הַכְּתִיבָה קָשָׁה לִי לָאַחֲרוֹנָה,

אוּלַי גַּם זֶה סִימַן זִקְנָה.

לְמִכְתָּבִים אֵינִי עוֹנֶה –

גָּם לֹא לְמִכְתָּבַי אֵלַי.

וְזֶהוּ דְּבַר הַגְּרָפוֹלוֹג:

כְּתַב־הַיָּד הוּא הֶחָשׁוּב

וְלֹא מַה שֶּׁכָּתוּב.

כְּתָב זָעִיר כְּמוֹ שֶׁלְּךָ

אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵרָגַע.

יֵשׁ בּוֹ מַנְגָּנוֹן מֻפְלָא

שֶׁתַּכְלִיתוֹ הִיא לְהַסְתִּיר

אֶת שֶׁרְצוֹנְךָ הוּא לְהַסְתִּיר,

כּוֹלֵל דְּבָרִים עַל עַצְמְךָ וְעַל מַאֲמַצֶּיךָ

לְהַסְתִּיר אֶת מַאֲמַצֶּיךָ לְהַסְתִּיר, וְצֵא וּרְאֵה

אֶת הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁאֵין כְּמוֹהֶם לְהַסְתִּיר

וּמִמֵּילָא לְהַעֲתִיק, הַכֹּל לְפִי רוּחַ הַיָּמִים;

אֵיךְ בְּבֵית קְבָרוֹת עַתִּיק מָלֵא עַד תֹּם

בִּקְלָסִיקוֹנִים, מֵאֲחוֹרֵי גָּבָּם הֵם מִסְתָּתְּרִים,

הָלוֹךְ וָשׁוֹב הֵם מְקַפְּצִים, מִמַּצֵּבָה לְמַצֵּבָה

מִתְגּוֹדְדִים, פֹּה וָשָׁם הֵם מְנַסִּים

כְּתִיבָה פְּרוּעָה כְּתִיבָה תָּמָּה

הַאִם זֶה נוֹבֵעַ מִדֵּעָה קְדוּמָה

שֶׁהַכְּתִיבָה הִיא דָּבָר אִישִׁי

וְדָבָר אִישִׁי עוֹשִׂים בַּיָּד

בְּעִפָּרוֹן אוֹ עֵט נוֹבֵעַ.

וְיָד בְּיָד כּוֹתְבִים הַשְּׁנַים,

הָאִישִׁי וְהַחוּשִׁי, כְּתִיבָה תַּמָּה

שֶׁנִּשְׁלְמָה וְאוֹת בְּאוֹת

הָאוֹתִיּוֹת עַל הַנְּיָר הֵן מוּטָלוֹת

כִּלְטָאוֹת קְצוּצוֹת זָנָב

בְּגוֹפָן בְּגוּפָן

כֻּלָּן יַחַד לְבַדַּן

מִתְאַוּוֹת לִשְׁלֵמוּתָן

וְרוֹאִים בְּהִתְרַגְּשָׁן

בִּקְצֵה הַשְּׁפְּרִיץ שֶׁל זִרְמָתָן

אֵיךְ מְעַכְּסוֹת הֵן בְּדָמָן

עַד שֶׁקָּשֶׁה כְּבָר לְהַבְחִין

הַאִם זוֹ אוֹת אוֹ נְקֻדָּה

שֶׁל סוֹף פָּסוּק, סִימַן קְרִיאָה

אוֹ סוֹף חַיָּיו שֶׁל הַלַּבְנִין

אֲשֶׁר נִמְחַץ אֶל הַשָּׁקֵד

לִרְאוֹת יָפְיוֹ אֲשֶׁר נִמְחַק

בְּתוֹךְ מָסָךְ שֶׁל הַמַּחְשֵׁב

וְאֵיךְ בַּסּוֹף בְּבַת אַחַת

מִן הַפְּתִיחָה יוֹצֵא הַסּוֹף

רְאֵה אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים

אֵיךְ הֵם בּוֹלְשִׁים, הֵם מְצַפִּים

שֶׁאֶתְמוֹטֵט שֶׁאֵעָלֵם, כִּי הָאֱמֶת:

לְמַעֲשֶׂה, שׁוּם דָּבָר אֵינִי עוֹשֶׂה,

אֵינִי עוֹבֵד אֵינִי כּוֹתֵב וְאִם כּוֹתֵב

אָז אֵין קוֹרֵא – בֵּין כֹּה וָכֹה,

כּוֹתֵב אוֹ לֹא, הֲרֵינִי כָּאן בְּתוֹךְ הַבּוֹר

אָז לָמָּה לֹא תַּשְׁמִיעַ קוֹל, תִּכְתֹּב עַל בּוֹר,

תִּכְתֹּב עַל חוֹר וְאֵיךְ הַשָּׁם נִרְאֶה מִכָּאן

וְאֵיךְ יוֹצְאִים מִן הָעוֹלָם. אֲנִי שׁוֹמֵעַ

הֵם נָעִים וּפִתְאֹם מִתְיַחֲמִים, זוֹ תַּאֲוַת

הָרַחֲמִים, הַמְנַחֲמִים, מוֹשְׁכִים אוֹתִי

שֶׁאֶתְנַחֵם, וּבִקְרִיצוֹת, בִּרְמָזִים, הֵם מַצִּיעִים

לִי שֶׁאֶשְׁכַּב לְהִתְרוֹקֵן עַל הַטְּיוּטוֹת שֶׁל הַשִּׁירִים

שֶׁכֹּה עָבַדְתִּי עֲלֵיהֶן, תִּלֵּי תִּלִּים נֶעֱרָמוֹת בְּצַד תְּלוּנוֹת

שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינִי עוֹשֶׂה. אֲבָל צֵא וּלְמַד מִן הָאִשָּׁה

שֶׁל ר' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אֵיךְ רִיק בְּרִיק הוּא מִתְמַלֵּא

עוֹבְדִים עַל רִיק הַמַּקָּשִׁים, הַמְּנוֹפִים

הָאוֹתִיּוֹת, הַכּוֹתָרוֹת, מַרְאֵי־מָקוֹם

רָאשֵׁי פְּרָקִים, סַבִּים סָבִיב בַּמַּחְשְׁבִים,

בַּמַּדְפָּסוֹת, בְּמַעֲגָלִים חַשְׁמַלִּיִּים –

הַכֹּל מוּכָן לַהֲרָצָה חוּץ מִתֹּכֶן הָעִנְיָנִים

וְהַשְּׁכֵנִים? הֵם כְּבָר יָרְדוּ – הֲלֹא הֵם כָּאן.