אבנר טריינין

1. קרן זוית

זָוִית הִיא אַיִן בֵּין שְׁתֵּי קַרְנַיִם,

וְקֶרֶן מַבְדִּילָה בֵּין אַיִן לְאַיִן

תְּחַלְחֵל לְחַדְרִי כִּנְחִיל כּוֹכָבִים

מִבַּעַד לַתְּרִיס, תֵּעָלֵם בְּקֶרֶן זָוִית.


זֶהוּ שְׁבִיל הֶחָלָב שֶׁל אֲבַק הַסְּפָרִים

מַדָּפִים עֲזוּבִים עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים

אוֹ מֵאֵיזוֹ אֶלֶגְיָה בְּאַחַד הַדַּפִּים.

כִּי לִיסִידָס אֵינֶנּוּ, הוֹ כּוֹכָב שֶׁנָּפַל


זוית חדה

חַלּוֹן סָגוּר. חַלּוֹן נִפְתָּח.

סָדִין תָּלוּי מִן הַחַלּוֹן


כְּמוֹ דַּף לָבָן. כְּאִלוּ

עוֹד אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ


דַּף חָדָשׁ, לִמְחֹק אוֹ לְתַקֵּן,

לְהַעֲמִיד פָּנִים,


שֶׁרַק סָדִין,

לֹא שְׂדֵה הַקְּרָב


תָּלִית הַבֹּקֶר

לְאִוְרוּר


3. תחום השגיאה

הַצִּפּוֹר הִכִּירָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן,

אֶת עַנְפֵי הַשָּׁקֵד רוֹחֲפִים בַּבֹּקֶר,

וְהִיא בָּאָה בְּעַד הַחַלּוֹן,

מְפַרְכֶּסֶת בְּפִנַּת הַחֶדֶר,

מְפַרְפֶּרֶת בְּפִנַּת הַחֶדֶר,

שָׁם תֵּשְׁבִי כָּל הַיָּמִים,

רוֹאָה צִפֳּרִים

הַדּוֹאוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ


4. חפץ חיים

בִּרְחוֹב חָפֵץ חַיִּים זִכְרוֹן משֶׁה

עֲצֵי תוּת שְׁנַיִם כְּפוּפִים זֶה לָזֶה

עוֹשִׂים שַׁעַר לָרְחוֹב שַׁעַר לַהַרְדּוּף

שַׁעַר לַגֵּרָנִיּוּם, שְׁנַיִם בִּשְׁחוֹרִים

אֶל שַׁעַר הַיְשִׁיבָה “לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן”

הֵם עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם, מַשְׁאִירִים אוֹתִי

מֵאָחוֹר זוֹכֵר אֶת רְאוּבֵן,

הוּא רְאוּבֵן בֶּן משֶׁה וּבֶן הֲדַסָּה

תִּינוֹק מְקֻשָּׁר בְּסִרְטֵי סַלְסִלָּה

שֶׁאָבִיו הָאוֹפֶה מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק

מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק גַּם כְּשֶׁבָּא עַל אִמּוֹ

בְּסַכִּין שֶׁל מִטְבָּח, הִיא הֲדַסָּה

הִיא גִּבְעוֹל חִוֵּר בְּמַיִם אֲפֵלִים

נָעָה בְּלִי חֵפֶץ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן,

רוֹקֶמֶת פֹּה, רוֹקֶמֶת שָׁם


נָתוּן: יֶלֶד בֶּן שְׁנָתַיִם. עַיִן אַחַת מִשְּׁתַּיִם. יֶלֶד

בֶּן אַרְבַּע. יוֹם הַחַמְצִיץ בַּפַּרְדֵּס הוּא יוֹם אִינֶס

הוּא יוֹם תּוּת הַשָּׂדֶה. אֵיזֶה אשֶׁר צַר מֵהָכִיל

אשֶׁר. עִם עֶרֶב גַּם הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה מִתְנַפַּחַת

מִשְׁתּוֹלֶלֶת עוֹשָׂה בַּמַּרְאוֹת כִּרְאוּת עֵינָה. צָנוּף

סָדִין לָבָן כְּעוֹר פָּנָיו. וַיַּשְׁכֵּם סֶגִין בַּבֹּקֶר

וַיָחֲבשׁ חֲמוֹרוֹ. אֶת הַנַּעַר לָקַחַת אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

מִלּוֹד אֶל הַדּוֹקְטוֹר טִיכוֹ בִּירוּשָׁלַיִם.

וּבָרַכֶּבֶת סִיעַת אֲסִירִים בִּכְבָלִים


הוֹכַח: בְּכָל זֹאת הַיּוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר.


הוֹכָחָה: שְׁלֵמוּת הַיֹּפִי הַמַּרְהִיב

הִיא מְנִיפַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הַשֶּׁמֶן הַדַּקָּה

מֵעַל הַכְּבִישׁ הַמְזֻהָם

בְּיִחוּד עִם בּוֹא הָרוּחַ

בְּיִחוּד עִם בּוֹא הָרוּחַ

כְּמוֹ תְּנוּדַת כָּנָף שְׁקוּפָה שֶׁל זְבוּב רִקְמָה

עַל פְּנֵי הַנֶּגַע. נִרְעָד לְרֶגַע וְנִרְגָּע


הֶעָרָה: לְהֵרָגַע, לָנוּחַ, לֹא לָנוּעַ, מַשְׁמָע

סִחְרוּר קָבוּעַ שֶׁל 30 ק"מ/ שְׁנִיָּה סְבִיב שֶׁמֶשׁ

שׁוֹצֶפֶת בְּעַצְמָה בִּמְהִירוּת 250 ק"מ/שְׁנִיָּה

סְבִיב מֶרְכָּזָהּ שֶׁל גָּלַכְּסִיָּה עֲצוּמָה נִתֶּזֶת

לְתוֹךְ חֲלַל אֵין קֵץ לְמִן אוֹתוֹ פִּצּוּץ נוֹרָא

שֶׁל הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵיזֶה קַיִן מְטֹרָף בְּאָמוֹק

עַל נַפְשׁוֹ הוּא נָס מִפְּנֵי יָדוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא


1

“הוֹ, הַמַּבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בְּעֵינַיִם שְׂתוּמוֹת”


נָתוּן: בֵּית הַחוֹלִים לְעֵינַיִם שֶׁל ד"ר טִיכוֹ

בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא בֵּיתוֹ לִשֶׁעָבַר שֶׁל הַמּוּמָר שַׁפִּירָא

מְזַיֵּף פְּסִילֵי מוֹאָב, הִיא טִירָתוֹ הָאַגָּדִית שֶׁל הָאגָה

רָשִׁיד. בְּמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת מְאֻשְׁפָּזִים כָּאן פְּגוּעֵי

עֵינַיִם. לְפָנֶיךָ כַּמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּתַב בְּרַיְל

הוּא כְּתַב הַנְּקָבִים:

(א): (ע): (ו): (ר)2

הוֹכַח: מִטִּיכוֹ לְבְּרַיְל לֵאלֹהִים


הוֹכָחָה: בְּמַאי תַּשַׁ"ח כְּבָר הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל פְּלַסְטִיק

אֲבָל הַטֶּכְנִיקָה לֹא אַי אַי אַי. יְשֵׁנִים נִדְמוּ

כְּעֵרִים, עַפְעַפַּיִם לֹא יָכְלוּ לְכַסּוֹת, כֹּה גְּדוֹלוֹת

זוֹרְחוֹת כַּחֲתוּלִים. לְבֵית הַחוֹלִים טִיכוֹ

נְעָרִים. עוֹד זֶה מִתְעַוֵּר וְזֶה מִתְעוֹרֵר.

הִגִּיעָה עֵת. עוֹד לֹא הָעֵת

לְהִתְחָרֵט. מִן הַחַלּוֹן, מֵעַל שַׂקֵּי עָפָר

הִדְשִׁיאוּ עֵשֶׂב לְמִינֵהוּ נִכְנַס הָאוֹר.

אֶל הַמִּטָּה אֲפִלּוּ הִתְקָרֵב, הֻחְזַר.

הָעִיר עֲדַיִן מֻפְגֶּזֶת.


בַּאֲלוּנְקָה אֶחָד בֶּן י"ז. רְסִיס

שֶׁל סֶלַע שֶׁנִּתַּז בְּמַלְחָה. וְעוֹד אֶחָד.

עֵינַיִם שְׁתַּיִם שֶׁיִּהְיֶה סִימֶטְרִי.

הַשְּׁאָר הָיָה שָׁלֵם. כְּפִי שֶׁעָשַׂתְהוּ אֵם.

לֹא נִפְגְּעוּ אֲפִלּוּ שַׂקִּיוֹת הַדֶּמַע

שְׁתַּיִם. כָּל הַלַּיְלָה פְּגָזִים.

יִלֵּל. פּוֹחֵד שֶׁיִּפָּגַע.


פַּעַם זֶה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוּמָר

הֵמִיר בִּצְלָב אֶת אֱלֹהֵי אַבְרָם

שֶׁהַפְּסִילִים נִפֵּץ. וְשׁוּב אֶל הַפְּסִילִים

שַׁפִּירָא שָׁב, מוֹאָב וּכְמוֹשׁ שֶׁאֶת צַלְמָם

זִיֵּף. עֵינַיִם נְפוּחוֹת פּוֹקְעוֹת מֵאֶבֶן.


תַּרְגִּיל בִּבְּרַיְל.

נְקֻדָּה.

עוֹד נְקֻדָּה.

אַתָּה מַמְשִׁיךְ.

אוּלַי אֵין זֶה הַבִּטּוּי

הֲכִי מַתְאִים

אַךְ לֹא תּוּכַל לִבְהוֹת

כָּל הַיָּמִים.

מוּטָב לַחֲזֹר לְהִתְאַמֵּן:

נְקֻדָּה: אָלֶף.

אַרְבַּע:עַיִן.

טָעוּת: עַיִן

זֶה כְּמוֹ גַּרְזֶן.


מַה יֵּשׁ לִכְתֹּב מַה יֵּשׁ

לִקְרֹא אוּלַי תַּנַ"ךְ, קְצָת

אֱלֹהִים מִיהוּ שֶׁנָּקַב בִּשְׁמִי

בִּשְׁמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה


כְּמוֹ כַּרְטֶסֶת נְקוּבָה

נָקַב זָכָר וּנְקֵבָה,

נָקַב שֵׁמוֹת לַבְּהֵמוֹת,

וְלַחַיּוֹת וְלָעוֹפוֹת,

נָקַב הַדִּין נָקַב הָהָר

נָקַב שְׁלֵמִים וּנְקוּבִים –

הוֹ אֵיזֶה בְּרַיְל עָשָׂה מִמֶּנִּי



  1. טיכו ברהי (1546־1601), אסרונום דני, הצטיין בדיוק מדידותיו. על פטירתו כותב יוהאנס קפלר: ב־ 13 באוקטובר סעד טיכו ברהי אצל הברון רוזנברג המהולל, בחברת האדון מינקוביץ, והוא עצר את מימיו יותר מכפי שמחייב זאת הנימוס. הוא העדיף את כללי הנימוס על שמירת בריאותו. בתחילת מחלתו נמצא הירח בעמדה מנוגדת לשבתאי. ביבליוגרפיה: א. קסטלר, “יוהאנס קפלר, ביאוגרפיה” (מתוך “הסהרורים”); מ. ברוד, “דרכו של טיכו ברהי לאלוהים”.  ↩

  2. ליד האותיות יש כתב ברייל הערת פב"י  ↩

אָמַרְתִּי לְאִמָּא כִּי אַבָּא מֵת וּכְבָר הֵקַמְנוּ

עָלָיו מַצֵּבָה.

אִמָּא שָׁאֲלָה: וּמָה אוֹמֵר אַבָּא עַל הַמַּצֵּבָה?


פִּתְרוֹן: זֶה תָּלוּי אִם בָּזֶה אוֹ בַּבָּא

אִם אַבָּא הַזֶּה אוֹ אַבָּא הַבָּא


אֵלַי בַּחֲלוֹם לֹא פָּחוֹת מַמָּשִׁי מִכָּל מַה שֶּׁבָּא

אֵלַי בְּהָקִיץ הַקַּיִץ הִגִּיעַ וּכְבָר הוּא תָּלוּי


יָבֵשׁ הָאֲוִיר כְּמוֹ פִּרְכּוּס אַחֲרוֹן שֶׁל זִימִים

בַּמֵּכָל הוּא חִוֵּר כְּאֶבֶן הַגִּיר וַאֲנִי מְבַקְּשׁוֹ


שֶׁיָּזוּז לֹא יַסְתִּיר אוּלַי אַחֲרָיו בַּחֲלוֹם

דְּבָרִים כְּמוֹתָם מִתְחַוְּרִים


כְּמִסְפָּר בְּמַדְרִיךְ טֶלְפוֹנִים שֶׁאֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ

סֵפֶר הַחַיִּים וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם עוֹנִים


מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם עוֹנִים לְמָשָׁל ד"ר טִיכוֹ

אַבְרָהָם מֵרח' ד"ר טִיכוֹ עוֹדֶנּוּ רוֹפֵא –


עֵינַיִם רַק עַל שֶׁלֶט חָלוּד הַחוֹרֵק לוֹ בָּרוּחַ

שֶׁמִּזְמַן הוּא שֶׁלֶד קַל וָחֹמֶר


בְּלִי רוּחַ עִם חוֹרֵי עֵינַיִם שֶׁרָאוּ

כֹּה הַרְבֵּה עֵינַיִם שֶׁרָאוּ


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!