עֶרֶב הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי וְהַמַּאֲמִינִים

מַאֲמִינִים: הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה

        זֶה הָאֶלֶף יְבִיאָהּ

הוֹ, בּוֹא אֵלַי בּוֹא אֵלִי

        לַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה

וּמְשִׁיחַ הַיְּהוּדִים –

        הִכּוֹנוּ, הִכּוֹנוּ –

כֻּלּוֹ חֹלִי וּמַרְעִין,

אוּלַי תָּבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה

        מֵאֲדוֹנֵנוּ הַמָּשִׁיחַ

שֶׁיִּגְאָלוּנוּ זֶה מִזֶּה

        וִינִיחוּנוּ לְנַפְשֵׁנוּ

שֶׁתָּבוֹא לִבְסוֹף אֶל הַמְּנוּחָה

        עַל סַף הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי

בְּקָפֶה רֶגְ’יוֹ רֶנֶסַנְס,

זֶה תַּלְמִידוֹ שֶׁל קָרָוָג’וֹ

וּמְכוֹנַת אֶסְפְּרֶסּוֹ רִאשׁוֹנָה

מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל הַמֵּאָה,

וּמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא אֲנִי

שׁוֹתֶה אֶסְפְּרֶסּוֹ־אַמָּרֶטוֹ

בִּקְצֵה הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי.

כָּל כָּךְ לְאַט הַבֹּקֶר

הִתְרַפֵּק, עָלָה, נִמְלָא

וּכְבָר יוֹרֵד מַהֵר כָּל כָּךְ

מַהֵר וּלְפִיכָךְ הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר

אֲנִי עָתִיד, הַזִּכָּרוֹן,

הַכֹּל כַּחֹק וְכַיָּאוּת

לְפִי תּוֹרַת הַיַּחֲסוּת

לְלֹא כָּל קֶשֶׁר לִיחָסַי

אִתָּךְ, אִתִּי, שֶׁהַשָּׁנִים עוֹשׂוֹת

אוֹתָם לְאַט לְאַט לְנִשְׁלָמִים

יוֹשֵׁב בָּרֶגְ’יוֹ מְעַלְעֵל, סִפְרוֹן כָּתֹם

– קִצּוּר “לוּחוֹת הַזְּמַן שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה”

(רַנְדוֹם הָאוּז, נְיוּ־יוֹרְק, 91') –

אֲנִי קוֹרְאוֹ כְּתִיק מֻבְהָק שֶׁל מַחְלָקָה

סְגוּרָה: הַנַּ"ל מְסֻכָּן לְעַצְמוֹ וְלַסְּבִיבָה

עִם הֶתְקֵפִי טֵרוּף חוֹזְרִים נִשְׁנִים

וּרְגִיעָה, דִּכְדּוּךְ חָמוּר וּלְפֶתַע הִתְעַלּוּת

        שָׂטָן, מָשִׁיחַ, אֱלֹהוּת

(אַבְחָנָה זְמַנִּית: סַדּוֹמָזוֹכִיזְם סְכִיזוֹאִידִי)

תִּסְמֹנֶת נוּמֶרוֹלוֹגִית: הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי

הָאַרְבָּעִים, שְׁלשִׁים מֵאָה וְשֶׁבַע הַשָּׁנִים,

הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, הֶתְקֵף נוֹרָא וְאַחַר כָּךְ

מֵעֵין תְּקוּמָה, יָמִים שִׁשָּׁה, הִשְׁתּוֹלְלוּת

וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ שָׁקֵט כְּמוֹ לְמָשָׁל

בְּסוֹף הָאֶלֶף הָרִאשׁוֹן, גֶּרְבֶּרְט, מָתֶמָטִיקַאי,

לְיָמִים הָאַפִּיפְיוֹר סִילְוֶסְטֶר הַשֵּׁנִי,

שֶׁחוּץ מִיֶּתֶר סִגּוּלָיו וְחִדּוּשָׁיו

        (הַסְּפָרוֹת הָעַרְבִיּוֹת, הָאַצְטְרוֹלָב)

הִמְצִיא, כָּךְ אוֹמְרִים, אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֶּכָנִי,

זֶה הַזְּמַן הַמַּתַּכְתִּי, הַקְּפִיצִי, הָאוֹרֵב,

שֶׁאֶת שִׁנּוֹ אֵינוֹ חוֹלֵץ בְּטֶרֶם תִּנָּעֵץ

בַּטֶּרֶף הַשְּׁנִיָּה, מוֹנֶה צֵידוֹ

עַל לוּחַ הַשְּׁנִיּוֹת –

לֹא כַּחוֹל הַמְחַלְחֵל לְאַט מֵחוֹף

הַיָּם שֶׁמְּעַרְסֵל כָּחֹל אֶת אַצּוֹתָיו,

אוֹ לֶס מִדְבָּר הַמְדַנְדֵּן גְּמַלָּיו

לוֹהֵט אֶל הַדְּקָלִים, אוֹ כּוֹכָבִים

הַמְחַלְּקִים הַזְּמַן לָחֳדָשִׁים, יָמִים

וּשְׁעָתָם, אוֹ צֵל מַחֲלִיק כַּצֵּל

        אַחַר הָאוֹר וּמְחַלְּקוֹ

עַד הֵאָסְפָם

בַּסֵּפֶר עַל הַשִּׁעֲמוּם, שִׁעֲמוּם שְׁמוֹ (עַד סוֹפוֹ

לֹא הִצְלַחְתִּי לִקְרֹא) מָצָאתִי כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ

שֶׁהַמֻּשָּׂג שִׁעֲמוּם הֻכְנַס לְשִׁמּוּשׁ רַק בַּמֵּאָה הַי"ח

וַאֲנִי לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁמֻּכָּר בְּהֶחְלֵט הוּא

אַף לִכְלָבִים עֵת לֹעָם הַנִּפְעָר נֶהְפָּך לְפִהוּק

הַנִּתְלָשׁ וְנִתְלֶה בָּאֲוִיר כַּעֲנָן־הַזְּבוּבִים מִתְרוֹמֵם

וְחוֹזֵר כְּבָר לִנְחֹת עַל פָּנָיו

שֶׁל יֶלֶד חֲסַר כָּל עִנְיָן הַתּוֹלֵשׁ לְאֶחָד

אֶת כְּנָפָיו: עַד מָתַי כָּךְ יוּכַל

הוּא לִחְיוֹת לְלֹא כָּל יְכֹלֶת לָעוּף –

נִצָּנֵי סַקְרָנוּת מַדָּעִית (שֶׁפִּרְיָהּ הוֹ זָכִינוּ

לִטְעֹם) כְּמוֹ זוֹ שֶׁהִקְדִּים לְהִפְגִּין אַסְפַּסְיָנוּס

כּוֹבֵשׁ יְהוּדָה בְּעָמְדוֹ מוּל יַמַּת הָאַסְפַלְט,

הוּא הַיָּם הַקַּדְמוֹן, וּכְדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן

אֶת שְׁבוּיָיו הוּא צִוָּה לְהַשְׁלִיךְ, בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּבוּלִים

זֶה לָזֶה, אֶל מֵימָיו הַכְּבֵדִים שֶׁל הַיָּם: לִמְדֹּד בְּדִיּוּק

אֶת הַזְּמַן עַד לְמַעְלָה יָשׁוּבוּ לָצוּף.

הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי, אֶלֶף הָעֵינַיִם,

הָרַיְךְ שֶׁל אֶלֶף הַשָּׁנִים,

רִילְקֶה מַלְאָכָיו, תֹּפֶת מַלְאָכִים

בִּשְׁנַיִם יְכַסֶּה פָּנָיו

לֹא יִרְאֵם וָחַי

כִּי יְרֵאָיו קְטוּלִים

בְּאֶלֶף אֲלָפִים מִינֵי מִיתוֹת

בְּצֵל כְּנָפָיו הֵם חֲסוּיִים

כִּי מַהוּ אֶלֶף לְפָנָיו לְלֹא פָּנָיו?

בְּחֵץ הַזְּמַן נִמְחַצְנוּ לְהִגָּאֵל

בַּמֶּה לֹא הֶאֱמַנּוּ?

שָׂפָם סִמְּרָנוּ לְלֹא צְלָב, בַּקֶּרֶס, בַּמַּגָּל,

לַשָּׁוְא הָיוּ כָּל נִסּוּיֵינוּ מְעֻנִּים

לְהִשְׁתַּחֵל אַף לְזַמֵּר אֶת פְּאֵרוֹ,

תִּפְאֶרֶת מַלְאָכָיו בִּצְבָא יָמֵינוּ

הַסְּפוּרִים, וּמַה נִּשְׁאַר לָנוּ מֵחֹמֶר

שֶׁנִּשְׁאַר מִפְלָט הָאַחֲרוֹן

בְּלִי מָה בְּלִי אָן כְּעַל בְּלִימָה

        בִּזְמַן־מֶרְחָב הַמִּתְעַקֵּם?

תְּנוּדוֹת שֶׁל רִיק בְּרִיק

        הַמִּתְאַבְּכוֹת בְּרִיק

מְמֻסְפָּרוֹת כֹּה לְהַפְלִיא

        בְּפִתּוּלי הַחֹמֶר הָאָפֹר

בְּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה בַּוִּילֶג' כְּמוֹ הַזּוֹנוֹת בְּאַמְסְטֶרְדַּם

תִּרְאֶה אוֹתָן לָרֹב בְּאוֹר הַנֵּיאוֹן מְעֻמְעָם, פּוֹתְחוֹת

גּוֹרָל, קוֹרְאוֹת בַּכַּף וּבַקְּלָפִים, בַּכּוֹכָבִים אוֹ בַּקָּפֶה,

כַּדּוּר הַבְּדֹלַח לְצִדָּן. חִיּוּךְ סַפְקָן יִכְבּשׁ הַפַּחַד לְמוּלָן,

אַךְ אֵין חֲשַׁשׁ: לֹא בְּפִיהֶן אֲשֶׁר חָזָה בַּלַּיְלָה בְּחַדְרוֹ

בָּעִיר סָלוֹן שֶׁבִּפְּרוֹבַנְס, בַּמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁל זֶה הָאֶלֶף

הַשֵּׁנִי, הָאִישׁ מִישֶׁל דֶּה־נוֹסְטֶרְדַּם עַל עֶרֶב הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי:

"בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע וִירָחִים שִׁבְעָה

מִמְּרוֹמָיו יֵרֵד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֵימָה

אֶת גֶ’נְגִיז־חָאן הוּא יְחַיֶּה

        וְאַחַר כָּךְ כִּלְפָנִים תִּמְשֹׁל בְּאשֶׁר מִלְחָמָה".

בְּכַף הַיָּד אֲנִי רוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים טוֹבוֹת אַךְ תִּזָּהֵר.

מִקַּו אַפּוֹלוֹ מִתְבָּרֵר: אַתָּה נוֹטֶה קְצָת לְהַמֵּר.

קַוִּים סוֹטִים מִקַּו הַלֵּב: אַתָּה נוֹטֶה קְצָת לְחַזֵּר.

בַּכּוֹכָבִים אֲנִי רוֹאָה: מַזַּל הַדְּלִי וְהַדָּגִים

זֶה כְּמוֹ דָגִים בַּדְּלִי, אֲבָל יֵשׁ לָכֶם מַזָּל, זֶה יִפָּתֵר.

וְעוֹד בַּיָּד יֵשׁ מַחֲלָה, קְרוֹבָה, קָשָׁה, אַךְ תִּתְגַּבֵּר.

גַּם בַּכְּסָפִים יִהְיוּ קְשָׁיִים אֲבָל הַכֹּל עוֹד יִסְתַּדֵּר –

דְּבָרִים בְּרוּרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת גַּם הַלֵּב.

אוּלַי דּוֹמִים לָהֶם חָזְתָה לִיהוּדָה־לֵיבְּ בֶּן־אֲחוֹתְךָ,

כָּאן בַּתְּמוּנָה בְּצַד יָמִין, מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת אַחַת

בְּוַרְשָׁה בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלשִׁים שֶׁל הַמֵּאָה.

בשדות ליליים שועלה רעבה

תוקעת בדד

תקיעה אחת – וָדֹם.

(אסתר ראב)

תָּקוּעַ לוֹ כָּךְ בֵּין עָמוֹס לְיוֹנָה

בְּפֶרֶק אֶחָד הַנָּבִיא עוֹבַדְיָה

כְּמוֹ זֶהוּ הַכֹּל שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר

אוֹ אוּלַי לֹא גָמַר וְהוֹסִיף לַחֲזוֹת

דְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים בֶּעָתִיד הָרָחוֹק

אַךְ מַה שֶּׁרָאָה לֹא יָכֹל לְגַלּוֹת

אַף לְעַצְמוֹ שֶׁאֵלָיו עוֹד אָמַר:

מוּטָב לוּ גָמַר גַּם עִם הַשֵּׁם

שֶׁמִּכָּאן לְהַבָּא יִהְיֶה אוֹבֵדְיָה