פרי-שירה של עשרות שנים, מנחה של אהבה וזכרון לחברנו המשורר, שהלך מאתנו בטרם השלים שירו.

בבואנו למסור את הספר לדפוס הקפדנו לשמור על המתכונת אשר קבע לו המשורר. אם הכנסנו פה ושם שינויים קלים, לפי סימני הציון של בעל הספר עשינו זאת ובעצה אחת עם רעייתו שולמית ובנו עידו.

למדורי הספר הוספנו מדור של “שירים מן העזבון” שהועתקו ממחברת העזבון וניתנו בזה כפי שנכתבו, ללא ליטוש אחרון. כן צירפנו לספר את המסה “עיונים אחדים ביצירה העברית”, שנכללה בספר המסות, “נופי ספרות”, שכן יש במסה זו מראיית המשורר ומהרהוריו על דרך ספרותנו.

את הציונים הביו-ביבליוגרפיים רשם ש. אבן-שושן.

הביא לבית הדפוס – זרבבל גלעד.

ההוצאה

שירים ראשונים

מאת

משה בסוק

---

בְּרֶדֶת-יוֹם

מאת

משה בסוק

הִבְהִיק מַרְאֵה-יָד בַּמֶּרְחָק.

הוּנַף, קַל כַּחֲלוֹם, הַמָּסָךְ.

יָצָא אָדָם מְבַקֵּש-חָזוֹן

וַיִּתְיַצֵּב דֹּם בַּפֶּתַח.

נָפַל פֶּתַע מַאֲמָר-אַשָּׁף.

עוֹלָם מַסְכִּית, עוֹלָם תּוֹהֶה.

רַן לֵב אָדָם רִנַּת-פֶּלֶא;

בֵּין עַרְפִלִּים אָדָם תּוֹעֶה.

תרפ"ו

---

הנר

מאת

משה בסוק

הַנֵּר / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

לנשמת אחי יעקב ז"ל

נִתְגַּלְּתָה עַל גְּבוּל יוֹם וָלַיְלָה זַהֲרוּרִית

הָעֶרֶב בְּקַצְוֵי הַבְּרִיאָה.

כָּמַהּ הָעוֹלָם לְפֶתַע לַפֶּלִאי

וַיַּעַבְרוֹ רֶטֶט צִפִּיָּה…

הִרְכִּין הַנֵּר עַל חַלּוֹנִי שַׁלְהַבְתּוֹ,

הִרְכִּינָהּ נִכְנָעוֹת מַעֲרָבָה…

הִרְכִּין, כְּמוֹ כָּרַע לְמֶרְחַקֵּי-פֶּלֶא,

הִתְפַּלֵּל בִּדְמָמָה – וְכָבָה…

נָפְלָה זַהֲרוּרִית הָעֶרֶב עַל נֵרִי הַכָּבֶה,

נָפְלָה רוֹטֶטֶת, עֲגוּמָה…

הִתְרַפְּקָה עַל נֵרִי, כְּמוֹ שָׁאֲלָה לַפִּתְרוֹן – –

אֵין פִּתְרוֹן… הַחִידָה סְתוּמָה…

תרפ"ו

---

אורחת גמלים

מאת

משה בסוק

אוֹרְחַת גְּמַלִּים / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

דּוּמִיַּת-רָז, דּוּמִיָּת-לִפְנֵי-חָזוֹן…

מִנִּבְכֵי דְמָמָה עוֹלָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים…

חֲרֵדֵי-צַעַד פּוֹסְעִים וּזְהִירִים,

כְּמוֹ סְגֻלַּת תֵּבֵל יִשְּׂאוּ עַל דַּבַּשְׁתָּם – –

עוֹלָמוֹת רוֹבְצִים תּוֹהִים, עוֹבְרִים גְּמַלִּים.

עֲלֵי דַּבַּשְׁתָּם נָשוֹא יִשְּׂאוּ אֶת הַיּוֹם;

מִנִּבְכֵי דְמָמָה יַעֲלוּ לְאֶרֶץ מֶרְחָק

יוֹם, לְשִמְשׁוֹ שָׁקַע – עוֹרֵג…

עַל פָּנַי חָלְפָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים לְאִטָּה,

וָאֶאֶרַח אִתָּה לַאֲשֶׁר תֹּאחַז שְׁבִילָהּ…

אֲנִי אֶת גְּמַלִּים גָּמָל: עֲלֵי כְּתֵפִי

שֵׂאת אֶשָּׂא נֵטֶל תּוגַת יוֹם וְסֵבֶל צַעֲרוֹ – –

תרפ"ו

---

מֶלֶך-עֶרֶב

מאת

משה בסוק

רָעַד מֵיתָר, רָטַט שֵׁנִי.

מְנַגֵּן חוֹלְמוֹת כִּנּוֹר-סְתָרִים:

מֶלֶךְ-עֶרֶב עוֹטֶה מֶשִי

לוֹ יְשׁוֹטֵט עַל הֶהָרִים – –

מֶלֶךְ-עֶרֶב אַט יְשׁוֹטֵט,

מְנַגֵּן לוֹ עַל כִּנוֹר פְּלָאָיו – –

חָצִים צְלִילִים אֲוִיר רַכּוֹת,

כְּתוֹרֵי-שְׁקִיעָה, תּוֹרֵי זָהָב – –

מְנַגֵּן מֶלֶךְ-עֶרֶב… מְזַנְּקִים

עוֹרְגוֹת מַעְיְנוֹת-תֵּבֵל סְתוּמִים…

הַסְכֵּת זְמִיר עוֹלָמוֹת כָּמְהוּ…

שׁוּר: מְרַחֲפִים עוֹלָמוֹת קְסוּמִים – –

תרפ"ו

---

קֶטַע שֶׁל חֲלוֹם

מאת

משה בסוק

אוּלַמִּים. תַּק עַל תַּק חֲדָרִים. כּוּכִים.

רֵיקָנִיּוּת פּוֹהֶקֶת אַט מִתְמַתְּחָה.

מְצִיצִים מִן הַפִּנּוֹת פְּחָדִים מִשְׁתָּאִים:

מַה תְּשׁוֹטֵט כָּאן הַזָּר, מַה תְּשׁוֹטֵט כָּאן לְבַדְּךָ?

גֵּא אֶצְעַד בּוֹדֵד לִי וְרָחוֹק-רָחוֹק, שָׁמַי,

וּבְנַפְשִׁי – לִכְבֹּשׁ אֶת הַדְּמָמָה וּלְהַכְנִיעָהּ,

עֲלוֹת עַל גַּבָּהּ, לְדַרְבְּנָהּ כּסוּס-מִלְחָמָה

וְלִדְהֹר דַּהֲרַת שִׁגָּעוֹן לְאֶרֶץ לֹא יְדַעְתִּיהָ.

תרפ"ו

בשלבים

מאת

משה בסוק

---

כבר כבו, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

אחרי היריד, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

זועה, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

תפלה לזעיר בורגני, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

אבא, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

ערב בבית, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

לָלֶכֶת

מאת

משה בסוק

הָאָב נוֹעֵל בְּכֹחַ נַעֲלֵי-הַלֶּבֶד,

הָאָח – אֶת מַגָּפָיו הַמְרֻפָּטִים.

לְאָן?

– בּוֹרְחִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר, מִבַּנְקְרוֹטִים

אָנוּ נִמְלָטִים.

אֵיכָה תָּרוּץ פֹּה, אַבָּא? מִגְבַּעְתְּךָ בְּקוּעָה כַּמֹּחַ,

וּמְעִילְךָ – בְּלוֹיִים!

אָרוּצָה – בְּעוֹרְקַי, אוּדִים הָעֲשֵׁנִים, אַבְעִיר עוֹלָם

לְעֵינֵי-הָאֱלֹהִים!

הוֹ, אָחִי, עַל מִי תֹּאמַר לְהִשְׂתָּעֵר,

וּזְרוֹעֲךָ עַל קָדְקֳדוֹ שֶל מִי תִּנְחַת?

– חֶבְרַיָּה מַמְתִּינָה לִי: בַּמִּנְסָרָה, בַּמַּחְצָבָה –

וּכְבַר הִתְמַהְמַהְתִּי קְצָת – –

תרפ"ט

---

חצר, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

לילה באֲגֻדָּה, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

הפרבר המעופף, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

שמשות שוקעות, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

רחובות פתוחים, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

באֵם־רחובות, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

ביום זה יתיפח צלסיוס, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

שקיעה שקיעה, בתוך הכותר ‘בשלבים’

---

בקבוץ, בתוך הכותר ‘בשלבים’

בהִדֹּם מרחקים

מאת

משה בסוק

---

בְּהִדֹּם מֶרְחַקִּים

מאת

משה בסוק

נָדַמּוּ מֶרְחַקִּים, נָדַמּוּ.

הָרוּחַ מִשְׂתָּרֶכֶת כִּפְצוּעַת-כָּנָף.

נֶחְבָּא קוֹל רֵעַ וְעָמִית, כִּי שָׁם הוּא

וְגִיל אִגֶּרֶת מִידֵי הָעֶרֶב נֶאֱסָף.

נָדַמּוּ מֶרְחַקִּים.

וְכָאן – שָׂדוֹת, גַּנִּים וָכֶרֶם וַעֲתֶרֶת.

צִפּוֹר – פַּיְטַן-יְקוּם – תַּבִּיעַ כְּבוֹד הַמְּרוֹמִים;

הָרִים יַגִּידוּ: מָה אֹמֶץ וּמָה מֶּרֶד.

וְכָאן – אֲנִי. וְכָאן יוֹמִי.

וְטוֹב לִי, כִּי סָגְרוּ הָרִים הַדֶּרֶךְ,

כִּי אֶתְהַלֵּךְ פֹּה גְלוּי עֵינַיִם וְאַבִּיט

בַּחֲתֹר הַשֹּׁרֶשׁ עַד הֱיוֹת לִפְרִי הַפֶּרַח,

בִּשְׁתוֹת צִפּוֹר וָהָר פֹּה תְּכֵלֶת בְּרֵאשִׁית – –

דלהמיה, אייר תרצ"ו

---

הַהֵלֶךְ

מאת

משה בסוק

לנשמת מ"י בן-גריון

פִּתְאֹם נֶעֱצַר הַהֵלֶךְ, כְּמִשְׁפַּט

עוֹבְרֵי-הָאֹרַח מִתָּמִיד.

עָמַד, נָשָׂא “שָׁלוֹם” לָהָר, לַיְאוֹר,

חִיֵּךְ לָעֵץ כְּאֶל עָמִית

נָהַר לִקְרַאת הַנּוֹף – וַיֵּעָגֵם:

אֵי כְּפַר-מוֹלֶדֶת לִי יָחִיד?

הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר. רַגְלֵי הַיּוֹם

הֵאֵטּוּ רֶדֶת מִן הָהָר.

הָרוּחַ מִתְעוֹרֵר: "הִפְלַגְתָּ, בֵּן,

בַּדֶּרֶךְ, לַלֵּב לֹא צָר?

מְעַט אֲשֶׁר נִתַּן וְרַב אָבַד" –

הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר.

לַנַּחַל אָז יִקְרַב הַהֵלֶךְ,

כְּמִשְׁפַּט עוֹבְרֵי-דְרָכִים:

קַדֵּשׁ הַדֶּרֶךְ בִּתְפִלָּה זַכָּה

וּבְמַיִם הִטָּהֵר צַחִים

לְהִשְׁתָּעוֹת בְּאֵלֶם עִם גַּלִּים:

מֵאַיִן וּלְאָן, אַחִים?

הִבִּיט הַהֵלֶךְ בְּעֵינֵי גַלִּים:

גָּדַל מֵאָז וַיְהִי לְאִישׁ.

מִלִּים בַּקֵּן נֵעוֹרוּ – וְנָבוֹכוּ:

יָפֶה הָיָה לְהַחֲרִישׁ.

עֵינָיו נָשָׂא, רָאָה: יוֹרֵד

לַלַּיְלָה לְאִטּוֹ הַכְּבִישׁ – –

---

כּוֹכַב-בַּיִת

מאת

משה בסוק

הָיָה פַּעַם בֹּקֶר לְרַגְלֵי הַגִּלְבֹּעַ,

בֹּקֶר נַעַר, רֹאשׁוֹ בִּטְלָלִים.

הִלְבִּינוּ צְרִיפִים. מֵהָהָר, מִגָּבוֹהַּ,

יָרַד כְּבוֹד אֱלֹהִים – –

נִצָּב עַל הַסַּף. נְעָרִים מַעְגָּל לוֹ.

פָּנִים-אֶל-פָּנִים וְהַחֲרֵשׁ.

הָיָה לֵב כְּמוֹ יַעַר, בָּרָק כִּי יִתְגַּל לוֹ,

וְעָמַד כְּמוֹ יַעַר בָּאֵשׁ – –

הָיָה פַּעַם בֹּקֶר נַעַר וָרַךְ

וּבַיַּעַר הֻתַּר אָז כָּל סְבָךְ.

בָּא יוֹם, יוֹם גָּדוֹל, מְבֹרָךְ וְגָבוֹהַּ:

יוֹם צֶקֶת הַגַּג.

קוֹמְבַּיְן נִבַּט גֵּא עַל שָׂדוֹת – פְּעוּר-לֹעַ:

מָה רַב הַקָּצִיר – וְהוּא חַג.

וּלְהַבְדִּיל בֵּין דּוֹמֵם לְחַי תַּחַת רָקִיעַ:

אִשָּׁה לָאָדָם;

וְתִינוֹק בְּהִיר-יוֹם-וְעֵינַיִם מַבִּיעַ

בְּ“אַ-בָּא” טוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם –

בָּא יוֹם, יוֹם גָּדוֹל, מְבֹרָךְ –

וְהוּא יֶאֱרַךְ, וְהוּא יֶאֱרַךְ.

תרצ"ח

---

זֵכֶר לַיְלָה

מאת

משה בסוק

מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּיל קְרָאתַנִי, אַבָּא (בַּחוּץ אִוְּשָׁה שַׁלֶּכֶת):

תָּקוּמָה, יֶלֶד, עֵת לָלֶכֶת.

– לְאָן? – אֶל בַּיִת כֻּלוֹ אוֹר, דַּלְתּוֹ לְכָל הַבָּא נִפְתַּחַת,

קוּמָה – וְהָלַכְנוּ יַחַד.

רְחוֹב, רְחוֹב שֶׁל לֵיל. הָאֲפֵלָה מֵעַל גַּגּוֹת גּוֹלֶשֶׁת

לְתוֹךְ עֵינַי הַנְּשׂוּאוֹת אֶל אַבָּא: יֶשַׁע!

יִרְדְּפֵנִי לַחַשׁ רְחוֹבוֹת – הִנֵּה הָאָב. הִנֵּה הַיֶּלֶד.

וְשָׁם – הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְחַדָּה הַמַּאֲכֶלֶת – –

אַךְ שָׁם – שָׁם בַּיִת מִתְנוֹסֵס מוּאָר, עַקְשָׁן וּגְלוּי עֵינַיִם

(וּבִי – רְחוֹב וְאֹפֶל וּמוֹרָא: הֲיֵשׁ הַשֶּׂה אִם אָיִן?)

וְאֶל הָאוֹר: “לְעֵת זִקְנָה, אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ”! יְלֵל. וָבֶכִי.

הָהּ, אַבָּא הַגָּדוֹל! הָיוּ מָקוֹר דִמְעוֹת עֵינֶיךָ!

נָתַתִּי קוֹל בִּבְכִי וְלֹא בִּינוֹתִי עוֹד עַל-מָה חֲבַל לִי,

שִׁוַּעְתִּי – כִּי קְרָאתַנִי, אַבָּא, כִּי מוֹרָא קָרָא לִי – –

תרצ"ח

---

לְרֵעַ

מאת

משה בסוק

רֵעִי, הַשִׁיר שֶׁלִּי – אִגֶּרֶת,

הַשִׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שִׂיחָה.

הָאֵשׁ הִדְלַקְתִּי – הִיא בּוֹעֶרֶת;

הַאוֹר לְךָ? –

הַלַּיְלָה – פַּרְגּוֹדִים יוּרָמוּ,

כָּל הַיָּקָר הֲלֹם יִנְהַר;

חַדְרִי הַקָּט – מְלֹא עוֹלָם הוּא,

וְלֹא יֻגַּד כִּי צַר – –

–הוֹ, מִי דוֹפֵק? שָׁכֵן אוֹ רוּחַ? –

שׁוֹמֵר תָּמֵהַּ אֶל חַדְרִי:

שֻׁלְחָן גַּלְמוּד. וְרֹאשׁ צָנוּחַ.

וְאוֹר יָתוֹם דּוֹלֵק בִּכְדִי – –

– תִּשְׁכַּב, שְׁעַת-לַיְלָה מְאֻחֶרֶת.

וּבִמְבוּכָה יוֹסִיף: סְלִיחָה – –

הָאֵשׁ הִדְלַקְתִּי מִתְעוֹרֶרֶת:

הוֹ רֵעַ, רֵעַ, אֵי יָדְךָ?

תרצ"ח

---

הַפֶּרַח בַּיָּד

מאת

משה בסוק

לי. ט.

לֹא צְרִיף וְלֹא אֹהֶל, לֹא מִשְׁכָּן וּמָקוֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד – –

וּבְכֹל שֶׁאָבוֹאָה אַקְדִּים לְ“שָׁלוֹם”,

וּבְכֹל שֶׁאֶצְעַד.

לֹא מִפְתָּן לִמְנוּחָה, לֹא חַלֹּון לַחֲלֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד.

וְהַסְּתָו כִּי יִפְגַּע בִּי – הוּא יְחִי, הַיָּתוֹם:

זֶה פִּרְחִי לֹא יֹאבַד,

לֹא יֹאבַד – – –

תרצ"ט

---

בְּשׁוּבִי

מאת

משה בסוק

הַכְּבִישׁ אֶל הַכְּפָר. הַשְּׁבִיל אֶל הַצְּרִיף.

הַהֵלֶךְ קַשּׁוּב, הַהֵלֶךְ שׁוֹמֵעַ:

כְּבָר סָעַר הַכִּסְלֵו וּמְבָרֵךְ הַקָּטִיף,

שׁוֹקְקִים הַשָּׂדוֹת – וְאוֹיֵב עוֹד יָרֵעַ.

הָעֶרֶב צוֹעֵד וְרוֹעֵף עִצָּבוֹן:

“הַכְּאֵב אַל יִבְכֶּה, הַשִּׂמְחָה אַל תָּרִיעַ”.

מִי זֶה בָּא בִּמְשׁוּבָה? – זֶה פִּרְחַח הַ“גַּנּוֹן” –

לַאֲבִיבוֹ הַשְּׁלִישִׁי יְמַהֵר לְהַגִּיעַ – –

נֶעְלַם. הֶאָסְפָה אוֹתוֹ יָד אִמָּהִית,

אוֹ נָפַל אֶל הָאֹפֶל, לָעֶצֶב, לַבֶּכִי?

הַצּוֹפֶה מֵעַל ראׁשׁ הַמִּגְדָּל כְּבָר מַבִּיט:

מָה הָאוֹת מִמֶּרְחָק, אַתָּה, הַשָּׁב מִדְּרָכֶיךָ?

אשדות, תרצ"ט

---

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים...

מאת

משה בסוק

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

גָּבְהוּ הַבְּרוֹשִׁים שֶׁבַּכְּפָר.

מִי הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל: פֹּה עָגוּם,

מִי אָמַר?

צוֹהֲלוֹת מִמְטָרוֹת עַל הַדֶּשֶׁא,

יוֹצְאוֹת בִּשְׁרַב-יוֹם בַּמָּחוֹל.

מִי בּוֹכֶה: פֹּה כּוֹרְעִים הַפְּרָחִים,

הַחֲלוֹם פֹּה יִבֹּל?

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

וְגָבְהוּ,

וְתִמְּרוּ הַבְּרוֹשִׁים – –

תרצ"ט

---

מִכְרֶה הָיָה לָנוּ

מאת

משה בסוק

מִכְרֶה הָיָה לָנוּ, אַךְ חֲצֹב לֹא יָדַעְנוּ.

נוֹלַדְנוּ שׁוֹעִים – וְהֻצַּגְנוּ רֵיקָם.

בִּדְרָכִים, בִּרְחוֹקוֹת, נָדַדְנוּ גַם בָּאנוּ,

נֵט פֹּה אָהֳלֵנוּ – אֵין בַּיִת עוֹד שָׁם.

צְעָדִים נִשְׁמְעָה – וַעֲרִירִים פֹּה נֵלֵכָה.

זָרְחוּ רְגָעִים – וְכִבָּם הַגּוֹרָל.

הַדְּמָמָה הַגֵּאָה עוֹד פּוֹקֶדֶת: אַל בֶּכִי,

וְהָאֵבֶל רוֹאֶה: פֹּה כָּרַע מִי, נָפַל – –

תל-אביב, ט' באב ת"ש

---

וִדּוּי בַּמִּשְׁמָר

מאת

משה בסוק

לֵיל-מְנוּחָה, אַחִים. רְגַע, הַכְּפָר.

יְבָרֶכְכֶם לֵילִי מִן הַמִּשְׁמָר.

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁנַּפְשִׁי פְּרוּזָה:

עֲלֵי סְדַנְכֶם פֹּה אֲנַגֵּד עֻזָּהּ.

נוּחוּ-נָא, אַחִים, כְּפָרִי שֶׁבַּמִּישׁוֹר –

אַל תִּרְאוּנִי בְּאָפְלִי עַד בֹּקֶר אוֹר.

אֲנִי הָאִישׁ, קִצֵּץ בְּנֶטַע אֵל –

עֵינַי לְבַד רָאוּ: אֲנִי כּוֹשֵׁל.

בְּאַהֲבָה וּבַחֲלוֹם שֻׁלְּחָה הַיָּד,

אֲנִי שׁוֹפֵט לִי פֹּה, אֲנִי נִשְׁפָּט.

מַה חֹק לָאִישׁ, שֶׁכַּדּוּרוֹ פָּגַע

בְּלֵב נַפְשׁוֹ, בְּעָצְבָּהּ וּבְנָגְהָהּ?

---

שֶׁקֶט

מאת

משה בסוק

אֲנִי לְחֶסֶד לֹא אֶשְׁאַל.

עוֹד נַעַר הַכְּאֵב – וְחֹק

יִשְׁמֹר: לֹא בְּכִי, לֹא קוֹל.

אֲקַו לָאשֶׁר עַד גָּמַל

וְהִתְרוֹנֵן לְמֵרָחוֹק

הַקַּיִץ הַגָּדוֹל.

הָעֵץ אַל-נָא תַּרְעֵשׁ, עָצְבִּי.

אַל-נָא לַסַּעַר בִּמְבוּכָה.

אַל מֵהַקְשִׁיב תֶּחְדַּל:

הַקַּיִץ בָּא? רוֹעֵשׁ הַפְּרִי? –

יוֹמִי – כַּטֶּנֶא לִקְרָאתְךָ,

אָשְׁרִי-אֲשֶׁר-גָּמַל – –

תרצ"ז

---

בְּכַפּוֹת הַנֹּחַם

מאת

משה בסוק

לְמִי אֶשְׁאַל כָּעֵת,

בְּהָלִיט רוּחִי פָּנֶיהָ בְּכַפּוֹת הַנֹּחַם,

וְאֵי הַדֶּלֶת תִּפָּתַח לִתְפִלָּתִי? –

וַאֲנִי, כְּבָא מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, פֹּה זָר

וְזָר קוֹלִי – –

אֵיךְ אֶאֱרַח אֵלֶיךָ,

יְקוּם שֶׁל בֹּקֶר, שֶׁרֹאשְׁךָ טָלוּל,

שֶׁיָּדְךָ זוֹרַעַת אוֹר? –

וּבְצַעֲדִי רוֹדֵף הַלֵּיל

וּבַהֲגִיגִי – –

אֵיכָה אָשׁוּב לְאָהֳלִי,

אֵיכָה אָרִים יְרִיעוֹתָיו

(הָיוּ לִי כְּפָרֹכֶת)? –

וַאֲנִי, הַבָּא מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, זָר לִי

וּלְאָהֳלִי – –

תרצ"ז

---

צָנְחוּ הַפְּרָחִים

מאת

משה בסוק

צָנְחוּ הַפְּרָחִים, צָנְחוּ עַל שֻׁלְחָנֵךְ

הַפְּרָחִים שֶׁהִגַּשְׁתִּי לָךְ שַׁי;

נִפְטְרוּ רַקָּפוֹת-פִּסְגוֹתַי בְּחַדְרֵךְ,

רַקָּפוֹת-פִּסְגוֹתַי – –

פָּסַק דּוּ-הַשִּׂיחַ.

כְּבַר נָדַם.

הָרוּחוֹת, הַמְנַגְּנִים הָעִוְרִים, יִפְרְטוּ

עַל לִבִּי: לְעוֹלָם, לְעוֹלָם – –

הָאִילָן הַגָּדוֹל מְלַבְלֵב מוּל בֵּיתִי –

לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי, לֹא אֶקְטֹף.

בַּחַלוֹן תּוֹעָה דְּמוּת – אִם לֹא אַתְּ נֶעֱצֶבֶת?

זוֹ אַתְּ שׁוּב זוֹרַחַת מִתּוֹךְ הַמַּכְאוֹב? –

תרצ"ה

---

אִגֶּרֶת יְשָׁנָה

מאת

משה בסוק

– – יָפָה הַתְּמוּנָה לִי שָׁלַחְתָּ. מְאֹד.

שִׁוִּתִיהָ נֶגְדִּי. לֵב טָהוֹר בָּהּ שׁוֹכֵן.

רַקָּפוֹת אֶעֶטְרֶנָּה – זוּ אִמָּא הֵבִיאָה.

הוֹרִיד אוֹר לִי הַבֹּקֶר. חֵן-חֵן לְכֻלְּכֶם!

עֵינַיִם בְּהִירוֹת לוֹ לַיּוֹם וּשְׁקֵטוֹת.

יָדוֹ פְּתוּחָה (הַיְבַקֵּשׁ גַּם בַּלָּאט?).

אוֹרוֹ כֹּה כָּבוּשׁ, אוֹרוֹ כֹּה שׁוֹפֵעַ

בַּחַלּוֹן וּבַחֶדֶר וּבְכֹל שֶׁאֶצְעָד – –

בָרְחוֹב פְּגָשַׁנִי – נַחֵשׁ: מִי? – הַשֶּׁלֶג

(הֲגַם לִנְתִיבְךָ אָרַח רֵעַ כֹּה זַךְ?)

עִם צִלִּי לִי שִׂחַקְתִּי, צִלִּי עֲלֵי שֶׁלֶג;

חִידוֹת לִי דְּבָרָיו, אַךְ הָיָה לִי כְּאָח – –

הַאוֹסִיף אֲסַפֵּר? – מוּל בֵּיתֵנוּ הָרִים.

הֲתִזְכֹּר? – לְבַדּוֹ מִתְפַּתֵּל הַמִּשְׁעוֹל.

שָׁם צֹאנֵנוּ רוֹעֶה. הַחֲלוֹם שָׁם תּוֹעֶה.

עֵת הָעֵז הַמִּקְנֶה, רוֹעִי הַגָּדוֹל – –

– – דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה כְּבָר צוֹנְחִים עַל יָדִי;

עֲיֵפִים, הֵם כָּרְעוּ לְהָצִיץ בַּכָּתוּב.

תֵּשֵׁב נָא עִמִּי: הָעֶרֶב, נִדְמֶה לִי,

יִהְיֶה כֹּה עָצוּב – –

---

אַתְּ אֲדָר

מאת

משה בסוק

אַתְּ אֲדָר, שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא יָבֹא אֶל הַקַּיִץ.

אַתְּ פְּרִיחָה אֵין-סוֹפִית.

הַבְּשׂוֹרָה הַנִּצְחִית – –

וַאֲנִי – אֶל הַקַּיִץ.

לְפִרְיוֹ הַלָּבָן.

אֶת שִׁנֶּיךָ נַעֵץ,

מַאֲוַיִּי הָאָדֹם! –

קֵיצִי הַכָּבֵד,

קֵיצִי הַשַּׂגִּיא –

אוֹדְךָ, כִּי רוֹמַמְתַּנִי

בְּצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – –

תרצ"ח

---

בְּהֵרָתַע הַמִּלִּים

מאת

משה בסוק

בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ רַבָּה הַתְּכוּנָה.

הַמִּלִּים – נֶחְפָּזוֹת הֵן לָשׁוּב אֶל בֵּיתָן.

הֵן יָצְאוּ לְבַקְּרֵךְ הֵן רָצוּ לְבָרְכֵךְ.

נִתְבַּיְּשָׁה הַשָּׁעָה: צַו-עֹצֶר נִתָּן.

מִלָּה בּוֹדְדָה מִתְמַהְמַהַת לַחֲזֹר;

דְּמוּמָה בִּדְמָמָה לְבַדָּהּ תִּשְׂתָּרֵךְ.

אַחַת חֲלוֹמִית, עַרְפִלִּית מְרַחֶפֶת

עַל-פְּנֵי הַיָּמִים – זֶה שְׁמֵךְ – –

---

שָׁעָה בַּצָּעִיף

מאת

משה בסוק

מַה זָּרַק הַמַּבָּט בְּעַרְבֵּךְ הָרוֹעֵד?

מַבָּטִי מַה זָּרַק בְּפָנָיו? –

הַתְּשְׁרֵי כֹּה יוֹרֵק בִּפְנֵי קַיִץ לוֹהֵט,

הַתִּשְׁרֵי יוֹרֵק כָּכָה שַׁלֶּכֶת וּסְתָו.

פֹּה אֵין אִישׁ וְיַגִּיד: מִי חַלָּשׁ, מִי מַתְקִיף!

מִי יֵדַע לְזַהוֹת: זֶה אוֹהֵב, זֶה שׂוֹטֵם!

מֵעַל פְּנֵי הַשָּׁעָה לֹא יוּסַר הַצָּעִיף,

וְרֶגַע-צַדִּיק לֹא יֻכַּר מֵחוֹטֵא – –

תרצ"ח

---

בַּדֶּרֶךְ

מאת

משה בסוק

כָּבְדָה עָלַי, כָּבְדָה הַיָּד.

קָרָאתִי לְמִרְיִי: עַתָּה הָרֶגַע!

דַּרְכִּי הוֹלֵךְ. דַּרְכִּי אֶחָד.

וָהָס. לֹא הֶגֶה.

אָמַרְתִּי: כֹּה יוּקַל, יוּקַל –

אַךְ אֲבָנִים בַּצַּעַד;

סָעַרְתִּי: עֹרֶף לַגּוֹרָל –

רְדוּפָה הַדֶּרֶךְ כְּפוֹשַׁעַת – –

כָּבְדָה עָלַי, כָּבְדָה הַיָּד –

וְהִיא שֻׁמְּטָה מֵעַל הַשֶּׁכֶם – –

דַּרְכִּי עָלָה, דַּרְכִּי יָרַד –

הַדּוּמִיָּה הָיְתָה לְבֶכִי – –

---

יוֹנִים בֶּהָרִים

מאת

משה בסוק

א

תֶּן-נָא, אֱלֹהִים, וְהָיוּ הַשָּׁמַיִם בְּהִירִים

וְהַיּוֹנִים-צְחוֹרוֹת.

עֲשֵׂה זֹאת, אֱלֹהִים,

עֲשֵׂה לְמַעֲנָהּ – –

צַוֵּה לָעֲנָנִים, צַוֵּה-נָא וְהָלְכוּ.

הַעֲלֵה-נָא אֶת הָאֵד מִן הֶהָרִים.

אַתָּה אָהַבְתָּ יְלָדִים –

עֲשֵׂה-נָא רְצוֹנָהּ.

אַל-נָא אֱלֹהִים,

אַל-נָא תְּסָרֵב.

אֲנִי גַם לֹא אֵדַע

הַפְצֵר – –

ב

יוֹנִים צְחוֹרוֹת

שָׁמַיִם בְּהִירִים.

מִי שָׁם מְחַיֵּךְ

עַל הֶהָרִים?

אוֹדְךָ, אֱלֹהִים,

כִּי שָׁעִיתָ אֶל עָצְבָּהּ.

הֵן גַּם אַתָּה תָּגִיל

אֶל-שִׂמְחָתָהּ רַבָּה – –

נֵצֵא-נָא,

אֱלֹהִים,

נֵצֵא עַתָּה שְׁלָשְׁתֵּנוּ

אֶל הֶהָרִים.

ירושלים, שבט ת"ש

---

מִן הָעֵמֶק

מאת

משה בסוק

מִי יִתְּנֵךְ עַתָּה פֹּה. מִי יִתְּנֵךְ עִמִּי פֹּה.

נֵרֵד יַחַד בַּשְּׁבִיל. לַמַּעְיָן, לַחֻרְשָׁה.

רַקָּפוֹת לָךְ אֶקְטֹף. מִן הָהָר. מִמַּחֲבוֹא.

אַתְּ אָהַבְתְּ – זֹאת יָדַע גַּם לִבִּי הָרָשָׁע.

מִן הָאֹפֶל דָּפַק מִי בַּגַּג, בַּחַלּוֹן.

הַדְּמָמָה נִלְפְּתָה: זֶה אַתָּה, הַמַּלְקוֹשׁ?

אֶרְאֶה לֵיל רָחוֹק בַּמָּבוֹא לְבֵיתֵךְ –

אַךְ הַבְּרוֹשׁ שֶׁמִּמּוּל לֹא חָדַל מִלִּרְעשׁ – –

הוֹ, הַלַּיְלָה הַהוּא הָעוֹמֵד עוֹד בָּעִיר.

בָּרוּחַ, בַּגֶּשֶׁם, זָכוּר וְנִשְׁכָּח

זֶה רֹאשֵׁךְ הַבָּהִיר שֶׁצָּנַח עַל כְּתֵפִי:

אָשְׁרֵנוּ סֻיַּם וְאוּלַי מוּטָב כָּךְ.

דְּבָרַי נִפְרָדִים כְּפִרְחֵי-מְבוּכָה: לָךְ תּוֹדָה.

– אַךְ עַל מָה? – כִּי יֶשְׁנֵךְ – לָךְ תּוֹדָה.

הַבָּרָק לֹא הִבְרִיק – הַמִּלִּים רַק הֵאִירוּ,

רָאִינוּ נַפְשֵׁנוּ וַנָּבוֹא בְּסוֹדָהּ – –

– – הַלַּיְלָה הָלַךְ מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים.

בִּנְתִיבָה רְחוֹקָה כְּבָר הַגֶּשֶׁם נוֹדֵד.

נִכְנַס הַנִּיסָן, וְעִמְקִי נִתְבַּסֵּם.

מִי יִתְּנֵךְ עַתָּה פֹּה – אֶל הָעַיִן נֵרֵד – –

עין-חרוד, אדר ת"ש

---

מֵרָחוֹק

מאת

משה בסוק

צַעֲדֵךְ הַשָּׁקֵט,

צַעֲדֵךְ הֶעָיֵף –

מִי יִתְּנֵנִי כָּעֵת

בְּעֵינַי לְלַטֵּף – –

לְבַדֵּךְ אַתְּ עוֹלָה

בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה,

בַּנָּתִיב, בַּמֻּפְלָא,

לַדְּמָמָה הַטּוֹבָה.

מַה נָּאווּ, הַגֵּאָה,

אֶל עַצְמֵךְ הַצְּעָדִים;

כָּל רִגְעֵי הַשָּׁעָה

לִרְצוֹנֵךְ חֲרֵדִים – –

צַעֲדֵךְ לְחוֹנֵן,

נְתִיבֵךְ הַשָּׁקֵט –

לַנִּדָּח מִי יִתֵּן,

שֶׁשָּׂטָן בּוֹ רוֹקֵד.

ת"ש

---

מוּל שֶׁקֶט הַיָּם

מאת

משה בסוק

מוּל שֶׁקֶט הַיָּם, בְּלָבְנוֹ שֶׁל הַבַּיִת, רוֹגְעִים רָהִיטִים.

הַקּוֹלוֹת פֹּה הוֹלְכִים לַדְּמָמָה כִּצְעָדִים נֶחְבָּאִים בַּשָּׁטִיחַ.

הַכָּרִית מִתְפַּנֶּקֶת: עָלַי אֶת רֹאשָׁה הַבָּהִיר הִיא תַּנִּיחַ,

וְצוֹפֶה אוֹרְלוֹגִין, נִפְעָם מִשְּׁקִיעוֹת, בְּבִינָה לְעִתִּים.

שָׁקְטוּ הַסְּפָרִים בָּאָרוֹן – כְּמוֹ בָּאוּ לַחוֹף קְבַרְנִיטִים;

שָׁכְחוּ סְעָרוֹת בַּמֶּרְחָק, שָׁכַךְ בֵּינֵיהֶם דּוּ-הַשִּׂיחַ.

רַק אֶחָד, הַקּוֹדֵר, עוֹד קָשּׁוּב, לֹא-נֻחָם יֵשׁ רֹאשׁוֹ גַם יָטִיחַ

וְחָרְדָה הַתְּמוּנָה מִן הַקִּיר הַרְגִּיעוֹ: “קֵיץ-בְּרָכָה. שְׂדֵה-חִטִּים”.

זָעָה הַדְּמָמָה. הַהוּרָם הַפַּרְגּוֹד? מִי וָמָה פֹּה יָנוּעַ?

מִי עוֹלֶה שָׁם מֵעֹמֶק הַבַּיִת? מַה פֹּעַם לִבּוֹ כֹּה פָּרוּעַ? –

רְגָעִים פֹּה עוֹלִים נִכְלָמִים, בְּעֵינָם הַדִּמְעָה מִסְתַּתֶּרֶת.

זָרִים נְסוֹגִים בְּנֵי-הַבַּיִת – הַשַּׁלְוָה, הַתְּמוּנָה וְהַסֵּפֶר.

הָעִגּוּל שֶׁסָּגַר הַתִּפְאֶרֶת, נִסְעָר וְזוֹנֵק אֶל מֵעֵבֶר –

אֶל זֶה שֶאֵינֶנּוּ… אֵלָיו מְשׁוּכָה זוֹ דַרְכֵּךְ וְנוֹהֶרֶת.

ת"ש

מאחרי הזורע

מאת

משה בסוק

---

מֵאַחֲרֵי הַזּוֹרֵעַ

מאת

משה בסוק

זְרַע, אֱלֹהִים,

זְרַע-נָא אַתָּה,

בְּיָדְךָ הָרְחָבָה.

הַצְמַח הַגַּרְעִין,

הַזְהֵב הַחִטָּה,

בָּרֵךְ אֲבִיבָהּ.

פֹּה נִשְׁאַף אֶת צִלְּךָ,

פֹּה אִתְּךָ נֶאֱרַח,

בָּנִים וְרֵעִים.

כָּל תְפִלָּה וּבְרָכָה –

נַחְלִיאֵלִים בַּסָּךְ

בְּעִקְּבוֹת הַזּוֹרְעִים – –

תש"א

---

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ

מאת

משה בסוק

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וְשׁוֹרֵר,

הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה.

אֱמוּנַת חֶשְׁוָנִים הַזּוֹרְעִים,

תְּרוּעַת אֲבִיבִים בִּקְצִירָם –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ

שַׁחֲרִית מִתְפַּלֶּלֶת בְּצִבּוּר שֶׁל שָׂדוֹת,

חוֹזֶרֶת עַרְבִית אֶל עַצְמָהּ, אֶל בֵּיתָהּ,

וְרָצִים הַיָּמִים אֶל חוֹפָם –

אֶל שַׁבָּת וְאֶל חָג –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

אֵין רַחֲמִים בַּשָּׁרָב,

וְהַלַּיְלָה קַשּׁוּב – עַד רְעִידַת הַדְּמָמָה!

יֵשׁ אִילָן עַקְשָׁנִי הַמֵּצֵל,

וּפוֹעֶמֶת כַּלֵּב הַבְּאֵר –

נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

ת"ש

---

בַּשָּׁמַיִם שֶׁלִּי...

מאת

משה בסוק

בַּשָּׁמַיִם שֶׁלִּי –

עָפִים נַחְלִיאֵלִים.

חָג שַׁלְדָּג יְפֵה-כָּנָף,

לִי חוֹגֵג אֶת-גְּוָנָיו.

אֶחֱרֹשׁ פֹּה, אֶזְרַע,

לַמָטָר גַּם אֶקְרָא.

וְנַחַל עָלֵז

נְתִיבוֹ יְפַלֵּס

כִּבְשֶׁכְּבָר הַיָּמִים –

נַחַל-קְדוּמִים.

בַּנִּיר, בְּשָׁעֳלִי –

עֲדַת נַחְלִיאֵלִים.

יְהָבֵי עַל גַּרְעִין

(עֵין זָהָב לוֹ) אַטְעִין.

פֹּה חָרַשְׁתִּי, אֶזְרַע,

אֲיַחֵל לִקְצִירָה.

לוֹהֵט הַהַרְדּוֹף מִנִּי-חוֹף אֱלֵי-חוֹף.

רָץ נַחַל-קְדוּמִים –

כִּבְרֵאשִׁית הַיָּמִים – –

תש"א

---

זוֹ אַמַּת הַמַּיִם

מאת

משה בסוק

זוֹ אַמַּת הַמַּיִם.

אֵיקָלִפְּטִים פֹּה וָצֵל.

וּפִסַּת שֶָׁמַיִם

בֵּין הַצַּמָּרוֹת תָּהֵל.

סוֹד צָפוּן: מַרְגּוֹעַ.

וַחֲלוֹם נִסְתָּר בַּזִּיו.

זֹאת יָדְךָ, אֱלֹהַּ,

כֹּה הֵיטִיבָה – גַּם תֵּיטִיב – –

הָאַתָּה בַּשֶּׁמֶשׁ

נִסִּיתַנִי, בַּשָּׁרָב?

הַאֻמְנָם הַכֶּמֶשׁ

לִפְרָחַי קָרַב?

"בִּי, שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ,

אֲדֹנָי, הָאוּר אֱסֹף!"

וְעָנָה צָחִיחַ:

“טוֹב אַתָּה מֵהָר, מִנּוֹף?”

זוֹ אַמַּת הַמַּיִם

אֵיקָלִפְּטִים פֹּה וָצֵל.

וּפִסַּת שָׁמַיִם.

לֹא נִשְׁכַּחְנוּ עוֹד מֵאֵל – –

עדסיה, מעבר לירמוך, תש"א

---

אַתָּה

מאת

משה בסוק

בְּאַלְפֵי קוֹלוֹת דִּבַּרְתָּ,

אֱלֹהַי,

רִבֹּאוֹת קוֹלוֹת עָנוּךָ.

אֶחָד

קוֹלְךָ עַל מַיִם

בְּשָׂדוֹת כּוֹרְעִים מֵחֹרֶב – –

בְּמַרְאוֹת רַבִּים נִגְלֵיתָ,

אֱלֹהַי,

שִׁפְעַת מַרְאוֹת גִּלּוּךָ.

אַךְ אֵי נִמְצֵאתָ עוֹד

כִּבְצֵל עָב קַל עַל פְּנֵי הָרַי

לוֹהֲטֵי-בַּלֹּבֶן!

בְּאַלְפֵי דְמֻיּוֹת חַיִיתָ,

אֱלֹהַי,

אֵין-קֵץ דְּמֻיּוֹת חָיוּךָ!

אַךְ מָה אַתָּה עוֹד

כְּעֵץ עוֹלֶה פֹּה

בְּאַרְצִי קוֹרֵאת מִטֶּרֶשׁ! – –

תש"א

---

בְּיוֹם הָאָסִיף

מאת

משה בסוק

בְנַפְשִׁי הֲבֵאתִיו אֶת לַחְמִי-חֲזוֹנִי –

אִוָּתֵר לְבַדִּי גַּם בְּיוֹם-נִצְּחוֹנִי!

בַּטְּרֵשָׁה, בַּמַּעֲלֶה, כֹּחִי אִם כָּשַׁל –

קָרְעָה מַחְרַשְׁתִּי, הִתְעַקְּשָׁה – וַתּוּכָל!

פָּקַד הַמָּטָר. אֲלֻּמּוֹת נִצָּבוֹת.

קוֹל יוֹמִי כֹּה חַנּוּן – וְאַכְזָר: אַל שָׁבוֹת!

בְּנַפְשִׁי הֶעֱלֵתִיו וַיָּבוֹא חֲזוֹנִי –

יְהִי לִי לְבַדִּי גַם יוֹם-נִצְּחוֹנִי!

תש"א

---

עַל גְּדוֹתֶיךָ יַרְמוּךְ

מאת

משה בסוק

א

נַחֲלִי, נַחַל-חֵן,

לְבַדְּךָ פֹּה תִּדְרֹךְ.

בֶּן-הָרִים וּמֶרְחָק –

וּבַגַּיְא נְתִיבְךָ.

הַקּוֹל אִם נֶחְבָּא –

עַזָּה כֹּה עֵינְךָ.

נִסְתָּר בֶּעָרוּץ,

תִּתְגַּל בְּמַפְתִּיעַ;

אָרְחוֹתֶיךָ עֲנְוָה,

שׁוֹבָבִים גְּוָנֶיךָ.

לְרַגְלְךָ נָע הַצֹּאן,

כַּשַּׁלְוָה תּוֹךְ שַׁלְוָה.

גַּם מֶמֶשׁ יֵשׁ בּוֹ,

גַּם מֶרְחָק לֹא נִתְפָּס:

מִן הָאָז הוּא נוֹהֵר,

מִן הָרֶגַע חוֹמֵק –

נַחֲלִי, נַחַל-חֵן,

אֲחִי הַיַּרְדֵּן.

ב

עַל גְּדוֹתֶיךָ, יַרְמוּךְ,

הָרוּחַ יוֹשֵׁב:

הָיוּ פֹּה גְשָׁמִים?

אָן הָלְכוּ, הָרוֹגְשִׁים?

אֵיךְ הָלְכוּ, יְחֵפִים?

גִּלְעָד וְגוֹלָן

מַפְלִיגִים בֶּהָגוּת:

עֲמוּסֵי-נְצָחִים,

קָרְבוּ זֶה אֶל זֶה

לִשְׁתִיקַת-מֵרֵעִים – –

תש"א

---

הַזּוֹרֵעַ בַּסַּעַר

מאת

משה בסוק

אַיֵּךְ, אַיֵּךְ, אֲדָמָה?

עַלְעוֹל-חוֹל מְהַלֵּךְ.

לֹא אֶרְאֶה אֶת פָּנַיִךְ,

אַךְ אָרִיחַ רֵיחֵךְ – –

לֹא אָדָם וְלֹא אֹפֶק,

הַזּוֹרֵעַ עִקֵּשׁ.

פְּרֹשׂ כָּנָף, הַגַּרְעִין,

אָדְמָתִי לְבַקֵּשׁ.

תִּמְצָאֶנָּה – דָּבוֹק

וְצָלוֹל בַּחֲשַׁאי:

לַשֶּׁקֶט הַבָּא

אַתָּה הֵן הַשַּׁי.

סוּפָה רְדוּפָה.

מַעֲנִית נִסְתְּרָה.

אַתָּה פְּרַח, הַגַּרְעִין,

הִטָּמֵן בַּסְּעָרָה – –

חשון תש"ב

---

שְׂדֵרוֹת

מאת

משה בסוק

יֵשׁ מֵאוֹר הַיָּרֵחַ בַּיּוֹם לַזֵּיתִים.

זִקְנֵי הֶהָרִים, קַלּוּ פֹּה בַּמִּישׁוֹר,

הָיוּ כְּחוֹלְמִים שׁוֹכְנֵי-הַסְּלָעִים.

לִי מֵהֶם נְדוּדֵי-גְוָנִים בָּעִתִּים:

הַעֲרֵב בַּמַּרְגּוֹעַ, בָּרוּחַ לִזְהֹר,

וּבְכֹבֶד-הָגוּת שְׂאֵת בִּרְכַּת-אֱלֹהִים.

עִם בְּרוֹשִׁים פֹּה אֶגְדַּל: חֲבוּרַת-מְקֻבָּלִים

דְּבֵקֵי-אֲדָמָה, עֵינָם – לָרְקִיעִים

וְנַפְשָׁם הִיא יוֹצֵאת בִּנְקֻדָּה, בְּאַחַת.

אֶחָד בְּפִיהֶם נִגּוּן-אוֹר-וּצְלָלִים,

לֹא יִשְׁעוּ לַזְּמִירוֹת הָרוּחוֹת מְבִיאִים –

אָבוֹא בִּשְׁתִיקוֹת סַגְפָנִים וְאֵחַד.

בְּדוּדָה וּתְמוּהָה (בְּרַק-יְאוֹר בַּקָּדִים)

מִן הָרַחַק עוֹלָה, עַל פְּנֵי צַמָּרוֹת,

שְׂדֵרַת-צַפְצָפוֹת…

מַה לָךְ, נְבוֹכָה? חֲלוֹמוֹת רוֹעֲדִים?

עֲנָנִים מִצָּפוֹן עֲבָרוּךְ, נְהָרוֹת?

נָאוֹת הַשְּׂדֵרוֹת – לִי יָפִית בַּיָּפוֹת!

כסלו תש"ב

---

הַמְּדוּרָה כִּי תִּדְעַך

מאת

משה בסוק

הַמְּדוּרָה כִּי תִּדְעַך – לֹא אַבְעִיר הֶחָרוֹן,

כִּי יָבוֹא הַקּוֹצֵר – לֹא אַזְעִיק הַזּוֹרֵעַ – –

מוּכָן! – אֶפְתַּח פֶּה לְרִגְעִי אַחֲרוֹן,

אַנְמִיךְ אֶת קוֹלִי, אֲבָרְכֶנּוּ כְּרֵעַ.

נִשְׁעָן לְמַעְדֵּר, שַׁח לְגֶזַע אִילָן,

כְּאוֹר לְעֶת-עֶרֶב אֵעָלֶה בְּמַפְתִּיעַ – –

יָרוּץ הַיַּרְמוּךְ וְיַחֲרִישׁ הַגּוֹלָן,

תָּנוּב אֲדָמָה וְיָרוּם הָרָקִיעַ

שבט תש"ב

---

בְּלֶב קָמָה

מאת

משה בסוק

אָדָם בְּלֶב קָמָה.

שַׁלְוַת-מוֹעֵד. וָאוֹר.

חוֹחִית נַעֲלָמָה

תָּרֹן אֶל הַמִּישׁוֹר.

מְאוֹר-אָדָם דּוֹבֵר:

כָּבֵד, בָּרוּךְ הַבָּר.

אַךְ צֵל קָרֵב, גּוֹבֵר:

קָצִיר – וְלֹא יוּשָׁר.

מָה שִּׁיר יוּשָׁר וְאֵיךְ –

הָרַעַם מִתְגַּלְגֵּל.

מִירַק שָׂדוֹת אֶרְאֵךְ

חֲמוּצַת-בְּגָדִים, תֵּבֵל.

בְּאֵלֶם הָאָסִיף

יְקֻדָשׁ הַדָּם

וְיִתְגַּדַּל הַזִּיו

אֲשֶׁר הוּעָם – –

ניסן תש"ב

---

מְחוֹל הַמַּיִם

מאת

משה בסוק

עֲדַת רַקְדָּנִיּוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ:

הַמַּמְטֵרוֹת בַּכְּפָר.

הַיּוֹם רָחַק, הָאוֹר רוֹגֵעַ,

מָחוֹל – וְשִׁיר יוּשָׁר:

"אֵלֵינוּ, שְׁתִיל וָפֶרַח, בּוֹאָה,

וְכָל צָמֵא לִגְדֹּל.

מִי פֹּה דַל וּמִי הַשּׁוֹעַ?

יָפֶה יַחְדָּיו לָחֹל.

פְּקַח, הַדֶּשֶׁא, פְּקַח עֵינַיִם,

וְאַתֶּם פְּרָחִים.

“עֲלֵה, מָחוֹל” – עֱנוּ לַמַּיִם,

עֱנוּ בְּשִׁיר, אַחִים".

עֲדַת רַקְדָּנִיּוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ –

גְּמִישׁוֹת בַּנְּעָרוֹת.

הַיּוֹם רָחַק, הָאוֹר גּוֹוֵעַ.

רוֹקְדוֹת הַמַּמְטֵרוֹת.

אב תש"ב

---

בֵּין יַרְמוּךְ וּבֵין יַרְדֵּן

מאת

משה בסוק

בֵּין יַרְמוּךְ וּבֵין יַרְדֵּן

שָׁם הַכְּפָר וְשָׁם הַבַּיִת.

שָׁם צִפּוֹר בָּנְתָה לָהּ קֵן,

שָׁם יָפְתָה שְׂדֵרַת הַזַּיִת.

תֶּלֶם בַּשָׂדֶה תִּפְתַּח

שַחֲרִית רַכָּה, נִרְגֶּשֶׁת.

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ: אָח,

וְעֵינוֹ – בָּרָק-מַחְרֶשֶׁת.

מָה מִלַּיְלָה, מָה מִלֵּיל?

מַה מִּלֵּב וּמַה מֵעָיִן? –

יֶלֶד אֵת אָבִיו שׁוֹאֵל,

שְׁאֵלוֹת – כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם.

מִן הָהָר יוֹרְדָה שַׁבָּת,

עֵמֶק מְקַדֶּם פָּנֶיהָ.

בֵּן יָגֵל סוֹדוֹ לַבַּת:

“לָךְ אֲנִי יָדִיד וָרֵעַ”.

בֵּין יַרְמוּךְ וּבֵין יַרְדֵּן

שָׁם הַכְּפָר וְשָׁם הַבַּיִת,

שָׁם צִפּוֹר בָּנְתָה לָהּ קֵן,

שָׁם יָפְתָה שְׁדֵרַת הַזַּיִת – –

תשרי תש"ג

---

אוֹדְךָ,

מאת

משה בסוק

אוֹדְךָ,

כִּי פְּגַשְׁתַּנִי נַעַר וַתְּהִי לִי לְחָבֵר.

לַבְּרִית אִם נֶאֱמַנְתִּי, הַנֵּדֶר כִּי אָפֵר –

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

אוֹדְךָ,

גּוֹאֲלִי מֵחֵטְא, פּוֹדֶה מַרְגָּלִיתִי מִסְּחִי.

לְוִדּוּיִי אַתָּה הָאֹזֶן, הַלֵּב לִמְרִי-שִׂיחִי –

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

אוֹדְךָ,

פּוֹקֵד צְרִיפִי. בְּבִסּוּמֵי אֲדָר וּבְעֶלְפוֹן תַּמּוּז.

גִּלִּינוּ אֶת לִבֵּנוּ, וְלָנוּ – סוֹד כָּמוּס.

אוֹדְךָ, הַשִּׁיר.

חשון תש"ג

---

שָׁם בָּעֵמֶק עַל הַכְּבִישׁ.

מאת

משה בסוק

הַכּוֹכָב צוֹפֶה בַּכְּבִישׁ:

לָמָּה כֹּה בּוֹשֵׁשׁ הָאִישׁ!

בּוֹא מִגַּיְא, מֵהָר רְדָה,

לַפְּגִישָׁה, לַיְעוּדָה!

בָּא הָאִישׁ יְגַע-דְּרָכָיו

וּפָנָיו אֶל הַכּוֹכָב.

“רֵעַ לִי הֱיֶה, חָבֵר” –

שְׂפַת-אוֹרוֹת כּוֹכָב דּוֹבֵר.

– מֵעִמְקִי אָבוֹא מִשּׁוּט –

מֵרֵעוּת מַה עוֹד פָּשׁוּט?

הִיא כַּלֶּחֶם וְכַדָּם.

“וּמֻפְלֵאת כְּמוֹ אָדָם”.

– שׁוּר: עֵינַיִם בַּחַלּוֹן.

“זְכֹר נְתִיב-הָאוֹר הֲלֹם”.

– יֵשׁ אִשָּׁה, תִּינוֹק חָמוּד.

“דַּע לִחְיוֹת וְגַם לָמוּת”.

שָׁם בָּעֵמֶק עַל הַכְּבִישׁ

נִדְבָּרִים כּוֹכָב וָאִישׁ.

טבת תש"ג

---

אַחֵר

מאת

משה בסוק

הַבַּיִת הוּקַם –

עַתָּה אֶהֶרְסֶנּוּ.

חֶלְקִי אִם שָׁפַר בּוֹ –

שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם:

בְּמוֹ יָדִי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם.

הִנַּחְתִּי מַסָּד

בִּבְכוֹר מַאֲוַיַּי

בִּצְעִיר הַחֲלוֹם

אֲקַרְקֵר אֶת הַסַּד –

קִירוֹת שֶׁהָיוּ לִי לְסַד.

כָּל יְקָר אֲגָרֵשׁ.

בַּמַּטֶּה שֶׁבַּיָד.

לְלֹא קֹרָא לִי אֶגְלֶה.

בַּשָּׂדֶה אַשִּׁיב אֵשׁ,

וּפְלִיט הַיָּקָר לִי – לָאֵשׁ!

שבט תש"ג

---

מֶבָּט אַחֲרוֹן

מאת

משה בסוק

לנשמת אבא

הַמַּסָּע אֶל קִצּוֹ מִתְקָרֵב – –

אֶל מְקוֹם הַמַּעְיָן הֶחָרֵב,

אֶל מְקוֹם אֵין גֵּאָיוֹת, אֵין רָמוֹת –

יֵעָצֵר וְלָעַד יַעֲמֹד – –

אֶשְׁמַע תִּקְתּוּקוֹ אַחֲרוֹן

כַּקּוֹל הַנֶּחְנָק בַּגָּרוֹן,

אַבִּיטָה בִּדְעֹךְ שְׂרִיד הָאֵשׁ

כְּמַבָּט נֶאֱחָז עוֹד בַּ“יֵּשׁ” – –

הֵאָחֵז בִּי, מַבָּט, וְאָחוֹז –

הָהּ, בָּא הַמַּסָּע לַמָּחוֹז – –

אדר תש"ג

---

יַרְמוּךְ בַּגַּיְא רוֹדֵם

מאת

משה בסוק

יַרְמוּךְ בַּגַּיְא רוֹדֵם.

בָּרֹם יָנוּם גּוֹלָן.

כִּנֶּרֶת לַיַּרְדֵּן

תַּנְעִים: “שְׁכַב, יְשַׁן”.

יַרְמוּךְ רוֹדֵם בַּגַּיְא.

רֹאשׁוֹ הִשְׁמִיט הַרְדּוֹף.

תְּאֵנָה חוֹלְמָה: פַּגַּי – –

שְׁנַת הַבְּרוֹשׁ תִּדֹּד.

הוּא עֵר לַצַּפְצָפָה,

קַשּׂוּב לִפְרִיחָתָהּ.

מִבֹּקֶּר בָּהּ צָפָה,

לֵילוֹ יְגַל עַתָּה:

"בְּרוּכָה אַתְּ בַּת צָפוֹן,

גִּיֹּרֶת-הַמִּזְרָח.

תּוֹדָה לַכִּסָּפוֹן

אִתָּךָ הֲלֹם אָרַח.

עֲלִי-נָא, הַדְּמוּמָה,

וּבִגְאוֹנֵךְ חֲיִי.

פֹּה לָנוּ אֲדָמָה,

רָקִיעַ לָךְ וָלִי".

דּוּמָם הִרְכִּינָה רֹאשׁ,

וְעַל לֶחְיָהּ דְּמָעוֹת.

נָעוֹת שְׂפָתֶיהָ: "בְּרוֹשׁ,

הָהּ, בְּרוֹשׁ" –

לֹא הוֹסִיפָה עוֹד – –

ניסן תש"ג

---

פְּרָחִים לְיוֹם בֵּי"ת

מאת

משה בסוק

פְּרָחִים לְיוֹם בֵּי"ת,

לַפָּשׁוּט בַּיָּמִים.

לֹא חֻלְצָה מְגֹהֶצֶת,

לֹא מִנְעָל מְצֻחְצָח –

וְהוּא לֵאֶה מִנַּפְשׁוֹ,

מִמֶּרְחָק אֵין-קָצֶה

לַשַּׁבָּת –

פְּרָחִים לְיוֹם בֵּי"ת – –

לְכוּ, הַפְּרָחִים, לְיוֹם בֵּי"ת.

לַנָּשׂוּי מִטּוּבָהּ.

פַּנְקוּהוּ מְעַט,

אֶת חֲרוּשׁ-הַקְּמָטִים.

לַטְּפוּ הַיָּדַיִם

שֶׁקֻּדְּשׁוּ בַּחֻלִּין.

הַשְׁהוּ הַמֶּבָּט

מְבַקֵּשׁ הֵעָצֶם.

לַוּוּ, מְחַיְּיכִים,

הַמִּצְעָד לָאֲפֵל.

שׁוֹמְרִים נָא הֱיוּ,

עֵרֵי הַפְּרִיחָה,

לָרֹאשׁ הַצּוֹנֵחַ – –

לְיוֹם בֵּי"ת,

הַפָּשׁוּט בַּיָּמִים.

כִּסְלֵו תש"ד

---

גֶּשֶׁם טֶרֶם בֹּקֶר

מאת

משה בסוק

אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית.

גֶּשֶׁם. בּוֹדֵד וְעָמֹק.

“חֲצוֹת” לְתַקֵּן הוּא הוֹלֵךְ? –

כָּל צַעַד לוֹ עֹמֶק שֶׁל לַיְלָה,

בְּדִידוּת לוֹ שֶׁל לֵב – –

אֵלֶיךָ, גִּשְׁמִי, אֶלָּוֶה אֱלֵי בֹּקֶר:

חַלּוֹנוֹת אֲפֵלִים – אַךְ אַתָּה זִהוֹרָם.

עֲצוּמוֹת הָעֵינַיִם – אַךְ אַתָּה חֲלוֹמָן.

יְלָדִים יְשֵׁנִים – אַךְ אַתָּה מִלְמוּלָם.

אֲפוּרִים הַיָּמִים – אַךְ אַתָּה שַׁבַּתָּם.

אֲדָמָה, אֲדָמָה, עֲיֵפַת אִמָּהוּת,

זְרָעִים, הַכָּלִים אֶל תְּמוּרָה –

גֹּלּוּ הַלַּיְלָה מֵעַל הָעֵינַיִם!

פְּתַח שַׁעַר, הַבֹּקֶר, לַחֶסֶד,

לַגֶּשֶׁם

כִּי בָּא! –

ירושלים, טבת תש"ד

---

לִפְנֵי הַבַּנִּיאַס

מאת

משה בסוק

א

רֵיחַ שֶׁל יָם.

קוֹל אֱלֹהִים.

חֲצֹב, חֲצֹב בְּלִבִּי

אַתָּה אַל-דֳּמִי.

נִתְזֵי צִנָּתְךָ

יָפִיגוּ שְׁרָבַי,

רְסִיסֵי לָבְנְךָ

יַשְׁלִיגוּ נַפְשִׁי – –

עֻזְּךָ מְאַמְּצֵנִי,

אַתָּה הַנּוֹפֵל

בִּתְרוּעָה-לֹא-תֶּחְדָּל –

בְּצָהֳלַת-הַמַּתָּן – –

ב

מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי,

בְּבוֹא פְּקֻדָּתִי,

כְּעֵץ זֶה אֵין-קֵץ-לוֹ

קַשּׁוּב תְּרוּעָתְךָ – –

אֶבֶן – שָׁרָשָׁיו,

פָּרְחָה נִשְׁמָתָם –

מֵרֵיחַ מֵימֶיךָ

תִּפְרַח צַמַּרְתּוֹ.

הַצַּמֶּרֶת לָהּ נֶפֶשׁ,

וְשִׁיר לָהּ יָרֹק –

וּבֵין עֳפָאֶיהָ

עֲנָנִים יְקַנֵּנוּ – –

אלול תש"ד

---

אֵלַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם

מאת

משה בסוק

הוֹלֵךְ אֲנִי, הוֹלֵךְ

אֵלַיִךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי.

גֻּנַּב אֵלַי קוֹלֵךְ,

בִּקְצֵה אָפְקֵךְ נָגַעְתִּי –

וְעוֹד אָנוּד אֵלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.

יוֹנָה עֲלֵי כָּתְלֵךְ –

זוֹ אַתְּ הוֹמָה מִפִּיהָ?

דִּבַּרְתִּי אֶל סַלְעֵךְ –

הַאַךְ בּוֹ עַד יַבִּיעַ?

הָאִירִי לִי מִבֵּין צְלָלַיִךְ,

יְרוּשָׁלַיִם.

זֵיתִים עַל הֶהָרִים –

בְּצִלָּם, אוּלַי, יוֹשְׁבָה אַתְּ?

עַרְבַּיִם זוֹהֲרִים –

זוֹ אַתְּ, זוֹ אַתְּ שׁוֹפַעַת?

גָּבְהוּ שְׁמֵי שָׁמַיִךְ –

אַיֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם!

תש"ה

---

אוֹר מֵחַלּוֹן

מאת

משה בסוק

בָּרוּךְ אַתָּה, עַרְעָר דָּלוּק בִּקְצֵה הַכְּרָךְ.

לְמִי נִזְעַקְתָּ? לַכּוֹכָב אֲשֶׁר הֻדָּח?

חוֹלֶה הַיֶּלֶד, כִּי תָּעִיר עַל מִטָּתוֹ?

אֶחָד נָזִיר מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ מֵחֲטֹא?

אוּלַי סְתָם כָּךְ נִשְׁכַּחְתָּ מִן הַלֵּב

וּלְעֵין-אֵין-כֹּל אוֹרְךָ, כַּזְּמָן, דּוֹלֵף, דּוֹלֵף?

בַּדֶּרֶךְ לִי נִקְרֵיתָ. בָּאֶמְצַע. אֶל הַסּוֹף.

דְּלָק-נָא, חַלּוֹנִי, הָאוֹר אַל תֶּאֱסֹף.

אֲנִי הַיֶּלֶד. זֶה אֲנִי עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי.

וְאַךְ הָאֵם לֹא עוֹד תִּקְרַע אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ: וַי לִי, וַי!

אֶשַּׁח עוֹד עַל הַסֵּפֶר, טֶרֶם סְגַרְתִּיו –

אַךְ הוּא שָׂרוֹף נִשְׂרַף, אֶפְרוֹ – בְּכָל נָתִיב.

אֲנִי, אֲנִי זֶה הַדָּלוּק שָׁכוּחַ, כָּךְ.

וְאֶל אֹזֶן לֹא-שׁוֹמְעָה אֶשָּׂא: קָחֵנִי-נָא, אַךְ קַח!

אֲנִי הוּא הַדּוֹלֵק, אֲנִי גַם הַמּוּאָר.

אַתָּה עֵדִי בִּקְצֵה הַכְּרַךְ, הָהּ, אוֹר עַרְעָר – –

תש"ה

---

תְּפִלָּה לַנִּיצוֹצוֹת

מאת

משה בסוק

אַב הָאוֹר,

הַנִּיצוֹצוֹת נְצֹר.

שָׁמְרֵם מִדְּעֹךְ פִּתְאֹם,

בָּרְכֵם בְּאֹרֶךְ-יוֹם.

יָדְךָ הַנֵּר עָרְכָה –

רְאֵה נִתְזֵי-אוֹרְךָ – –

נִיצוֹצוֹת-עוֹלָלִים

זֶה אֶת זֶה שׁוֹאֲלִים:

אַיֶּהָ הַמְּנוֹרָה?

אַיֵּה מְקוֹם אוֹרָהּ? –

אֵיכָה, מוֹקֵד-תָּמִיד,

הַנִּיצוֹצוֹת תַּצְמִית!

תש"ו

---

אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ

מאת

משה בסוק

אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ אֶל זֵר-הַקּוֹצִים,

אַל תִּשְׁלַח.

גַּם הוּא – כְּכֶתֶר-מַלְכוּת הוּא יֻתַּן

לְרֹאשׁ לֹא-מָלַךְ.

אַל תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ אֶל אַשְׁפַּת-הַחִצִּים,

אַל תּוֹשִׁיט.

אַחֲרוֹן הַחִצִּים גַּם יָבוֹא אֶל לִבְּךָ

כִּכְלוֹת כָּל רֵאשִׁית.

אַל תִּשְׁלַח… וְדַע, כִּי צֻוֵּיתָ:

הָלוֹךְ.

יֵשׁ קוֹל קוֹרֵא: כְּרַע, וְהוּא הַפּוֹקֵד:

קוּמָה-מְלֹךְ – –

תש"ו

---

אַחֲרִית שֶׁל נִגּוּן

מאת

משה בסוק

לנשמת פ. לחובר

הֶעֱרִיבָה עַרְבָּה הַגִּנָּה בַּשְּׁכוּנָה.

אַחֲרִית שֶׁל נִגּוּן נֶאֱחֶזֶת בַּשִּׂיחַ – –

עֵדָה גְדוֹלָה בַּפִּנָּה שָׁם גְּחוּנָה

מִסְּבִיבֶךָ. רֹאשְׁךָ הַיֶָּגֵעַ הִצְנִיחַ – –

פְּרָזוֹת – הַגִּנָּה. וְצֵל בָּא אַחַר צֵל.

הִנֵּהוּ יוֹרֵד הַ“בָּחוּר מִפַּדּוּאָה”.

בֶּן הָרַב מִדּוּבּוֹבָה בִּכְבָלָיו מְצַלְצֵל.

וְ“זַלְזַל שֶׁצָּנַח” לְעֵינֶיךָ יָנוּעַ – –

כֻּלָּם נִקְהָלִים הֵמָּה פֹּה, כְּאֶל כְּנֶסֶת.

כּוֹנַנְתָּ הַבַּיִת לְרוּחָם אַל-מָנוֹחַ –

עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ תְּקֹרָא, הַמְיֻחָל – –

בְּצַמֶּרֶת הָאֹרֶן נִדְלַק כּוֹכַב-חֶסֶד.

הַסֵּפֶר נוֹשֵׁר מִיָּדְךָ, רְפַת-כֹּחַ; –

הִכְכִּיבוּ מֵאֶרֶץ שִׁירִים לְרַמְחַ"ל – –

בית-הכרם, אייר תש"ז

---

הָעֵץ

מאת

משה בסוק

יֵשׁ עֵץ, כֻּלּוֹ שֶׁלִּי. יַרְקוּת-עוֹלָם יָרֹק הוּא.

מֵעֵין אָדָם עָלוּם. אֶחָד מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל בְּחַלּוֹנִי, בַּדָּיו יָשֹׁקוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

…בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נָשׁוּי מֵאוֹר, מִזִּיעַ,

אָז בַּהֲלוֹך אָבִי: “אִישׁ חָסִיד הָיָה, בְּלִי”…

בַּזְּגוּגִיּוֹת נָגַע עָנָף וְהַחַלּוֹן הִרְתִּיעַ,

בִּכְנַף-עַרְבִית חַמָּה לְטָפַתְנִי עַל לֶחְיִי.

…בֵּין גֶּנְשָׁה וּבֵין דְּזֵילְנָה – וַאֲנִי בַּשֶּׁבִי:

פִּסַּת שָׂדֶה! וְלוּ שִׁבֹּלֶת! רֵיחַ שֶׁל חָצִיר! –

עֵצִי טִפֵּס, מַעֲשֵׂה אַשָּׁף, וּבְיָד שׁוֹבֶבֶת

לְתוֹךְ חַדְרִי עָלֶה יָרֹק-יָרֹק הִשִּׁיר.

…בְּבֵית-חוֹלִים. שָׁכוּחַ שִׁיר. אֵין אֵם, אֵין רֵעַ.

טוֹרֵד, עוֹגֵם עָלַי כְּבָר גֶּשֶׁם-חִדָּלוֹן.

פִּתְאֹם: פָּנִים לִי יְדוּעוֹת, וְקוֹל אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

עֵצִי נֶחְפָּז לָבוֹא, פֹּה מְאַוֵּשׁ הוּא בַּחַלּוֹן…

בְּכָל סְתָוַי וְשַׁלְּכוֹתַי – עֵצִי יָרֹק הוּא.

זֶה הַתִּשְׁבִּי שֶׁלִּי פִּלְאִי מִלָּמֶד וָו.

פִּתְאֹם יִתְגַּל. תָּמִיד פִּתְאֹם. בַּדָּיו יָשֹׁקּוּ,

וּבְרַחֲמִים יַבִּיט בְּרִבֹּאוֹת עָלָיו.

תש"ז

---

לַזּוֹרְעִים

מאת

משה בסוק

אָהַבְתִּי שִׁירְכֶם, הַזּוֹרְעִים:

זֶה שִׁיר-הַשִּׁירִים.

יֶדְכֶם הַפְּתוּחָה, הָרְחָבָה

בְּלֵב עֲרָבָה.

שַׁעַלְכֶם הַבָּדוּד עַל רָגָב

וְהַהֵד הַנִּשְׂגָּב.

לְאוֹר-יוֹם אוֹצַרְכֶם מַחְבִּיאִים,

לַצְּמִיחָה נְבִיאִים.

תָּשִׁיב אֲדָמָה לַזּוֹרְעִים:

מֵאָה שְׁעָרִים.

תש"ח

---

הַשְׁקָאַת אֲדָר

מאת

משה בסוק

דְּמִי. לִפְנִים מִדְּמִי. שָׁכוּחַ מֵעִתִּים.

אֵין קוֹל לְצָהֳרֵי הַיּוֹם וְהֵד לִשְׂדֵה-חִטִּים.

הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם נַעֲרוּר בָּהִיר יָחֵף:

הַזֶּרֶם הַקָּטָן. הוֹלֵךְ וְנָח, שׁוֹכֵב.

נִכְנַס פִּתְאֹם לַקֹּדֶשׁ מְעוּף שֶׁל אֲנָפָה –

וְהַס. בָּלַע שָׁטִיחַ אֶת מַשַּׁק כְּנָפָהּ.

אֲבוֹי, הַנַּעַר הַיָּחֵף שָׁם מִתְלַבֵּט:

מָצָא מִקְלָט שֶׁל חֲפַרְפֶּרֶת וְהוּא אוֹבֵד.

כִּתַּת נַחְלִיאֵלִים לָנוּחַ עַל רָגָב יָרְדָה –

וְהוּא חָמַק, צָלַל. כָּל הַכִּתָּה חָרְדָה,

הִתְעוֹפְפָה. וְרַק שְׁקִיעַת רָגָב נוֹתְרָה וְעֶצֶב-הֵד.

וְצָהֳרֵי יוֹמִי פּוֹנִים, אֲנִי אִלֵּם וָעֵד.

אשדות, תש"ח

---

מִן הַלַּיְלָה

מאת

משה בסוק

קָרָא לִי מִי? אֶשְׁמַע הַשֵּׁם.

זוֹ אַתְּ עִירִי, זוֹ אַתְּ הָאֵם.

אֵיכָכָה בָּאת מִן הַצָּפוֹן

בְּלַיְלָה זֶה יְגַע-יָגוֹן?

מַה טּוֹב כִּי בָּאת (הַלֵּיל חַמְסִין) –

עֵינַיִם לָךְ קוֹרְעוֹת גְּזַר-דִּין.

הַאֲסַפֵּר? – אֲנִי הֵן חַי,

אַךְ מַה בְּפִיךְ מִמֶּרְחַקַּי?

הַשֶּׁלֶג בִּדְרָכַיִךְ נָח –

עוֹדוֹ צָחוֹר כְּאָז וְצַח?

הֲמִשְׂתָּרְכִים הַדִּמְדּוּמִים

עוֹד בִּמְבוֹאַיִךְ הַסְּתוּמִים?

פָּגַשְׁתְּ שָׁם אֶת אִמִּי הַיּוֹם?

הִקְדַּמְתְּ פָּנֶיהָ לְשָׁלוֹם?

שׁוֹתֶקֶת אַתְּ. לִפְנֵי גְזַר-דִּין.

אֲנִי מַמְתִּין.

הַשֶּׁלֶג לְרַגְלֵךְ מַאְדִּים.

תשרי ת"ש

---

הַזּוֹרְעִים

מאת

משה בסוק

לאנשי דזילנה

הַלֵּיל פָּנָה. חוֹרֵק, נִפְתָּח הַשַּׁעַר:

לַשַּׁחַר נִקְרָאִים הַבַּחוּרִים.

לִבָּם נִרְעָשׁ כְּאִילָנוֹת בַּסַּעַר –

לִגְרוֹכוֹב, לַשָּׂדֶה, הֵם נוֹהֲרִים.

שַׁחֲרִית מוֹחָה דִמְעָה מֵעַל הַלֶּחִי;

קוֹפְצָה לָהֶם הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה.

לִגְרוֹכוֹב. לַמֶּרְחָב. אֶל שְׂדֵה-הַלֶּחֶם! –

גָּדוֹל הַיּוֹם בָּאָרֶץ הַיְרוֹקָה.

הַמַּעֲנִית נִפְתַּחַת לַזּוֹרֵעַ;

בְּחֶרְדַּת-יָד עוֹד יְפַזֵּר.

עֵינָיו לַמֶּרְחַקִּים הַיּוֹם קוֹרֵעַ,

בּוֹכֶה הַלֵּב, אַךְ יְשׁוֹרֵר:

"לַכְּלוּאִים בֵּין הַחוֹמוֹת, שַׁחִים מֵאֵבֶל,

עֲלֵה בַּמִּסְתָּרִים, עֲלֵה, גַּרְעִין.

עָמַלְנוּ, אֲדָמָה, וְלֹא לַהֶבֶל,

הֵן תַּעֲנִי אֶת הַזּוֹרְעִים".

– – הַיּוֹם פָּנָה. הַלֵּיל נִצָּב בַּשַּׁעַר.

חָזוֹר! חָזוֹר! גְּזָר הוּא, בַּחוּרִים.

מִצְעָד כָּבוּשׁ כַּדְּמִי בְּעֶצֶם סַעַר –

הוֹלְכִים בִּשְׁבִי-חוֹמוֹת הַיַּסְעוּרִים.

הָהּ, וַרְשָׁה, וַרְשָׁה, עִיר וָאֵם קוֹדֶרֶת!

שָׁבִים בָּנִים עַל פִּי שְׁאוֹל.

בַּלֵּב – זִמְרָה מִכְּנַף הָאָרֶץ הַנִּסְתֶּרֶת,

אַך אֲבָנִים חוֹנְקוֹת – וְאֵין לָגֹל.

חֲצוֹת – וָקוֹל: צִלְצוּל שֶׁל נְחֻשְׁתַּיִם.

בָּאָה שָׁעָה – עַזָּה הִיא בַּשָּׁעוֹת!

בַּגֶּטוֹ יֵשׁ רְחוֹב, בָּרְחוֹב – הַבַּיִת:

מוּגַף-חַלּוֹן פָּרוּץ הוּא לַבָּאוֹת.

כְּלוּאֵי-הַיְגוֹנוֹת פֹּה, אֲסִירֵי-הָאֵבֶל.

לִבָּם – כַּמַעֲנִית, וּמִי הֵם הַזּוֹרְעִים?

"זָרַעְנוּ, בַּחוּרִים, וְלֹא לַהֶבֶל –

לֹא יִכָּלֵם פֹּה הַגַּרְעִין".

אב תש"ב

---

עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל

מאת

משה בסוק

עַל צַוָּארְךָ, הַלֵּיל, רֹאשִׁי צָנוּחַ:

נַחֵם-נַחֵם, אֱמֹר דָּבָר.

הַדְּמִי נֶחְנָק. וְיַד חוֹרְתָה עַל לוּחַ:

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹם, הַקֵּץ נִמְהָר.

כְּתָב-אֵשׁ. בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא הָעַיִן.

עַל קִיר וּבַחַלּוֹן: “עוֹד יוֹם”.

עֲמֹד, הַזְּמָן, מִלְּהוֹבִיל לָאַיִן.

עֲצֹר. כָּמוֹנִי קְפָא וָדֹם.

נוֹטֵף, נוֹטֵף הַשְּׁחוֹר מִלֵּב הַלּוּחַ.

רָכוּן הַלֵּיל לִרְאוֹת הַדָּף.

נוֹפְלוֹת שָׁעוֹת מִחֵץ בַּלֵּב שָׁלוּחַ;

טִרְטוּר רוֹדֵף – וְהוּא מֻרְדָּף.

אֵיךְ בָּאתָ, הַמַּסָּע, וּלְאָן תָּנוּעַ?

אֵיכָה! אִם לֹא עָמַד הַזְּמָן!

אֲבוֹי, אֲכִּיר הַקֶּצֶב לַבִּלְתִּי-יָדוּעַ –

שְׁבוּיַי תּוֹלִיכָה אֶל לֹא-כָאן.

אֵי-אָז לָךְ שַׂשְׂתִּי, הָרַכֶּבֶת הַהוֹלֶכֶת:

קָפְצָה הַדֶּרֶך אֶל הַסּוֹד.

עַל קַיִץ לְסַפֵּר יָדַעַתְּ בַּשַּׁלֶּכֶת,

וְהַלֵּב: סַפְּרִי-נָא עוֹד וָעוֹד.

חִנְקִי עַתָּה מְרוּצָתֵךְ, חִנְקִיהָ,

עִצְרִי עַל פִּי הַבּוֹר נִכְרָה.

אוּלַי… אוּלַי… אוּלַי הַיָּד תּוֹפִיעַ,

הַיָּד שֶׁאֵחֲרָה – –

רוֹדֵף טִרְטוּר; מֻרְדֶּפֶת הָרַכֶּבֶת.

כְּבָר אוֹר לְיוֹם. יוֹם מְאֹרָר.

בּוֹרְדִים הָרְגָעִים – בָּרָד שֶׁל אֶבֶן.

וְטִרְטוּר-מָגוֹר נִגָּר.

כסלו תש"ג

---

תֵּלֵךְ, יַלְדִּי

מאת

משה בסוק

“תֵּלֵךְ, יַלְדִּי, תֵּלֵךְ. הַדֶּלֶת הֵן פְּתוּחָה” –

אֲנִי מַפְלִיג מֵאוֹר הַבַּיִת וְהוֹלֵךְ.

“אַל-נָא תִּירָא: אֲנִי דוֹבֶרֶת עוֹד אִתְּךָ” –

מִסּוֹף הָאֲפֵלָה הִבְהִיק זִיו חִיּוּכֵךְ.

אָז רַד הָאֹפֶל בִּי, הַפַּחַד הָרִאשׁוֹן.

וְאַךְ הַקּוֹל שִׁדֵּל: “אֲנִי אִתְּךָ דּוֹבְרָה”.

נִפְלָא הָיָה לָשׁוּב. “פָּחַדְתָּ, טִפְּשׁוֹן?” –

וְעַל פָּנַיִךְ עֶצֶב רַךְ וְאוֹר-הַמְּנוֹרָה.

מֵאֹפֶל יוֹם אֶקְרָא עַתָּה: דַּלְתִּי פְּתוּחָה.

הֲבָא-קוֹלִי אֵלַיִךְ, אִמָּא, אִם יָבוֹא?

מֵאוֹר בֵּיתֵךְ הָגְלֵית, הִפְלַגְתְּ בַּחֲשֵׁכָה –

וַאֲנִי לָךְ אוֹר בֵּיתִי זָרַעְתִּי וְזִיווֹ.

כָּמוֹךְ רָצִיתִי קְרֹא הַיּוֹם: תֵּלְכִי, אִמִּי,

אֲנִי דוֹבֵר אֵלַיִךְ, עוֹד דּוֹבֵר.

לוּ בָּא אֵלַי הֵד צַעֲדֵךְ מִתּוֹךְ הַדְּמִי –

אֵלָיו יוֹמִי קַשּׁוּב, אֵלָיו הַלַּיְלָה עֵר.

אדר תש"ג

---

לִדְזֵילְנָה

מאת

משה בסוק

אִילָן בֶּחָצֵר יְחִידִי מְלַבְלֵב.

פִּסַּת אֲדָמָה בַּפִּנָּה עוֹד מַשְׁחֶרֶת.

הָהּ, מִי נְעָטֲךָ, עֲצוּב-עַיִן-וָלֵב,

לָשֵׂאת כִּתְפִלָּה לַמָּרוֹם הַצַּמֶּרֶת.

שְׁאֵרִית אֲדָמָה כִּסָּה הָאַסְפַלְט,

פְּלֵטַת-הַחַמָּה הַחוֹמוֹת הֵן הִסְתִּירוּ.

הִתְעַקַּשְׁתָּ אַתָּה וַתִּצְמַח וַתִּגְדַּל,

צִבּוּר עֳפָאֶיך לָאוֹר הֶעְתִּירוּ.

אַתָּה הַקַּשּׁוּב… הֵן תִּזְכֹּר הַנִּגּוּן:

“אַלְטֶע בְּרוֹיט” – הוּא נִמְשָׁךְ וּמַקְדִּיר כָּעֲנֶנֶת.

אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, כִּי בְּ“האַנְדעֶל” עָגוּם

נַפְשְׁךָ גַּם נַפְשִׁי הָיְתָה מִתְחַנֶּנֶת.

כֹּה חָיִיתָ לְבַד שָׁנִים עַל שָׁנִים,

עַד בָּאנוּ אֲנַחְנוּ לִדְזֵילְנָה בְּצֶוֶת,

בְּחַלּוֹנֵנוּ עָלִיתָ, הָהּ, בֶּן-יְגוֹנִים,

וַתַּבֵּט מַחֲרִישׁ – וְעָמְקָה הָעַצֶּבֶת.

כִּי שִׁיר הָיָה לָנוּ וְלֵב מִתְרוֹנֵן

וְנַפְשֵׁנוּ מֵעַל הַחוֹמוֹת אָז הִרְקִיעָה.

וּבִקְטֹן עַלְעָלֶיךָ עָנִיתָ: "אָמֵן,

קָחוּנִי, רֵעִים – גַּם יַחַד נַגְבִּיהַּ!"

כְּנֵסִיָּה שֶׁמִּמּוּל – הֲתִזְכֹּר? הֲתִזְכֹּר

צְלָבָהּ הַמַּזְהִיב? צִלְצוּל פַּעֲמוֹנֶיהָ?

הֵם לָנוּ הָפְכוּ אֶת הָאוֹר לְמָגוֹר,

וּבְבוֹא שִׁירָתֵנוּ, הֵם הִלְבִּינוּ פָּנֶיהָ.

וְאַתָּה עוֹד זוֹכֵר אֶת הַהוּא, הַשָּׁכֵן,

הַ“פַּוְיַק” הַמְכֻדָּן, זֶה רַב-הָעֵינָיִם.

הָאֵם בַּסּוּדָר מְיַחֶלֶת לַבֵּן:

גְּדוֹלָה אַהֲבָה – אַךְ מִמֶּנָּה הַחַיִץ!

בְּמַחֲבוֹא שְׁעָרִים – הִנֵּה רֹאשׁ שָׁם הוּנַף;

אֶל מֵעֵבֶר לַגֶּדֶר בַּת-קוֹל מְנַהֶמֶת:

אוּלַי מֵאֶשְׁנָב עוֹד מַבָּט יְגֻנָּב,

אוּלַי יֻתַּן אוֹת, אוּלַי יָבוֹא רֶמֶז?

וְאַתָּה עוֹד זוֹכֵר… אִם שָׁכַחְתָּ – אֶזְכֹּר:

אַתָּה בִּי נָטוּעַ בְּנוֹף וּבְשֹׁרֶשׁ.

וְאוּלַי יַד סוּפָה הָיְתָה בָּךְ לַעֲקֹר –

הַיָּד שֶׁשֻּׁלְּחָה בַּיַעַר, בַּחֹרֶשׁ.

רְאֵנִי, שֶׁאֲנִי בָּאֲפֵל אֶעֱמֹד,

וְאֶלֶף עֵינַי פְּקוּחוֹת רַק אֵלֶיךָ.

מִכָּל שֶׁיָּקְרוּ לִי נוֹתְרוּ אַךְ שֵׁמוֹת.

קוֹל עוֹנֶה כְּמַפֹּלֶת. אֵימָתוֹ מְהַלֶּכֶת.

אַתָּה כֹּה הִפְלֵאתָ לַבְלֵב יְחִידִי,

פִּסַּת אֲדָמָה כָּל עוֹד הִיא מַשְׁחֶרֶת.

גָּבַהְתָּ מְאֹד, אִילָן יְהוּדִי!

דְּקָלַי וּבְרוֹשַׁי מַרְכִּינִים הַצַּמֶּרֶת – –

כ“ז אייר תש”ג

---

אַל תָּסִירוּ לִבִּי

מאת

משה בסוק

שְׂדֵרָה חִנָּנִית, גַּן רוֹנֵן וְאַתָּה, כֶּרֶם-חֶמֶד,

הִשְׁבַּעְתִּיכֶם הַיּוֹם:

אַל תָּסִירוּ לִבִּי מִמּוֹרָא הֶחָזוּת הַמַּתְהֶמֶת,

מִכַּרְמִי הַכָּרוּת, אַלּוֹנַי הָעוֹלִים לַגַּרְדּוֹם.

יְלָדִים קַשּׁוּבֵי אֶל אִילָן וּלְשִׁירוֹ: “אַךְ לִפְרֹחַ!”

בְּרֶגֶל בּוֹטַחַת תַּרְקִידוּ הַלֵּיל מוּל הָהָר; –

רְאוּ בִּקַּשְׁתִּיכֶם: תְּנוּ לִי הָאֵלֶם לִשְׁמֹעַ,

אַל-נָא בְּקוֹלְכֶם הַחֲרֵשׁ מֵיתָרִי הַנִּתָּר!

וְאַתְּ, שְׁחוֹרַת-עַיִן, אֲדָמָה חֲרוּשָׁה, מְתֻלֶּמֶת,

הִנֵּה יַעֲבֹר וְהִטְמִין בָּךְ זַרְעוֹ הַכִּסְלֵו.

אַךְ אַל מֵעֵינַי אַתְּ תַּסְתִּירִי חָזוּתָן הַמַּתְהֶמֶת

וְאַל תְּכַסִּי עַל הַדָּם בִּשְׁבָט מְלַבְלֵב –

הָהּ, אַתְּ אֲדָמָה נִלְבֶּבֶת-חָרִיש-וּתְלָמִים! –

אב תש"ג

---

צְעָדַיִךְ

מאת

משה בסוק

צְעָדַיִךְ הַהוֹלְכִים, אַחֲרוֹנִים כּמוֹ גְזָר;

רוֹאִים בַּבָּרָק כָּל אֶרֶץ-חַיַּיִךְ;

מְרִיחִים מוֹעֲדִים בְּאָשְׁרָם הָרָחוֹק;

הוֹגִים בְּאֵין הִי: בְּנִי, בְּנִי – –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

לֹא תְּרוּעַת זִנּוּקוֹ שֶׁל הַיּוֹם עַל טַרְפּוֹ,

וְלֹא פְּעִימַת הַדְּמָמוֹת הַנָּאוֹת שֶׁלַּלַּיְלָה;

לֹא הֹלֶם הַלֵּב מְיֻסַּר עַקְרַבָּיו,

וְלֹא אֵלֶם כָּתְלִי, מִתְפַּלֵּל לִנְפִילָה סוֹפְסוֹפִית –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

בְּרַד מִצְעָדִים שֶׁל צְבָאוֹת קוֹרְעִים יָם-דִּי-נוּר,

צָהֳלַת שְׁעָרִים אֶל צִלְצוּל מַפְתְּחוֹת;

רִשְׁרוּשׁ שֶׁל בַּדִּים מִתְקַדְּשִׁים לִדְגִילָה,

מַשַּׁק עַפְעַפַּיִם מִבּוּנְקֶר בַּהֲרִיחָם אֶת הָאוֹר –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

לֹא הֲמוֹן אַהֲבַת הַמָּטָר לַכִּסְלֵו

וְלֹא הַפְּרִיחוֹת הַדַּקּוֹת שֶׁלָּאֹרֶן נָטַעְתִּי;

לֹא נְשִׁיקַת רְגָבִים מִתְהַפְּכִים בֶּחָרִישׁ

וְלֹא זִמְזוּם זְרָעִים הַצּוֹנְחִים אֶל אִמָּם –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

וְהַנֶּכֶד בֶּן-בְּנֵךְ כִּי יַצִּיג כַּף רַגְלוֹ

לְעֶלְצַת לֵב אִמּוֹ: “לְבַד, לְבַד יַלְדִּי כְּבָר יִצְעַד”;

וּבְהַפְעִים פְּעָמָיו הַמָּשִׁיחַ

לְחֶרְדַּת הַדְּרָכִים שֶׁאָבְדוּ, מַמְתִּינִים, בַּלֵּילוֹת –

אֲנִי שׁוֹמֵעַ בִּי קוֹל צְעָדַיִךְ,

בַּעֲלוֹתֵךְ לַעֲקֵדָה.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, שׁוֹמֵעַ,

אִמָּא.

תשרי תש"ה

---

בַּדֶּרֶךְ בָּאתִי בָּהּ

מאת

משה בסוק

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, בַּדֶּרֶךְ בָּאתִי בָּהּ.

אֶל הַיָּמִים הִלְבַּנּוּ אֶת פְּנֵיהֶם.

לָאֲדָמָה, עַרְבִּי אֶל זְרִיחָתָהּ יְכַל.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הַבַּיִת פֹּה. תְּנָה-לִי, חֲלוֹם נִרְעָשׁ,

וְרָבַצְתִּי לְרַגְלֵי “חֲצוֹת”, לִבָּהּ פָּצוּעַ.

אֶפְרֹץ עִם אַבָּא מַרְגּוֹעַ רְחוֹבוֹת

וְעִם עֵדָה אֵין שְׁנָת-לָהּ “שְׁמַע קוֹלֵנוּ” אֲשַׁוֵּעַ – –

אֵין בְּלִבִּי, אָבִי, עָלֶיךָ, שֶׁהַכֹּל מִמְּךָ לִי,

וְאַךְ אַחַת חָמַסְתָּ מִלֵּילִי: שַׁלְוָה מְעָט.

יָדְעוּ כָּל חֲצוֹתֶיךָ עַל מַה תִּדֹּד שְׁנָתָן

וְעַל מָה הִגְלוּ הַיֶּלֶד – –

מְאֹד יָדְעוּ. וּמִפִּיהֶן שָׁמַע הַיֶּלֶד לֹא-שָׁאַל:

“בְּכֵה, אַתָּה תִּגְדַּל, לִבְכּוֹת תֹּאמַר – וְלֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, אֶל רְחוֹבוֹת תָּפְסוּ כַּדּוּר-חַמָּה

בַּהֲמוֹנוֹת יָדַיִם שְׁלוּחוֹת מִכֶּלֶא וּמַרְתֵּף.

קוֹלָם הוֹלֵךְ כַּתֹּף, כַּחֲצוֹצְרָה וְכַשּׁוֹפָר.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הוּא בָּא הַקּוֹל, הוּא בָּא עַד פֶּתַח בֵּית-הַכְּנֶסֶת.

הוּא מִתְנַגֵן פֹּה כְּכִנּוֹר קָדוּם בְּמַנְגִּינַת “אַחֲרִית יָמִים”

בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב נֵצֵאָה, נְעָרִים, לַקְּרָב

(מִשְׂחָק הוּא לָנוּ? בְּרִית?) בְּשִׁיר-הַמַּהְפֵּכָה – –

הָיוּ מִלִּים לַ“מַּרְסֶלֵיזָה” – מֶרְחַקִּים.

הָיוּ מִלִּים לָהּ – תְּהוֹמוֹת וּרְקִיעִים.

הַלֵּב אָמַר שִׁירָה. צָהַל לָרֹן וְלֹא שָׁאַל.

בִּכְחוֹל הָעֶרֶב דִּמְדֵּם הַמֵּצַח הַלָּבָן – –

הַלֵּב צָהַל, וְאָח אָז סָח לַיֶּלֶד לֹא-שָׁאַל:

“רַנֵּן, אַתָּה תִּגְדַּל, לָשִׁיר תֹּאמַר – וְלֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, אֶל עַרְבִית אַחַת. גְּבוֹהָה בָּעַרְבִיּוֹת.

נְבוֹכָה מֵחֲלוֹם. מְפֻתָּלָה מִסִּמְטָאוֹת.

עוֹלָה הִיא בְּאֵין-שֵׁמַע בְּמַעֲלֵה הָ“אוֹסְטְרַבְּרָמָה”.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

הַשֶּׁלֶג מְרַקֵּד רִקּוּד שֶׁל צְחוֹר כֹּה רְקִיעִי.

הַמִּדְרָכוֹת – עַל בִּרְכֵּיהֶן. צַיְלָנִיּוֹת, יִרְאוֹת-שָׁמַיִם.

רוֹאוֹת הֵן אֶת “הָאֵם”, אֶת הַקְּדוֹשָׁה,

וְהָרְחוֹב, כַּשַּׁחַק, נוֹגֵהַּ וְגֹוֵעַ – –

הָהּ, מַה נָּפַל? נִנְעֶצֶת חֶרֶב בְּגַבִּי

אוֹ רַק מֶבָּט כָּזֶה; מָה רָעַדְתְּ, עַרְבִיתִי?

זֶה עֵין-הַחֹרֶף בִּי תַּבִּיט מִצְּחוֹר-רִקּוּד,

וְאַחַת תְּפִלָּה עֲלוֹת הִמְרִיאָה – וַתִּצְנַח – –

עַרְבִית אַחַת! וְהִיא גִלְּתָה לַנַּעַר כִּי שָׁאַל:

“אַתָּה גָדַלְתָּ, שָׁאוֹל תִּשְׁאַל – וּלְהָשִׁיב הֵן לֹא תּוּכָל”.

שָׂאֵנִי, הַמַּסָּע, לְשַׁבְּתוֹתַי וּלְמוֹעֲדָי.

לַיְּעָרוֹת וְלֶהָרִים סָבִיב לָהּ לְעִירִי.

שָׁם שַׁרְנוּ, חֲלוּצִים, בִּכְנֻפְיָה “הַלְלוּיָה”.

הוֹבִילֵנִי, הַמַּסָּע.

לַכְּפָר. טוֹבָה בִּקְתָּה צוֹפָה אֶל הַקָּמָה חֻלִּין כֻּלָּהּ

מִבֵּית-חוֹמָה שֶׁל אָב-וָאֵם רוֹגְעֵי-שַׁבָּת.

הָיָה תַּבְלִין בְּפַת-קִבָּר שֶׁל אִכָּרִים

וּ“זְמִירוֹת” הִנְעִים חָלָב רוֹעֵף מֵעֲטִינִים.

וּבַיַּעַר אֳרָנִים הִטִּיפוּ שְׂרָף – תּוֹרָה לָן חֲדָשָׁה

וְהַרְרֵי-הַנֶּשֶׁר אִמְּצוּנוּ וְגִדְּלוּנוּ.

לָעוּף, לָעוּף מִפֹּה! כִּי כָּל מִבְטָח הוּא הַר-פְּרָצִים

וּבַמַּרְגּוֹעַ – גַּעַשׁ-לַבָּה

לָעוּף! – וְהֵד עָנָה לַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁאַל:

“לָעוּף! גָּדַלְנוּ – וְלָלֶכֶת לֹא נוּכָל”.

אֲהָהּ, אֵיכָה לִטְּפוּ אֶתְכֶן עֵינֵינוּ,

בְּקָתוֹת צִדְקָנִיּוֹת, טוֹבוֹת-לֵבָב!

אֵיכָה דָבַקְנוּ כֹּה בָּכֶם, תְּמִימֵי-הָעַיִן,

הָרֵי פּוֹנָר!

לַמֶּרְחַקִּים שָׁלַחְנוּ מֶבָּטֵינוּ-מְרַגְּלִים

וְלֹא רָאִינוּ: עַל קְבָרוֹת נִשְׁבֹּת אֶת שַׁבַּתֵּנוּ.

רַבַּת יָדַעְנוּ, אַךְ לֹא זֶה אֹרַח-נְצָחִים שֶׁלְּהָרִים:

רְאוֹת כָּל תּוֹעֵבָה – וְלֹא לָנוּעַ!

אַתֶּם עֲמַדְתֶּם, הָרֵי פּוֹנָר, עִמְדוּ! עֲמֹדוּ!

הַרְבֵּה נָפַל פֹּה מִן הָעָם. וְגַם הָאֵם, הָאֲחָיוֹת – –

מֶבָּט אֶחָד עוֹד נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ שֶׁבַּמִּדְרוֹן

וְנִיעַ הַשְׂפָתַיִם טֶרֶם-קֵץ יָנוּד עוֹד פֹּה.

אַתֶּם עֲמַדְתֶּם! – אַל לִי דָבָר תַּגִּידוּ. וְלֹא אֶשְׁאַל.

גָּדַלְתִּי, וְגָדַל שִׁבְרִי עִמִּי מִקַּלֶּלְכֶם: “אַל טָל!”

תש"ה

---

המורה הזקן

מאת

משה בסוק

כבר הייתי רוצה לשבת מחר

בחדר שלי קטן וצר בירושלים,

לפני תנ"ך, ספרי לימוד,

מלון עברי, נייר, עפרון.

יאנוש קורצ’אק

"חֶדֶר קָטָן מִי יִתֵּן לִי בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

נְיָר שֶׁמַּלְבִּין, עִפָּרוֹן".

הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן מְבַקֵּשׁ, וּמוֹסִיף:

“חֶפְצִי אַחֲרוֹן”.

כֵּן, עוֹד מִשְׁאָלָה לוֹ, וְהִיא בַּיְשָׁנִית

כַּיְלָדִים שֶׁאָהַב וְכַטָּף:

סֵפֶר – מִלִּים עִבְרִיּוֹת בּוֹ כֻּלָּן נִפְגָּשׁוֹת,

וְהוּא גֶשֶׁר-אוֹר מֵאָלֶ“ף לְתָ”ו.

בְּפִי הַגְּדוֹלִים הוּא נִקְרָא כְּדַרְכָּם: הַמִּלּוֹן;

מְשַׁעְמֵם – יְלָדִים יֵשׁ פּוֹסְקִים אֶת פְּסוּקָם.

אַךְ זֶה סֵפֶר פִּקֵּחַ, הַכֹּל הוּא זוֹכֵר –

מִכָּל הַדּוֹרוֹת הוּא לָמַד וַיֶּחְכָּם.

הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן הִתְבַּיֵּשׁ… וּבִקֵּשׁ –

וְהוּא אַךְ לָתֵת וּלְהוֹסִיף הֵן הִסְכִּין.

אוּלַי הוּא אָמַר גַּם לָשׁוּב הֱיוֹת יֶלֶד –

מִזֶּה הוּא שָׁתַק. כִּי חָכַם וְהִזְקִין.

הַמּוֹרֶה, הַמּוֹרֶה, אוֹמְרִים, כִּי הָלַךְ.

עִם כָּל הַיְלָדִים הוּא הָלַךְ. כֵּן, כֵּן.

הַמְסַפֵּר הוּא לָהֶם? מָה אַגָּדָה תְּסֻפַּר עוֹד?

אוּלַי הוּא יוֹדֵעַ, הַמּוֹרֶה הַזָּקֵן.

– – עֲצוּב-עַיִן הַחֶדֶר בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם.

בּוֹכֶה עִפָּרוֹן עַל צַוְּארֵי הַנְּיָר. יְתוֹמִים.

הֵם יוֹדְעִים: לֹא יָשׁוּב הַמּוֹרֶה, לֹא יָבוֹא.

וְאוּלַי הוּא יַבִּיט אֲלֵיהֶם מִמְּרוֹמִים?

אַךְ אַתֶּן, הַמִּלִּים, צְאוּ מִן הַסֵּפֶר.

פִּשְׁטוּ בַּדְּרָכִים, שַׁאֲלוּ-נָא כָּל תֵּל. – –

עִצְרוּ נָא, מִלִּים עִבְרִיּוֹת, עֲמֹדְנָה:

לַמּוֹרֶה הַזָּקֵן אַתֶּן קֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

תש"ה

---

לֹא בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה

מאת

משה בסוק

לֹא בְּאֶרֶץ מוֹרִיָּה, לֹא עַל הַר מֵהָרֶיהָ,

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, בְּלִי שְׁנֵי נְעָרִים.

חֲמוֹר לֹא חָבַשׁ, עֵצִים לֹא בִּקֵּעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, אֵין קוֹל, אֵין דְּבָרִים.

אֵשׁ בַּיָּד לֹא לָקַח וְלֹא מַאֲכֶלֶת.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ בֵּין עֲדַת יְהוּדִים.

עֲצֵי-הָעוֹלָה גַם לֹא שָׂם עַל הַיֶּלֶד.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, הוֹלְכִים עֲקוּדִים.

אָבִי! נִשֵּׂאת עַיִן חוֹנֶנֶת. – הִנֵּנִי.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, מַחֲרִישׁ-מַחֲרִישׁ.

אָבִי! פּוֹצֵר קוֹל. הֲלֹא תְּבָרְכֵנִי.

הַלַּיְלָה נוּבָל מָאתַיִם הָאִישׁ.

– לֹא, בְּנִי. לֹא תֵּרֵד עִמָּהֶם, הַמָּאתַיִם.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ, דְּמוּמִים, יַחְדָּו.

אָבִי! הַתְחַכֶּה לְמַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם?

(כּוֹכָבִים רוֹטְטִים). בָּרְכֵנִי נָא, אָב.

– קַדִּישִׁי, בֵּין טוֹב לֹא תֵּדַע לְבֵין רֹעַ.

הוֹלֵךְ אָב עִם יַלְדּוֹ: יְשַׁלְּחוּ בִּי אֶת יָדָם.

הֲשֶׂה אַתָּה, אַבָּא, תַּחְתַּי כִּי תָּבוֹאָה?

– יַלְדִּי, אַתָּה גְדַל וְהָיִיתָ אָדָם.

יָדַעְתָּ, אָבִי: לִגְדֹּל כֹּה שָׂמַחְתִּי.

חָרֵד אָב אֶל יַלְדּוֹ: כְּבֶן עֶשֶׂר אַתָּה.

הֲתִזְכֹּר? הֲלֹא נַחַת מִמְּךָ לֹא חָשַׂכְתִּי.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ, בְּנִי: יַלְדִּי לֹא חָטָא!

נוֹשֵׂא עַיִן הָאָב: לֹא קוֹל וְלֹא אַיִל.

תַּחְתֶּיךָ, בְּנִי, אֲנִי אֶעֱלֶה. – –

הָרוּחַ נֶאֱחֶזֶת בַּגֶּדֶר, בַּתַּיִל.

הַמִּלִּים נֶאֶסְפוּ – יְגוֹנָן הֲיִכְלֶה? – –

תש"ו

---

על הבאר שבגן, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

החצב נראה בארץ, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

עוד יום לך אתן, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

הגן הנטוש, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

אבנים שידיתי, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

סֻיָּם השיר, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

יום זכרון, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

בנְשֹׁר הרגעים, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

שוב קראתי בשמך, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

כלניות קטפת לי, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

יש לשדה, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

לילה בשדרה, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

מפליגה את מן העמק, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

קומי צאי לקראת הגשם, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

---

הבת, בתוך הכותר ‘מאחורי הזורע’

החוף השקט

מאת

משה בסוק

---

בַּיָּרֹק וּבַשָּׁרָב

מאת

משה בסוק

בַּיָּרֹק וּבַשָּׁרָב

פֹּה יוּקַם אֲשֶּר חָרָב.

רֵיחַ מַיִם וּמְחוֹלָם -

וּפָרַח חֲלוֹם חֻלַּם.

וּמִסֵּפֶר, יְעֻלְעַל

בְּיַד תִּינוֹק – עוֹלָם יִצְהַל.

עַלְעֲלִי, יַד תִּינוֹקִית,

בְּכַפֵּךְ שִׁירִי אַפְקִיד.

אב תש"ט

---

בְּדֶרֶךְ הָאֳרָנִים

מאת

משה בסוק

וּכְבָר גָּדַלְתְּ. כִּפַּת רֹאשֵׁךְ תַּאְדִּים.

רַגְלַיִךְ מוֹלִיכוֹת מִבֵּית-הַיְלָדִים.

קַזּוּאָרִינָה בַּשְּׂדֵרָה אוֹתָךְ סוֹקְרָה:

שְׁבָטִים לָהּ, מְחָטִים – וְלֹא דוֹקְרָה.

חֹרְשָׁה בַּדֶרֶךְ. וְרִשְׁרוּשׁ שֶּל אַפְלוּלִית.

וְאַתְּ נִכְנֶסֶת לְתוֹכָה, פִּתְאֹם – שְׁלוּלִית.

גְּבֹהִים הֵם, יֱרֻקִּים הֵם סוֹדוֹת הָאֳרָנִים;

אַתְּ אֲלֵיהֶם נוֹשְׂאָה עֵינַיִם שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים.

צְעָדַיִךְ הַקְּטַנִּים שְׁבִילֵי-עָפָר פּוֹתְחִים,

וּבְנֵי-חֹרְשָׁה שָׁטִיחַ חוּם לָךְ מְשַׁטְּחִים.

קוֹל-פֶּתַע הִפְחִידֵךְ? – זֶה אִצְטְרֻבָּל זוּטָר,

בְּפִיּוֹתָיו הַפְּעוּרִים צַהֲלוּלֵי-מָטָר.

אַתְּ גַּחֲנִי, אַתְּ רַחֲמִי אֶת הַנּוֹפֵל:

רַבִּים זַהֲרוּרֵי בָּן-אֹרֶן זֶה אָפֵל.

“נֵלֵך – קָרָאת אֵלַי – בְּדֶרֶךְ הָאֳרָנִים” –

דְּבָרַיִךְ לִי פְּרָחִים: פְּתוּחִים וְרֵיחָנִים.

לְכִי, הַבַּת, בְּדֶרֶךְ אֳרָנַיִךְ וְנֵלֵךְ.

מִן הַיָּרֹק, מִן הַמַּתְמִיד, אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ.

תש"י

---

מַעֲרִיב

מאת

משה בסוק

עַל חֶבֶל יַלְדָּה מְנַתֶּרֶת,

בַּגִּנָּה מְרַקְּדָה הַמִּמְטֶרֶת:

הַעֲרִיבָה, הַיּוֹם: הַיַּלְדָה תְּנַתֵּר,

הַעֲרֵב: הַמִּמְטֶרֶת תַּמְטֵר.

צְלָלִים מִתְדַּבְּקִים לְגָדֵר,

וְנַעַר נִשְׁבָּע וְנוֹדֵר:

הַעֲרִיבָה, הַיּוֹם: צֵל דָּבֵק לְגָדֵר,

הַעֲרֵב: עוֹד הַנַּעַר נוֹדֵר.

קֵן עָלוֹם בֵּין עַנְפֵי הָאִילָן,

חִמְרִיּוֹת מַנְעִימוֹת אֶת קוֹלָן:

הַעֲרִיבָה, הַיּוֹם: קֵן עָלוּם בָּאִילָן,

חִמְרִיּוֹת בּוֹ יַנְעִימוּ קוֹלָן – –

תש"ח

---

עַד הַסּוֹד הָאַחֲרוֹן

מאת

משה בסוק

וּכְבָר גָּדַלְתְּ. קוֹשֶׁרֶת שְׂרוֹךְ.

יוֹדַעַת קֶשֶׁר לְהַתִּיר.

שֻׁלְחָן עוֹזֶרֶת לַעֲרֹךְ

וְלֹא שׁוֹכַחַת שִׁיר.

פַּרְפַּר אַתְּ בִּמְעוּפֵךְ. צִפּוֹר.

עִם נַחְלִיאֵלִי טַסְתְּ וּבָאת.

עַד שֵׁשׁ יוֹדַעַת אַתְּ לִסְפֹּר,

וּבַשְּׁבִיעִי – שַׁבָּת.

חָצָב הֵבֵאת כִּי בָא הַסְתָו,

מִגִּנָּתֵנוּ – חַרְצִיּוֹת.

וּמִסִּפְרֵךְ, בּוֹ אָלֶ“ף-תָּי”ו,

קָטַפְתְּ אֶת הַקְּטַנָּה, הַיּוֹ"ד.

וּכְבָר עוֹנֶה לָךְ עִפָּרוֹן

בִּמְשֻׁלָּשִּים וּבְמַעְגָּל.

וְאֶת הַסּוֹד הָאַחֲרוֹן

לֹא אֲגַלֶּה – וְלֹא אֲגַל.

תש"י

---

נִתְקַנֵּא בַּחֶרְמוֹן הַגּוֹלָן...

מאת

משה בסוק

נִתְקַנֵּא בַּחֶרְמוֹן הַגּוֹלָן,

גִּלְעָד – בְּהַר-כְּנַעַן.

הַר אֶל הַר בִּצְחוֹר-שֶׁלֶג קוֹרֵא,

וְזֹךְ אֶל זֹךְ יַעַן.

אוֹרְחַ מֵעֵבֶר לַיָּם!

צְאִי-רְאִי נָא, הַבַּת:

בְּגַנֵּךְ הַיָּרֹק מִתְפָּרֵחַ

הַלֹּבֶן בִּשְׁבָט.

עַל דִּקְלֵךְ,עַל אָרְנֵךְ וּבְרוֹשֵׁךְ, -

אֵיזֶה עֶצֶב לָבָן!

מְנַתְּרִים עַל הָאָרֶץ, מְצַיְּצִים

תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַבָּן…

שבט תש"י

---

יוֹנֵי עֶרֶב

מאת

משה בסוק

הוּעַם גּוֹלָן. שׁוֹבָךְ נִפְתַּח.

מַשַּׁק כְּנָפַיִם – וּמַטָּח.

מֵעַל לַגַּג וְלָאִילָן

יוֹנִים יָצְאוּ לְטִיּוּלָן.

עַל הַמִּרְפֶּסֶת הֵן חָגוֹת;

לִשְׂדֵה-אַסְפֶּסֶת מַפְלִיגוֹת.

וְאַתְּ, כָּעֶרֶב, מַבִיטָה:

יוֹנִים אַיָּן? אֵי הַכִּתָּה?

וּכְבָר חוֹזְרוֹת הֵן, מַהְגּוֹת.

סוֹקְרוֹת שָׁבְכָן מֵעַל גַּגּוֹת.

פִּתְאֹם, בִּזְנִיק צַהֲלוּלִי

צָלְלוּ בִּנְהַר הָאַפְלוּלִית.

וְהַדְּמָמָה בִּקְצֵה זַלְזַל

תִּרְעַד, גּוֹזָל וַדַּאי, גּוֹזָל.

“הוּא לֹא יָעוּף? לְבַד נִשְׁאַר?” –

עֵינֵךְ רוֹחֶמֶת בּוֹ תִּגְעַר.

עוֹלוֹת יוֹנִים אָבְדוּ, צָפוֹת.

אוֹפְלוֹת כְּנָפַיִם וְרָפוֹת.

דִּדָּה גוֹזָל אֶל הַשּׁוֹבָךְ.

לְזַלְזַלִּי רַק לֹא רָוַח.

שבט תש"י

---

עֶדְיֵךְ

מאת

משה בסוק

גָּדַלְתְּ מְאֹד. לָךְ אָח נִתַּן:

עִדּוֹ, עֶדְיֵנוּ, הַקָּטָן.

“כָּל צַעֲצוּעַי לוֹ הֵם כֻּלָּם” –

וְעֵד גִּלְעָד, וְעֵד גּוֹלָן.

“וְאַךְ יִגְדַּל אוֹתוֹ אוֹבִיל” –

לָךְ הַשָּׂדֶה וְלָךְ הַשְּׁבִיל.

אַתְּ הוֹבִילִיהוּ, יִתְבּוֹנֵן

הֵיכָן חוֹחִית בּוֹנָה לָהּ קֵן.

וְחוּדִי לוֹ אֶת הַחִידָה:

חֲסִידָה עַל רֶגֶל יְחִידָה.

אַלְּפִיהוּ אַתְּ, מַה בֵּין דְּמוּמִית

לְצִבְעוֹנִי, רֹאשׁוֹ מַשְׁמִיט.

יַכִּיר עָנְן מָטָר מוֹרִיד

וְרוּחַ אֶת לֶחְיֵךְ מַוְרִיד.

וּתְנִי לַנַּדְנֵדָה תְּנוּפָה:

הַמְרֵא, אָחִי, בִּמְעוּפָהּ.

וְרוּצוּ רוּץ, בִּתִּי וּבְנִי,

כִּנַּרְתִּי וְיַרְדֵּנִי.

תמוז תש"י

---

עִמְעוּם (שָׁלוֹם לָךְ הַמְּדוּרָה)

מאת

משה בסוק

שָׁלוֹם לָךְ, הַמְּדוּרָה.

שָׁלוֹם לָךְ, הָעוֹמֶמֶת.

יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה

פָּנֶיהָ מְצַמְצֶמֶת.

בִּשְׂדוֹת הָאוֹר שֶׁל לַ"ג

עָמַרְתִּי וְאִלַּמְתִּי.

אֶת כָּל זִיהוֹר לִקְצֹר

אָמַרְתִּי – וְקִיַּמְתִּי.

הַנִּיצוֹצוֹת פָּרְחוּ –

אוֹבְדָה דַרְכָּם, נִסְתֶּרֶת.

נִיצוֹץ בְּכַף יָדִי

חָתַמְתִּי לְמִשְׁמֶרֶת.

אוֹדֵךְ, עַל שַׁלְהַבְתֵּךְ,

אוֹדֵךְ, כּוֹרַעַת.

בְּנִיצוֹצֵךְ שָׁאַרְתְּ,

בְּנִיצוֹצֵךְ חַיָּה אַתְּ.

שָׁלוֹם לָךְ, אֵשׁ חוֹגֶגֶת –

שָּלוֹם לָךְ, הַדּוֹעֶכֶת.

יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה

הַבַּיְתָה כְּבָר הוֹלֶכֶת.

תמוז תש"י

---

הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת

מאת

משה בסוק

הָאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת הֵן –

מִן הַגַּן וּמִן הַטָּף.

וְלֹא רַבּוֹת הֵן בְּמִסְפָּר –

מֵאָלֶ“ף וְעַד תָּי”ו

הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת –

מְלֵאוֹת חָכְמָה כְּמוֹ רִמּוֹן.

סְפָרִים שְׁלֵמִים כּוֹתְבוֹת הֵן,

וְשִׁירִים יוֹדְעוֹת – הָמוֹן.

הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ!

בָּנוֹת וַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת.

הוֹלְכוֹת הֵן יַחַד בַּשּׁוֹרָה,

וְיָד בְּיָד הֵן מְשַׁלְּבוֹת.

וְאַף אַחַת קוֹל לֹא תָּרִים,

וְלֹא תִּקְפֹּץ: אֲנִי! אֲנִי!

תָּמִיד חַיּוֹת הֵן בְּשָׁלוֹם,

וְלֹא רָבוֹת הֵן עִם בָּנִים.

הִנֵּה הֵן כְּבָר אוֹמְרוֹת:

“שָׁלוֹם לָךְ, כִּתָּה אָלֶ”ף, שָׁלוֹם!"

וְחוֹחִיּוֹת מֵעַל הָעֵץ עוֹנוֹת,

וּסְנוּנִיּוֹת שֶׁבַּחַלּוֹן - -

תשי"ב

---

סַפָּנִית, הוֹ סַפָּנִית שֶּלִי!

מאת

משה בסוק

וּכְבָר אַתְּ מַפְלִיגָה מִמֶּנִי,

הַרְחֵק מְאֹד.

כָּל סֵפֶר בְּיָדֵךְ – סְפִינָה הוּא,

מִפְרַשׂ מַלְבִּין – כָּל אוֹת.

אַתְּ מִתְעַלֶּמֶת מֵעֵינַי,

וַאֲחַפְּשֵׂךְ – לַשָּׁוְא.

כִּי אֶמְצָאֵךְ – עִמִּי אַתְּ

וְאֵינֵךְ עַכְשָׁו.

הֵן לֹא אֹמֵר: קִנֵּאתִי.

לֹא אֲהַרְהֵר: חֲבָל.

אֶרְאֵךְ, הוֹ סַפָּנִית שֶׁלִּי –

הַלֵּב עִתִּים, פָּשׁוּט, נִבְהָל.

כִּי רַב מִדַּי הַטַּעַן

וְכָבֵד מִדַּי.

אֲנִי עוֹמֵד פֹּה עַל הַחוֹף

וְשׁוֹמְטוֹת יָדַי.

תשט"ז

---

עִדּוֹ

מאת

משה בסוק

… כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ

(דבה"י ב' י’ד, כ’ב )

א

הֵיכָן, הֵיכָן הוּא הַמִּדְרָשׁ?

וְלוּ פָּסוּק, בְּדַל מְגִלָּה!

מֵעֵדֶן הַתַּנַ"ךְ גֹּרַשׁ

וּלְצִחְיוֹן-מִדְבָר הָגְלָה.

לֹא גַל, לֹא יַד פֹּה לַנָּבִיא.

לֹא הֵד יִתְגַּל בּוֹ יִעוּדוֹ – –

הֱיֵה-נָא מִדְבָּרוֹ נָאוֶה,

נְוֵה-מִדְבָּר, בְּנִי עִדּוֹ!

ב

עִדּוֹ, עִדּוֹ.

לַיַּעַר – הֵד.

לַגֶּזַע – עֵד.

לָאָב – יַלְדּוֹ.

עִדּוֹ, עִדּוֹ.

לַשִּׁיר – הַגְּדִי.

לָאֵם – עֲדִי.

לָעַד – עִדּוֹ.

ג

אוּדְעִיד – זֶה רַק צְלִיל,

וְהוּא צְלִילַיִם,

אוּדְעִיד – מִין חָלִיל,

וּבוֹ חֲלִילַיִם:

אוּדְ – עִיד!

אוּדְעִיד הִיא חִידָה,

חִידָה הִיא עִידְאוּד.

מִי יִפְתֹר? מִי יֵדַע!

אָשׁוּב וְאָחוּד:

אוּדְעִיד

וְעִיְדאוּד!

תש"י

---

הַסַּיָּר הַקָּטָן

מאת

משה בסוק

בְּמִשְׁקֵנוּ יֵשׁ סַיָּר,

אָח-זְקוּנִים לַסַּיָּרִים.

לֹא בַּגַּיְא וְלֹא בָּהָר

הוּא יַצְפִּין וְגַם יַדְרִים.

מְכֻנָּס הוּא וּמְכֻרְבָּל

וּגְלוּיוֹת רַק רוֹאוֹתָיו.

כָּל סַיָּר כָּךְ, כַּמְקֻבָּל:

גְּלוּי-עֵינַיִם – וּמְעֻטָּף.

הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל חֲלוֹם

הִצְנִיחוֹ אֶל הֶחָלָל.

זִיו קִדְּמוֹ, צִנַּת-יַהֲלוֹם –

וְהוּא עוֹלָל – –

זַהֲרוּרִים גּוֹלְשִׁים אֵלָיו,

וְלַצֵּל יָדוֹ יוֹשִׁיט.

יֶאֱרֹב לְנִיד חָלַף,

וּבוֹלֵשׁ כָּל רִשְׁרוּשִׁית.

אֶל מִשְׁקֵנוּ בָּא סַיָּר

(מִי מַלְעִיג: תִּינוֹק נוֹלָד!)

אֶרֶץ לוֹ גְדוֹלָה – הַכְּפָר,

הַמִּטּוֹנֶת – לוֹ מִשְׁלָט.

אייר תשי"א

---

שְׁקִילַת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ

מאת

משה בסוק

– הַכֹּהֶנֶת כָּאן בַּקֹּדֶשׁ,

מַה תְּפִלָּה אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת?

– רַק שְׁקִילָה אֲנִי שׁוֹקֶלֶת:

זוֹ שְׁקִילַת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ.

– זוֹ תְּפִלַּת-מוֹסָף שֶׁל עִידִי?

חֹק שׁוֹמֵר הַבֵּן, הוֹסִיף?

כַּמָּה זֹהַר, כַּמָּה זִיו?

הַמְטַפֶּלֶת, לִי הַגִּידִי!

– פֶּלֶס יֵשׁ לְאֶבֶן-חֵן,

לַפְּנִינָה – מֹאזְנַיִם –

אַךְ הָאוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם? –

אֵין מִשְׁקָל לוֹ, אֵין –

נָּם אָיִן.

תשי"א

---

הָאֱנוֹשׁוּת בַּת הּשָּׁנָה

מאת

משה בסוק

הָאֱנוֹשׁוּת בַּת-הַשָּׁנָה

עַל אֶרֶץ כַּף רּגְלָהּ מַצֶּגֶת. – –

צוֹפֶה הֲלִיכָתָה הָרִאשׁוֹנָה

לִי אֶתְיַצֵּב מִנֶּגֶד.

לְבָד, לְבָד! צְעָד וּצְעִיד!

כֹּה אֲדָרִי, אַדִּיר הַצַּעַד.

אָבִיב רִאשׁוֹן, אָבִיב שֶׁל עִיד –

אַל מְעִידָה! אַל מַעַד!

תשי"א

---

הַמִּלּוֹן שֶׁלְּךָ...

מאת

משה בסוק

הַמִּלּוֹן שֶלְּךָ – חוֹשְבִים –

עָנִי מִבֶּן-יְהוּדָה וּמִגּוּר.

אַךְ הֲגָיִים שֶׁלְּךָ רוֹשְׁפִים

רִשּׁוּף בִּלְתִּי-שָׁגוּר.

לָשׁוֹן לְךָ – שֶׁלְּךָ כֻּלָּהּ.

חַדְשָׁן אַתָּה. וְנִיב תִּבְרָא.

לָשׁוֹן לְךָ – לְשׁוֹן סְגֻלָּה,

וְלִי תְגַל שְִׁברָהּ.

תשי"ב

---

אֵין וָיֵש

מאת

משה בסוק

וּכְבָר תֵּדַע לְהִתְבַּיֵּשׁ,

וּבִמְבוּכָה לָבוֹא.

וּכְבָר תָּשִׂים לְךָ מַחְבוֹא:

עִדּוֹ – אֵין יֵשׁ!

פִּתְאֹם- לְפֶתַע תַּעֲלֶה.

כַּפּוֹנֶת לִי תּוֹשִׁיט.

צַחְקוּק בַּשֵּׁן הַחֲמִשִּׁית.

וַאֲנִי אוֹתְךָ מָלֵא – –

תשי"ב

---

שָׁאוּל אַתָּה

מאת

משה בסוק

שָׁאוּל אַתָּה אִתִּי,

הַיּוֹם. כִּתְמוֹל.

אוֹדֶה עַל הֱיוֹתְךָ,

לְנֹכַח אַל- חֲמוֹל.

שָׁאוּל אַתָּה, עֵינֶיךָ.

זֶה מִצְחֲךָ הָרָם.

וְשִּיחַ שִׂפְתוֹתֶיךָ;

הַשִּׂיחַ הַמְדֻמְדָּם.

אִוֶּלֶת הִיא קַוּוֹת,

וּפֶשַׁע – הִוָּאֵשׁ.

כָּל עוֹד אַתָּה יֶשְׁךָ,

וּבִכְיְךָ עוֹד יֵשׁ – –

תשי"ב

---

לֹא לִבְּךָ הוּא

מאת

משה בסוק

לֹא לִבְּךָ הוּא הַהוֹלֵם פֹּה.

לֹא חָזְךָ הוּא הַנּוֹשֵׁם כֹּה.

אֵיזֶה נֶשֶׁם. אֵיזֶה הֹלֶם.

יְצוּר-בַּרְזֶל, צֶלֶם גֹּלֶם.

פְּעוֹר-הַלֹּעַ. גְּדָל-הַזְּרוֹעַ.

וּשְׁרִירָיו-עָשׁוֹת – אַךְ נוֹעַ!

קוֹל סְאוֹן. עָלֹה וָרֶדֶת.

זוֹ חִיּוּת מַכָּה, בּוֹרֶדֶת.

מַה לְּךָ, בּן רַךְ, מָשׁוּחַ,

וְלָזֶה הַקַּר וְהַקָּשׁוּחַ?

הָהּ, מַלְאַךְ-שָׁמַיִם בִּנְחֻשְׁתַּיִם,

אֵיךְ תִּפְרֹץ בְּלִי יָדַיִם!

תשט"ז

---

אֱלֹהִים לֹא נִסַּנִי...

מאת

משה בסוק

אֱלֹהִים לֹא נִסַּנִי. לֹא אָמַרְתִּי: הִנְּנִי!

לֹא בָּנִיתִי מִזְבֵּחַ. עֵצִים לֹא עָרַכְתִּי.

וּבְנִי, יְחִידִי, שֶׁאָהַבְתִּי, חָשַׂכְתִּי –

עַל הַמִּזְבַּחַ. מִמַּעַל לָעֵצִים.

מַאֲכֶלֶת לָקַחַת – יָדִי לֹא שָׁלַחְתִּי.

לֹא קוֹל. לֹא מַרְאֶה. לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שֶׂה.

וְעַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים –

בְּנִי.

שׁבוּעָה לֹא שָׁמַעְתִּי: “אַרְבֶּה אֶת זַרְעֶךָ.”

וְחוֹל וְכוֹכָב לֹא הָיוּ לְעֵדִים…

הֲקוֹם עוֹד תָּקוּם מֵעַל הַמִּזְבַּחַ

וְהָלַכְנוֹ יַחְדָּו, בְּנִי?! – –

תשי"ב

---

בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה

מאת

משה בסוק

שִׁירִי, אִמָּא, שִׁיר לַבֵּן.

שְׁאֵלָתוֹ עַזָּה מִמָּוֶת: עוֹד!

עַל לֶחְיֵךְ דְּמָעוֹת –

וְקוֹלֵךְ רוֹנֵן.

לֹא זוֹרְעִים דּוֹמְעִים כָּךְ.

לֹא קוֹצְרִים שָׁרִים כָּךְ.

כָּכָה שָׁרָה אֵם לִבְנָהּ

בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה – –

אדר תשי"ב

---

אִמְרוּ כִּי הָיָה זֶה...

מאת

משה בסוק

אִמְרוּ, כִּי הָיָה זֶה סִפּוּר שֶׁל בַּדִּים.

אִמְרוּ: לַהֲדָ"ם

בְּיָדִי תִּינוֹקִי. פְּעוּטִי בּידִי.

בַּכְיָן וְחַיְכָן וְאַכְלָן וְאָדָם.

הַאֲנִי הִתְיָצַּבְתִּי מוּל הַהוּא שֶׁקָּרַב עַד הֲלוֹם

וּבְיָדוֹ הַחֶרְמֵשׁ – –

“לֹא אֶתֵּן! לּא אֶתֵּן! לֹא תִּפְרֹץ הַחַלוֹן!” –

וּבְיָדִי – אֶצְבָּעוֹת רַק חָמֵשׁ.

אִמְרוּ: שֹאִי בְּנֵךְ! הָיָה זֶה סִפּוּר שֶׁל בַּדִּים.

אִמָא, חַיְכִי: חֲלוֹם רָע – –

זֶה אַתָּה, תִּינוֹקִי, זֶה אַתָּה, בְּיָדִי.

וּמְאוּם לֹא קָרָה לָךְ, מְאוּם לֹא קָרָה – –

תשי"ב

---

הַכִּבְשָׂה

מאת

משה בסוק

בְּבַת-גַּלִּים, לְחוֹף שָׁקֵט,

כִּבְשָׂה פוֹעָה. וְאֵין נוֹקֵד.

לֹא דִיר, וְלֹא אֵבוּס לָהּ,

וְגֶשֶׁם רַד יָבוּז לָהּ.

אֵיכָה, כִּבְשָׂה, אֶל בֵּין חוֹלִים

הֻדַּחְתְּ, אֵיכָה אֶל חוֹל גַּלִּים?

וּמִי לָעֵץ, עַל שְׂפַת

הַיָּם, רַגְלֵךְ כָּפַת?

– פְּעִי-וּגְעִי. הֲלֹא תֵדַע:

לֹא לְבַדִּי פֹה עֲקוּדָה.

הַבֵּן, בִּנְךָ… שָׁם בַּחַלּוֹן…

אֵלָיו אֶקְרַב, אֶשָׂא שָׁלוֹם.

מִן הַשָׂדֶה, מִן הָאֲפָר,

מֵחַרְצִיּוֹת, מִפֶּרֶג-בָּר,

צַמְרִי לוֹ, חֲלָבִי,

הֲלֹא יֵצֵא, יִקְרָא:“אָבִי!”

– מִצֶּמֶר חַם, כִּבְשָׂה, קוֹלֵךְ,

מַחֶבֶל לְרַגְלֵךְ הוֹלֵךְ,

אַךְ הִגָּלִּי, עֲלִי אֵלָיו:

מְתוֹקוֹת עֵינַיִךְ מֵחָלָב – –

תשי"ג

---

אַסִּיר

מאת

משה בסוק

הַפַּרְפַּר הַלָּכוּד בְּכַף הָ“אָחוֹת” –

לְשַׂמֵּחַ לִבְּךָ הִיא הֵבִיאָה.

לִבּוּט הַפַּרְפַּר… אֶל הַפֶּרַח יִקְרָא,

אֶל מָתְקוֹ, אֶל תּוֹכוֹ שֶׁל גָּבִיעַ.

הַיָּם הַגָּדוֹל הַכָּבוּל בַּגָּדָה.

עַד גֶּדֶר הַבַּיִת יְנַחְשֵׁל וְיַגְבִּיהַּ.

נְחֻשְׁתָּיו שֶׁל הַיָּם… צִלְצוּלֵי הָאֵין-סוֹף

בְּאָזְנֶיךָ יַבִּיעַ.

הַשֶּׁה הַכָּפוּת אֶל הָעֵץ הַנָּטוּשׁ.

הוּא בָא עַד לַדֶּלֶת. אֵלֶיךָ הִגִּיעַ.

הַשֶּׁה הֶעָקוּד… הוּא פוֹעֶה, הָרַחוּם:

הוֹ בוֹא, יַחְדָּו עַל הַדֶּשַׁא נַרְגִּיעַ.

וְנִמְשָׁךְ הַסִּפּוּר עַל הַבֵּן הַטַּיָּס,

עַל הַבֵּן מִצְּבָא הָרָקִיעַ - -

מִכֹּחָהּ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ גָּבַר,

וּנְתִיב-נְשָׁרִים לוֹ יַבְקִיעַ.

פַּרְפָּרִי הַלָּכוּד! יַמִּי הַכָּבוּל!

שֵׂיִי הַכָּפוּת! טַיָּסִי הַמַּרְקִיעַ'

תשט"ז

---

מְבָרְכִים אֶת שׁוּבְךָ

מאת

משה בסוק

צְחוֹר הַתִּכְבֹּסֶת עַל חֶבֶל מָתוּחַ,

תְּנוּפַת נַדְנֵדָה, אַמִּיצָה וְעַזָּה,

וַרְדּוּתוֹ שֶׁל הַסֶּרֶט בְּרֹאשׁ הַיַּלְדָּה,

הַתַּלְתַּל הַשּׁוֹבָב, הַיָּד הַשְּׁלוּחָה לְתַקְּנוֹ,

הַוִּילוֹן הַמְסֻלָּק בַּחַלּוֹן הַמֵּצִיץ לִרְאוֹתְךָ,

תְּמוּנוֹת נִרְגָּשּוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעַל קִיר,

מִשְׂחָקִים שֶׁיָּצְאוּ נִפְעָמִים מִפִּנַּת-שַׁלְוָתָם,

הַכְּבִישׁ הַדּוֹהֵר, הַמַּכְרִיז: כְּבָר הִגַּעְנוּ –

כֻּלָּם מְעַגְּלִים מַעְגָּל עַל סְבִיבֶיךָ,

אוֹתְךָ לְרִקּוּד מַזְמִינִים הֵם – –

תשט"ז

---

פּוֹסְטְ פּוֹלִיוֹ

מאת

משה בסוק

הַשְּׂחִיָּה בַבְּרֵכָה, הַקְּפִיצָה מִמִּגְדָּל, הַצְּלִיחָה בַּכִּנֶּרֶת,

מְעוּפוֹ שֶׁל כַּדּוּר אֶל הַסַּל, הָרִיצָה בַמַּסְלוּל הַמְסֻיָּד,

רִגְשַׁת מִגְרָשִׁים, תְּשׁוּאוֹת יְלָדִים, צָהֳלַת מִפְגָּנִים,

הַהִלּוּךְ בַּשָׂדוֹת, הַשִּׁטּוּט בַּשְּׁבִילִים, הַטִּפּוּס בֶּהָרִים,

הִתְעַמְּקוּת הַמַּסָּד, הִתְרוֹמְמוּת הַפִּגּוּם, הִתְנַשְּׂאוּת הַגַּגּוֹת,

הַשִּׁתּוּל הַגָּחוּן, הָעִדּוּר הָרַחוּם, הַדְלָיַת הַנְּטִיעוֹת,

זַעֲקַת כְּלִי שָׁבוּר לָאוּמָן, אֶל יָדוֹ הַשּׁוֹפַעַת תְּבוּנָה,

חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַחֹמֶר הֱיוֹת נָלוֹשׁ וְנָצוֹר, הֱיוֹת כְּלִי,

גְּמִילַת חַמּוּקִים לַחִבּוּק הָאַמִּיץ, נְעִים-הַכְּאֵב,

צִפִּיַּת-הַמָּחוֹל לְרַגְלַיִם בָּאוֹת בְּסוֹד קֶצֶב יַחְדָּו,

זְכִירַת אַבָּא-אִמָּא יֶדְכֶם זוּטָרִית נְדִיבַת-הַתְּנוּעָה,

רַגְלְכֶם עַגְלוּלִית, חִנָּנִית-הַבִּעוּט, פַּזְרָנִית הַמְּאוּבוֹת –

כֻּלָּם נִקְהָלִים הֵמָּה פֹּה, רוֹצִים לִהְיוֹת זִכְרוֹנְכֶם,

רוֹצִים אֶחָד-אֶחָד וְיַחְדָּו לִהְיוֹת שֶׁלָּכֶם,

יְלָדַי,

עֲקוּדֵי הַשִּׁתּוּק.

תשי"ג

---

צֵל

מאת

משה בסוק

כַּף יָדְךָ מִתְפַּנְּקָה בְכַפִּי, תִּתְעַדֵּן,

וּשְׁנֵינוּ הוֹלְכִים פֹּה, אֲנַחְנוּ יַחְדָּו.

פֹּה הַנַּעַר יְרֹק-הַמֶּבָּט, הַיַּרְדֵּן.

נְהָרַת-רִגָּעוֹן. וַאֲנִי מְרֻדָּף.

מִזְרָם בּוֹ עָבַר בַּיַּרְדֵּן, קְדוֹרַנִּי.

מְעַמְעֵם אֶת עֵינֹו, מְאַפְלֵל.

חַמָּה לֹא לָקְתָה! וְאוּלַי זֶה אֲנִי

הַנִּשְׁקָף…גְּלוּי-עַיִן אֲנִי וּכְנוֹפֵל.

הִטִּיל אֶת אַרְסוֹ בִּי הַצֵּל מִמַּאֲרָב –

טְרַדְתִּיו בְּמַקְלִי, גֵּרַשְׁתִּיו בְּלֹאִי.

מְחַרְמֵש אֶת יָדוֹ, מְחַלְחֵל כְּאֶל קְרָב:

הָשִׁיבָה הַטֶּרֶף הוֹצָא מִלֹֹּעִי!

אַל תִּשְׁעֶה, מֻצָּלִי, אַל תִּשְׁעֶה לַמִּזְרָם

הַקּוֹדֵר, לָאֲנִי הַנִּשְׁקָף בַּיַּרְדֵּן.

הַקְשֵׁב לַהַרְדּוֹף הַלּוֹהֵט בְּקוֹל רָם,

פַּנֵּק יָדְךָ בְּכַפִּי, פַּנֵּק וְגוֹנֵן…

תשט"ז

---

לַגִּבְעוֹל וְלַסְּדָן

מאת

משה בסוק

– – הַבַּת – גִּבְעוֹלִית, חֲלוֹמִית, מְכֻנֶּסֶת.

הַבֵּן, הַסְּדָנִי – שַׁלִּיט וְרַב-חֶסֶד.

הַבְּרוֹשׁ בַּחַלּוֹן, צִפָּרְנִים בַּאֲגַרְטֵל –

נִטְעֵי-אִהֲבָה פֹה נָטַע הַשּׁוֹתֵל.

חֹרֶף וָקַיִץ עֵינֵנוּ צִלַּלְנוּ.

שַׁחֲרִית וַחֲצוֹת אֶת גַּנֵּנוּ טִלַּלְנוּ.

לַבַּת וְלַבֵּן, לַגִּבְעוֹל וְלַסְּדָן –

צִלּוּלוֹ שֶׁל הָעַיִן, טִלּוּלוֹ שֶׁל הַגַּן – –

תשי"א

---

בַּזֶּלֶת וְחוֹף-הַרְדּוֹפִים

מאת

משה בסוק

מוּל כְּנֶסֶת-גַלִּים – נְהָרָה בַּכָּחֹל – הִתְיַצְּבָה לָהּ בַּזֶּלָת.

גִּבְהַת-לֵב. גּוּשִׁית-שֵׁת. וְעוֹטָה עֲדֵי שֹׁבֶל זְעֵפוּת כְּאַדֶּרֶת.

בְּסַעַר כָּבוּשׁ מֵעָלֶיהָ כָּל קֵן, כָּל צִפּוֹר מְנַשֶּׁלֶת.

גַּלִּים מַרְבִּים לַהַג לָבָן – בַּשְּׁתִיקָה הָאַחַת הִיא קוֹדֶרֶת.

אָבִיהָ – הַר גַּעַשׁ, וְאִמָּהּ הַלַּבָּה שֶׁפָּרְצָה לָהּ צוֹהָלָת.

מִנֵּבֶךְ מַתְהִים אָז זֹרְקָה לַמְּרוֹמִים – הִיא זוֹכֶרֶת.

הִפְקִירוּהָ גַם אַבָּא, גַם אִמָּא? – אַךְ לֹא יֱתוֹמָה הִיא, לֹא יֶלֶד.

ִנקְלִים לִטּוּפַיִךְ, מִסְכֵּנוֹת סוּפוֹתַיִךְ, אֶח, סַבְתָּא כִּנֶּרֶת.

אַךְ יֵשׁ וַחֲצוֹת לַבַּזֶּלֶת תִּקְרַב בִּצְעָדִים יְחֵפִים,

ְוזֵר בְּיָדֶיהָ חָבוּק, זֵר-עֲנָק: חוֹף הַרְדּוֹפִים –

וְהָיָה הַוָּרֹד, כִּנְשִׁימַת סְעָרָה, בִשְׁחוֹר הַבַּזֶּלֶת – –

נוֹשְׁרָה זְעַפוּת, נֶאֱסֶפֶת, שְׁתִיקָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּגַל צַהֲלוּלִים,

חַיַּת-הַבְּרֵאשִׁית מִתְבַּיֶּתֶת, עִם סְדָן וְעִם רֶגֶב תַּשְׁלִים –

לִהְיוֹת לְמַסָּד פֹּה וָקִיר, לִהְיוֹת לֶחָסוּת הַחוֹמֶלֶת!

תשי"א

נְחֻשְׁתַּיִם והללויות

מאת

משה בסוק

---

[פתח היום]

מאת

משה בסוק

פָּתַח הַיּוֹם:

אֲנִי הַשַּׁעַר הַנִּפְתָּח. הָעֵינַיִם הַנִּפְקָחוֹת בַּחַלּוֹן.

הַדְּרָכִים הָעוֹקְרוֹת מִבֵּיתָן. הַתְּפִלּוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַלֵּב.

זִמְרוּר צִפֳּרֵי בֵית-רַבָּן הַמְּמַלֵּא, אֻכְלוֹסִין-אֻכְלוֹסִין, חֲלָלָה שֶׁל שַׁחֲרִית.

וַאֲנִי הַכְּבִישׁ הַנִּמְהָר הַמּוֹלִיךְ מַעֲשִׂים, וּרְצִיּוֹת וּתְשׁוּקוֹת.

הַשָּׂדֶה הָאִטִּי, הַשּׁוֹמֵר עַל עִתּוּי וּמַקְפִּיד עַל הַיַּמְבְּ הַנִּצְחִי: יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ.

יְגִיעַת-הַכַּפַּיִם, שְׁגוּרָה: סְתָם נוֹף שֶׁל חוֹל, בְּלִי “כֶּתֶם” אֶחָד חֲגִיגִי.

אֲנִי לִטּוּשׁ הַפָּסוּק, הַיַּהֲלוֹם. הָאֲנָךְ הַקַּפְּדָן. הָרְגָעִים הַגְּדוֹלִים.

וַאֲנִי הַשּׁוּק עַלִּיז-הַקִּיּוּם, הַמַּכְרִיז אֲמִתּוֹ בְּעָצְמָה חִיּוּנִית

וַאֲנִי הָעוֹלֶה עַל פִּגּוּם וּמֵרִים שִׁעוּר-קוֹמָתוֹ שֶׁל הַכְּרָךְ,

וְיוֹרֵד לַבְּאֵר וְחוֹפֵר תְּעָלָה וּמְחַבֵּר צִנּוֹרוֹת אֶל שִׁפְעָם שֶׁל עוֹלְמוֹת הָעוֹלָם.

אֲנִי הַדֶּרֶךְ, קְמוּטָה, עֲנָנִית, אַחֲרוֹנָה, בָּרְחוֹב הָרָדוּף בְּמַהֲלַךְ רְבִיעִי,

וַאֲנִי הַמַּתְחִיל בֹּקֶר-בֹּקֶר, תָּמִיד, נוֹשֵׁם מְלוֹא אֳפָקַי שֶׁמֶשׁ:

אֲנִי הָאוֹר, הַמִּנְּהָר. הַנָּהָר הַשּׁוֹטֵף.

וְהַלַּיְלָה אָמַר:

אֲנִי הַבַּיִת הַנִּסְגָּר עַל פְּנִימוֹ, וַאֲנִי הַהֵלֶךְ בְּדֶרֶךְ אוֹבֶדֶת.

אֲנִי הַכּוֹכָב הַגָּבוֹהַּ, הָאוֹר הַבּוֹדֵד הָרָכוּן עַל הַסֵּפֶר.

וַאֲנִי בֵית-הַיַּיִן. הַכּוֹס הַחוֹמֶרֶת. הַבְּדוּת הַשְּׁבִירָה.

מוֹרָאָם שֶׁל דְּרָכִים, מַגְנִיט הַצְּפוּנוֹת, הַתְּכוּנָה לִמְזִמּוֹת.

אֲנִי אוֹר הַיָּרֵחַ, חִוַּרְיָן, חוֹלֵה אַהֲבָה קוֹסְמִית, לְשׁוּלַמִּית וּלְיוּלְיָה.

אֲנִי הַמַּיִם הַגְּנוּבִים. וַאֲנִי פְּגִישַׁת-הַבְּכוֹרָה שֶׁל הַשְּׁנַיִם:

מְלַוִּים זֶה אֶת זוֹ לַפַּנָּס הַקָּרוֹב וְחוֹזְרִים אֶל הַצֵּל – וְאֵינָם,

אֲנִי בִּכְיַת הַתִּינוֹק, הָרוּחַ בַּדְּמָמָה, הָאֵם הַקַּשֶּׁבֶת.

אֲנִי הַמַּחֲשָׁבָה הַצּוֹמְחָה מִבְּדִידוּת מִדְבָּרִית, וַאֲנִי הַחֲלוֹם, מְעוּפוֹ.

הָרִים וְיַמִּים מְכַסָּה הַחַשְׁכוּת מֵעֵינַי, אַךְ אֶשְׁמַע יֵשׁוּתָם:

זֶה לִבָּם שֶׁדּוֹפֵק, זֶה אָפְקָם שֶׁנּוֹשֵׁם, חִיּוּתָם הָעַזָּה.

וַאֲנִי הַמְּנוּחָה. הַשֵּׁנָה. הַשִּׁכְחָה. אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִשְּׁכִיבָה בִּנְצָחִים.

אֲנִי הַנָּהָר הֶעָמֹק, הַכָּבוּי, הַמְאַפְלֵל אֶת זִרְמוֹ, תּוֹדַעְתּוֹ.

אֲנִי מִן הַחֹשֶׁךְ-עַל-פְּנֵי-תְהוֹם.

---

תַּהֲלוּכַת-בֹּקֶר

מאת

משה בסוק

נְהַר נְעָרִים וּנְעָרוֹת הָעוֹלִים עַל גְּדוֹתָם –

נְהַר אֲבִיבִים הַגּוֹאִים בְּיִפְעַת הֱיוֹתָם,

נָהָר מָלֵא טַל, מְזֹהָר,

מִתְמַשֵּׁךְ לִמְרוֹמֵי הַכִּתָּה, אֶל הָהָר!

הָאֵם עַל מִרְפֶּסֶת פִּתְאֹם מִזְדַּקֶּפֶת –

זוֹ בִּתָּהּ, יַלְדָּתָהּ, מִסְתַּחֶפֶת

בַּנָּהָר הַהוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ, וְלֹא יְסֻיָּם,

לַיָּפֶה הַמּוֹלֵךְ, אֶל הַיָּם, לַקַּיָּם.

אֶחָד, יְגַע-יָמִים, מִבְּעַד לַחַלּוֹן שֶׁנֵּעוֹר,

מִשְׁתָּאֶה לְיַלְקוּטֵי-הַסְּפָרִים לֹא-בָּלִים,

לְתַהֲלוּכָה זוֹ לֹא תֶּחְדַּל מִלִּנְהֹר, –

תַּהֲלוּכַת אֵין-דְּגָלִים.

אֵי-מִי פֹּה יֶחֱצֶה הַמִּסְחָף וְיִקְרַע,

קָרֵב, וּמַרְתִּיעַ מִפְּנֵי הַנְּהָרָה –

הַמּוֹרֶה! הֵן הַנַּחַת רַבָּה בָּאֲבִיבִים הַלָּלוּ,

אַךְ צַעַר גִּדּוּלָם מֵאֲדָר לַאֲדָר כֹּה יִגְדַּל הוּא.

אִישׁ חָפוּז-אֶל-עִסְקוֹ, רִיצָתוֹ יְמַתֵּן,

לוֹגֵם בְּהֶסְתֵּר, מִתְעַדֵּן

בְּשִׁקּוּי-הֶהָיָה הֶעָרֵב,

וְאַבְהוּת בְּקִנְאָה תִתְעָרֵב – –

מָה עוֹד בַּבְּקָרִים מְטֻלָּל וּמְזֹהָר

כַּעֲלִיָּה זוֹ בְּרֶגֶל אֶל בֵּית-הַתַּלְמוּד עַל הָהָר,

כִּנְהִירַת הַנָּהָר, הַנָּהָר, הַנָּהָר – –

---

עִיר-אוֹרִים

מאת

משה בסוק

אוֹרִים יַצִּיבִים, יוֹשְׁבֵי-בַּיִת, אוֹרִים עוֹבְרֵי-אֹרַח –

לָכֶם וְלָכֶם אַהֲבַת חַלּוֹנִי.

אוֹרִים קוֹלָנִים, מֻפְלָגִים, נִצְנוּצִים עֲנָוִים, נוֹאֲשִׁים –

שָׁוִים אַתֶּם הַלַּיְלָה לִפְנֵי חַלּוֹנִי.

וְאַתֶּם, מְגַמְּאֵי-מְרוֹמִים, וְאַתֶּם, הַגּוֹלְשִׁים אֶל הַיָּם –

מַה יָּפָה פְּגִישַׁתְכֶם בְּמִפְתַּח חַלּוֹנִי.

חַשְכוּת שֶׁבִּפְנִים מְצַמְצֶמֶת עַצְמָהּ וּפוֹרֶשֶׁת –

וְאַתֶּם עוֹלִים בְּחַלּוֹנִי

כַּעֲלוֹת אַמִּיצִים בַּחוֹמָה הַמְּבֻקַּעַת –

אוֹרִים!

---

הַיְקִיצָה אֶל הַבֹּקֶר

מאת

משה בסוק

הַיְקִיצָה אֶל הַבֹּקֶר,

דַּבְלוּלִים אֲחוּזִים בַּבָּשָׂר וּבַדָּם

כְּנוֹצוֹת שֶׁפָּרְמוּ אֶת הַלַּיְלָה,

חֲלוֹמוֹת מִתְאַפְּסִים כְּאֵדִים יַעֲלוּ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת,

הַכְּנִיסָה לַנַּעֲלַיִם, לִצְעִידָה, לְדִשְׁדּוּשׁ,

לִגְמַר-מְלָאכָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּחֲצוֹת מַמְתִּינָה לְתִקּוּן,

הַהֲצָצָה בָּעִתּוֹן, בִּפְנֵי הַדּוֹר, בִּפְנֵי הַכֶּלֶב,

בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁל אֶחָד, כִּמְעַט חָבֵר, שֶׁמָּאַס בַּיְקִיצוֹת הַלָּלוּ אֶל הַבֹּקֶר,

בַּכְּנִיסוֹת לְתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם,

בַּהֲצָצוֹת הַלָּלוּ בִּפְנֵי הָעִתּוֹן, הַדּוֹר, הַכֶּלֶב –

הֶכְרַח הַיְקִיצָה, הֶכְרַח הַהֲלִיכָה

אֶל הַיּוֹם שֶׁהוּא נַעַר, וְהוּא זָקֵן וְצוֹנֵחַ

כְּאוֹתוֹ זַלְזַל שֶׁל חַיִּים-נַחְמָן

שֶׁצָּנַח עַל גָּדֵר, בְּעֶצֶם הַתִּמְהֹמֶת,

וַיָּנֹם – –

---

בְּפֶתַח בֵּיתוֹ

מאת

משה בסוק

פִּתְאֹם הוּא מַבְחִין:

בְּפֶתַח בֵּיתוֹ הוּא עוֹמֵד, מְצַלְצֵל – וּמַמְתִּין.

אִם גַּנָּב לֹא פָּרַץ – הֵן בַּבַּיִת אֵין אִישׁ. וְאֵין אֵשׁ.

וַדַּאי. הוּא יוֹדֵעַ. וְהַפַּעֲמוֹן עוֹד מַרְעִישׁ, מִתְעַקֵּשׁ.

הַשָּׁכֵן שֶׁמִּמּוּל: הַמַּפְתֵּחַ אָבוּד אוֹ נִשְׁכָּח? –

וְהוּא מְגַמְגֵּם: כָּכָה… כָּךְ…

אַח, הַשָּׁכֵן עִם פִּתּוֹ וְסַלּוֹ! שְׁכֵנִי הַחַיְכָן,

שֶׁתֵּלֵךְ. כְּבָר יוֹדֵעַ אַתָּה לְהֵיכָן.

(פִּתְחִי לִי, פִּתְחִי מִבִּפְנִים, צִפִּיָּה שֶׁל עַרְבִּית…)

וְאַתָּה עָלַי קָם, שׁוֹלֵף שְׁאֵלָתְךָ הַחַרְבִּית.

כֵּן. מַשֶּׁהוּ שָׁכָחְתִּי בָּעִיר – בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יִתְנַצֵּל.

חוֹזֵר אֶל אָפְלוֹ שֶׁל הָרְחוֹב. נִכְלָם מִצַּלְצֵל.

---

אָהַבְנוּ אֶתְכֶם

מאת

משה בסוק

שְׁבִילִים, זַאֲטוּטִים סַקְרָנִים, מְשׁוֹטְטֵי-הַשָּׂדוֹת,

דְּרָכִים, בַּחוּרִים מְשֹׂרְגֵי-הַשְּׁרִירִים, חֲצוּפֵי-הַזִּנּוּק,

מְסִלּוֹת מְקֻמָּטוֹת, מְשֻׁבְּשֵׁי זִכְרוֹנוֹת,

כְּבִישִׁים, כְּאוּבֵי-גַב הָעוֹמְסִים בְּמֻפְלָג מִכָּשְׁרָם,

מִשְׁעוֹלִים עֲנֻגִּים הַצּוֹלְלִים לְעֵת עֶרֶב בַּיָּם הַמְזֹהָר,

פִּתּוּלִים הָעוֹלִים אֶל חֲלוֹם שֶׁמֵּעֵבֶר לָהָר –

אָהַבְנוּ אֶתְכֶם, אֲהוּבִים!

עֲרֵמַת אֲבַטִּיחִים בִּפְאַת מִקְשָׁאָה פּוֹתַחַת לָכֶם

לְבָבָהּ “עַל סַכִּין”;

חַיֶּלֶת מַמְתֶּנֶת לִטְרֶמְפְּ מְשׁוֹבֶבֶת תַּלְתַּל בְּהִסּוּס שֶׁל בִּטְחָה;

מִשְׁפָּחָה תֵּימָנִית – סֻלָּם חַי שֶׁל גִּילִים – מְחַשֶּׂפֶת לָכֶם אֶת שִׁנֶּיהָ וְצֵידָה בְּסַלָּהּ;

מַמְטֵרוֹת בַּשָּׂדֶה מַעֲלִיזוֹת-מַגְבִּירוֹת רִקּוּדָן הַטָּהוֹר;

לִכְבוֹדְכֶם מִתְגַּבְּהִים הַדְּקָלִים, נְשׂוּאֵי-הַפָּנִים, בִּמְבוֹאֵי-עִיר,

מַצְחִירִים שִׁכּוּנִים יַלְדּוּתִיִּים שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם בֵּין מַסָּע לְמַסָּע,

מַרְצִינָה שְׂדֵרַת-הַזֵּיתִים בַּכְּנִיסָה אֶל הַכְּפָר

וּמֵאִיר הַחִיּוּךְ בְּעֵינֵי יִשּׁוּבִים שְׁכוּחֵי גַּלְגַּלִּים וְעַמּוּדִים שֶׁל חַשְׁמַל –

כֻּלָּנוּ אָהַבְנוּ אֶתְכֶם, אֲהוּבִים!

וּבְיוֹתֵר חִבַּבְנוּ אֶתְכֶם, שָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְמַתְּנִים הַמְּהִירוּת,

לוֹאֲטִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין עַצְמְכֶם: אָח, עָיַפְנוּ!

וּפִתְאֹם, נִמְרְצֵי הַחְלָטָה, נֶעְצָרִים לְיַד בַּיִת

וְיֶלֶד יוֹצֵא בְּרִיצָה מִן הַפֶּתַח: “אַבָּא! מָה הֵבֵאתָ?”

וְכָל הַנּוֹפִים, מִישׁוֹרִים וְהָרִים, קְהוּלִים עַל סְבִיבְכֶם,

וְכָל אוֹתָם צִבּוּרִי-חֳמָרִים, שֶׁהוֹבַלְתֶּם בְּשַׁעְתּוֹ לַבִּנְיָן, מִתְעוֹרְרִים,

זוֹכְרִים חֲלוֹמוֹת הִיּוּלִיִּים,

וְכָל אֶחָד מֵהֶם: הַזִּפְזִיף וְהָאֶבֶן, הֶחָצָץ וְהַמֶּלֶט, אֶתְכֶם מַכִּיר

וּמְבָרֵךְ אֶתְכֶם מִן הַקִּיר – –

אֲהֵבוּכֶם גַּם הַבָּתִּים, אֲהוּבִים!

---

תּוֹךְ כְּדֵי הִלּוּךְ

מאת

משה בסוק

נִמְהָרוֹת הַדְּרָכִים, אוֹהֲבוֹת דְּהִירָה וְטִיסָה,

בָּאָרֶץ כְּמוֹ בָּרָקִיעַ, אִם מֻתָּר וְאִם אָסוּר.

אוּלָם הָרַגְלָיִם שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, עֲדַיִן אוֹהֲבוֹת הִלּוּךְ וְשִׁטּוּט,

פְּעָמִים – הִלּוּךְ אַט-אִטִּי –

וְאֵין לָהֶן חֵשֶׁק לְתַחֲרוֹת אוֹתָם גְּרָמִים מְשֻׁלָּחִים בֶּחָלָל

הַנָּעִים עַל-כָּרְחָם בְּמַסְלוּל לֹא-מוּבָן.

עֲדַיִן טוֹב לָלֶכֶת הִלּוּךְ שֶׁל רַגְלַיִם, שׁוּב לָחוּשׁ אֲדָמָה

גַּם מִתַּחַת מַסְוֵה הָאַסְפַלְט, נְשִׁימוֹת וּפְעִימוֹת שֶׁלָּהּ.

טוֹב לָחוּשׁ שׁוּב בְּאִמָּא תּוֹלִיךְ בַּיָּד אֶת יַלְדָּהּ –

הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא-הוּא וְהָאֵם זוֹ אֵם-הַתָּמִיד.

טוֹב לָתֵת הָעֵינַיִם בַּעֲצֵי-הַשְּׂדֵרָה, הָעוֹשִׂים יָפֶה מְלַאכְתָּם,

וְחֵן-גִּדּוּלָם לֹא יֶחְדַּל,

וְנַעֲרָה בְּצִלָּם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וּבָחוּר, שְׁחוֹר-עוֹר כַּלַּיְלָה, לוֹהֵט.

נָעִים לִשְׁמֹעַ צִלְצוּלִים חִיּוּנִיִּים שֶׁל עֲגָלָה מַזְקִינָה, רְתוּמָה לִיחִידָה,

שֶׁאֵינָם בּוֹשִׁים לְהַכְרִיז עַל עַצְמָם, עַל נֵפְטָם וְקַרְחָם.

הֲנָאָה מְרֻבָּה לְמַרְאֵה עֶגְלַת-יָד הָעוֹצֶרֶת אֶת זוֹ הָרִיצָה הַמְּהַמָּה,

קְרַיְזְלֶרִים וְטַיְגֶרִים דּוֹחֲקֵי-הַקֵּץ: כָּבוֹד לָהּ, לַחוֹצָה אֶת הָרְחוֹב.

וְהִנֵּה הַזָּקֵן, מְיֻשַּׁב-הַדֵּעָה, צָד בְּמֶבָּטָיו, מֶבָּטִים שֶׁל פְּרִידָה, מַרְאוֹת

לֹא שָׁת לֵב אֲלֵיהֶם מֵעוֹדוֹ, יָפִים הֵם עַתָּה, וְחַסְדָּם – עוֹלָמִים.

וּפִתְאֹם מִתְגַּלֶּה בַּיִת קְטַן-פָּנִים, נִצָּב בְּעַנְוָה נִשָּׂאָה

בֵּין גְּדוֹלִים מִתְגַּבְּהִים, וְאִילָן לְיָדוֹ – חָכָם וּבוֹדֵד וְעָמֹק.

וְטוֹב לְהֵעָצֵר לִשְׁאֵלָה מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה: הֵיכָן כָּאן רְחוֹבוֹ שֶׁל שַׁדַ"ל.

וּלְהַרְהֵר אַגַּב-כָּךְ בְּמַסָּע לְאִיטַלְיָה אֲשֶׁר לֹא הִפְלַגְתָּ.

וְנִשָּׂאוֹת הָעֵינַיִם לַמָּנוֹף הֶחָדָשׁ שֶׁל סוֹלֵל-בּוֹנֶה בְּשִׂיאוֹ שֶׁל בִּנְיָן

וְשָׂשׂוֹת אֶל חוֹחִית בֶּחָלָל שֶׁמֵּעַל לַמָּנוֹף הַמַּחְצִיף.

וְטוֹב לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לַבָּתִּים אָסָם מִתַּמֵּר וּבְרֵכָה מַצְחִירָה

וְלִזְכֹּר, כִּי הָעֵת עֵת-זְמִירָה

וְהַבֵּן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה –

וְלֶאֱהֹב אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁבָּרְחוֹב וַאֲשֶׁר בַּמֶּרְחָק, בַּזִּכָּרוֹן וּבָעַיִן,

דְּבָרִים לְאֵין-סְפֹר, נִתְפָּסִים וּנְצוֹדִים, מִתְעַלְּמִים וְחוֹמְקִים –

לֶאֱהֹב,

וַאֲפִילוּ אַהֲבַת-חִנָּם – –

---

פִּגּוּם בְּשַׁבָּת

מאת

משה בסוק

מַה יָּפֶה הַפִּגּוּם בִּמְנוּחַת-שַׁבַּתּוֹ

מוּל הַיָּם.

חֳמָרִים, צִבּוּרֵי-צִבּוּרִים. בִּנְיָן לֹא-נִשְׁלָם.

גִּבּוּבִים שֶׁל לוּחוֹת. חֲבוּרוֹת בַּרְזִלִּים.

חָצָץ וְזִפְזִיף – עֲרֵמוֹת.

הִנֵּה הֵם חַיִּים חַיֵּיהֶם, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ,

חַיֵּי-עֵץ וּמַתֶּכֶת וּבֶצֶר,

זוֹכְרִים זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַעַר, שֶׁל מִכְרוֹת וְשֶׁל יָם.

מָחָר יְגֻיְּדוּ בְּתוֹךְ קִיר, יְשֻׁפְּכוּ לַתִּקְרָה,

יְשֻׁקְּעוּ בָּרִצְפָּה,

יִסְגְּרוּ הֶחָלָל, יִיצְרוּ פְּנִים לְבָבִי, אֱנוֹשִׁי –

יְהִי חֶלְקָם עִם הַבַּיִת.

הַפִּגּוּם רוֹאֶה הִרְהוּרֵי-לְבָבוֹ.

הִנֵּה הָאֲדָמָה, חֶלְקָה זוֹ חֲרִישִׁית,

מָחָר תְּנַעֵר הָאֶבֶן, פְּזֹרֶת חוֹל וְזִפְזִיף,

אַחַר תַּהֲרֶה, שְׁזוּפָתֵנוּ, בָּרוּחַ, בַּשֶּׁמֶשׁ,

נַחַת הַרְבֵּה עוֹד תִּרְאִי פֹּה

כִּילָדִים עוֹמְדֵי-עַל-רֹאשָׁם, מְהַלְּכֵי-עַל-יָדַיִם,

מַפְלִיאֵי-גִּלְגּוּלִים.

הַפִּגּוּם מִתְרוֹמֵם, וּמַבִּיט עַל סְבִיבָיו.

הֵיכָן אַתֶּם, טַפְסָנִים, בַּנָּאִים, כּוֹפְפֵי-הַבַּרְזֶל, יוֹצְקֵי-הַבֵּיטוֹן,

הֵיכָן אַתֶּם, סַיָּדִים, טַיָּחִים עִם הַכַּף יוֹדְעָה-הֲטָחָה כֹּה קוֹלַעַת?

מִצְאוּ שָׁלוֹם וּמָנוֹחַ בַּאֲשֶׁר אַתֶּם.

טַיְּלוּ עִם יַלְדְכֶם בַּשָּׂדֶה,

לַמְּדוּהוּ, לִמְדוּ מִמֶּנּוּ, לְהַבְחִין צִיּוּצִים, לִמְצֹא קֵן,

פִּרְחֵי-בָּר לְהַגְדִּיר,

הַנְווּ אֶת הַבַּיִת, עִדְרוּ בַּגִּנָּה,

הֵרָדְמוּ לָכֶם עַל מוּסָף לְשַׁבָּת אוֹ עַל סֵפֶר –

וְאַל תִּתְבַּיְּשׁוּ:

יָפָה הַמְּנוּחָה.

פִּגּוּם אֲצִילִי מִתְרוֹמֵם בִּמְנוּחַת-שַׁבַּתּוֹ.

---

עִמְעוּם (תִּרְאֶה מֶבָּטְךָ)

מאת

משה בסוק

תִּרְאֶה מֶבָּטְךָ – כֹּה רָחוֹק הוּא מִמְּךָ.

וּמַשֶּׁהוּ מַפְרִיד בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ.

הַבַּיִת, הָרְחוֹב – מְעַמְעֵם וְנִסְגָּר

כָּאוֹר.

יֵשׁ פִּנָּה שְׁכוּחָה, פֵּא-נוּנִית –

וְהִיא כֹּה זְכוּרָה עַתָּה.

יֵשׁ דָּלֶת אַמּוֹת –

וְהֵן מְקַפְּלוֹת הַמֶּרְחָב.

הַיָּד הַחוֹבֶקֶת מְלוֹאִים – מְיֻתֶּרֶת,

וְצֹרֶךְ-הַהֲלִיכָה – כֹּה נוּגֶה;

עַצְבוּת בָּרַגְלַיִם

הַמְצֻוּוֹת עוֹד לָלֶכֶת – –

וְכָל הַזִּמָּה שֶׁבְּכִתְבֵי-הָעֵת וּבַשְּׂדֵרוֹת,

בְּמַבְּטֵי-יוֹם וּבְעֵינַיִם לֵילִיּוֹת –

זְהוֹרִית עֲצֵי-רִקָּבוֹן.

וְאַךְ הַ“חָכְמָה” הָאַחֲרוֹנָה בְּפִי הַיֶּלֶד –

נִזְרֶקֶת לַחֲלָלְךָ זְרִיקַת-עֹגֶן,

וּכְבָר הִיא בְּיָדְךָ כַּקַּשׁ בְּיַד הַטּוֹבֵעַ

וְכִפְרָחִים מוּשָׂמִים בְּאוֹתָהּ פִּנָּה שְׁכוּחָה-זְכוּרָה –

אַךְ תִּפְנֶה-תֵלֵךְ

וְהֵם מְעַמְעֲמִים כָּאוֹר הַנִּסְגָּר.

פִּרְחֵי-אַהֲבָה, פִּרְחֵי-פְּרִידָה

לְיַד לוּחַ יָבֵשׁ כְּפֵא-נוּן.

---

יוֹם אֶחָד

מאת

משה בסוק

הַיּוֹם הַזֶּה,

יוֹם מִימֵי מְנַחֵם אָב תָּו-שִׁין-יוֹד-חֵית,

יוֹם שָׁגוּר שֶׁל עִנְיָנִים, שֶׁל רֹגֶז –

וְהוּא הֹוֶה וְלֹא-הָיָה

וְהוּא הֹוֶה וְלֹא יִהְיֶה.

יוֹם אֶחָד!

יְהִי יָפֶה!

יְהִי נָא טוֹב!

אֶרְאֵהוּ נָא כִּי טוֹב מְאֹד!

אֶתֵּן-נָא לוֹ כֹּל לִי,

כֹּל לִי הָיָה וַאֲחוֹנֵן.

פָּנִים אִם גַּם יַסְתִּיר –

אַל-נָא אֶחְדַּל מִתֵּת לוֹ,

מֵהִתְעַקֵּשׁ וָתֵת.

יוֹמִי, יוֹמִי,

לֹא-עוֹד הָיִיתָ, לֹא-עוֹד תָּשׁוּב-הֱיוֹת –

הֱיֵה,

הָאֱלֹהִי שֶׁלִּי,

הָאֱנוֹשִׁי שֶׁלִּי!

---

בְּבֵית הַצַּיָּר

מאת

משה בסוק

הָרוּחַ מָצָא אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה – וּפָרַץ.

הַתְּמוּנוֹת עַל הַקִּיר נִפְעָמוֹת, מִזְדַּקְּפוֹת, מַיְשִׁירוֹת מֶבָּטָן,

נִמְתָּחוֹת אֶל מִפְקָד.

הָרוּחַ עוֹבֵר עַל פְּנֵיהֶן. מְסֻגַּף-שְׁרָבִים. קַמְצַן-מֶבָּטִים.

נִבְלָם בְּמַפְתִּיעַ לְיַד דּוֹמֵם מְעֻנָּו, מִצְטַמְצֵם –

מֵטִיל שְׁאָגָה בוֹ, מְטַלְטְלוֹ קוּף-פֵּא מַעֲלוֹת:

– וְאַתָּה עוֹד תָּלוּי פֹּה, מַמְזֵר!

שִׁמֵּט נִשְׁמָתוֹ, וְעֵינוֹ מְשַׁפֶּדֶת כְּבָר נוֹף מְזֹהָר:

– תַּעְתּוּעֵי צְבָעִים תַּעֲלֹז, בְּגוֹן וּבֶן-גּוֹן מִתְלַעְלֵעַ –

אֵי אָבִיךָ, הַגֵּד, אֵי-אָבִיךָ-יוֹצְרֶךָ?

עַתָּה קָם זַעְמוֹ כְּעַלְעֹל עֲרָבָה:

מְשַׁבֵּשׁ פְּנִימִים, מַעֲמִיד דְּיוֹקְנָאוֹת עַל רֹאשָׁם.

מְמַעֵךְ עֵירֻמִּים, מַסָּדָם שֶׁל בָּתִּים גּוֹלִים מִמְּקוֹמָם,

וְכָל הַתְּמוּנוֹת כֻּלָּן – רֹאשָׁן מוּטָח אֶל הַקִּיר:

– אַתֶּן מְעִזּוֹת עוֹד לִנְשֹׁם – וַאֲבִיכֶן יוֹצֶרְכֶן רוֹגֵב עִם רְגָבִים

וְשׁוֹטֵי-עֲשָׂבִים מְאַחֲדִים אוֹתוֹ עִם הַיְקוּם!

הַתְּמוּנוֹת אַךְ עַתָּה מְבִינוֹת יַתְמוּתָן, מְרַחֲמוֹת עַל עַצְמָן וְגִמְגּוּמָן יִתְנַצֵּל:

– שְׁאַל אֶת אָבִינוּ יוֹצְרֵנוּ

שֶׁכָּךְ עֲשָׂאָנוּ!

הַדִּבּוּר מִתְפּוֹצֵץ כְּתַק שְׁתִיקוֹת, הַמְשַׁגְּעוֹת אֶת הָרוּחַ:

– דַּי, הִשָּׁמְטוּ מִן הַקִּיר, רְדוּ-שִׁכְבוּ עַל הָאָרֶץ וְכַסּוּ אֶת פְּנֵיכֶן –

בַּמֶּה טוֹבוֹת אַתֶּן מֵאֲבִיכֶן שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל הָאָרֶץ וְכִסָּהוּ סָדִין –

בְּכָל אֵימַת הַדִּין – –

וּפִתְאֹם מְרֻדַּף זַעְמוֹ, הוּא מוֹצֵא אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה –

נִמְלָט מִמְּבוּכַת הַקִּירוֹת, מִיתוֹם הַתְּמוּנוֹת, מִבְּדִידוּת מַסְמְרִים,

מִסְתַּלֵּק אֶל חַשְׁרַת הֶהָרִים, בָּא אֶל בֵּין עֲנָנִים – –

לְאִטָּן קָמוֹת הַתְּמוּנוֹת מֵאֶבְלָן, נוֹשְׂאוֹת הַכְּאֵבִים, הַפְּצָעִים,

שָׁבוֹת וּמְטַפְּסוֹת עַל הַקִּיר, מוֹצְאוֹת רִבּוּעָן, נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ,

מַפְלִיג מֶבָּטָן וְחוֹזֵר, הִנֵּה יִתְעַרְפֵּל וְהִנֵּה יִזְדַּכֵּךְ.

וְכֻלָּן מִתְבַּגְּרוֹת וּפוֹרְחוֹת, מִתְרוֹחֲנוֹת וְיוֹגְנוֹת וְעוֹלְזוֹת,

חַיּוֹת חַיֵּיהֶן בְּשֶׁפַע-שְׁפָעִים שֶׁל טְעָמִים וּבְקַן חִנִּים.

מְלַבֵּב הַדּוֹמֵם בְּכוֹס מֵימָיו וְתַפּוּחוֹ הֶחָצוּי, בְּזֹךְ וּבְסֹמֶק,

הַפְּנִים מַשְׁרֶה שַׁלְוַת הַחִיּוּת וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו

לְהִתְגַּלּוּת הָעֵירֹם שֶׁהוּא פְּנִים-שֶׁבִּפְנִים, הָאֱמֶת בְּעַצְמָהּ,

וְהַנּוֹף נִפְתָּח וְהוֹלֵךְ וְקוֹרֵא אֶל עָמְקוֹ, אֶל קְרִינָתוֹ רַבַּת-הָעָצְמָה,

הַדֶּלֶת נִסְגְּרָה מֵאֵלֶיהָ, וְכָל הַתְּמוּנוֹת כְּבָר קְבוּעוֹת בִּמְקוֹמָן –

וּמִן הָאוֹרְלוֹגִין צוֹפָה נִכְחָן, עַזַּת-צְבָעִים, תְּמוּנָתוֹ שֶׁל הַזְּמָן – –

צפת

---

עִיר שֶׁל שַׁבָּת

מאת

משה בסוק

כַּמָּה שַׁבָּת בַּחַלּוֹן,

בְּמוֹנִית זוֹ הַגּוֹלְשָׁה בִּרְחוֹבֵךְ

וְאֵין בָּהּ מְאוּם מִמְּהוּמָה, מֵחֻלִּין.

כַּמָּה שַׁבָּת

בַּמַּנְעוּלִים הַשְּׁרוּיִם לְנַפְשָׁם בַּוִּיטְרִינוֹת, בְּעִנְיָנִים הַשּׁוֹבְתִים בַּתִּיקִים,

בַּמִּרְפָּסוֹת הָרוֹבְצוֹת בֶּחָלָל רְבִיצַת-חֲתוּלִים,

בַּשְּׂדֵרָה הַהוֹלְכָה בִּפְסִיעָה דַּקָּה עִם יְלָדִים לְטִיּוּל שַׁחֲרִית,

בַּצִּפֳּרִים הַמְּצוֹתְתוֹת, בִּיחִידוּת וּבְצִבּוּר, לְסִלְסוּלִים שֶׁל חוּטִים,

בְּהִסְתּוֹדְדוּת הַתֵּימָנִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת: צִיּוּצִים לָהֶן בֵּינָן לְבֵין לִבָּן –

כַּמָּה שַׁבָּת!

בַּזּוּג הֶחָבוּק בְּדַרְכּוֹ אֶל הַיָּם, וּבַזּוּג הַסְּתָמִי הַהוֹלֵךְ לִידִידִים,

בַּעֲצִיצֵי הַגְּזוּזְטְרָה הַמֻּשְׁקִים, וּבַפְּנִים הַמֵּצִיץ אֲלֵיהֶם בְּחִבָּה וּבְפִתְחוֹן דְּלָתוֹת,

בְּזֶה יִשּׁוּב-הַדַּעַת שֶׁל הַחוֹמוֹת וּבְזוּ נַחַת-הָרוּחַ שֶׁל הַמִּדְרָכוֹת הַשְּׁטִיחִיּוֹת, הַמְּנֹעָרוֹת,

שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן!

בַּצְּעָדִים, בַּמְּנוּחוֹת, בַּמְּשׁוּבוֹת,

בַּדִּבּוּר, בַּשְּׁתִיקוֹת, בַּצְּחוֹקִים,

בָּרְצוֹנוֹת, בָּעֲשִׂיּוֹת, בַּפִּנּוּקִים וּבָעַצְלֻיּוֹת –

עִיר שֶׁל שַׁבָּת – –

---

פַּנָּסִים בַּיּוֹם

מאת

משה בסוק

פַּנָּסִים שֶׁנִּכְנְסוּ עִם אוֹרָם אֶל הַיּוֹם,

פַּנָּסִים שֶׁשָּׁכְחוּ הִכָּבוֹת – –

חֲבָל עַל כַּסְפֵּי מְשַׁלֵּם-הַמִּסִּים, בְּוַדַּאי,

אַךְ אֶהְיֶה-נָא גָּלוּי וְאֹמַר:

לֹא כָּל-כָּךְ הַבִּזְבּוּז שֶׁאִכְפַּת לִי,

וְלֹא אִכְפַּת לִי עַתָּה שֶׁכֹּחָם מְזֻלְזָל בְּתַחֲרוּת

עִם הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל.

אֲבָל אִכְפַּת וְאִכְפַּת הֱיוֹתָם לְמוֹתָר, אֵין-צֹרֶךְ-בָּהֶם.

אוֹי לַמְיֻתָּרִים!

לַמְּאִירִים שֶׁלֹּא בְּלֵילָם-מוֹעֲדָם!

מְלַאכְתָּם שֶׁעָשׂוּ בְּחַשְׁכוּת, מְלָאכָה נְקִיָּה וּבְהִירָה,

זִכָּרוֹן הוּא,

וּגְזֵרָה עַל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁיְּקַפְּלוּ אֶת עַצְמָם, יִקָּמְטוּ, יִתְרַפְּטוּ.

אוֹי מֵעֶלְבּוֹנָם שֶׁל פַּנָּסִים שֶׁנִּכְנְסוּ עִם אוֹרָם אֶל הַיּוֹם,

שֶׁשָּׁכְחוּ הִכָּבוֹת – –

---

סַדָּרִים, דַּפָּסִים...

מאת

משה בסוק

סַדָּרִים,

עֲשׂוּ-נָא יָפֶה מְלַאכְתְּכֶם.

יַעֲלֶה וְיָבוֹא-נָא הַפְּסִיק בִּמְקוֹמוֹ.

חָלִילָה לָכֶם לְהַגְלוֹת נְקֻדָּה אֶל אֶרֶץ לֹא-לָהּ.

הֱווּ זְהִירִים בְּכָל אוֹת וּבַת-אוֹת עֲנִיָּה,

וְאַל-נָא תָּמִירוּ עוֹרֵךְ בְּעוֹכֵר, מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה בַּעֲקֻמָּה,

וּמְבַקֵּר בִּמְקַבֵּר –

קָשִׁים שִׁבּוּשִׁים מִשּׁוֹטֵי-עֲשָׂבִים לַפְּרָחִים הַחַיִּים,

קָשִׁים מִקּוֹצִים סָרְבָנִים בַּבָּשָׂר הַנּוֹשֵׁם.

וְאַתֶּם דַּפָּסִים, הֱיוּ עִם כָּל גִּלְגּוּל מִגִּלְגּוּלֵי הַמְּכוֹנָה: נְשָׁמָה בָּהּ,

הַכֹּל נִהְיֶה בְּיֶדְכֶם: הַגּוֹן: קוֹלָנִי אִם כָּנּוּס,

וְדִינְכֶם – בְּמִדָּה: לֹא גֹּדֶשׁ, לֹא עֹמֶם;

תְּהֵא נָאָה יַצִּיבַת הָעַמּוּדִים: קוֹמָה וְגִזְרָה,

וְהִלּוּכָם – הִלּוּךְ: לֹא קְפִיצַת-דֶּרֶךְ, לֹא רְתִיעוֹת-סַרְטָנִים.

סַדָּרִים, דַּפָּסִים, עֲשׂוּ-נָא יָפֶה מְלַאכְתְּכֶם.

אַל תִּקְחוּ מַחֲסֶה בְּדִבְרֵי-הִתְנַצְּלוּת: מַה יֵּשׁ?

וְרַבֵּי-מְדִינָה, אֲבוֹת-עִיר, דַּבָּרִים, מַנְהִיגִים שֶׁל בִּירָה –

כְּלוּם אֵינָם מְשַׁבְּשִׁים, מְעַוְּתִים וּמַטְעִים

וְאַף לוּחַ תִּקּוּנֵי-טָעֻיּוֹת לֹא יִקְבְּעוּ בְּסוֹף דְּבָרָם שֶׁנִּשְׁמָע? –

לֹא, חֲטָאִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם מְכַפְּרִים עֲלֵיכֶם, בְּאַשְׁמָתָם לֹא תִּצְדָקוּ!

רְאוּ בַּחוּרִים: חַיִּים הֻפְקְדוּ בְּיֶדְכֶם,

רוֹצוֹת הַמִּלִּים לִנְשׁוֹם, רוֹצוֹת הַשּׁוּרוֹת בְּקִשְׁרֵי-אֱמֶת בֵּינֵיהֶן,

רוֹצִים הָעַמּוּדִים לָצֵאת בְּרֶגֶל יְשָׁרָה לְדַרְכֵי הַבִּינָה וְהָרֶגֶשׁ.

חָלִילָה לָכֶם, כִּי יָגִיחַ שִׁבּוּשׁ בַּלַּיְלָה לַחְנוֹק אֶת שְׁנַתְכֶם,

לְכַרְסֵם כְּעַכְבָּר חֲלוֹמְכֶם, אוֹ לְחַבֵּל, קְטוֹן-שׁוּעָל,

שַׁבָּת שֶׁלָּכֶם.

לֹא אֶרְצֶה בְּצֵאתִי מִן הַשַּׁעַר לִשְׁמֹעַ עֲדַת מְנַבְּחִים

קְהוּלָה מִסָּבִיב לְעַמּוּד-הַקָּלוֹן: “תִּקּוּנֵי טָעֻיּוֹת וּשְׁגִיאוֹת!” – –

הוֹ, דַּפָּסִים, סַדָּרִים!

---

נַעֲלֵי-בַּיִת

מאת

משה בסוק

הוֹ אַתֶּן מְנוּעוֹת יוֹם גָּדוֹל מִכָּל צַעַד,

אֵיךְ בַּנְתֶּן לִשְׁתּוֹק אֶל עַרְבִית מִתְמַהְמַהַת,

לֵאמוֹר: הִכָּנְסִי, יְגֵעָה, רְגִיעָה לָךְ מַגַּעַת! – –

הוֹ, אַתֶּן לְמוּדוֹת לַחֲלוֹם שְׁעַת שַׁחֲרִית,

כִּי תָּקוּם, הַיָּפָה, וַתְּבַקֵּשׁ, מִתּוֹךְ הַנִּמְנוּם,

לָצֵאת לִשְׁלִיחוּת-שֶׁל-מְאוּם – –

אֵיךְ אַתֶּן מְכַוְּנוֹת שְׁעַתְכֶן! אֶת תְּחוּמְכֶן מְכַבְּדוֹת!

לֹא לָכֶן הַהֶפְלֵג, הַדְּרָכִים, הַשָּׂדוֹת.

לֹא לָכֶן הַפִּגּוּם, הַסִּכּוּן, לֹא לָכֶן הַמִּשְׂרָד, הַלִּבְלוּר,

מֶרְחַקִּים שֶׁלָּכֶן:

עִתּוֹן-יוֹם שֶׁקּוֹלוֹ מְהַלֵּךְ בַּדּוּכָן הַשָּׁכֵן,

הַחֲנוּת הַקְּרוֹבָה: לַחְמָנִיּוֹת שֶׁנִּרְדּוּ אַךְ עַתָּה מִתַּנּוּר,

עֶגְלַת-קֶרַח-וָנֵפְטְ, הַתַּחֲנָה הַסְּמוּכָה,

לְלִוּוּי יְדִידִים כְּתֹם בִּקּוּר: “לֵיל מְנוּחָה” – –

אָכֵן, בִּגְדוֹלוֹת לֹא תֵּלְכוּ, וְלֹא צַעַד לָכֶן בְּמִקְהַל וַעֲצֶרֶת.

מְנַת-חֶלְקְכֶן: חִבּוֹת וְטִינוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם, פִּיּוּסִין וּקְנִיטוֹת,

דִּמְעָה בְּצִנְעָה שֶׁנּוֹשֶׁרֶת – –

נְשׁוּיוֹת מִפִּנּוּק, הֲרֵי אַתֶּן רְחוּמוֹת לִי כְּמוֹת שֶׁאַתֶּן, בַּחֹל וּבֶחָג,

קַמְטוּטִים בִּפְנֵיכֶן מַפְצִיעִים רְצִינִים, נִלְבָּבִים, וָתִיקִים, תָּג-אֶל-תָּג,

הַצַּעַר בָּהֶם וְהַנַּחַת, גְּלוּיוֹת וּסְתוּמוֹת, זוּטֵי-זוּטוֹת,

וְאֵיזוֹ חֲמִימוּת בָּהֶם, בֵּיתִיּוּת, וְהָיִיתִי אוֹמֵר: נַעֲלוּת – –

---

שַׁבָּת-סוּפָה

מאת

משה בסוק

הָאֲדָמָה זוֹרְמָה, זוֹרֶמֶת.

עֲרָבוֹת, אֲשָׁלִים נִגְרָפִים, צוֹלְלִים.

מְשׁוֹטַיִם גְּבֹהִים – רַגְלֵי אֵיזֶה אַבָּא –

חוֹצִים מְצוּלַת הֶחָצֵר-הָאָבָק.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת נְבוֹכַת-אוֹר,

מְסֻכְסֶכֶת זְמַנִּים.

אַךְ יוֹאָב וְאִתַּי הַקְּטַנִּים

מִתְמַצְּאִים,

מִתְרוֹצְצִים עַל אִיִּים-דְּשָׁאִים:

שְׁנֵי גּוּרֵי-הַסּוּפוֹת

מְרַדְּפִים זֶה אֶת זֶה רְדִיפוֹת –

נֶעְלָמִים, מִתְכַּסִּים, וְחוֹזְרִים וְעוֹלִים

מִתּוֹךְ הַגַּלִּים! שׁוֹתְתֵי-אֲבָקִים, גְּדוֹלִים – –

וְהָאֲדָמָה זוֹרְמָה, זוֹרְמָה, זוֹרֶמֶת,

וְהַבַּיִת – סִירָה הַקְּשׁוּרָה לַגָּדָה,

וְהַחֶבֶל – קָרוֹב לִבְגִידָה – –

רביבים

---

הַדַּיָּר הֶחָדָשׁ

מאת

משה בסוק

דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!

דְּלָתוֹת שֶׁאָלְמוּ שָׁב קוֹלָן.

בָּא זִיווֹ שֶׁל סַיָּד עִם דְּלִי-וְסֻלָּם.

נִפְקָחִים חַלּוֹנוֹת שֶׁהֻכּוּ סַנְוֵרִים.

וְרוּחַ נִכְנָס – פְּתָק שָׁכוּחַ מֵרִים.

הַקִּירוֹת מְצָרְפִים צֵרוּפִים

שֶׁל גּוֹנִים, שֶׁל דְּיוֹקָן וְנוֹפִים.

וּבְרָזִים, שֶׁיָּבְשׁוּ בִּגְרוֹנָם הַמִּלִּים,

מִלְמוּלִים לְנַטֵּף מַתְחִילִים.

בַּפֶּתַח- עֵינַיִם: יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים מַבִּיטִים:

רָאִיתָ – מְמַרְפְּקִים זֶה לָזֶה – רָהִיטִים!

דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!

הַדַּיָּר הַקּוֹדֵם, הַקּוֹדֵם –

מַשֶּׁהוּ מְעַמְעֵם, מְדַמְדֵּם:

בַּזְּמַן הָאוֹבֵד מְגוּרָיו –

וְסִיּוּם בְּקִיּוּם יִתְעָרָב – –

---

חֲמוֹרִים עַל הַגָּג

מאת

משה בסוק

צְבָא חַלּוֹנוֹת קָם פִּתְאֹם, מְזַקְּפִים הָרוֹאוֹת, מְדַחֲקִים זֶה בָּזֶה:

הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ!

אֲפַרְכְּסוֹת טֶלֶפוֹן נְטוּשׁוֹת, שִׂיחוֹת נִתְפָּרְמוּ כִּסְרִיגָה.

טְבִיעַת נְגִיסוֹת בַּכְּרִיכִים. חֲמִימוּת שֶׁל כּוֹסוֹת מֻפְקָרָה,

תַּקְתְּקָנִית וְחַשְׁבָּן, הַנְהָלָה וִישִׁיבָה וְקַבָּלַת-הַקָּהָל שְׁחוּלִים בִּמְצֻפָּף,

מְאַצְבְּעִים זֶה מֵעַל זֶה, אֶל הַגַּג, לִמְרוֹמֵי קוֹמָה וָו:

חֲמוֹרִים עַל הַגָּג (הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ!) חֲמוֹרִים!

הָיְתָה לָהֶם עֲלִיָּה בַּסֻּלָּם. טְעוּנֵי לְבֵנִים, חֳמָרִים, כְּמִנְהַג הָעוֹמְסִים.

עַתָּה נֶעֶצְרוּ אֶל מוּל הַקּוֹרוֹת, וְדוֹמֶה: קֹרַת-רוּחַ לָהֶם בְּמֻפְלָג.

מִתְגּוֹדְדִים חַלּוֹנוֹת – מֵילָא, יַבִּיטוּ: מַה פִּתְאֹם? פְּטוּרִים מִכָּל שׁוֹט?

אַךְ מַה חוֹצְפָה אוֹתָהּ עַיִן גְּדוֹלָה, פְּרוּצָה בִּכְחוֹלָה, הַקּוֹרְצָה בַּמּוֹרָד?

“מֶבָּט מֵעַל גַּג” – מְעַנְיֵן. בְּוַדַּאי. בְּחַיֵּי אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם!

הַשְּׂדֵרוֹת מַצְנִיעוֹת צִפִּיּוֹת, רְחָשִׁים, תְּנוּעָתָן;

הָרְחוֹב מְעַרְטֵל תְּשׁוּקוֹתָיו, רָדוּף וְרַגָּז.

נִמְשָׁכוֹת מִדְּרָכוֹת זוֹ אֶל זוֹ, כְּגוּפִים,

וְאֵין בְּכֹחָן לַחֲצוֹת כְּאֵב הַמֶּרְחָק שֶׁהֻטַּל בֵּינֵיהֶן.

מַה טִּיב הַהִבְהוּב-הָעִמְעוּם מוּל עֵינָיו הָאוֹרוֹת שֶׁל הַיּוֹם?

עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת מְהַלְּכִים הַחוּטִים, וְלִבָּם – רִטּוּטִים-רִטּוּטִים.

הַגַּגּוֹת הַכְּפוּיִים מְקַמְּרִים אֶת גַּבָּם, מְזֻמָּנִים הִתָּלֵשׁ מִמְּקוֹמָם,

לְזַנֵּק, לְגוֹנֵן: יוֹדְעִים הֵם וַדַּאי עַל מָה וְעַל מִי.

לְאָן הוֹלֵךְ זֶה הַכְּבִישׁ-הַנָּהָר, וְאֵי בְּעָלָיו הַמְחַמֵּר בּוֹ,

מַה טַּעַן יַטְעִין עַל גַּבּוֹ, וּמַה טַּעַם?

חִדְלוּ, מוֹנִיוֹת, שָׁם מִנְּעֹר! מַה לָּךְ שׁוֹקֶקֶת, מַשָּׁאִית מְסֻרְבֶּלֶת?

הַהִתְבּוֹנְנוּת פֹּה עִנּוּג, אַךְ מִי יִתְּנֵנּוּ קְצָת עֵשֶׂב לִלְחֹךְ!

(הַפְסִיקוּ זַקֵף הָרוֹאוֹת, חַלּוֹנוֹת!) אֵין הָרְאִיָּה מַשְׂבִּיעָה הָרָעֵב.

אִיּוֹ, אִיּוֹ. כְּבָר בָּא הָרָשָׁע הַחַמָּר. יָדוֹ מְקֻשַּׁחַת וְהוּא גַּם יִבְעַט.

“לָרֶדֶת! טְלוּ רֶגֶל!” – אַךְ לָמָּה? תֵּן נָזִין אֶת עֵינֵינוּ מְעַט.

נִתְחַיְּבוּ לְאַלָּה, מִתְנַמְּכִים חֲמוֹרִים, נִשְׁמָטִים מִן הַגַּג,

שְׁקוּעֵי-רֹאשׁ, קְשֵׁי-יוֹם-וְהַרְהוֹר: דְּמֻיּוֹת-יְגוֹנִים בְּיוֹם חַג.

אֶחָד, חֲמוֹרוּר סָרְבָן, מְשַׁדֵּר נְעִירַת-מְבוּכָה בְּמַסְלוּל הֶחָלָל:

חֲבָל! חֲבָל!

שָׁבִים מִשְׂרָדִים לַחִיּוּג, לַצִּלְצוּל, לַכְּרִיכִים, לַשִּׂיחוֹת, לָעִנְיָן

הָעוֹמֵד עַל שֶׁלּוֹ בְּרִתְחָה, אֶל הַתֵּה, לַקָּפֶה שֶׁצֻּנַן – –

הַצּוֹחֵק – יִצְחַק, וְיִתְמַהּ שֶׁצְּחוֹקוֹ כֹּה אוֹנֵן.

וַאֲנִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר, עוֹד מַבִּיט בִּתְמוּנָה, מִתְבּוֹנֵן – –

---

שִׁבְחֵי הֲלִיכַת-רֶגֶל

מאת

משה בסוק

נָשׁוּב נִתְהַלֵּךְ יְדִידַי. אַל חֲשָׁשׁ, הוֹלְכֵי-רֶגֶל, אַל נֹמֶך!

דְּבָרִים יֵשׁ בָּאָרֶץ יְפַת-הַפַּשְׁטוּת, עֲצוּמִים, שֶׁנִּתְּנוּ אַךְ לָכֶם,

וְלָהֶם אַךְ אַתֶּם, הוֹלְכֵי-נְתִיבוֹת!

יָבוֹאוּ פְּרִיחוֹת הַגַּנִּים וְרֵיחַ הַפַּת הַנִּרְדָּה בִּשְׁחוֹמָהּ.

אֵשׁ מַלְחִימִים מִסַּדְנָה אִם תִּכְפֶּה בְּעֻזָּהּ הַמַּבָּט לְהַסִּיעַ –

תָּפִיס חֲבוּרַת יְרָקוֹת טוֹבַת-עַיִן וְצִבּוּר תַּפּוּחִים יְלַבֵּב בְּחִיּוּת

(יֵשׁ מֵהֶם שֶׁכּוֹמְסִים רִקָּבוֹן מִלְּגוֹ? – אַךְ הֵם מְעַטִּים, כִּכְלוֹת-כָּל!).

חֲצִי-דֶּלֶת פּוֹתַחַת מִקְצָת פְּנִים מְיֻשָּׁב וְנַחְתָּן.

סִיעַת עִתּוֹנִים מְשַׁרְבֶּבֶת לָשׁוֹן: כּוֹתֶרֶת-רֹאשׁ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד יוֹתֵר.

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת כְּבִיסָה צַחְרוּרִית מִשְׁתַּבְּשָׁה בַּהֲמוֹן צַחְקוּקֵי-תִינוֹקוֹת שׁוֹבָבִים.

אַל-נָא יְקֻפַּח שְׂכַר שִׂיחָה שֶׁל נָשִׁים: תַּפְרִיט, לְבוּשׁ שֶׁל עוֹנָה וּמַתְכּוֹן לְעוּגָה

וְלֹא יִכָּלֵם גַּם צִתּוּת (שֶׁבְּהֶסַּח הַדַּעַת) לְסוֹד הוֹלֵךְ-רָכִיל בְּאָזְנָיו שֶׁל הַיּוֹם.

תַּרְנְגוֹל בַּחַלּוֹן מְשַׁדֵּר שִׁדּוּרוֹ הַפְּרָטִי, וְסִיסִים, מַרְבֵּיִ-מַעֲשִׂים, תּוֹסְסִים.

יַלְדָּה עַל אוֹפַנַּיִם פּוֹרְחָה אֵין-יָדַיִם, מַפְרִיחָה אֲמִירָה אֲבִיבִית לֶחָלָל,

וְאֻכְלוֹסִין זוּטָרִים, מְתוּקִים, מְרוֹקְנִים עוֹלְמוֹת מַמְתַּקִים שֶׁל דּוּכָן וְדוּכָן.

אֶפְשָׁר תִּפְגְּשׁוּ יְדִידוּת נְטוּשָׁה, שֵׂיָה בַּמִּדְרוֹן, וְ“שָׁלוֹם” יִתְרַפֵּק זֶה עַל זֶה.

וְאוּלַי… תֶּאֶרְחוּ לִלְוָיָה יְתוֹמָה, מְעוּטָה, שִׁפְלַת-בֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַחוֹמוֹת

(לֹא מוֹדָע, לֹא מַכָּר הַבַּר-מִנָּן? – תָּמִיד, תָּמִיד הוּא אֲנַחְנוּ!).

הִנֵּה הֵם יוֹצְאִים, מֵאַחֲרֵי כָּל גָּדֵר וְחָסוּת, הַמַּרְאוֹת, הַקּוֹלוֹת, הַדְּבָרִים.

נִפְרַד הַשּׁוֹטֵף מֵעַל הַמֻּצָּק, וְגוֹאֶה הַנָּהָר בְּמֻפְלָג.

נִבְקָעִים צִיּוּצִים, פּוֹקְחִים עֵינֵיהֶם וְהוֹלְכִים וְנוֹתְבִים

אֶל לֹא-עוֹד-וְהוּא-כְּבָר-קַיָּם.

הַיּוֹם מוֹלִיךְ זַהֲרוּרִים וּצְלָלִים, חֲלוֹמִיִּים וּרְפוּטִים.

בִּנְחֻשְׁתַּיִם וּבְהַלְלוּיוֹת.

לֹא תְּהוֹם, וְלֹא לַיְלָה – וְצוּלָה שֶׁל יֵשׁ-וּמְבַקֵּשׁ-לִהְיוֹת;

רִדוּף וּמַגַּע, וְנִתּוּק, וְרִתּוּק, הִתְרַצּוּת וּבְרִיחָה, אֲבֵדָה וּמְצִיאָה-אֵין-סוֹפִית.

פּוֹלְשִׁים לְתוֹכָם שֶׁל דְּבָרִים, צוֹלְלִים בְּיָם הִתְבּוֹנְנֻיּוֹת, קוֹרְאִים הַדְּמָמוֹת,

תְּגַלּוּ בְּפִתְאֹם: מְנוּחָה עֲלוּמָה בִּתְנוּעָה רְווּיָה זוֹ,

וְנֵצַח-מְעַט בְּזוֹ הַזְּרִימָה לֹא-תֵּדַע-אֶת-עַצְמָהּ – –

וִישֻׁלַּח מֶבַּטְכֶם, כְּיוֹנָה חַכְמַת-לֵב, בְּמַבּוּל מוֹנִיּוֹת:

נִסְתַּחֲפָה יָהֳרָתָן, וְהֵן נְבוּכוֹת בְּמִקְצָת, בְּמִקְצָת מְמַעֲטוֹת אֶת עַצְמָן.

וְכָךְ יָפֶה לְכָל חַי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ!

דְּבָרִים יֵשׁ בָּאָרֶץ יְפַת-הַפַּשְׁטוּת, וְלָכֶם הֵם, לָכֶם,

הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת.

---

בְּטֶרֶם מַלְקוֹשׁ

מאת

משה בסוק

נָשׁוּב נִתְהַלֵּךְ קְצָת בָּאָרֶץ, נָשׁוּבָה נִטְעַם טַעֲמֵי צְעִידָה,

---

עוֹד דַּרְכֵּנוּ פְּתוּחָה, וְהוֹלֶכֶת, הוֹלֶכֶת.

יָפֶה הַכִּתּוּת לָרַגְלַיִם! אֶפְשָׁרוּת רְאִיָּה בַּשִּׁטּוּט! אֲדָר בַּדְּרָכִים!

יָבוֹאוּ פְּרִיחוֹת הַשְּׂדֵרוֹת, יִפָּתְחוּ זִכְרוֹנוֹת רֵיחָנִים שֶׁקֻפְּלוּ,

בְּגֶשֶׁם מַרְאוֹת נֵרָטֵב, נְשׁוֹבֵב אֶת נַפְשֵׁנוּ מִן הַמְּחֻבָּר לַקַּרְקַע,

הֶחָלָל הַמְּמֻעָט מִתְרַחֵב, וְהַלֵּב הַמְּשֻׁעְבָּד – מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ.

בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר. עַל פָּנֵינוּ עוֹבֶרֶת, עוֹקֶפֶת,

חֲבוּרַת נְעָרִים צְהוּלֵי-בְּלוֹרִית, מִתְגָּרֵי-מֶבָּטִים,

יִרְהֲבוּ קְצָת בְּזֶה שִׁטּוּטֵנוּ, יִתְבַּדְּחוּ עַל שַׁלֶּכֶת יָמִים

---

אַל-נָא נִתָּפֵס לְהִסּוּס! אֵין דָּבָר: כְּתֵפֵנוּ שֶׁשַּׁחָה זִקְּפָה קוֹמָתָם!

נְחַיֵּךְ לַבָּנוֹת, נְבוּכוֹת וְגֵאוֹת בִּשְׁחִיצוּת הַבָּנִים,

עֵינֵנוּ תָּחֹן רַגְלֵיהֶן, שְׁחֻמּוֹת, אַיַּלְתִּיּוֹת,

הַמְשַׁגְּעוֹת, בְּחִשּׂוּף וּבְכִסּוּי, כָּל עוֹלֵי עִירַק וּמָרוֹקוֹ –

צְאֶינָה, רַזַלוֹת, יִרְהֲבוּ מֶרְחַקִּים –

רְאֶינָה, בָּנוֹת, עוֹלַמְכֶן!

נָבוֹאָה אֶל עֵמֶק-חֻלִּין. מְרוֹמָם לְפָנִים כְּמַלְכוּת,

הִגְבִּיהַּ מִכָּל הֲזָיָה, מֵהָרִים מְכַוְּצֵי חֲלָלוֹ.

הוֹ, עוֹד כֹּחַ מוֹשֵׁךְ לְכִבְרַת-אֲדָמָה זוֹ,

מְתִיקוּת בִּמְשִׁיכָה שֶׁל זוֹ הַזְּקֵנָה,

עַמְקוּת וְגַבְהוּת בְּכָבְדָהּ –

אַף גֵּאֵי-מְרוֹמִים, יְהִירִים בְּחֵרוּת מִכֹּחָהּ,

סוֹפָם כִּי יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ –

אַף הֵם יָשׁוּבוּ, יָשׁוּבוּ!

נְבוֹכָה וּרְפוּטָה מַעְבָּרָה מִצְטוֹדֶדֶת. בַּדּוֹן קוֹרֵעַ דַּלְתּוֹ.

הוֹ, זִכְרוֹן אֹהֶל וּפַח וּמְנוֹרַת-נֵפְטְ וְסָדִין כְּמַרְבַד,

זִכְרוֹן דֶּרֶךְ לָפוּשׁ-לֹא-תֵּשֵׁב, עִם הַזְּמַן הַמֻּפְלָג מִתְרוֹעַעַת –

הוֹ, לֹא בָּהֶם תְּנֻחַם עָגְמָתוֹ שֶׁל בַּדּוֹן,

לֹא בָּהֶם יְגֹרְשׁוּ הַטְּרוּנְיוֹת מִזָּוִית, בָּהֶם לֹא נַצְהִילָה עִלְגוּת שֶׁל לָשׁוֹן.

אַךְ הִנֵּה שָׁב הַיֶּלֶד מִבֵּית-תַּלְמוּדוֹ, נִשְׁאַל אֶת עֵינָיו:

פּוֹסְקוֹת הֵן פְּסוּקָן, פְּסוּקָן הַמֵּאִיר.

אוּלַי הוּא יָרוּץ לִקְרָאתֵנוּ, בְּיוֹם מִיָּמִים, בְּשִׁירָה אִיָּרִית,

אוּלַי יִתְפָּרֵץ בְּסִפּוּר שֶׁל יַלְדוּת וּמוֹלֶדֶת שֶׁחֻתְּלוּ וְגָדְלוּ

בִּבְלוֹיִים, בְּחַשְׁכוּת, בְּנִכּוּשׁ עֲשָׂבִים בְּשׁוּלָיו שֶׁל הַכְּבִישׁ הָרָדוּף – –

נְבַקֵּשׁ אֶת רַגְלֵינוּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתָנוּ.

הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים, וּכְבָר נִכְנָסִים לְתוֹךְ הַשְּׁקִיעָה שֶׁלְּפָנֵינוּ.

הַשֶּׁמֶשׁ, הַשֶּׁמֶשׁ.

צְלִילוֹתַיִךְ בַּיָּם הַמְזֹהָר, גְּלִישׁוֹתַיִךְ מֵעֵבֶר לָהָר,

צְנִיחוֹתַיִךְ מֵעַל מִגְדְּלֵי רְקִיעִים, אֶל לַיְלָה נִדָּח אֵין-אַחִים-וְרֵעִים –

שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה, יְחִידִית – –

אוֹרֵךְ עוֹד מַשְׁהֶה אֶת עַצְמוֹ, מִתְיַחֵד עִם פִּנָּה זוֹ פְּרוּשָׁה וּדְמוּמָה.

תִּלִּים וּצְלָלִים, וְקִרְעֵי צְלִילִים.

וְשֵׁמוֹת, שֵׁמוֹת, שֵׁמוֹת – –

יְהֻרְהַר הִרְהוּרֵנוּ אֵין-אֹמֶר, נְיַשֵּׁר אֶת תְּנוּחַת הַפְּרָחִים הַכּוֹמְשִׁים,

וּתְלֻטַּף הַיָּד הַזּוֹכֶרֶת, –

לֹא תִּכְמֹשׁ וְלֹא תְּעֻמְעַם מִלִּזְכֹּר – –

רוֹעֶשֶׁת שִׂמְחָה בִּרְחוֹבֵנוּ, בַּכִּכָּר וּבַבַּיִת, בַּכִּתָּה וּבַגָּן –

לוּ כֹּחַ-זְכִירָה אַךְ יֻתַּן לָהּ לָשֵׂאת גַּם מַשָּׂא הַשְּׂמָחוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׂמְחוּ

שְׂמָחוֹת שֶׁלָּכֶם,

שֵׁמוֹת, שֵׁמוֹת, שֵׁמוֹת – –

פֶּתַע בָּא הַמַּלְקוֹשׁ. וְהוּא אָץ לְסַפֵּר אֶת עַצְמוֹ.

עוֹלֵץ הַעֲרוֹת הֲמִיתוֹ. עַד טִיף אַחֲרוֹן, אֵין-שִׁיּוּר.

כִּבְאֵר הֲפוּכָה – –

גְּלוּיִים נַעֲמֹד, נִפְתָּעִים וּנְכוֹנִים, וְהַלֵּב מְסֻכְסָךְ

אֶל רַעַשׁ מַתָּת אַחֲרוֹנָה, אֶל שִׂמְחַת סוֹף מַתָּת – –

---

מַסָּע שֶׁל לַיְלָה

מאת

משה בסוק

בְּסַכִּין אֲפֵלָה נֶעֱרַף הַקַּיָּם.

חָדְלוּ הַדְּבָרִים, אַךְ אֶרְאֶה מַסָּעָם.

אַחֲרַי, בַּנָּהָר הֶחָשֵׁךְ, הַזּוֹרֵם,

שׁוֹלְחִים הֵם אֶת שְׁמָם: כִּי זָכוֹר אֶזְכְּרֵם.

הוּא וְהִיא לְפָנַי. כְּגַל אֵצֶל גַּל.

קָשֶׁה הֱיוֹת טַן-דּוּ. הֵם עָגִים הֶחָלָל.

וְהַחֹשֶׁךְ סְבִיבָם דַּק מִדַּי וְשָׁקוּף.

מוֹזְגִים, יֵינָנִים, גּוּף בְּגוּף.

בְּאַחַת חֲשֵׁכוֹת: צִלְצוּל – רְגִימָה.

הֻכְּתָה רְסִיסִים הַדְּמָמָה.

הֲיֵשׁ פֹּה פָּצוּעַ? נִפְגָּע פֹּה אִם יֵשׁ? –

אֶחָד נִדְחַף אֶל שְׂדֵה-לַיְלָה. זֶה הוּא נִתְבַּקֵּשׁ.

מַטִּיל מֶבָּט קַר בִּשְׁנֵי יֵינָנִים,

שֶׁשָּׁתוּ זֶה אֶת זֶה, יְשֵׁנִים – –

---

בִּפְרוֹזְדוֹרוֹ שֶׁל לַיְלָה

מאת

משה בסוק

הָיִיתִי בִּפְרוֹזְדוֹרוֹ שֶׁל לַיְלָה אָרֹךְ:

בְּפֶתַח מְעָרָה שֶׁמוֹשְכָה עֲלָטָה שֶׁלָּהּ

כְּנַחַל קַדְרוּת, אֵין-גָּדוֹת.

הִבְחַנְתִּי, כִּי “שָׁלוֹם” שֶׁאוֹמְרוֹת לִי עֵינַיִם קְרוֹבוֹת

נִתְקַל בְּאֹפֶק חָסוּם וְנוֹפֵל לְתוֹךְ הֶחָלָל הַשָּׁחוֹר.

רִחַמְתִּי אֶת בְּנִי, אֶת בִּתִּי,

וְדוֹמֶה כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמַי גַּם עָלַי,

אֲבִיהֶם, אֲבִי יְתוֹמִים – –

אֶח, מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלִּי, אַתְחַלְתּוֹת נָאוֹת,

אֶח, מַחֲשָׁבוֹת נָאוֹת שֶׁלִּי, עִם בְּרַק-צָהֳרָיִם בָּעַיִן,

חֲרוּזִים שֶׁלִּי הַמְּבַקְשִׁים בַּיְקוּם אָח אָחִיו-תְּאוֹמָיו,

מַה יִּהְיֶה? מַה יִּהְיֶה עֲלֵיכֶם, עַל כֻּלָּנוּ?

הַאֻמְנָם מִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, וְזֶהוּ זֶה?

וַי, פִּסּוֹת אֲדָמָה שֶׁלִּי, נוֹפִים שֶׁלִּי,

אֵיכָה שְׁקַעְתֶּם כֻּלְּכֶם? לָמָּה עֲזַבְתּוּנִי? –

מַה קּוֹל הָרַגְלַיִם פִּתְאֹם? – קוֹל רַגְלַיִם חוֹצוֹת פֹּה בַּחֹשֶׁךְ, בַּסְּחִי,

הִשְׁתּוֹלְלוּת מַדְמֵנָה. מִגְרָף שֶׁל רְעִי. מִזְרָם אַדִּירִים

בְּתַחְתִּיּוֹת תְּעָלָה. – –

לְאָן צִבְיָה? לְאָן, טוּבִיָּה? חֲבֵרִים, לְאָן?

לֹא בָּאָה תְּשׁוּבָה, וְאַךְ הִלּוּךְ, הִלּוּךְ, הִלּוּךְ.

כִּסַּתְנִי מַפֹּלֶת דְּמָמָה – –

וּכְשֶפִּקְחָה שַׁחֲרִית מֵעָלַי אֶת הַגַּל,

נִפְתָּח סוֹרָג עַל רָאשִׁי, פִּרְצָה בָּאֹפֶק הֶחָסוּם,

שַׁבְתִּי וְנִתְחַבַּרְתִּי עִם הָאוֹר –

אַךְ זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי קוֹל:

קוֹל הִלּוּךְ;

וַאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַהוֹלְכִים, הוֹלֵךְ וּמְבַכֶּה אוֹתָם,

יְתוֹמֵי-עָם,

בְּכִי חָרֵב, מִדְבָּרִי, אֵין דִּמְעָה – –

וְעָלַי עוֹמֶדֶת טוֹבַת-עַיִן הַכִּנֶּרֶת;

הִבַּטְנוּ זֶה בִּפְנֵי זוֹ,

הַמִּלִּים חָרְבוּ בִּגְרוֹנֵנוּ

אַךְ שְׁנֵינוּ, לִבּוֹתֵנוּ הָיוּ מְלֵאִים – – –

---

עַרְבִית

מאת

משה בסוק

שָׁתוּי הָאֲוִיר עַרְבִית. הָלוּם וּמִתְנוֹדֵד.

פְלוּאִידִים בָּאוֹר שֶׁנִּתְעָה מִן הַיָּרֵחַ וְנֶאֱחַז בְּרָאשֵׁי הָעֵצִים

בַּשְּׂדֵרוֹת.

חֲבֵרִי הַגָּבוֹהַּ וַאֲנִי מְגַלִּים בְּפִתְאֹם, כִּי הַדַּעַת הִפְלִיגָה

מֵעִנְיָן הַשִּׂיחָה, וְהָעִנְיָן – כֹּבֶד-רֹאשׁ בּוֹ וְכֹבֶד-מִשְׁקָל:

שֶׁל חַיִּים וְשֶׁל סֵפֶר טַן-דּוּ.

הַמּוֹרֶה לְדִבְרֵי-הַיָּמִים וּלְקוֹרוֹת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְלַע בְּדַּרְכֵּנוּ,

מַשְׁהֵה מֶבָּטוֹ עַל אַחַת בַּת-הוֹוֶה

וּמוּכָן לְאַחֵר מָחָר לַשִּׁעוּר. בְּהֶחְלֵט. וּבְגִּלּוּי-לֵב.

הַסְּרָטִים, הַיּוֹרְדִים מֵעַל הַבַּדִּים וְיוֹצְאִים בְּגִלּוּפִין,

בְּאֵין-סוֹף עִרְטוּלִים שֶׁבְּהֶסַּח-הַדַּעַת וּבְכַוָּנַת-לֵב אַט-אִטִּית,

וְנֶגֶּר הַפִּזְמוֹנִים, הַפּוֹשְׁטִים כַּעֲרָפֶל יֵינִי בַּשְּׂדֵרָה,

וְכַלְבֵי הָאַנְטֵינוֹת הַצָּדוֹת עַל גַּגּוֹת מֶרְחַקִּים יְחוּמִים –

צְדָפִים פְּלֵטַת-יָם הֵם, גַּלִּים הֵם תְּלוּשִׁים

מוּל זֶה הָרְחוֹב – הַמִּזְרָם הָאַדִּיר

שֶׁל כְּמִיהוֹת, הֲזָיוֹת שֶׁל עָגְמוֹת וְתוּגוֹת, מֶבָּטִים וְעַרְפִלִּים,

מוּל זוֹ הַמְּשִׁיכָה, עָרִיצָה מֵחֻקֵּי מְשִׁיכַת הָאֲדָמָה,

מוּל זוֹ הַצְּלִילָה שֶׁל עֵינַיִם בְּעֹמֶק חִיּוּת שֶׁל גוּפִים,

שֶׁלָּבְשׁוּ אֵיזֶה הוֹד רוֹדָנִי שֶׁל עַרְבִית וְשָׁמַיִם וּמַמָּשׁ –

הַמַּמָּשׁ הַבּוֹלֵט בִּפְנֵי עַצְמוֹ וַאֲבָרָיו מֻבְלָטִים וּמְאִירִים מִן הָאַפְלוּלִית,

וְאַתָּה הוֹלֵךְ וְנִכְנָס לְתוֹכוֹ כִּלְתוֹךְ הַקּוֹלָר וְאַתָּה בֶּן-חוֹרִין – – –

וְכָל הַחֶמְדוֹת כֻּלָּן בִּצְעִירוּתָן עוֹמְדוֹת – –

---

אוֹתוֹ בֹקֶר בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם

מאת

משה בסוק

בְּעִיר-הַשָּׁלוֹם, בִּרְחוֹב הַמַּלְכוּת, לְיַד הַיַּרְקָן.

חֶבְרָה הֲגוּנָה: צְנוֹנִית, וּפִלְפֵּל, וְהַשְּׁאָר.

סַלּוֹ בְּיָדוֹ – הוּא עָמַד שָׁם מֻרְכָּן,

שׁוֹהֶה וְשׁוֹקֵל וְטוֹרֶה – וּבָחַר.

• הֵי, פַּיְטָנִי, לְ“בַּיִת” תַּסִּיעַ שׁוּרָה?

טַעֲמָן שֶׁל מִלִּים וְרֵיחָן כְּלוּם תִּבְחוֹן?

וְאֵיזוֹ מִגְוֶנֶת לְךָ עֲשִׁירָה:

מִבְּשֵׁלוּת עֲדֵי בֹּסֶר! תֵּן צֶבַע, תֵּן גּוֹן!

טָפַחְתִּי עָלָיו: “בְּרָכָה נִשְׁתַּלְחָה בְסַלְּךָ” –

נִזְדַּקֵף, נִעֵר הַבְּלוֹרִית, מְגֻמְגָּם:

• אִשְׁתִּי, אַתָּה מֵבִין – “בְּחִירָתְךָ, הֲצָלְחָה?”

הוּא מִהֵר וְהֵשִׁיב נִבְחָרָיו לִמְקוֹמָם.

אֲלַוֶּךָ, קְצָת זְמַן לִי. – הִלְבַּנְתָּ פְּנֵיהֶם, בְּכוֹר-שָׂטָן!

וְאַתָּה הֵן בָּחַרְתָּ שַׁפִּיר. – וְעוֹד אֵיךְ!

“בִּמְהֵרָה הוּא נוֹהֵג עֲגָלָה, וּמַלְאָךְ בָּהּ קָטָן” –

הוּא שָׁמַע הִרְהוּרִי בְּעֵינַי – וְחִיֵּךְ.

בְּצֹמֶת-דְּרָכִים שְׁתוּלִים יְלָדִים.

מוֹרִים הָרְחוֹבוֹת בִּרְצִינוּת שַׁרְווּלָם. –

מוֹכֶרֶת פְּרָחִים: “לַגְּבֶרֶת – וְרָדִים!” –

כִּוַנְתְּ הַשָּׁעָה. תְּנִי אֶת פְּרָחַיִךְ, כֻּלָּם!

---

לַיְלָה לִרְבִיבִים

מאת

משה בסוק

כַּמָּה לַיְלָה בְּאֵלֶּה הַמֶּרְחָבִים.

כַּמָּה לַיְלָה בָּאוֹר הַמָּלֵא שֶׁל הָרֶכֶב.

כַּמָּה לַיְלָה בְּחַלוֹן הַמַּסָּע. בְּעֵינַי. בִּפְרַקְרַק-הַמִּדְבָּר.

וּבַדֶּרֶךְ.

כַּמָּה לַיְלָה בָּאֲדָמָה זוֹ, בְּרִיצָתָהּ הַכְּבֵדָה,

הַמַּרְאָה לִי, בְּנִצְנוּץ פִּתְאֹמִי בַּמִּפְנֶה, אֶת פְּרוֹפִילָהּ הַנִּלְהָב:

בְּרֵאשִׁיתִי, קַדְמוֹן, מְקוֹרִי.

כַּמָּה לַיְלָה בִּשְׁתִיקָה זוֹ, מְרֻבַּת-פָּנִים, אַחְדּוּתִית,

בְּחֶשְׁכַת הָעַבָּאיוֹת שֶׁל בֵּידוּאִים אַרְכָּנִים

בְּדַרְכָּם לְבִיר-עַסְלוּג' עִם לוּכְּס חָדָש בְּיָדָם.

כַּמָּה לַיְלָה בַּזּוּג שֶׁלְּפָנַי:

טַן-דּוּ דְּמָמוֹת, הַקּוֹרְאוֹת זוֹ אֶל זוֹ.

כַּמָּה לַיְלָה, אֵין-גָּדָה,

נוֹהֵר אֶל סְנֵיִי

בְּלַבַּת עֲרָבָה – –

---

אוֹרְחִים

מאת

משה בסוק

אֳלֹהֵי הַדְּרָכִים,

זַמֵּן לָן אוֹרְחִים – וְנִהְיֶה נִלְבָּבִים.

מְזָוֵנוּ אֵינֶנוּ מָלֵא? – הַפַּת-וְהַמֶּלַח אֵינָם מַכְזִיבִים.

כּוֹס הַתֵּה – עֲמָמִית-יוֹמְיוֹמִית וְלֹא מְזוּגָה בְּשִׁגְרָה,

שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּדְבָרָה שַׁבַּתִּי, עִם הַרְבֵּה נְשָׁמָה יְתֵרָה.

וַאֲפִלּוּ הַכֶּרֶם, הַגַּן בְּשַׁלֶּכֶת – אֵין אָנוּ יוֹרְדֵי-מִנְּכָסִים:

נָאִים הֵם נוֹפֵינוּ. בְּ“נֵתַח” שֶׁל נוֹף הִתְכַּבְּדוּ, נִכְנָסִים!

לֹא טְרַקְלִין-אַחַר-לֵיל-גִּלּוּפִין הַנּוֹפִים הַשְּׁלוּכִים:

שַׁחֲרָם – לֹא קָמוּט וּמְבֹעָת, בְּעַכְרוּרִית שֶׁל כְּמִישָׁה פְּנֵיהֶם לֹא דְּלוּחִים.

צְאוּ-נָא וּרְאוּ, עוֹמְדִים הָעֵצִים בִּמְלוֹא תּוֹדַעַת הַצְּמִיחָה,

טוֹרְחִים בֶּאֳמוּנָה וְעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:

גְּדֵלִים!

שׁוֹמְרִים עַל לְשַׁד-הַתָּמִיד, וְזִרְמַת הַקִּיּוּם הָרוֹהֶטֶת תּוֹכָם

מַטֶּלֶת שָׁלוֹם בֵּין לִבְלוּב וְשַׁלֶּכֶת, מְקַמֶּרֶת הַקֶּשֶׁת בֵּין פְּרוֹס וְשִׁלְהֵי.

רְאוּ, אַדְּרַבָּא, מַה פַּרְצוּף מְעַנְיֵן לַעֲצֵי-אֲפַרְסֵק, עַלְוָתָם – כֹּה יֵינִית.

מְפֻיָסִים הַשָּׁמַיִם כֶּחָלָל, כָּאֲוִיר, וּמִדָּתָם מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ –

מִדַּת רַחֲמִים וּמָטָר.

הָאֲדָמָה – כֹּבֶד-רֹאש בָּה הַרְבֵּה, אַךְ נֹגַהּ-צִפִּיָּה בְּעֵינֵיהָ,

חָרוּצָה בְּשִׁנּוּיֵי-הָעִתִּים – וּבִינָה יְתֵרָה לָהּ,

בִּינָה סַבְלָנִית וְעֵרָה לַתַּהֲלִיךְ הָאִטִּי, לָאֶפְשָׁר, לִזְנִיק הַפִּתְאֹם.

וּכְשֶׁעֵינַי נִפְגָּשׁוֹת בְּעֵינֶיהָ – אֶרְאֶה כִּי, בְּעֶצֶם, אוֹרֵחַ-טוֹרֵחַ אֲנִי בֵּין אוֹרְחִים,

וְאַתָּה זִמַּנְתָּנוּ, בְּמָקוֹם וּבִזְמָן, אֳלֹהֵי-הַדְּרָכִים.

---

הַשְּׁבִיל שֶׁהִדְרִים

מאת

משה בסוק

אָכֵן, יוֹם-יוֹם נִצּוֹדִים אַתֶּם בִּידֵי צַיָּדֵי הַמַּרְאוֹת,

טֶרֶף אַתֶּם לְאוֹרְבֵי-אֶל-מַשֶּׁהוּ-מְיֻחָד-בִּמְאֹד,

יוֹם-יוֹם נִמְכָּרִים פֻּמְבִּית מְכִירָה –

וּמִכֶּם לֹא נִגְרָע,

קַדְמוֹנַי, רַעֲנַנַּי!

לִבּוֹ הֶחָכָם וְעֵינָיו הַצְּעִירוֹת שֶׁל עוֹלָם הִיּוּלִי!

כִּנְחָלִים מִתְבַּדִּים יַעַבְרוּ הֵם כֻּלָם הַזְּמַנִּים, כִּנְחָלִים

וְאַתֶּם, כְּמוֹת שֶׁהִנְּכֶם, אֲחוּזִים-מִתְאַחֲזִים בַּשִּׁנוּי, בַּחִלּוּף –

לֹא תְהִי בָּכֶם יָד מְבַיֶּתֶת, לֹא יִשְׁטֹר הָאִלּוּף!

יוֹשְׁבֵי-עֲרָבָה, בְּטֶרֶם-הֳיוֹת-עוֹד-לַזְּמַן-תּוֹדָעָה.

חוֹפִי הַדְרוֹמִי, וְאַתֶּם, הֲרָרִים-לִפְנִים-מֵהָרִים!

כַּמָּה שֵׂכֶל-טוֹב, עָנָו וְאָצִיל, בִּישִׁיבָה שֶׁלָּכֶם זוֹ מֻפְנֶמֶת, מֻפְלֶגֶת!

וַדַּאי יְדַעְתֶּם גַּם אַתֶּם פֻּרְעָנוּת וּפְגָעִים, שֶׁל קוֹרוֹת וְשֶׁל טֶבַע –

אַךְ שַׁחֲרִיּוֹת שֶׁלָּכֶם, עַרְבִּיוֹת שֶׁלָּכֶם הִמְנוֹנוֹת מְשֻׁבָּחִים בְּאָזְנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵם,

וְחַיִּים אַתֶּם, יַצִּיבִים, דִּמְדוּם וְזִהוּר, צִבְעֵי זִעוּם וְחסּוּד,

וּמְדַיְּרִים בַּכְּפִיפָה הָאַחַת כָּל גּוֹנֵי דִּין וְרַחֲמִים!

כְבָר שְׁבִיל לִי, שְׁבִיל-נַעַר, בָּכֶם, קַדְמוֹנַי –

הִנַּהוּ רָמוּז שָׁם בְּרַץ מִתְאַפְלֵל וְזוֹהֵר לְפָנַי,

הִנֵּהוּ שָׁם זָע בֵּין קִפְלֵי וִילָאוֹת הֶהָרִים –

הִנֵּה הוּא נִטַּע,

שְׁבִילִי הַמַּדְרִים – –

---

חִלּוּל שַׁבָּת

מאת

משה בסוק

לי. צ.

א

הָלַכְתִּי אֶל חַיַּי בְַּגן גָּדוֹל, סַקְרָן צְמִיחוֹת וְשַׁלָּכוֹת.

פָּגְשָׁה אוֹתִי בַּת-קוֹל.

תַּרְתִּי אַחֲרֶיהָ הַמְנַהֶמֶת –

אַךְ לֹא מָצָאתִי הַחֻרְבָּה.

נִגַּפְתִּי שָׁם בָּאֶבֶן.

אָמְרָה אֵלַי בְּרֹךְ:

לֹא הִכַּרְתַּנִי, בְּנִי – מִן הַמַּסָּד אֲנִי.

נִתְלַשְׁנוּ מִמַּסַּד בֵּית-אַבָּא-אִמָּא. אַחַת-אַחַת.

וְאַךְ אֲנִי אָבַדְתִּי בַּדֶּרֶךְ.

סְלַח, כִּי בִּי נִגַּפְתָּ.

שָׂמֵחַ לְבָבִי בְּךָ, לֵב אֶבֶן.

– וְאֵי מִזֶּה הַמְנַהֶמֶת? –

– אוֹי לָהּ לְבַת-קוֹל שֶּׁגַּם חֻרְבָּה אֵין לָהּ.

הֵן טוֹב לַכּוֹס מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרִיסוֹת לָהּ,

וְטוֹב לוֹ לַיַּנְשּׁוּף מֵהֶן, שֶׁעֲלִיַּת-גַּג לוֹ.

ב

הִפְלַגְתִּי בַּבֻּסְתָּן. סַקְרָן אֶל צְמִיחֹותָיו וּפְרִיחוֹתָיו.

מָצָאתִי – זִכְרוֹנָהּ שֶׁל עִיר.

יֵשׁ עִיר בַּמֶּרְחַקִּים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי.

אֲנִי לָהּ בֵּן הָיִיתִי – וְהִיא לֹא אֵם.

הָרִים סָבִיב לָהּ – וְהִיא לִי לֹא מִשְׁמֶרֶת.

תִּשְׁרִי שֶׁלָּהּ – זָהָב, נָהָר שׁוֹצֵף, וְאִיָרָהּ – מִזְרָם לִילָךְ.

נִכְנָס אֲדָר – גַּלֵּי לִבָּהּ נוֹשֵׂאת לַנֵּימַן הַוִּילִיָּה.

עִירִי בַּמֶּרְחַקִּים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי. עֲזַבְתִּיהָ.

רָחַקְתִּי – וַאֲנִי לָהּ נֶאֱמָן.

וְהִיא – בִּגְמַר

כָּל פְּגִישׁוֹתֵינוּ, בַּשֶּׁטַח וּבַזְּמָן,

הִיא הָיְתָה – פּוֹנָר – –

מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ לְזִכְרוֹן הָעִיר

שֶׁהִתְחַפֵּר פֹּה בַּבֻּסְתָּן

וּמְחַלֵּל שַׁבָּת תַּשְׁכַא בְּיִלּוּלוֹ שֶׁל תַּן – – –

---

חַלּוֹנִי

מאת

משה בסוק

א

חַלּוֹנִי מְדֻיָּר:

הַשָּׂדֶה וְהָהָר. הַכְּבִישׁ וְהַבַּיִת.

יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ: חַכְמֵי הַמָּטָר.

רִפְרוּפִים נְבוּכִים בֵּין אָבִיב וּבֵין קַיִץ.

זוּטוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם. רְצִינוּת הַגָּדֵר.

מְעוּף הַבִּינָה. אִלְתּוּר שֶׁל פְּסַנְתֵּר.

נוֹפִים קוֹלָנִים, חֲרִישֵׁי עֲנָנִים.

נַהֲרוּ, נַהֲרוּ, אֻכְלוֹסֵי חַלּוֹנִי,

דַּיָּרִים יַצִּיבִים, דַּיָּרִים שֶׁל עֲרַאי,

תְּמוּרוֹתַי, חֲבֵרַי.

ב

חַלּוֹנִי מְנֻמָּר:

רַבִּים הַבָּאִים, הַיּוֹצְאִים. הָמוֹן שֶׁל מַרְאוֹת פֹּה יִנְהַר.

קְרוּאִים אֵין-מִסְפָּר.

הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל! יְרֻנָּן, יְכֻנָּר.

תְּשׁוּאוֹת הַגַּנִּים, פְּרִיחוֹת שֶׁל אֲדָר.

יְדִידוּת הַנָּהָר וְהָהָר!

שָׁעָה יֵשׁ עוֹלָה בַּחַלּוֹן – וְיֵשַׁם כַּמִּדְבָּר.

אַדְמַת הַהֹוֶה חֲרוּכָה. נִכְרַת אֲפִיקוֹ שֶׁל מָחָר.

הֶעָבָר מִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר.

יְנֻשְּׁלוּ הַמַּרְאוֹת, הַקּוֹלוֹת יְגֹרְשׁוּ כְּבִגְזָר.

וּפוֹלֵשׁ לַחֲלַל הַחַלּוֹן וְכוֹבְשׁוֹ חֲסִין-כֹּחַ, אַכְזָר:

שֵׁם אֶחָד שֶׁנּוֹתַר:

פּוֹנָר – –

---

לָמָּה לֹא?

מאת

משה בסוק

לָמָּה לֹא לִשְׁתּוֹת? –

לְחַיֵּי רַקֶּפֶת שֶׁנָּבְלָה,

לְחַיֵּי חוֹחִית אֲשֶׁר נָפְלָה,

לְחַיֵּי סוֹנֵיטָה שֶׁאָבְלָה, –

לָמָּה לֹא?

הַיּוֹנָה לֹא שָׁבָה עוֹד,

מִגְדָּלֵנוּ לֹא יֶחְדַּל מֵרְעֹד,

רַק צִלֵּנוּ לֹא יִבְגֹּד –

לָמָּה לֹא לִשְׁתּוֹת?

לָמָּה לֹא?

---

בְּטֶרֵם חֹרֶף

מאת

משה בסוק

סוֹגְרִים הֵם הַמִּרְפֶּסֶת,

וְאֶת הַדֶּקֶל בַּחַלּוֹן גּוֹזְמִים –

סְיָג לְזַעַף-הַגְּשָׁמִים,

מִפְתָּח לָאוֹר כִּי יֵט קְצָת חֶסֶד.

הִנֵּה הַם מַתְקִינִים עַצְמָם: לַזַּעַף,

לְדִלְדּוּלֵי-חַמָּה – –

וְחַלּוֹנִי יָנוּד, יְרַחֲמֵם אֵין-רַהַב –

אָבֵל בְּשִׁבּוּשֵׁי הָאֲדָמָה – –

---

פַּנְקָס עֲזוּבִי

מאת

משה בסוק

1. אַחֲרֵי…

אֶת נָוֵנוּ הָבָה נְסַיֵּד

וְלָאשֶּׁר הַיָּנִיק נִתְפֹּר כֻּתֹּנֶת.

לְפוּם שִׁגְרָה אֶת קִיּוּמֵנוּ נְרַהֵט

וְנֹאמַר: כִּי טוֹב, קָטֹנּוּ.

עַל הָרְכָסִים הָלַכְנוּ גַּם טִפַּסְנוּ,

עַתָּה נִשְׁלַו, נִשְׂגֶּה עִם הַדְּשָׁאִים.

יַאֲזִיב לוֹ זִכְרוֹנֵנוּ, כִּי הָרַסְנוּ

מְעַט-קָט אֶל הַר-הָאֱלֹהִים.

2. רָגָב רִאשּׁוֹן

נִתְלַשׁ רָגָב –

וְקוֹל נָקַב;

לַגֹּב נִשְׁמַט

יְלֵל “נִשְׁמַת”.

מִקּוֹל רָגָב –

הַדְּמִי שָׂגַב.

גַּרְגֵּר, גַּרְגֵּר,

בְּכִי דַק נִגָּר:

"כָּאן, זְמַן אוֹבֵד,

אַתָּה שׁוֹבֵת;

לְךָ, אֲתַר,

כָּאן קֵץ וּגְמָר".

גַּרְגֵּר נִפְרָד,

מִבְּכִי שָׂרַד:

"כִּכְלוֹת הַכֹּל –

אֲנִי אֶשְׁקֹל:

אֲשֶׁר דִּמְיֵן,

אֲשֶׁר טִמְיֵן;

אֲשֶׁר פָּלַד,

אֲשֶׁר חָלַד…"

… לִפְעֹר הַגֹּב

הַגַּל יִרְגֹּב.

3. טוֹב לַחְזוֹר

טוֹב לַחְזוֹר מִמִּשְׁלָטָם

שֶׁל מַבְהִיקֵי-בַּצְּחוֹר.

אֶל הַתְּמוּרוֹת בִּמְסִלָּתָן.

אֶל נֵצַח-הַשִּׁגְרָה. טוֹב לַחְזוֹר

מֵאֶלֶף גִּמְגּוּמֵי סַכִּין.

מֵעִמְעוּמֵי הַסַכָּנָה.

טוֹב לַחְזוֹר – וּלְהַסְכִּים

יוֹם-יוֹם עִם לוּחַ-הַשָּׁנָה.

הִנֵּה שׁוֹטְפִים הָעִנְיָנִים:

בְּכִידוֹנִים וּבִדְמָעוֹת.

אַתְחִיל אִתְּכֶם, קְטַנֵּי-קְטַנִּים,

מִן הַפִּסְגָּה: הֱיוֹת, הֱיוֹת – –

---

שְׁאֵלָה

מאת

משה בסוק

הַיָּמִים – יְמֵי זְמִירָה

בַּכְּרָמִים.

וּבְנִי קוֹרֵא בַּתּוֹרָה.

תַּלְמִיד. בֵּין תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים.

הָעוֹלָם פָּתוּחַ: סֵפֶר רַעֲנָן.

הַדַּפִּים – עֵצִים וּדְשָׁאִים.

קָרוֹב הוּא כָּל-כָּךְ הַגַּנָּן:

קוֹרְאִים לוֹ, פָּשׁוּט, אֱלֹהִים.

"מַה זֶּה? – בַּגַּן יִתְהַלֵּךְ. יִשְׁאַל

לְחַוָּה. יְדַבֵּר עִם אָדָם.

וַאֲפִלּוּ עִם קַיִן. עִם בְּנָם.

עַכְשָׁו, אוֹמְרִים, הוּא אֵינֶנּוּ בִּכְלָל.

רוֹצֶה הָיִיתִי, אַבָּא, כָּל-כָּךְ

אִתּוֹ לְדַבֵּר. נוֹרָא."

מְצִיצִים זֶה אֶל זֶה סִפְרֵי הַתַּנָךְ.

הָאָב מַחֲרִישׁ בַּתּוֹרָה.

---

חֶשְׁוָן: בַּזֹּךְ וּבַלָּבָן

מאת

משה בסוק

יוֹם בּוֹ הֶחְלַטְתְּ, גְּדוֹלָתִי, לָבוֹא, לִהְיוֹת –

פָּרְחוּ הַחַרְצִיּוֹת.

מֵאָז זֶה מִנְהָגוֹ: בַּזֹּךְ וּבַלָּבָן,

בָאֲגַרְטֵל וּבַגִּנָּה, מַגִּיעַ הַחֶשְׁוָן.

גָּדְלוּ, יָפוּ צְעָדַיִךְ בַּחֶשְׁוָנִים,

וּכְבָר אַרְנָק בּוֹגֵר לָךְ לִכְתֵפֵךְ – וְעִנְיָנִים.

לִבְנַת חֻלְצָה וָגֶרֶב, וּכְחוֹל הַחֲצָאִית –

יְשַׂחֲקוּ-נָא הַצְּבָעִים בִּמְשׁוּבָה צִבְעִית.

וְלָךְ, בְּמוֹ יָדֵךְ, נוֹתְנָה אַתְּ מְגִּלָּה שֶׁל עַצְמָאוּת.

וּמַה עֵינַי תִּרְאֶינָה? – לָךְ כְּבָר “נְקֻדַּת-רְאוּת”.

וּבְכָל הַהֲמֻלּוֹת, בְּהִנָּגֵר מַרְאוֹת מִכְּלִי אֶל כְּלִי –

אַתְּ הִסְתַּכְּלִי בַּחִלּוּפִין וּבַתְּמוּרוֹת, אַל תֶּחְדְּלִי!

---

תִּשְׁרִי

מאת

משה בסוק

כָּל הַיָּמִים אֵלֶיךָ מוֹלִיכִים קוֹלוֹתֵיהֶם, תִּשְׁרִי.

כָּל הַיָּמִים אֵלֶיךָ מוֹלִיכִים צִלְלֵיהֶם תִּשְׁרִי.

הוֹלְכִים, הוֹלְכִים אֵלֶיךָ, פַּעֲמוֹנִים וְדוּמִיוֹת:

הֱיוֹת, הֱיוֹת, הֱיוֹת – –

מִתּוֹכְךָ, תִּשְׁרִי, נִבְקָעִים עַתָּה קוֹלוֹת,

מִתּוֹכְךָ, תִּשְׁרִי, נִפְרָדִים עַתָּה צְלָלִים –

שׁוֹטְפִים מִמְּךָ, שׁוֹטְפִים הַשּׁוֹפָרוֹת, הַזִּכְרוֹנוֹת, הַהֲזָיוֹת:

הֱיוֹת, הֱיוֹת, הֱיוֹת – –

---

כְּנַגֵּן כְּלֵי-הַזְּמָן

מאת

משה בסוק

כְּנַגֵּן כְּלֵי-הַזְּמָן-וְהַזֶּמֶר –

מְזֻמָּנוֹת הָרַגְלַיִם לִרְקֹד.

כְּכַסּוֹת הַסָּדִין הַמַּרְאָה וְהַדִּין –

זַכּוֹת הָעֵינַיִם לִבְכּוֹת.

הַתִּזְמֹרֶת נוֹגֶנֶת, נוֹגְנָה –

הָרֶגֶל, עַל מָה אַתְּ יוֹגְנָה?

מְעוּפֵנוּ עַל הָאָרֶץ מוּטָל –

וְעֵינֵנוּ צוֹפָה בַּטָּל,

מְלֵאָה טָל – –

---

הַשָּׁעָה

מאת

משה בסוק

הַשָּׁעָה מַשִּׁירָה הַפֵּרוֹת.

פֵּרוֹת אֲפִילִים.

אוֹפְלִים הַפֵּרוֹת וְאוֹפְלִים,

צוֹנְחִים הָאוֹרוֹת וְנוֹפְלִים.

שָׁעָה נַעֲלָה. נְעִילָה.

הֲרָרִית. עַרְעָרִית.

שְׁהִי-נָא.

שְׁעִי-נָּא

לָעֵץ.

עוֹד פְּרִי לוֹ: יַשִּׁיר.

עוֹד שִׁיר לוֹ: יָשִׁיר

טֶרֶם-קֵץ – –

---

אִילַן חַלּוֹנִי

מאת

משה בסוק

מְצָאתִיו בְּחֶדְרִי: בִּסְדָנוֹ, שָׁרָשָׁיו וְעָלָיו.

עוֹמֵד וּמַמְתִּין. מֻפְלָג בַּחֲצוֹת. וּכְמוֹ נֶעֳלָב.

– שָׁלוֹם לִידִידִי בְּבֵיתִי, שָׁלוֹם, מַמְתִּינִי.

אֶשְׂמַח לִרְאוֹתְךָ, אִילַן חַלּוֹנִי.

פָּתוּחַ הָיָה הַחַלּוֹן – יִתְנַצֵּל בְּפִי הֶעָלִים –

וְנִכְנַסְתִּי. עֲמוּס תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַבָּן בִּי נִתְלִים.

– עַל שׁוּם מָה תִּצְטַדֵּק? – וְאַתָּה הַדַּיָּר.

לֹא נוֹף אַתָּה לִי, אַתָּה פְּנִים. מִשֶּׁכְּבָר, מִשֶּׁכְּבָר…

פְּרִיחָתִי, שַׁלַּכְתִּי, חֵרוּתִי וְשִבְיִי.

רִתּוּקַי, נִתוּקַי. אַתָּה אֲנִי – וְרוֹאִי.

אַתָּה יֶשְׁךָ, אִם אֵינִי. לֹא יֶחְדַּל חִדְלוֹנִי –

אַתָּה הֳיֵה אַתָּה, אִילַן חַלּוֹנִי.

---

לַחֲנֵי תִּשְׁרִי

מאת

משה בסוק

שוּב בָּא

נִגּוּן-עָבִים-וְצַמָּרוֹת.

שׁוּב בָּא

נִגּוּן שֶׁל גֶּשֶׁם-יֶלֶד מְאֻפָּק בַּגִּיל.

וְרוּחַ קָם מֵאֵפֶר-חַמְסִינִים.

הָרִים מִתְנַעֲרִים יְפֵי-קוֹמָה.

וְהֵלֶךְ נֶעְצָר: מִדַּפְדְּפִים הַנִּשְׁכָּחוֹת –

לוֹחֵן הָאֹפֶק וְקָרֵב – –

שׁוּב בָּא, שׁוּב בָּא

תִּשְׁרִי הַמְנַגֵּן.

---

מֶבָּטֵי לַיְלָה וּבֹקֶר

מאת

משה בסוק

א

הַיָּד

הָלְכָה אֶל פַּעֲמוֹן הָאַזְעָקָה –

וְצָלְלָה בַּדֶּרֶך.

נוֹטֵף, נוֹטֵף אוֹרִי, לָבָן

עַל גַּב הָאֲפֵלָה.

בְּאוֹתִיוֹת מְעֻקָּלוֹת, טִפִּין שֶׁל אוֹר כָּלֶה,

אֲשַׁרְבֵּט דַּקּוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁבִּי.

הֲיָבוֹא הַבֹּקֶר בְּסִבְכֵי כְּתָבִי סָמוּי?

אוֹ יְסַלֵּק יְרִיעָתִי זוֹ אַחְרוֹנָה

כְּסַלֵּק גִּלְיוֹן נְיָר חָלָק מִלְּפָנָיו? –

וַאֲנִי לֹא עוֹד אוֹסִיף דָּבָר.

ב

הַלַּיְלָה נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם.

אֲנָחָה שָׁבְרָה אֶת גּוּפוֹ,

אֶת רוּחוֹ.

קוֹל הָאוֹר הַחַי

שָׁב וּבָא! –

צַעֲדֵי אָחוֹת בַּלַּיְלָה.

הֶאָח,

אָחוֹת, וִיוִיאַן!

מִתּוֹךְ אוֹרִי נֶחְנָק,

מִבְּעַד קוֹלִי שׁוֹקֵעַ

זוֹרְמָה אֵלַיִךְ קְרִיאָתִי

כִּזְרִיקָתֵךְ בְּתוֹךְ דָּמִי:

אָחוֹת, וִיוִיאַן!

ג

הַגַּג מִמּוּלִי חִיּוּנִי-רְעָפִים,

שׁוֹלֵחַ מֶבָּטָיו, אַדְמוֹנִים וְיָפִים,

בִּשְׁנֵי עֲנָנַי:

בְּעֵינַי – –

הַגַּג מִמּוּלִי, שָׁלֵם בַּמָּטָר

עִם עַצְמוֹ, עִם הַפְּנִים. עִם רֵאשִׁית וְעִם גְּמָר.

וַאֲנִי מַה לָּהֶם אֶעֱשֶׂה לִשְׁנֵי עֲנָנַי? –

וְהַחֹרֶף כֻּלּוֹ לְפָנַי – –

ד

מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר –

הֲצָצָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הָאוֹר בַּחַלֹּון.

הָאֵדִים מִן הָאָרֶץ. הַמִּנְזָר עַל הָהָר.

יְקִיצַת הַדְּשָׁאִים. זִנּוּקוֹ שֶׁל הַגַּג.

הַחְלָטַת הַמָּטָר.

מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר.

פְּלִישָׁתוֹ שֶׁל הָאוֹר בַּחַלּוֹן.

הַפָּסוּק שֶׁנִּמְצָא לְתִינוֹק בֵּית-רַבָּן.

הִתְעוֹרְרוּת הַכֵּלִים לִמְלָאכָה.

יְצִיאַת הַדְּרָכִים, מַשָּׂא יוֹם עַל גַּבָּן.

מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם אֶת הַבֹּקֶר כֻּלוֹ:

הָאוֹר הַנּוֹהֵר בְּחוֹפֵי הַחַלּוֹן.

זְרִימַת הַשָּׁעוֹת, הָרְגָעִים.

אֵין-סוֹף הַזְּרִימוֹת הַנָּאוֹת, הַצְּלוּלוֹת.

אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים וּבָאִים – –

מִי יִתְּנֵנִי נוֹשֵׁם, נוֹשֵׁם – –

ה

תְּנֵנִי, נָהָר, עַל חוֹפְךָ עוֹד לָשֶׁבֶת.

תְּנֵנִי, הַיַּעַר, בִּסְבָכֶיךָ לִתְעוֹת.

זִרְמִי, בָּבוּאָה אַתְּ שֶׁלִי, יְגוֹנִית וְשׁוֹבֶבֶת.

שַׂחֵק נָא, צִלִּי, בְּזִהוֹר, בִּדְמָעוֹת.

אַתָּה הַזּוֹכֵר, תְּנֵנִי לִשְׁכֹּחַ.

לִשְׁכֹּחַ אוֹתְךָ מִקָּרוֹב, הַקַּיָּם.

לֹא אֹמַר לַהֲדַ"ם! אַךְ אַל-נָא בְּכֹחַ

תַּתִּיר בְּרִית הַזְּמַן וְהַדָּם – –

אַתָּה – –

ביה“ח פוריה, תש”ך

---

שְׁלוֹשָה נִגּוּנִים עַתִּיקִים

מאת

משה בסוק

1. גֶּזַע שֶׁל לַיְלָה

בָּעִגוּל אֲשֶׁר עִגַּלְנוּ וְנָעַלְנוּ –

אֶת לֵילֵנוּ הַסּוֹרֵר לִיַּלְנוּ.

חַג הָיָה בְּכָל אֲשֶׁר אָהַבְנוּ –

וְאֶל קְצֵה אָשְׁרֵנוּ לֹא קָרַבְנוּ.

זֶה אֶל זֶה כְּקוֹל וָהֵד רֻתַּקְנוּ.

וְנִמְהָרִים כָּאוֹר רָחַקְנוּ.

מִגִּזְעוֹ שֶׁל לַיְלָה אָז תִּמַּרְנוּ גַם עָלִינוּ –

אַךְ עָלָיו אֶת כִּנּוֹרֵנוּ לֹא תָּלִינוּ.

2. פְּרָזוֹן

נֹאמַר שָׁלָוֹם זֶה לָזוֹ

וְנָקוּם וְנִפְנֶה זֶה בְּכֹה,

זֶה בְּכֹה.

שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ,

וּשְׁתַּיִם הֱיוֹתֵנוּ.

וְהַגְּבוּל בֵּינֵינוּ פָּרוּז, בְּקוֹצִים עָטוּר,

וּמַה שֶּׁחַדְנוּ זֶה לָזוֹ – לֹא פָּתוּר,

וְהַמִּלִּים – מִלִּים,

פְּזוּרוֹת בַּמִּדְרוֹן,

וְלֹא יְכַנְּסֵן גַּם “שָׁלוֹם” אַחֲרוֹן – –

3. נָשׁוּב וְנִבְחַר

נָשׁוּב וְנִבְחַר זֶה אֶת זוֹ,

נָשׁוּב וְנִבְחַר.

אֶבְחַר, לְמָשָׁל, הֱיוֹתֵךְ.

אֶת פִּרְחֵי שִׂמְלָתֵךְ.

שַׁחֲרִית שֶׁנּוֹלְדָה בְּעֵינֵךְ.

דְּבָרִים שֶׁקּוֹרְאָה אַתְּ בְּשֵׁם.

נַחַת וָצַעַר שֶׁאַתְּ לָהֶם אֵם.

מַה שֶּׁאַתְּ וּמַה שֶּׁאֵינֵךְ.

נָשׁוּב וְנִבְחַר זֶה אֶת זוֹ,

בַּזְּדוֹנוֹת, בַּשְּׁגִיאוֹת.

שֶׁהֵן אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ מְאֹד.

עַד סוֹפֵי-הַשְּׁקִיעוֹת.

עַד קֵץ כָּל מָחָר.

נָשׁוּב וְנִבְחַר.

---

בִּכְיַת שַׁחֲרִית

מאת

משה בסוק

חֲלוֹמוֹתַיִךְ, יַלְדָּה, אֶל הַלַּיְלָה פְּתוּחִים.

יַעַר קוֹלוֹת! נְהַר עֵינַיִם עוֹיְנוֹת, נָהָר שׁוֹטֵף!

יָדֵךְ, דַּרְדָּקִית, מַתִּירָה סִבּוּכִים.

רַגְלֵךְ, הַזּוּטִית, לֹא יָכְלוּ לָהּ לֹא הָר, לֹא רוֹדֵף!

בָּא לֵיל לִגְבוּלוֹ! בֵּין צְלָלִים נִמְלָטִים

פָּלַשְׁתְּ בְּבִכְיָה, אֶל חֲדַר-הַהוֹרִים:

“לְאִמָּא יֵשׁ אַבָּא! אַךְ אֲנִי לְבַדִּי!” – נוֹלָדִים

בַּחַלּוֹן כְּבָר, עִוְרִים, רִאשׁוֹנֵי הָאוֹרִים.

בִּכְיָה זוֹ, דְּמִיעַת שַׁחֲרִית זוֹ: “אָבִי! אָבִי!” –

הִיא נוֹשְׁרָה עַל פָּנַי בְּקוֹל שֶׁל אַחְרִית, בְּקוֹל רְגָבִים.

אֶל לֵילַיִךְ תָּשׁוּבִי, הַבַּת. לַחֲלוֹם וְלִתְעוֹת.

אַךְ הַבֹּקֶר – אַכְזָב, נַחַל-דְּמָעוֹת.

---

עֶרֶב מוּזָר

מאת

משה בסוק

הָיָה בְּיָדִי אֲגַרְטֵל-חַרְסִינָה – וְנָשַׁר.

קוֹל מֵאוֹב: הַחֲזַאי: “הַחַמְסִין לֹא נִשְׁבַּר”.

סִדּוּק צִנּוֹרוֹת, שֶׁהוֹלִיכוּ הַשֶּׁפַע הָרָב.

בָּאוֹת שָׁעוֹת חֲרֵרוֹת: כָּל שָׁעָה – שָׁנָה שֶׁל רָעָב.

אֲפֵלָה עַתִּיקָה: מִלִּפְנֵי שִׁבְעַת הַיָמִים.

עַל-פְּנֵי הַתְּהוֹם מִתְרוֹצְצִים תִּינוֹקוֹת כִּכְתָמִים

לְבָנִים. מְרַדְּפִים זֶה אֶת זֶה, מִתְחַמְּקִים,

מַגָּע – וְנִתּוּק: וְחוֹזְרִים לַחַשְׁכוּת, מִתְעַמְּקִים.

גַּחְלִילִיּוֹת-דַּחְלִילִיּוֹת! תּוֹלָעֵי-הַמָּאוֹר!

וְהַלַּיְלָה – לַיְלָה. רוֹדָן – וְנָאוֹר!

---

אִוּוּי עַרְבִית

מאת

משה בסוק

עָקוּר עַל שָׁרָשָׁיו מוּטָל הַיּוֹם פֹּה בַּמִּרְפֶּסֶת

בֵּין עֲצִיצִים וּמְטַפְּסִים רַבִּים.

עַרְבִית, עַרְבִית, בּוֹנָה-שָׁעָה-בְּחֶסֶד,

זוֹ אַתְּ, נֶאְהֶבֶת מְיֻסֶּרֶת-עַקְרַבִּים.

הִנֵּה יֶשְׁנֵךְ, עוֹדֵךְ, וּכְבָר אֵינֵךְ. נֶעְלֶמֶת

בְּרִבּוֹאוֹת זְמַנִּים וּשִׁנּוּיִים.

עַרְבִית, עַרְבִית, רְגִיעָה מֻשְׁלֶמֶת,

זוֹ אַתְּ זוֹעֶקֶת אִוּוּיִי בְּלִי שֵׁם וְכִנּוּיִים – –

---

עוֹבֵר-אֹרַח

מאת

משה בסוק

א

אֱלֹהַי,

שִׂימֵנִי מַדְרֵגוֹת-מַדְרֵגוֹת בְּהָרֶיךָ.

וְלֹא תִתָּלֵשׁ אַדְמָתִי בִּסְחוֹף

מְטָרֶיךָ.

רְאֵה אֶת עוֹבְדֶיךָ:

רְצוֹן אַדְמָתְךָ מְקַיְּמִים עַל סְלָעִים.

הֱיֵה-נָא אֵלַי כְּאֶחָד מֵעוֹבְדֶיךָ,

הֱיֵה נָא אֵלַי, אֱלֹהִים!

ב

אַל תִּתְלֹש אֶת הַגַּל.

אַל תִּתְלֹש.

יְהִי לוֹ אֲשֶׁר לוֹ:

הַיָּם.

שֶׁבַע יַשְׁפִּיל – וְהוּא קָם.

יִצְלֹל – וְיִתְגַּל.

אַל תִּתְלֹש אֶת הַגַּל.

עִם עָנָן יְשַׂחֵק.

עִם חֲלוֹם מִתְרַחֵק.

עִם שֶׁבֶר אֳנִי.

אַךְ יְהִי לוֹ הַיָּם,

לֵב יָם לוֹ יְהִי.

---

מֶבָּטֵי לַיְלָה וּבֹקֶר

מאת

משה בסוק

מחזור שני

“אמר להם הקב”ה למלאכי השרת: בואו ונבקר את החולה"

א

הָאוֹר מִתְקַלֵּף וְנוֹשֵׁר.

הַלַּיְלָה הַזֶּה נִשְׁתַּנָּה.

חַשְׁכוּת, וַאֲנִי נִדּוֹנָהּ.

הַעוֹד אֶהְיֶה פַּיְטָנָהּ?

הַמּוּבָן מִתְמַעֵט – וְחָדֵל.

עַזְפָּן, מִזְדַּקֵּף הַתָּמוּהַּ.

עַל מִטַּת הַשָּׁכֵן, עַל פָּנָיו,

פִּסַּת אוֹר מְצֻמְצֶמֶת תָּנוּעַ.

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה –

צְחוֹרֵי-הֶחָלוּק בִּמְכֻנָּס.

כִּכְנֻפְיָה, כְּלִסְטִים, כְּמַחְתֶּרֶת.

רְעוּלִים. בְּעִגּוּל שֶׁל פַּנָּס.

נִתְלֶשֶׁת מִטַּת הַשָּׁכֵן – –

הוּטַל הָאִפּוּל בַּתָּמוּהַּ.

בִּשְׁכֵנוּת מִזְדַּקֵּר חָלָל רֵיק:

כָּלוּא בְּדָלֶת קְצוֹת רִבּוּעַ – –

ב

"יַא חַבִּיבְּתִּי, אֵיפֹה אָתְּ?

יַא רוּחִי, אֵיפֹה אָתְּ?" –

בְּפֶתַח שֶׁל לַיְלָה קָשׁוּחַ, יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה,

מִן הַכְּפָר, מִמְרָר,

וְקוֹלָהּ מְהַלֵּךְ.

מְאוֹר עֵינֶיהָ חָבוּשׁ, מֵאַחֲרֵי סוֹרַג תַּחְבָּשׁוֹת,

וְקוֹלָהּ הַסּוּמִי מְנַסֵּר אֶת הַלֵּב, אֶת הַלַּיְלָה:

“יַא חַבִּיבְּתִּי, יַא רוּחִי” –

וְעוֹד לֹא גָמְרָה לְנַסֵּר – –

הַקּוֹל – תַּרְנְגֹלִי, מְגֻחָךְ, קוֹל גֶּבֶר בְּאִשָּׁה,

וְהוּא אֱנוֹשִׁי כָּל-כָּךְ, וְאֻמְלָל, אֻמְלָלוּת עֲנוּשָׁה.

ג

יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם נֶחְרָב –

וְלֹא בַּקְּרָב.

יוֹם-יוֹם הַשֵּׁם מֵאֵפֶר קָם –

מֻשְׁלָךְ לַטֶּרֶף, לַנָּקָם.

לֹא חֶרֶב – וְחָרְבָּן;

לֹא אֵשׁ מִזְבֵּחַ – וְקָרְבָּן.

“הַיָּם יִגְבַּהּ”, נְאוּם הַחֲזַאי,

סוֹפְךָ חַיָּב – כֻּלְּךָ זַכַּאי – –

ד

לָמָּה מֵרְעוּת-עֵינַיִם נִזַּרְתַּנִי?

לָמָּה מִן הַיַּיִן צִעַרְתַּנִי?

לִרְאוּת הָאַיִן לָמָּה חִבַּרְתַּנִי?

לָמָּה קֶשֶׁב יִחוּלִים בַּגּוּף קָטַלְתָּ,

לָמָּה כֶּשֶׁף שֶׁל עֻלִּים מִן הֶחָצוּף הֶחְדַּלְתָּ,

זֶרַע אֲבַדּוֹן לָמָּה בוֹ שָׁתַלְתָּ!

ה

הוּא בָּא הֶחָכָם אֶל חָלְיִי וְכִלְאִי,

רָאָה צַעֲרִי וְאוֹתִי –

וְהֶחֱרַשְׁנוּ שְׁלשְׁתֵּנוּ יַחְדָּו.

"כָּךְ-כָּךְ – נַעֲנָה לְבַסּוֹף לַשַׁקְלָא-וְטַרְיָא

שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין שְׁתִיקָתֵנוּ –

אֵין יִסּוּרִין עָלֶיךָ חֲבִיבִין? – אֶפְשָׁר לְהָבִין.

וַדַּאי כְּבָר אָמַרְתָּ: הָיְתָה בִּי יַד מִדַּת הַדִּין – –

רְאֵה אֶת הָהָר, הִתְבּוֹנֵן בַּנָּהָר, הִסְתַּכֵּל בָּהּ בָּרוּחַ,

שְׁרָבִית אִם עַרְבִית –

הַאֵין הֵם יוֹדְעִים חֳלָיִים, בַּגּוּף, בְּפַשְׁטוּת?

כְּלוּם הֵם לֹא נֻסּוּ בְּמַדְוִים, בְּרִסּוּק שֶׁל רַמַּח וְשַׁסָּה?

וְהָהָר – אֶל שִׂיאָיו, הַנָּהָר – אֶל יַמּוֹ, וְהָרוּחַ – הִיא בְּשֶׁלָּהּ, בַּמֻּפְלָא.

הֲרֵי הֵם עַצְמֵנוּ-בְּשָׂרֵנוּ. הֲרֵי הֵם: אֲנָן.

וַדַּאי: לֹא עֲנָוָה יְתֵרָה בִּפְנֵי הָרוֹדָן:

יִסּוּרִים,

וְלֹא הִתְנַשְּׂאוּת: לִבְעוֹט בָּם בְּעִיטָה

שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ.

אִתָּם בַּכְּפִיפָה הָאֶחָת. בְּדוּ-קִיּוּם הֱוֵה מִתְיַסֵּר – וְקַיָּם.

לֹא כְּנִיעָה – לֹא נָקָם.

זוֹ מַעֲלַת הֶחָכָם".

ו

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: גָּבֹהַּ, כְּבַד-רֹאשׁ, מְצֻמְצָם תּוֹךְ עַצְמוֹ וְנָדִיב.

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: הִתְעוֹרְרוּת צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, הִתְקַשְּׁרוּת הֶעָנָן לִקְרַאת אֲדָמָה;

שְׁלִיחָה וּלְקִיחָה שֶׁבָּאוֹת מִתְנַשְּׁמוֹת, נִכְנָסוֹת זוֹ תוֹךְ זוֹ,

וְרֵאשִׁית לֹא תֻּכַּר מֵאַחְרִית בָּעִגּוּל הָאֶחָד הַזּוֹרֵם, הַזּוֹרֵם – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: קוֹל הַבְטָחָה: כְּבָר בָּא הַדָּבָר, נִהְיָה,

וְרַב מִזֶּה עָתִיד שֶׁיְּקֻיַּם. – –

גֶּשֶם בַּלַּיְלָה: כְּתָב בָּהִיר וְצָלוּל וְקָרִיא בִּמְרוֹמָיו;

כְּתָב קַדְמוֹן – וּמְפֻעְנָח בְּנָפְלוֹ, בְּחִנּוּן וְרִחוּם – –

גֶּשֶׁם בַּלַּיְלָה: עַל גַּג בֵּית-הַחֹלִי קְהוּלִים לָמֶד-וָו,

מִדַּת הָרַחֲמִים עָלַי מִתְגַּלְגֶּלֶת,

הִנֵה הִיא בָּזֶה, בִּטְפִיפָה מִמִּטָּה לְמִטָּה:

אָחוֹת לָנוּ, בַּת-תֵּימָן קְטַנָּה,

מַבְהִיקָה מִסּוֹף הָאֹפֶל עַד סוֹפוֹ –

בְּאֵין-סוֹף שֶׁל שְׁתֵּי עֵינַיִם,

שְׁחוֹרוֹת, כַּמוּבָן, וְלֹא בִּמְכֻוָּן –

ביה“ח פוריה תשכ”א

---

אִילָן מֵאַחֲרֵי בַּיִת נָטוּשׁ

מאת

משה בסוק

מֵאַחֲרֵי הַבַּיִת הַשּׁוֹמֵם –

אִילָן, בִּקְטֹן עָלָיו, נוֹשֵׁם. נוֹשֵׁם.

בַּיִת מְנֻקַּר-עֵינַיִם, אֵין-מָחָר –

וְהָאִילָן: לַשֶּׁמֶשׁ! לַמָּטָר!

הַבַּיִת בֵּין כְּתָלָיו מֻטָּל חָלָל –

וְהָאִילָן עָמוּס קִיּוּם, שָׁלָל!

---

גָּדוֹל מִן הַלַּיְלָה

מאת

משה בסוק

גָּדוֹל מִן הַלַּיְלָה הָיָה חֲלוֹמנוּ

וּבָרוּר מִן הַבֹּקֶר.

יָפִים הָיִינוּ בִּכְנִיסָתֵנוּ אִתּוֹ,

הַשָּׁלֵם, הַבָּרִיא,

אֶל הַשַּׁחַר הַפָּרוּשׂ – –

הָיִינוּ חוֹלְמִים.

לְאַחַר-מִכֵּן הִבְחַנּוּ בְגִבְעָה פְּרוּשָׂה, בְּסָמוּךְ,

וְעֵינָהּ – בַּחֲבוּרַת עֲנָנִים מִתְפַּזְּרִים.

רָאִינוּ צִפּוֹר, חוֹחִית אוֹ דוּחַל, מִתְיַצְּבָה בְגוּפָהּ הַקָּטָן

מוּל רֶגַע עוֹלָם וְחָלָל.

רֶגֶב נָבוֹך בַּמִּחְרָשׁ

וְאֶבֶן בּוֹדְדָה פְעוּמַת-לֵב: בִּסְבִיבָה לֹא-לָהּ נִשְׁתְּלָה.

חֲמוֹרוּר דַּרְדַּק מוֹשֵׁךְ מַשֶּׁהוּ לֹא-מוּבָן בְּכֹבֶד-רֹאשׁ צָעִיר

וְיֶלֶד וְחוֹל מְשַׂחֲקִים יַחְדָּו.

רָאִינוּ רֶגַע עוֹלָם.

---

מַשֶּׁהוּ מִן הָאָבוּד

מאת

משה בסוק

יוֹם-יוֹם מוֹצֵא אֲנִי גַם מַשֶּׁהוּ וְכָלְשֶּׁהוּ

מִן הָאָבוּד.

חוּט אוֹ חֵן.

פְּעָמִים – דַּקָּה אַחַת שֶׁל גֶּשֶׁם

שֶׁנִּשְׁאַר תָּלוּי בָעָב.

מָטוֹס אוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁנֶּחְלְצוּ מֵעֲרָפֶל.

חַלּוֹן סוּמָא שֶׁל בַּיִת עֲזוּבִי

נִפְקַח בְּנֵס לָאוֹר.

דִּמְעָה כּוֹבֶשֶׁת אֶת עַצְמָהּ

וְהוֹיָה חִיוּךְ.

סְלִיחָה בְצִדְקָתָהּ נוֹעֶזֶת.

יוֹם-יוֹם.

לֹא בְאוֹתוֹ מָקוֹם.

לֹא בְאוֹתוֹ זְמָן.

מוּבָן.

יום נאה, חלקו מְעֻנָּן

מאת

משה בסוק

---

אראה עולמךָ

מאת

משה בסוק

אראה עולמךָ

מאת

משה בסוק

---

מַסָּע

מאת

משה בסוק

אֶרְאֶה עוֹלָמְךָ, אֱלֹהִים.

אַתָּה בִּכְבוֹדְךָ פִּלַּשְׁתָּ חַלּוֹן לִי וָדֶלֶת.

אַתָּה בִּכְבוֹדְךָ קָרַעְתָּ לִי עַיִן וָלֵב.

תַּעֲרוּכָה חֲגִיגִית זוֹ שֶׁל טֶבַע-דּוֹמֵם, וְנוֹפִים, וּדְיוֹקָן!

תַּעֲרוּכָה זוֹ שֶׁלְּךָ, יְחִידֵנוּ!

אֲדָמָה שֶׁפּוֹתַחַת יָדָה הָרְחָבָה, הַפְּשׁוּטָה וְאוֹצֶלֶת בְּרָכָה.

אֲלֻמּוֹת בַּשָּׂדֶה. שְׂדֵרַת צַפְצָפוֹת מִתְגַּנְדֶּרֶת הוֹלֶכֶת הָעִירָה.

הַסּוּס הַלָּבָן, הַפָּרָה הַצּוֹחֶקֶת, הַצְּבִי הַמֻּדָּח –

פֻּנְדָּקִים שֶׁמּוֹזְגִים לְיֵינָם מְעַט אַמּוּר וְקֻרְטוֹב שֶׁל פִּיּוּט.

עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נוֹהָה בַּחַלּוֹן: הַדְּרָכִים מְשַׁדְּלוֹת…

זְקֵנִים עַל סַפְסָל מַבִּיטִים לִפְנֵיהֶם, וְרוֹאִים – זִכְרוֹנוֹת.

דַּחְלִילִים חֲמוּדִים בַּגִּנָּה: גַּמָּד וּמְרִיצָה בְּיָדוֹ, חֲסִידָה – וְנֵצַח רַגְלָהּ הָאַחַת.

הַסְּיָגִים הַגְּבֹהִים לְבָתֵּי-הֶעָלְמִין. כְּרָזוֹת עַלִּיזוֹת הַמְבָרְכוֹת עַל הַיַּיִן.

הַפּוֹעֲלִים הַשּׁוֹקְדִים (מֵעוֹלָם…) עַל הַכְּבִישׁ הַמְשֻׁבָּשׁ – וְאֵין תַּקָּנָה.

זְאֵבוּת הַדְּרָכִים הַטּוֹרְפוֹת אֶת הַסֶּלַע. נְשִׁימָתוֹ שֶׁל הַיַּעַר בְּפֶלֶג עָלוּם.

הַגְּשָׁרִים הַבּוֹרְחִים מִגָּדָה אֶל גָּדָה. הַגָּדוֹת הַקּוֹרְאוֹת זוֹ אֶל זוֹ

הַשְּׁלָגִים, הַכְּתָמִים הַבְּהִירִים בְּיַרְקוּת הֶהָרִים –

יַרְקוּת דְּשֵׁנָה, מְרֻצָּה מֵעַצְמָהּ וּמִצְוָה לְעַרְעֵר קְלָסִיּוּת בִּטְחוֹנָהּ.

עֲנָנִים הַמַּשְׁרִים גּוֹן מֻפְשָׁט לְרֵיאָלִיוּת הֶהָרִים שֶׁצִּיַרְתָּ.

מַמָּשׁוּת שֶׁלָּהֶם מִתְרוֹחֶנֶת. וְאַבְּסְטְרַקְט עֲנָנָה מִתְאָרֶצֶת.

הַכְּבִישׁ הַמְמַהֵר בְּחַשְׁכוּת וּבְגֶשֶׁם. צִיּוּנֵי-הַדְּרָכִים הָעֵרִים כָּל הַלַּיְלָה.

צִפֳּרִים בָּעֲרָפֶל. וְקֵן עַל שְׂפַת יָם. וּבַיִת אַמִּיץ הַנִּצָּב בַּעֲנָוָה בַּמְּרוֹמִים.

אַתָּה זוֹכֵר אֶת כְּתָבְתּוֹ? בְּפִנְקָסְךָ הַפָּתוּחַ רָשׁוּם הוּא?

הוֹ, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד! שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד.

זָכְרֵנִי, אֱלֹהִים, כַּבַּיִת הַהוּא הַבּוֹדֵד הַשָּׁתוּל בְּיָדְךָ בֶּהָרִים.

אַמִּיץ-לֵב אִם אֵינֶנִּי כָּמוֹהוּ – בִּבְדִידוּת נִתְנַסֵּינוּ גַם שְׁנֵינוּ.

וְאוּלַי, אוּלַי גַם שְׁלָֹשְׁתֵּנוּ – –

פאריס-שוויצריה, אב תשכ"א

---

פָּרִיס: פְּרוֹפִיל יוֹמְיוֹמִי

מאת

משה בסוק

א

יוֹנִים מִתְפַּרְנְסוֹת בְּשָּׁלוֹם בַּכִּכָּר, מְשׁוֹטֵט מֶבָּטָן וּבוֹלֵשׁ:

עֲלֵה-זַיִת-טָרָף נָשַׁר מִפִּיהֶן – וְלֹא מְצָאוּהוּ עֲדַיִן.

אַחַת (חֲלוֹמִית אוֹ סְתָמִית) וְאֶחָד מִתְעַכְּבִים בְּפִתְאֹם:

דּוּ-רֶגֶשׁ לָהֶם שֶׁל לִבּוּב וְחִמּוּד וְנִשּׁוּק – –

“הַהֵלֶךְ, עֲבֹר” – יְהִי אַמּוּר עִמָּדְךָ, וְאָצַל הַבְּרָכָה גַם לְךָ.

יַלְדָּה, צַח-צְחוֹרִית, מַלְאָכִית, מְמַהֶרֶת לַ“קֹומוּנְיוֹן” שֶׁלָּהּ,

מְכֻתֶּרֶת סִיעַת חֲבֵרוֹת הַפּוֹרְחוֹת, – וּכְנָפַיהָ פְּרוּשׂוֹת – –

יָד נָאָה, קַלַּת-דַּעַת מוֹלִיכָה בְּכָל כֹּבֶד–הָרֹאשׁ עֶגְלַת-תִּינוֹקוֹת;

נוֹהֶגֶת תַּחְתִּית וְרַכֶּבֶת שֶׁלָּהּ, זְהִירָה, בִּמְהִירוּת הַמִּיסְטְרַל.

יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בִּמְבוֹאֵי הַשַּׁאיוֹ. דַּהֲרוֹת-דַהֲרוֹת קוֹרְקִינֶטִים.

הָעִיר!

ב

רְחוֹבוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִפֵּ“א-טֵ”ית, מִמֵּ“ם-חֵי”ת – וְהוֹלְכִים וְהוֹלְכִים:

שְׁגוּרִים – וּפַּתֵּיטִיִּים. הָעִיר!

הַנָּהָר הַצּוֹפֶה בַּגְּשָׁרִים; הַשְּׂדֵרוֹת, מְאֻהָבוֹת בְּעַצְמָן, בַּנְּהִירָה, בָּאֵין-סוֹף, כִּבְיָכוֹל

הַקּוֹרוֹת הַפְּתוּחוֹת כַּטְּיוּלֶרִי וְכַלּוּקְסֶמְבּוּרְגִי, כְּפִתְחֵי כְּנֵסִיָּה וּמִגְדָּל;

הַיָּד הַמְקַבַּעַת לוּחוֹת, חוֹקֶקֶת בַּשַּׁיִשׁ, חוֹרְתָה עֲשִׂיּוֹת וּרְצִיּוֹת.

בִּפְנוֹת יוֹם, בְּהַעֲרֵב דִּמְדּוּמִים פֹּה בָּאָרֶץ, יְהִי אוֹר בָּהּ בַּדֶּרֶךְ

מִבֵּית–הַמִּשְׁפָּט לַקּוֹנְקוֹרְד: הַדֶּרֶך לַסּוֹף – לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה סוֹפְסוֹפִית.

הוֹ, יוֹדַעַת תְּרוּעָה זוֹ – וְחוֹרֶשֶׁת רָעָה; גִּנּוּנִית, גִּנְדּוּרִית – מוֹלִיכָה לַגַּרְדּוֹם;

בַּת–פָּרִיז הָעֲדִינָה, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמָּדְדָה בְּמִדַּת דִּינָהּ!

---

שָׁחוֹר וּבְהִירַת-שֵׂעָר

מאת

משה בסוק

שָׁחוֹר וּבְהִירַת-שֵׂעָר. הַשָּׁחוֹר לְבַדּוֹ. רַק כֻּתֹּנֶת מַבְהֶקֶת בַּלֹּבֶן.

“כִּבְנֵי כוּשִׁיִּים אַתֶּם לִי”.

הִמְנוֹן שֶׁל חֵרוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וְאוּלַי הֵם-הֵם לִבּוֹ – –

הַשִּׁנַּיִם הַמְפֻרְסָמוֹת בִּצְחוֹרָן, נֶחְשָׂפוֹת כְּאֶל טֶרֶף, אֶל שְׁלַל הֶעָתִיד.

יֵשׁ מִיָּפְיָהּ שֶׁל רֵאשִׁית בַּהִלּוּךְ, בַּמֶּבָּט, בַּסַּנְטֵר הֶחָצוּב, בַּזָּקָן הַלּוֹמוּמְבִּי.

בְּנוֹת צָרְפַת,

לֹא בִּכְדִי עָמְדוּ אֲבוֹתֵיכֶן עַל הַמִּתְרָסִים,

כִּי תּוּכְלוּ לָכֶן קַחַת, כִּלְבַבְכֶן, אֶחָד מִקּוֹנְגוֹ, מִמַּאלִי, מִקַּו-הַמַּשְׁוֶה

וְאֵלָיו תִּתְלַוּוּ בְּיִפְעָה, בְּעִדּוּנֵי-הִתְעוֹרְרוּת, בְּהִתְרַפְּקוּת מְפַנֶּקֶת.

אֶח, בְּנוֹת פָּרִיז, הַרְבֵּה בָּא לָכֶן מִן הָעִיר,

וְהַרְבֵּה בָּא לָהּ לָעִיר מִיֶּדְכֶן.

---

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל

מאת

משה בסוק

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל רָאִיתִי שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁלָּבְנָן הַמֻּעָט נִזְדַּקֵּר מִן הַשְּׁחוֹר הַמְרֻבֶּה,

דְּבֵקוֹת זוֹ בְּזוֹ: מְבַקְשׁוֹת הֵן בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

וּמֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ: הוּא וְהִיא חֲבוּקִים וּנְשׁוּקִים בְּחִמּוּד רַעֲנָן:

מְבַקְשִׁים הֵם בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

הַמְּכוֹנִית הִשְׂתָּרְכָה בַּהִלּוּךְ הָרִאשׁוֹן, וְעֵינַי, כְּדַרְכָּן, עָגְמוּ וְחִיְּכוּ;

הוֹצֵאתִי יָדִי מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב וְנָגַעְתִּי בַּגֶּשֶׁם.

הִרְגַּשְׁתִּי מַגַּע הֶחָלָל, הַיְקוּם, רְקִיעִים, אֲדָמָה,

וּשְׁתֵּי הַנְּזִירוֹת, וְהַזּוּג הֶחָשׁוּק – –

---

הַגֶּשֶׁר הַצּוֹחֵק

מאת

משה בסוק

גֶּשֶׁר רָאִיתִי צוֹחֵק מִן הָאֵשׁ:

גֶּשֶר רָדוּף מִגָּדָה אֶל גָּדָה.

הַצְּחוֹק וְהָאֵשׁ – שֵׁד וְשֵׁדָה!

תּוֹלוֹת הַגָּדוֹת עֵינַיִם-אַכְזָב-וְתַחְנוּן:

אַתָּה הַחִבּוּר, חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, הַקִּשּׁוּר,

אֵיךְ נִשְׁבַּרְתָּ שִׁבּוּר, גֶּשֶׁר-גְּשׁוּר!

הַנָּהָר בְּשֶׁלּוֹ: נֶאֱמָן לַזְּרִימָה

וְנֹגַה חָדָש בְּעֵינוֹ: מִן הָאֵשׁ הַנּוֹפְלָה.

וְהַגֶּשֶׁר נִבְקַע – וְאֵינוֹ: טְרָפוּהוּ זְאֵבֵי-אֲפֵלָה.

---

מוֹנוֹלוֹג שֶׁל טֶלֶפוֹן

מאת

משה בסוק

אֶל רֵעִי בַּטֶּלֶפוֹן קָרָאתִי.

שְׁאֵלַנִי קוֹל: בְּבַקָּשָׁה – –

הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ לַקּוֹל:

שׁוּם בַּקָּשָׁה – –

אָמַרְתִּי רַק וַדֵּא

אִם מִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב בִּקְצֵה-הַחוּט.

אַתָּה מַקְשִׁיב? אָז מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

אֱמֹר לִי, יַקִּירִי, אַתָּה שׁוֹמֵעַ

מַה מְּאֹד-מְאֹד אֶרְצֶה לוֹמַר לְךָ

בְּזֶה הָרֶגַע? בֶּאֱמֶת?

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת בְּדִידוּת-רֹאשִׁי,

אֶת הַמְנַעַנְעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פְּסַנְתֵּרִי,

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּמָמָה הַנִּשְׁבֶּרֶת בְּקִרְבִּי?

וְאוּלַי – – אוּלַי שִׁגְרָה הִיא רַק לוֹמַר: “בְּבַקָּשָׁה” – –

שׁוּם-שׁוּם בַּקָּשָׁה – –

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי?

---

אִילָן

מאת

משה בסוק

אִילָן מוּל טוּר-עֹפֶל.

חִיּוּת שְׁתוּלָה מְצַמֶּרֶת!

עֲלִיַּת נְשָׁמָה אֶל גִּזְעָהּ מְחֻבֶּרֶת!

זַלְזַלִּים הַכּוֹבְשִׁים הֶחָלָל

מְאַזְּנִים רוֹמְמוּת הַמִּגְדָּל.

מִשְׁתָּאֶה הַתַּיָר אֶל טוּר-עֹפֶל:

עַתִּיקֵי הַדְּבָרִים עוֹד יַפְלִיאוּ.

וַאֲנִי – לָאִילָן דְּמַחֲצִיף בִּקְדֻשָּׁה: שֶׁלִּי הוּא!

יָפֶה, זַלְזַלִּים, כָּךְ יָפֶה! – אֲשַׁדֵּר

בִּרְכָתוֹ שֶׁל “צָנַח-לוֹ-זַלְזַל-עַל-גָּדֵר” – –

---

יוּלִי

מאת

משה בסוק

אֵיזֶה קַיִץ יָפֶה לָבַשׁ שִׂמְלָתֵךְ.

אֵיזֶה קַיִץ שָׁקוּף!

בְּיוֹם יוּלִי אֱלוּלִי, שֶׁרֹאשׁוֹ נִמְלָא סְתָו וְיָדָיו צוֹנְנוֹת –

אֵיזֶה קַיִץ לָבַשׁ צוּרַת גּוּף!

אֵיזֶה קַיִץ פַּזְרָן לָבַשׁ שִׂמְלָתֵךְ.

אֵיזֶה קַיִץ נָדִיב!

בְּיוֹם יוּלִי אֱלוּלִי, שֶׁרֹאשׁוֹ נִמְלָא סְתָו, כָּאָמוּר,

מִכָּל אֲבִיבַיִךְ קֵיצֵךְ זֶה עָדִיף!

כָּאן אַפְסִיק מִשִּׁירִי, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ בְּוַדַּאי,

וְאוֹמֵר:

הָרֹאשׁ נִמְלָא סְתָו – וְיוּלִיֵּנוּ עוֹד חָי!

---

פְּרִידָה מִקָּטָלוֹנִיָּה

מאת

משה בסוק

עֵינַיִם. מִקְצָת מִקְצָתָם שֶׁל פָּנִים. אֶצְבָּעוֹת.

זֶה כָּל הַנִּגְלֶה. וְאִידָךְ – –

אָחוֹת-נְזִירָה.

נִלְבָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲסִיר תַּחֲלוּא וְתוֹדָה.

נִסְתַּבְּרוּ לָהּ דְבָרָיו. הֵשִׁיבָה בְּשֶׁקֶט רָחוֹק:

“בָּנִים אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לְאֶחָד”.

וּכְשֶׁהוֹסִיף, בְּסֵבֶר מֶבָּט וּבְעִנּוּג שֶׁל הַקּוֹל:

“אָחוֹת מַדְלֵין, הֲלֹא תָּבוֹאִי פַּעַם לְאַרְצִי, הִיא אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ” –

וְתֵאֵר, כִּי כְּפָרוֹ בְּסָמוּךְ לִכְפַר-נַחוּם, לֹא הַרְחֵק מִנַּצֶּרֶת –

נִתְמַלֵּא צְחוֹרָה, הַנִּגְּלֶה, הַמֻּעָט, סֹמֶק עַז, פִּתְאֹמִי, לֹא-לַעֲמֹד-בְּפָנָיו,

וּצְחוֹרָהּ הַנִּסְתָּר, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁהִשִּׁיר אֶת שְׁחוֹרָיו –

מַבְהִיק מִסּוֹף בֵּית-הַחוֹלִים עַד סוֹפוֹ.

הִיא הִיא בַּת-צָרְפַת.

אָחוֹת לְאַחְיוֹתֶיהָ – –

וּלְעֶת-לַיְלָה, לְיַד הָרַכֶּבֶת, מֵאֶרֶץ-אִיזַבֶּל-וּפֶרְדִינַנְד מְמַהֶרֶת,

צָפוֹנָה, צָפוֹנָה, וְכָל גַּלְגַּלֶּיהָ אוֹמְרִים שׁוּרָה יַמְבִּית אַחַת: “פַּארִי! פַּארִי!” –

הִיא בָּאָה, רְכוּבָה עַל אוֹפַנַּיִם, לְלַוּוֹת הַחוֹלֶה שֶׁהִבְרִיא.

וּבְטֶרֶם יַעֲלֶה בַּכֶּבֶשׁ בִּקְּשָׁה לְוַדֵּא שֵׁם כְּפָרוֹ בִּסְמִיכוּת לְנַצֶּרֶת.

וְהָיָה מוֹרָא-שָׁמַיִם הַרְבֵּה בִּשְׁאֵלָה מֻעָטָה זוֹ, וְהַרְבֵּה יִרְאַת-חֵטְא.

וְהַמֶּרְחָק לִכְפָרוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת, וּפוֹחֵת – –

---

בְּעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה

מאת

משה בסוק

..קַמְטוּטִים בְּפָנַיִךְ חִיּוּת הֵם שְׁקוּיִים: שְׂדֵרוֹת-אֶלִיזֵי.

שַׂחְקָתֵק, זִיוִית וְצִלִּית, מִתְפַּשֶּׁטֶת בִּקְצוֹת שִׂפְתוֹתַיִךְ: הַסֵּינָה.

מִשְׁתַּעֲשַׁעַת יָדֵךְ בְּמַחְרֹזֶת פְּנִינִים: מִגְדָּלִים, פַּלְטִיּוֹת, קִמּוּרִים וְגָדוֹת.

הִנֵּה הֵם נוֹשְׁמִים אֶת אוֹרָם, וּכְבָר הֵם נוֹשְׁרִים וְהוֹיִים: כְּרַךְ גָּדוֹל.

אַתְּ עַצְמֵךְ מַפְלִיגָה, אַדְמָתִי: אוֹקְיָנוֹס נִרְגָּשׁ בְּכָחֹל וְיָרֹק:

יָם-עוֹלָם מְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְאֵין-סוֹף שֶׁמּוֹרֵד בְּחוֹפָיו וְזוֹרֵם.

בְּחֶבְרַת עֲנָנִים אֲנִי כָּאן. וְיַחְדָּו תַּשְׁבֵּצַיִךְ לִפְתֹּר מְנַסִּים.

פְּסֵיפָסִים אַתְּ צִיַּרְתְּ שָׁם: רִצְפָּה נִפְלָאָה לִכְנֶסֶת בְּדוּדָה זוֹ שֶׁחַיָּה בְַנִסִּים.

מִדְרוֹן הֶהָרִים מַשְׁמִיעֵנִי, מֵרַחַק חָלָל וּנְעוּרִים, יוֹדְלִי-לִי וּגְלִין-גְּלָן.

הָרוֹעֶה וְעֶדְרוֹ. וַאֲנִי מְטַפֵּס וְעוֹלֶה וְעוֹטֶה צַחוּת דְּמוֹן-בְּלָן.

צוּק-סֶלַע פָּרוּשׁ שָׁם בְּהֹר-הֶהָרִים, וְטִירָה הַשּׁוֹמֶרֶת נַפְשָׁהּ בֵּין עִיִּים וְשִׂיאִים.

בִּתְהוּדָה מְרוֹמְמָה זוֹ נֶחְבָּא קוֹל טִרְטוּר, מִתְעַנֶּוֶת חֻצְפַּת מְנוֹעִים.

בִּשְׁבִילֵי-דְּרָקִיעַ וּבְמוֹרָא-שָׁמַיִם בָּאִים חֲרִישֵׁי-הַדְּבָרִים

וְעַזֵּי-הַדְּבָרִים, מִקִּרְבִּי, וְאֵלַי, וּמִכָּל עֲבָרִים.

הִנֵּה כְּבוֹד הָרִבּוֹן בְּעַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ מֶבָּט, שׁוֹלֶה מִן הָאָרֶץ נוֹפִים

בְּחַכָּה, בְּכַף-יָדוֹ יַחֲזִיקֵם, יִתְבּוֹנֵן: “אָמֵן, הֵם יָפִים!”

אַךְ דּוֹמֶה, כִּי צַפָּר הוּא. עוֹקֵב אַחֲרֵי מְעוּף אֲדָמָה,

מַשְׁלִיךְ רֶשֶׁת גְּדוֹלָה, מוֹשֶׁה מִן הַיְקוּם – וְהֲרֵי אַתְּ כֻּלֵּךְ חִיּוּנִית וְנוֹשְׁמָה.

בְּעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה אֶרְאֶךְ, שְׁלֵמָה וּמְפֻצֶּלֶת: אִיִּים, חֲצָאִים.

וְהִנֵּה צִפּוֹרִית אַתְּ, צִפּוֹר לְכוּדָה בְּכַף-יַד אֱלֹהִים.

---

בַּגַּן דְּלוּצָר

מאת

משה בסוק

בַּדֶּרֶךְ נִקְלַע לִי מַכָּר:

הַסַּפְסָל שֶׁבְּגַן הָאֲגַם דְּלוּצָר.

"אֵיךְ שַׂמְתָּ עַצְמְךָ לֹא-רוֹאֶה אוֹתוֹ בֹּקֶר – חִיֵּךְ –

וְאַתָּה, הַסְּתַכְּלָן, הִבְחַנְתָּ בַּשְּׁנַיִם הָהֵם, וְעוֹד אֵיךְ".

וּבְעוֹד הַמַּכָּר הַוָּתִיק דִּלְעֵיל

בְּדַפִּים שֶׁל פְּרָחִים יְבוּשִׁים מְעַלְעֵל –

נִכְנַס בָּעֵצִים, בְּמַפְתִּיעַ, מָטָר.

וְזָקֵן וּזְקֵנָה – מִטְרִיָּה שֶׁבְּיָדָם רְשׁוּלָה, וְאֶפְשָׁר

הֵם צוֹפִים אֵיךְ נִכְנָס הַמָּטָר, רַעֲנָן, בִּקְמָטִים,

יָשְׁבוּ וְיִדּוּ בָּאֲגַם, בַּשְּׁתִיקָה הַכְּחֻלָּה, מֶבָּטִים,

בִּטְּלוּ אֶת הַ“יֵשׁ” שֶׁל “פִּילַטוּס”, מַחֲצִיף בְּקַרְחוֹ וּשְׁלָגָיו,

וּבְיָדִית מִטְרִיָּה קִוְקְווּ זִכְרוֹנוֹת, הַרְהוֹרִים קַו-אֶל-קָו – –

וְשָׁעָה רְחוֹקָה, אַתְחַלְתָּא דְבֹקֶר, שֶׁהָיְתָה כֶּעָנָן וְכָאוֹר,

נְבוֹכָה וְעוֹמֶדֶת. וְדוֹמֶה, כִּי רוֹצָה עַל עַצְמָהּ הִיא לַחֲזֹר – –

---

פְּתִיחָה לְדוּ-שִׂיחַ

מאת

משה בסוק

חוֹזֵר אֲנִי מֵעוֹלָם גָּדוֹל אֶל עוֹלָמִי שֶׁאֵינוֹ קָטָן מִמֶּנּוּ.

שָׁב אֲנִי מֵעוֹלָם חוֹלֶה אֶל עוֹלָמִי הָאָנוּשׁ יוֹתֵר:

שֶׁאֵינוֹ חָדֵל מִלַּחְדֹּל – –

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַבִּלְתִּי-נִמְנָע: אֶל בִּתִּי וְאֶל בְּנִי וְאֶל בְּנֵי-דוֹרָם.

נִכְנָס לְתוֹכָם כִּלְתוֹךְ מִנְהָרָה וְחוֹזֵר וְיוֹצֵא אִתָּם אֶל הָאוֹר, שְׁטוּף אוֹר.

דְּבָרִים רַבִּים בְּפִי אֲלֵיהֶם, וְרַבּוֹת אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם.

הַרְבֵּה בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם, וְהַרְבֵּה הֵם עוֹשִׂים וְשׁוֹמְעִים כְּבָר.

מַשְׁהֶה מַבָּטִי וּדְבָרִי אֲלֵיהֶם – מוֹנוֹלוֹג, פְּתִיחָה לְדוּ-שִׂיחַ:

יַהֲלוֹמִים הִיּוּלִיִּים, מִי יִתְּנֵנִי רְאוֹתְכֶם לְטוּשִׁים בְּיָדֵי עַצְמְכֶם!

יִפְעָה שֶׁבָּכֶם, תַּעֲלֶה וְתָבוֹא-נָא כְּאֹרַח הָאוֹר:

גְּלוּיָה, מִתְפַּשֶּׁטֶת וְנוֹהֶרֶת עַל אֶרֶץ גְּדוֹלָה, רְחָבָה.

בָּרָק שֶׁבָּכֶם הַמַּפְתִּיעַ – שֶׁלֹּא יֵרָתַע מֵאָפֹר, מֵעֶשְׂרִים-וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת,

וְאַל-נָא יַקְשִׁיחַ בִּפְנֵי הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה שֶׁל הַלֵּב, לְבַבְכֶם.

הַדֶּלֶת לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא – אֵינָהּ אוֹטוֹמָטִית: לֹא כָּל נַעַר נִכְנָס בָּהּ

וְלֹא מֵאֵלֶיהָ נִסְגֶּרֶת בִּפְנֵי מִי שֶׁשֵּׂיבָה בּוֹ זֹרְקָה.

בְּמָטוּתָא מִכֶּם, אַל תָּבוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן: שְׁטָר מִי תַּאֲרִיך-פִּרְעוֹנוֹ קוֹדֵם:

שְׁטָרוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹ חוֹב שֶׁחָבִים אַתֶּם לוֹ;

תְּנוּ לַחֶשְׁבּוֹן וְיִזְרֹם, יַעֲבֹר וְיָשׁוּב – –

בַּיְשָׁנִים כְּמוֹתְכֶם, הֱווּ אֵיתָנִים בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. פְּשׁוּטִים בְּתַכְלִית. אֱנוֹשִׁיִּים.

אֵין חָכְמָה בַּסּוֹבְרִים, כִּי זוֹ הָאֲנִיּוּת – עֲשִׁירָה יוֹתֵר, בַּת זְמַנֵּנוּ יוֹתֵר,

יַאנוֹסְפֵירִית יוֹתֵר.

יָפֶה גַם עַכְשָׁו לְהַרְאוֹת לְאָדָם שֶׁנִּקְלַע לִמְקוֹמְכֶם כְּתֹבֶת זוֹ הַמְבֻקֶּשֶׁת.

---

שירי מקום

מאת

משה בסוק

שירי מקום

מאת

משה בסוק

---

מָקוֹם

מאת

משה בסוק

מָקוֹם שֶׁנּוֹי בָּחַר בּוֹ,

שֶׁנּוֹי לֹא בַּנֵּכָר בּוֹ —

אָבוֹא אֵלָיו, אֹמַר לוֹ:

הֲלֹא תֵּלֵךְ עִמִּי יַחְדָּו,

אַתָּה, כִּי אֶקְרָאֲךָ — שָׁב,

וְתֵרָאֶה וְתֵרָצֶה

בְּמֶרְחָבַי שֶׁהֵם אֲנִי

לֹא פָּחוֹת מִשְּׁמִי — —

וְלוּ עִם הַמָּקוֹם יַחְדָּו

יֵלְכוּ אִתִּי בְּרוּאָיו,

מַנְוֵי עוֹלָם, שֶׁכִּשְׁרוֹנָם —

בְּאַהֲבַת-חִנָּם,

וּרְצוּיִים הֵם זֶה לָזֶה,

וְלֹא יוּטַח: “אַתָּה הוֹזֶה” — —

מִי יִתֶּנְכֶם לִי זֵהִים,

הַמָּקוֹם וְהַבְּרוּאִים!

---

הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה

מאת

משה בסוק

הַבַּיִת הַזֶּה הַנִּרְאֶה וְסָמוּךְ

הַנָּע וְהוֹלֵךְ

מִמַּסָּד אֶל קִירוֹת

וְאֶל דֶּלֶת תֻּצָּב, אֲדוֹנִית,

בִּצְעִיר-מַפְתְּחוֹת, פְּרָטִי, בִּלְעָדִי — —

הַבַּיִת הַנָּע, שֶׁיִּהְיֶה —

מָלֵא הוֹוֶה:

עֲתִידֵי-חַלּוֹנָיו סַקְרָנִים, מְשׁוֹטְטִים סְבִיבֵיהֶם,

בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ צוֹפִים בֶּהָרִים, נוֹהֲגֵי-הַשְּׂרָרָה;

הַגַּג, חֶלְקִית מְרֹעָף וְחֶלְקִית מְגֻלֶּה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,

כְּכִפָּה מְצֻמְצֶמֶת, שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לָרֹאשׁ,

אַךְ מַנְוָה, בִּבְלִיטוּת, בְּלוֹרִית מִזְדַּקֶּרֶת;

הַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁאָפְיוֹ בְּקָרוֹב מְסֻיָּם,

פָּתוּחַ לְצֹמֶת אֶפְשָׁר-וְנִמְנָע,

וְאַתָּה בּוֹ רוֹאֶה הַרְהוֹר-לֵב וּמִשְׁאֶלֶת

וַחֲלוֹם שֶׁחִתּוּךְ שֶׁל רָצוֹן לוֹ, וְאִם מְעֻמְעָם כַּמִּכְרֶה — —

קֹרַץ מֵאֵין-סוֹף

הוּא נָע אֶל הַקֶּבַע — —

הַבַּיִת.

---

בָּקְרוֹ שֶׁל הַקֵּן

מאת

משה בסוק

מוֹדֶה אֲנִי עַל נוֹי-הַפָּנִים,

עַל הַטּוּב הַנִּפְקָח מִלִּפְנֵי-וְלִפְנִים.

בָּא יוֹם בְּזִמּוּר, בְּכִנּוּר, בְּתִפּוּף;

בְּתוֹכֵי-תּוֹכְכֶם כְּבָר רוֹאִים הַמָּעוּף.

אַתֶּם עוֹדְכֶם כָּאן, עוֹד יֶשְׁכֶם — וְאֵינְכֶם.

וְהָעֵת מִתְיַצֶּבֶת בֵּינִי לְבֵינְיכֶם.

וְחַס מִלְּהַכְמִיר עַל הַקֵּן רַחֲמִים.

הַשְׁמִיעוּנִי מִטְפַּח-כַּנְפֵיכֶם. לַמְּרוֹמִים!

---

חֲבוּרַת אֲבִיבִים

מאת

משה בסוק

אֲבִיבַיִךְ יוֹד-חֵית הוֹלְכִים אֶל הַקַּיִץ.

זוֹ אַתְּ הַהוֹלְכָה — וְצוֹפֶה בָּךְ הַבַּיִת.

הַחַלּוֹן — כֻּלּוֹ שֶׁמֶשׁ. הַגִּנָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת

פּוֹטְטָה אֵיזֶה זֶמֶר דְּמוּי-גֶּשֶׁם.

מִפִּתְחֵי מַאֲפִיָּה מְזַנֵּק רֵיחַ לֶחֶם

נִרְדָּה אַךְ-עַתָּה — דָּבֵק בָּךְ: לָלֶכֶת.

וְשׁוּרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִלִּבִּי כְּבָר נִכְנֶסֶת

לַשְּׂדֵרָה הַזֵּיתִית; מִתְעָרְבָה בְּאַסְפֶּסֶת.

עוֹד נָחִים הַדְּבָרִים. בְּצִבּוּר. בְּתִפְזֹרֶת.

“לֹא שָׁכַחְנוּ כָּאן כְּלוּם? — הֵן נִזְכֹּר אֶת…נִזְכֹּר אֶת”…

וּכְבָר הֵם נָעִים. וְעוֹצְרָם אוֹר בַּצֹּמֶת:

יֵשׁ סֵדֶר-זוּטָא גַם בְּזוֹ הַתִּמְהֹמֶת.

רַמְזוֹר עַל אִזּוּן-הַכֹּחוֹת מְפַקֵּחַ:

“יְהִי שָׁלוֹם, יְרִיבִים! לָעִתּוּי — בְּיָדִי הַמַּפְתֵּחַ”.

בֵּין זָרִים בְּאָרְחָם, קְרוֹבִים-עַל-כָּרְחָם נִצָּבִים אֲבִיבַיִךְ.

אוֹר יָרֹק! —

אַתְּ עוֹבְרָה אֶל קֵיצֵךְ. אֶל הַקַּיִץ!

---

מַסַּע אָבִיב וָגֶשֶׁם

מאת

משה בסוק

הַחִנּוּן הַנּוֹפֵל שֶׁל הַגֶּשֶׁם.

הַלֵּב הַנֻּקְשֶׁה שֶׁל הַכְּבִישׁ.

אֶח, אַהֲבַת מְרוֹמִים

שֶׁלֹּא מָצְאָה אֲדָמָה.

נֵצַח טַן-דּוּ-מְרֻמִּים,

חַד- סִטְרִיּוּת הָרוֹמָן.

הַשְּׂדֵרָה, רַעֲנַנָּה, מִן הַצַּד.

עֵינֶיהָ יָפוֹת, רְחוּצוֹת,

צוֹפָה בּוֹ בַּכְּבִישׁ, בַּמִּדְהָר

אֶל הָאֹפֶק, סָגַר אוֹרוֹתָיו

וְהָלַךְ אֶל מֵעֵבֶר לָהָר —

וְהַגֶּשֶׁם יְבַקֵּשׁ אֶת הַכְּבִישׁ הַנִּרְדָּף — —

פִּתְאֹם — מְעוּף שֶׁנִּתְעָה:

צִפּוֹרִית, שַׁגְרִירַת הַזְּמִירִים.

פּוֹלְשָׁה הַזּוּטִית הַבְּדוּדָה.

בְּחַשְׁכוּת אֵין-תְּחוּמִית הִיא בּוֹלֶשֶׁת,

בִּכְנָפֶיהָ טוֹפְחָה לְכוּדָה,

טוֹפַחַת בָּאוֹר, מִשְׁתַּבֶּשֶׁת — —

---

בָּאָבִיב הַנָּע-וָנָד

מאת

משה בסוק

הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלֶה בַּיָּרֹק, הַחִלּוּפִים

בָּעֹז וּבָעֶדְנוֹת,

הַקִּיוּם הַזֶּה, הָרָם וְהַנְּזִירִי שֶׁל הַתָּבוֹר,

הַכֹּל — כְּסִימָנֵי תַּחֲנוֹת

וּכְתִשְׁדֹּרֶת הַקּוֹרֵאת: עֲבֹר!

חַכְמֵי-הַזַּיִת לְיַד בָּתִּים תְּמִימֵי-עֵינַיִם,

הַנְּבוּכִים בַּזְּמָן: הַשִּׁכּוּנִים,

כְּנֻפְיוֹת הַזַּרְזִירִים וְלַהֲקוֹת הָאוֹר —

לַאֲבִיבִי הַנָּע הֵם צִיּוּנִים,

אֶל שְׁתִיקוֹתָיו — תִּשְׁדֹרֶת הֵם: “עֲבֹר”!

---

שְׂדֵרוֹת נוֹרְדוֹי

מאת

משה בסוק

בַּגִּנָּה מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחוֹל.

הַסָּגֹל מִסְתַּכְסֵךְ בַּכָּחֹל.

נַעֲרָה, בְּקוּרִים שֶׁל חֲלוֹם, מוֹלִיכָה עֲגָלָה תִּינוֹקִית —

וְעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחֲרֶיהָ, הַבְּכִי לְהַשְׁקִיט.

פָּשׁוֹשׁ מִן הַסְּבָךְ פֹּה קוֹרֵא — צִיּוּצִים עַלִּיזִים לוֹ עוֹנִים

(יֵשׁ עִיר בַּמֶרְחָק, לוֹהֲקוֹת בְּגַנֶּיהָ יוֹנִים.)

רוֹצָה הַשְּׂדֵרָה עוֹד לָלֶכֶת — וְנִתְקֶלֶת בָּרְחוֹב.

שִׁעֲמוּם! — אַח, לְאָן אֶת מְעַט הַקִּיּוּם עוֹד לִסְחוֹב?

פִּתְאֹם נִפְתַּח שִׁיר. נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ: הַתִּינוֹק. פָּשׁוֹשׁ שֶׁל חֶשְׁוָן.

נַעֲרָה בַּחֲלוֹם. הַגִּנָּה, בִּכְחוֹלָהּ וּסְגוֹלָהּ. וְהָעֵינַיִם הָהֵן, כַּמּוּבָן.

“בְּבַקָּשָׁה, יֵשׁ מָקוֹם” —

מַכְנִיס אֶת אוֹרְחָיו כָּךְ הַשִּׁיר שֶׁנִּפְתַּח בְּפִתְאֹם.

---

קֳבָל הַיָּם

מאת

משה בסוק

זכר לי' פ'

קְטֹן שֻׁלְחָן. סִפְלוֹן קָפֶה. פְּתָקִים יַמְתִּינוּ: זוּטָרִים.

וְגוּשׁ-אָדָם מֵעֲלֵיהֶם; וּמֶבָּטוֹ רַחוּם, תָּכֹל.

אֶל קוֹל הַיָּם, גֵּאוּת וָזוֹט — כָּל הַרְהוֹרָיו מְחֻבָּרִים;

כָּלְאוּ הָאוֹתִיּוֹת — וְעַל הַחוֹף יָרוּץ יָחֵף בַּחוֹל.

מְלַאכְתִּי, מְלַאכְתִּי! מָה אַתְּ, טִיבֵךְ? בְּעֶצֶם רַק פְּלֵטוֹת פִּי-יָם.

שַׁבֶּשֶׁת גַּל. וְעֹז קְצָפִים. בִּשְׁתֵּי יָדַי — אֲסִיף צְדָפִים.

אַךְ גְּבוּל לִי, חֹק: רַק מִי שֶׁשָּׁר עַל הַקָּרוֹב כְּקוֹל הַדָּם—

זוֹכֶה וְהָרָחוֹק יִקְרַב בְּסוֹף כָּל הַסּוּפִין.

אָהַבְתִּי בַּיִת. עֲרוּגָה. פְּאַת-שָׂדֶה. גִּבְעוֹל רוֹעֵד.

וְהַדְּרָכִים בְּעִגּוּבִים: הֵן יֶשׁ מָחָר אַחַר מָחָר!

בִּגְמָר יְגִיעַ-יוֹם מוֹסִיף הָיִיתִי: פֶּרֶק; בְּבוֹא הָעֵת—

אַשְׁלִים — —

וּמִי מַטִּיל עַכְשָׁו הָאֶרֶס: “מְאֻחָר”?

קֳבָל גַּלִּים יוּעָמוּ — אַקְוָרֶלִים אַעֲלֶה בְּשִׂרְטוּטִים

שֶׁל עִפָּרוֹן: צִיּוּר וָשִׁיר רֵעִים מֵאָז חוֹפִים וָיָם.

אוֹמְרִים לִי: “חִנָּנִי. מְאֹד” — נָאֶה הַחֵן לְזַאֲטוּטִים,

לְהַתְחָלָה — —

אָכֵן, רַק קֶטַע. פֶּרֶק. וְשׁוּם דָּבָר עוֹד לֹא סֻיָּם — —

---

יְרוּשָׁלַיִם

מאת

משה בסוק

א. הַנּוֹף הַזֶּה

הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף.

קִרְעֵי חוֹמָה

לֹא-תִּתְאַחֶה לֹא-תִּתְרַפֵּט;

טַחֲנַת-הָרוּחַ

שְׁכְּנָפָהּ מְפַקְפְּקָה-קוֹפְאָה;

הַזַּיִת הַלָּזֶה עֲמוּס-לָשׁוֹן

הַמְגַמְגֵּם אֶת קִיּוּמוֹ בַּחוּץ;

הַגְּבוּל הַפֶּתַע-פִּתְאֹמִי:

כָּךְ, לֹא-סָבִיר וְלֹא-עָבִיר;

חוֹחִית זוֹ

הַחוֹצָה גְּבוּל הַמְּרוֹמִים — —

מֶבַּט-עֵינִי,

הִפְרַחְתִּיו בִּנְתִיב-מְעוּפָה:

הֱיֵה שָׁלִיחַ לִי אֶל הַחוֹחִית,

לְמַד דְּרָכֶיהָ, מֶבָּטִי — —

הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף — —

ב. סְלעִים בִּמְבוֹאַיִךְ

דְּבֵקִים זֶה בָּזֶה —

וּקְשִׁי-עָרְפָּם זֶה אֶל זֶה.

הַמֶּרְחָב אֲבָהִי, מַחֲרִישׁ מֵהָגִיב,

אַךְ הִנֵּה בָּאָה יָד,

הִנֵּה הוֹיָה יָד בַּסְּלָעִים:

רְחִיקוּת מְסַתֶּתֶת, קֵרוּבִים מְגַלֶּפֶת,

מְצַוֶּתֶת קְשֵׁי-עֹרֶף.

הִנֵּה הוֹיָה יָד —

וְזָרְמָה הַחִיּוּת בָּעוֹרְקִים,

וְנִתַּן לֵב אֶחָד לַסְּלָעִים,

וְקָרָא קִיר אֶל קִיר:

בַּיִת!

ג. שַׁבָּת שֶׁל חוֹרֶף

יִרְקוּת אֳרָנִים מִמְּקוֹמָהּ לֹא תָּמוּשׁ. לֹא זִיזָה.

זַאֲטוּט מַחֲצִיף עַל אוֹפַנַּיִם מוּל רוּחַ עַזָּה.

חַלּוֹן-רַאֲוָה פָּנָיו נְמוּכִים: אֵין עַיִן צוֹפָה; מְשַׁעְמֵם.

יוֹם-אֶתְמוֹל בְּעִתּוֹן מְרֻפָּט מְנַסֶּה מֵעָפָר הִתְרוֹמֵם.

הָרִים, הֲרָרִים פֹּה תָּדִיר — וְהַיּוֹם כֹּה מִישׁוֹר.

פְּזוּרִים הַדְּבָרִים, עַרְעָרִים, מִי יָשִׂים לֵב אֶל לֵב, מִי יִקְשֹׁר?

הֵיכָן הַסֻּלָּם שֶׁהָיָה פֹּה מֻצָּב — הַסֻּלָּם

בּוֹ עָלָה הַחֲלוֹם — לְהֵיכָן נֶעְלָם?

הִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי שֵׁם נָכְרִי: “הַמִּגְרָשׁ”.

לֹא-נִרְאִים פֹּה שְׁתוּלִים — וְהַלָּה מְשׁוֹטֵט מְפֹרָשׁ!

הָרוּחַ זוֹנֵק: מַעֲלֶה דַף אוֹבֵד שֶׁל לוּחַ-שָׁנָה,

בְּדַל שֶׁל סִיגָרָה, מִזְּמַן כְּבָר פָּסְקוּ חַיֵּי-עֲשָׁנָהּ — —

אַח, רוּחַ, אַח, רוּחַ, רָפֶה זִנּוּקְךָ מוּל הַשֵּׁם —

אַךְ אֲנִי עוֹד נוֹשֵׁם לֹא-נִרְאַי, וְנוֹשֵׁם, וְנוֹשֵׁם — —

ד. בַּשְׁכוּנָה

וְשׁוּב אַתְּ בַּשְּׁכוּנָה

שֶׁלָּךְ. בִּרְחוֹב הַנַּעַל הַקְּטַנָּה.

דַּחְפּוֹר פֹּה קָם עַל בֵּית אָבִיךְ

הַקָּט. עַרְבַּל אָבָק. כִּדְבַר הַחֲזָאִית: “אָבִיךְ”.

עֲנַק סוֹתֵר-בּוֹנֶה. הוּא עוֹד יָקִים

גּוֹרֵד-שְׁחָקִים.

בָּרְחוֹב הוֹלִיךְ אוֹתָךְ, זַאֲטוּטִית, לַגַּן,

וְרוֹמְמֵךְ תִּשְׁרִי-תִּשְׁרִי עַד כָּאן.

הַרְחוֹב שֶׁלִּי? רְחוֹקִי, רְחוֹב הַצַּעַד הַזּוּטָר,

בַּתַּיִל נֶאֱחָז, בִּסְבָךְ-אָרְחוֹ-גָדַר — —

אֲנִי הָרְחוֹב. הַצְּעָדִים שֶׁלִּי. קוֹלָם.

הַסְּבָךְ אֲנִי. הַתַּיִל. עַד עוֹלָם.

ה. בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת

בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, בַּמָּבוֹא

אֶל הָעִיר-בֵּין-הָרִים, יַעֲבֹד

אֶת רִכְבּוֹ — בִּמְאֹדוֹ, בִּלְבָבוֹ:

"אַנְוֶךָּ, רִכְבִּי הָרָחִים!

מֵחוֹל תְּזֻכָּךְ, מִדְּרָכִים;

וְהָיוּ אֶשְׁנַבֶּיךָ צַחִים".

מִקָּרוֹב נְשָׁמָה תִּתְיַצָּב:

יְתֵרָה. מִשְׁתָּאָה לַמַּצָּב:

הַגּוּף בְּפָנֶיהָ מוּגָף.

בַּמָּבוֹא אֶל הָעִיר, לַמְּרוֹמִים.

עֶרֶב מָלֵא רַחֲמִים — —

ו. רְחוֹב הַנְּבִיאִים

הָאִילָן שֶׁמִּמּוּל — רוֹמְמוּת-

רוּחַ כֻּלוֹ; וְיַרְקוּת יַנְקוּתִית מִתְעַצֶּמֶת בְּזוֹ שֶׁל קַדְמוּת — —

הַיּוֹם — מִין חוֹל-הַמּוֹעֵד, מְסֻכְסָךְ עִם עַצְמוֹ, אַךְ גָּמוּר כְּבָר עִמּוֹ:

לְעֵת-עֶרֶב הֱיוֹת רַק מוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא כְּיוֹמוֹ.

בַּפָּנִים, בֵּין קְמָטִים, נִכְנַס כְּבָר מִזְּמָן אֵיזֶה נֶצַח יָפֶה וְצָעִיר.

יְרוּשַׁלְמִית אַתְּ כָּל כָּךְ, הָעִיר!

ז. אַחֲרֵי הַסּוּפָה

הֶעָנָן הַמָּלֵא — טֶרֶם בֹּקֶר נִשְׁבַּר.

צַחוּת-הַמֶּרְחָב-וְהַדַּעַת!

רוֹאִים אִבֵן עַל הָר.

צִפּוֹר כְּכַף-יָד בָּהּ נוֹגַעַת.

רוֹאִים, רוֹאִים, רוֹאִים,

אֶחָד מִן הַכְּבִישׁ עוֹד מְעַט יִהְיֶה בַּנְּבִיאִים.

הָאֲדָמָה — גַּם לָהּ לֵב אַחֵר.

נֶחְפֶּזֶת לָאֹפֶק. שֶׁלֹּא לְאַחֵר — —

ח. זוֹ אַתְּ — —

זוֹ אַתְּ בָּאָה שׁוּב לִקְרָאתִי

בְּיָרֹק מַתְחִיל, הוֹוֶה

וּבְסַלְעוּת מְנֻתָּקָה מֵעַל עָבָר קַדְמוֹן;

בְּיַעַר חֲרִישִׁי לְזֵכֶר סַעֲרַת הַסְּעָרוֹת

וּבִכְתֹבֶת, בְּהֶחְלֵט פְּרָטִית, שֶׁל פַּלְמַחַאי

עַל קִיר מִבְצָר.

זוֹ אַתְּ

בְּאוֹר פָּנַיִךְ בְּעִמְעוּמֵי חַמָּה.

בְּחֶפְזוֹנֵךְ — מֵרוֹץ נִמְרָץ שֶׁל דַּם הַגּוּף —

וּבַהֶאָטוֹת הַנְּבוֹנוֹת.

בְּמִנְזָר בּוֹדֵד מַחֲצִיף כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

וּבִנְמִיכוּת-רוּחָם שֶׁל מוֹשָׁבֵי-עוֹלִים.

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ שֶׁל רַכַּבְתֵּךְ, נִשְׁכַּחַת וְעַזָּה בַּגֵּיאָיוֹת,

בַּחִיּוּכִים הָעֲזוּבִים שֶׁל תַּחֲנוֹת הָרַיִךְ;

בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹת-הַתְּעִיָּה בְּאֵין-סוֹפֵךְ

וּבְיָדֵךְ הַמַּחֲזִירָה וּמַזְהִירָה — —

זוֹ אַתְּ,

שׁוּב אַתְּ — —

---

שירי טוב־לבב

מאת

משה בסוק

שירי טוב־לבב

מאת

משה בסוק

---

לְחָבֵר בַּעַל-וִדּוּיִים

מאת

משה בסוק

הַוִּדּוּיִים

הֲרֵי הֵם יִדּוּיִים

שֶׁל אֲבָנִים בַּחַלּוֹנוֹת, בִּרְאִי-הַנֶּפֶשׁ וְהַמַּעֲשִׂים; —

אַךְ אַל-נָא יְנֻפְּצוּ, חָלִילָה, לִרְסִיסִים!

חָרֵד הַמְיַדֶּה עַל כָּל

הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָשָׂה — לוּ יֵרָאֶה קוֹלוֹ, הַקּוֹל!

דִּבְרֵי עַנְוָה יָטִיחַ, יָטִיל מָרוּת וּגְנַאי,

לֵאמֹר: בְּשַׁפְרִירַי-שֶׁלִּי שׁוֹטְטוּ-נָא,עֲנָנַי!

הַוִּדּוּיִים גֵּאִים, בְּעֹגֶם מְעֻנָּנִים,

אַךְ זֶה אָרְחָם מוּזָר: לָבוֹא בְּחִלּוּפֵי זְמַנִּים.

הִתְוַדֻּיּוֹת פַּעֲמוֹנִיּוֹת: גְּלִין-גְּלַן, גְּלִין-גְּלַן —

מְצַלְצְלוֹת עִתִּים אֶת חִלּוּלָן — —

---

כְּתֹנֶת-פַּסִּים

מאת

משה בסוק

הוֹ, לֹא! אַתָּה אֵינְךָ אֶבְיוֹן-חֲלוֹם-וּמַעֲשִׂים,

אוּלָם לָבוּשׁ אַתָּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים.

הִכּוּ הָרְעָמִים וְנִשְׁתַּלְּחוּ בְּרָקִים —

וְעַל רֹאשְׁךָ רָקִיעַ רָם, נָקִי.

זֵרִים לְךָ הִגִּישׁ שָׂדֶה חָרוּךְ,

אוּדִים הֵכִינוּ לִכְבוֹדְךָ שֻׁלְחָן עָרוּךְ.

הוֹ, לֹא. אֵינְךָ אֶבְיוֹן מִכֹּל וָכֹל —

אוּלָם כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים לוֹבֵשׁ אַתָּה בְּוָ"ו יְמוֹת הַחוֹל — —

---

לְבַעַל-תְּשׁוּבָה

מאת

משה בסוק

בַּשַּׁעַר — שׁוּב: אַתָּה. שִׁמְךָ.

אֲשֶׁר הָיָה — נִמְחֹה נִמְחָה.

יֻתַּן וִעוּד, תְּהוּד בָּמָה —

רַק לֹא פִּנָּה, רַק לֹא דְמִימָה.

וּמִי שׂוֹרֵט בְּקוֹל עָגוּם:

אֶפְשָׁר קְצָת נֹחַם? מְעַט גִּמְגּוּם?

אוּלַי…לִזְכֹּר הַנִּשְׁכָּחוֹת?

וְשֶׁמָּא — נִלְהָבוּת פָּחוֹת?

הוֹ, אַל-נָא תַּעֲמִידוּ תְּרִיס:

תּוֹרָה-סְחוֹרָה לוֹ — תְּנוּ, יַכְרִיז!

---

מַצָּבִים

מאת

משה בסוק

הוּא עֶלְבּוֹנוֹ שׁוֹלֵף

כַּחֶרֶב — וְעוֹלֵב.

לִבּוֹ בְּרִגּוּשָׁיו רוֹעֵשׁ

וְ“אֵין-תְּגוּבָה” יָשִׁיב לְיַעַר-אֵשׁ.

בּוֹטֵחַ בַּסָּפֵק — בְּלִי פִּיק-פִּקְפּוּק הוּא מְעַרְעֵר

מִקְצָת הַיַּצִּיבוּת שֶׁל נוֹף סוֹעֵר.

עַל הַבָּמָה בִּמְלוֹא הַתְּאוּרָה,

וְאֶת חַיָּיו יוֹלִיךְ בְּמִנְהָרָה.

---

בְּעִיר הַצַּדִּיקִים

מאת

משה בסוק

בְּעִיר הַצַּדִּיקִים, בְּעִיר הַצַּדִּיקִים

מַשְׁחִילִים בַּגַּב — חִיּוּךְ שָׁחוּז: סַכִּין.

הָעִיר, הָעִיר רַבִּים בָּה זַהֲרוּרִים —

בִּשְׁמוּרַת-זָהָב מְאֻשְׁפָּזִים, סְגוּרִים.

וּבַחֲלַל הָעִיר רוֹחֶפֶת הַשְּׁכִינָה:

נֻשְּׁלָה מֵרְחוֹב, מִבַּיִת וּפִנָּה.

הָעִיר, הָעִיר — עֵינַיִם לָהּ מְוֻלָּנוֹת:

“שֶׁקֶט, בְּבַקָּשָׁה, כָּאן הַצְּדָקוֹת לָנוֹת”.

עִיר הַצַּדִּיקִים — —

---

בַּעֲצַת הָרוֹפֵא

מאת

משה בסוק

הָלַכְתִּי לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא.

וּבְפֶתַח בֵּיתוֹ מְצָאתִיו בִּי צוֹפֶה.

כָּלוּא בְּמִסְגֶּרֶת. הַשְּׁחוֹר עוֹד שׁוֹתֵת.

עוֹמֵד חוֹלֶה חַי— בִּפְנֵי הָאֱמֶת — —

אֵין-סוּסִים-שְׁחוֹרִים מַמְתִּינָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה.

הָרְאִי הַבָּהִיר מְסֻמָּא, חֲדַל-בָּבוּאָה.

וּמִי-שֶׁהָיָה — מִצְטַנֵּף, מְמַעֵט אֶת עַצְמוֹ. מִתְאַיֵּן.

אַךְ אוֹיְבִי-כְּאֵבִי שׁוּב פּוֹלֵשׁ, מִתְפַּשֵּׁט, מְאַיֵּם.

קוֹלָנִי וְשַׁחְצָן כְּמָשָׁל שֶׁכָּבַשׁ הַנִּמְשָׁל:

“שְׁאַל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא — לֵךְ שְׁאַל” — —

---

בֶּרֶז מְשֻׁבָּשׁ

מאת

משה בסוק

כָּל הַלַּיְלָה

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז

בְּמָלוֹן וָתִיק בְּעִיר-אָבִיב:

טִיף.

מוֹנוֹלוֹג

שֶׁל הֲבָרָה אַחַת רַק.

כָּךְ גּוֹרֵס הוּא, כָּךְ בּוֹרֵז הוּא

כָּל הַיֵּשׁ, מָהוּת וָטִיב:

טִיף!

מְעֻקָּשׁ

מֵאוֹרְלוֹגִין, מִלֵּב — וּמִשֶּׁקְסְפִּיר.

מִדַּיֵּן לוֹ, מִתְחַנְחֵן לוֹ וּמַטִּיף:

טִיף!

וְעַד בֹּקֶר-אוֹר

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז בַּכִּיּוֹר.

וַאֲנִי — לוֹ כְּלִי-קִבּוּל מַקְשִׁיב.

וְסוֹפִי שָׁפוּי-וְלֹא-שָׁפוּי מֵשִׁיב:

טִיף!

---

מִכָּאן וּמִכָּאן

מאת

משה בסוק

תִּמּוּרֵי הַכָּזָב הַמּוֹרִיק;

הָאֱמֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

הָאַנְטֶנָה הַזֹּאת אֶל הָרִיק;

חָכְמַת הַתּוּגָה הַמֻּשְׁלֶכֶת — —

הַנֵּר הַלּוֹאֵט לוֹ לָאִישׁ;

קוֹל בָּרָק שֶׁקָּרָא — וְאֵין אֹמֶן.

זְרִימָתוֹ הַבּוֹגְדָה שֶׁל הַכְּבִישׁ;

הָאָדֹם הַיּוֹרֵט שֶׁבַּצֹּמֶת — —

---

בִּקְרֹא הַנּוֹדָע-בַּשְּׁעָרִים

מאת

משה בסוק

כַּעֲלוֹת, וּבִקְרֹא הַנּוֹדָע-בַּשְּׁעָרִים —

בָּגְדוּ הַדְּבָרִים.

טִעוּנָם הַנִּמְרָץ הוּא כִּי הֵם נִבְגְּדוּ.

וְשֶׁמָּא: טַן-דּוּ?

לֵיל-יָרֵחַ אַחֲרוֹן מֻטָּל פֹּה כִּפְרִי שֶׁנִּרְקַב.

וְהַגַּנָּן — אִם אֵינוֹ בַּר-מִנָּן — מְסֻמָּר לַמִּשְׁכָּב.

וְנֻתְּקוּ הַחוּטִים הַטְּרַנְסְנַפְשִׁיִּים שֶׁבֵּין הָעִתִּים.

וּמְאוֹרוֹת שֶׁתָּלִינוּ — אֶת עַצְמָם מַמְעִיטִים, מַפְחִיתִים,

מְמִיתִים — —

---

סִיגֵי הַגֶּשֶׁם

מאת

משה בסוק

הַגֶּשֶׁם — אֶת לִבֵּךְ הוּא גָנַב;

לוּ רָאִית, אַדְמָתִי, אֶת פָּנָיו.

— שֶׁלּוֹ הֵן הַקּוֹל. הַנִּגּוּן. הַהִגּוּי.

דַּרְכּוֹ מִמְּרוֹמָיו כְּלוּם נִתַּן לְחִקּוּי?

—גְּדוֹלָתִי, תְּמִימָתִי, אֲבָל אַתְּ מְרֻמָּה!

אַדְמָתִי, אֲדָמָה!

— הַנַּח לַדְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינוֹ. אַל תִּפְחַד.

אַתָּה שְׁמַע: הַגֶּשֶׁם גִּשְׁמִי, הַגֶּשֶׁם אֶחָד.

---

כְּתוֹבוֹת אֶל הַטּוֹב

מאת

משה בסוק

כְּתוֹבוֹת אֶל הַטּוֹב, אֶל עָרִים בַּנֵּכָר,

לִי נָתַן כָּל יָדִיד שֶׁזָּכַר.

הַדְּרָכִים — זְאֵבוֹת:

טוֹרְפוֹת הַכְּתוֹבוֹת — אַכְזָבוֹת!

מַעַן מָצָאתִי, לְמַעְלָה מִמְּאוּם —

אַךְ הוּא מִשּׁוּם-מָה לֹא לְפִי הָרָשׁוּם!

מִסְפָּרִים לְאֵי-שָׁם: הַפִּנְקָס

נִתְגַּדֵּשׁ טֶלֶּפוֹנִים מְלִיצִים-לַמּוֹכָּ"ז.

הִפְלַגְתִּי; חִיַּגְתִּי; סִלַּקְתִּי יָדִי:מִדְבָּר מְדַבֵּר — —

אַךְ אֵרַע: הַחִיּוּג נִשְׁתַּבֵּשׁ — נִתְחַבֵּר

בְּפִתְאֹם אֶל שׁוֹאֵל: “בַּמֶּה לוֹ אוּכַל לַעֲזֹר?”

דָּבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי, וּבִלְבַד שֶׁיַּחְזֹר

הַשִּׁבּוּשׁ, שֶׁיַּחְזֹר!

---

הַכִּסֵּא

מאת

משה בסוק

פְּתִיחָה מְזֻמְרֶרֶת מֵעֵבֶר מִזֶּה

לַשֻּׁלְחָן.

פִּזּוּל לַנְּיָרוֹת, מַעֲבָר אֶל הַפְּרוֹזָה:

— מוּכָן.

רִחוּק שֶׁל מְאוּם זֶה, רִחוּק מְזֻלְזָל

שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינְךָ.

מְלֻפַּף עֲשָׁנוֹ, הוּא בָּא בֶּעָנָן,

וְאַתָּה מְצֻמְצָם — וְאֵינְךָ.

תָּמִים, עֲשׂוּי-עֵץ, לְשֵׁרוּת-הַתָּמִיד —

כָּךְ נוֹצָר.

וְכֹחוֹ — רוֹדָנִי; פּוֹלִיטוּרָה שֶׁלּוֹ

מְשַׁבֶּשֶׁת דֵּעָה כְּמֵאָה אוֹצָרוֹת וְאוֹצָר.

הַכִּסֵּא…מְשַׁחֵר אֶת פָּנֶיךָ, צִיר שׁוֹלֵחַ:

שֻׁלְחָן.

קוֹל דּוֹבֵר; מִתַּחְתָּיו נֶחְבָּא קוֹל, דִּיקְטָפוֹנִי:

“שֶׁתֵּלֵךְ” — —

וְאַתָּה: “סְלִיחָה, לְהֵיכָן?”

---

לְבַעַל-הַמְּצִיאָה

מאת

משה בסוק

הַמְּלוּכָה כִּי מָצָאתָ — שְׂמַח בָּהּ, וְדַע:

הִיא כּוֹמְסָה לְמוֹצְאֶיהָ מִמְסָךְ שֶׁל אָסוֹן.

וְהָעֵת — דּוֹרְסָנִית, וְהָעֵת — בְּשֶׁלָּהּ:

טוֹרְפָה הָאָתוֹן — —

שִׁקּוּי הַשִּׁקּוּיִים: הַמְּלוּכָה!

שִׁבְחָהּ בְּפָנֶיהָ נַגִּיד, כִּי טוֹב בָּהּ לָגַעַת.

וְחָכָם הַזּוֹכֶה, שֶׁיָּדוֹ הַנִּפְתַּעַת

מְנוּעָה מִלְּמַצּוֹת הַקֻּבַּעַת — —

---

הַבַּתָּר

מאת

משה בסוק

הוּא לָמַד הַגְּוִיָּה לְנַתֵּחַ.

קוֹרֵא שֵׁם לְכָל עֶצֶב, שָׁרִיר,

פִּגְרֵי רֶגֶשׁ וְשֶׁלֶד מַחְשֶׁבֶת.

הוּא עוֹבֵר בֵּין בְּתָרָיו שֶׁל הַשִּׁיר – –

לֹא יַקְשִׁיב לַחִיּוּת הַזּוֹרֶמֶת.

לַהַלְמוּת הַלִּבִּית, לָאֱמֶת.

לֶעָקֹב הוּא רוֹנֵן, לָעֲוֶתֶת.

הַדַּיָּן מְבָרֵךְ עַל הַמֵּת – –

---

זַרְקוֹרוֹ מְשׁוֹטֵט

מאת

משה בסוק

זַרְקוֹרוֹ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָרַבִּים, וְעִמְעוּם אַף לֹא קַל:

רַמְקוֹלוֹ מְחֻסָּר מַנְגְּנוֹן-אֲזִינָה-וּדְמִימָה.

הוּא מוּכָן לְהוֹרוֹת לָאֲרִי תָּוֵי-נְהִימָה:

לְלַמֵּד לַנָּמֵר פֶּרֶק טֶרֶף טוֹרְפִין – וַחֲסָל – –

הַמּוֹבִיל הַגָּדוֹל עוֹד הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן אֶל דָּרוֹם –

אַךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ אֶת פָּנָיו אִם יִרְצֶה:הָרָצוֹן הוּא פְּרָטִי.

אֵין דָּבָר הַמָּנוּעַ: יָדוֹ תְּכַוֵּן, לֹא תַּחֲטִיא – –

אַךְ פְּגָם בּוֹ קָטָן: הַדִּבֵּר מְגֻבְנָן, יַתְמוּמִי בָּעֵירֹם – –

זֶה כֹּחוֹ, נִקְמָתוֹ שֶׁל פָּסוּק קַדְמוֹנִי, מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים:

מֵעַל לְרוּחוֹת וּנְשִׂיאִים הוּא, שׂוֹבֵר מַפְרָקוֹת וְשִׂיאִים.

---

בַּת-קוֹל לְדוּ-שִׂיחַ

מאת

משה בסוק

…לְהַשְׁכִּים שַׁחֲרִית-שַׁחֲרִית

אֶל אוֹתוֹ הַתַּפְרִיט

וּלְהַרְהֵר: בְּזוֹ הַשָּעָה, בְּדִיּוּק, בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,

אַבְּ שֶׁלִּי לוֹגֵם חֲדָשׁוֹת וְקָפֶה, וּמַעְיָנוֹ – תּוֹסֶפֶת-הַיֹּקֶר.

וַאֲבִי דָנִיאֵלָה, חֲבֶרְתִּי, שׁוֹנֶה דַף יוֹמִי מִגִּלּוּי וְהֶסְתֵּר בָּעִתּוֹן:

הֵיאֵךְ מְאַגְּפִין רָשׁוּת מַס-הַכְנָסָה, כָּךְ וְכָךְ מְעַקְּפִין הַשִּׁלְטוֹן – –

אָז פּוֹקְחוֹת שְׁעוֹתֵינוּ עֵינֵי שִׁעֲמוּם

וְצוֹלְעוֹת אֶל הַיּוֹם הַגָּדוֹל צְלִיעַת בַּעַל-מוּם.

נִתְרוֹצֵץ בְּמֶרְכָּז שֶׁל סוּפָה, אַחֲרֵי אֵיזוֹ יִפְעָה:

רֵאשִׁיתָהּ נִסְתְּרָה מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ.

מְבוּכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הִנֵּה נִפְגָּשׁוֹת הֵן בִּמְבוּכוֹת

אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל קוֹדְמֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ – מְכִתּוֹת שֶׁל לוּחוֹת,

עָשִׁיר הָעוֹלָם, רַבַּן הַצְּפוּנוֹת, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ חָסֵר מְתֻרְגְּמָן.

יֵשׁוֹ מִתְפּוֹרֵר לִפְרֻדּוֹת, וְנֶאֱמָן אֵין בֵּינֵינוּ שׁוֹמֵר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַזְּמָן,

אָמַרְתָּ: בָּקְרֵנוּ צָעִיר, וְעֵינָיו – זְהוֹרִית

אַךְ גּוֹנָן וְקוֹלָם מִתְעַלֵּם מֵאַחֲרֵי מֶבָּטַיִם שְׁחוֹרִים – –

---

בַּעֲלֵי-חַיִים

מאת

משה בסוק

הוּא לֹא טָרַף – וּבִמְאוּרַת-הַדֹּב

יִרְבַּץ, שׁוֹתֵת מַכְאוֹב.

הַצְּבִי, הַצְּבִי, יְפֵה-הַקֶּרֶן, שֶׁרַגְלוֹ קַלָּה –

מִסְּבַךְ יוֹם בֵּי"ת נִמְלָט, מִפְּרוֹזַת מִשְׁאָלָה.

וְהַכָּזָב זוֹאֵב,

דּוֹרֵס הַנֶּאֱהָב וְהָאוֹהֵב.

---

כְּבָר הָיִינוּ צוֹדְקִים

מאת

משה בסוק

כְּבָר הָיִינוּ צוֹדְקִים. כְּבָר צָדַקְנוּ הַרְבֵּה –

אֵין-סְפוֹר פְּעָמִים.

חֲכָמִים כְּבָר הָיִינוּ, גַּם חָכַמְנוּ הַרְבֵּה,

בְּרֹב הַיָּמִים – –

נִהְיֶה-נָא עַתָּה… חֲכָמִים וְצוֹדְקִים

אַךְ פָּחוֹת, הֵן אֶפְשָׁר.

וְלַטּוֹב – “יוֹם נָאֶה, חֶלְקִית מְעֻנָּן” –

לֹא נָרִיעַ, אַךְ נֹאמַר לוֹ: יִישַׁר!

---

טורים קיצוניים

מאת

משה בסוק

טורים קיצוניים

מאת

משה בסוק

---

טוּרֵי פֶּרְפִּנְיָאן

מאת

משה בסוק

א

אִילָנוֹת בְּחַלּוֹן בֵּית־הַחֹלִי,

מַשְׁהִים עֵינֵיהֶם, כְּיָד חֲבֵרִית, בְּעֵינַי.

מְאַוְּשִׁים אֶל לִבִּי הַנִּרְדָּם: שְׁמַע, יִשְׂרְאֵלִי, לְשׁוֹנֵנוּ

צָרְפַתִּית בְּסִיסִית, סְמוּכָה לַקַּרְקַע,

וְלַגֵּר לֹא־זָרָה.

פְּקַח עֵינֶיךָ אִתָּנוּ לָאוֹר הַמְלַוֶּה אֶת הַיּוֹם:

לֹא תַּרְפֶּה אֲדָמָה מַעֲרִיבָה

מִזֶּה הַכַּדּוּר הַמֵּאִיר, הַשּׁוֹקֵעַ בַּיָּם,

לֹא תִּיעַף לִמְשׁוֹתוֹ מִמְּצוּלוֹת בֹּקֶר־בֹּקֶר – –

הוׂ, אִילָנוֹת פֶּרְפִּינְיָאן בְּחַלּוֹן בֵּית־הַחֹלִי.

מַשְׁהִים מֶבָּטָם, כְּיַד חֲבֵרִית מְאַמֶּצֶת:

לְנֶגֶד עֵינַי, עֲצוּמוֹת־לְמֶחֱצָה,

אוֹר יָפֶה, נֶעֱזָב – –

ב

אִילָנוֹת בְּחַלּוֹן בֵּית־חָלְיִי

נוֹגְהִים בְּמַחֲשֶׁבֶת־עַרְבִּית עֲנֻגָּה:

נַעֲשֶׁה לְמַעַן הַחוֹלִים: נְאַוֵּשׁ הָעַלְוָה וְיָבוֹאוּ לַחְסוֹד בַּשַּׁלְוָה.

נַעֲשֶׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת, רְצוֹנָם מְקֻפָּל בְּתוֹכָם כִּבְבַיִת נָעוּל.

לְמַעַן זְקֵנִים, שֶׁעֵינָם בְּתַחְתִּית הַקַּנְקַן וְרוֹאִים אֶת יֵינָם

שֶׁנִּגְרָע, מִתְאַיֵּן.

לְמַעַן בָּנוֹת, מַצְנִיעוֹת הַהִרְהוּר שֶׁבֵּינָן בֵּין לִבָּן,

לְמַעַן בָּנִים, הַשּׁוֹמְרִים לַחֲצוֹת, הַכּוֹכְבָה

אַהֲבָה – –

ג

הָאָחוֹת.

אַחַת כָּזֹאת, הָיִיתִי אוֹמֵר: צַבָּרִית־קָטָלוֹנִית.

הִיא סִפְּגָה, מְיֻסֶּרֶת, זַעַת הַחוֹלֶה מֵאֶרֶץ־הַקֹּדֶש –

הַזֵּעָה, גֻּלְגְּלָה בָּהּ אוּלַי גַם דִּמְעַת יִשְׂרָאֵל – –

הִיא מָחֲתָה, נְזִירִית, דִּמְעָתוֹ,

בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּבְחֶסֶד־שֶׁל־אֶרֶץ:

אַףְ הוּא הֵצִיץ וְרָאָה עִרְפּוּל (אֱנוֹשִׁי – –)

בְּקֶרֶן־זָוִית שֶׁל אַחַת מֵעֵינֶיהַ.

הָאָחוֹת הָרְכוּנַה,

צַחוּת צַוָּארָה, הַנָּטוּי־אִמָּהִית.

הֶבְהֵק פִּתְאֹמִי שֶׁל הַשְּׁבִיל הֶעָלוּם, הַנָּשִׁי.

גְּלִישַׁת צְלָבִית־הַזָּהָב,

שִׁטּוּטֵי הַצְּלָבִית עִם אִמָּא־קַדִּישְׁתָּא עַל פָּנָיו, עַל עֵינָיו

הַזּוֹכְרוֹת אוֹסְטְרָה־בְּרָמָה – –

אִילָנוֹת נְטוּעִים בַּחַלּוֹן,

וְאוֹר מְרַשְׁרֵשׁ, נֶעֱזָב – וְרָפָה.

ד

בַּחַשְׁכוּת גּוֹשְׁשָׁה הִיא בִּכְיַת הַתִּינוֹק, צְעִירָה הַזּוֹעֵם:

הָאֵם – –

בְּעַלְעוֹל שֶׁל חֲצוֹת נְבוֹכָה, בְּקָדִים פִּתְאֹמִי,

מוֹצֵא הַגַּנָּן נְטִיעָיו חֲדִישֵׁי־הַיּוֹמִין.

רַק אַתָּה לֹא יוֹרֵד אֶל בִּנְךָ. לֹא אַתָּה, לֹא מַלְאָךְ.

וְנוֹתֵן לַסּוּפָה הַזֵּדִית כִּי יָדָהּ בּוֹ תִּשְׁלַח.

עָסוּק כְּדֵי כָּךְ? וְאוּלַי… לֹא מַקְשִׁיב אֶפְשָׁר כְּלָל?

צִפֳּרֵי מְשַׁדְּרוֹת אַחֲרִית זִמְרָתָן בֶּחָלָל – –

ה

בַּיִת קָרוּעַ קִירוֹת.

עֲטַלֵּף וְלִילִית וַחֲלוֹם נִכְנָפִים־וְיוֹצְאִים.

וּטְפִיחַת כַּנְפֵיהֶם – חַרְבִּית־צוֹנְנָה.

קוּרֵי־שֵׁנָה.

מַסָּע מְרֻסָּק.לַעֲלֶטֶת – פִּתְאֹם נִרְצָע הַקַּטָּר

וְחוֹזֵר וְנִתָּק בְּאַחַת – כְּסוּס מְפֻרְגַּל

רוּחוֹת וּמַרְאוֹת וּמוֹרָא אוֹר תַּחֲנָה – –

קִרְעֵי־שֵׁנָה.

עֵדֶר שָׁעוֹת מִדַּרְדֵּר בַּשָּׁדֶה.

מַרְעִית מְשֻׁבֶּשֶׁת. רוֹעֶה לֹא נִרְאֶה.

לֹא שֵׁבֶט. לֹא מַשְׁעֵן, לֹא קְצֵה מַשְׁעֵנָה.

קִרְעֵי־קוּרִים. שֵׁנָה.

ו

תֵּן לָהֶם לַגּוּף, לַנְּשָׁמָה

דּוּ־קִיּוּם בְּשָׁלוֹם:

בֶּחָלָל הַסָּמוּךְ לָאֲדָמָה,

וּבַגֹּבַהּ הָרַב שֶׁלַּחֲלוֹם.

אַדְמוֹת־הַמְּרִיבָה – רַק אִיִּים.

זְרִימוֹת הַמֶּרְחָב – הַחַיִּים.

דּוּ־קִיּוּם, דּוּ־קִיּוּם לָהֶם תֵּן,

וְצַוֵּה לַסִּיּוּם: הַמְתֵּן־נָא, הַמְתֵּן!

---

פִּרְחֵי עַל-מוּת

מאת

משה בסוק

למשה ברסלבסקי, על קברו

א

נִכְנַס אֲדָר, דַּוְקָא עַכְשָׁו

יָצָא מַחְזוֹר לְלֹא רְבָב.

בֻּלְמוּס אָבִיב, שָׁמַיִם וְשָׂדֶה.

“שֶׁהֶחֱזַרְתָּ נִשְׁמָתִי” – הַיְקוּם מוֹדֶה.

אָכֵן, לֹא בִּיְּשָׁנוּ גַם מַחְזוֹר דְּאֶשְׁתָּקַד.

אֲבָל… אֲבָל רֵעֵנוּ מְקוֹמוֹ נִפְקָד.

אִתָּנוּ אֶל הַלֶּחֶם לֹא יֵשֵׁב.

וְהַשִּׁיר – הַשִּׁיר חָסֵר קוֹשֵׁב.

ב

פֹּה נִטְמַן.

בְּזֶה הַזְּמַן

וְהַמָּקוֹם.

פֹּה חָדַל לָמוּת יוֹם-יוֹם – –

פֹּה נִטְמַן.

בַּזִּכְרוֹנוֹת

הַמִּשְׁתַּכְּחִים.

בֵּין קִיּוּמִים וְחִדְלוֹנוֹת

הַמִּתְמַקְּחִים – –

פֹּה –

לָמוּת יוֹם-יוֹם גָּמַר.

נִכְנַס אֲדָר.

ג

הָבִיאוּ-נָא עַכְשָׁו

אֶת הַפְּרָחִים, פִּרְחֵי-אַכְזָב,

שֶׁאֵחֲרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי,

אִם לֹא עַכְשָׁו, מָתַי?

יְהִי לָהֶם עֲפַר-הַגַּל

כַּד חֶרֶס, אֲגַרְטַל.

יִשְׁרֶה-נָא מֶבָּטָם הֶחָם

בְּשֶׁטַח זֶה הַמְתֻחָם.

וּלְעֵת נָפְלָם-נָבְלָם –

אֶאֶסְפֵם אֵלַי. כֻּלָּם.

כְּמוֹת שֶׁהֵם: בִּבְאשׁ

וּבִצְנִיחַת הָרֹאשׁ – –

ד

הֶהָיָה אֵיזֶה פֶּרַח עִמְּךָ? לִנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה נִתְרֵעֵד

וְנִשְׁבַּר? אוּלַי סֵפֶר עֻלְעַל, וְהַדַּף הֶהַפוּךְ הוּא יוֹדֵעַ וָעֵד?

אוּלַי בַּחַלּוֹן נִתְכַּנְפָה צִפּוֹרִית, צוֹפָה רְאִיָּה חֲצוּפִית,

וְהִיא שֶׁשָּׁמְעָה שְׁתִיקָתְךָ אַחֲרוֹנָה, שֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפִית?

פִּסְגָּה לְפָנֶיךָ שָׁלְוָה? בְּאֵר הֶאֱפִילָה? הֲקָרָאתָ לִי: “שְׁמַע!”?

בְּמַקֵּל-וּבְתַרְמִיל נַהֲרוֹתֶיךָ עָבַרְתָּ–מְעַט מַיִם שָׁאַלְתָּ בְּקֵץ הַצָּמָא?

שׁוֹמֵר מְצָאַנִי: “נִדְמֶה, לְבַדּוֹ הָיָה. קְצָת יוֹתֵר מִדַּי”.

וְהָיִינוּ אֵין-קוֹל. וּבִלְבַד לֹא לָתֵת פִּתְחוֹן-פֶּה לַבַּדַּאי – –

ה

זֶה גַּל הֶעָפָר. אַתָּה.

וְאַתָּה דְּרָכִים שֶׁהוֹלְכוֹת. קִשּׁוּרָן.

צִפּוֹר בַּמֶּרְחָב. עָנָן בַּפִּסְגָה.

רְעִידַת הָאֲגָם.

שְׁלִיבַת-מֶרְחַקִּים. הָעֵד הַמְּהֵימָן.

קִמּוּרָיו שֶׁל הַגֶּשֶר בַּזְּמָן.

זֶה גַּל-הֶעָפָר – אַתָּה.

דְּרָכִים כָּאן. הָרִים וְצִפּוֹר. אֲגַמִּים.

שׁוֹתְקִים שֶׁדּוֹבַבְתָ – זוֹכְרִים דִּבּוּרָם הַחַד-פַּעֲמִי.

כְּנוּסוֹת מְדוּרוֹת שֶּהִדְלַקְתָּ – רוֹצוֹת עוֹד לִבְעֹר!

הָעֵת פֹּה נִצֶּבֶת. הָאוֹר.

הַגַּל, הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, אַתָּה – –

---

הַשּׁוּרָה - שֶׁלִּפְנֵי – הָאַחֲרוֹנָה

מאת

משה בסוק

א

לַיְלָה-לַיְלָה נִגָּשׁ הַכְּבִישׁ עַד לַפֶּתַח, מַמְתִּין

לַסִּיּוּם הַמְסֻיָּם – וְיֹאמֵר צִדּוּק הַדִּין.

לַיְלָה-לַיְלָה אֲנִי נִמְלָט מִן הַשְּׂרֵפָה

שֶׁהֶעֱלָה בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ הַיָּפָה.

הַבֹּקֶר יָקוּם וְיִפְתַּח שְׁבִיל-עָפָר וְיֵלֵךְ –

הַיּוּשֶׁבֶת בַּסְּבָךְ, בַּמִּסְתָּר, הַעוֹד אֶשְׁמַע אֶת קוֹלֵךְ!

ב

הַשּׁוּרָה-שֶּלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹנָה בְּיָדִי

(וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ, יְדִידִי) – –

אַח, שְׁעוֹתַי וְיָמַי. אַתֶּם, שׁוֹלְלֵי-מִשְׁתּוֹלְלַי,

אַתֶּם, עֲמִיתַי; כָּל וַדַּאי וְאוּלַי.

עוֹד מְעַט נִצְטַמְצֵם וּנְהִי שׁוֹרָה אַחֲרוֹנָה

שֶׁל הַשִּׁיר, בְּשׁוּלָיו – עֲנָנָה לְבָנָה.

אַחֲרֶיהָ – דְּמָמָה, חֲרָסִים עַל עֵינָהּ.

הַדִּמְעָה וְהַצְּחוֹק מִתְפָּרְדִים – וְאֵינָם – –

ג

רְצוֹנוֹתַיִךְ, רְצ­ֹונ­וֹתַיִךְ –

לֹא תָּמִיד כִּוּוּנָם הֵם יוֹדְעִים.

בַּתַּחְתִּית, בָּרַכֶּבֶת, בְּבוֹא הַמְבַקֵּר,

בַּשִּׁבּוּשׁ הֵם מוֹדִים. – –

אָמְנָם כֵּן. אַךְ אֲנִי מְיַקֵּר

טָעוּת רְצוֹנוֹתַיִךְ. מְבוּכָתֵךְ הַדְּמוּמָה.

טוֹב תְּעוֹת עִם יָפְיָם

מֵאֲשֶׁר לְהַגִּיעַ עִם זֹאת, מַה שְּׁמָה,

בַּמּוֹעֵד הַמְסֻיָּם – –

דַּשׁ לִרְצוֹנוֹתַיִךְ. דַּשׁ חַם.

לָהֶם. לְדַרְכֵּךְ הַהוֹלְכָה.

שֶׁתּוֹסִיף וְתֵלֵךְ. וְאִם עֲיֵפָה.

שֶׁתַּפְלִיג. אַחֲלַי:

עַד הַסּוֹף. עַד סוֹף-כָּל-סוֹפָהּ.

שֶׁלְּעוֹלָם אֵינֶנּוּ בַּדַּאי – –

ד

לַיְלָה שָׁלֵם. חֵרֵש וְאִלֵּם.

הֵיכָן הַקּוֹלוֹת, הַדַּדַּה, וְאַתֶּן, הַרְמוֹנִיּוֹת מֻפְלָגוֹת, גִּמְגּוּמִים חֲצוּפִים?

אֵיפֹה מוֹצְאִים אוֹתוֹ, אֶת זֶה שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִקְרוֹא לוֹ וְאֵלָיו מִקַּדְמַת הַיַּלְדוּת – –

עֲדַיִן מְשׁוֹטֵט הוּא בַּגַּן לְבַקֵּשׁ אֶת הָאָח הָאֶחָד שֶׁנּוֹתַר מִן הַשְּׁנַיִם?

עֲדַיִן?

הֶחָלָל הַחִיצוֹן כְּבָר בָּא בְּמַגָּע עִם זוֹ אַדְמָתֵנוּ,

וּכְבָר הוּא רָאָה אוֹתָהּ רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה.

אַךְ הַלַּיְלָה – חֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

לַיְלָה שָׁלֵם.

ה

הָסֵר מֵאִתָּנוּ יִסּוּרֵי-תַּעֲנוּג,

הָשֵׁב שִׂמְחָתֵנוּ: כְּלִי לֹא-סָדוּק.

יְהִי לָנוּ אֲשֶׁר לָנוּ, אִם מִצְעָר וְאִם רָב,

אַךְ נְקַבְּלֶנּוּ שְׁלֵמִים, לֹא פְּגוּמִים,

לֹא-כְּנוּעִים.

בְּשָׁלוֹם, אִם אֶפְשָׁר, – וּבִקְרָב.

אֵינֶנּוּ רוֹצִים בְּשִׁבְרֵי-תְּרוּעָה.

צְלִילֵינוּ, וַאֲפִלּוּ עֲנָוִים, אַל תְּהִי נִימָתָם-נִשְמָתָם קְרוֹעָה.

יְבוֹאֵנוּ הָעֹנֶג-הַמְּעַט לֹא בְּשֵׁבֶט וְלֹא בְּיִסּוּר.

וְזַכֵּנוּ בְּבִרְכַּת-נֶהֱנִין, כָּאָמוּר.

ו

אָרִיעַ לַגּוּף בְּמַצָּב מְאֻנָּךְ:

אַמַּת-הַבִּנְיָן הַבַּנַּאי לֹא יַנַּח.

הָיִיתִי בִּמְאֻזָּן. נִבָּט בַּחַלּוֹן:

מְרֻבָּע שֶׁל מַרְאוֹת בְּעִגּוּל שֶׁל חֲלוֹם.

כַּעֲלוֹת הַבַּנַּאי בְּפִגּוּם וְסֻלָּם –

הַעֲלֵנִי, הַגּוּף, לְגַגּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וּבִהְיוֹת הַבִּנְיָן מְגֻמָּר, לֹא-פָּגוּם –

הַעָלֵה-הֵעָלֵם כַּסֻּלָּם, כַּפִּגּוּם.

---

שירים יריבים

מאת

משה בסוק

שירים יריבים

מאת

משה בסוק

---

מְעָרַת הָאֲפֵלָה

מאת

משה בסוק

סוֹגֵר אַתָּה הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ:

דְּלָתוֹת זָרוֹת.

מֵגִיף פָּנִים, מֶבָּט טוֹרֵק:

תְּרִיס שֶׁל בַּית רֵיק – –

הֵיכָן, הֵיכָן הָאִי?

וְאִם אֵינוֹ – יְהִי!

הָאִי הַזֶּה – אֶפְשָׁר כֻּלּוֹ שֶׁלִּי.

הָאִי. אֶפְשָׁר.

וְהַיָּם – כִּימוֹת-עוֹלָם עַכְשָׁו:

מְשַׂחֵק שַׁח-מַט שֶׁל צֵל-וָאוֹר.

מֵסִיט, בְּרֹב-מַחְשָׁב,

לָבָן-שָׁחוֹר.

וּכְבָר הָאִי פָּנִים מַבְלִיט.

וּפֶתַח מוּל מְשׁוּבָה גַלִּית.

וְדֶרֶךְ דַּעְתָּנִית, צְלוּלָה

אֶל מְעָרַת-הָאֲפֵלָה – –

---

עֶרֶב אַלְמוֹנִי

מאת

משה בסוק

לא' ס', בעל ה“אודה ליונה”

עֲלֵי דַּפְנָה וְזַיִת בְּיָדוֹ, אֵלֶיךָ

עֶרֶב בָּא, פּוֹתֵחַ: אֶחָא!

תַּעֲמֹד – וְלֹא תַּכִּיר: חֲלוֹם וְאַהֲבָה שׁוֹתֶתֶת

יוֹנָה כְּלוּאָה בְּכַף יָדוֹ – תּוּגָה נִשְׁחֶטֶת.

תּוּגִית-יוֹנִית, זוֹ אַתְּ? שִׁלֵּם אִם חֶסֶד? –

נִכְנַסְתְּ לְתוֹךְ עַרְבִּי – נֵלֵךְ יַחְדָּו אֶל הַמִּרְפֶּסֶת.

וּבְלֶכְתְּכֶם אֶרְאֶה: אַתָּה גוֹלֵשׁ בְּהִתְגַּנֵּב אֶל הַמִּרְצֶפֶת,

גוחֵן לָאֶבֶן וְקוֹשֵׁב: הַעוֹד הָאֵשׁ קִרְבָּה רוֹשֶׁפֶת?

וְהַתּוּגָה פִּתְאֹם פּוֹקַחַת עַיִן אֶל הָאֶבֶן, מִתְבּוֹנֶנֶת;

וְאַתֶּם שְׁלֹשָׁה –

אַחַת הַדּוּמִיּוֹת מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַשִּירִים שׁוֹכֶנֶת.

---

הַקִּיר

מאת

משה בסוק

אִם יִפֹּל זֶה הַקִּיר – אֲבָרֵךְ אֲבָנָיו,

וְנַעֲמֹד זֶה מוּל זֶה: כָּךְ יַחְדָּו – וּלְחוּד.

וְיָבוֹא אֵיזֶה עֶצֶב, וִיאַמֵּץ אֶת עֵינָיו

לְהַשְׁחִיל חָכְמָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ כְּחוּט – –

---

וְהָיָה

מאת

משה בסוק

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים –

יִרְהֲבוּ הַכְּבִישִׁים בִּסְיָגִים קַיָּמִים,

מַרְבֵּי-מַסְלוּלִים, יְהִירִים בַּחֵרוּת,

וְהַהֶגֶה – מַרְגִּישׁ-לֹא-מַרְגִּישׁ אֶת הַיָּד, הַמָּרוּת – –

אַךְ דֶּרֶךְ צָרָה, אַט-אִטִּית וְרַגְלִית

מוֹלִיכָה אֶל הַבַּיִת (שָׁגוּר הוּא, תַּגְלִית).

הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת הוֹלְכָה –

וְהִנֵּה הַשָּׂטָן מִתְיַצֵּב מִמּוּלְךָ

כְּמוֹ אָז, בְּמִשְׁעוֹל-הַכְּרָמִים,

גֶּדֶר מִשְּׂמֹאל וְגֶדֶר מִיָּמִין – –

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים.

---

בַּחֲזָרָה

מאת

משה בסוק

"גֶּשֶׁר צַר. פִּתּוּלִים-סִכּוּנִים.

רַכִּים הַשּׁוּלַיִם." –

הַשֶּׁלֶט עַתִּיק, אַךְ יַצִּיב הוּא עֲדַיִן.

פּוֹעֲלִים מִתְיַגְּעִים (כְּמוֹ אָז): תִּקּוּנִים.

שְׁלוּלִית, שִׁטְחִית מִשָּׁנִים – וּכְמִטְרָד רְצִינִית,

וְנִצָּב הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ אֶבֶן.

גַּבְשׁוּשִׁית מִתְגַּבְּעָה, מְעַכֶּבֶת – –

מַה פָּעַלְתְּ, אַת אִמְרִי, מַה שִׁנִּית,

דַּרְכִּי הַחוֹזֶרֶת!

---

הַתְחָלוֹת

מאת

משה בסוק

פִּתְאֹם הֵן נִכְנָסוֹת: הַהַתְחָלוֹת! –

יִפְעָה שֶׁאֵחֲרָה: יִפְעָה נוֹעֶזֶת.

מִבֵּין קִמּוּט – עֶדְנַת-בִּינָה תַּפְצִיעַ,

וְאַהֲבַת-עוֹלָם תַּחְבֹּשׁ הַגֶּזַע.

הַהַתְחָלוֹת!

גּוֹלְשׁוֹת מֵהָר. עוֹלוֹת מִמְּעָרָה,

מֵאַחֲרַי הַבַּיִת יֵשׁ יָגִיחוּ.

הֵן מִסָּמוּךְ נִרְאוֹת. וּרְצוֹנְךָ

נָבוֹךְ וּמְעַמֵּם: נִצַּחְתַּנִי. נִיחָא!

---

שִׁחְזוּרָה שֶׁל שְׁקִיעָה

מאת

משה בסוק

א

– שֶׁהָיִית,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לִהְיוֹת,

שֶׁאֵינֵךְ – –

הֲמֻתָּר לִי לִשְׁאֹל: רְצוֹנֵךְ?

– אִם אֵינִי – כְּלוּם קַיָּם רְצוֹנִי?

אִם אֵינִי – מַה קּוֹלְךָ כֹּה שָׁלֵו, גִּנּוּנִי?

לֹא בָּאתִי לִגְבּוֹת אוֹ לִשְׁאֹל מִמְּךָ יוֹם וְשָׁעָה.

– לְשַׁחְזֵר הַשְּׁקִיעָה? לְחַבֵּר הַיִּפְעָה נִקְרְעָה?

– לוּ תָּשׁוּב תַּשְׁמִיעֵנִי: “הַשְׁהִי הַשָּׁעוֹת בִּשְׁעוֹנֵךְ” – –

– הוֹ אַתְּ, שֶׁהָיִיתָ,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהְיוֹת –

שֶׁיֶּשְׁנֵךְ – –

ב

עֵינַיִם שֶׁל יַעַר, זִמְרוּר שֶׁלֶג רַךְ,

עִרְבּוּב גֶּשֶׁם שֶׁל מַאי וּמָטָר שֶׁל לִילָךְ,

עַרְבִּית צְעִירָה עַל נָהָר וּגְדוֹתָיו,

וְאֹפֶק, מֻפְלָג וְנִלְהָב –

וְאַתְּ – –

אֵיךְ שַׁבְתְ וְעָלִית? בְּפִתְאֹם, בִּצְפִיפוּת הַ“שַׁסּוֹן”?

אַבִּיט בָּךְ, אָצִיץ בַּשָּׁעוֹן:

הָיָה זֶה בְּיוֹם… בְּשָׁעָה… זִכְרוֹנִי נֶאֱמָן:

צִיּוּן לָךְ הוּקַם בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הַזְּמַן!

רְגָעִים בֵּינֵינוּ חוֹלְפִים.

מַבָּטִים לְטוּשִׁים בֵּין הָאַיִן שׁוֹלְפִים.

ג

אֲדָמוֹת לָנוּ – עִדִּית. וְעֶדְנָה.

נְשִׁימָתָן – יַמִּית. גַּלִּית וְזִרְמִית.

וְעֵינַיִם לָהֶן – מַדְבִּירוֹת אֳפָקִים.

אַךְ בֵּינֵינוּ – כִּבְרָה מֻעָטָה.

מֵאָז עַד עַתָּה.

הַרְבֵּה כְּבָר כָּרַמְנוּ. זִיַּתְנוּ.

הַרְבֵּה רְצִיּוֹת כְּבָר עָשִׂינוּ:

הֶאֱבַבְנוּ, הִסְתַּוְנוּ.

אַךְ זוֹ שֶׁבֵּינֵינוּ, זוֹ הַכִּבְרָה –

סִיזִיפִית, נִצְחִית, בִּלְתִּי-עֲבִירָה.

עִקְּשׁוּת שֶׁל כִּבְרָה מֻעָטָה:

לֹא עִזּוּק, לֹא סִקּוּל, לֹא מַטָּע!

מַה כֹּחָה אֶת כָּל הַמְרֻבֶּה לְהַכְנִיעַ? –

נַצְחָנִית וְנֶחֱשֶׁקֶת הִיא קוֹרֵאת לְהִמּוּר.

פָּנֶיהָ גְלוּיִים – וּפָן לָהּ שָׁמוּר – –

---

הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר

מאת

משה בסוק

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלַךְ שֶׁל שָׁעוֹת.

לֹא, אֶת הַלַּיְלָה אֵינֶנִּי יָרֵא,

שֶׁמִּתּוֹכוֹ אֲנִי בָּא וּבוֹ מִתְגָּרֶה,

וְאֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ לַהִלּוּךְ כְּלָל וּכְלָל,

שֶׁעַתִּיק הַהִלּוּךְ, אֱנוֹשִׁי וּמֻגְבָּל,

אֲבָל – –

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלָךְ שֶׁל שָׁעוֹת – –

אִם אֵצֵא מֵחֶדְרֵי – וְאֶפְגֹּשׁ בַּנָּהָר,

הוּא חוֹזֵר וְחוֹזֵר עַל מָה שֶׁאָמַר.

אָשׁוּב – וְהִנֵּה הַסְּפָרִים,

וְהַמִּלוֹן הָאֲבָהִי שֶׁל שְׁטֵינְבֶּרְג יְהוֹשֻׁעַ, כְּעָרִים

הַזָּרוֹת; וְהַמְּלוֹנוֹת סְגוּרִים-מְסֻגָּרִים – –

---

פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר

מאת

משה בסוק

הַרְבֵּה חֹמֶר-נֵפֶץ נָשָׂא עַל גַבּוֹ

חֲלוֹמֵנוּ-הַנַּעַר. בְּפִנּוֹת שֶׁל הַבַּיִת הִטְמִין.

נִזְעֲקוּ הַקִּירוֹת, קָדַח בְּבֻלְמוֹס כָּל הָרְחוֹב –

חֲלוֹמֵנוּ נָשָׂא הַמַּכְאוֹב,

וְהַנַּעַר אָמַר: “מַאֲמִין”.

תְּעוּזַת עֲגוּרָן הָיְתָה בִּדְבָרֵנוּ: יְהִי!

הִסִּיעַ בָּנִים מִבֵּין הַבְּתָרִים שֶׁל גְּוִיָּה וְשֶׁל חֹק.

הֵרִים הַבָּנוֹת מִלְּיַד הַפְּסַנְתֵּר, מִתָּוֵי For Elise.

נָשָׂא בֵּין שִׁנָּיו אֶת טַרְפּוֹ: אֵיזֶה עֶצֶב עַלִּיז,

מִתְעַתֵּד הֱיוֹת צְחוֹק בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק – –

לַבָּה עֵרָה אֶת קְרוּם אַדְמָתֵנוּ לֹא פָּסְקָה לְנַקֵּר.

זְמִירוֹת שַׁבַּתֵּנוּ הָיוּ לְסִיעוֹת שֶׁל עֵיטִים: שְׂדֵה-הֶפְקֵר.

הַלַּבָּה הָיְתָה פְּעִילָה – וַאֲנַחְנוּ נִכְסֹף

נִכְסַפְנוּ לִבְנוֹת מִקְצָתוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד-לֹא-סוֹף.

נִדְמֶה, כִּי רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר בַּחֲלוֹם,

נָתַנּוּ שָׁלוֹם לוֹ; מְחַכִּים כִּי יַחֲזִיר לָן שָׁלוֹם.

---

כְּבָר הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִרְאוֹתֵךְ

מאת

משה בסוק

נָסוֹג אֲנִי מֵעָלַיִךְ נְסִיגָה אַט-אִטִּית, שְׁנוֹת אֶלֶף,

רְתִיעַת קַרְחוֹנִים.

מַה מַּרְאֶה תִּלְבְּשִׁי בְּהֶעְדֵּרִי?

וַאֲנִי – אֵי-לְהֵיכָן גּוֹלֵשׁ אֲנִי?

אַתְּ תִּלְבְּשִׁי תַּרְבּוּת-אֲדָמָה סַסְגּוֹנִית

וּתְגַלְּמִי בְּצוּרוֹת מַפְתִּיעוֹת הַרְבֵּה חָכְמָה מְנוּעָה וְנִבְצֶרֶת,

וַאֲנִי אַשְׁלִיךְ שַׁלְגִי וְקַרְחִי עַל נוֹי וְעַל פְּרִי וְעַל שֶׁלֶף

וּבְצֶבַע אֶחָד אֲחַבֵּר שְׁטָחִים מְקֹרָעִים.

אַתְּ תַּאֲרִיכִי יְמֵי אֲבִיבַיִךְ

וַאֲנִי אֲצָרֵף אֶת נִיסָן וְאִיָּר אֶל כִּסְלֵו וְטֵבֶת

וְהָיוּ עוֹנָה אַחַת לְבָנָה – –

וּכְבָר הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִרְאוֹתֵךְ –

הָבִינִי,

סוֹף-סוֹף הָלַכְתִּי עִמָּךְ בְּאֶרֶץ זְרוּעָה עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת

שֶׁל שָׁנִים, הֵן חַיַּי,

וְהֵן לֹא פָּחוֹת, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר,

מֵאוֹתָן שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁל רְתִיעוֹת קַרְחוֹנִים – -

בָּךְ צוֹפָה מֵרָחוֹק אַהֲבָתִי

קָרָה, לֹא-בוֹגֵדָה,

נְסוֹגָה – וְזוֹכֶרֶת.

---

שירים מן העזבון

מאת

משה בסוק

שירים מן העזבון

מאת

משה בסוק

---

גְּבוּל שִׁפּוּט

מאת

משה בסוק

מִדְבָּר,

מִדְבָּר עוֹיֵן

עַכְשָׁיו

בִּקְצֵה גְבוּל שִׁפּוּטָם

שֶׁל כָּל שְׁנוֹתָיו וַחֲרִישָׁיו — —

בִּמְבוֹא מִדְבָּר — יָתֵד

לְאֹהֶל-סַיָּרִים.

הַעוֹד מֻבְטַחַת לַהוֹלֵךְ

נְאַת-תְּמָרִים?

סיון תשכ"ה

---

הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת

מאת

משה בסוק

הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת בַּחַלּוֹן

(רְאִיתִיךְ מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶן, לֹא-בּוֹחֶרֶת)

לֹא הִסְתִּירוּ מִמֶּנִּי בִּפְנִים הַקָּפֶה

אֶת דְּיוֹקְנֵךְ,

שֶׁהִזְקִין.

וְאֶפְשָׁר הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת בַּחַלּוֹן

לֹא הִסְתִּירוּ מִמֵּךְ אוֹתִי,

הַיּוֹשֵׁב בִּפְנִים הַקָּפֶה עַל הָפוּךְ.

וְאֶפְשָׁר כִּי הָרֶגַע הֵטִיל בְּעֵינֵינוּ

רַעְיוֹנוֹת חוֹפְפִים

כְּאוֹתָם מְשֻׁלָּשִׁים חֲסוּמִים

בְּסֵפֶר תּוֹרַת הַמִּישׁוֹר דְּמֵאָז — —

הַמְשֻׁלָּשִׁים הַחוֹפְפִים—

וְחַיֵּינוּ אוֹמְרִים “מְשֻׁלָּשׁ”

דַּוְקָא כְּ“שֶׁדְּבַר-מָה” לֹא חוֹפֵף — —

---

אֵינוֹ יוֹדֵעַ

מאת

משה בסוק

אֵינוֹ יוֹדֵעַ רְחוֹבָהּ, וְלֹא

אֶת חַלּוֹנָהּ, הָאוֹר בּוֹ מְקֻיָּם;

אוּלָם שְׁמָהּ יֻדַּע לְגוֹרָלוֹ:

הוּא חַי, לְעֵת הַכֹּל סֻיַּם.

הֲנִפְרְדָה מִשְּׁמָה, וְלֹא-הוֹלְכָה-לָמוּת? — —

הוּא חַי הַשֵּׁם. אֵין-גּוּף-וּדְמוּת.

בְּזֶרֶם הָאֲוִיר, בְּתֹם-שֶׁל-כְּתָב,

זוֹרְמוֹת אוֹתִיּוֹתָיו — —

תשרי תשכ"ו

---

אֵימַת הֶחָג

מאת

משה בסוק

נָאָה אַתְּ בְּנוֹיֵךְ

הַמְעֻנָּן.

בְּחָכְמַת חִיּוּךְ נוֹשֵׁר מִמֵּךְ

כִּפְרִי לֵאֶה בַּגָּן.

בְּהִמְנוֹנֵךְ — שֻׁלְחַן-עָנְיֵךְ.

רַק חַג קָרֵב — הָיָה לָךְ כָּאוֹרֵב;

הַדִּין מַמְתִּין.

וּכְבָר — קְרוּאֵי-הֶחָג.

טוֹרַחַת בְּשִׂמְחָה —

שְׁרוּיָה אַתְּ בַּמֶּרְחָק.

תשרי תשכ"ו

---

מַשְׁבֵּר הַכּוֹנָנִית

מאת

משה בסוק

עֲיֵפָה הַכּוֹנָנִית לִסְפָרִים

פּוֹקְקִים מַדָּפֶיהָ-חֻלְיוֹת.

יִכָּמְרוּ רַחֲמֵינוּ.

כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר מֵתֵי הַסְּפָרִים.

הָרוּחוֹת הַפְּגוּרִים-הַשְּׁלוּדִים.

יַלְדוּת הָיְתָה בָּנוּ לוֹמַר:

וְהַנֵּצַח — זֶה הַסֵּפֶר.

אַף הוּא

לֹא תָּמִיד זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת-יָמִים.

וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוּטָל מֵת.

לֹא לְוָיָה.

וְלֹא מְלַוִּים.

---

טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה

מאת

משה בסוק

טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה וְשִׁבּוּשִׁים

תִּקֵּן הוּא בַּסְּפָרִים.

אַךְ שְׁגִיאָה אַחַת גַּסָּה

שִׁרְבֵּב בְּסִפְרוֹ

סַדַּר-הַסַּדָּרִים.

שְׁגִיאָה — אֵין לְעָקְרָהּ!

סְפָרִים הַרְבֵּה עָשָׂה,

טָרַח —

וְחַיָּיו —

דַּפִּים-דַּפִּים,

סֵפֶר בִּלְתִּי-מְכֹרָךְ.

---

אִישׁ חָסִיד

מאת

משה בסוק

(קטע)

"בורא עולם בקנין,

השלם זה הבנין"

יוֹצֵאת הַשַּׁבָּת מִן הַבַּיִת, לְאָן?

וְרַבִּי שְׁנֵיאוּר-זַלְמָן-יְהוּדָה מַבְדִּיל

בֵּין חשֶׁךְ לְאוֹר מְעֻמְעָם,

סָפֵק מְזַמֵּר וְסָפֵק מְדַקְלֵם:

“הַשָּׁלֵם” — —

זֶמֶר-סִפּוּר בְּאִישׁ חָסִיד וּבִתְשׁוּבָה

אִשָּׁה וּבָנִים שִׁשָּׁה, שׁוֹאֲלִים תְּשׁוּבָה:

“מַה נֹּאכַל” —

אֱלֹהֵינוּ-אָבִינוּ, סְלַח וּמְחַל — —

בְּעֵינֶיךָ רְאִיתִיו, אָבִי,

אוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד. לִקְרָאתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְאַתָּה גַם חָרַזְתָּ: "הַמְבַשֵּׂר:

בֶּאֱמֶת, הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר".

אַךְ אֲנִי רָאִיתִי פָּנָיו בַּחֲלוֹם,

וַאֲנִי חוֹרֵז, וְחוֹזֵר וְחוֹרֵז לוֹ: “שָׁלוֹם”.

בְּקִנְיָן שֶׁיָּגַעְתִּי — עוֹלִים

בָּנִים וּבְנֵי-בָּנִים לְהַשְׁלִים, לְהַשְׁלִים — —

— — וְאוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁעוֹמֵד וְקוֹרֵא

לַבּוֹרֵא — — —

---

וְזֶה הַכֹּל

מאת

משה בסוק

וְזֶה הַכֹּל. הַכֹּל אָמַרְתִּי

כְּבָר.

חוּץ מִמַּה שֶׁאַתְּ בִּקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹעַ.

זֶה פְּרִיט, שֶׁלֹּא נִכְלַל

בַּמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר, רַק פְּרִיט.

פְּרָט נֶחֱשָׁב. וַדַּאי.

לְעֵת-אַחֲרִית

עִנְיָן הוּא לְבַדַּאי — —

---

סִיּוּם

מאת

משה בסוק

סֻיַּם הַסֵּפֶר — סִפְרְךָ.

וְעוֹד שׁוּרָה. שׁוֹהֶה אַתָּה.

וְלֹא יֻגַּד “הַדְרָן” לַשָּׁוְא.

נִשְׁלַם וְתָם.

מְהִיר דְּרָכִים וְאַהֲבָה —

נִבְחַרְתָּ לְעַזֵּי-דַפִּים.

עַתָּה רַחֲמֶיךָ נִכְמָרִים

עַל עַצְמְךָ — וּמְצַפִּים.

הוֹ, הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה —

יָדְךָ כּוֹתֶבֶת בְּדִמְעָה — —

וְהִיא לֹא רַחוּמָה,

וְלֹא תָּשִׁיב אֶת חֲרוֹנָה — —