מָתַי הַנֵּצַח נֶעְלָם? בֶּן אַרְבָּעִים

אוֹ חֲמִשִּׁים אוֹ קְצָת

יוֹתֵר סְפָרִים עַל הַמַּדָּף שֶׁלֹּא

פָּנִים שֶׁכְּבָר סָפֵק אִם עוֹד

פְּרֵדָה שֶׁהִיא פְּרֵדָה וְלֹא

מִלָּה וְעוֹד מִלָּה לְלֹא

הַמָּוֶת הוּא פִּסְגַּת הַדֶּמוֹקְרַטְיָה. גַּרְבַּיִם, סֵפֶר, יָד

תָּקִיץ הַבֹּקֶר עַל הַשָּׁד, יָה, אֵיזוֹ קֶשֶׁת מַדְהִימָה

וּכְבָר שָׁרָב, פְּרוּסַת הַלֶּחֶם הִיא פִּסְגַּת הַנְּמָלִים

בִּקְצֵה הַקַּיִץ שְׁפְּרִיץ יְרֹקֶת הַחֲמוֹר, צָלָף

קוֹצִים־וּמָה־עוֹד נָעִים גַּם הֵם אֶל הָרָקָב.

יוֹתֵר חַיִּים לַפְּלַסְטִיקִים, בַּקְבּוּק הַמִּיץ, הַחֻלְדָּה

תִּלִּים תִּלִּים הַחֶרְבּוֹנִים עִם בְּדַל עִתּוֹן לַאֲנָשִׁים

חוֹשְׁבִים. פַּחְמָן מֵימָן־וְעוֹד־מָה חַמְצָן גָּפְרִית

וְאַמּוֹנְיָה – הַכֹּל אֶחָד בְּלִי אַפְלָיָה, שִׁוְיוֹן גָּמוּר

שֶׁל הָאֲטוֹמִים. נִצְחוֹן הַזְּמַן הוּא נִצְחוֹנוֹ

שֶׁל חֹמֶר עַל פָּנֶיךָ, עָבֵי הַמַּיִם עַל הַקֶּשֶׁת.

קֶשֶׁת תִּירַשׁ קֶשֶׁת, לֹא אַתָּה אֶת חַיֶּיךָ.