הַוִּדּוּיִים

הֲרֵי הֵם יִדּוּיִים

שֶׁל אֲבָנִים בַּחַלּוֹנוֹת, בִּרְאִי-הַנֶּפֶשׁ וְהַמַּעֲשִׂים; —

אַךְ אַל-נָא יְנֻפְּצוּ, חָלִילָה, לִרְסִיסִים!

חָרֵד הַמְיַדֶּה עַל כָּל

הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָשָׂה — לוּ יֵרָאֶה קוֹלוֹ, הַקּוֹל!

דִּבְרֵי עַנְוָה יָטִיחַ, יָטִיל מָרוּת וּגְנַאי,

לֵאמֹר: בְּשַׁפְרִירַי-שֶׁלִּי שׁוֹטְטוּ-נָא,עֲנָנַי!

הַוִּדּוּיִים גֵּאִים, בְּעֹגֶם מְעֻנָּנִים,

אַךְ זֶה אָרְחָם מוּזָר: לָבוֹא בְּחִלּוּפֵי זְמַנִּים.

הִתְוַדֻּיּוֹת פַּעֲמוֹנִיּוֹת: גְּלִין-גְּלַן, גְּלִין-גְּלַן —

מְצַלְצְלוֹת עִתִּים אֶת חִלּוּלָן — —

הוֹ, לֹא! אַתָּה אֵינְךָ אֶבְיוֹן-חֲלוֹם-וּמַעֲשִׂים,

אוּלָם לָבוּשׁ אַתָּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים.

הִכּוּ הָרְעָמִים וְנִשְׁתַּלְּחוּ בְּרָקִים —

וְעַל רֹאשְׁךָ רָקִיעַ רָם, נָקִי.

זֵרִים לְךָ הִגִּישׁ שָׂדֶה חָרוּךְ,

אוּדִים הֵכִינוּ לִכְבוֹדְךָ שֻׁלְחָן עָרוּךְ.

הוֹ, לֹא. אֵינְךָ אֶבְיוֹן מִכֹּל וָכֹל —

אוּלָם כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים לוֹבֵשׁ אַתָּה בְּוָ"ו יְמוֹת הַחוֹל — —

בַּשַּׁעַר — שׁוּב: אַתָּה. שִׁמְךָ.

אֲשֶׁר הָיָה — נִמְחֹה נִמְחָה.

יֻתַּן וִעוּד, תְּהוּד בָּמָה —

רַק לֹא פִּנָּה, רַק לֹא דְמִימָה.

וּמִי שׂוֹרֵט בְּקוֹל עָגוּם:

אֶפְשָׁר קְצָת נֹחַם? מְעַט גִּמְגּוּם?

אוּלַי…לִזְכֹּר הַנִּשְׁכָּחוֹת?

וְשֶׁמָּא — נִלְהָבוּת פָּחוֹת?

הוֹ, אַל-נָא תַּעֲמִידוּ תְּרִיס:

תּוֹרָה-סְחוֹרָה לוֹ — תְּנוּ, יַכְרִיז!

הוּא עֶלְבּוֹנוֹ שׁוֹלֵף

כַּחֶרֶב — וְעוֹלֵב.

לִבּוֹ בְּרִגּוּשָׁיו רוֹעֵשׁ

וְ“אֵין-תְּגוּבָה” יָשִׁיב לְיַעַר-אֵשׁ.

בּוֹטֵחַ בַּסָּפֵק — בְּלִי פִּיק-פִּקְפּוּק הוּא מְעַרְעֵר

מִקְצָת הַיַּצִּיבוּת שֶׁל נוֹף סוֹעֵר.

עַל הַבָּמָה בִּמְלוֹא הַתְּאוּרָה,

וְאֶת חַיָּיו יוֹלִיךְ בְּמִנְהָרָה.

בְּעִיר הַצַּדִּיקִים, בְּעִיר הַצַּדִּיקִים

מַשְׁחִילִים בַּגַּב — חִיּוּךְ שָׁחוּז: סַכִּין.

הָעִיר, הָעִיר רַבִּים בָּה זַהֲרוּרִים —

בִּשְׁמוּרַת-זָהָב מְאֻשְׁפָּזִים, סְגוּרִים.

וּבַחֲלַל הָעִיר רוֹחֶפֶת הַשְּׁכִינָה:

נֻשְּׁלָה מֵרְחוֹב, מִבַּיִת וּפִנָּה.

הָעִיר, הָעִיר — עֵינַיִם לָהּ מְוֻלָּנוֹת:

“שֶׁקֶט, בְּבַקָּשָׁה, כָּאן הַצְּדָקוֹת לָנוֹת”.

עִיר הַצַּדִּיקִים — —

הָלַכְתִּי לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא.

וּבְפֶתַח בֵּיתוֹ מְצָאתִיו בִּי צוֹפֶה.

כָּלוּא בְּמִסְגֶּרֶת. הַשְּׁחוֹר עוֹד שׁוֹתֵת.

עוֹמֵד חוֹלֶה חַי— בִּפְנֵי הָאֱמֶת — —

אֵין-סוּסִים-שְׁחוֹרִים מַמְתִּינָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה.

הָרְאִי הַבָּהִיר מְסֻמָּא, חֲדַל-בָּבוּאָה.

וּמִי-שֶׁהָיָה — מִצְטַנֵּף, מְמַעֵט אֶת עַצְמוֹ. מִתְאַיֵּן.

אַךְ אוֹיְבִי-כְּאֵבִי שׁוּב פּוֹלֵשׁ, מִתְפַּשֵּׁט, מְאַיֵּם.

קוֹלָנִי וְשַׁחְצָן כְּמָשָׁל שֶׁכָּבַשׁ הַנִּמְשָׁל:

“שְׁאַל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא — לֵךְ שְׁאַל” — —

כָּל הַלַּיְלָה

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז

בְּמָלוֹן וָתִיק בְּעִיר-אָבִיב:

טִיף.

מוֹנוֹלוֹג

שֶׁל הֲבָרָה אַחַת רַק.

כָּךְ גּוֹרֵס הוּא, כָּךְ בּוֹרֵז הוּא

כָּל הַיֵּשׁ, מָהוּת וָטִיב:

טִיף!

מְעֻקָּשׁ

מֵאוֹרְלוֹגִין, מִלֵּב — וּמִשֶּׁקְסְפִּיר.

מִדַּיֵּן לוֹ, מִתְחַנְחֵן לוֹ וּמַטִּיף:

טִיף!

וְעַד בֹּקֶר-אוֹר

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז בַּכִּיּוֹר.

וַאֲנִי — לוֹ כְּלִי-קִבּוּל מַקְשִׁיב.

וְסוֹפִי שָׁפוּי-וְלֹא-שָׁפוּי מֵשִׁיב:

טִיף!

תִּמּוּרֵי הַכָּזָב הַמּוֹרִיק;

הָאֱמֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

הָאַנְטֶנָה הַזֹּאת אֶל הָרִיק;

חָכְמַת הַתּוּגָה הַמֻּשְׁלֶכֶת — —

הַנֵּר הַלּוֹאֵט לוֹ לָאִישׁ;

קוֹל בָּרָק שֶׁקָּרָא — וְאֵין אֹמֶן.

זְרִימָתוֹ הַבּוֹגְדָה שֶׁל הַכְּבִישׁ;

הָאָדֹם הַיּוֹרֵט שֶׁבַּצֹּמֶת — —

כַּעֲלוֹת, וּבִקְרֹא הַנּוֹדָע-בַּשְּׁעָרִים —

בָּגְדוּ הַדְּבָרִים.

טִעוּנָם הַנִּמְרָץ הוּא כִּי הֵם נִבְגְּדוּ.

וְשֶׁמָּא: טַן-דּוּ?

לֵיל-יָרֵחַ אַחֲרוֹן מֻטָּל פֹּה כִּפְרִי שֶׁנִּרְקַב.

וְהַגַּנָּן — אִם אֵינוֹ בַּר-מִנָּן — מְסֻמָּר לַמִּשְׁכָּב.

וְנֻתְּקוּ הַחוּטִים הַטְּרַנְסְנַפְשִׁיִּים שֶׁבֵּין הָעִתִּים.

וּמְאוֹרוֹת שֶׁתָּלִינוּ — אֶת עַצְמָם מַמְעִיטִים, מַפְחִיתִים,

מְמִיתִים — —

הַגֶּשֶׁם — אֶת לִבֵּךְ הוּא גָנַב;

לוּ רָאִית, אַדְמָתִי, אֶת פָּנָיו.

— שֶׁלּוֹ הֵן הַקּוֹל. הַנִּגּוּן. הַהִגּוּי.

דַּרְכּוֹ מִמְּרוֹמָיו כְּלוּם נִתַּן לְחִקּוּי?

—גְּדוֹלָתִי, תְּמִימָתִי, אֲבָל אַתְּ מְרֻמָּה!

אַדְמָתִי, אֲדָמָה!

— הַנַּח לַדְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינוֹ. אַל תִּפְחַד.

אַתָּה שְׁמַע: הַגֶּשֶׁם גִּשְׁמִי, הַגֶּשֶׁם אֶחָד.

כְּתוֹבוֹת אֶל הַטּוֹב, אֶל עָרִים בַּנֵּכָר,

לִי נָתַן כָּל יָדִיד שֶׁזָּכַר.

הַדְּרָכִים — זְאֵבוֹת:

טוֹרְפוֹת הַכְּתוֹבוֹת — אַכְזָבוֹת!

מַעַן מָצָאתִי, לְמַעְלָה מִמְּאוּם —

אַךְ הוּא מִשּׁוּם-מָה לֹא לְפִי הָרָשׁוּם!

מִסְפָּרִים לְאֵי-שָׁם: הַפִּנְקָס

נִתְגַּדֵּשׁ טֶלֶּפוֹנִים מְלִיצִים-לַמּוֹכָּ"ז.

הִפְלַגְתִּי; חִיַּגְתִּי; סִלַּקְתִּי יָדִי:מִדְבָּר מְדַבֵּר — —

אַךְ אֵרַע: הַחִיּוּג נִשְׁתַּבֵּשׁ — נִתְחַבֵּר

בְּפִתְאֹם אֶל שׁוֹאֵל: “בַּמֶּה לוֹ אוּכַל לַעֲזֹר?”

דָּבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי, וּבִלְבַד שֶׁיַּחְזֹר

הַשִּׁבּוּשׁ, שֶׁיַּחְזֹר!

פְּתִיחָה מְזֻמְרֶרֶת מֵעֵבֶר מִזֶּה

לַשֻּׁלְחָן.

פִּזּוּל לַנְּיָרוֹת, מַעֲבָר אֶל הַפְּרוֹזָה:

— מוּכָן.

רִחוּק שֶׁל מְאוּם זֶה, רִחוּק מְזֻלְזָל

שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינְךָ.

מְלֻפַּף עֲשָׁנוֹ, הוּא בָּא בֶּעָנָן,

וְאַתָּה מְצֻמְצָם — וְאֵינְךָ.

תָּמִים, עֲשׂוּי-עֵץ, לְשֵׁרוּת-הַתָּמִיד —

כָּךְ נוֹצָר.

וְכֹחוֹ — רוֹדָנִי; פּוֹלִיטוּרָה שֶׁלּוֹ

מְשַׁבֶּשֶׁת דֵּעָה כְּמֵאָה אוֹצָרוֹת וְאוֹצָר.

הַכִּסֵּא…מְשַׁחֵר אֶת פָּנֶיךָ, צִיר שׁוֹלֵחַ:

שֻׁלְחָן.

קוֹל דּוֹבֵר; מִתַּחְתָּיו נֶחְבָּא קוֹל, דִּיקְטָפוֹנִי:

“שֶׁתֵּלֵךְ” — —

וְאַתָּה: “סְלִיחָה, לְהֵיכָן?”

הַמְּלוּכָה כִּי מָצָאתָ — שְׂמַח בָּהּ, וְדַע:

הִיא כּוֹמְסָה לְמוֹצְאֶיהָ מִמְסָךְ שֶׁל אָסוֹן.

וְהָעֵת — דּוֹרְסָנִית, וְהָעֵת — בְּשֶׁלָּהּ:

טוֹרְפָה הָאָתוֹן — —

שִׁקּוּי הַשִּׁקּוּיִים: הַמְּלוּכָה!

שִׁבְחָהּ בְּפָנֶיהָ נַגִּיד, כִּי טוֹב בָּהּ לָגַעַת.

וְחָכָם הַזּוֹכֶה, שֶׁיָּדוֹ הַנִּפְתַּעַת

מְנוּעָה מִלְּמַצּוֹת הַקֻּבַּעַת — —

הוּא לָמַד הַגְּוִיָּה לְנַתֵּחַ.

קוֹרֵא שֵׁם לְכָל עֶצֶב, שָׁרִיר,

פִּגְרֵי רֶגֶשׁ וְשֶׁלֶד מַחְשֶׁבֶת.

הוּא עוֹבֵר בֵּין בְּתָרָיו שֶׁל הַשִּׁיר – –

לֹא יַקְשִׁיב לַחִיּוּת הַזּוֹרֶמֶת.

לַהַלְמוּת הַלִּבִּית, לָאֱמֶת.

לֶעָקֹב הוּא רוֹנֵן, לָעֲוֶתֶת.

הַדַּיָּן מְבָרֵךְ עַל הַמֵּת – –

זַרְקוֹרוֹ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָרַבִּים, וְעִמְעוּם אַף לֹא קַל:

רַמְקוֹלוֹ מְחֻסָּר מַנְגְּנוֹן-אֲזִינָה-וּדְמִימָה.

הוּא מוּכָן לְהוֹרוֹת לָאֲרִי תָּוֵי-נְהִימָה:

לְלַמֵּד לַנָּמֵר פֶּרֶק טֶרֶף טוֹרְפִין – וַחֲסָל – –

הַמּוֹבִיל הַגָּדוֹל עוֹד הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן אֶל דָּרוֹם –

אַךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ אֶת פָּנָיו אִם יִרְצֶה:הָרָצוֹן הוּא פְּרָטִי.

אֵין דָּבָר הַמָּנוּעַ: יָדוֹ תְּכַוֵּן, לֹא תַּחֲטִיא – –

אַךְ פְּגָם בּוֹ קָטָן: הַדִּבֵּר מְגֻבְנָן, יַתְמוּמִי בָּעֵירֹם – –

זֶה כֹּחוֹ, נִקְמָתוֹ שֶׁל פָּסוּק קַדְמוֹנִי, מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים:

מֵעַל לְרוּחוֹת וּנְשִׂיאִים הוּא, שׂוֹבֵר מַפְרָקוֹת וְשִׂיאִים.

…לְהַשְׁכִּים שַׁחֲרִית-שַׁחֲרִית

אֶל אוֹתוֹ הַתַּפְרִיט

וּלְהַרְהֵר: בְּזוֹ הַשָּעָה, בְּדִיּוּק, בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,

אַבְּ שֶׁלִּי לוֹגֵם חֲדָשׁוֹת וְקָפֶה, וּמַעְיָנוֹ – תּוֹסֶפֶת-הַיֹּקֶר.

וַאֲבִי דָנִיאֵלָה, חֲבֶרְתִּי, שׁוֹנֶה דַף יוֹמִי מִגִּלּוּי וְהֶסְתֵּר בָּעִתּוֹן:

הֵיאֵךְ מְאַגְּפִין רָשׁוּת מַס-הַכְנָסָה, כָּךְ וְכָךְ מְעַקְּפִין הַשִּׁלְטוֹן – –

אָז פּוֹקְחוֹת שְׁעוֹתֵינוּ עֵינֵי שִׁעֲמוּם

וְצוֹלְעוֹת אֶל הַיּוֹם הַגָּדוֹל צְלִיעַת בַּעַל-מוּם.

נִתְרוֹצֵץ בְּמֶרְכָּז שֶׁל סוּפָה, אַחֲרֵי אֵיזוֹ יִפְעָה:

רֵאשִׁיתָהּ נִסְתְּרָה מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ.

מְבוּכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הִנֵּה נִפְגָּשׁוֹת הֵן בִּמְבוּכוֹת

אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל קוֹדְמֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ – מְכִתּוֹת שֶׁל לוּחוֹת,

עָשִׁיר הָעוֹלָם, רַבַּן הַצְּפוּנוֹת, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ חָסֵר מְתֻרְגְּמָן.

יֵשׁוֹ מִתְפּוֹרֵר לִפְרֻדּוֹת, וְנֶאֱמָן אֵין בֵּינֵינוּ שׁוֹמֵר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַזְּמָן,

אָמַרְתָּ: בָּקְרֵנוּ צָעִיר, וְעֵינָיו – זְהוֹרִית

אַךְ גּוֹנָן וְקוֹלָם מִתְעַלֵּם מֵאַחֲרֵי מֶבָּטַיִם שְׁחוֹרִים – –

הוּא לֹא טָרַף – וּבִמְאוּרַת-הַדֹּב

יִרְבַּץ, שׁוֹתֵת מַכְאוֹב.

הַצְּבִי, הַצְּבִי, יְפֵה-הַקֶּרֶן, שֶׁרַגְלוֹ קַלָּה –

מִסְּבַךְ יוֹם בֵּי"ת נִמְלָט, מִפְּרוֹזַת מִשְׁאָלָה.

וְהַכָּזָב זוֹאֵב,

דּוֹרֵס הַנֶּאֱהָב וְהָאוֹהֵב.

כְּבָר הָיִינוּ צוֹדְקִים. כְּבָר צָדַקְנוּ הַרְבֵּה –

אֵין-סְפוֹר פְּעָמִים.

חֲכָמִים כְּבָר הָיִינוּ, גַּם חָכַמְנוּ הַרְבֵּה,

בְּרֹב הַיָּמִים – –

נִהְיֶה-נָא עַתָּה… חֲכָמִים וְצוֹדְקִים

אַךְ פָּחוֹת, הֵן אֶפְשָׁר.

וְלַטּוֹב – “יוֹם נָאֶה, חֶלְקִית מְעֻנָּן” –

לֹא נָרִיעַ, אַךְ נֹאמַר לוֹ: יִישַׁר!