בניתי בית באמצע האוקיינוס
חלונותיו הנהרות הזורמים מעיני
(“ים של אדמה”, אפולינר, בתרגום שושנה עמנואל)

מראות

מאת

אבנר טריינין

---

מנגנון

מאת

אבנר טריינין

הַדָּג הַזֶּה מִסִּין

תִּרְאִי כַּמָּה שָׁקוּף

הוּא מַיִם בְּמַיִם

רוֹאִים לוֹ אֶת הַכֹּל

הִנֵּהִי הַשִּׁדְרָה

הָאֹכֶל שֶׁנִּכְנָס הַפֶּרֶשׁ

שֶׁיּוֹצֵא צִנּוֹר הָרְבִיָּה

דְּפִיקוֹת הַלֵּב אוּלַי

פָּשׁוּט הוּא מִתְאַוֶּה

פָּשׁוּט הוּא מַנְגְּנוֹן

הַאִם אַתְּ מַקְשִׁיבָה

לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,

בַּחֶדֶר אוֹ בִּפְנִים,

נַנִּיחַ מַנְגִּינָה

---

[כמו אות ניתן]

מאת

אבנר טריינין

כְּמוֹ אוֹת נִתָּן וְהֵם סַבִּים

עַל עָמְדָם מִתְנוֹדְדִים אָנֶה

וָאָנָה מִתְגּוֹדְדִים כְּגוּשׁ

אָפֵל וּכְבָר פּוֹנִים מְעַט

לְפֹה מְעַט לְשָׁם וּבְלִי

כָּל אוֹת הֵם מִתְפַּלְּגִים

זֶה מוּל זֶה שְׁנֵי מַחֲנוֹת

מְעֻמָּתִים הֵם מִתְקָרְבִים

כְּמִתְנַגְּחִים וּלְפֶתַע נִרְתָּעִים

בִּמְלֹא הַכֹּחַ הֵם שָׁבִים

לְהִתְפַּזֵּר בֵּין הַמַּרְאוֹת

שֶׁבַּקֻּפְסָה, אַתָּה חוֹזֵר וּמְנַעֵר

אנשי הבוץ

מאת

אבנר טריינין

---

אלה תולדות

מאת

אבנר טריינין

“אֵלֶּה אַנְשֵׁי הַבֹּץ”, מַתִּיז בּוּזוֹ

מִן הַמָּסָךְ צַוַּאר הַפָּר וּגְלוּחַ רֹאשׁ

עַל יְהוּדִים, כּוּשִׁים, וְכָל הַשְּׁאָר.

(הוּא לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֱמֵהֶם

כִּי אִישׁ עָפָר הוּא מִסָּוָנָה ג’וֹרְגִ’יָּה).

"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אָדָם. אִישׁ וְאִשָּׁה בְּצֶלֶם אֵל

שָׁוִים בְּיַחַד נִבְרְאוּ בַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן. וּבַשֵּׁנִי

כְּבָר יֵשׁ תִּקּוּן: מִן הֶעָפָר יוֹצֵא הָאִישׁ

וְאַחֲרָיו קָשָׁה כְּצֶלַע הָאִשָּׁה.

בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ אַחַר כָּךְ, אוּלַי בְּסֶגֶת הַמַּבּוּל,

אַנְשֵׁי הַבֹּץ אָז נִגְבְּלוּ מִמַּיִם וְעָפָר",

שֶׁבַּשָּׂדוֹת הַחָרְפִּיִּים, מִתַּחַת לַבָּתִּים, לָרְחוֹבוֹת,

מִבֹּץ לְבֹץ מְבוֹסְסִים בְּנַעֲלַיִם קְרוּעוֹת. וְשָׁמַיִם שֶׁפָּרְצוּ

עַל עָנָן בִּשְׁחֹרִים וּכְמוֹ לְפִי אוֹת נֶהְפְּכוּ

לְצַמְּרוֹת זַרְזִירִים בַּעֲצֵי הָעֶרֶב בְּבֵית הַחוֹלִים,

שׁוֹאֲנוֹת מַחֲרִישׁוֹת אֶת צִוְחוֹת הַסַּבִּים

בְּכָתְנוֹת הַפַּסִים, אָנָה וָשׁוֹב בֵּין סוֹרֵג לְמִטָּה

בְּבֵית הַמְשֻׁגָּעִים בְּפֶתַח עִירִי,

שֶׁעִם סְלָעִים בַּחֲזָזִית, כּוּכֵי הֶקְדֵּשׁ מְעֻבָּשִׁים,

כַּחֲפַרְפֶּרֶת בְּחוֹרָהּ עֵינֵי יָשִׁישׁ הַמֻּפְתָּעוֹת

אֶל חֶרֶג יוֹם הַמִּשְׁתַּחֵל, וּשְׁלוּלִיוֹת שֶׁמַּחֲזִירוֹת

אֵלַי אֶת הַמַּרְאוֹת

---

סתוונית

מאת

אבנר טריינין

מִבֹּץ לְקוֹץ תָּנוּד עִירִי צְנוּפַת חוֹמָה

כְּמוֹ בַּרְדַּס הַנְּזִירִים חוֹמְקִים מֵרֹבַע הָאַרְמֶנִים

לָנוּד בַּמְּבוֹאוֹת, לִסְטוֹת וּלְכַפֵּר

פִּרְצֵי הַתַּאֲוָה שֶׁרֵאשִׁיתָם הַיְחוּמָה

הַחֲצָבִים, נֵרוֹת דַּקִּים שֶׁזִּקְפָּתָם

מִסְּבַךְ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים, וּכְבָר

לְלֹא כָּל אַקְדָמָה, בְּלֹבֶן וֶרֶד

עֶרְוָתָהּ, מִנְּזִירוּת הָאֲדָמָה

אֶל זִרְמָתוֹ שֶׁל הַיּוֹרֶה.

---

בוקר

מאת

אבנר טריינין

לרבקה¹

כָּל הַלַּיְלָה גָאוּ הַמַּיִם

וְלַבֹּקֶר עָמְדוּ. בּוּעָה

אַחַר בּוּעָה. רִפְרוּף

גִּבְעוֹל חָרֵד וְאַחַר כָּךְ

נִרְגָּע. כָּנָף נוֹגְעָה

קַלּוֹת וּכְבָר עוֹלָה. וּכְבָר

תּוֹסֵס רָקָב. וְגַם תָּבוֹא

יְרֹקֶת וּתְכַס אֶת כָּל

הַהֲזָיוֹת. הַרְחֵק מִכָּאן

זוֹרְמִים הַנְּהָרוֹת.

---

פרודות

מאת

אבנר טריינין

כְּמוֹ בַּמָּרָק הַפְּרֵיבִּיאוֹטִי בְּרֵאשִׁיתָם שֶׁל הַחַיִּים,

מִנַּיִן צָצוּ רֹאשָׁנִים, הַצְּפַרְדְּעִים, יַלְדֵי הַבֹּץ

בַּשְּׁלוּלִיּוֹת שָׁטִים בְּתוֹךְ תֵּבוֹת, פְּלָחִים שֶׁל חָבִיּוֹת

הַזֶּפֶת שֶׁנּוֹצְקָה כַּמַּגְמָה הַמֻּתֶּכֶת

לִכְבִישׁ רִאשׁוֹן כָּאן בַּשְּׁכוּנָה, פְּלָצוּר הַמִּתְהַדֵּק

לְצַוַּאר הָאֲדָמָה. חֲשֹׁב עַל הַסְּחִיפָה

מִן הֶהָרִים הַנִּבְגָּדִים, עַל הַטֶּרַסּוֹת כְּגַלְעֵד

אוֹ כִּסְרָטִים שֶׁל אֲבֵלוּת, וְלֹא עַל הַמָּרָק

הַפְּרֵיבִּיאוֹטִי אוֹ הִתְרַבְּדוּת הַבֹּץ בַּשְּׁלוּלִיּוֹת

וּמִזֶּה אֵיךְ מְחַשְּׁבִים אֶת מִסְפָּרָן שֶׁל הַפְּרוּדוֹת¹.

---

הביתה

מאת

אבנר טריינין

חֶשְׁכַת הַמַּיִם שֶׁעָלְתָה

        בְּחֶבֶל מִן הַבּוֹר

בַּחֲצַר הַבַּיִת מְגוֹרִי

וְנֶעֶרְתָה לְתוֹךְ בֹּץ שֶׁנִּגְבַּל

סָבַב עַל אָבְנָיו שֶׁל קַדָּר

נִקְלָה לְגָ’רָה שֶׁעַכְשָׁו בַּחֶדֶר

הַשְּׁרָבִי מוּרֶמֶת לִשְׂפָתָיו

שֶׁל אִישׁ הַבֹּץ אָבִי,

הוּא עָלָה מִתּוֹךְ הָאַשְׁלָג.

אִיִּים שֶׁל רְאִי מִתְקַלֵּף

אֵלָיו מַחֲזִירִים אֶת פָּנָיו

שֶׁבְּסַכִּין מַחֲלִידָה נֶחְשָׂפִים

וְאֶבֶן גִּלּוּחַ עוֹצֶרֶת הַדָּם,

הוּא מְנַסֶּה עוֹד לִפְרֹץ.

---

מכונת אמת

מאת

אבנר טריינין

דַּבֵּר עַל הַמַּרְאוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם תָּשׁוּב כְּמוֹ הָיוּ

עוֹד לְעֵינֶיךָ. הָעֵט כְּבָר זָז עַל הַנְּיָר.

תָּמִיד אָשׁוּב כָּל עוֹד אוּכַל אֶל הַפַּרְדֵּס

שֶׁלֹּא אוּכַל אֵלָיו לָשׁוּב. אֶל הַיָּמִים

בָּהֶם גָּבוֹהַּ מֵעָנָן לֹא גָבַהְתִּי מִן הָעֵשֶׂב

כְּמוֹ הָיָה זֶה גַן הָעֵדֶן בּוֹ כָּפַרְתִּי

מֵעוֹלָם, אַךְ לֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם

כֹּה קָרוֹב אֵלָיו כְּמוֹ אָז.

עוֹלִים הַדֹּפֶק הַזֵּעָה. זֹאת הִיא הַתְּגוּבָה

אוֹ יֶלֶד לוֹהֵט מִתַּחַת לַכִּלָּה? עֵינֶיךָ נְפוּחוֹת

רוֹאוֹת רַק חשֶׁךְ בִּצְרִיף הַלּוּל שֶׁל מְגוּרֶיךָ.

גִּרְגּוּר הַתְּעָלָה. רֵיחוֹת רְקַב הַתַּפּוּזִים.

הַכֻּסְפָּה תּוֹסֶסֶת. קוֹלוֹת הוֹרֶיךָ לוֹחֲשִׁים.

לְדוֹקְטוֹר טִיכוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. אוּלַי יוּכַל עוֹד לְהַצִּיל.

אוֹר הַבֹּקֶר הַכָּחֹל בֵּין הַזֵּיתִים וּבִרְכָתוֹ

שֶׁל הַפַלָּח עַל מַחֲרַשְׁתּוֹ מִן הַפְּלִשְׁתִּים.

אֶת לַהֲבָהּ דִּמִּיתִי הוּא כִּתֵּת.

יֶלֶד גּוֹאֶה בְּקָמַת נוּרִיּוֹת. מִתֵּל־אַרְזָה

לְלִיפְתָא חַלּוּקֵי הַוָּאדִי הַחַדִּים.

עוֹלִים הַדֹּפֶק הַזֵּעָה. זֹאת הִיא הַתְּגוּבָה

אוֹ רַק זִכְרוֹ שֶׁל רַעַד מִתַּחַת לַמִּטָּה? אֵינְךָ יָכוֹל עוֹד

לַעְצֹר יֶלֶד מִתְבַּיֵּשׁ בְּמִכְנָסַיִם רְטֻבִּים. קוֹלוֹת הַיְרִי

מִתְקָרְבִים. מִנֶּבִּי־סָמוּאִיל. מִלִּיפְתָא. מְאֹרְעוֹת 36.

מַרְתֵּף הַתְּנוּעָה בַּמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' יְרוּשָׁלַיִם

מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ שֶׁל הַגְּרוּזִינִי. וַהֲרֵי הֶאֱמַנְתִּי

שֶׁנִּגָּאֵל בַּפַּטִּישׁ וּבַמַּגָּל שְׁמוֹ יִתְגַדַּל.

עוֹלִים הַדֹּפֶק הַזֵּעָה. זֹאת הִיא הַתְּגוּבָה

אוֹ רַק זֵכֶר אַהֲבָה לֹא תָּשׁוּב עוֹד כְּמוֹתָהּ?

הָיִינוּ יַחַד תּוֹרָנִים. אֵיךְ הַגּ’וֹרָה בַּמַּרְתֵּף גָּאֲתָה.

מְאֹד נִסִּיתִי לְדַיֵּק. הַדֹּפֶק כְּבָר עוֹלֶה וְהַזֵּעָה.

---

פסטורלה

מאת

אבנר טריינין

רְגִיעָה בְּחֵיק הַטֶּבַע

אֵין כְּמוֹתָהּ לְהֵרָגַע

מִצְּרִיחַת סִירֶנָה מַחֲרִישָׁה

אֶת הַחִרְחוּר הָאַחֲרוֹן

בְּחֵיק דְּשָׁאִים וִיעָרִים,

עִפְעוּף כְּנָפַיִם רְקוּמוֹת

בִּכְחוֹל שָׁמַיִם בּוֹהֲקִים

כִּבְרַק הָעַיִן אֶל טַרְפָּהּ,

צִמְרוּר שְׁרִירִים מְקֻשָּׁתִים,

מְנוּסַת תָּמִיד לְלֹא מָנוֹס

        שֶׁסִּיּוּמָהּ בִּנְעִיצַת

נִיבִים, טְפָרִים, נִתְחֵי

כְּרָעַיִם שׁוֹתְתִים

שְׁקִיקָה כֹּה חֲרִישִׁית, וְעוֹד

צִמְרוּר אֶחָד וּרְגִיעָה.

טבועה

מאת

אבנר טריינין

---

בועה

מאת

אבנר טריינין

בּוּעָה הִיא רַק צוּרָה. וְכָךְ תִּיצוֹר

אוֹתָהּ: בְּמֵי סַבּוֹן תִּנְעַץ

קַשִּׁית הַפְּלַסְטִיק, הַנְּיָר,

רוּחַ בָּהּ תִּפַּח.

קְרוּם שֶׁל יֹפִי אָז יִפְרַח,

עוֹלֶה קְצָת נֶעְלָם.

צוּרָה בָּרוּחַ נִטְבְּעָה

בְּטֶרֶם תֵּעָלֵם.

---

טבועה

מאת

אבנר טריינין

הִנֵּה יִכְלוּ כָּל הַצּוּרוֹת עִם כְּלוֹת

עִסָּה חַסְרַת צוּרָה, נִפְתֶּלֶת, אֲפֹרָה.

צוּרַת הַבַּיִת, מֵם סוֹפִית, הִיא הַצּוּרָה

הָרִאשׁוֹנִית. בַּקַּרְקָעִית שֶׁל בּוֹר הַמַּיִם בְּתוֹכָהּ

טְבוּעָה מֵאָז צוּרַת אִשָּׁה

יֵשׁ אוֹמְרִים הִגִּיעוּ מַיִם עַד נַפְשָׁהּ.

צוּרַת הַשּׁוּק שֶׁלְּיָדָהּ. הַחֲצִילִית, הַתְּאֵנִית,

הַפַלָּחִית מִן הַכְּפָרִים, מִבֵּית אִיכְּסָא, סָמוּאִיל,

הַתַּפּוּזִית, הַלִּימוֹנִית מִן הַשָּׁרוֹן, וְעַל כֻּלָּן

מִתּוֹךְ שִׁכְרוֹן צִבְעֵי הַפְּרִי וְהַיָּרָק,

עִם הַסַּלִּים אָז תַּעֲלֶה צוּרָה אַחַת

כֹּה מְיֻחֶלֶת, יְגֵעָה, לֹא מְיַחֶלֶת,

לֹא לְמִי, לֹא לְמָה –

זוֹ אַתְּ אִמִּי שֶׁכָּךְ טְבוּעָה

אַתְּ בְּמֹחִי, עַד כְּלוֹת

---

תה

מאת

אבנר טריינין

יוֹם הִתִּיכָה שֶׁמֶשׁ גַּם נִתְּכָה וּרְקוּעִים

נוֹצְקוּ הֵם כְּאֶחָד בַּאֲגַמֵּי הַמֶּלַח יְרֻקִּים.

עַכְשָׁו בַּחֲשֵׁכָה שׁוֹקְעִים גְּבִישֵׁי הַקַּרְנָלִיט.

מִטְבַּח הַפּוֹעֲלִים. גַּלֶּבְסְקִי בְּכַפְתּוֹר הָרַדְיוֹ אֶת רוּסְיָה

מְחַפֵּשׂ. בְּרַעַשׁ רַב לְהַרְגִּיזָם אֶת כָּל אוֹיְבָיו,

אוֹיְבֵי הָרֶבוֹלוּצְיָה. בָּזֶה אַחַר זֶה הוּא מְשַׁלְּחָם,

עִם הַקְּלָלוֹת הָרוּסִיּוֹת, אֶל מְקוֹמָם בַּאֲחוֹרָיו.

חִרְחוּר מִלִּים לְלֹא מוּבָן, וּמָה הֵם הָאוֹתוֹת,

וְאֵיךְ הִגִּיעוּ כָּאן אֶל הַמָּקוֹם הֲכִי עָמֹק,

וּפִתְאֹם מִלּוֹת עֶרְגָּה וּכְבָר נֶחֱנָקוֹת.

מֻנָּח מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן, הַיָּם עַל מִשְׁכָּבוֹ.

אֶצְבְּעוֹת אָבִי הָאֲרֻכּוֹת בְּכוֹס הַתֵּה נֶאֱחָזוֹת.

---

שלוחה

מאת

אבנר טריינין

שְׁלוּחַת הַר הַצּוֹפִים כְּמֵזַח לַמִּדְבָּר שְׁלוּחָה.

שְׂדוֹת קָמָה נִירִית־קָמָה פְּרִיחַת הַזַּיִת סֵיפָנִים

אַבְנֵי גָדֵר שֶׁל הַכְּרָמִים אַף סְלָעִים מְאֻלָּפִים –

הוֹ בֹּקֶר יֶלֶד לַ"ג בָּעֹמֶר שְׂרִידֵי צוֹרֵר מְפֻחָמִים,

חַדַּת מַלְעָן הִיא הַשִּׁבֹּלֶת פְּרִיחַת שִׂמְלוֹת הַשִּׁירָאִים

הַנְּטִיפוֹת סַהֲרוֹנִים אֶל הַקָּדוֹשׁ שִׁמְעוֹן צַדִּיק

בַּמְּעָרָה בֵּין הַזֵּיתִים דִּשְּׁנוֹת־בּוּכָרָה מְיַדְלְלוֹת

עַל אִלְפָּסִים מַהְבִּילִים יָדְךָ בּוֹלֶשֶׁת כֹּה נִכְסֶפֶת

בִּסְבַךְ זִרְדֵי חַמְלֶה־מַלָּאן רוֹכְלֵי הַכָּעֵק

בִּמְצִלְתַּיִם מַקְצִיפֵי הַתָּמַרְהִינְדִי. וּמֵהֵיכָן נִימְפַת הַיַּעַר

וָרֹד רוֹחֵף הוּא שְׂעָרָהּ חֶזְיוֹן שָׁרָב יִגַּע אֶל פִּיךָ

וְיִמּוֹג, אַךְ בַּמַּטֶּה יָשׁוּב וְיַעֲלֶנָּה שַׂר הַיַּעַר

מִתֹּף הַפַּח הַמְלֹהָט, רוֹכֵל הַשַּׁעַר־אֶל־בַּנָּאת –

וּבְפִתְאֹם עַל פִּי תְּהוֹם

        נֶעְצָרִים כָּל הַמַּרְאוֹת

מְדֻקָּרִים בְּלַהַב שֶׁמֶשׁ וְהַצֹּר

חִזְרוּ אֵלֶיךָ בְּלִי מֵשִׂים לְמוּל הַמֵּזַח הַמּוּזָר

כָּאן בַּהַדְסוֹן מְנֻתָּק מִכָּל יְכֹלֶת מַעֲבָר

אֶל הַגָּדָה – עֲרֵמַת קוֹרוֹת וַחֲלֻדָּה

עַל גִּדְמֵי הָעֵץ הָרְקֵבִים, צוּרָה בִּלְבַד

לְלֹא חַיִּים אוֹ אֲחִיזָה כְּאִי זָעִיר הַמִּתְפּוֹרֵר

בְּתוֹךְ שְׁלוּחַת הָאוֹקְיָנוֹס מְאֻלֶּפֶת –

לַשָּׁוְא חוֹזְרִים וּמְנַסִּים הֵם לְהַסְעִיר

        וְלוּ אֶת זֵכֶר הֶעָבָר

---

נבי־סמואיל

מאת

אבנר טריינין

פָּעוּל נִפְעָל וְהִתְפַּעֵל, נָטוּשׁ נִפְקָד וּמִתְנַחֵל.

אַךְ עוֹד תָּשׁוּב לְהִתְפַּעֵל מִן הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר נִשְׁקָף

מֵרוֹם מִסְגַּד הַסָּמוּאִיל. וְהַשּׁוֹמֵר הָעֲרָבִי,

שׁוֹמֵר הַכְּפָר שֶׁבְּמֹחוֹ, לַתַּיָּרִים קָפֶה עִם הֵל.

וְגַם חֲמוֹר עִם קְצָת צַבָּר וְקִיקָיוֹן, וְאִם תִּרְצֶה מְאֹד

לִרְאוֹת תּוּכַל לִרְאוֹת שְׂרִידֵי מִבְנִים, לֹא בִּנְיָנִים

פָּעַל פִּעֵל, עָלָה בּוֹנֶה וּמְחַבֵּל.

וְאַתָּה בֶּן־אָדָם, קַח לְךָ מִתּוֹךְ הַתֵּל

מַחֲבַת בַּרְזֶל אוֹ לְבֵנָה שָׂרְדָה מִקִּיר

וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ אֶת הַכְּפָר, הַרְבֵּה אָדָם

וּבְהֵמָה רַבָּה, וְנָתַתָּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ

        בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר

---

צפה

מאת

אבנר טריינין

תִּכְלֶה גַם אֵין־צוּרָה כִּכְלוֹת כָּל הַצּוּרוֹת.

עַלְעוֹל כְּנָפַיִם מְעַרְבֵּל אֶת פַּרְפְּרֵי לַבְנִין הַכְּרוּב

מִבּוֹר הַפְּסֹלֶת וְהַסִּיד הֵם נִתָּזִים,

וְצַעֲדֵי הַיֶּלֶד בַּקּוֹצִים בְּנֵד אָבָק הַמִּסְתּוֹלֵל

בִּקְצֵה הַקַּיִץ. פִּרְיוֹן הָאֳרָנִים אֵלַיִךְ אָז

יָבוֹא, שׁוֹקַעַת וְצָפָה, שׁוֹקַעַת וְצָפָה

---

אמיתה

מאת

אבנר טריינין

¹

בֵּין הָיֹה הָיָה לִהְיוֹתִי

זֶה הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הָיִיתִי לְאֵינִי

רוֹאֶה עוֹד לְאֵין גְּבוּל

תִּימְרַת הָעֵשֶׂב בַּפַּרְדֵּס

בִּזְהַב תַּפּוּחַ נְמוֹגָה

וְאוֹתָךְ הַמַּכְתִּירָה קַרְקֶפֶת לְבָנָה

בִּקְצֵה גִבְעוֹל שֶׁל אַמִּיתָה

כַּמַּלְמָלָה וְסַלְסָלָה שֶׁל אָן

מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה הָעֲרוּפָה –

צוּרַת הַפֶּרַח שֶׁחִלַּצְתְּ

מִשִּׁעְבּוּד הַחֹמֶר הַנִּרְקָב

כְּמוֹ הָיְתָה זוֹ הָאֱמֶת

לָאֲמִתָּהּ, הוֹ קַרְקֶפֶת לְבָנָה

---

אדמה

מאת

אבנר טריינין

רַק צוּרָה תִּרְאֶה צוּרָה.

כִּי דֶרֶךְ אֲדָמָה נִרְאֶה אֲדָמָה,

דֶּרֶךְ מַיִם מַיִם,

דֶּרֶךְ אֲוִיר אֲוִיר בָּהִיר,

דֶּרֶךְ אֵשׁ אֵשׁ זוֹהֶרֶת

(אמפדוקלס)

רַק אֶת סוּגוֹ יִרְאֶה כָּל סוּג

וְרַק אֲדָמָה בָּאֲדָמָה תִּרְאֶה.

---

לפתע ליזבטה

מאת

אבנר טריינין

“לְפֶתַע לִיזָבֶטָה”, פָּסוּק חוֹזֵר נִנְעָץ

כִּמְסֻמָּר בְּיוֹמָנוֹ שֶׁל מְחַבֵּר

הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ. פַּעַם לֵאָה (גַּם כֵּן

מֵתָה. לֹא הִגִּיעָה לְגִילִי)

שָׁאֲלָה בַּסֶּמִינָר: רַסְקוֹלְנִיקוֹב

        אֶת מִי רָצַח?

וּלְפֶתַע לִיזָבֶטָה. תֻּמָּתָהּ.

בְּטָעוּת הִיא גַם כֵּן מֵתָה

        (לֹא זָכַרְתִּי) מִיָּדָיו.

חֲלוֹם הַסּוּס וְהַגַּרְזֶן. לִיזָבֶטָה.

הַדָּם הַזֶּה. לִיזָבֶטָה.

בְּכָל כֹּחָהּ הִיא נֶאֱחֶזֶת

בַּנְּיָר, טָעוּת דְּפוּס שֶׁנִּדְחֲקָה

הָרֶגַע לְמֹחִי, יוֹשֵׁב כָּאן בְּמִיקוֹנוֹס,

מִסְעָדָה יְוָנִית, בְּקֶרֶן הָ־14 וְהַשְּׁבִיעִית

מֵעַל מִנְהֶרֶת הַתַּחְתִּית כְּבוֹר סְפִיגָה

מַצְחִין לְלֹא תַּחְתִּית. הֲרֶחֶם־הַשְׂכָּרָה

מֹחִי, פֻּנְדָּק לְזֶרַע זָר נִזְרַע

בְּשִׁגָּיוֹן, גַּחֲמַת פִּרְיוֹן לְלֹא פֻּרְקָן

הוּא כְּעַצְמִי שֶׁבְּמִקְרֶה

נִזְרַע בָּרֶחֶם שֶׁל אִמִּי

לֵאָה לִיזָה שֶׁמִּזְּמַן הִיא נְמַקָּה

אוֹ כָּךְ אוֹמְרִים –

        הִיא נִמְחֲקָה

מִסֵּפֶר הַחַיִּים.

---

יופי

מאת

אבנר טריינין

הַבֹּקֶר רָאִיתִי אֶת פָּנַיִךְ לָרִאשׁוֹנָה.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי אַתְּ וְסָפֵק אִם אֵדַע

אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִית כָּךְ

יָפָה. גַּם הָאֹדֶם הָעַז, הַגַּס, אֶת בַּהַט

עוֹרֵךְ כֹּה הָלַם. הוֹ מַה יָּפִית

בְּחָלְפִי עַל פָּנַיִךְ מֻכְפָּלִים בְּעַשְׂרוֹת אַקְרָנִים

בַּחֲנֻיּוֹת הָאֶלֶקְטְרוֹנִיקָה, רְח' הָ־14,

בֵּין בָּזָרֵי מְצִיאוֹת, בְּשָׂמִים, עֶזְרֵי יֹפִי

קָפֶה־מִסְעָדָה סָרָגוֹסָה, נוֹכְלֵי קֻבִּיָּה,

קְלָפִים, אֵדִים מַבְחִילִים שֶׁל טִגּוּן

בְּשָׂרִים מְפֻחָמִים, שְׁקֵדִים מְסֻכָּרִים, הֵיכַל

צְבָא הַיֶּשַׁע, רְחִישַׁת מִדְרָכָה מְזֹהֶמֶת,

זִיטִי בִּ־2.75$, נְזִירָה יְשִׁישָׁה אַט אַט

אֶל מִנְזַר זִיטָה הַקְּדוֹשָׁה, בֵּית הַנֶּשֶׁק שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק

הַמִּשְׁמָר הַלְּאֻמִּי, דִּיוִיזְיַת הָרַגְלִים 42,

בְּגָדִים, בְּגָדִים, יְלָדִים, הַכֹּל בְּדוֹלָר,

רֹאשֵׁךְ, מִשְׁיוֹ הַלָּבָן שֶׁל הַכַּר, זֵר חֲבַצָּלוֹת,

בְּרָקוֹ הַשָּׁחֹר שֶׁל הָאָרוֹן, פִּתּוּחָיו, רִפּוּדוֹ

הָאָדֹם שֶׁל הַמִּכְסֶה, יוֹרֵד עַל פָּנַיִךְ

---

סרט

מאת

אבנר טריינין

בְּוָשִׁינְגְטוֹן סְקְוֵר מַסְרִיטִים. כְּמוֹ בְּנִתּוּחַ

        מַזְרִימִים חַשְׁמַל כֵּלִים וְזַרְקוֹרֵי

עֲנָק וַאֲנָשִׁים רָצוֹא וָשׁוֹב

        כּוּשִׁי מַפְחִיד בְּרֹאשׁ גָּלוּחַ

מַעֲלֶה מוֹרִיד שָׁם לוּחַ

        אָטוּם שָׁחֹר לִפְנֵי הַלּוּחַ

הַלָּבָן עוֹלֶה יוֹרֵד מִן הַסֻּלָּם

        בְּמֶגָפוֹן צוֹוֵחַ עַל כֻּלָּם

וּכְבָר כֻּוְּנוּ הַמַּצְלֵמוֹת וְהֵיכָן הַשַּׂחֲקֲנִים

שְׁנֵי כּוֹבָעִים שֶׁל קָאוּבּוֹיִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם

        לַמַּצְלֵמָה (כַּנִּרְאֶה מַעֲרָבוֹן)

שְׁנַיִם בְּמִשְׁבְּצוֹת שָׁחֹר לָבָן

מְשַׂחֲקִים בְּשַׁח עַל הָאַסְפַלְט (זֶה הַמָּוֶת

בְּצִדָּם?) וְאוּלַי הַסִּינִית הַקְּטַנָּה

כֹּה אַוְרִירִית עַל הַסַּפְסָל הִיא לְבַדָּהּ

        (זֶהוּ סֶרֶט עַל בְּדִידוּת?)

בַּקְבּוּק הַיַּיִן בְּיָדָהּ. מִישֶׁהוּ חַיָּב לְאָהֳבָהּ

        אַךְ אֵין שׁוֹלֵחַ עַיִן לְעֶבְרָהּ,

עַד שֶׁלִּבְסוֹף בְּמֵעֵין תַּרְבּוּשׁ

אֶחָד פּוֹנֶה וּמְדַבֵּר אַךְ מִתְבָּרֵר

שֶׁאֶל עַצְמוֹ. אֲנִי מְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב

חוֹצֶה הַדֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן. אַךְ הַכּוּשִׁי הַגָּלוּחַ

מִמִּפְרָשַׂי מוֹצִיא הָרוּחַ

        מַחֲזִירֵנִי לַמָּקוֹם. עוֹד לֹא הִתְחִיל.

ערב האלף השלישי

מאת

אבנר טריינין

---

ערב האלף השלישי

מאת

אבנר טריינין

עֶרֶב הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי וְהַמַּאֲמִינִים

מַאֲמִינִים: הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה

        זֶה הָאֶלֶף יְבִיאָהּ

הוֹ, בּוֹא אֵלַי בּוֹא אֵלִי

        לַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה

וּמְשִׁיחַ הַיְּהוּדִים –

        הִכּוֹנוּ, הִכּוֹנוּ –

כֻּלּוֹ חֹלִי וּמַרְעִין,

אוּלַי תָּבוֹא לוֹ יְשׁוּעָה

        מֵאֲדוֹנֵנוּ הַמָּשִׁיחַ

שֶׁיִּגְאָלוּנוּ זֶה מִזֶּה

        וִינִיחוּנוּ לְנַפְשֵׁנוּ

שֶׁתָּבוֹא לִבְסוֹף אֶל הַמְּנוּחָה

        עַל סַף הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי

---

[בקפה רג'יו רנסנס]

מאת

אבנר טריינין

בְּקָפֶה רֶגְ’יוֹ רֶנֶסַנְס,

זֶה תַּלְמִידוֹ שֶׁל קָרָוָג’וֹ

וּמְכוֹנַת אֶסְפְּרֶסּוֹ רִאשׁוֹנָה

מִתְּחִלָּתָהּ שֶׁל הַמֵּאָה,

וּמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא אֲנִי

שׁוֹתֶה אֶסְפְּרֶסּוֹ־אַמָּרֶטוֹ

בִּקְצֵה הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי.

כָּל כָּךְ לְאַט הַבֹּקֶר

הִתְרַפֵּק, עָלָה, נִמְלָא

וּכְבָר יוֹרֵד מַהֵר כָּל כָּךְ

מַהֵר וּלְפִיכָךְ הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר

אֲנִי עָתִיד, הַזִּכָּרוֹן,

הַכֹּל כַּחֹק וְכַיָּאוּת

לְפִי תּוֹרַת הַיַּחֲסוּת

לְלֹא כָּל קֶשֶׁר לִיחָסַי

אִתָּךְ, אִתִּי, שֶׁהַשָּׁנִים עוֹשׂוֹת

אוֹתָם לְאַט לְאַט לְנִשְׁלָמִים

---

[יושב ברג'יו מעלעל]

מאת

אבנר טריינין

יוֹשֵׁב בָּרֶגְ’יוֹ מְעַלְעֵל, סִפְרוֹן כָּתֹם

– קִצּוּר “לוּחוֹת הַזְּמַן שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה”

(רַנְדוֹם הָאוּז, נְיוּ־יוֹרְק, 91') –

אֲנִי קוֹרְאוֹ כְּתִיק מֻבְהָק שֶׁל מַחְלָקָה

סְגוּרָה: הַנַּ"ל מְסֻכָּן לְעַצְמוֹ וְלַסְּבִיבָה

עִם הֶתְקֵפִי טֵרוּף חוֹזְרִים נִשְׁנִים

וּרְגִיעָה, דִּכְדּוּךְ חָמוּר וּלְפֶתַע הִתְעַלּוּת

        שָׂטָן, מָשִׁיחַ, אֱלֹהוּת

(אַבְחָנָה זְמַנִּית: סַדּוֹמָזוֹכִיזְם סְכִיזוֹאִידִי)

תִּסְמֹנֶת נוּמֶרוֹלוֹגִית: הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי

הָאַרְבָּעִים, שְׁלשִׁים מֵאָה וְשֶׁבַע הַשָּׁנִים,

הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה, הֶתְקֵף נוֹרָא וְאַחַר כָּךְ

מֵעֵין תְּקוּמָה, יָמִים שִׁשָּׁה, הִשְׁתּוֹלְלוּת

וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ שָׁקֵט כְּמוֹ לְמָשָׁל

בְּסוֹף הָאֶלֶף הָרִאשׁוֹן, גֶּרְבֶּרְט, מָתֶמָטִיקַאי,

לְיָמִים הָאַפִּיפְיוֹר סִילְוֶסְטֶר הַשֵּׁנִי,

שֶׁחוּץ מִיֶּתֶר סִגּוּלָיו וְחִדּוּשָׁיו

        (הַסְּפָרוֹת הָעַרְבִיּוֹת, הָאַצְטְרוֹלָב)

הִמְצִיא, כָּךְ אוֹמְרִים, אֶת הַשָּׁעוֹן הַמֶּכָנִי,

זֶה הַזְּמַן הַמַּתַּכְתִּי, הַקְּפִיצִי, הָאוֹרֵב,

שֶׁאֶת שִׁנּוֹ אֵינוֹ חוֹלֵץ בְּטֶרֶם תִּנָּעֵץ

בַּטֶּרֶף הַשְּׁנִיָּה, מוֹנֶה צֵידוֹ

עַל לוּחַ הַשְּׁנִיּוֹת –

לֹא כַּחוֹל הַמְחַלְחֵל לְאַט מֵחוֹף

הַיָּם שֶׁמְּעַרְסֵל כָּחֹל אֶת אַצּוֹתָיו,

אוֹ לֶס מִדְבָּר הַמְדַנְדֵּן גְּמַלָּיו

לוֹהֵט אֶל הַדְּקָלִים, אוֹ כּוֹכָבִים

הַמְחַלְּקִים הַזְּמַן לָחֳדָשִׁים, יָמִים

וּשְׁעָתָם, אוֹ צֵל מַחֲלִיק כַּצֵּל

        אַחַר הָאוֹר וּמְחַלְּקוֹ

עַד הֵאָסְפָם

---

[בספר על השעמום]

מאת

אבנר טריינין

בַּסֵּפֶר עַל הַשִּׁעֲמוּם, שִׁעֲמוּם שְׁמוֹ (עַד סוֹפוֹ

לֹא הִצְלַחְתִּי לִקְרֹא) מָצָאתִי כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ

שֶׁהַמֻּשָּׂג שִׁעֲמוּם הֻכְנַס לְשִׁמּוּשׁ רַק בַּמֵּאָה הַי"ח

וַאֲנִי לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁמֻּכָּר בְּהֶחְלֵט הוּא

אַף לִכְלָבִים עֵת לֹעָם הַנִּפְעָר נֶהְפָּך לְפִהוּק

הַנִּתְלָשׁ וְנִתְלֶה בָּאֲוִיר כַּעֲנָן־הַזְּבוּבִים מִתְרוֹמֵם

וְחוֹזֵר כְּבָר לִנְחֹת עַל פָּנָיו

שֶׁל יֶלֶד חֲסַר כָּל עִנְיָן הַתּוֹלֵשׁ לְאֶחָד

אֶת כְּנָפָיו: עַד מָתַי כָּךְ יוּכַל

הוּא לִחְיוֹת לְלֹא כָּל יְכֹלֶת לָעוּף –

נִצָּנֵי סַקְרָנוּת מַדָּעִית (שֶׁפִּרְיָהּ הוֹ זָכִינוּ

לִטְעֹם) כְּמוֹ זוֹ שֶׁהִקְדִּים לְהִפְגִּין אַסְפַּסְיָנוּס

כּוֹבֵשׁ יְהוּדָה בְּעָמְדוֹ מוּל יַמַּת הָאַסְפַלְט,

הוּא הַיָּם הַקַּדְמוֹן, וּכְדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן

אֶת שְׁבוּיָיו הוּא צִוָּה לְהַשְׁלִיךְ, בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּבוּלִים

זֶה לָזֶה, אֶל מֵימָיו הַכְּבֵדִים שֶׁל הַיָּם: לִמְדֹּד בְּדִיּוּק

אֶת הַזְּמַן עַד לְמַעְלָה יָשׁוּבוּ לָצוּף.

---

[האלף השני]

מאת

אבנר טריינין

הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי, אֶלֶף הָעֵינַיִם,

הָרַיְךְ שֶׁל אֶלֶף הַשָּׁנִים,

רִילְקֶה מַלְאָכָיו, תֹּפֶת מַלְאָכִים

בִּשְׁנַיִם יְכַסֶּה פָּנָיו

לֹא יִרְאֵם וָחַי

כִּי יְרֵאָיו קְטוּלִים

בְּאֶלֶף אֲלָפִים מִינֵי מִיתוֹת

בְּצֵל כְּנָפָיו הֵם חֲסוּיִים

כִּי מַהוּ אֶלֶף לְפָנָיו לְלֹא פָּנָיו?

בְּחֵץ הַזְּמַן נִמְחַצְנוּ לְהִגָּאֵל

בַּמֶּה לֹא הֶאֱמַנּוּ?

שָׂפָם סִמְּרָנוּ לְלֹא צְלָב, בַּקֶּרֶס, בַּמַּגָּל,

לַשָּׁוְא הָיוּ כָּל נִסּוּיֵינוּ מְעֻנִּים

לְהִשְׁתַּחֵל אַף לְזַמֵּר אֶת פְּאֵרוֹ,

תִּפְאֶרֶת מַלְאָכָיו בִּצְבָא יָמֵינוּ

הַסְּפוּרִים, וּמַה נִּשְׁאַר לָנוּ מֵחֹמֶר

שֶׁנִּשְׁאַר מִפְלָט הָאַחֲרוֹן

בְּלִי מָה בְּלִי אָן כְּעַל בְּלִימָה

        בִּזְמַן־מֶרְחָב הַמִּתְעַקֵּם?

תְּנוּדוֹת שֶׁל רִיק בְּרִיק

        הַמִּתְאַבְּכוֹת בְּרִיק

מְמֻסְפָּרוֹת כֹּה לְהַפְלִיא

        בְּפִתּוּלי הַחֹמֶר הָאָפֹר

---

[בחלונות הראווה]

מאת

אבנר טריינין

בְּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה בַּוִּילֶג' כְּמוֹ הַזּוֹנוֹת בְּאַמְסְטֶרְדַּם

תִּרְאֶה אוֹתָן לָרֹב בְּאוֹר הַנֵּיאוֹן מְעֻמְעָם, פּוֹתְחוֹת

גּוֹרָל, קוֹרְאוֹת בַּכַּף וּבַקְּלָפִים, בַּכּוֹכָבִים אוֹ בַּקָּפֶה,

כַּדּוּר הַבְּדֹלַח לְצִדָּן. חִיּוּךְ סַפְקָן יִכְבּשׁ הַפַּחַד לְמוּלָן,

אַךְ אֵין חֲשַׁשׁ: לֹא בְּפִיהֶן אֲשֶׁר חָזָה בַּלַּיְלָה בְּחַדְרוֹ

בָּעִיר סָלוֹן שֶׁבִּפְּרוֹבַנְס, בַּמֵּאָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁל זֶה הָאֶלֶף

הַשֵּׁנִי, הָאִישׁ מִישֶׁל דֶּה־נוֹסְטֶרְדַּם עַל עֶרֶב הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי:

"בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע וִירָחִים שִׁבְעָה

מִמְּרוֹמָיו יֵרֵד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֵימָה

אֶת גֶ’נְגִיז־חָאן הוּא יְחַיֶּה

        וְאַחַר כָּךְ כִּלְפָנִים תִּמְשֹׁל בְּאשֶׁר מִלְחָמָה".

בְּכַף הַיָּד אֲנִי רוֹאָה הַרְבֵּה שָׁנִים טוֹבוֹת אַךְ תִּזָּהֵר.

מִקַּו אַפּוֹלוֹ מִתְבָּרֵר: אַתָּה נוֹטֶה קְצָת לְהַמֵּר.

קַוִּים סוֹטִים מִקַּו הַלֵּב: אַתָּה נוֹטֶה קְצָת לְחַזֵּר.

בַּכּוֹכָבִים אֲנִי רוֹאָה: מַזַּל הַדְּלִי וְהַדָּגִים

זֶה כְּמוֹ דָגִים בַּדְּלִי, אֲבָל יֵשׁ לָכֶם מַזָּל, זֶה יִפָּתֵר.

וְעוֹד בַּיָּד יֵשׁ מַחֲלָה, קְרוֹבָה, קָשָׁה, אַךְ תִּתְגַּבֵּר.

גַּם בַּכְּסָפִים יִהְיוּ קְשָׁיִים אֲבָל הַכֹּל עוֹד יִסְתַּדֵּר –

דְּבָרִים בְּרוּרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת גַּם הַלֵּב.

אוּלַי דּוֹמִים לָהֶם חָזְתָה לִיהוּדָה־לֵיבְּ בֶּן־אֲחוֹתְךָ,

כָּאן בַּתְּמוּנָה בְּצַד יָמִין, מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת אַחַת

בְּוַרְשָׁה בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלשִׁים שֶׁל הַמֵּאָה.

---

[תקוע לו כך]

מאת

אבנר טריינין

בשדות ליליים שועלה רעבה

תוקעת בדד

תקיעה אחת – וָדֹם.

(אסתר ראב)

תָּקוּעַ לוֹ כָּךְ בֵּין עָמוֹס לְיוֹנָה

בְּפֶרֶק אֶחָד הַנָּבִיא עוֹבַדְיָה

כְּמוֹ זֶהוּ הַכֹּל שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר

אוֹ אוּלַי לֹא גָמַר וְהוֹסִיף לַחֲזוֹת

דְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים בֶּעָתִיד הָרָחוֹק

אַךְ מַה שֶּׁרָאָה לֹא יָכֹל לְגַלּוֹת

אַף לְעַצְמוֹ שֶׁאֵלָיו עוֹד אָמַר:

מוּטָב לוּ גָמַר גַּם עִם הַשֵּׁם

שֶׁמִּכָּאן לְהַבָּא יִהְיֶה אוֹבֵדְיָה

קדושת החיים

מאת

אבנר טריינין

---

[דברים ברורים]

מאת

אבנר טריינין

דְּבָרִים בְּרוּרִים אֵינָם כֹּה מֻגְדָּרִים.

עִם מְטוֹסִים טִילִים וְלַוְיָנִים

        לֹא מְצוּלוֹת הַיָּם מִדְבָּר אוֹ נְהָרוֹת

הֵם הַמַּגְדִּירִים אֶת הַגְּבוּלוֹת.

אַךְ הַדָּם אֲשֶׁר זוֹרֵם שָׁם לִפְעָמִים

        עֲדַיִן הוּא מַזְכִּיר שֶׁקַּיָּמִים.

מָה הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הַחַי וְהַדּוֹמֵם? בֵּין גּוּף

        הַמְחֻבָּר כֻּלּוֹ לַצִּנּוֹרוֹת וְהַגּוּפָה?

רְאֵה צְמִיחַת גָּבִישׁ מִן הַתְּמִסָּה הָעֲכוּרָה

אוֹ פְּעִימוֹת רֵיאַקְצְיָה כִימִית מְצִיפָה,

בְּצַלְחִית הַפֶּטְרִי הַשְּׁטוּחָה לְלֹא צוּרָה,

סַסְגּוֹן צוּרוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת מַעְגָּלִים וְלוּלָאוֹת

תּוֹפְחוֹת וּמִתְרַבּוֹת וּכְבָר אֶל הַמֶּרְכָּז

הֵן דּוֹעֲכוֹת, וּבַשֵּׁנִית לְהִבָּקַע לִפְרֹשׂ

כִּזְנַב־סְנוּנִית עַל שִׂיחַ־לֹא־עָלִים

בְּבֹקֶר־יֶלֶד־כֹּה־נִפְעָם: מִגֹּלֶם מְחֻרְיָן־יָבֵשׁ

בָּקְעָה פִּתְאֹם רוֹחֶפֶת מַרְעִידָה

כָּנָף שֶׁכְּמוֹ לָקְחָה אֶת הַקֻּפָּה כֻּלָּהּ –

אֶת כָּל הַיֹּפִי לְעַצְמָהּ. אוֹ וִירוּס, לְמָשָׁל,

אַרְכִיטֶקְטוּרָה נִפְלָאָה שֶׁל מַעֲטֶפֶת פְּרוֹטֵאִין

עַל הַמִּפְלָץ הַמִּשְׁתַּכְפֵּל בַּמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הָאֶלֶקְטְרוֹנִי.

גַּם קֶפְּלֶר בַּהֲזָיוֹתָיו טְרוּפוֹת־צְלוּלוֹת

עַל הַהַרְמוֹנְיָה שֶׁל הַיְקוּם, לֹא הָזָה הַרְמוֹנְיָה

שֶׁכָּזוֹ שֶׁל חֶלְקִיקִים־גַּלִּים הַמִּתְאַבְּכִים בּוֹנִים

נֶהֱרָסִים כְּדֵי לָקוּם לִבְסוֹף בְּצֶלֶם דְּמוּת

הַוִּירוּס, חַי הוּא אוֹ דוֹמֵם, כְּמוֹ נוֹף דּוֹמֵם

        (מוֹדֶרְנִי, פּוֹסְט־מוֹדֶרְנִי?)

בַּוִּילֶג' הַתָּאֵו חַיִּים, אוֹרוֹת הַנֵּיאוֹן מִתְחַלְּפִים:

פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם. בַּקְבּוּק הַמַּיִם.

קֻפְסָה שֶׁל פַּח. פֹּה וְשָׁם מַקְלוֹת

גַּפַּיִם. פִּסַּת קַרְטוֹן:

יֵשׁ לִי אֵידְס אֲנִי רָעֵב

---

[ברחוב וֶבֶרְלִי]

מאת

אבנר טריינין

בִּרְחוֹב וֶבֶרְלִי חֲנוּת סְפָרִים, “שְׁלשָׁה חַיִּים” שְׁמָהּ.

חַיִּים אֶחָד לְאָדָם, בֵּין עֵץ הַדַּעַת וְהַחַיִּים,

וּלְיַעֲקֹב שְׁנַיִם, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל.

כַּמָּה חַיִּים לְבֶנְאָדָם וּמַה הוּא עוֹשֶׂה בְּחַיָּיו?

וּמַה דַּעְתְּךָ עַל הַחַיִּים, עַל קְדֻשַּׁת הַחַיִּים, לְמָשָׁל?

מָוֶת לְרוֹפְאֵי הַהַפָּלוֹת, מָוֶת לְרוֹצְחֵי הָעֻבָּרִים!

מַה שָּׁם בֵּין נְחִילֵי אָדָם, בְּצַד הַכְּבִישׁ

הַמְזֹהָם – עֲרֵמַת אַשְׁפָּה? בֶּנְאָדָם?

אֱלֹהִים רַבִּים אַף לֹא אֶחָד, וְיֵשׁוּ הוּא בְּנוֹ.

אֶת גִ’ימִי סְווֹגַרְט בְּנָם, הָאֶוַנְגֶלִיסְט,

        אֵיךְ הוֹשִׁיעוּ מִסְּטִיּוֹתָיו.

גִ’ימִי סְווֹגַרְט טֶלֶּאֶוַנְגֶלִיסְט, אֵיזֶה יֵצֶר

שֶׁל חַיִּים, אֵיךְ הוּא קָם מִן הַסּוֹטִים

        וְשׁוּב הוּא רָץ עַל הַמָּסָךְ

אָמְנָם בְּעָרוּץ לֹא מְכֻבָּד (בֵּין שְׁנֵי סְרָטִים

כְּחֻלִּים בֵּינְתַיִם) אַךְ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם רְאִיתִיו

רָץ בַּחוּץ לִפְנֵי עֲדַת פּוֹרְטוֹרִיקָנִים

קְשֵׁי־יָמִים, קַלֵּי־דֶמַע, סוֹבֵב סוֹבֵב וּמְיַבֵּב,

אֵיךְ יֵשׁוּ אֶת חַיָּיו הִצִּיל וְהוּא עַכְשָׁו אָדָם אַחֵר.

וְהַמְתַרְגֵּם הַפּוֹרְטוֹרִיקָנִי, זֶה שֶׁרָץ מֵאֲחוֹרָיו,

אֵיךְ הִפְלִיא הוּא לְתַרְגֵּם כָּל יְבָבָה וִיבָבָה

---

העיקר להתלבש

מאת

אבנר טריינין

לֵיל נְדוּדִים אַחֲרֵי שְׁתִיָּה מֻפְרֶזֶת כְּשֶׁמֵּעֵבֶר לָאֵדִים

נִרְאוּ לִי כָּל בָּאֵי הַמְּסִבָּה כִּידִידִים בְּנֶפֶשׁ עִם הַבְּחִילָה

לַמָּחֳרָת, שֶׁגַּם קָפֶה הַבֹּקֶר הַשָּׁחֹר לֹא הוֹעִיל לַהֲפִיגָה וְעַכְשָׁו

בַּשֵּׁרוּתִים עִם עוֹד סֵפֶר מִי־יוֹדֵעַ־כַּמָּה עַל הַקּוֹסְמוֹלוֹגְיָה

הַחֲדָשָׁה שֶׁרָכַשְׁתִּי לִי אֶתְמוֹל בְּבַּרְנְס וְנוֹבְּל, יוֹשֵׁב וּמִתְאַמֵּץ

לָרֶדֶת לְעָמְקָן שֶׁל מִיתוֹלוֹגְיוֹת מוּזָרוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר

מִן הַקּוֹדְמוֹת, מַפָּץ אֶחָד גָּדוֹל אוֹ כַּמָּה מַפָּצִים בְּתוֹךְ יְקוּם

אֶנֶרְגְּיָה דְחוּסָה, זֵרָעוֹן שֶׁל כְּלוּם לְלֹא לְבוּשׁ

שֶׁל חֹמֶר כָּלְשֶׁהוּ, וְאַחַר כָּךְ הַחֶלְקִיקִים וְאַנְטִי־חֶלְקִיקִים,

קְוַרְקִים וְלֶפְּטוֹנִים וּגְלוּאוֹנִים וְהַשֵּׁד־יוֹדֵעַ־מָה,

בּוּעוֹת, בּוּעוֹת, הָעוֹלָמוֹת הַמַּקְבִּילִים כְּלוֹמַר אֲנִי אֵינֶנִּי

אֶלָּא אֹסֶף אֵינְסוֹפִי שֶׁל אֲנִיִּים הַמִּתְפַּצְּלִים וּמִתְמַזְּגִים,

כְּגוֹן הַטְּרוּבָּדוּר מִתַּחַת לְמִרְפֶּסֶת הַגְּבִירָה, רוֹצֵחַ סִדְרָתִי

מֵטִיל אֵימָה, אֲנִי אַחֵר מֵטִיל שׁוּרוֹת הָאֵלֶּה עַל הַדַּף וְכַיּוֹצֵא

בָּאֵלֶּה אֲנִיִּים בְּתוֹךְ מֶרְחַב־הָעַל הַמִּתְעַקֵּם בִּזְמַן הַמִּתְפַּתֵּל

חוֹזֵר עַל עִקְּבוֹתָיו, וְהַמּוּזָר מִכֹּל בַּדַּף הַבָּא:

שׁוּב מִתְבָּרֵר שֶׁאֵין קִיּוּם לְכָל הַמִּתְקַיֵּם מִבְּלִי אֲנִי

הַמִּתְבּוֹנֵן, אֲנִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב כָּרֶגַע עַל אַסְלָה, וַהֲרֵי זוֹ

אַחֲרָיוּת כְּבֵדָה מִנְּשׂא לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, אַטְלַס

עִם בְּחִילָה בְּמִכְנְסֵי פִּיזָ’מָה מֻפְשָׁלִים, וְעוֹד בְּשׂוֹרָה

הַמַּזְקִיפָה אֶת הָאֲנִי הַמְדֻלְדָּל: הָעוֹלָם נִבְרָא כְּפִי שֶׁהוּא

כְּדֵי שֶׁאֶבָּרֵא כְּפִי שֶׁהִנְנִי, וּלְפִיכָךְ אַף יֵשׁ סְבָרָה

שֶׁכֶּפֶל אִישִׁיּוּת וּסְכִיזוֹפְרֶנְיָה אֵינָם בְּגֶדֶר מַחֲלָה אֶלָּא הָרְאִיָּה

הַנְּכוֹנָה הַיְחִידָה שֶׁל הַקִּיּוּם הָאֱנוֹשִׁי בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּמָּשִׁי,

וְכֵן גַּם מִתְבָּרֵר כִּי שֶׁטֶף מִכְתָּבָיו שֶׁל יְדִידִי, מַקְס,

הַמֵּצִיף אוֹתִי לְסֵרוּגִין בַּהֲגִיגָיו עַל הָאֶנְטְרוֹפְּיָה,

הָעוֹלָמוֹת הַמַּקְבִּילִים, וְהַאִם הוּא, מַקְס, מִתְפַּשֵּׁט לְאֵין־קֵץ

אוֹ מִתְכַּוֵּץ וְאִם הוּא מִתְכַּוֵּץ הַאִם יַחֲזֹר וְיִתְפַּשֵּׁט

וּבְכַמָּה מְמַדִּים, בְּתוֹךְ מֶרְחָב פָּתוּחַ אוֹ סָגוּר, וְהַהֶמְשֵׁךְ

הוּא כָּרָגִיל בְּמַחְלָקָה סְגוּרָה עִם שֶׁטֶף כַּדּוּרִים, זְרִיקוֹת,

בְּכָל מִינֵי צְבָעִים מַכּוֹת שֶׁל הֶלֶם חַשְׁמַלִּי, וְאַחַר כָּךְ בְּהַדְרָגָה

הוֹלֵךְ הוּא וְנִרְגָּע, הוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן –

הִגִּיעַ זְמַן לָקוּם, הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים וְהַכִּיּוֹר הַמְגַהֵק

(צָרִיךְ לְהַזְמִין אֶת הַשְּׁרַבְרָב) וְהַפַּרְצוּף הַזֶּה מֵצִיץ

לִי בַּמַּרְאָה הַמִּתְקַלֶּפֶת כְּאֶחָד הַמִּתְקַשֶּׁה עֲדַיִן

לְהַחְלִיט מִי מֵאֲנִיָּיו הוּא הַמּוּזָר שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ בִּפְלִיאָה,

אֲבָל מֻכְרָחִים לְהִתְגַּלֵּחַ, לְהִתְרַחֵץ, וְהָעִקָּר לְהִתְלַבֵּשׁ.

מעלות אחז

מאת

אבנר טריינין

---

לא

מאת

אבנר טריינין

מָתַי הַנֵּצַח נֶעְלָם? בֶּן אַרְבָּעִים

אוֹ חֲמִשִּׁים אוֹ קְצָת

יוֹתֵר סְפָרִים עַל הַמַּדָּף שֶׁלֹּא

פָּנִים שֶׁכְּבָר סָפֵק אִם עוֹד

פְּרֵדָה שֶׁהִיא פְּרֵדָה וְלֹא

מִלָּה וְעוֹד מִלָּה לְלֹא

---

[המות הוא פסגת]

מאת

אבנר טריינין

הַמָּוֶת הוּא פִּסְגַּת הַדֶּמוֹקְרַטְיָה. גַּרְבַּיִם, סֵפֶר, יָד

תָּקִיץ הַבֹּקֶר עַל הַשָּׁד, יָה, אֵיזוֹ קֶשֶׁת מַדְהִימָה

וּכְבָר שָׁרָב, פְּרוּסַת הַלֶּחֶם הִיא פִּסְגַּת הַנְּמָלִים

בִּקְצֵה הַקַּיִץ שְׁפְּרִיץ יְרֹקֶת הַחֲמוֹר, צָלָף

קוֹצִים־וּמָה־עוֹד נָעִים גַּם הֵם אֶל הָרָקָב.

יוֹתֵר חַיִּים לַפְּלַסְטִיקִים, בַּקְבּוּק הַמִּיץ, הַחֻלְדָּה

תִּלִּים תִּלִּים הַחֶרְבּוֹנִים עִם בְּדַל עִתּוֹן לַאֲנָשִׁים

חוֹשְׁבִים. פַּחְמָן מֵימָן־וְעוֹד־מָה חַמְצָן גָּפְרִית

וְאַמּוֹנְיָה – הַכֹּל אֶחָד בְּלִי אַפְלָיָה, שִׁוְיוֹן גָּמוּר

שֶׁל הָאֲטוֹמִים. נִצְחוֹן הַזְּמַן הוּא נִצְחוֹנוֹ

שֶׁל חֹמֶר עַל פָּנֶיךָ, עָבֵי הַמַּיִם עַל הַקֶּשֶׁת.

קֶשֶׁת תִּירַשׁ קֶשֶׁת, לֹא אַתָּה אֶת חַיֶּיךָ.

תנועת הערש הקצובה

מאת

אבנר טריינין

---

[זה הזמן אשר]

מאת

אבנר טריינין

זֶה הַזְּמַן אֲשֶׁר בָּרָאנוּ, שָׁנָה וְחֹדֶשׁ, יוֹם

וּרְגָעָיו, מִתְּנוּעָתוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ

וּכְבָר שָׁב, כְּשׁוּב עַכְשָׁו אֶל עֲבָרוֹ

דָבָר דָּבוּר עַל מַחֲזוֹרוֹ, מַחֲזוֹר הַחשֶׁךְ

וְהָאוֹר, סִבּוּב גַּרְמֵי שָׁמַיִם בַּמֶּרְחָב,

הָלוֹךְ וָשׁוֹב תָּנוּד הַמְּטֻטֶּלֶת, גַּלְגַּל יַחֲרֹץ

שִׁנָּיו בַּזְּמַן, גָּבִישׁ שֶׁל קְוַרְץ הַמִּתְנוֹדֵד,

אֲטוֹם הַצֶּזְיוּם אֶת גַּלָּיו יַקְרִין,

הַלְמוּת הַדָּם בְּתוֹךְ עוֹרְקָיו, פִּרְצֵי הַתַּאֲוָה,

הַהַפְרָיָה, שֵׁשׁ שְׁנִיּוֹת מַחֲזוֹר הַנְּשִׁימָה,

עֲשִׂירִית שְׁנִיָּה גַלֵּי הַמֹּחַ בָּאֶנְצֶפָלוֹגְרָף –

הוּא הַזְּמַן אֲשֶׁר אוֹתָנוּ יַהֲרֹס.

כְּקוּם הַגֹּלֶם עַל יוֹצְרוֹ, קְרוֹנוֹס עַל אָבִיו בְּמַגָּלוֹ,

הַזְּמַן אֲשֶׁר נִבְרָא מִמַּחֲזוֹרָיו, אֶת מַחֲזוֹרָיו

הוּא יְכַלֶּה, יִדֹּם הַדָּם בְּתוֹךְ עוֹרְקָיו,

הַנְּשִׁימָה, גַּלֵּי הַמֹּחַ יִדְעֲכוּ. וְעוֹד הִבְהוּב

וְזֶה הַכֹּל. אָז חִלּוּפֵי הָרֶגַע וְהָאוֹר יִהְיוּ

כְּלֹא הָיוּ, כְּמוֹ הַשָּׁעוֹן וּמְחוֹגָיו הָיוּ רַק תַּחְבּוּלָה:

תְּנוּעַת הָעֶרֶשׂ הַקְּצוּבָה אֲשֶׁר הוֹלֶכֶת מְאִטָּה,

הוֹלֶכֶת מְאִטָּה, שֶׁנֵּרָגַע, שֶׁנֵּרָגַע

---

[לוח השנה]

מאת

אבנר טריינין

לוּחַ הַשָּׁנָה, לוּחוֹת חַמָּה וּלְבָנָה, זְמַן עִבְרִי

סַהֲרוּרִי בָּאָרֶץ הַחַמָּה, מְטַפֵּס עַל הַקִּירוֹת.

אָסוּר לְהַעִירוֹ, כָּךְ אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִפֹּל מִן הַגָּג,

שִׂים קְעָרָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהוּא קָם מִשְּׁנָתוֹ.

נְעָרִים בַּתְּנוּעָה מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה וּפִתְאֹם

מְנַתֵּר, זְכוּכִית בְּעֵינָיו. הֵיכָן אַתָּה רָץ –

מַה לְּךָ וְלַזְּמַן הַיְרֵחִי בְּאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ?

גְּפָנִים כּוֹרְעוֹת אֶל הֶעָפָר, שְׁדֵיהֶן מְמֻלָּאִים,

זְרִימַת דְּבוֹרִים מְסֻמָּמוֹת בְּבֹקֶר אֵין קֵץ

לָשׁוּב אֶל הָעֵדָה וּלְהַנְחוֹת בְּסִחְרוּרֵי מָחוֹל

שֶׁל שְׁמִינִיּוֹת בְּתוֹךְ כַּוֶּרֶת אֲפֵלָה שֶׁל צוּף

הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, כִּוּוּנוֹ וּמֶרְחַקּוֹ עַל פִּי כִּוּוּן

הַשֶּׁמֶשׁ בְּתוֹכָן. תֹּהוּ בֶּן צוּף, מַה לְּךָ וְלַיָּרֵחַ,

לְמַגָּלוֹ, לְמִלּוּאוֹ, רָזָיו וּרְמָזָיו, מְטֹרָפָיו

וּמִסְגָּדָיו, אִישׁ הַזְּאֵב לְאוֹת הַצְּלָב, טַמְטַם פְּרָאִים

בְּלִקּוּיָיו, מַחֲזוֹר הַצְּדָפוֹת בְּהִפָּתְחָן בִּגְאוֹת הַיָּם,

נְסִיגָתוֹ, מַחֲזוֹר נָשִׁים בְּעוֹנָתָן, בְּפִרְיוֹנָן,

יַרְחֵי שָׁנָה וְעִבּוּרָהּ, קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה –

דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה אַף שֶׁרָאִינוּ עַל פָּנָיו

אוֹתוֹ עָפָר וַאֲבָנִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ חֲרֵבָה.

הֲסוֹד כִּשְׁפּוֹ מַסֵּכוֹתָיו?

הִנֵּה הוּא דַק הַגֵּו כַּקֶּשֶׁת לְפָנָיו

לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם, הִנֵּה בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה

הוּא בַּעַל בְּעַמָּיו, כִּפְנֵי יָרֵחַ הֵם פָּנָיו,

וּכְבָר הוּא מִזְדַּקֵּן, הוּא מִצְטַמֵּק, גַּבּוֹ שָׁחוּחַ

אֶל מוֹתוֹ. אַךְ אֵין לִדְאֹג, הַכֹּל יָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ

מִיָּד אַחֲרֵי הַהַפְסָקָה, רוֹכְלֵי הַסֶּנְדְוִיץ', הַבָּטְנִים,

כְּשֶׁהַמָּסָךְ שׁוּב יַעֲלֶה אוֹתוֹ צָעִיר וּמִרְצָנִי,

תְּחִיַּת מֵתִים כֹּה חֲפוּזָה, לֹא רְצִינִית,

בְּפַאֲתֵי קוֹלְנוֹעַ אַפְלוּלִי שֶׁל דְּרַיְב־אִין אֲמֵרִיקָנִי

עִם כְּרִיךְ הַהַמְבּוּרְגֶר עַל הַמַּגָּשׁ וּמִין

חָפוּז וּמְמֻזְמָז, מִבְּלִי לָצֵאת מֵהַמְּכוֹנִית

---

מה השעה

מאת

אבנר טריינין

פַּעֲמוֹנֵי יוֹם א' שָׁעָה 10 פֹּה בַּוִּילֶג'

פִּנַּת בְּלִיקֶר הָ־11. תֵּאוּם מֻשְׁלָם

עִם שְׁעוֹנִי שֶׁעִם חִדּוּשׁ הַסּוֹלְלָה

לְמַסְלוּלוֹ חָזַר הַזְּמַן, אֲנִי, שִׁטּוּט הַבֹּקֶר.

יָרֹקכָּחֹלאָדֹם הִיא מְנִיפַת הַקָּקָדוּ

שְׁלשָׁה מַקּוֹר הֵם מַשְׁחִיזִים עַל חֹד

טְפָרִים מְעֻקָּלִים בְּתוֹךְ לִשְׁלֶשֶׁת קַשׁ עָבֹת

שֶׁל יַעַר טְרוֹפִּי מְקֻשְׁקָשׁ בְּמַעֲרֵה

חַלּוֹן הָרַאֲוָה וְתֻכּוֹנִים כְּלוּאֵי כָּנָף

הַמּוּעָפִים אֶל הַכְּתָלִים בְּנֵי תֻּכִּיִּים

הֵם לִי חוֹרְצִים צִיּוּץ אוּלַי לְזוֹ שֶׁמֵּאָחוֹר

פִתְאֹם הִיא צָצָה מַ’שָּׁעָה שׁוֹאֶלֶת מְטִיחָה

לִי בָּבוּאָה חָסְרַת שִׁנַּיִם בַּזְּכוּכִית

בְּלוּאַת סְחָבוֹת בְּלֹאבַּיִת פּוֹשֶׁטֶת יָד

אוֹ מְסֻמֶּמֶת. וְלִפְנֵי הָעֶשֶׂר וְעֶשְׂרִים

שֶׁאֲנִי מֵכִין לָהּ, שָׁב בּוֹדֵק אֶת שְׁעוֹנִי

        אִם הַכֹּל בּוֹ כַּשּׁוּרָה –

הִיא כְּבָר הָלְאָה אֵין לָהּ זְמַן

---

הסתכל בקנקן

מאת

אבנר טריינין

הִסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן וְלֹא בְּתוֹכוֹ

שֶׁכֵּן בְּתוֹכוֹ הוּא לֹא הַקַּנְקַן.

תַּלְתַּלֵּי הַכִּבְשָׂה הֵם הַכִּבְשָׂה

וְלֹא הַבָּשָׂר הַתָּלוּי מֵאַנְקוֹל.

קוֹלֵךְ אוֹמֵר כָּךְ וּפַעַם אַחֶרֶת

אַךְ בְּמֹחֵךְ מָה עוֹבֵר

כְּשֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת? מַה שֶּׁבָּרוּר

הֵם הַפָּנִים שֶׁמּוּל הָרְאִי

אַתְּ עַכְשָׁו מְפַדֶּרֶת, וְלֹא פִּתּוּלָיו

שֶׁל חֹמֶר אָפֹר אוֹ שֶׁל הַמְּעִי

וּפִיו מֵאָחוֹר, כְּשֶׁמִּפִּיךְ הַנִּפְלָא

יוֹצְאוֹת הַמִּלִּים. מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן

שָׁבִים לַמָּקוֹם. סִתְוָנִית לְתִשְׁרֵי,

לְכִסְלֵו הַכַּרְכֹּם. אַךְ שׁוּב מִתְבָּרֵר

לְמוּל הָרְאִי מָה הַזְּמַן

        הָעוֹבֵר עוֹשֶׂה לַפָּנִים.

מעלות אחז

מאת

אבנר טריינין

---

[הצל במעלות אחז]

מאת

אבנר טריינין

הַצֵּל בְּמַעֲלוֹת אָחָז. וּמַהוּ שֶׁאָחַז

בַּזְּמַן לַהֲשִׁיבוֹ אֲחוֹרַנִּית?

צֵל הַמָּוֶת הַקָּרֵב אוֹ הַהֹוֶה

שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ מִתְהַוֶּה, אֵינֶנּוּ מִתְאַוֶּה.

וּמַהוּ שֶׁנִּשְׁאַר? כְּמוֹ בַּעֲרוּץ סְרָטִים מֻזְנָח

אוֹתָן תְּמוּנוֹת חוֹזְרוֹת וּמֻקְרָנוֹת.

תְּמוּנָה שְׁחוּקָה שֶׁהִיא אֲנִי תָּמִיד פּוֹעֶמֶת

בְּמֹחִי צִנּוֹר עָלוּם בִּזְהַב חוֹלוֹת

מִתּוֹךְ בְּאֵר הַמּוֹשָׁבָה יָדָיו שֶׁל סֶגִין

סוֹבְבוֹת גַּלְגַּל הַבֶּרֶז הֶחָבוּי

בִּסְבַךְ עָלִים וְאֵיךְ הַמַּיִם מִתְגַּלִּים

בִּמְלֹא אוֹנָם וּכְבָר בִּפְנִים

קְטִיפַת הַטְּחָב הַמּוּכָנָה וְכֹה נִכְסֶפֶת

לִבְקִיעָה רַצֵּי הַזֶּרֶם וְהָאוֹר בַּחֲשֵׁכָה

הֵם שׁוֹקְקִים, וְאֵיךְ הֵם שׁוֹקְקִים.

וַאֲנִי הַמְחַכֶּה כֻּלִּי שֶׁתַּעֲלִי

בִּשְׁבִיל הַחֲמוֹרִים אֵלַי אָז תַּעֲלִי

הַסֵּפֶר בְּיָדֵךְ אוֹמֶרֶת כַּמָּה טוֹב

בְּצֵל הָאֳרָנִים בַּשֶּׁקֶט בָּאֲוִיר

לִשְׁאֹף עָמֹק שֶׁזֶּה יַחְדֹּר

וּפְעָמַיִךְ לָמָּה בּוֹשְׁשׁוּ וּפַעֲמוֹן

שְׁנֶלֶר הֵן מַכֶּה שְׁעוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנוֹת

מַכֶּה וּמַכֶּה וְאָנָה אֲנִי בָּא

וְאֵיךְ אֲנִי בָּא לְ“עֶזְרַת נָשִׁים”

וְאַתְּ בְּצוֹאָה מְמַלְמֶלֶת דְּבַר־מָה

וְעַל מָה בְּשָׂפָה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בָּהּ מָה

אַתְּ רוֹצָה וְאִם בִּכְלָל אַתְּ רוֹצָה

וְרַק בְּעֵינַיִךְ כְּבוּיוֹת עוֹד מָה

מְהַבְהֵב כְּמוֹ בִּשְׁבִיב שֶׁל תְּמוּנָה רְחוֹקָה

אוּלַי שָׁם בַּכְּפָר מְחַכָּה מְחַכָּה

שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא כְּבָר בְּאֹפֶק הַשְּׁבִיל

וְכֹה לְאַט נְקֻדָּה נַעֲשֵׂית בֶּנְאָדָם

וְאֵיךְ בֶּנְאָדָם מַגִּיעַ לְכָאן

מַגִּיעַ עַד כָּאן שֶׁאֲנִי שֶׁחִכִּיתִי

עַד כְּלוֹת לְבוֹאֵךְ מְחַכֶּה כְּבָר

לְמוֹת גִּלְגּוּלֵךְ הַנּוֹרָא, הוֹ אִמִּי.

וּפַעַם בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּכִסֵּא גַלְגַּלַּיִךְ

וְאֵיזֶה רַב מִתְנַדֵּב הַגּוֹחֵן מֵעָלַיִךְ

אֶת רֹאשֵׁךְ לֹא רֹאשֵׁךְ מְבָרֵךְ

וְאַתְּ נְבוֹכָה מִתְחַטֵּאת כְּיַלְדָּה

לְמוּל שְׁאָר הַשְּׁיָרִים הַבּוֹהִים לְמוּלֵךְ

בְּבִלְבּוּל מִלְמוּלִים בִּבְלִיל לְשׁוֹנוֹת

הַיַּלְדוּת וְאָז בְּעֵינַי רָאִיתִי הָאוֹת:

מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן שֶׁבַּקִּיר לְמוּלִי

מַמָּשׁ לְמוּלִי סוֹבְבִים לְאָחוֹר,

חָמֵשׁ וָחֵצִי, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים, חָמֵשׁ

        וַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה –

הוֹ שָׁנִים רִאשׁוֹנוֹת הַחוֹזְרוֹת לְחַיִּים

כְּמַתָּת אַחֲרוֹנָה בַּמֹּחוֹת הַסְּתוּמִים

---

[שעון החול אוזל]

מאת

אבנר טריינין

שְׁעוֹן הַחוֹל אוֹזֵל. וְאִם אוֹתוֹ אָז תַּהֲפֹךְ,

הָפוּךְ הוּא יְחַלְחֵל, הַזְּמַן יֵלֵךְ אֲחוֹרַנִּית,

סַרְטַן חוֹלוֹת הַמְדַדֶּה אָחוֹרָה אֶל מוֹתוֹ.

אֲבָל לְפִי תֵּיאוֹרְיוֹת חֲדָשׁוֹת זֶה בֶּאֱמֶת

יָכוֹל לִקְרוֹת: עָתִיד יִהְיֶה אָז לְעָבָר וַעֲבָרִי

הוּא עֲתִידִי, כְּלוֹמַר הָרְטִיּוֹת, אִמִּי חוֹזֶרֶת מַנִּיחָה

כָּל הַלַּיְלָה עַל עֵינַי, אֲבִי עוֹלֶה מִן הַמֵּתִים,

רוֹכֵב אִתִּי עַל הַחֲמוֹר אֶל הַצּוֹבְאִים מִבֹּקֶר אוֹר

עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית־הַחוֹלִים, מִבֵּית־אִיכְּסָא, מֵחֶבְרוֹן,

מֵאָה שְׁעָרִים, רַבַּת־עַמּוֹן, הַפַלָּחִים, הַמֻּכְתָּרִים, הַיְרֵאִים –

מַה לֹּא עוֹשִׂים כְּדֵי לִרְאוֹת עַד רִגְעֵנוּ הָאַחֲרוֹן,

נִדּוֹן לַמָּוֶת הַמְסָרֵב אֶת הָעֵינַיִם לְכַסּוֹת,

אוּלַי בְּכָל זֹאת יְכוֹלִים בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ־מִנְהָרָה

(“חוֹר תּוֹלַעַת” בְּכִנּוּיָהּ הַקּוֹסְמוֹלוֹגִי)

אֶת פְּנֵי הַזְּמַן אָז לַהֲפֹךְ, כְּשֶׁאֵיכְשֶׁהוּ

מֵחוֹר שָׁחֹר אֶל הָעוֹלָם הַבָּא מִשְׁתַּחֲלִים

---

[מטריה על מדרכה]

מאת

אבנר טריינין

מִטְרִיָּה עַל מִדְרָכָה זְרוּקָה

כְּפִטְרִיָּה בַּגֶּשֶׁם רְקוּבָה, גִּבּוּב קְרָעִים

וּמְחָטִים סוֹמְרִים, קִפּוֹד מָעוּךְ לְלֹא חַיִּים –

מִי עָלֶיהָ יְסוֹכֵך? וְאִם תָּקוּם פִּתְאֹם

וְתִתְמַתַּח וְרוּחַ בָּהּ תִּפַּח, יַרְדֵּן יִסֹּב

אָז לְאָחוֹר, נְיָר לְעֵץ יַחֲזֹר,

סִבּוּב פַּרְסָה יִסֹּב הַזְּמַן יָשִׁיב שְׁנוֹתַי

לְרֵאשִׁיתָן וְאַתְּ תָּשׁוּבִי אֶל הָאוֹר

שֶׁל מְנוֹרַת הַנֵּפְטְ הַמְפַיַּחַת, סֵפֶר רוּסִי

מִן הַי"ט אֶל מִשְׁקָפַיִךְ הַבּוֹרְקִים

וְאֵיזוֹ נַחַת תִּנָּשֵׂא מִיפִי פָּנַיִךְ

עֲיֵפוֹת מִן הַכְּבִיסָה מִבֹּקֶר אוֹר

עָלַי תָּשׁוּבִי לְסוֹכֵך

פָּנַי אָז תְּאַמְּצִי בְּרֹךְ

אֶל עַצְמוֹתַיִךְ הַסּוֹמְרוֹת

---

[הכוכבים שאברהם]

מאת

אבנר טריינין

הַכּוֹכָבִים שֶׁאַבְרָהָם סָפַר הָיוּ בְּתוֹךְ עֵינָיו

אֲשֶׁר רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם אֲחֵרִים שֶׁל אַבְרָהָמִים

לְפָנָיו. הַרְבֵּה שָׁנִים אוֹרָם נָדַד, הַכּוֹכָבִים הָרְחוֹקִים

עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אַבְרָהָם עִם אוֹר הַכּוֹכָבִים

אֲשֶׁר הָלְכוּ לְעוֹלָמָם הַרְבֵּה בְּטֶרֶם שֶׁנּוֹלַד.

וְאֶת הַכּוֹכָבִים הַנּוֹלָדִים הוּא לֹא רָאָה

כִּי לֹא הִגִּיעַ אוֹת מֵהֶם אֲפִלּוּ עַד עַכְשָׁו.

כְּמוֹ הָאוֹתוֹת מִן הַבּוֹרֵא בִּמְרוֹמָיו אֲשֶׁר שְׁלָחָם

אֵלֵינוּ שֶׁנֵּדַע לִבְסוֹף מִנַּיִן בָּאנוּ וּלְאָן

וְזֹאת לִפְנֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק, אוֹתוֹת אֲשֶׁר אוּלַי

יַגִּיעוּ אֵימָתַי אַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק.

---

Aftershave

מאת

אבנר טריינין

הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאֵינְךָ מְאֻפָּס וְשׁוּב בָּרְאִי

חָתַכְתָּ פָּנֶיךָ, כָּכָה חָשַׁבְתָּ: מֶחְקָר בְּוַדַּאי

נֶעֱרַךְ כְּבָר מִזְּמַן, מְדֻיָּק, מְדֻקְדָּק, עַל מֶשֶׁךְ

הַזְּמַן הַזּוֹרֵם מִמְּקוֹם הַחֲתָךְ הַנִּפְעָר

אֶל הַדָּם, אַחֲרֵי אַשְׁלָיָה נִנּוֹחָה

שֶׁדָּבָר לֹא הָיָה, סְתָם שְׂרִיטָה

        שֶׁכְּבָר הִתְאַחֲתָה וְאֵינֶנָּה,

וְהִנֵּה הוּא מַתְחִיל פֹּה לָזוּב

אַט אַט, כֹּה לְאַט, וְאַחַר כָּךְ פִּתְאֹם –

זְמַן הַתָּלוּי בַּחֲתָךְ, בְּעָמְקוֹ, בַּזָּוִית,

בַּמֶּרְחָק מֵאֲבִי־הָעוֹרְקִים, מִן הַלֵּב,

מִן הַסְּתָם בִּתְנָאִים אֲחֵרִים,

        טֶמְפֶּרָטוּרָה וְלַחַץ,

שֶׁבָּהֶם הִיא תְּלוּיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר

צְמִיגוּתוֹ שֶׁל הַדָּם, וְכַמּוּבָן בַּמַּצָּב

הַכְּלָלִי שֶׁל הַגּוּף וְאוּלַי גַּם הַנֶּפֶשׁ

שֶׁכִּשְׁאָר תּוֹפָעוֹת שֶׁל הַטֶּבַע –

וַהֲרֵי זוֹ תּוֹפָעָה נְפוֹצָה שֶׁל הַטֶּבַע

שֶׁהַדָּם זוֹרֵם מִן הַגּוּף, לֹא בִּלְבַד

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁל הַבֹּקֶר, סָרָיֶיבוֹ בַּבֹּקֶר

עַל הַמָּסָךְ, שׁוּב סָרָיֶיבוֹ,

תְּמוּנוֹת מִן הַסְּתָם שֶׁגַּם הֵן

הַקּוֹבְעוֹת מַצָּבָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ –

בְּוַדַּאי יֶשְׁנָהּ אֵיזוֹ פוּנְקְצְיָה,

        פְּשׁוּטָה אוֹ מֻרְכֶּבֶת,

שֶׁכֹּה מֵיטִיבָה לְבַטֵּא אֶת הַקֶּשֶׁר

בֵּין כָּל הַקְּרוּיִים מִשּׁוּם מָה

מִשְׁתַּנִּים, בִּתְלוּת כַּמּוּתִית, מִסְפָּרִית,

        תְּלוּת שֶׁל מַמָּשׁ

לְלֹא הִתְחַמְּקוּת בְּהוּלָה מְטַשְׁטֶשֶׁת הַכֹּל

כְּמוֹ הָאֵד בָּרְאִי, כְּמוֹ זוֹ לְמָשָׁל

        בָּהּ הִתְחַלְתָּ לִקְלֹט –

לְלֹא הַסְוָאוֹת, דִּמּוּיִים, הַסָּחוֹת,

אַט אַט כֹּה לְאַט

        וְאַחַר כָּךְ פִּתְאֹם –

שֶׁאֵינְךָ

---

[בתחנת התחתית]

מאת

אבנר טריינין

בְּתַחֲנַת הַתַּחְתִּית “כִּכַּר פּוֹרְטֶר” בַּלַּיְלָה

(עָמֹק בָּאֲדָמָה בְּלִי הֶרֶף לְמַטָּה

לְמַעְלָה נָעוֹת מַדְרֵגוֹת) נָעֲצָה בִּי עֵינַיִם

וְהִתְחִילָה צוֹוַחַת צְעִירָה מְטֻפַּחַת לְגַמְרֵי

זָרָה, צוֹוַחַת אֵימִים כְּשֶׁפָּנֶיהָ אֵלַי,

אֵין סָפֵק שֶׁאֵלַי הִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ

עוֹמֵד לְבַדִּי בְּאוּלַם הַתַּחְתִּית,

אֵימִים בְּעֵינֶיהָ רוֹדְפוֹת אֶת עֵינַי

נִמְלָטוֹת מֵעֵינֶיהָ שֶׁכְּבָר הֵן עוֹלוֹת,

מִתְרַחֶקֶת מִמֶּנִּי בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת

אַךְ פָּנֶיהָ עוֹדָן מוּסַבּוֹת בְּאֵימָה,

כְּמוֹ לְמַטָּה מַמָּשׁ לְעֵינֶיהָ

עוֹמֵד לְפָנֶיהָ הַמָּוֶת

---

ציפיה

מאת

אבנר טריינין

בֵּין סֵבֶל הַצִּפִּיָּה לַסֵּבֶל שֶׁלֹּא

לְצַפּוֹת לִכְלוּם כּוֹלֵל לְצַפּוֹת

שֶׁלִּבְסוֹף לֹא תַּתְחִיל לְצַפּוֹת

לַסּוֹף שֶׁל הַסֵּבֶל הַזֶּה

על מות

מאת

אבנר טריינין

---

[גבריאל כמעט]

מאת

אבנר טריינין

¹

גַּבְרִיאֵל, כִּמְעַט עָשִׂיתָ זֹאת. אָדִיב לְעַצְמְךָ וּמִתְנַזֵּר

מֵעֹמֶס מְיֻתָּר אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר אֲשֶׁר עָלוּל לְצַעֶרְךָ,

וּבְמִנּוּן זָהִיר־מָתוּן שֶׁל שִׁירִים, גְּלוּלוֹת וַאֲהָבוֹת,

שֶׁמִּכֻּלָּן נֶחֱלַצְתָּ אֵיכְשֶׁהוּ לְלֹא רֵחַיִם לַצַּוָּאר,

וְעִם שִׁפּוּץ־שֶׁל־מָה בַּגִּיל לְהַצְעִירְךָ וּבְלִי שָׁעוֹן

לְהַזְכִּירְךָ – כִּמְעַט הִגַּעְתָּ לְאַלְפַּיִם.

עַכְשָׁו, לֹא קוֹפִי־שׁוֹפּ אוֹ מֶלְצָרִית סְחוּטָה

חַפָּה מִכָּל חֲשָׁד עַל תַּפְקִידָהּ הַמְיֹעָד

בְּתוֹךְ תָּכְנִית־הָעַל חוֹבֶקֶת־כֹּל שֶׁלְּךָ

(שֶׁבַּשִּׁירִים עָבְרָה אֵיזֶה גִלְגּוּל מֻפְלָא);

אַף לֹא תֹּאַם הַצְּבָעִים שֶׁל שְׁנֵי קִירוֹת בְּמֶדִיסוֹן

אוֹ יוֹרְק אֲשֶׁר הֶרְאֵיתָ לְכֻלָּם גַּם כְּשֶׁהִתְקַשֵּׁיתָ

לִרְאוֹתָם, עִם פִּתּוּחֵי יָדִית הַפְּלִיז שֶׁל דֶּלֶת

לֹא נִפְתַּחַת מֵעוֹלָם; גַּם לֹא סַכִּין אוֹרֶבֶת

לְאֵינְךָ בְּפֶתַח הַתַּחְתִּית –

לֹא הֵם שֶׁיְּקַדְּמוּ פָּנֶיךָ בִּקְצֵה הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי.

רַק תַּעֲרֹבֶת מוּזָרָה שֶׁל אֲבָנִים עָפָר בִּירוּשָׁלַיִם

שֶׁל מַטָּה, שֶׁבְּדַרְכְּךָ הַמְיֻחֶדֶת כֹּה אָהַבְתָּ

מֵרָחוֹק. עַכְשָׁו, לְיַד שְׁכֵנִים כָּל־כָּךְ זָרִים

וְכֹה רָחוֹק מִטֶּלֶר וּמִגְּלַטְשְׁטֵין אֲשֶׁר לְךָ

עֲדַיִן מְחַכִּים בְּבֵית־הֶעָלְמִין בִּנְיוּ־גֶ’רְזִי –

זוֹ לֹא טְיוּטָה שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר לִמְחֹק

מִלָּה, שׁוּרָה, וּבְוַדַּאי לֹא אֶת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁנִּכְתְּבָה לְמַעַנְךָ וּבְלִי סָפֵק הָיְתָה, לְטַעַמְךָ,

יוֹתֵר מִדַּי בּוֹטָה, אִם לֹא לְגַמְרֵי מְיֻתֶּרֶת.

הַכְּתֹבֶת, מִסְפָּרְךָ, שֶׁרְשׁוּמִים אֶצְלִי שָׁנִים רַבּוֹת,

לִמְחֹק אוֹתָם אוֹ לֹא? (כְּשֵׁם שֶׁמָּחַקְתָּ מִפִּנְקָסְךָ

        שֵׁם אַחַר שֵׁם).

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן שׁוּב חִיַּגְתִּי לִמְאוּרָתְךָ

(כָּךְ כִּנִּינוּ אוֹתָהּ) בַּבְּרוֹנְקְס 6815378.

הַטֵּלֶפוֹן שֶׁלֹּא צִלְצֵל לְךָ יָמִים רַבִּים

(כָּכָה הִתְאוֹנַנְתָּ) עֲדַיִן מְחֻבָּר אַף מְצַלְצֵל

לַעֲיֵפָה. כְּמוֹ אָז בִּירוּשָׁלַיִם בְּשַׁבָּת

        (דַּלֵּג כָּאן עַל הַסּוֹף)

אֵיךְ לֹא הִרְפָּה הוּא לְצַלְצֵל מֵעַל

גּוּפָה קָרָה, שֶׁבְּעֵינֶיהָ הַפְּקוּחוֹת

אוּלַי בְּכָל זֹאת רָאֲתָה לְאָן

כָּל הַדְּרָכִים אוֹתָנוּ מוֹלִיכוֹת.

---

[האם כאן על]

מאת

אבנר טריינין

¹

הַאִם כָּאן עַל שֻׁלְחָנְךָ, בַּשִּׁמָּמוֹן, הָעֲזוּבָה,

עַל פְּנֵי פוֹרְמַיְקָה מִתְנַדְנֶדֶת עַל רִצְפָּה

הַמִּתְקַלֶּפֶת עֲכוּרָה לְלֹא שָׁטִיחַ לְכַסּוֹתָהּ,

קַעֲרַת הַחַרְסִינָה הַחֲרוּשָׁה שָׁנִים, שֻׁמָּנִים,

וְכוֹס הַפְּלַסְטִיק גְּדוּמַת אֹגֶן, אֲפֹרָה –

הַאִם כָּאן אוֹ בְּדוֹמֶה לְכָאן

        בְּאֵיזֶה רֶגַע פִּלְאִי שֶׁלֹּא מִכָּאן

נִצְנֵץ לְךָ פַּעַם אַגָּס "בְּנִצְנוּצֵי חוּם־זְהַבְהַב,

בְּרִמְזֵי יְרַקְרַק־אֲדַמְדַּם וּבְמַשֶּׁהוּ כִּנּוֹרִי מָסְתָּו"

וְכוֹס הַתֵּה בְּיָדְךָ “לָחֲשָׁה בְּגוֹנֵי הָעִנְבָּר”,

“מְרַכֶּזֶת תַּבְעֵרָה קְטַנָּה”, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּכְבֶּה?

מִכָּאן שֶׁהָאַגָּס וְהַתֵּה שֶׁבַּשִּׁיר

הֵם הָאַנְטִי־אַגָּס וְאַנְטִי־הַתֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן,

הֵם הָאַנְטִי־חֹמֶר שֶׁל הָאַגָּס וְהַתֵּה

גַם בְּחַדְרִי הַבֹּקֶר עַל הַשֻּׁלְחָן

שֶׁעָלָיו אֲנִי כּוֹתֵב, וּמוֹסִיף עוֹד שׁוּרָה:

מֵעַכְשָׁו הֵם גַּם אַנְטִי מוֹתְךָ.

---

[במזרקת הפרק]

מאת

אבנר טריינין

¹

בְּמִזְרֶקֶת הַפַּרְק שֶׁמּוּל בֵּיתְךָ תַּבְלִיט שֶׁל הַיְנֶה

לֹא בּוֹלֵט בְּאַנְדַּרְטַת הַלּוֹרֶלַי. "הַיְנֶה מְלַבְלֵב פֹּה

מִן הַשַּׁיִשׁ הַדֵּהֶה", זֶה הַכֹּל אֲשֶׁר רָאִיתָ לְשׁוֹרֵר

עַל נִימְפַת הָרֵינוּס לוֹרֶלַי עִם שָׁלשׁ סִירוֹנִיּוֹת,

כְּרוּתוֹת רָאשִׁים וּסְנַפִּירִים וּבְשָׁדַיִם נְקוּרִים,

בְּתוֹךְ שֹׁקֶת יְבֵשָׁה כְּמִזְבָּלָה, שַׁיִשׁ בִּגְרָפִיטִי וּבְסִיד –

מַעֲשֵׂה הַבִּרְיוֹנִים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה שֶׁבְּוַדַּאי רָאִיתָ כְּבָר אָז.

אָמְנָם דִּמְיוֹנְךָ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם סַפַּן־רֵינוּס

אֻמְלָל מִתְנַפֵּץ בְּסִירָה חֲבוּלָה אֶל צוּק סֶלַע מְאַשֵּׁד,

מְכֻשָּׁף בְּשִׁירַת לוֹרֶלַי. וְגַם אָז כְּבַסּוֹף נִרְתַּעְתָּ לִשְׁלֹף

לָשׁוֹן מֻשְׁחֶזֶת מִדַּי, "כִּי הַפַּצְיֶנְט הָיָה קְצָת עָצוּב

אַךְ רָגוּעַ וּמֵעוֹלָם לֹא יָצָא מִכֵּלָיו".

אַךְ כְּמוֹ בַּצִּיּוּר שֶׁל אֶשֶׁר הַאִם לֹא הֶעְדַּפְתָּ

לִרְאוֹת לֹא אֶת הַדְּבָרִים עַצְמָם אֶלָּא בֵּינֵיהֶם

אֶת הָרְוָחִים הָרֵיקִים

        אֲשֶׁר מִסְתַּבֵּר בִּרְאִיָּה אַחֶרֶת

כִּי הֵם הַדְּבָרִים בְּעַצְמָם.

---

[ערב בסטרנד]

מאת

אבנר טריינין

¹

עֶרֶב בַּסְּטְרַנְד (“שְׁמוֹנָה מַיְל שֶׁל סְפָרִים”).

מְאַוְרֵר יָשָׁן־נוֹאָשׁ מֵזִיז אֶת הָאֲוִיר.

אֲנִי מֵעַלְעֵל בַּסֵּפֶר “הַיֹּפִי הָאַלְגּוֹרִיתְמִי שֶׁל צְמָחִים”

מֵאֵת פְּרוֹסִינְקֵבִיץ' וְלִינְדֶנְמַיֶר, הוּא אֲבִי הַתּוֹרָה,

מְפַתְּחָן שֶׁל הַמַּעֲרָכוֹת הַמָּתֶמָטִיּוֹת L לְחִשּׁוּב הַיֹּפִי

שֶׁל עָלֶה, פֶּרַח, עָנָף פּוֹרֵחַ ("הֲלִכְבוֹדֵנוּ הִדְלִיקוּ

כָּל הָעַרְמוֹנִים בִּימֵי תִּפְרַחַת בְּגַנֵּנוּ

        נֵרוֹת זְקוּפִים וּלְבָנִים?").

תְּמוּנוֹת כְּרוֹמוֹ: כַּר חַמָּנִיּוֹת לִמְלֹא הָעַיִן, כַּרְכֻּמִּים,

עַרְבַת בָּכוּת כּוֹרַעַת עַל חֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם –

חִקּוּיֵי מוֹפֵת בְּעֶזְרַת גְּרָפִיקָה מְמֻחְשֶׁבֶת, מְבוֹכֵי נֻסְחָאוֹת

שֶׁאֵינִי מְבִינָן אַךְ הַמֻּמְחִים מְעִידִים עַל יָפְיָן מֵאָחוֹר.

בְּשַׁעַר הַסֵּפֶר תְּמוּנַת אֱמֶת שֶׁל לִינְדֶנְמַיֶר (לִקְרַאת סוֹפוֹ

        הוּא מֵת) מְרַכֵּז מַבָּטוֹ בְּעָנָף פּוֹרֵחַ.

בְּגַן הַסֶּמִינָר הָאֶפִּיסְקוֹפָּלִי בְּצֶ’לְסִי, עִם גַּבְרִיאֵל

(“כָּאן הוֹסַפְתִּי שׁוּרָה לַבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָעֵץ”)

קוֹרְאִים לָעֵצִים שֵׁמוֹת, מִשְּׁטִיבֶּל, מִצְפֶּה, הָאַלְמָנָה רוֹם,

אֶשְׁכְּרוֹעַ, אַלְמוֹן, עֲצֵי בְּרוֹת. בַּבַּיִת מִמּוּל

גָּר פַּעַם סְטִיבֶנְס (שָׁאַלְתִּי עָלָיו אֶת הַשָּׁכֵן.

אֵין כָּאן אִישׁ כָּזֶה, אָמַר). עֲצֵי הַגָּן. שִׁירֵי סְטִיבֶנְס.

קוּרֵי הַמֶּשִׁי לִלְבוּשׁוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ מִסִּיאָם, "חוּם הַפָּנִים

וּלְבֶן הַחִיּוּךְ". יָפְיָם הָאַל־גּוֹרִיתְמִי.

---

[גבריאל המומחה]

מאת

אבנר טריינין

¹

גַּבְרִיאֵל הַמֻּמְחֶה לְחִטּוּב אֵיבָרִים

בְּעִקָּר רַגְלַיִם וּמִמֵּילָא בֵּינֵיהֶן

כְּלַבְלָב הַמּוֹשֵׁךְ אֶת גְּבִרְתּוֹ לַעְצֹר,

לְהָטִיל אֶת מֵימָיו, לְרַחְרֵחַ אָחוֹר –

הוּא מַצִּיג לְפָנַי וּמוֹנֶה לְסוּגָיו

אֶת מִינֵי הַזְּנַבְנָב, הַגָּחוֹן, הָאַפּוֹן,

כַּפְתּוֹרֵי עֵינָיו בּוֹהֲקִים מִצִּדָּיו,

וּמִכָּאן כַּמּוּבָן לַאֲשֶׁר מֵעָלָיו –

לְפֵרוּט מְדֻקְדָּק שֶׁל שְׁאָר חֲסָדֶיהָ

שֶׁמּוּל לֹבֶן הַדַּף בְּשִׁבְתּוֹ לְבַדּוֹ

וְאִשֵּׁי הָעִנְבָּר כְּשִׁקּוּי בְּכוֹסוֹ

אָז תִּלְחַשְׁנָה – כְּסַנְשׁוֹ הוֹפֵךְ לָאִישׁ

מִלַּמַנְשָׁה אוֹתָהּ הוּא הוֹפֵךְ לַגְּבִירָה מִטּוֹבּוֹסוֹ

שֶׁאֵלֶיהָ יִשְׁלַח אֶת קוֹרְאָיו הַשְּׁבוּיִים.

---

[גם היום גבריאל]

מאת

אבנר טריינין

¹

גַּם הַיּוֹם גַּבְרִיאֵל מְדֻכָּא.

לָבְנוֹ הַנִּמְשָׁךְ שֶׁל הַדַּף

לָבְנָם שֶׁל פָּנִים שֶׁנִּגְלוּ לוֹ

אֶתְמוֹל מֵעֶגְלַת אַמְבּוּלַנְס.

כְּתִינוֹק מְחֻתָּל יְשִׁישָׁה

מַבָּטָהּ לֹא הֵמִישָׁה מִמְּךָ.

הֶהָיִיתָ רִשּׁוּם אַחֲרוֹן

נִרְשָׁם לְלֹא כָּל מוּבָן

        בָּרִשְׁתִּית שֶׁל עַיִן זָרָה

אוֹ הָיָה זֶה מַבָּט שֶׁל פְּלִיאָה

לִמְצֹא אוֹתְךָ כָּאן לְמוּלָהּ

וְלֹא בְּסַמָּרָה² כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע –

עַד הוּטְחוּ הַדְּלָתוֹת לְעֶבְרָהּ

וּכְבָר הִיא הוּבְלָה

בִּילֵל צוֹפָרִים מְבֹהָל

בִּנְהַר הַתְּנוּעָה לְאֵין קֵץ

שֶׁל הַבְּרוֹנְקְס, הוּא נְהַר אַכֵרוֹן³.

---

[אני עדין מחכה]

מאת

אבנר טריינין

“אֲנִי עֲדַיִן מְחַכֶּה”, אָמַרְתִּי לַמֶּלְצַר בַּקּוֹפִי־שׁוֹפּ

הַקּוֹסְמִי. וְזוֹ אֱמֶת כְּפִי שֶׁאַתָּה, כָּךְ אוֹמְרִים,

בְּעוֹלַם הָאֱמֶת. יוֹתֵר מִן הַקָּפֶה, עוּגַת אֻכְמָנִיּוֹת,

אָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם, הַקּוֹפִי־שׁוֹפּ הַקּוֹסְמִי, נוֹשֵׂא קָבוּעַ

לִבְדִיחוֹת וְלֹא מָקוֹם לְהִתְהַדֵּר בּוֹ כְּמוֹ “הָאַרְמוֹן”

לְמָשָׁל, לְיַד הַנָּהָר הַמִּזְרָחִי. מֻכְתָּר בְּתֹאַר אֲצֻלָּה,

הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק¹, הוֹאַלְתָּ לְהַחֲלִיק

לְתוֹךְ שֵׁמוֹת מַלְכוּתִיִּים, שֶׁעִם נִפּוּחַ מְגֻנְדָּר

שֶׁל הֶחָזֶה, כּוֹבַע הַלֶּבֶד הַמֻּכָּר, הַחֲלִיפָה הַמְּהוּהָה,

מְשַׁמְּשִׁים הָיוּ הֵיטֵב, שַׂחֲקָן חוֹבֵב, בְּהַגָּשַׁת הָרֶפֶּרְטוּאָר.

אֲבָל הַקּוֹסְמִי – אֵיךְ אֶת זֶה מְמַשְּׁשִׁים?

אַךְ אִם לֹא בַּקּוֹסְמוֹס אָז הֵיכָן,

לְכָל הָרוּחוֹת, אַתָּה עַכְשָׁו שָׁם מִסְתּוֹבֵב?

---

[מדלותם של דלת]

מאת

אבנר טריינין

מִדַּלּוּתָם שֶׁל דָּלֶת הַכְּתָלִים

פָּנָיו פּוֹנִים הַחוּצָה וְלִפְנִים

חֶשְׁכַת הַמֹּחַ הַנִּפְתֶּלֶת

הַמְּאִירָה לוֹ סִימָנִים, אוֹתוֹת נֵירוֹנִים,

זִיעֵי זְרָמִים לְמַחֲשָׁבָה נֶהְפָּכִים

כְּבָר לְמִלִּים: עַד מַה יָּפִים פָּנֶיהָ

הַפּוֹנִים עַכְשָׁו אֶל הַחַלּוֹן

מוּצָף בָּאוֹר הַמִּתְעַכֵּב

        מְעַט, בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ