זוֹ הָיְתָה שְׁנַת הַבּוֹלְעָנִים. כָּךְ פִּתְאֹם

הֵם בָּקְעוּ פּוֹעֲרִים אֶת לֹעָם מִתּוֹךְ הָעֲרָבָה.

הֲיֵשׁ קֵץ לְעָמְקָם?

עוֹפוֹת וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה נִשְׁאֲבוּ אֶל קִרְבָּם,

נֶהָגִים בַּדֶּרֶךְ לִסְדוֹם בָּלְמוּ פְּעוּרִים עַל סִפָּם.

הָיוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה הַיֹּבֶשׁ, הָיוּ שֶׁאָמְרוּ זֶה הַמֶּלַח,

זֶה הַמַּיִם, זֶה הֶחָלָל שֶׁנִּפְעַר תַּחְתָּם,

הַאִם כְּבָר נָחָה הָאֲדָמָה?

הֲנוּכַל לְהִשָּׁעֵן עוֹד עָלֶיהָ?

וְהָיָה מִי שֶׁקָּרָא:

כִּי לֹא פָּצִינוּ וְהִיא תִּפְצֶה

כִּי כִּסִּינוּ וְהִיא תְּכַס

עָלֵינוּ אֶרֶץ וְנֹאבַד

תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ לְבַלַּע

אַתָּה מִתְבּוֹנֵן בַּנּוֹף כְּמִי שֶׁקּוֹרֵא

בּוֹ מִלָּה בְּמִלָּה לְלֹא כָּל מוּבָן.

וּכְמוֹ אֵין קַרְקָעִית לְעֵינֶיךָ

כְּשֶׁמַּבָּטִי נִבְלָע בְּתוֹכָן

בּוֹהוֹת מֵחַלּוֹן הַמְּכוֹנִית

בַּבּוֹלְעָן שֶׁחוֹלֵף עַל פָּנֶיךָ.

רַק חֲרִיצֵי מִצְחֲךָ מַסְגִּירִים

שֶׁאַתָּה מִתְאַמֵּץ,

שֶׁאוּלַי עוֹד תּוּכַל לְחַלֵּץ

מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר.

וְשׁוּב בְּעֵינֶיךָ לַחוֹת

סִימָנֵי הַכְּנִיעָה, הַשְׁלָמָה

עִם אוֹתָהּ וַדָּאוּת שֶׁאַף הִיא נְמוֹגָה,

שֶׁמַּה שֶּׁאֶפְשָׁר עוֹד לִשְׁלֹף

מִשְׂרִידֵי זִכְרוֹנְךָ

זוֹ רַק שִׁכְחָה

קָרָה, עֲכוּרָה, כְּתַעַר קֵהָה

שֶׁגַּם כְּאֵבָהּ יֵלֵךְ וְיִשְׁכַּךְ,

עוֹד מְעַט יִשָּׁכַח

שֵׁמוֹת, פָּנִים, אַתָּה בּוֹחֵן

אֶת זִכְרוֹנְךָ, חָרֵד לְגוֹרָלְךָ,

אִם הוּא עֲדַיִן מַעֲלֶה

אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַפָּנִים.

וְאֶת הַקִּרְצוּף שֶׁל הַכְּבִיסָה

בְּמֵי הַבּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר,

עִם רֹךְ יָדֶיהָ הַקָּרוֹת

עַל מִצְחֲךָ הַמִּתְעוֹרֵר.

וְאֶת הַחֹם שֶׁהֵן נָסְכוּ

שֶׁכְּבַר הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵר

הַפָּנִים בַּתְּמוּנוֹת הֵם עֲדַיִן שֶׁלְּךָ

אַךְ מַה לַּתְּמוּנוֹת וְלַתְּמוּנוֹת שֶׁבְּךָ,

לֹא אָז כְּשֶׁהָיִיתָ מִי שֶׁאַתָּה

וּבְוַדַּאי לֹא עַתָּה כְּשֶׁמִּתּוֹךְ מֹחֲךָ

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא וְרַק הַמַּבָּע

שֶׁל עֵינֶיךָ לַחוֹת מְרַמֵּז מַה קָּרָה

לְתָאֵי זִכְרוֹנְךָ – אַךְ מַה קָּרָה לַתְּמוּנוֹת

שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם? גָּם אִם נִמְחֲקוּ

הַאֵין עוֹד מָקוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּמְּרוּ

בְּעִסַּת הַקְּפָלִים שֶׁל הַחֹמֶר הַגַּס?

מִצְחֲךָ הַגָּבוֹהָּ עֲדַיִן יָפֶה

אַךְ לַשָּׁוְא אֲנַסֶּה לְהַבְקִיעַ דַּרְכּוֹ

אֶל הַדִּיסְק הַקָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ,

שֶׁאוּלַי מִמֶּנּוּ אוּכַל עוֹד לִשְׁלֹף

אֶת תְּמוּנוֹת עֲבָרְךָ שֶׁבָּהֶן נִבְלְעוּ,

עוֹד מְעַט יֵעָלְמוּ, גַּם תְּמוּנוֹת עֲבָרִי.

אֶת הַזָּרוּת הַזֹּאת אַתָּה מֵיטִיב לְהַכִּיר,

אֶת הַמַּגָּע בַּפִּנָּה שֶׁל הַקִּיר בַּקִּיר,

וּמַה שֶּׁזָּע שָׁם מֵעֵבֶר לַקִּיר,

זֶה שֶׁנֶּאֱנַח הוּא לֹא זֶה שֶׁיִּגְנַח,

וּמַה שֶּׁנִּבְלַע כְּבָר שׁוֹצֵף בָּאַסְלָה.

אַתָּה יוֹשֵׁב וּבוֹחֵן אֶת אֲרִיחֵי הָרִצְפָּה,

אֵיךְ חוֹזֵר גַּם כָּאן הַדֶּגֶם הַזֶּה,

בָּזֶה אַחַר זֶה הֶם נוֹגְעִים בַּקָּצֶה

רִבּוּעַ צָהֹב בְּרִבּוּעַ לָבָן,

וְאוּלַי לֹא רִבּוּעַ כִּי אִם מְעֻיָּן

וְאוּלַי זֶהוּ סְלִיל

אִם לֹא מַעֲגָל

שֶׁכָּךְ בּוֹ נָחוּגָה

לְלֹא כָּל מַגָּע

עַד לַמָּקוֹם

שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל

וַהֲלֹא מֻכְרָח לִהְיוֹת חַלּוֹן

מֵאִיר בָּאֲפֵלָה,

וּמֵאֲחוֹרָיו עוֹמֵד אָדָם

שֶׁהַחֲלוֹם מִמִּטָּתוֹ

הֵעִיר בְּבֶהָלָה,

יָד מוּשֶׁטֶת מִן הַיָּם,

שׁוֹקַעַת אוֹ עוֹלָה

תְּמוּנוֹת קַרְטוֹן מַצְהִיבוֹת. פָּנֶיךָ אֲכוּלוֹת,

סַנְטֵר שֶׁעוֹד שׁוֹמֵר עַל שְׁאֵרִית

שֶׁל הַחְלָטָה, עֲרֵמַת עָבָר פְּזוּרָה

בִּמְגֵרָה אוֹ בְּקֻפְסָה שֶׁל נַעֲלַיִם 40,

וּצְרוֹר פִּתְאֹם שֶׁל סֵדֶר תִּמְהוֹנִי

קָשׁוּר בְּקֶרַע גּוּמִיָּה

שֶׁבּוֹ אַתָּה יֶלֶד בְּחָצֵר מֻשְׁלֶגֶת בְּחַרְבִּין

עָטוּף כֻּלּוֹ כַּחֲבִילָה מֻנַּחַת עַל הַסַּף.

כֻּלְּךָ אוֹמֵר נָכְרִי. הִנֵּה סַבְתָּא מְזָרַת אֵימִים

בְּמַבָּטָהּ הָעַכְבָּרִי, שְׂפָתֶיהָ הַקְּפוּצוֹת,

וְסַבָּא מְפֻטָּם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת אֶבְרוֹ לַעֲבָרָיו.

עֵינֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת רוֹאוֹת. אוֹגְרוֹת. אַךְ כָּל זֶה לֹא שֶׁלְּךָ,

הֵם שֶׁל אָחִיךָ, אָחִיךָ הָאָהוּב, חָבוּשׁ בְּכוֹבַע מַלָּחִים

שֶׁכֻּלָּם מְהַלְּלִים. מִכָּאן חוֹזְרִים לְסַבְתָּא בְּתֵל־אָבִיב.

שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ. וְרַק שֶׁלְּךָ. כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא־

לֹא־אַבָּא עִם כֻּלָּם, נוֹטְשִׁים אוֹתְךָ אֶצְלָהּ.

מִן הַתְּקוּפָה הַהִיא: אַתָּה בְּפֶתַח צְרִיף

מְגוּרֶיךָ בֶּחָצֵר. אַתָּה עִם סַבְתָּא בְּמִטְבָּח

זָעִיר לְיַד הַפְּתִילִיּוֹת. אַתָּה בְּפֶתַח בֵּית כִּסֵּא

לְלֹא כִּסֵּא, עִם בּוּגֶנְוִילְיָה עַל הַקִּיר.

וַחֲסִידָה הַתְּלוּיָה, תְּמוּנָתָהּ, כְּמוֹ בַּקִּיר הִיא

נִבְלְעָה, זוֹ אֲחוֹתְךָ לְמֶחֱצָה, עִם שְׁמָהּ בְּיַחַד

נִמְחֲתָה, בְּעֶגְלַת יְלָדִים הִיא עוֹמֶדֶת חֲסִידָה

בַּת שְׁתַּיִם וּמֵתָה. בֵּין בְּכִי לְחִיּוּךְ שֶׁנֶּחְמַץ,

בְּפָנִים לְאָחוֹר, כָּךְ תָּמִיד בַיָּדִית נֶאֱחֶזֶת

“יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָא לַחֲסִידָיו”

(תהלים קטז 15)

אַכְזָר בְּעֵינַי מוֹתָהּ שֶׁל חֲסִידָה,

שֶׁהִיא לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע מָוֶת

וְלָמָּה זִכְרָהּ כֹּה מַהֵר נֶעֱלָם?

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע –

חֲלוּצַת הַמֵּתִים שֶׁחָיִית רַק שְׁנָתַיִם

וְאֵיךְ לְלֹא זֵכֶר נִקְבַּרְתְּ פַּעֲמַיִם:

בַּכְּאֵב הַנִּבָּט מִתְּמוּנָה עַל הַקִּיר,

שׁוּב אֶחְלֹף עַל פָּנַיִךְ בְּמַבָּט מִתְעַלֵּם,

וּבֵין רִאשׁוֹנֵי הַיִּשּׁוּב בִּטְרוּמְפֶּלְדוֹר

תֵּל אָבִיב – הוֹ מוֹתֵךְ הַיָּקָר

שֶׁלְּכָאן הִתְגַּנֵּב.

אֶל מֹחֲךָ הָאָטוּם שׁוּם צְפִירַת אַרְגָּעָה לֹא תַּגִּיעַ

וְגַם זוֹ הַתְּמוּנָה בְּוַדַּאי לֹא תַּצְלִיחַ,

אַךְ אֲנִי שׁוּב מְנַסֶּה לִמְצֹא אֵיזֶה פֶּתַח

שֶׁתָּשׁוּב בּוֹ אִתִּי לָרֶגַע הַהוּא, וְאַף שֶׁגַּם בּוֹ

לֹא אַגִּיעַ אֵלֶיךָ, אוּלַי אֶת עַצְמִי אוּכַל לְהַרְגִּיעַ:

שְׁנֵינוּ נְעָרִים בְּיָפוֹ, בְּשָׁרָב שֶׁל בֹּקֶר יַשְׁנוּנִי

טוֹבֵל בְּיָם שֶׁל שׁוּנִיּוֹת חֲלַקְלַקּוֹת מְשֻׁנָּנוֹת,

עִם אַצּוֹת מְבַעְבְּעוֹת בּוּעוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ זְעִירוֹת.

וּכְמוֹ מִמַּאֲרָבָהּ מִתַּחַת לַשּׁוּנִית פּוֹרֶצֶת פֶּתַע

הַשִּׁבֹּלֶת לִשְׁאֹב אוֹתִי בִּמְעַרְבֹּלֶת כְּגוֹרֶרֶת

אֶת טַרְפָּהּ לִמְאוּרָה נִסְתֶּרֶת, לְמַטָּה, לְמַטָּה,

בְּאֵיזוֹ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל אֵימָה, כְּנִיעָה,

וְהֵעָנוּת עַד תֹּם לְקוֹל תְּהוֹם

קוֹרֵאת לְהִבָּלַע, לְהִבָּלַע

וְאָז הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ, כְּמוֹ הַיָּם כֻּלּוֹ הִתְהַפֵּךְ

לִפְלֹט אֶת בִּלְעוֹ, נֶאֱחָז עַד קְצֵה יְכֹלֶת

לְהֵאָחֵז בְּמָה וִיהִי מָה, לַעֲלוֹת, לַעֲלוֹת

אֶל יָדְךָ הַגְּדוֹלָה, הַחַמָּה, הוֹ אָחִי,

אֶל מִצְחֲךָ הַגָּבוֹהַּ, יָפֶה, רָכוּן עַל פָּנַי

אַתָּה הוֹלֵךְ וְנִנְעָל. אֵין עוֹד צֹרֶךְ לִשְׁמֹר

עַל כָּל תְּנוּעוֹתֶיךָ, לִנְעֹל מִפָּנֶיךָ כָּל דֶּלֶת

וְדֶלֶת: יוֹתֵר לֹא תִּבְרַח.

יֵשׁ לְהוֹדוֹת: חֻלְשָׁתְךָ הִיא בְּרָכָה.

לֹא עוֹד חֲרָדָה, מִשְׁטָרָה, מִי רָאָה, וּלְבַסּוֹף

זֶה אַתָּה, סוֹבֵב מְבֻלְבָּל סְבִיב יַלְדוּתְךָ

מְשַׁנֵּן שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶם,

נְוֵה שָׁלוֹם רְחוֹב שְׁלוּשׁ, נְוֵה שָׁלוֹם רְחוֹב שְׁלוּשׁ

אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן, אִישׁ זָר,

סוֹבֵב תּוֹעֶה עִם הַחֹמֶר הַזָּר

שׁוֹקֵעַ מְמַלֵּא כְּבָר אֶת כָּל מֹחֲךָ

נוֹצוֹת נִתְלָשׁוֹת מִכָּנָף קְרוּעָה

נִזְרֶקֶת מֵרֶגֶל לְרֶגֶל לְרַגְלֵי הֶהָמוֹן

וּכְאִלּוּ הִיא עָפָה

לֹא פַּעַם חָשַׁבְתָּ מַה יִּהְיֶה אִם

וּמַה תַּעֲשֶׂה אֵיךְ

אַךְ מִי שֶׁחָשַׁב הוּא לֹא מִי שֶׁעַכְשָׁו

מִתְרוֹצֵץ בְּמֹחוֹ מִפִּנָּה לְפִנָּה

מְחַפֵּשׂ אֵיזֶה חוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶפְשָׁר

מִי הוֹלִיךְ אוֹתְךָ לְכָאן, אִישׁ זָר,

שְׁאֵרִית מֹחֲךָ אוֹ מַה שֶּׁשָּׁקַע?

הוּא יוֹלִיךְ אוֹתְךָ בְּרֹךְ

עַד תֵּרָגַע,

אֶל מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

יְמֵי הַשִּׁבְעָה בְּבֵיתְךָ, וּמִכָּאן נִכְנָסִים

דֶּרֶךְ גַּן הַסְּלָעִים, הָאֱגוֹז, הַדְּקָלִים

תּוּתֵי הַבָּכוּת נְטוּיִים, וּכְבָר זִמְזוּם

הַמְנַחֲמִים, הַמַּשְׁאֵבָה, הַמִּתְקָן לְחִמּוּם

בְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה, צָהֳלַת הַיְלָדִים שֶׁקָּפְאָה –

וַהֲרֵי זֶהוּ שִׁיר הַנִּכְתָּב עַל הַיָּמִים הָרֵיקִים

בְּלוּחַ שָׁנָה מְיֻשָּׁן, עַל יְמֵי זִכָּרוֹן, הַחַיִּים,

עַל עָתִיד מֵעַל עָבָר, עָתִיד שֶׁכְּבָר עָבַר

וּמַה שֶּׁמִּסְתַּתֵּר. וְכִי יָכֹלְתָּ לְשַׁעֵר אַף בְּסִיּוּטֶיךָ

הַנּוֹרָאִים אֶת הֶעָתִיד שֶׁעוֹד עָלֶיךָ לַעֲבֹר? וּבְוַדַּאי לֹא

אָז, בְּשׁוּבְךָ לַמִּשְׁפָּחָה מִכְּרַכֵּי הַיָּם, מִמַּנְשִׁיָּה מַחְלוּל,

וּבְשִׁבְתְּךָ בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, רוֹעֶה אֶת אַחֶיךָ בָּאָחוּ

בִּשְׂדֵה הַפְּרָגִים עַד בְּלִי דַּי, שׁוּם דָּבָר לֹא רָמַז

לְחָלָל בְּתוֹכְךָ, עוֹד מְעַט יִבָּקַע, וּבְתוֹכוֹ אַתָּה