לאמי

(הכל היה ארוז ומוכן כלקראת מסע",

באר, “נוצות”)

כְּמוֹ בְּמֻרְסָה לְלֹא מוֹצָא, כּוֹסֵס בָּנוּ וְגוֹאֶה

עַד כִּלְיוֹנוֹ שֶׁל גּוּף אוֹתוֹ כְּאֵב מוֹצֵץ

מָתוֹק שֶׁעַל הַגְּבוּל בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף,

שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם כִּי אִם כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ

אֶל מַשֶּׁהוּ אַחֵר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם

וּכְמוֹ מָצוּי מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן, לַכְּבִישׁ,

מֵעֵבֶר לֶהָרִים, כַּיַּעַד הֶעָלוּם שֶׁל נְדִידַת הַצִּפֳרִים

בִּזְרִימָתָן הַמְהֻפְּנֶטֶת, כַּצִּפֳּרִים אֲשֶׁר רָאִיתִי פַּעַם

בְּסֶרֶט צָרְפָתִי אֵיךְ הֵן עָפוֹת מִמֶּרְחַקִּים לְפֶּרוּ

כְּדֵי לָמוּת. וּכְמוֹ אִמְּךָ כֵּן אִמִּי

אֶת בְּלוֹאֶיהָ אוֹרֶזֶת, מְכִינָה אֶת עַצְמָהּ

לַמַּסָּע הַגָּדוֹל. וּכְכָל שֶׁגּוּפָהּ מִתְרוֹקֵן,

מִתְמַלֵּא זֶה הַצְּרוֹר, עוֹד בְּזוּג תַּחְתּוֹנִים

וּבְנַעַל אַחַת. “אַבָּא וְאִמָּא מְחַכִּים לִי,”

הִיא אוֹמֶרֶת, “וַאֲנִי מֻכְרָחָה לָלֶכֶת.”

מִסְתַּבֵּר אִם כֵּן כִּי הַפְּרָטִי בְּיוֹתֵר,

כְּכִלְיוֹנָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ אֶל דָּבָר לְלֹא שֵׁם,

הוּא רַק מִקְרֶה פְּרָטִי שֶׁל הַחֹק הַכְּלָלִי,

נְטוּל כָּל פְּשָׁרָה וְכָל יַחַס אִישִׁי,

הָאוֹרֵז אֶת כֻּלָּנוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים,

אַף מְשַׁבֵּשׁ דַּעְתֵּנוּ בְּתַעְתּוּעֵי הַמַּסָּע

כְּאִלּוּ מֵאִתָּנוּ הַכִּסּוּף, הַיְצִיאָה

בִּסְפִינַת מְשׁוֹטִים עַל נָהָר אַחֶרוֹן¹

וְלֹא מִכָּרְחוֹ שֶׁל אִיזֶה כֹּחַ אָדִישׁ

הַמּוֹשְׁכֵנוּ אֵלָיו כְּצִפּוֹר בַּשָּׂדֶה

הַמַּגְנֶטִי אוֹ שָׂדֶה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל כֹּחַ אַחֵר,

וְלֹא רַק טִפָּה זְעִירָה שֶׁל הוֹרְמוֹן

הִיא הַמּוֹצֶצֶת כָּל כָּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ

שֶׁעוֹד מְעַט הִיא תִּפַּח

כַּאֲוִיר מִבַּלּוֹן, כְּשֶׁטֶף מֵימֵי נִיאָגָרָה

בֵּיתִית אוֹ מֻרְסָה שֶׁעַכְשָׁו מִתְפָּרֶצֶת.

וְאוּלַי הַצֶּדֶק בְּכָל זֹאת אִתָּן,

וּמְחַכִּים לָנוּ לֹא רַק שׁוּחָה וּמִסְפַּר לְבֵנִים,

אֶלָּא יֵשׁ גַּם מָקוֹם וְיֵשׁ מְחַכִּים –

אִם לֹא מֵעֵבֶר לֶהָרִים הָאֵלֶּה,

אֲזַי מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחשֶׁךְ

מיחזור: נתוני פתיחה

מאת

אבנר טריינין

---

כמה מלים על הניר

מאת

אבנר טריינין

כַּמָּה מִלִּים עַל הַנְּיָר, בְּעֶצֶם עַל הָעֵצִים

וּמַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּם, כְּלוֹמַר עַל הַכְּרִיתָה,

עַל הַגְּרִיסָה, עַל הָעִסָּה, כַּמָּה מִלִּים עַל הַתָּאִית,

כֵּיצַד הִיא מֻפְרֶדֶת, מֻלְבֶּנֶת, נִכְבֶּשֶׁת,

נַעֲשֵׂית לִנְיָר, וַהֲרֵי אֵלּוּ מִלִּים

עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַיָּד שֶׁכּוֹתֶבֶת

מִלִּים עַל הַנְּיָר, כֵּיצַד הִיא מַאֲפִירָה,

מַזְקִינָה, עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ,

בְּשֶׁקֶט, בְּהַתְמָדָה, עַל הַהִתְפּוֹרְרוּת,

הַהֲרִיסָה, הָרִקָּבוֹן, הַהֲפִיכָה

לְדֶשֶׁן, לְעֵצִים, עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּם,

כְּלוֹמַר שׁוּב עַל הַנְּיָר, עַל הַיָּד שֶׁכּוֹתֶבֶת

נְיָר, יָד, כָּאן, עַכְשָׁו, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם,

קְצָת מְעֻנָּן, נָעִים, מִתְבּוֹנֵן בָּעֵצִים

---

עֵר בטרם אור

מאת

אבנר טריינין

עֵר בְּטֶרֶם אוֹר וּבַחַלּוֹן אֶרְאֶה

נֶחְשֶׂפֶת לְאִטָּהּ עִיר מוּאֶרֶת נְעוֹרָה

אֵיךְ אֶבֶן עֲקוּרָה מִמַּחְצֵבָה נִקְבַּעַת בְּקִירָהּ

וִירִיעַת זְכוּכִית מֻתֶּכֶת נֶהְפֶּכֶת לְחַלּוֹן,

בַּרְזֶל נֶחֱלַץ מֵחשֶׁךְ הַמַּחְצָב זוֹרֵם

נוֹצָק וּמִתְעַגֵּל לְגִלָּיוֹן שֶׁל פַּח סָבִיב

לְמַיִם עֲמוּמִים בְּתוֹךְ הַדּוּד

מַכֶּה כְּשֶׁמֶשׁ בְּעֵינַי מֵרֹאשׁ הַגַּג

יוֹרְדִים הַמַּיִם בַּצִּנּוֹר שֶׁהִתְאַדּוּ מֵאוֹקְיָנוּס.

שֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה לַצָּהֳרַיִם מַתְחִילָה לָרֶדֶת,

כְּתָמִים פּוֹשְׁטִים כַּחֲלוּדָה וּמִתְאַחִים

לְחשֶׁךְ, בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי עַד לַעֲלוֹת הָאוֹר.

---

ימים מתקצרים והולכים

מאת

אבנר טריינין

יָמִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים

הֵם יָמִים מִתְאָרְכִים וְהוֹלְכִים

בְּסֶרֶט מֻקְרָן לְאָחוֹר וּלְפָנִים,

וְכֵן הַנְּדִידָה וְכֵן הָעֲמִידָה

וְכֵן הַפְּגִישָׁה הִיא גַּם הַפְּרִידָה

בַּחֹרֶף, עֲתִידוֹ שֶׁל הַקַּיִץ

וְגַם עֲבָרוֹ, וְזֶה שֶׁעֲבָרוֹ

שׁוּב עֲבָרוֹ. כִּי הַסֶּרֶט לְפָנִים

הוּא הַסֶּרֶט לְאָחוֹר, שַׁאֲגַת הַפְּתִיחָה

הִיא גַם הָאוֹת שֶׁגּוֹמְרִים.

---

את הבוקר ההוא

מאת

אבנר טריינין

אֶת הַבֹּקֶר הַהוּא,

אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא בַּבֹּקֶר הַהוּא,

אֶת הָרֶגַע הַהוּא,

אֶת יַעֲרוֹת הַחִילָף עַל תְּעָלַת הַשְׁקָיָה

וְלָשׁוֹן רְקוּעָה כֶּסֶף עָמוּם

קְרֵבָה אֶל חֻשְׁחָשׁ

בַּחַמְרָה

---

וכבר אתה מתַרגל

מאת

אבנר טריינין

וּכְבָר אַתָּה מְתַרְגֵּל מְתַרְגֵּל

מִתְרַגֵּל לְקַבֵּל אֶת דִּין

הַנָּתוּן הַמִּשְׁפָּט כִּבְיָכוֹל הוֹכָחָה

וְכָל שֶׁהָיָה כֹּה קָשֶׁה

לְקַבֵּל שֶׁאַתָּה

תִּתְרַגֵּל. תְּתַרְגֵּל עוֹד מְעַט

עַד הַיּוֹם בּוֹ הַדִּין

לְבַסּוֹף יְבֻצַּע

---

ומהו הנתון, פיתגורס

מאת

אבנר טריינין

וּמַהוּ הַנָּתוּן, פִּיתַגּוֹרַס ¹ אִישׁ סַמּוֹס?

כַּדּוּר סוֹבֵב כַּדּוּר סוֹבֵב בַּתֹּהוּ,

וְקֶרֶן מַבְדִּילָה בֵּין תֹּהוּ לְתֹהוּ

פּוֹלַחַת מִנַּיִן לְאַיִן כְּקֶרֶן גַּמָּא מִתְמַקֶּדֶת

עַל פְּנֵי שֻׁלְחַן הַהַקְרָנָה הָאוֹנְקוֹלוֹגִי,

גּוּפֵךְ נָגוּעַ מְסֻבָּב עַל צִיר

בַּיֹּפִי הַמֻּפְשָׁט שֶׁל עֲקֻמָּה הַרְמוֹנִית

בְּלִי מָה וּבְלִי לָמָּה, כִּי זֶה מַה שֶּׁנּוֹתָר:

נְקֻדָּה. וְקַו. וּמַעְגָּל.

וְהַכַּדּוּר. וְהֶחָרוּט. וְהַמִּסְפָּר.

וְהַמִּסְפָּר. –

סְדוּרִים מְקֻשָּׁרִים בְּלִי דֹפִי

בַּנֻּסְחָאוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל הָאַבְּסוּרְד.

---

אנטואן לורן לוואזיה

מאת

אבנר טריינין

אַנְטוּאַן לוֹרַן לָווּאַזְיֶה, ¹

אֵיךְ הָיִיתִי נוֹשֵׁם בִּלְעָדֶיךָ,

אֵיזוֹ רוּחַ פִּרְאִית

הָיָה הָעוֹלָם לְפָנֶיךָ

כִּי מַה שֶּׁהָיָה רוּחַ

הָפַכְתָּ אוֹתוֹ לְגַז

וּמַה שֶּׁבָּעַר בְּתוֹכִי,

בְּטֶרֶם דָּעַךְ וְגָז,

אֵיךְ הִצְלַחְתָּ לְהַעֲבִיר

יָשָׁר אֶל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם,

אֶל דַּעְתִּי הַשְּׁקוּלָה שֶׁהֵבִינָה:

אֵין גּוּף לְלֹא מִשְׁקָּל,

וְגַם כִּי יִכְלֶה הַגּוּף

לֹא יִגָּרַע מְאוּם מִן הַמִּשְׁקָל

כְּמוֹ לְמָשָׁל:

גּוּפְךָ מִינוּס רֹאשְׁךָ + גִּילְיוֹטִינָה

---

"הו קול, תשמיע קול"

מאת

אבנר טריינין

“הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל”, הָיִינוּ צוֹעֲקִים

מְשַׂחֲקִים בְּמַה שֶׁיְּלָדִים כִּנִּינוּ “מַחֲבוֹאֵי הַלַּיְלָה”,

הִשְׁמַעְנוּ קוֹל וְאַחַר כָּךְ דָּמַמְנוּ, שׁוּב קָרָאנוּ מְנַתְּרִים

הָיִינוּ צִרְצָרִים בַּאֲפֵלַת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ בְּטֶרֶם יִגָּמֵר,

בּוֹלְשִׁים בַּחֲדָרִים, פִּנּוֹת מְחֻרְיָנוֹת, סַלֵּי הַגּוּמִי,

דְּלָיֵי הַטִּיחַ, בִּדְלֵי סִיגָרְיוֹת וְקֹמֶץ גַּלְעִינֵי הַזַּיִת.

מַה שֶּׁכֻּסָּה כֻּסָּה עַד יֶחֱרַב, וּמַה שֶּׁכָּלוּא בַּקִּיר

אָז יֵחָשֵׂף כְּמוֹ גוּפָה מִסִּפּוּרָיו שֶׁל פּוֹ.

וּפֹה מִטְבָּח לְלֹא כִּיּוֹר, רַק בֶּרֶז, וְאִישׁ שֶׁבֶּעָתִיד

יִשְׁתֶּה, יֹאכַל, יִשְׁכַּב, יָקוּם, יֶחֱלֶה, כִּסֵּא

הַגַּלְגַּלִּים וַאֲלֻנְקָה בְּחִפָּזוֹן, הָאַמְבּוּלַנְס

שֶׁמְּחַכֶּה לְמַטָּה כְּשֶׁתּוּרַד מִן הַדִּירָה הַיְשָׁנָה

עוֹד לֹא גְמוּרָה עַכְשָׁו וּזְעִירָה כְּקֶבֶר בְּטֶרֶם תִּמָּלֵא

חַיִּים בַּדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים, בְּזוּג צָעִיר וְיֶלֶד,

סַבָּל הַמִּתְנַשֵּׁם בַּמַּעֲלֶה וְרָהִיטִים יַגִּיעוּ בְּשָׁעָה

טוֹבָה, וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם הַרְבֵּה הַרְבֵּה מַזָּל.

הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל, וְלוּ סִימָן זָעִיר

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָתֵת סִימָן וְלוּ זָעִיר

אֲשֶׁר אוּכַל לְפַעְנֵחַ, לְחַלֵּץ מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ

יְלָדִים אוֹ זוּג צָעִיר בְּתוֹךְ בִּנְיָן חָדָשׁ,

יָשָׁן, וְגִלְגּוּלָם לְתוֹךְ גּוּפוֹת בָּלִים

הַמּוֹרְדִים לָאַמְבּוּלַנְס, הַצִּרְצָרִים, קוֹלוֹת תּוֹעִים,

חַסְרֵי מוּבָן, בָּאִים אֵלַי פֹּה בַּקָּצֶה,

כִּכְתַב סְתָרִים לְלֹא כָּל צֹפֶן. הַאִם נוֹתַר לִי

רַק הַצֹּפֶן הַגֶּנֶטִּי, תּוֹלַעַת (די. אנ. אי.) הַמַּכְתִּיבָה לִי

שְׁאֵרִית הַיּוֹם, אֶת הַכִּסֵּא, הַגַּלְגַּלִּים, הָאֱלֻנְקָה,

אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה כָּל שֶׁבְּגַרְעִין הַתָּא

כְּפֶגֶר הַכָּלוּא בַּאֲטִימוּת הַקִּיר?

---

גם החיפוש הכפייתי

מאת

אבנר טריינין

גַּם הַחִפּוּשׂ הַכְּפִיָּתִי אַחַר אֵיזוֹ מַהוּת

כּוֹלֶלֶת, אֲחִידָה, סִבָּה וּמְסֻבָּב אוֹ שֶׁמֶץ

מַשְׁמָעוּת בְּכָל הַנְּתוּנִים חַסְרֵי הַפֶּשֶׁר

וְתַכְלִית שֶׁבְּתוֹכִי וּלְפָנַי – אַף הוּא אַחַד

הַנְּתוּנִים בַּיְחִידָה הַזֹּאת הַמְכֻנָּה“חַיַּי”,

“אֲנִי”, שֶׁמִּתְחַפֵּשׂ בְּנֻסְחָאוֹת, סְמָלִים, בַּיְחָסִים

בֵּין שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים, בִּסְכוּם הַזָּוִיּוֹת

שֶׁהוּא תָּמִיד 180 וְלֹא אוֹתוֹ מִשְׁמָשׁ מוּזָר

שֶׁל שִׁמָּמוֹן, עֶרְגָּה וּבִעוּתִים, כִּי הָעִקָּר

לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁפִיּוּת, שֶׁיִּהְיֶה מֶרְחָב קָבוּעַ וְיַצִּיב,

עִם מַעֲרֶכֶת שֶׁל צִירִים הַמַּגְדִּירָה בְּדַיְקָנוּת

אֶת מְקוֹמִי בְּתוֹךְ הָרֵיקָנוּת הָאֵינְסוֹפִית.

וְלוּ יִהְיֶה זֶה קַו יָשָׁר אוֹ מְשֻׁלָּשׁ קָטוּם, חָסוּם,

יְשַׁר זָוִית אִם לֹא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר – רַק שֶׁאוּכַל

לִמְצֹא לִי אֵיזוֹ אֲחִיזָה, וְלֹא אוֹתוֹ סִחְרוּר

אֵין קֵץ שֶׁל דִּמּוּיִים, כְּמוֹ עֲרֵמָה מִקְרִית

וּמְפֻתֶּלֶת שֶׁל בְּגָדִים, בַּדִּים מְסֻבָּבִים

בְּתֹף הַמְּכוֹנָה, שַׁרְווּל בְּתוֹךְ שַׁרְווּל,

מִכְנָס לְתוֹךְ שִׂמְלָה, וּכְבָר הֵם נִפְרָדִים –

דִּמּוּי דָּחוּק שֶׁל רֶגֶשׁ שֶׁנִּגְמַר,

נִסְחַט, נִשְׁלָף מֵעֲרֵמַת

מִלִּים הַסּוֹבְבוֹת עַל רֵיק

---

כרץ הביתה מן השכונה

מאת

אבנר טריינין

כְּרָץ הַבַּיְתָה מִן הַשְּׁכוּנָה,

מֻכֶּה וּמְמָרֵר, אִמָּא, אִמָּא, כָּךְ אַתָּה חוֹזֵר

אֶל הַנְּיָר, לִכְתֹּב מִלִּים

כְּמוֹ “נִחוּמִים”, “יָדֵךְ”, “מִצְחִי”,

אֵיזֶה יֶלֶד פֶּלֶא קָטָן גָּדוֹל

תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁאֶרְאֶה לָכֶם, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ

שֶׁל מִלִּים, מוּרָם עַל הַכִּסֵּא,

גּוֹזֵר עַל הַפְּסִיק, שָׂם פֹּה נְקֻדָּה.

מַפְסִיק אֶת הַבַּיִת

מְכוֹפֵף דִּמּוּי אוֹ מֶטָפוֹרָה, לְכָאן

אוֹ לכְאָן, לְפָנִים אוֹ אָחוֹרָה,

כְּכָל שֶׁכַּף הַדִּמְיוֹן, הַשִּׁוְיוֹן,

מַעֲלָה מִשְּׂרִידֵי זִכָּרוֹן, מְדֻמֶּה

אוֹ נָכוֹן. אִמִּי, מַלְכַּת עֲרִיסָתִי,

עַכְשָׁו עַל הַמִּטָּה, מִתַּחַת לַכִּסּוּי.

אֲנִי בּוֹחֵן אוֹתָךְ הֵיטֵב וּבְשִׁוְיוֹן הַנֶּפֶשׁ:

זִיפֵי זָקָן לְסַנְטֵרֵךְ. לְגַמְרֵי מְשֻׁבֶּשֶׁת. –

הִנֵּה מִלִּים לְלֹא כִּסּוּי,

לְלֹא כְּ, לְלֹא כְּמוֹ

אֵלֶּה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בּוֹחֵן קְצָת בַּחֲשָׁד:

הֲיֵשׁ לָהֶן כִּסּוּי, אוֹ שׁוּב עַל הַכִּסֵּא?

---

"אשרי המאמינים ואינם רואים"

מאת

אבנר טריינין

“אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רוֹאִים”

(יוחנן כ') וַאֲנִי אוֹמֵר:

אַשְׁרֵי הָרוֹאִים וְאֵינָם מַאֲמִינִים

כִּי לְאֵל יָדָם לְהוֹעִיל

דָּבָר לְהַצִּיל מֵחֻקֵּי הַדְּבָרִים,

עַל כֵּן לֹא יִקְחוּ אֶל לִבָּם.

כִּי אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהַשִׁיב.

וְכָל הַמֵּשִׁיב גּוֹרֵעַ.

אַשְׁרֵי הָרוֹאִים מֵהִרְהוּרֵי לִבָּם

וְהוּא שָׁקֵט וְנִפְעָם,

נָע מֵחֶדֶר לְחֶדֶר

פתיחה: ראשית הצירים

מאת

אבנר טריינין

---

בראשית היתה הנקודה אשר שאפה
אליה את הקו והקו יצר
את השטח והשטח את הגוף.
(הפיתגוראים)

---

סיום

מאת

אבנר טריינין

כַּאֲשֶׁר הַמֶּרְחָב שֶׁל אוֹקְלִידֶס ¹ הָלַךְ

וְהִצְטַמְצֵם הָלַךְ וְהִתְכַּנֵּס אֶל תּוֹךְ

נְקֻדָּה לֹא מֻגְדֶּרֶת בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָב –

הוּא הֵחֵל לִבְנוֹתוֹ כֻּלּוֹ מֵחָדָשׁ,

נְקֻדָּה לִנְקֻדָּה, קַו לְקַו, מִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט,

הָחֵל בַּיְסוֹדוֹת וְסַיֵּם בַּטָּעֻיּוֹת.

סִיֵּם בַּטָּעֻיּוֹת וְזֹאת בְּתִקְוָה

כִּי מַשֶּׁהוּ מִזֶּה בְּכָל זֹאת נָכוֹן

וְכִי יֵשׁ לְנָכוֹן מוּבָן כָּלְשֶׁהוּ.

---

אכסיומות

מאת

אבנר טריינין

1. אַכְּסְיוֹמַת הַמַּשְׁמָעִים: בֵּין כָּל שְׁנֵי סִימָנִים

אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר מִסְפַּר מַשְׁמָעִים

רַב כִּרְצוֹנְךָ, יְשָׁרִים אוֹ עֲקוּמִים.

2. אַכְּסְיוֹמַת הַמַּקְבִּילִים: כָּל פְּגִישָׁה

הִיא חִתּוּךְ (כּוֹאֵב מְעַט אוֹ הַרְבֵּה)

בֵּין שְׁנֵי מַשְׁמָעִים מַקְבִּילִים.

---

הגדרות

מאת

אבנר טריינין

1

יֶלֶד: מִי שֶׁבּוֹרֵא שָׁמַיִם וְאֶרֶץ

בְּטֶרֶם יָמִית אֶת הַיֶּלֶד.

2

אשֶׁר: מַה שֶּׁמֻּגְדָּר כְּאשֶׁר

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר בִּגְבוּל הַשְּׁגִיאָה.

אֲפִלּוּ הַכְּאֵב אוֹ עֵינוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד

אוֹ מַה שֶּׁרָחוֹק מְאֹד מִן הָאשֶׁר

לְמָשָׁל הַכְּתִיבָה הַזֹּאת

שֶׁהִיא כַּתַּחְבּשֶׁת שֶׁל אַבָּא

שֶׁפַּעַם הִצִּיגָה אוֹתָהּ אִמָּא לִפְנֵי הָאָדוֹן

זְלִיבַנְסְקִי כְּדֵי לְהַמְחִישׁ לוֹ לָמָּה

אֵין בְּיָדָהּ לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכַר הַדִּירָה:

בַּעֲלָהּ שָׁמָּה, בְּיָם הַמֶּלַח, בַּחֹם הַנּוֹרָא וּבַמֶּלַח,

פּוֹעֵל שָׁחוֹר וְגוּפוֹ מְכֻסֶּה בִּפְצָעִים.

וְהַדִּירָה עַצְמָהּ. וְהָאָרֶץ.

3

אֶרֶץ: זוֹ הַמֻּגְדֶּרֶת כְּאֶרֶץ

בִּגְבוּל הַמֻּקָּף אוֹיְבִים.

אֵיךְ פַּעַם הִקִּיפָה אוֹתִי יֶלֶד

נִפְעָם בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה

4

שָׂדֶה: זֶה שֶׁעַכְשָׁו מְכֻסֶּה

בְּשִׁכְבָה שֶׁל אַסְפַלְט אוֹ שֶׁל מֶלֶט,

וְאִם יֵשׁ הִשָּׁאֲרוּת הַפֶּרַח

בְּוַדַּאי הוּא מַמְשִׁיךְ לִפְרֹחַ

אֵי שָׁם בְּמַחְשַׁךְ הַשָּׂדֶה.

כְּמוֹ פַּעַם בְּנֵס שֶׁל נִיסָן,

הֶעָנָף שֶׁיָּצָא מִגִּדְרוֹ

נָטָה וְנִרְכַּן תַּחְתָּיו

שֶׁכֵּן בְּפַשְׁטוּת צַר לוֹ

מֵהָכִיל אֶת כָּל פְּרָחָיו

5

עֲרָבִי: זֶה עֲרָבִי

6

אוֹר: בִּשְׁנֵי פָּנָיו הוּא מְסַמֵּל כְּפִילוּת

שֶׁל חֹמֶר וְגַלִּים. פָּן אֶחָד כַּחֲלִילוֹ שֶׁל פָּן

תְּנוּדַת אֵין־חֹמֶר בְּתוֹךְ חָלָל אֵין־גּוּף

שֶׁהֱצִיפַנִי פַּעַם בַּשָּׂדֶה עַל סֶלַע מִבַּעַד לִשְׁמוּרַת

הָעַיִן שֶׁכְּמוֹ סָרִיג הִפְרִידָה לִצְבָעִים

אֶת שְׂדֵה הָאוֹר בְּתוֹךְ שָׂדֶה מוּצָף בְּקַחְוָנִים.

אַךְ לוֹ גַּם פָּן אָפֵל שֶׁל פִּצְצַת מִצְרָר,

בָּרָד שֶׁל פְּגָזִים, כְּמוֹ אָז בַּחֶדֶר הָאָפֵל

עֵינִי כְּפֶצַע נִפְעֲרָה אֶל אֲלֻמַּת הָאוֹר

שֶׁיַּד־לֹא־דְמוּת בָּאֲפֵלָה כִּוְּנָה הַיְשֵׁר אֶל הַפָּנִים

7

עַיִן: כְּמוֹ בַּלִּשְׁכָּה הָאֲפֵלָה הִיא רוֹאָה

הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁרוֹאָה. יֵשׁ בָּרִשְׁתִית

קָנִים וּמְדוֹכִים וְהִיא כְּמוֹ שָׂדֶה מְלַבְלֵב

שֶׁל פְּרָחִים שֶׁרוֹאֶה בְּהִפּוּךְ שָׂדֶה שֶׁל פְּרָחִים:

רוֹאֶה גָבִיעַ עַל רָקִיעַ, קָנֶה עַל הַגָּבִיעַ,

וְעָפָר עַל הַכֹּל. וְאָז זֶה מִתְהַפֵּךְ.

---

תרגיל: בוקר. אד עולה

מאת

אבנר טריינין

בֹּקֶר. אֵד עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ. חֲלַל

זַרְזִירִים מִתְמַקֵּד בָּאַנְטֶנָּה.

הוֹכַח: אַנְטֶנַּת זַרְזִירִים מְשַׁדֶּרֶת דְּבַר מָה

פִּתְרוֹן: שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁל קַוֵּי זַרְזִירִים חוֹצִים

קַוֵּי בֹּקֶר מַקְבִּילִים שֶׁל אַנְטֶנָּה. מַשְׁמַע אַנְטֶנָּה

חוֹצֶה מַשְׁמַע זַרְזִירִים מוּל חַלּוֹנִי הַבֹּקֶר,

הִנֵּה הֵם נָדִים רוֹחֲפִים כְּתַרְגִּיל אַקְרוֹבָּטִי

בְּקָרַת הָאוֹר, הִנֵּה נִתָּזִים מוֹתִירִים שֶׁלֶד

מַתֶּכֶת נוֹצֵץ מָרוּט מִנּוֹצָה, שִׂרְטוּט מְדֻיָּק

לְהַרְהִיב שֶׁל מָעוּף שָׁחוֹר בְּלֹבֶן הָאֵד

מִתְפַּצֵּל מִתְפָּרֵשׂ לִשְׁתֵּי הִיפֶּרְבּוּלוֹת בְּקָדְקֹד

מְשֻׁתָּף מַשִּׁיקוֹת אֲסִימְפְּטוֹטִית לִקְצוֹת הָרָקִיעַ

וּפִתְאֹם הֵן שׁוֹבְרוֹת לְאָחוֹר לְמֵעֵין שְׁמִינִיָּה

נוֹאֶשֶׁת מֵהַגִּיעַ עַד הַקָּצֶה וְעַתָּה מְנַסָּה לְהַצִּיל

נְקֻדַּת הַמּוֹצָא לְפָחוֹת שֶׁמַֹּשֶּׁהוּ יֵצֵא בְּטֶרֶם נֵצֵא

גַּלִּים גַּלִּים מִתְאַבְּכִים, פַּס שֶׁכּוֹתֵב דְּבַר מָה

עַל פַּס הָרָקִיעַ: שְׁמוֹנֶה שְׁמוֹנֶה, מְנֵא מְנֵא

---

תרגילי התרגלות

מאת

אבנר טריינין

1. לפרח, לפח

בְּתוֹךְ הַחֲלֻדָּה הַפַּח.

פֶּרַח בְּתוֹךְ הַפַּח.

בְּפַח וַחֲלֻדָּה הַפֶּרַח

יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַפַּח.

מָדָאם אֲפוּרִי הִבְטִיחָה

לִי פֶּרַח מִגַּנָּהּ,

עַל מִשְׁכָּבִי חָזִיתִי

אֵיזֶה פֶּרַח נָדִיר.

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֵלֶיהָ

בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ, גְּזִיר גֵּרָנִיּוּם

תָּקְעָה לִי

בְּפַחִית שֶׁל בּוּלִיבִּיף.

פֶּרַח זֶה פַּח עִם רֵישׁ,

לַעַג לָרֵישׁ עָשְׂתָה לִי

וְגַם מַפַּח הָרוּחַ.

עַד שֶׁפִּתְאֹם הַפֶּרַח

מִתּוֹךְ הַחֲלֻדָּה

2. לצבע, ללשון

אֵיךְ הָפַכְתִּי יֶלֶד־מַבְחֵנָה? הַאִם בִּגְלַל

מוֹרֵה הַכִּימְיָה – שֶׁהָיָה אָז בְּגִילִי

בְּעֵרֶךְ, וְלִי נִרְאָה יָשִׁישׁ מֵעֵבֶר לַשָּׁנִים –

אֲשֶׁר הִגְבִּיהַּ מַבְחֵנָה וּבָהּ נוֹזֵל אָדֹם

כַּדָּם – אוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ, כַּשָּׁנִים –

וּבִשְׁתֵּי טִפּוֹת מְחֻסָּרוֹת כָּל גָּוֶן,

מַמָּשׁ נֶגֶד עֵינַי, הוּא הִלְבִּינוֹ כַּשֶּׁלֶג?

גַּם אֵשׁ הוֹצִיא מִתּוֹךְ הַמַּיִם וּמַיִם

מִן הָאֵשׁ. אִם כָּכָה, אֵל קָטָן, אָמַרְתִּי

לְעַצְמִי, לָמָּה לֹא זְאֵב לְכֶבֶשׂ

אוֹ לַהֲפֹךְ אֶת הַשָּׁרָב הַקּוֹצָנִי,

אֶת מַרְבַדֵּי הַפֶּרַח הַתְּפֵלִים

לַחֲנֻכָּה שֶׁל יֶלֶד־כַּרְכֻּמִּים,

כְּאָז בְּתוֹךְ הַבּוֹר הַנֶּעְלָם, בְּצַד

חֶלְקַת הָאֲפוּנִים, שֶׁהִיא הַיּוֹם חֶלְקַת

קְבָרִים לְיַד קִבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, כְּמוֹ

מִשַּׁרְווּל שֶׁל הַקּוֹסֵם בְּאֹהֶל־שֵׁם בְּתַחְכְּמוֹנִי

בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה, הֵיאַךְ מִתּוֹךְ הַבּוֹר

נִצְּתוּ פְּרָחִים מְשֻׁגָּעִים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לְהַגְדִּיר,

גּוֹלְשִׁים מֵעַל גּוּשֵׁי הַסֶּלַע מֵעַל כּוּכֵי

הַסַּתָּתִים הָאוּרְפָלִים, הַכּוּרְדִים, קְרוּעִים בָּאֶבֶן

הַפּוֹרַחַת בְּשִׁכָּרוֹן שֶׁלֹּא אֵדַע עוֹד כְּמוֹתוֹ

שֶׁלֹא אֵדַע לְכַנּוֹתוֹ, כְּמוֹ בַּיָּמִים

שֶׁנִּקְרְאוּ כֻּלָּם מִין־פֶּרַח עִם תְּחִיָּתָהּ

שֶׁל הַלָּשׁוֹן וְהִיא כַּיֶּלֶד הַנִּפְעָם שֶׁלֹּא מָצָא

לָשׁוֹן, בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ כֻּלָּם אֶל הַמַּגְדִּיר

אֲשֶׁר מוּנָח כָּאן לִפָנַי בִּשְׁלַל צְבָעִים

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם לְהַדְגִּים

עַד כַּמָּה הִתְקַדַּמְנוּ בֵּינְתַיִם

לְתוֹךְ סוֹדוֹת הַצֶּבַע וְהַדְּפוּס

3. לעונה, לנירונים

יָרֹק וְאוֹר הוּא יָרֹקאוֹר

חַרְדּוֹן וְחַרְגּוֹלִים זֶה קַיִץ

חוֹצֶה צִחֶה בַּחֲרוּלִים

קָרֵב לְפַאֲתֵי הַקֹּר.

יוֹצֵאת מִקֶּרֶב כַּדּוּראָרֶץ

בְּלֹבֶן וֶרֶד סִתְוָנִית

לְלֹא עָלִים עָלֶיהָ

לְמָלֵּא עָלֶיהָ בְּפוֹטוֹנִים,

וִיעָרוֹת הַכְּלוֹרוֹפִיל

סְבוּכִים בַּמַּעְגָּל הַפוֹטוֹכִימִי

קְלוּעִים בְּמִשְׁוָאוֹת מְסֻבָּכוֹת כְּכֶתֶר

שֶׁל קוֹצִים עַל מֵצַח

לְסוֹכֵךְ עַל הַנֵירוֹנִים,

אֵיךְ נִצָּתִים הֵם בְּתִמְסֹרֶת שֶׁל אוֹתוֹת

אֵלֶקְטְרוֹכִימִיִּים לִרְאוֹת קוּרֵי הָאוֹר

מִסְתַנְּנִים מִבֵּין סִכֵּי הָאֹרֶן.

הֲגַל הוּא אוֹ חֶלְקִיק, אִידֵיאָה,

מִין גַּלְקִיק שֶׁל מֹחַ מְאַיֵּת פֹּה

מֹחַ בְחֹלָם חָסֵר מִנֶּגֶד

לְעֵינַי? הָאוֹתִיּוֹת הֵן אוֹ אוֹתוֹת?

---

משפט החזרה

מאת

אבנר טריינין

(משפט פואנקרה) ¹

“כָּל מַעֲרֶכֶת סוֹפִית סוֹפָהּ לַחֲזֹר לְרֵאשִׁיתָהּ”

נָתוּן: עָפָר, יֶלֶד, עָפָר

הוֹכַח: זוֹ סִדְרָה חוֹזֶרֶת מִבְּרֵאשִׁית (בראשית ג')

הוֹכָחָה: שׁוּב אַתָּה חוֹזֵר אֶל הֶעָפָר

יֶלֶד מִתְפַּלֵּשׁ בֶּעָפָר בְּקַצְוֵי הַשְּׁכוּנָה

גְּאֻלָּה, בּוֹר מִתְפָּרֵעַ בִּירֹקֶת הַחֲמוֹר

וַאֲבַק פְּרִיחָה שְׂעִירָה בְּצֹהַב חִוֵּר,

לְשַׁדָּהּ הַמַּר נִתָּז לְמִדְרַךְ נְעָלֶיךָ קְרוּעוֹת

בִּפְסֹלֶת פַּחִים חֲלוּדָה וְרַחַף לַבְנִין הַכְּרוּב

עַל עֲזוּבַת הַזֶּבֶל, מוּל חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת

שֶׁל אַבָּא רוֹבֵץ עַל שַׂקָּיו וְאוֹרֵב לְקוֹנִים.

עַל מִטָּתוֹ כְּקֶרֶשׁ טָהֳרָה עַתָּה הוּא מֻטָּל

גּוּפַת מַכְאוֹבִים צְהֻבָּה בְּבֵית הַחוֹלִים סַן לוּאִי

וּנְזִירוֹת שֶׁל מִסְדַּר סַן ג’וֹסֵף עוֹשׂוֹת בִּבְשָׂרוֹ

שׁוּב תּוֹקְעוֹת אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַפְּלַסְטִיק בְּנֵפֶל אֶבְרוֹ

שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתַּזְתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אוֹתוֹ הוּא נוֹשֵׁם

עַכְשָׁו בִּכְבֵדוּת מְעֹרָב בְּקַרְבּוֹל.

מוּל הַשַּׁעַר הֶחָדָשׁ שֶׁל חוֹמָה מוּזָרָה

בְּעֵינָיו אֲטוּמוֹת בְּחוֹמַת קַטָרַקְט,

שׁוּב נִבָּט אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה שֶׁנִּגְלָה רִאשׁוֹנָה

לְעֵינָיו עֶלֶם מִשְׁתָּאֶה בִּתְחִלַּת הָעֶשְׂרִים:

עִקּוּלֵי הַמַּרְזֵב עַל אֶבֶן כֵּהָה אֲכוּלַת חֲזָזִית

כְּבוּלָה לְרִבְצָהּ בִּרְצוּעַת מֶלֶט עָכוּר

מִתְפּוֹרֵר אֶל מַרְצֶפֶת כְּבֵדָה הַנִּקְבֶּצֶת לַבּוֹר,

קִילוֹן, קַשְׂקַשֵּׂי רְעָפִים נְגוּעֵי חִלָּדוֹן

מִן הַטִּין הָאָפֵל שֶׁל הָרֵי יְהוּדָה.

כְּעָפָר הַמּוּשָׁב לְשִׁכְבַת הָאֶבֶן

לְאַחַר שֶׁנִּסְחַף מִמֶּנָּה כָּל הֶעָפָר

אָבִי שָׁב אֶל הָאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה.

וּבֵין אֶבֶן לְאֶבֶן כְּאַבְנֵי הָרֵחַיִם

נִשְׁחַק וְנִמְחָה בּוֹ זֵכֶר עִיר חֲדָשָׁה,

שִׁכּוּנִים, כְּבִישִׁים, רַמְזוֹרִים, גַנֵּי עִיר,

וְשׁוּב הִיא חוֹזֶרֶת לְמַה שֶּׁהָיְתָה

אֶבֶן עַל אֶבֶן כֵּהָה וְקָשָׁה, מוּכָנָה לְשׁוּבוֹ

לְעָפָר יַלְדוּתִי בִּשְׁכוּנַת גְּאֻלָּה זֵכֶר מַגָּע

מְגָרֶה שֶׁל מַהוּת נִפְתַּחַת לֵַחָה, הִתְגַּלּוּת רִאשׁוֹנָה

שֶׁל תַּפּוּד בְּחֶבְיוֹן גִּדּוּלוֹ, חִסְפּוּס מִתְגָּרֶה

וְנֻקְשֶׁה קָשׁוּר לֹא קָשׁוּר לַיֶּרֶק הָעַז לְמַעְלָה

בְּעֹמֶק הַבּוֹר מִתְפָּרֵעַ בִּירֹקֶת הַחֲמוֹר וְאָבָק

פְּרִיחָה שְׂעִירָה בְּצֹהַב חִוֵּר מֵעַל עֲרֵמַת הַזֶּבֶל

---

תרגיל: הוכח בדרך הבניה

מאת

אבנר טריינין

הוֹכַח בְּדֶרֶךְ הַבְּנִיָּה: הַלַּיְלָה הוּא אֵזוֹר אָפֵל בְּלֵב הַלֶּהָבָה

פִּתְרוֹן: בְּנֵה חָצֵר דְּמוּיַת מֵם סוֹפִית לְלֹא רֵאשִׁית

וּשְׁנַיִם שְׁעָרִים שֶׁמוֹלִיכִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת

בַּבָּא תָּמָא וּשְׁנֵי בָּתֵי כִּסֵא צִבּוּרִיִּים בְּלֵב הַשְּׁעָרִים

עִם שְׁתַּיִם מִקְטָרוֹת בְּפִי גְבָרִים מְשֻׂפָּמִים כְּאוֹת

לִמְקוֹרוֹת הַצַּחֲנָה. אַךְ אֵלֶּה מְאֻחָר תִּבְנֶה,

הַרְבֵּה שָׁנִים מֵאָז שֶׁהִתְגּוֹרַרְנוּ בְּאוֹתָהּ חָצֵר,

מִמַּעַל לַכּוּכִים שֶׁל הַבּוּכָרִים מִמַּעַל לַתְּפִלּוֹת אֲשֶׁר אֵלַי

אֶל הַיּוֹשֵׁב בַּמְרוֹמִים הִגִּיעוּ מֵאֶשְׁנַבּוֹ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת.

עַתָּה בְּחַר לְךָ נְקֻדָּה כְּגוֹן הַכּוּךְ

שֶׁקַּרְקָעוֹ בַּלַּיְלָה מְרֻצָּף גּוּפִים מְעֻטָּפִים

וּמְתַח מִמֶּנָּה קֶרֶן כְּלָשׁוֹן שֶׁל אֵשׁ, וְעוֹד קֶרֶן

וּפִתְאֹם הַלֶּהָבָה, צְוַח שְׂרֵפָה וּבְפַעֲמוֹן נַפֵּץ

אֶת רַחֲבֵי הַחשֶׁךְ הֶעָבֶה, הַבְעֵר אֶת מִזְרְנֵי הַסְּחִי

וְהַבְּלוֹאִים וּבְזִגְזַג גִּצִּים הַקְפֵּץ צְלָלִים מְבֹהָלִים מֵאוֹר

אֶל אוֹר, הוֹצֵא אֶת הַגּוּפִים הַסְּאוּבִים

שֶׁל הַזְּקֵנוֹת כְּפִטְרִיּוֹת רָקָב אֶל תּוֹךְ הַקֹּר,

אֶל מַיִם עֶלְיוֹנִים הַנִּתָּזִים מִן הָרָקִיעַ הָאָדֹם

וְנִקָּזִים אֶל מַיִם תַּחְתּוֹנִים בְּזֶה הַבּוֹר,

מְאֹד שְׁקֵטִים, כָּל כָּךְ שְׁקֵטִים בְּזֶה הַבּוֹר

קרן וזוית

מאת

אבנר טריינין

---

זוית הראיה

מאת

אבנר טריינין

1. קרן זוית

זָוִית הִיא אַיִן בֵּין שְׁתֵּי קַרְנַיִם,

וְקֶרֶן מַבְדִּילָה בֵּין אַיִן לְאַיִן

תְּחַלְחֵל לְחַדְרִי כִּנְחִיל כּוֹכָבִים

מִבַּעַד לַתְּרִיס, תֵּעָלֵם בְּקֶרֶן זָוִית.

זֶהוּ שְׁבִיל הֶחָלָב שֶׁל אֲבַק הַסְּפָרִים

מַדָּפִים עֲזוּבִים עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים

אוֹ מֵאֵיזוֹ אֶלֶגְיָה בְּאַחַד הַדַּפִּים.

כִּי לִיסִידָס אֵינֶנּוּ, הוֹ כּוֹכָב שֶׁנָּפַל

זוית חדה

חַלּוֹן סָגוּר. חַלּוֹן נִפְתָּח.

סָדִין תָּלוּי מִן הַחַלּוֹן

כְּמוֹ דַּף לָבָן. כְּאִלוּ

עוֹד אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ

דַּף חָדָשׁ, לִמְחֹק אוֹ לְתַקֵּן,

לְהַעֲמִיד פָּנִים,

שֶׁרַק סָדִין,

לֹא שְׂדֵה הַקְּרָב

תָּלִית הַבֹּקֶר

לְאִוְרוּר

3. תחום השגיאה

הַצִּפּוֹר הִכִּירָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן,

אֶת עַנְפֵי הַשָּׁקֵד רוֹחֲפִים בַּבֹּקֶר,

וְהִיא בָּאָה בְּעַד הַחַלּוֹן,

מְפַרְכֶּסֶת בְּפִנַּת הַחֶדֶר,

מְפַרְפֶּרֶת בְּפִנַּת הַחֶדֶר,

שָׁם תֵּשְׁבִי כָּל הַיָּמִים,

רוֹאָה צִפֳּרִים

הַדּוֹאוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

4. חפץ חיים

בִּרְחוֹב חָפֵץ חַיִּים זִכְרוֹן משֶׁה

עֲצֵי תוּת שְׁנַיִם כְּפוּפִים זֶה לָזֶה

עוֹשִׂים שַׁעַר לָרְחוֹב שַׁעַר לַהַרְדּוּף

שַׁעַר לַגֵּרָנִיּוּם, שְׁנַיִם בִּשְׁחוֹרִים

אֶל שַׁעַר הַיְשִׁיבָה “לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן”

הֵם עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם, מַשְׁאִירִים אוֹתִי

מֵאָחוֹר זוֹכֵר אֶת רְאוּבֵן,

הוּא רְאוּבֵן בֶּן משֶׁה וּבֶן הֲדַסָּה

תִּינוֹק מְקֻשָּׁר בְּסִרְטֵי סַלְסִלָּה

שֶׁאָבִיו הָאוֹפֶה מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק

מְחַיֵּךְ וְשׁוֹתֵק גַּם כְּשֶׁבָּא עַל אִמּוֹ

בְּסַכִּין שֶׁל מִטְבָּח, הִיא הֲדַסָּה

הִיא גִּבְעוֹל חִוֵּר בְּמַיִם אֲפֵלִים

נָעָה בְּלִי חֵפֶץ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן,

רוֹקֶמֶת פֹּה, רוֹקֶמֶת שָׁם

---

משפט "2 טוב מ־1"

מאת

אבנר טריינין

נָתוּן: יֶלֶד בֶּן שְׁנָתַיִם. עַיִן אַחַת מִשְּׁתַּיִם. יֶלֶד

בֶּן אַרְבַּע. יוֹם הַחַמְצִיץ בַּפַּרְדֵּס הוּא יוֹם אִינֶס

הוּא יוֹם תּוּת הַשָּׂדֶה. אֵיזֶה אשֶׁר צַר מֵהָכִיל

אשֶׁר. עִם עֶרֶב גַּם הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה מִתְנַפַּחַת

מִשְׁתּוֹלֶלֶת עוֹשָׂה בַּמַּרְאוֹת כִּרְאוּת עֵינָה. צָנוּף

סָדִין לָבָן כְּעוֹר פָּנָיו. וַיַּשְׁכֵּם סֶגִין בַּבֹּקֶר

וַיָחֲבשׁ חֲמוֹרוֹ. אֶת הַנַּעַר לָקַחַת אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

מִלּוֹד אֶל הַדּוֹקְטוֹר טִיכוֹ בִּירוּשָׁלַיִם.

וּבָרַכֶּבֶת סִיעַת אֲסִירִים בִּכְבָלִים

הוֹכַח: בְּכָל זֹאת הַיּוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר.

הוֹכָחָה: שְׁלֵמוּת הַיֹּפִי הַמַּרְהִיב

הִיא מְנִיפַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הַשֶּׁמֶן הַדַּקָּה

מֵעַל הַכְּבִישׁ הַמְזֻהָם

בְּיִחוּד עִם בּוֹא הָרוּחַ

בְּיִחוּד עִם בּוֹא הָרוּחַ

כְּמוֹ תְּנוּדַת כָּנָף שְׁקוּפָה שֶׁל זְבוּב רִקְמָה

עַל פְּנֵי הַנֶּגַע. נִרְעָד לְרֶגַע וְנִרְגָּע

הֶעָרָה: לְהֵרָגַע, לָנוּחַ, לֹא לָנוּעַ, מַשְׁמָע

סִחְרוּר קָבוּעַ שֶׁל 30 ק"מ/ שְׁנִיָּה סְבִיב שֶׁמֶשׁ

שׁוֹצֶפֶת בְּעַצְמָה בִּמְהִירוּת 250 ק"מ/שְׁנִיָּה

סְבִיב מֶרְכָּזָהּ שֶׁל גָּלַכְּסִיָּה עֲצוּמָה נִתֶּזֶת

לְתוֹךְ חֲלַל אֵין קֵץ לְמִן אוֹתוֹ פִּצּוּץ נוֹרָא

שֶׁל הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵיזֶה קַיִן מְטֹרָף בְּאָמוֹק

עַל נַפְשׁוֹ הוּא נָס מִפְּנֵי יָדוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא

---

משפט טיכו ברהי

מאת

אבנר טריינין

¹

“הוֹ, הַמַּבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בְּעֵינַיִם שְׂתוּמוֹת”

נָתוּן: בֵּית הַחוֹלִים לְעֵינַיִם שֶׁל ד"ר טִיכוֹ

בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא בֵּיתוֹ לִשֶׁעָבַר שֶׁל הַמּוּמָר שַׁפִּירָא

מְזַיֵּף פְּסִילֵי מוֹאָב, הִיא טִירָתוֹ הָאַגָּדִית שֶׁל הָאגָה

רָשִׁיד. בְּמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת מְאֻשְׁפָּזִים כָּאן פְּגוּעֵי

עֵינַיִם. לְפָנֶיךָ כַּמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּתַב בְּרַיְל

הוּא כְּתַב הַנְּקָבִים:

(א): (ע): (ו): (ר)²

הוֹכַח: מִטִּיכוֹ לְבְּרַיְל לֵאלֹהִים

הוֹכָחָה: בְּמַאי תַּשַׁ"ח כְּבָר הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל פְּלַסְטִיק

אֲבָל הַטֶּכְנִיקָה לֹא אַי אַי אַי. יְשֵׁנִים נִדְמוּ

כְּעֵרִים, עַפְעַפַּיִם לֹא יָכְלוּ לְכַסּוֹת, כֹּה גְּדוֹלוֹת

זוֹרְחוֹת כַּחֲתוּלִים. לְבֵית הַחוֹלִים טִיכוֹ

נְעָרִים. עוֹד זֶה מִתְעַוֵּר וְזֶה מִתְעוֹרֵר.

הִגִּיעָה עֵת. עוֹד לֹא הָעֵת

לְהִתְחָרֵט. מִן הַחַלּוֹן, מֵעַל שַׂקֵּי עָפָר

הִדְשִׁיאוּ עֵשֶׂב לְמִינֵהוּ נִכְנַס הָאוֹר.

אֶל הַמִּטָּה אֲפִלּוּ הִתְקָרֵב, הֻחְזַר.

הָעִיר עֲדַיִן מֻפְגֶּזֶת.

בַּאֲלוּנְקָה אֶחָד בֶּן י"ז. רְסִיס

שֶׁל סֶלַע שֶׁנִּתַּז בְּמַלְחָה. וְעוֹד אֶחָד.

עֵינַיִם שְׁתַּיִם שֶׁיִּהְיֶה סִימֶטְרִי.

הַשְּׁאָר הָיָה שָׁלֵם. כְּפִי שֶׁעָשַׂתְהוּ אֵם.

לֹא נִפְגְּעוּ אֲפִלּוּ שַׂקִּיוֹת הַדֶּמַע

שְׁתַּיִם. כָּל הַלַּיְלָה פְּגָזִים.

יִלֵּל. פּוֹחֵד שֶׁיִּפָּגַע.

פַּעַם זֶה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוּמָר

הֵמִיר בִּצְלָב אֶת אֱלֹהֵי אַבְרָם

שֶׁהַפְּסִילִים נִפֵּץ. וְשׁוּב אֶל הַפְּסִילִים

שַׁפִּירָא שָׁב, מוֹאָב וּכְמוֹשׁ שֶׁאֶת צַלְמָם

זִיֵּף. עֵינַיִם נְפוּחוֹת פּוֹקְעוֹת מֵאֶבֶן.

תַּרְגִּיל בִּבְּרַיְל.

נְקֻדָּה.

עוֹד נְקֻדָּה.

אַתָּה מַמְשִׁיךְ.

אוּלַי אֵין זֶה הַבִּטּוּי

הֲכִי מַתְאִים

אַךְ לֹא תּוּכַל לִבְהוֹת

כָּל הַיָּמִים.

מוּטָב לַחֲזֹר לְהִתְאַמֵּן:

נְקֻדָּה: אָלֶף.

אַרְבַּע:עַיִן.

טָעוּת: עַיִן

זֶה כְּמוֹ גַּרְזֶן.

מַה יֵּשׁ לִכְתֹּב מַה יֵּשׁ

לִקְרֹא אוּלַי תַּנַ"ךְ, קְצָת

אֱלֹהִים מִיהוּ שֶׁנָּקַב בִּשְׁמִי

בִּשְׁמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה

כְּמוֹ כַּרְטֶסֶת נְקוּבָה

נָקַב זָכָר וּנְקֵבָה,

נָקַב שֵׁמוֹת לַבְּהֵמוֹת,

וְלַחַיּוֹת וְלָעוֹפוֹת,

נָקַב הַדִּין נָקַב הָהָר

נָקַב שְׁלֵמִים וּנְקוּבִים –

הוֹ אֵיזֶה בְּרַיְל עָשָׂה מִמֶּנִּי

---

תרגיל: אמרתי לאמא כי אבא מת

מאת

אבנר טריינין

אָמַרְתִּי לְאִמָּא כִּי אַבָּא מֵת וּכְבָר הֵקַמְנוּ

עָלָיו מַצֵּבָה.

אִמָּא שָׁאֲלָה: וּמָה אוֹמֵר אַבָּא עַל הַמַּצֵּבָה?

פִּתְרוֹן: זֶה תָּלוּי אִם בָּזֶה אוֹ בַּבָּא

אִם אַבָּא הַזֶּה אוֹ אַבָּא הַבָּא

אֵלַי בַּחֲלוֹם לֹא פָּחוֹת מַמָּשִׁי מִכָּל מַה שֶּׁבָּא

אֵלַי בְּהָקִיץ הַקַּיִץ הִגִּיעַ וּכְבָר הוּא תָּלוּי

יָבֵשׁ הָאֲוִיר כְּמוֹ פִּרְכּוּס אַחֲרוֹן שֶׁל זִימִים

בַּמֵּכָל הוּא חִוֵּר כְּאֶבֶן הַגִּיר וַאֲנִי מְבַקְּשׁוֹ

שֶׁיָּזוּז לֹא יַסְתִּיר אוּלַי אַחֲרָיו בַּחֲלוֹם

דְּבָרִים כְּמוֹתָם מִתְחַוְּרִים

כְּמִסְפָּר בְּמַדְרִיךְ טֶלְפוֹנִים שֶׁאֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ

סֵפֶר הַחַיִּים וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם עוֹנִים

מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם עוֹנִים לְמָשָׁל ד"ר טִיכוֹ

אַבְרָהָם מֵרח' ד"ר טִיכוֹ עוֹדֶנּוּ רוֹפֵא –

עֵינַיִם רַק עַל שֶׁלֶט חָלוּד הַחוֹרֵק לוֹ בָּרוּחַ

שֶׁמִּזְמַן הוּא שֶׁלֶד קַל וָחֹמֶר

בְּלִי רוּחַ עִם חוֹרֵי עֵינַיִם שֶׁרָאוּ

כֹּה הַרְבֵּה עֵינַיִם שֶׁרָאוּ

המקום הגיאומטרי

מאת

אבנר טריינין

---

מקום גיאומטרי הוא אוסף

מאת

אבנר טריינין

מָקוֹם גֵּיאוֹמֶטְרִי הוּא אֹסֶף כָּל הַמַּשְׁמָעִים

בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת אַחַת.

הַדְגָּמָה: לִפְעָמִים אַתְּ אוֹמֶרֶת כָּךְ

לִפְעָמִים אַחֶרֶת. לִפְעָמִים אַתָּה שׁוֹמֵעַ

לִפְעָמִים אַחֶרֶת. אַךְ שְׁנֵיכֶם הַיּוֹדְעִים,

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת,

כִּי לָזֶה וְלָזֶה מַשְׁמָעוּת אַחַת:

כְּבָר הַלֵּב בְּמָקוֹם אַחֵר

גַּם בִּהְיוֹתְכֶם לְאֶחָד בְּמָקוֹם

זֶה אוֹ אַחֵר. לִפְעָמִים יֵשׁ קְרָבוֹת

לִפְעָמִים הֲפוּגָה. לִפְעָמִים מִתְקַדְּמִים

אַחַר כָּךְ נְסוֹגִים כָּך וְכָךְ קִילוֹמֶטְרִים

כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל מְעַפֵּר מִסָּבִיב

לְדָמוֹ מַשְׁחִיר בֶּעָפָר מִגְּרוֹנוֹ הַשָּׁחוּט

וּכְבָר מִתְקָרֵשׁ מִתְקַשֶּׁה אִישׁוֹנוֹ

שֶׁל הַיֶּלֶד מוּצָף בְּדִמְעָה מִתְבּוֹנֵן בְּצָמָא

אֶל הַדָּם הַפּוֹרֵץ. וְכֵן עוֹד מַשְׁמָעִים

וּמַשְׁמָעוּת אַחַת: תִּקְרָא לָהּ

אַהֲבָה תִּקְרָא לָהּ שָׁלוֹם

---

הגדרה: בית

מאת

אבנר טריינין

בַּיִת: קִירוֹת מַפְרִידִים מִן הֶחָלָל

חָלָל זָעִיר כִּנְקֻדָּה חַסְרַת מֵמַד הַנָּעָה

בֶּחָלָל שֶׁכָּל הַמְּמַדִּים יוֹצְאִים מִמֶּנָּהּ

קַרְנַיִם נְפוֹצוֹת מִנֵּר הַחֲנֻכָּה

אֲשֶׁר הֵאִיר חַלּוֹן חַדְרֵנוּ הֶעָנִי

בְּבֵית הַהֶקְדֵּשׁ שֶׁל הַבּוּכָרִים

---

משפט "זה בית"

מאת

אבנר טריינין

נָתוּן: עִיר הַמִּקְדָּשִׁים בַּנְגְקוֹק. בַּיִת צָף בַּשּׁוּק

הַצָּף עַל הַמֵּנָם כְּמוֹ עַרְצָב בְּשֶׁפֶךְ הַבִּיּוּב.

נָהָר טְרוֹפִּי טְרוּף לִיאָנוֹת בַּנָּנוֹת אֲנוֹנוֹת

אֲנָנָס וְדִקְלֵי קוֹקוֹס הוֹקוּס פּוֹקוּס שֶׁל מְנַחֲשִׁים

קוֹסְמֵי נְחָשִׁים וְחוֹלְבֵי רַעַל. אֲנִי עוֹמֵד עַל אַרְבַּת

תִּיּוּר מְטַרְטֶרֶת סוֹתֵם אַפִּי מֵחֲמַת הַסִּרְחוֹן, הָרִקָּבוֹן

הַשִּׁכָּרוֹן שֶׁל הַטֵּרוּף הַטְּרוֹפִּי. סֻלַּם עֵץ מוֹרִיד

מִבֵּית הָעֵץ אֶל הָאַצּוֹת בַּמְּצוּלָה. אַצּוֹת סוּרֵאָלִיּוֹת

תַּתְרֵאָלִיּוֹת מִסְתּוֹלְלוֹת מִתְעַרְבְּלוֹת כְּמוֹ בְּצִיּוּר

שֶׁל רוּסוֹ. כְּלוּב מִקְדָּשׁוֹן בּוּדִיסְטִי מֻכְלָב שֵׁשׁ

בּוּץ רִקְמָה מְשֻׁלְהָב בְּלַמְפָּדֹס. יֶלֶד בַּסֻּלָּם כּוֹבֵס

אֶת סְמַרְטוּטָיו בְּשֶׁטֶף הַפִּישׁוֹן וְכֶלֶב נָגוּעַ לְרַגְלָיו

מְקַרְצֵף בִּזְרִיזוּת

הוֹכַח: מִכָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לִבְנוֹת בַּיִת

אוֹ: בַּיִת הוּא פְּנִים הַמִּתְבּוֹנֵן הַחוּצָה

הוֹכָחָה( בְּדֶרְךְ הַבְּנִיָּה): בּוֹנִים בַּיִת מֵאֶבֶן

בּוֹנִים בַּיִת מִבֵּטוֹן. בּוֹנִים מֵעֵץ מִקַּשׁ אוֹ מִשַּׁיִשׁ.

בּוֹנִים מֵחֵמָר חֹמֶר אוֹ מֵחָרָא כְּמוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל הֶחָרָת

הָעֲרָבִי. אֶתְמוֹל בָּנִיתִי בַּיִת מִמַּבָּט נִשְׁלַח אֵלַי בַּחוּץ

בֵּין הַבָּתִּים. בּוֹנִים מַהֵר בּוֹנִים לְאַט. לַהֲרֹס אֶפְשָׁר

תָּמִיד בְּבַת אַחַת. תֵּבַת נֹחַ הִיא בְּהֶחְלֵט בַּיִת נֹחַ

לִמְהַדְּרִין. וְכֵן אוֹתוֹ שִׁכּוּן וָרֹד שֶׁגַּרְתִּי בּוֹ פַּעַם

בְּבֵית מַזְמִיל. שִׁכּוּן הוּא בְּעֶצֶם מָקוֹם גֵּיאוֹמֶטְרִי

שֶׁל חוֹרִים קְרוּעִים בְּקִיר, שֶׁמַּפְרִידָה אוֹתוֹ שִׁכְבָה

שֶׁל רִיק מִמָּקוֹם אַחֵר דּוֹמֶה לַחֲלוּטִין. טוּרֵי חוֹרִים

סְגוּרִים חוֹרִים פְּתוּחִים שֶׁנִּבָּטוֹת בָּהֶם כְּמוֹ בְּצִיּוּר

שֶׁל יוֹסְל הָעֵינַיִם, עַיִן עַיִן בְּחוֹרָהּ

---

תרגיל חוני המעגל

מאת

אבנר טריינין

הוֹכַח: מַעְגָּל הוּא הַמָּקוֹם הַגֵּיאוֹמֶטְרִי

שֶׁל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַנּוֹאָשִׁים לַהֲפֹךְ מַעְגָּל לְרִבּוּעַ

פִּתְרוֹן: אֵין מָנוֹס, הָאֶרֶס מִתְפַּשֵּׁט.

וּכְשִׁבְעִים שָׁנָה פּוֹשֵׁט הוּא בַּתָּאִים

מֵאָז הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֻזְרַק

אֵלֶיךָ מִבִּפְנִים, אֵלֶיהָ לְבִפְנִים.

כַּמָּה זְמַן נוֹתַר לְָך אִם כֵּן?

אוּלַי עֶשְׂרִים אוּלַי פָּחוֹת

אוּלַי יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים

כַּאֲשֶׁר כָּל חֲבֵרֶיךָ כְּבָר בִּפְנִים

הֵם מַשְׁלִימִים אֶת מַעְגַּל

הֶחֳמָרִים, וְאַתָּה כְּחוֹנִי הַמֵּקִיץ

וּמְחַפֵּשׂ סְבִיבוֹ לַשָּׁוְא וְלוּ אֶחָד

מִן הַדְּבָרִים הַמֻּכָּרִים, וּכְבָר מֵבִין:

דִּין כָּל נִסָּיוֹן לָשׁוּב

כְּדִין רִבּוּעַ הָעִגּוּל

משפטי דמיון

מאת

אבנר טריינין

---

דמיון: הוא הדמיון

מאת

אבנר טריינין

דִּמְיוֹן: הוּא הַדִּמְיוֹן בֵּין עַצְמִי

לְעַצְמִי הַבֹּקֶר מוּל הָרְאִי

מְנַסֶּה לְשַׁחְזֵר פָּנַי לְהִזָּכֵר

בְּפָנַי בְּבֹקֶר אַחֵר

---

משפט יוהאנס קפלר

מאת

אבנר טריינין

¹

"בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶבְחַר,

הֲבָזֶה שֶׁכְּבָר נֶּהֱרַס

אוֹ בָּזֶה שֶׁעוֹמֵד לְהֵהָרֵס?"

---

נסיון לתשובה/ מקרה פרטי

מאת

אבנר טריינין

¹

בֵּין זֶה לָזֶה, בֵּין זֶה שֶׁהָיִיתִי

לָזֶה שֶׁאֶהְיֶה. בִּמְשֻׁלָּשִׁים דּוֹמִים

יֵשׁ יַחַס קָבוּעַ בֵּין צֵלָע לְצֵלָע,

יַחֲסִי מִשְׁתַּנֶּה מֵרֶגַע לְרֶגַע

אֵלַי אֵלַיִךְ. הַאִם פַּעַם הֶאֱמַנְתִּי

בַּסִּפּוּר עַל הַצֵּלָע? אוֹ עַל הַתָּאִים

שֶׁמֵּתִים בִּי מִלְיוֹנִים בְּיוֹם?

יוֹם לְיוֹם מוֹרִישׁ לִי שְׁאֵרִית הַגּוּף

וּתְחוּשַׁת רְצִיפוּת מִשְׁתַּמֶּרֶת כְּיָד

בְּהִקָּטַע הַיָּד, עִם כַּמָּה קְשָׁרִים

קָשִׁים, רוֹפְפִים, וְאַשְׁלָיַת דִּמְיוֹן

מִתְפָּרֵעַ בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ, הִשָּׁאֲרוּתָהּ

לְמָשָׁל בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב

כָּךְ, כָּאן, הַבֹּקֶר, מוּל הָרְאִי,

אֵיךְ אֲנִי מְעַיֵּן לְלֹא אַשְׁלָיָה

בָּךְ, בִּי, בְּעִנְיַן הַגּוּף

---

נספח למשפט החזרה

מאת

אבנר טריינין

¹

לָזָר מִן הַמִּטָּה לֹא קָם. לָזָרוּס בְּסַן לוּאִי עַכְשָׁו

בְּבֵית הַחוֹלִים לְטֶרְמִינָלִים. בְּמַקֵּל רוֹעִים שַׁרְבִיט

פּוֹרֵחַ עוֹמֵד עָלֵינוּ ג’וֹסֵף זֶה אָבִיו לֹא אָבִיו

שֶׁל הַמָּשִׁיחַ עָשׂוּי גֶּבֶס וּמָשׁוּחַ בְּשָׁשָׁר

עַל כֵּן בְּחֶדֶר מַדְרֵגוֹת. לָזָר זֶה אָבִי לֹא

יָכוֹל לְהֵרָגַע: “יִקְחוּ אוֹתִי מִכָּאן?” חוֹשֵׁד שֶׁאֲשַׁקֵּר לוֹ

"אַבָּא שֶׁלִּי בָּא הַלַּיְלָה וְאָמַר לִי (זֶה אָבִיו שֶׁמֵּת

לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה) עַכְשָׁו יִקְחוּ אוֹתְךָ אֶל הַמָּקוֹם

שֶׁבּוֹ תִּשְׁכַּב לְבַד". לֹא אֲנִי אוֹמֵר לוֹ לֹא.

בְּצִדּוֹ יָשֵׁן הַסִּיבִּירָאק אוֹ מֵת. לְיָדְךָ יֵשׁ סִיבִּירָאק

אֲנִי אוֹמֵר לוֹ וְאֵינוֹ מֵגִיב. סִיבִּירָאק זֶה הַשֵּׁם

שֶׁאֱלִיעֶזֶר כֹּה אָהַב לִשְׁמֹעַ סִיבִּירָאק הוּא עֶלֶם

בֶּן עֶשְׂרִים בְּתוֹךְ פַּרְדֵּס חוֹפֵר בְּחַמְרָה אוֹ בִּכְבִישׁ

עֲפוּלָה נָזָרֶת עֲפוּלָה צֶמַח. צֶמַח

הָאֵלָה הָעַתִּיקָה עֲדַיִן בֶּחָצֵר.

סָלִים הוּא אַח רַחְמָן בְּסַן לוּאִי. סִיסְטֶר סֵרָפִים

הִיא נְזִירָה אָחוֹת מִמִּישִׁיגֶן. בְּאַנְגְלִית אוֹמֶרֶת

סֵרָפִים: סֵרָפִים נִדְמֶה לִי בְּעִבְרִית זֶה מַלְאָכִים.

לִשְׁאֵלָתִי מִנַּיִן לָהּ הַכֹּחַ לָשֵׂאת אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים

הָאֵלֶּה, הִיא שׁוּב חוֹזֶרֶת אֶל הַלּוֹרְד, זֶה הַבֵּן לֹא הַבֵּן

שֶׁל הַנִּצָּב לְמַעְלָה וּמָשׁוּחַ בְּשָׁשָׁר. עֵינֵי עָרוּם לוֹ

לְסָלִים מֵעַל עֶגְלַת תְּרוּפוֹת צֶמֶר גֶּפֶן וְלֵחָה,

גּוּף מְחוֹלֵל לוֹ אֵלַסְטִי כְּמוֹ כַּיָּס.

קָצוּב קָצוּב כִּפְעִימוֹת שֶׁל מֶטְרוֹנוֹם

צוֹרַחַת הָאִשָּׁה מֵעֵבֶר לַפְּרוֹזְדּוֹר. יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ

שֶׁאוּלַי תַּכִּיר, קוֹלָהּ הָרַךְ שֶׁל סֵרָפִים

הַמּוֹלִיכָה אוֹתִי מֵעֵבֶר לָאִשָּׁה, מֵעֵבֶר לַמּוֹשִׁיעַ

לְהִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי הָאִישׁ, בִּפְנֵי מַה שֶּׁנּוֹתַר מִן הַפָּנִים

לֹא פָּנִים שֶׁאוּכַל עוֹד לְהַכִּיר

---

תרגילי הֶטֶּל

מאת

אבנר טריינין

1. מסיבת פורים

אֲנִי דוֹמֶה לְאָבִי.

אָבִי דוֹמֶה לְאָבִי?

פִּתְרוֹן: הִסְתַּכֵּל בָּאַלְבּוֹם, תַּצְלוּם בְּלִי תַּאֲרִיךְ

יֶלֶד בְּמַדֵּי מַלָּח עוֹמֵד עַל הַכִּסֵּא

מְרֻתָּקִים פָּנָיו קְצָת מֻפְתָּעִים עַל רֶקַע

אֶשֶׁד מִקַּרְטוֹן שׁוֹצֵף וּמִתְנַפֵּץ אֶל הַסְּלָעִים

הֲזֶה אָבִי עֶלֶם בְּמַדִּים שֶׁל גִּמְנַזִּיסְט עַל עֲרֵמַת

הַשֶּׁלֶג בְּחַרְבִּין פָּנָיו חַדִּים עֵינַיִם תְּאֵבוֹת

כְּבֶן עֶשְׂרִים בְּתֵל אָבִיב הֲזֶהוּ בְּקַסְקֶט

תּוֹקֵעַ אֵת בַּעֲרֵמַת הַזִּיפְזִיף

פּוֹעֵל בִּנְיָן לְמְלֹא הָעַיִן מַתָּכֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עַל הַחוֹל פָּנָיו דַּקִּים וּמַבָּעָם כְּמוֹ רַק הֵחֵלָּה

לְחַלְחֵל בּוֹ הַכָּרָה שֶׁזֶּה לֹא זֶה שֶׁלּוֹ יִחֵל

יוֹתֵר מִדַּי חוֹל יוֹתֵר מִדַּי אֵין

דָּבָר עוֹד יִתְרַגֵּל הֲזֶה אָבִי בְּכֶרֶם הָאִכָּר

קְטִיף שְׁקֵדִים לְפִי מִשְׁקָל וּכְמוֹ עֲדַיִן

לֹא הֵבִין אֲבָל הַפַּעַם אֵיזֶה שְׁבִיב שֶׁל שׁוֹבְבוּת

בִּקְצֵה הַפֶּה אוּלַי בִּגְלַל הָאֲבָנִים שֶׁחֲבֵרוֹ

הִכְנִיס לַפַּח מִתַּחַת לַשְּׁקֵדִים שֶׁפְּרִיחָתָם כָּלְתָה

הַזֶּה אָבִי עַל עֲרֵמַת אַשְׁלָג פָּנָיו קָשִׁים

מִן הַפְּרוֹפִיל לְלֹא עֵינַיִם לְלֹא צֵל אֲבָל בָּרוּר

שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ בְּתַּכְלִית כִּי אֵין כָּל דֶּרֶךְ חֲזָרָה

הֲזֶה אָבִי בְּגִיל הָעֲמִידָה מֵעַל תִּיקִים

בְּתוֹךְ מִשְׂרַד אוּלַי בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים פָּנָיו שְׁקֵטִים

וּבָעֵינַיִם מִין מַבָּע שֶׁל הַשְׁלָמָה וּכְמוֹ בְּגַן הַיְלָדִים

הֲזֶהוּ הַבּוֹהֶה מִמּוּל בְּמוֹעֲדוֹן הַפֶּנְסְיוֹנֶרִים

עִם עוֹד שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אֶל הַשֻּׁלְחָן וְסֻכָּרִיּוֹת

אוּלַי פּוּרִים כִּי בַּקָּצֶה שֶׁל הַתַּצְלוּם רוֹאִים

מֵעֵין קָצֶה שֶׁל מַסֵּכָה

2. ומה עם הרוח?

בֵּין תַּצְלוּמִים עַתִּיקִים מִשִּׁלְהֵי הַמֵּאָה

ה־20 (“תַּצְלוּמֵי יְרוּשָׁלַיִם”, אַלְבּוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר

הַשָּׁנָה “תּוֹךְ הַקְפָּדָה מְלֵאָה עַל רוּחַ הַתְּקוּפָה”)

מָצָאתִי תַּצְלוּם מַפְתִּיעַ שֶׁל פָּנִים מֻכָּרִים

(בָּדַקְתִּי אֶת עַצְמִי אִם אֵין זוֹ טָעוּת)

שֶׁצֻּלַּם מִן הַצַּד בְּפֶתַח חֲנוּת:

אִישׁ עוֹמֵד וְנַעַל בְּיָדוֹ. רֶגֶל אַחַת נְעוּלָה

וְהַשְּׁנִיָּה בּוֹדֶדֶת. וּבְתַחְתִּית הַתְּמוּנָה רָשׁוּם:

"רְחוֹב הַבַּשָּׂמִים, אוֹ בִּשְׁמוֹ הָעֲרָבִי

סוּק אֶלְעַטָּארִין:

אִישׁ עוֹמֵד וְנַעַל בְּיָדוֹ"

אֵינִי בָּטוּחַ אִם הִצְלִיחַ הַצַּלָּם לְהַעֲבִיר

אֶת רוּחַ הַתְּקוּפָה וְאִם בִּכְלָל לַתְּקוּפָה

יֵשׁ רוּחַ, אַךְ כַּנִּרְאֶה נָשְׁבָה אָז

דֵּי חֲזָקָה כִּי חוּץ מִן הָאִישׁ וְהַנַּעַל

הָיָה שָׁם מִין כּוֹבַע שֶׁרִחֵף לוֹ מִמַּעַל,

מִן הַסְּתָם עוֹבֵר אֹרַח שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִחוּץ

לַתְּמוּנָה. כִּי הָאִישׁ עִם הַנַּעַל לֹא הִתְאִים

אֶל הַכּוֹבַע, זֶה שֶׁעָף לוֹ מִקְּצֵה הַתְּמוּנָה

לַקָּצֶה. וּמָה עִם רוּחַ הָאָדָם?

זוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה. כְּדֵי לְהָשִׁיב אֲנִי שָׁב מִתְבּוֹנֵן

בַּפָּנִים שֶׁל הָאִישׁ עִם הַנַּעַל – אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן

בַּפָּנִים שֶׁהָיוּ לְפָנִים מַעֲטֶה שֶׁל פָּנִים

עֲיֵפִים, דּוֹמֶה מְחַכִּים –

מְשֻׁלָּשׁ חָסוּם בְּמַעְגָּל חָסוּם בִּמְשֻׁלָּשׁ

חָסוּם בְּמַעְגָּל אוֹ חֲסִימַת עוֹרְקִים

אוֹ חֲסִימָה בַּדֶּרֶךְ מֵאָחוֹר וּלְפָנִים

שֶׁלֹּא תּוּכַל עוֹד לְהַזְעִיק אוֹ לְהַזְנִיק

פָּנֶיךָ לְפָנִים פָּקוּק כְּמוֹ קָרִישׁ אוֹ לְהִסּוֹג

אֶל מַיִם צְמַרְמָרִים כְּמוֹ סַכִּין בְּמַיִם מֻשְׁחָזִים

כָּרִישׁ חוֹסֵם אֶת הַמִּפְרָץ סָגֹל כְּאַחְלָמָה

בֵּין חַמּוּקִים שֶׁל וָדִיּוֹת מְעֻלָּפִים בִּירַק הָרִים

עַד תִּפָּתֶה עוֹד לַהֲזוֹת כִּי רַק טָעוּת

וְכִי בְּעֶצֶם עוֹד הַכֹּל כְּבַיַּלְדוּת

פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ

משפטי חסימה

מאת

אבנר טריינין

---

משולש חסום במעגל

מאת

אבנר טריינין

מְשֻׁלָּשׁ חָסוּם בְּמַעְגָּל חָסוּם בִּמְשֻׁלָּשׁ

חָסוּם בְּמַעֲגָּל אוֹ חֲסִימַת עוֹרְקִים

אוֹ חֲסִימָה בַּדֶּרֶךְ מֵאָחוֹר וּלְפָנִים

שֶׁלֹּא תּוּכַל עוֹד לְהַזְעִיק אוֹ לְהַזְנִיק

פָּנֶיךָ לְפָנִים פָּקוּק כְּמוֹ קָרִישׁ אוֹ לְהִסּוֹג

אֶל מַיִם צְמַרְמָרִים כְּמוֹ סַכִּין בְּמַיִם מֻשְׁחָזִים

כָּרִישׁ חוֹסֵם אֶת הַמִּפְרָץ סָגֹל כְּאַחְלָמָה

בֵּין חַמּוּקִים שֶׁל וָדִיּוֹת מְעֻלָּפִים בִּירַק הָרִים

עַד תִּפָּתֶה עוֹד לַהֲזוֹת כִּי רַק טָעוּת

וְכִי בְעֶצֶם עוֹד הַכֹּל כְּבַיַּלְדוּת

פָּתוּחַ לְפָנֶיךְ

---

משפט בבל

מאת

אבנר טריינין

“הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם” (בראשית)

נָתוּן: דָּוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל.

זֹאת שׁוּב סֵם" – רִיק לְסֵם בְּ“קָזָאבְּלַנְקָה”. נַגֵּן

הוֹכַח: עַל כֵּן שָׁאַל דָּוִד אֶת אוּרִיָּה לִשְׁלוֹם הַמִּלְחָמָה.

הוֹכָחָה: הָלוֹךְ הָלְכָה הַחֶבְרַיָּה רוּסְיָה בְּכָל מְאֹדוֹ

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ יָרוֹם יִשְׂגַּב

אָדָם בְּמַרְתֵּף הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר קִינְג ג’וֹרְג'

יְרוּשָׁלַיִם עִם אַנְשֵׁי פַּנְפִילוֹב בְּתוֹךְ הַבִּצָּה

סִרְחוֹן מֵי בִּיבִים מִתַּחַת לָאַלְכֹּהֹל

בְּקָפֶה תִּפְאֶרֶת חַיָּלִים בְּרִיטִיִּים שָׂפָם עַב לְשֶׁמֶשׁ

הָעַמִּים סְטָלִין אוֹסְטְרָלִים נֶפָּאלִים בֶּנְגָּלִים עִם יֶתֶר

חַיָּלֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ בַּתּוֹר לְעוֹנָתָם מְיֻזָּנִים

בְּפֶתַח הַמָּלוֹן בְּרִיסְטוֹל בֵּינֵינוּ לִגְלִידָה אַלֶּנְבִּי

יִצְחָק זַלְמַנְסוֹן הַמַּדְרִיךְ מִקִּבּוּץ שָׁמִיר

עוֹדֶנּוּ מַחֲלִים מִקַּדַּחַת אֶצְבָּעוֹת חִוְרוֹת כְּאָבִיו

שֶׁל בְּיַאלִיק צָפוֹת מֵעַל הַמָּנִיפֶסְט הַקּוֹמוֹנִיסְטִי

עֵינָיו כְּחוֹלְמִים תִּפְאֶרֶת גְּבוּרַת סְטָלִינְגְרָד

וּמָה אַדִּיר הַדָּגָן בְּשַׁדְמוֹת אוּקְרָאִינָה סִיגָרוֹ שֶׁל הַדּוֹד סֵם

מִדַּפֵּי קְרוֹקוֹדִיל שִׂמְחָה הַגִּ’ינְגִ’י מַפְלִיא

לַצָּבָא הָאָדֹם בְּכֹל מְאֹדוֹ יָשִׁיר לְאוֹקְטוֹבֶּר

שֶׁל רוּסְיָה אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ בְּאוֹקְטוֹבֶּר

שֶׁל סוּרְיָה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ בְּכָל מוֹתוֹ בְּמַפְצִיץ

אֲמֵרִיקָאִי סֵם 2 סוֹבְיֵטִי יָשָׁר בִּזְנָבוֹ

---

משפט הריתמוס הביאולוגי

מאת

אבנר טריינין

נָתוּן: לְפָנֶיךָ סִכּוּם מֶחְקָרָיו שֶׁל צֶוֶת מַדְעָנִים

בְּהַמְבּוּרְג עַל אוֹדוֹת הָרִיתְמוּס הַבִּיאוֹלוֹגִי

(מְתֻרְגָּם כִּלְשׁוֹנוֹ מִן “הַפְרַנְקְפוּרְטֶר נוֹיֶה פְּרֶסֶה”):

"הַחֹרֶף הַנַּפְשִׁי מַתְחִיל בְּרֵאשִׁית סֶפְּטֶמְבֶּר.

בְּנֵי אָדָם מְאַבְּדִים סַבְלָנוּתָם,

מִתְקַשִּׁים לִקְשֹׁר קְשָׁרִים.

מִסֶּפְּטֶמְבֶּר לְנוֹבֶמְבֶּר עוֹלֶה מִסְפַּר הָאֲבֵדוֹת

שֶׁל מַפְתְּחוֹת, גָּדֵל מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים

הַמְנַסִּים לִמְצֹא בַּעַל אוֹ אִשָּׁה

בְּאֶמְצָעוּת מוֹדָעוֹת בָּעִתּוֹן,

חָלָה יְרִידָה בְּמִסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה

הָעוֹבְרִים בְּהַצְלָחָה אֶת מִבְחֲנֵי הַנְּהִיגָה.

עֲקֻמַּת הַפְּעִילוּת שׁוּב מַתְחִילָה לַעֲלוֹת

בְּרֵאשִׁית דֶּצֶמְבֶּר, בְּטֶרֶם יַתְחִיל הַחֹרֶף הַטִּבְעִי.

חָדְשֵׁי דֶּצֶמְבֶּר, יָנוּאָר וּפֶבְּרוּאָר

הֵם מֵעֵין אָבִיב נַפְשִׁי.

הָרֹב מַגִּיעִים לְשִׂיא חִיּוּתָם,

לְשִׂיא פְּעִילוּתָם, בֵּין מַרְס לְמַאי.

הַסְּתָו הַנַּפְשִׁי מַתְחִיל בְּרֵאשִׁית יוּנִי.

אֵין קֶשֶׁר מֻגְדָּר בֵּין הָרִיתְמוּס הַבִּיאוֹלוֹגִי

לְמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים".

הוֹכַח: לְלֹא קֶשֶׁר מֻגְדָּר לְמַהֲלַךְ

הַכּוֹכָבִים, יֵשׁ קֶשֶׁר מֻגְדָּר

בֵּין הָרִיתְמוּס הַגֶּרְמַנִּי

לָרִיתְמוּס הַיְּהוּדִי,

בֵּין שִׁירַת הַנִּיבֶּלוּנְגִים

לְתִזְמֹרֶת הַמַּחֲנֶה.

הוֹכָחָה: זֶה מַתְחִיל בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 41',

בְּטֶרֶם יַתְחִיל הַחֹרֶף הַטִּבְעִי,

כַּאֲשֶׁר הַגֶּרְמָנִים אִבְּדוּ אֶת סַבְלָנוּתָם.

מִסֶּפְּטֶמְבֶּר עוֹלֶה מִסְפַּר הָאֲבֵדוֹת,

גָּדֵל מִסְפַּר הַמְנַסִּים לִמְצֹא בַּעַל אוֹ אִשָּׁה

אוֹ יֶלֶד, חָלָה יְרִידָה בְּמִסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה

הַמַּגִּיעִים לְשִׂיא הַחִיּוּת וְזֹאת בְּמַקְבִּיל

לַעֲקֻמַּת הַפְּעִילוּת שֶׁל אֵלֶּה שֶׁשּׁוּב מַתְחִילָה

לַעֲלוֹת. לְשִׂיאָהּ הִיא תַּגִּיעַ בָּאָבִיב הַטִּבְעִי,

בֵּין הָאָבִיב הַנַּפְשִׁי לַסְּתָו הַנַּפְשִׁי,

בְּמִין רִיתְמוּס טִבְעִי שֶׁיָּכוֹל לְהַרְגִּיעַ

כִּי בְּכָל זֹאת קַיָּם אֵיזֶה חֹק.

---

משפט "כל שדה הוא שדה קבר"

מאת

אבנר טריינין

נָתוּן: יֶלֶד. תֵּל־אַרְזָה. יוֹרִים.

הַדֶּרֶךְ לְהַר הַזֵּיתִים חֲסוּמָה.

חוֹפְרִים בּוֹר. נוֹשְׂאֵי הַמֵּת בִּשְׁחוֹרִים

מְגָרְשִׁים יֶלֶד. מְגָרְשִׁים יֶלֶד מִן הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ,

יֶלֶד מְקוֹנֵן: זֶה הַשָּׂדֶה שֶׁלִּי זֶה הַשָּׂדֶה שֶׁלִּי

חָזַרְתִּי מִתַּחְכְּמוֹנִי אַחַר הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן

אֵיזֶה גֶּשֶׁם מְאֻשָּׁר שֶׁל סִתְוָנִית

אֵיזֶה גִּבְעוֹל אָרֹךְ רָחוֹק אֶל הַפְּקַעַת

אֶל הַפְּקַעַת הַחַיָּה לְיַד הַפְּקַעַת הַמֵּתָה

הוֹכַח: לֹא לוֹ הַשָּׂדֶה כִּי אִם לַמֵּתִים.

הוֹכָחָה: יֶלֶד יֶלֶד, הֵן זֹאת הַהוֹכָחָה

כִּי הַדֶּרֶךְ הַנְּכֹחָה

לְהַחֲזִיק הֵיטֵב בָּאֲדָמָה

הִיא מִבִּפְנִים

בְּעֶצְמָאוֹת גְּרוּמוֹת כְּמוֹ שָׁרָשִׁים

שֶׁאִלְמָלֵא מֵתִים שֶׁמַּחֲזִיקִים

אֶת כָּל הָאֲדָמָה מִלְּמָטָּה

הָיָה הַדָּם שׁוֹטֵף מִזְמַן אֶל תּוֹךְ הַיָּם

אֶת הַשָּׂדוֹת אֶת הַבָּתִּים אֶת כָּל הָעִיר

---

משפט "ציון במשפט תפדה"

מאת

אבנר טריינין

נָתוּן: צִיּוֹן אֶרֶץ. פֹּה וְשָׁם שָׂדֶה.

קְצָת אשֶׁר. פֹּה וְשָׁם עֲרָבִי

בְּלִי שָׂדֶה בְּלִי אֶרֶץ.

הוֹכַח: בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה.

הוֹכָחָה: הָעוֹלָם נִבְרָא בְּמִלָּה

קַל וָחֹמֶר בְּמִשְׁפָּט.

וְכִי מַה נּוֹתָר לָנוּ חוּץ מִן הַמִּשְׁפָּט

הַזֶּה לְמָשָׁל הַכָּתוּב כָּאן

כָּחֹל עַל גַּבֵּי לָבָן, כְּמוֹ הַפֶּרַח הַקָּטָן

שֶׁהָיִינוּ קוֹרְאִים לוֹ

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה?

וְיֶתֶר הַהוֹכָחָה בְּדֶרֶךְ הַשְּׁלִילָה

---

תרגילי השלמה

מאת

אבנר טריינין

1. הוכח בדרך השלילה

הוֹכַח בְּדֶרֶךְ הַשְּׁלִילָה: נֵצַח הוּא שֵׁם נִרְדָּף לִכְלָיָה

הוֹכָחָה: אַהֲבָה לָנֶצַח לְפִי מֶחְקָרִים חֲדָשִׁים

נִמְשֶׁכֶת בְּעֵרֶךְ שְׁנָתַיִם פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

מִשָּׁלוֹם לָנֶצַח הוּא הַשֵּׁם הַנִּרְדָּף

לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה כְּשֶׁתִּפֹּל

חָלָל לָנֶצַח תֵּחָרֵת בְּלֵב הָאֻמָּה

כְּלוֹמַר בָּאֶבֶן, בְּאָב מִזְדַּקֵּן וְאִמָּא עוֹלָה

יוֹמְיוֹם אֶל הַקֶּבֶר עִם זֵר צִפָּרְנִים

מִן הַגַּן שֶׁהִיא מְגַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא

תִּשָּׁכַח כָּל עוֹד הִיא קַיֶּמֶת

כָּל עוֹד זִכְרוֹנָהּ לֹא

יִכְלֶה זִכְרְךָ לָנֶצַח

2. מה המצב?

בִּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ מָה הַמַּצָּב

אֲצַטֵּט לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁכָּתַב הוֹד מַעֲלָתוֹ

הַנְּצִיב הָרִאשׁוֹן הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל

כְּשֶׁקִּבֵּל אֶת הָאָרֶץ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן

בְּיוּלִי 1920 מֵחֵיל הַכִּבּוּשׁ הַבְּרִיטִי:

"הִנְנִי מְאַשֵּׁר בָּזֹאת שֶׁקִּבַּלְתִּי

פָּלֶסְטִינָה אַחַת בְּמַצָּב טוֹב",

חָתַם וְהוֹסִיף בִּזְהִירוּת מִסְחָרִית:

E & OE, כְּלוֹמַר לְמַעֵט הַשְׁמָטָה אוֹ טָעוּת.

חָלַף חֹרֶף נָעִים, הַקַּיִץ מַה נּוֹחַ,

פֵּרוֹת הָעוֹנָה בְּיָפְיָם מַרְהִיבִים

(אֵיךְ אוּכַל לְתָאֵר לְךָ מַה שֶּׁעוֹשָׂה לִי

פְּרִיחַת הַזֵּיתִים, סֻכַּת עֲנָבִים שֶׁל גֶּפֶן אַדֶּרֶת

לִי יָם תִּיכוֹנִי לְלֹא תַּקָּנָה)

אָמְנָם שׁוּב נִלְחָמִים אַךְ מַצָּבֵנוּ טוֹב:

לָהֶם אַלְפֵי נִפְגָּעִים וְלָנוּ מֵאוֹת,

לֹא הוֹתַרְנוּ לָהֶם בַּיִת עַל בַּיִת.

3. קינג קונג

שׁוּב בָּאֶלְיוֹט (מָלוֹן בְּבּוֹסְטוֹן, שׂד' קוֹמוֹנְוֶלְת 370)

אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי הַפַּעַם

פָּחוֹת קָרוֹב לְאֶלְיוֹט מֵאֲשֶׁר לְלוֹאֶל

שֶׁכָּאן קָרוֹב הוּא הִתְגּוֹרֵר, בְּמַרְלְבְּרוֹ 239

(“קַל” כִּנּוּהוּ בְּחִבָּה, קִצּוּר הַשֵּׁם שֶׁל הַקֵּיסָר הַמְטֹרָף

קַלִּיגוּלָה), בֵּין מַלְבְּנֵי בֵּטוֹן לָבָן שָׁחוֹר לְצַד הַקּוֹלֶ’ג

הַמֵּכִין שֶׁל נְיוּמֶן. גַּם נְעוּרָיו בְּבֵית אִמּוֹ הַשְּׁתַלְטָנִית

(אָבִיו הָיָה דַּיַר מִשְׁנֶה בְּתוֹךְ מַדֵּי הַיַּמִּיָּה, בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,

חַיָּיו, וּבְפָנָיו חִיּוּךְ תָּמִיד כְּמִתְחַטֵּא גַּם אָז כְּשֶׁקַּל הִכָּהוּ

עַל פָּנָיו) אַף הֵם עָבְרוּ פֹּה בָּרְחוֹב, בְּמַרְלְבְּרוֹ 170,

כָּל כָּךְ קָרוֹב אֲבָל בַּבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד – תָּמִיד קָרוֹב

אֲבָל בַּבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד. רְחוֹב שָׁקֵט בַּלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת

שֶׁבַּקִּירוֹת, בַּמִּדְרָכוֹת, קְוֻצּוֹת שֶׁל עֲשָׂבִים שׁוֹטִים,

עֲצֵי הָאֶדֶר, הַמַּגְנוֹלְיָה, פַּחֵי אַשְׁפָּה וְקֻפְסָאוֹת קַרְטוֹן

וּפְנֵי הַשַּׁעֲוָה הַנִּבָּטִים בִּי בַּחֲשָׁשׁ מִמְּבוֹא הַבַּיִת הַסָּמוּךְ.

שָׁלשׁ קוֹמוֹת מִתַּחַת לַדִּירָה פִּסַּת גִּנָּה שֶׁמְּמַסְגֶּרֶת

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה שִׂיחִים וְדֶשֶׁא: Three stories down below

a choreman tends our coffin’s length of soil

קֶטַע הַנִּקְרָא אַחֶרֶת כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַמִּסְגֶּרֶת

שֶׁל הַדַּף וְשָׁב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְתַּב, נִרְדַּף,

אָחוּז שֵׁדָיו, בְּטֶרֶם שָׁב לְהֵרָגַע אֶל הֶעָפָר

שֶׁמִּדָּתוֹ כְּאֹרֶךְ אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת.

קַל, כַּמָּה פְּעָמִים הִצְלַחְתָּ לְהַמְרִיא,

לִפְרֹץ אֶת סוּגְרֵי הַדֹּב שֶׁל אַלִּימוּת גּוּפְךָ,

שֶׁל הַבֵּטוֹן, הַדָּת, הַמִּדְרָכָה, הָאֵם, רִפְיוֹן הָאָב, שִׁמְךָ

שֶׁמֵּעָלָיו רוֹבֶצֶת בִּמְלֹא כָּבְדָה כָּל הַהִסְטוֹרְיָה הַנְּפוּחָה

שֶׁל אַנְגְלִיָּה הַחֲדָשָׁה, שֶׁל הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ נוֹאָשׁוֹת

שְׁבוּעַיִם אוֹ שְׁלשָׁה – כַּמָּה פְּעָמִים מִבֵּין הַסּוֹרָגִים

נֶחֱלַצְתָּ לְבַסּוֹף וּכְמוֹ זִקּוּק הִצְלַחְתָּ לְזַנֵּק

יָשָׁר אֶל בֵּין הַסּוֹרָגִים שֶׁל מַחְלָקָה סְגוּרָה,

כָּפוּת בִּרְצוּעוֹת הָעוֹר אֶל הַמִּטָּה,

הָלוּם בְּהֶלֶם חַשְׁמַלִּי אוֹ בִּזְרִיקוֹת הָאִינְסוּלִין

כְּדֵי שֶׁתֵּרָפֵא, תָּשׁוּב כָּנוּעַ וְנִרְפֶּה –

Cured. I am frizzled. stale and small

אֶל סוּגָרוֹ שֶׁל בַּיִת בְּלָבָן־שָׁחוֹר בְּמַרְלְבְּרוֹ

אוֹ בְּדוֹמֶה רְחוֹב מֵעַל מִסְגֶּרֶת הַגִּנָּה

אוֹ מִסְגַּרְתּוֹ שֶׁל שִׁיר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת,

גַּם הוּא כַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת

שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַשֶּׁהוּ מְאֹד מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

מַמָּשׁ בְּרֶגַע אַחֲרוֹן, וְרַק הִבְהוּב מִמֶּנּוּ עוֹד שָׂרַד

בַּזִּכָּרוֹן, בְּטֶרֶם הֶחֱזִירוּהוּ לַחַיִּים

כְּמוֹ הַקִּינְג קוֹנְג שֶׁרָאִיתִי בְּמַנְהֶטֶן אָז בַּקַּיִץ

שֶׁעָבַר כְּמֶחְוַת כָּבוֹד לַקִּינְג קוֹנְג הַהִיסְטוֹרִי,

אֵיךְ מֵעַל שְׁחָקֵי הָאֶמְפַּיֶר סְטֵיט הוּא הִתְרוֹמֵם עֲנָק

בְּאַהֲבָתוֹ הֲלֹּא מֻשֶּׂגֶת, כְּמוֹ אָז לִפְנֵי הַיֶּלֶד הַנִּשְׁנָק

נִרְגָשׁ בְּמַחֲשַׁכֵּי קוֹלְנוֹעַ יְרוּשַׁלְמִי, גּוֹרִילָה אַדִּירָה וּמְלֵאָה

אֲוִיר שֶׁעַד הַבֹּקֶר הִתְרוֹקֵן הַשֵּׁד יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה חוֹר

וְרַק סְמַרְטוּט הַפְּלַסְטִיק עוֹד נוֹתַר שָׁם מֵאָחוֹר

עִם כָּל הָרוּחַ שֶׁיָּצְאָה. וְתִשָּׁאֵר תָּמִיד.

4. איך הוא אורב

נָתוּן: חֹרְשַׁת שְׁנֶלֶר, בֵּית הַיְתוֹמִים הַסוּרִי

מִן הַטֶּבַח הַמָּרוֹנִי, Herr Jesu lieber Heiland

Erbarme Dich unser, בָּתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַגּוֹתִיּוֹת

מִן הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר, בָּתֵּי הָעִוְרִים בַּקּוֹרְדְּרוֹי הַחוּם

עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם, אֹרֶן יְרוּשָׁלַיִם, פִּתּוּלֵי הַזַּיִת,

נַפְתּוּלֵי גִּזְעוֹ סְבִיב חֲזָזִית הַסֶּלַע,

סְבִיב עִיר אֲבָנִים מְפַתֶּלֶת טֵרַסּוֹת

סָבִיב לְעַצְמָה, סֻכַּת הַשְּׁמִירָה שֶׁל עַבְּדַאללָּהּ

רַק קוֹלוֹ יִשָּׁמַע בַּכֶּרֶם, גַּנֵּי הַפְּרִי, הָעֻזְרָד,

הַשָּׂדֶה הַמְטֹרָף מֵאַרְל, שְׂדֵה הָאֹזֶן הַכְּרוּתָה,

קְצִיר חִטִּים, סֵיפָנִים, דְּגָנִיּוֹת, נִירִית הַקָּמָה

בְּלַהַב חֶרְמֵשׁ מִתְהַפֵּךְ שֶׁל פַלָּחִים מִלִיפְתָא,

פַּחֵי מַיִם לְאִטָּם בִּשְׁבִיל חֲמוֹרִים,

שְׁבִיל נְמָלִים, תַּרְמִילֵי הָאַסְפֶּסֶת, עִגּוּלֵי חֶרְיוֹנִים

נִשָּׂאִים עַל גֵּוָן

וְהִנֵּה שֶׁלֶג.

אֵיזוֹ אִלְּמוּת כִּסּוּפִים נוֹאֶשֶׁת אֶל הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר,

מֵעַל זְנָבוֹ הָאַרְסִי שֶׁל הָעַקְרָב הַצָּהֹב

כָּקֶשֶׁת, מִתַּחַת לָאֶבֶן הַקְּפוּצָה, מֵעַל לָאֶבֶן

הַתּוֹשֶׁבֶת, אֵיךְ הוּא אוֹרֵב לְשׁוּבָהּ שֶׁל הָעִיר

הַקּוֹצִית בֵּין שָׁרְשֵׁי הָאֹרֶן שֶׁפִּתְאֹם הוּא אַשּׁוּחַ.

כִּי פּוּרִים חָלַף הָלַךְ לוֹ.

יֶלֶד מְבוֹסֵס בַּשֶּׁלֶג. מְלַקֵּט פִּטְרִיּוֹת

בֵּין אִיִּים מַפְשִׁירִים שֶׁל טְחָב

תְּחוּבִים בֵּין עֲצֵי הָאֹרֶן

עַבְּדְאַללָּהּ.

צַעֲקָתוֹ הַקְּרֵבָה.

הַנַּבּוּט.

יֶלֶד מְשֻׁתָּק לְהִמָּלֵט.

מַעֲמִיק לִשְׁקֹעַ.

רָץ בַּמָּקוֹם כְּבַחֲלוֹם.

בַּחֲלוֹם?

פִּתְרוֹן חֲלוֹם בְּהָקִיץ אוֹ לֹא

בְּהָקִיץ. כִּי מַה שֶּׁנָּתוּן מֻפְרָךְ מֵעִקָּרוֹ.

גַּם הַחֹרְשָׁה וְגַנֵּי הַפְּרִי.

גַּם כֶּרֶם עַבְּדְאַללָּהּ וְהַפַלָּחִים מִלִּיפְתָא.

הַבֵּט לְפָנֶיךָ: בָּתֵּי תֵּבוֹת סָבִיב לְצִיר

אַסְפַלְט מָתוּחַ מֵרֵאשִׁיתָם שֶׁל הַצִּירִים,

הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, לְיִרְמְיָהוּ בַּר־אִילָן

כְּבִישׁ רַב מַסְלוּלִי עִם גֶּדֶר הַפְרָדָה,

חוֹלֵף אֶת הַמִּרְפֶּסֶת הַקְּטוּמָה, מַשִּׁיק לְבֵית מוֹעֵד

לְכָל חַי, וְהָלְאָה אֶל רָמוֹת אֶשְׁכּוֹל,

אֶל הַסּוּפֶּר, אֶל הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי,

חָג כְּקֶשֶׁת, מִתְיַשֵּׁר וְהָלְאָה

צִיר שָׁלוּחַ לְפָנִים

---

כשהכריש הזקן ימיו קרבים

מאת

אבנר טריינין

¹

כְּשֶׁהַכָּרִישׁ הַזָּקֵן יָמָיו קְרֵבִים

הוּא מַתְחִיל לַעֲלוֹת. פָּחוֹת וּפָחוֹת

הַלַּחַץ. פָּחוֹת וּפָחוֹת הַדַּחַף.

יָמָיו כָּבְדוּ בִּמְעָרוֹת הַמַּיִם, וְזֵכֶר

סְנַפִּירִים עַזִּים טוֹרֵד מְנוּחָתוֹ.

הָאוֹקְיָנוּס שֶׁרָבַץ עָלָיו. וּמִיהוּ

שֶׁנָּתַן בּוֹ כֹּחַ לִפְלֹחַ תַּבְנִית הַגּוּף,

נוֹשֵׁם וָחַי, בְּמֶרְחֲבֵי הַמָּוֶת הַקָּפוּא,

דָּחוּס בֵּין עַמּוּדֵי גְרָנִיט, בְּלֵב

הַדֶּרֶךְ אֶל כִּבְשְׁנֵי הָאֲדָמָה?

עַתָּה עָיֵף. וְהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה.

צְלִיל צְלִיל פּוֹשֵׁט בַּאֲבָרָיו. הוּא בָּא.

הָאוֹר מַקְהֶה אוֹתוֹ. אַךְ הוּא חַיָּב לִרְאוֹת.

וְאַחַר־כָּךְ קָרוֹב אֶל הַחוֹפִים. וּכְבָר יוֹרְדוֹת

סִירוֹת הַדַּיִג הַקַּלּוֹת. הַצִּלְצָלִים וּרְשָׁתוֹת

מְרַפְרְפוֹת עַל פְּקָקֵי הַשַּׁעַם. וּבְכֵן זֶה הַכֹּל.

אוֹ חֻלְשָׁה בִּלְבַד הִיא שֶׁתְּקָפַתּוּ.

כְּשֶׁתַּעֲבֹר, הֵן מַשֶּׁהוּ חַיָּב לְהִתְגַּלוֹת.