אראה עולמךָ

מאת

משה בסוק

---

מַסָּע

מאת

משה בסוק

אֶרְאֶה עוֹלָמְךָ, אֱלֹהִים.

אַתָּה בִּכְבוֹדְךָ פִּלַּשְׁתָּ חַלּוֹן לִי וָדֶלֶת.

אַתָּה בִּכְבוֹדְךָ קָרַעְתָּ לִי עַיִן וָלֵב.

תַּעֲרוּכָה חֲגִיגִית זוֹ שֶׁל טֶבַע-דּוֹמֵם, וְנוֹפִים, וּדְיוֹקָן!

תַּעֲרוּכָה זוֹ שֶׁלְּךָ, יְחִידֵנוּ!

אֲדָמָה שֶׁפּוֹתַחַת יָדָה הָרְחָבָה, הַפְּשׁוּטָה וְאוֹצֶלֶת בְּרָכָה.

אֲלֻמּוֹת בַּשָּׂדֶה. שְׂדֵרַת צַפְצָפוֹת מִתְגַּנְדֶּרֶת הוֹלֶכֶת הָעִירָה.

הַסּוּס הַלָּבָן, הַפָּרָה הַצּוֹחֶקֶת, הַצְּבִי הַמֻּדָּח –

פֻּנְדָּקִים שֶׁמּוֹזְגִים לְיֵינָם מְעַט אַמּוּר וְקֻרְטוֹב שֶׁל פִּיּוּט.

עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נוֹהָה בַּחַלּוֹן: הַדְּרָכִים מְשַׁדְּלוֹת…

זְקֵנִים עַל סַפְסָל מַבִּיטִים לִפְנֵיהֶם, וְרוֹאִים – זִכְרוֹנוֹת.

דַּחְלִילִים חֲמוּדִים בַּגִּנָּה: גַּמָּד וּמְרִיצָה בְּיָדוֹ, חֲסִידָה – וְנֵצַח רַגְלָהּ הָאַחַת.

הַסְּיָגִים הַגְּבֹהִים לְבָתֵּי-הֶעָלְמִין. כְּרָזוֹת עַלִּיזוֹת הַמְבָרְכוֹת עַל הַיַּיִן.

הַפּוֹעֲלִים הַשּׁוֹקְדִים (מֵעוֹלָם…) עַל הַכְּבִישׁ הַמְשֻׁבָּשׁ – וְאֵין תַּקָּנָה.

זְאֵבוּת הַדְּרָכִים הַטּוֹרְפוֹת אֶת הַסֶּלַע. נְשִׁימָתוֹ שֶׁל הַיַּעַר בְּפֶלֶג עָלוּם.

הַגְּשָׁרִים הַבּוֹרְחִים מִגָּדָה אֶל גָּדָה. הַגָּדוֹת הַקּוֹרְאוֹת זוֹ אֶל זוֹ

הַשְּׁלָגִים, הַכְּתָמִים הַבְּהִירִים בְּיַרְקוּת הֶהָרִים –

יַרְקוּת דְּשֵׁנָה, מְרֻצָּה מֵעַצְמָהּ וּמִצְוָה לְעַרְעֵר קְלָסִיּוּת בִּטְחוֹנָהּ.

עֲנָנִים הַמַּשְׁרִים גּוֹן מֻפְשָׁט לְרֵיאָלִיוּת הֶהָרִים שֶׁצִּיַרְתָּ.

מַמָּשׁוּת שֶׁלָּהֶם מִתְרוֹחֶנֶת. וְאַבְּסְטְרַקְט עֲנָנָה מִתְאָרֶצֶת.

הַכְּבִישׁ הַמְמַהֵר בְּחַשְׁכוּת וּבְגֶשֶׁם. צִיּוּנֵי-הַדְּרָכִים הָעֵרִים כָּל הַלַּיְלָה.

צִפֳּרִים בָּעֲרָפֶל. וְקֵן עַל שְׂפַת יָם. וּבַיִת אַמִּיץ הַנִּצָּב בַּעֲנָוָה בַּמְּרוֹמִים.

אַתָּה זוֹכֵר אֶת כְּתָבְתּוֹ? בְּפִנְקָסְךָ הַפָּתוּחַ רָשׁוּם הוּא?

הוֹ, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד! שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְאִבּוּד.

זָכְרֵנִי, אֱלֹהִים, כַּבַּיִת הַהוּא הַבּוֹדֵד הַשָּׁתוּל בְּיָדְךָ בֶּהָרִים.

אַמִּיץ-לֵב אִם אֵינֶנִּי כָּמוֹהוּ – בִּבְדִידוּת נִתְנַסֵּינוּ גַם שְׁנֵינוּ.

וְאוּלַי, אוּלַי גַם שְׁלָֹשְׁתֵּנוּ – –

פאריס-שוויצריה, אב תשכ"א

---

פָּרִיס: פְּרוֹפִיל יוֹמְיוֹמִי

מאת

משה בסוק

א

יוֹנִים מִתְפַּרְנְסוֹת בְּשָּׁלוֹם בַּכִּכָּר, מְשׁוֹטֵט מֶבָּטָן וּבוֹלֵשׁ:

עֲלֵה-זַיִת-טָרָף נָשַׁר מִפִּיהֶן – וְלֹא מְצָאוּהוּ עֲדַיִן.

אַחַת (חֲלוֹמִית אוֹ סְתָמִית) וְאֶחָד מִתְעַכְּבִים בְּפִתְאֹם:

דּוּ-רֶגֶשׁ לָהֶם שֶׁל לִבּוּב וְחִמּוּד וְנִשּׁוּק – –

“הַהֵלֶךְ, עֲבֹר” – יְהִי אַמּוּר עִמָּדְךָ, וְאָצַל הַבְּרָכָה גַם לְךָ.

יַלְדָּה, צַח-צְחוֹרִית, מַלְאָכִית, מְמַהֶרֶת לַ“קֹומוּנְיוֹן” שֶׁלָּהּ,

מְכֻתֶּרֶת סִיעַת חֲבֵרוֹת הַפּוֹרְחוֹת, – וּכְנָפַיהָ פְּרוּשׂוֹת – –

יָד נָאָה, קַלַּת-דַּעַת מוֹלִיכָה בְּכָל כֹּבֶד–הָרֹאשׁ עֶגְלַת-תִּינוֹקוֹת;

נוֹהֶגֶת תַּחְתִּית וְרַכֶּבֶת שֶׁלָּהּ, זְהִירָה, בִּמְהִירוּת הַמִּיסְטְרַל.

יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בִּמְבוֹאֵי הַשַּׁאיוֹ. דַּהֲרוֹת-דַהֲרוֹת קוֹרְקִינֶטִים.

הָעִיר!

ב

רְחוֹבוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִפֵּ“א-טֵ”ית, מִמֵּ“ם-חֵי”ת – וְהוֹלְכִים וְהוֹלְכִים:

שְׁגוּרִים – וּפַּתֵּיטִיִּים. הָעִיר!

הַנָּהָר הַצּוֹפֶה בַּגְּשָׁרִים; הַשְּׂדֵרוֹת, מְאֻהָבוֹת בְּעַצְמָן, בַּנְּהִירָה, בָּאֵין-סוֹף, כִּבְיָכוֹל

הַקּוֹרוֹת הַפְּתוּחוֹת כַּטְּיוּלֶרִי וְכַלּוּקְסֶמְבּוּרְגִי, כְּפִתְחֵי כְּנֵסִיָּה וּמִגְדָּל;

הַיָּד הַמְקַבַּעַת לוּחוֹת, חוֹקֶקֶת בַּשַּׁיִשׁ, חוֹרְתָה עֲשִׂיּוֹת וּרְצִיּוֹת.

בִּפְנוֹת יוֹם, בְּהַעֲרֵב דִּמְדּוּמִים פֹּה בָּאָרֶץ, יְהִי אוֹר בָּהּ בַּדֶּרֶךְ

מִבֵּית–הַמִּשְׁפָּט לַקּוֹנְקוֹרְד: הַדֶּרֶך לַסּוֹף – לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה סוֹפְסוֹפִית.

הוֹ, יוֹדַעַת תְּרוּעָה זוֹ – וְחוֹרֶשֶׁת רָעָה; גִּנּוּנִית, גִּנְדּוּרִית – מוֹלִיכָה לַגַּרְדּוֹם;

בַּת–פָּרִיז הָעֲדִינָה, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמָּדְדָה בְּמִדַּת דִּינָהּ!

---

שָׁחוֹר וּבְהִירַת-שֵׂעָר

מאת

משה בסוק

שָׁחוֹר וּבְהִירַת-שֵׂעָר. הַשָּׁחוֹר לְבַדּוֹ. רַק כֻּתֹּנֶת מַבְהֶקֶת בַּלֹּבֶן.

“כִּבְנֵי כוּשִׁיִּים אַתֶּם לִי”.

הִמְנוֹן שֶׁל חֵרוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וְאוּלַי הֵם-הֵם לִבּוֹ – –

הַשִּׁנַּיִם הַמְפֻרְסָמוֹת בִּצְחוֹרָן, נֶחְשָׂפוֹת כְּאֶל טֶרֶף, אֶל שְׁלַל הֶעָתִיד.

יֵשׁ מִיָּפְיָהּ שֶׁל רֵאשִׁית בַּהִלּוּךְ, בַּמֶּבָּט, בַּסַּנְטֵר הֶחָצוּב, בַּזָּקָן הַלּוֹמוּמְבִּי.

בְּנוֹת צָרְפַת,

לֹא בִּכְדִי עָמְדוּ אֲבוֹתֵיכֶן עַל הַמִּתְרָסִים,

כִּי תּוּכְלוּ לָכֶן קַחַת, כִּלְבַבְכֶן, אֶחָד מִקּוֹנְגוֹ, מִמַּאלִי, מִקַּו-הַמַּשְׁוֶה

וְאֵלָיו תִּתְלַוּוּ בְּיִפְעָה, בְּעִדּוּנֵי-הִתְעוֹרְרוּת, בְּהִתְרַפְּקוּת מְפַנֶּקֶת.

אֶח, בְּנוֹת פָּרִיז, הַרְבֵּה בָּא לָכֶן מִן הָעִיר,

וְהַרְבֵּה בָּא לָהּ לָעִיר מִיֶּדְכֶן.

---

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל

מאת

משה בסוק

בַּדֶּרֶךְ מִוֶּרְסַיל רָאִיתִי שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁלָּבְנָן הַמֻּעָט נִזְדַּקֵּר מִן הַשְּׁחוֹר הַמְרֻבֶּה,

דְּבֵקוֹת זוֹ בְּזוֹ: מְבַקְשׁוֹת הֵן בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

וּמֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ: הוּא וְהִיא חֲבוּקִים וּנְשׁוּקִים בְּחִמּוּד רַעֲנָן:

מְבַקְשִׁים הֵם בַּגֶּשֶׁם חָסוּת מִתַּחַת אִילָן;

הַמְּכוֹנִית הִשְׂתָּרְכָה בַּהִלּוּךְ הָרִאשׁוֹן, וְעֵינַי, כְּדַרְכָּן, עָגְמוּ וְחִיְּכוּ;

הוֹצֵאתִי יָדִי מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב וְנָגַעְתִּי בַּגֶּשֶׁם.

הִרְגַּשְׁתִּי מַגַּע הֶחָלָל, הַיְקוּם, רְקִיעִים, אֲדָמָה,

וּשְׁתֵּי הַנְּזִירוֹת, וְהַזּוּג הֶחָשׁוּק – –

---

הַגֶּשֶׁר הַצּוֹחֵק

מאת

משה בסוק

גֶּשֶׁר רָאִיתִי צוֹחֵק מִן הָאֵשׁ:

גֶּשֶר רָדוּף מִגָּדָה אֶל גָּדָה.

הַצְּחוֹק וְהָאֵשׁ – שֵׁד וְשֵׁדָה!

תּוֹלוֹת הַגָּדוֹת עֵינַיִם-אַכְזָב-וְתַחְנוּן:

אַתָּה הַחִבּוּר, חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, הַקִּשּׁוּר,

אֵיךְ נִשְׁבַּרְתָּ שִׁבּוּר, גֶּשֶׁר-גְּשׁוּר!

הַנָּהָר בְּשֶׁלּוֹ: נֶאֱמָן לַזְּרִימָה

וְנֹגַה חָדָש בְּעֵינוֹ: מִן הָאֵשׁ הַנּוֹפְלָה.

וְהַגֶּשֶׁר נִבְקַע – וְאֵינוֹ: טְרָפוּהוּ זְאֵבֵי-אֲפֵלָה.

---

מוֹנוֹלוֹג שֶׁל טֶלֶפוֹן

מאת

משה בסוק

אֶל רֵעִי בַּטֶּלֶפוֹן קָרָאתִי.

שְׁאֵלַנִי קוֹל: בְּבַקָּשָׁה – –

הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ לַקּוֹל:

שׁוּם בַּקָּשָׁה – –

אָמַרְתִּי רַק וַדֵּא

אִם מִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב בִּקְצֵה-הַחוּט.

אַתָּה מַקְשִׁיב? אָז מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ?

אֱמֹר לִי, יַקִּירִי, אַתָּה שׁוֹמֵעַ

מַה מְּאֹד-מְאֹד אֶרְצֶה לוֹמַר לְךָ

בְּזֶה הָרֶגַע? בֶּאֱמֶת?

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת בְּדִידוּת-רֹאשִׁי,

אֶת הַמְנַעַנְעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פְּסַנְתֵּרִי,

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּמָמָה הַנִּשְׁבֶּרֶת בְּקִרְבִּי?

וְאוּלַי – – אוּלַי שִׁגְרָה הִיא רַק לוֹמַר: “בְּבַקָּשָׁה” – –

שׁוּם-שׁוּם בַּקָּשָׁה – –

אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי?

---

אִילָן

מאת

משה בסוק

אִילָן מוּל טוּר-עֹפֶל.

חִיּוּת שְׁתוּלָה מְצַמֶּרֶת!

עֲלִיַּת נְשָׁמָה אֶל גִּזְעָהּ מְחֻבֶּרֶת!

זַלְזַלִּים הַכּוֹבְשִׁים הֶחָלָל

מְאַזְּנִים רוֹמְמוּת הַמִּגְדָּל.

מִשְׁתָּאֶה הַתַּיָר אֶל טוּר-עֹפֶל:

עַתִּיקֵי הַדְּבָרִים עוֹד יַפְלִיאוּ.

וַאֲנִי – לָאִילָן דְּמַחֲצִיף בִּקְדֻשָּׁה: שֶׁלִּי הוּא!

יָפֶה, זַלְזַלִּים, כָּךְ יָפֶה! – אֲשַׁדֵּר

בִּרְכָתוֹ שֶׁל “צָנַח-לוֹ-זַלְזַל-עַל-גָּדֵר” – –

---

יוּלִי

מאת

משה בסוק

אֵיזֶה קַיִץ יָפֶה לָבַשׁ שִׂמְלָתֵךְ.

אֵיזֶה קַיִץ שָׁקוּף!

בְּיוֹם יוּלִי אֱלוּלִי, שֶׁרֹאשׁוֹ נִמְלָא סְתָו וְיָדָיו צוֹנְנוֹת –

אֵיזֶה קַיִץ לָבַשׁ צוּרַת גּוּף!

אֵיזֶה קַיִץ פַּזְרָן לָבַשׁ שִׂמְלָתֵךְ.

אֵיזֶה קַיִץ נָדִיב!

בְּיוֹם יוּלִי אֱלוּלִי, שֶׁרֹאשׁוֹ נִמְלָא סְתָו, כָּאָמוּר,

מִכָּל אֲבִיבַיִךְ קֵיצֵךְ זֶה עָדִיף!

כָּאן אַפְסִיק מִשִּׁירִי, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ בְּוַדַּאי,

וְאוֹמֵר:

הָרֹאשׁ נִמְלָא סְתָו – וְיוּלִיֵּנוּ עוֹד חָי!

---

פְּרִידָה מִקָּטָלוֹנִיָּה

מאת

משה בסוק

עֵינַיִם. מִקְצָת מִקְצָתָם שֶׁל פָּנִים. אֶצְבָּעוֹת.

זֶה כָּל הַנִּגְלֶה. וְאִידָךְ – –

אָחוֹת-נְזִירָה.

נִלְבָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲסִיר תַּחֲלוּא וְתוֹדָה.

נִסְתַּבְּרוּ לָהּ דְבָרָיו. הֵשִׁיבָה בְּשֶׁקֶט רָחוֹק:

“בָּנִים אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לְאֶחָד”.

וּכְשֶׁהוֹסִיף, בְּסֵבֶר מֶבָּט וּבְעִנּוּג שֶׁל הַקּוֹל:

“אָחוֹת מַדְלֵין, הֲלֹא תָּבוֹאִי פַּעַם לְאַרְצִי, הִיא אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ” –

וְתֵאֵר, כִּי כְּפָרוֹ בְּסָמוּךְ לִכְפַר-נַחוּם, לֹא הַרְחֵק מִנַּצֶּרֶת –

נִתְמַלֵּא צְחוֹרָה, הַנִּגְּלֶה, הַמֻּעָט, סֹמֶק עַז, פִּתְאֹמִי, לֹא-לַעֲמֹד-בְּפָנָיו,

וּצְחוֹרָהּ הַנִּסְתָּר, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁהִשִּׁיר אֶת שְׁחוֹרָיו –

מַבְהִיק מִסּוֹף בֵּית-הַחוֹלִים עַד סוֹפוֹ.

הִיא הִיא בַּת-צָרְפַת.

אָחוֹת לְאַחְיוֹתֶיהָ – –

וּלְעֶת-לַיְלָה, לְיַד הָרַכֶּבֶת, מֵאֶרֶץ-אִיזַבֶּל-וּפֶרְדִינַנְד מְמַהֶרֶת,

צָפוֹנָה, צָפוֹנָה, וְכָל גַּלְגַּלֶּיהָ אוֹמְרִים שׁוּרָה יַמְבִּית אַחַת: “פַּארִי! פַּארִי!” –

הִיא בָּאָה, רְכוּבָה עַל אוֹפַנַּיִם, לְלַוּוֹת הַחוֹלֶה שֶׁהִבְרִיא.

וּבְטֶרֶם יַעֲלֶה בַּכֶּבֶשׁ בִּקְּשָׁה לְוַדֵּא שֵׁם כְּפָרוֹ בִּסְמִיכוּת לְנַצֶּרֶת.

וְהָיָה מוֹרָא-שָׁמַיִם הַרְבֵּה בִּשְׁאֵלָה מֻעָטָה זוֹ, וְהַרְבֵּה יִרְאַת-חֵטְא.

וְהַמֶּרְחָק לִכְפָרוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת, וּפוֹחֵת – –

---

בְּעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה

מאת

משה בסוק

..קַמְטוּטִים בְּפָנַיִךְ חִיּוּת הֵם שְׁקוּיִים: שְׂדֵרוֹת-אֶלִיזֵי.

שַׂחְקָתֵק, זִיוִית וְצִלִּית, מִתְפַּשֶּׁטֶת בִּקְצוֹת שִׂפְתוֹתַיִךְ: הַסֵּינָה.

מִשְׁתַּעֲשַׁעַת יָדֵךְ בְּמַחְרֹזֶת פְּנִינִים: מִגְדָּלִים, פַּלְטִיּוֹת, קִמּוּרִים וְגָדוֹת.

הִנֵּה הֵם נוֹשְׁמִים אֶת אוֹרָם, וּכְבָר הֵם נוֹשְׁרִים וְהוֹיִים: כְּרַךְ גָּדוֹל.

אַתְּ עַצְמֵךְ מַפְלִיגָה, אַדְמָתִי: אוֹקְיָנוֹס נִרְגָּשׁ בְּכָחֹל וְיָרֹק:

יָם-עוֹלָם מְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְאֵין-סוֹף שֶׁמּוֹרֵד בְּחוֹפָיו וְזוֹרֵם.

בְּחֶבְרַת עֲנָנִים אֲנִי כָּאן. וְיַחְדָּו תַּשְׁבֵּצַיִךְ לִפְתֹּר מְנַסִּים.

פְּסֵיפָסִים אַתְּ צִיַּרְתְּ שָׁם: רִצְפָּה נִפְלָאָה לִכְנֶסֶת בְּדוּדָה זוֹ שֶׁחַיָּה בְַנִסִּים.

מִדְרוֹן הֶהָרִים מַשְׁמִיעֵנִי, מֵרַחַק חָלָל וּנְעוּרִים, יוֹדְלִי-לִי וּגְלִין-גְּלָן.

הָרוֹעֶה וְעֶדְרוֹ. וַאֲנִי מְטַפֵּס וְעוֹלֶה וְעוֹטֶה צַחוּת דְּמוֹן-בְּלָן.

צוּק-סֶלַע פָּרוּשׁ שָׁם בְּהֹר-הֶהָרִים, וְטִירָה הַשּׁוֹמֶרֶת נַפְשָׁהּ בֵּין עִיִּים וְשִׂיאִים.

בִּתְהוּדָה מְרוֹמְמָה זוֹ נֶחְבָּא קוֹל טִרְטוּר, מִתְעַנֶּוֶת חֻצְפַּת מְנוֹעִים.

בִּשְׁבִילֵי-דְּרָקִיעַ וּבְמוֹרָא-שָׁמַיִם בָּאִים חֲרִישֵׁי-הַדְּבָרִים

וְעַזֵּי-הַדְּבָרִים, מִקִּרְבִּי, וְאֵלַי, וּמִכָּל עֲבָרִים.

הִנֵּה כְּבוֹד הָרִבּוֹן בְּעַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ מֶבָּט, שׁוֹלֶה מִן הָאָרֶץ נוֹפִים

בְּחַכָּה, בְּכַף-יָדוֹ יַחֲזִיקֵם, יִתְבּוֹנֵן: “אָמֵן, הֵם יָפִים!”

אַךְ דּוֹמֶה, כִּי צַפָּר הוּא. עוֹקֵב אַחֲרֵי מְעוּף אֲדָמָה,

מַשְׁלִיךְ רֶשֶׁת גְּדוֹלָה, מוֹשֶׁה מִן הַיְקוּם – וְהֲרֵי אַתְּ כֻּלֵּךְ חִיּוּנִית וְנוֹשְׁמָה.

בְּעֵינַיִם שֶׁל מַעְלָה אֶרְאֶךְ, שְׁלֵמָה וּמְפֻצֶּלֶת: אִיִּים, חֲצָאִים.

וְהִנֵּה צִפּוֹרִית אַתְּ, צִפּוֹר לְכוּדָה בְּכַף-יַד אֱלֹהִים.

---

בַּגַּן דְּלוּצָר

מאת

משה בסוק

בַּדֶּרֶךְ נִקְלַע לִי מַכָּר:

הַסַּפְסָל שֶׁבְּגַן הָאֲגַם דְּלוּצָר.

"אֵיךְ שַׂמְתָּ עַצְמְךָ לֹא-רוֹאֶה אוֹתוֹ בֹּקֶר – חִיֵּךְ –

וְאַתָּה, הַסְּתַכְּלָן, הִבְחַנְתָּ בַּשְּׁנַיִם הָהֵם, וְעוֹד אֵיךְ".

וּבְעוֹד הַמַּכָּר הַוָּתִיק דִּלְעֵיל

בְּדַפִּים שֶׁל פְּרָחִים יְבוּשִׁים מְעַלְעֵל –

נִכְנַס בָּעֵצִים, בְּמַפְתִּיעַ, מָטָר.

וְזָקֵן וּזְקֵנָה – מִטְרִיָּה שֶׁבְּיָדָם רְשׁוּלָה, וְאֶפְשָׁר

הֵם צוֹפִים אֵיךְ נִכְנָס הַמָּטָר, רַעֲנָן, בִּקְמָטִים,

יָשְׁבוּ וְיִדּוּ בָּאֲגַם, בַּשְּׁתִיקָה הַכְּחֻלָּה, מֶבָּטִים,

בִּטְּלוּ אֶת הַ“יֵשׁ” שֶׁל “פִּילַטוּס”, מַחֲצִיף בְּקַרְחוֹ וּשְׁלָגָיו,

וּבְיָדִית מִטְרִיָּה קִוְקְווּ זִכְרוֹנוֹת, הַרְהוֹרִים קַו-אֶל-קָו – –

וְשָׁעָה רְחוֹקָה, אַתְחַלְתָּא דְבֹקֶר, שֶׁהָיְתָה כֶּעָנָן וְכָאוֹר,

נְבוֹכָה וְעוֹמֶדֶת. וְדוֹמֶה, כִּי רוֹצָה עַל עַצְמָהּ הִיא לַחֲזֹר – –

---

פְּתִיחָה לְדוּ-שִׂיחַ

מאת

משה בסוק

חוֹזֵר אֲנִי מֵעוֹלָם גָּדוֹל אֶל עוֹלָמִי שֶׁאֵינוֹ קָטָן מִמֶּנּוּ.

שָׁב אֲנִי מֵעוֹלָם חוֹלֶה אֶל עוֹלָמִי הָאָנוּשׁ יוֹתֵר:

שֶׁאֵינוֹ חָדֵל מִלַּחְדֹּל – –

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַבִּלְתִּי-נִמְנָע: אֶל בִּתִּי וְאֶל בְּנִי וְאֶל בְּנֵי-דוֹרָם.

נִכְנָס לְתוֹכָם כִּלְתוֹךְ מִנְהָרָה וְחוֹזֵר וְיוֹצֵא אִתָּם אֶל הָאוֹר, שְׁטוּף אוֹר.

דְּבָרִים רַבִּים בְּפִי אֲלֵיהֶם, וְרַבּוֹת אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם.

הַרְבֵּה בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם, וְהַרְבֵּה הֵם עוֹשִׂים וְשׁוֹמְעִים כְּבָר.

מַשְׁהֶה מַבָּטִי וּדְבָרִי אֲלֵיהֶם – מוֹנוֹלוֹג, פְּתִיחָה לְדוּ-שִׂיחַ:

יַהֲלוֹמִים הִיּוּלִיִּים, מִי יִתְּנֵנִי רְאוֹתְכֶם לְטוּשִׁים בְּיָדֵי עַצְמְכֶם!

יִפְעָה שֶׁבָּכֶם, תַּעֲלֶה וְתָבוֹא-נָא כְּאֹרַח הָאוֹר:

גְּלוּיָה, מִתְפַּשֶּׁטֶת וְנוֹהֶרֶת עַל אֶרֶץ גְּדוֹלָה, רְחָבָה.

בָּרָק שֶׁבָּכֶם הַמַּפְתִּיעַ – שֶׁלֹּא יֵרָתַע מֵאָפֹר, מֵעֶשְׂרִים-וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת,

וְאַל-נָא יַקְשִׁיחַ בִּפְנֵי הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה שֶׁל הַלֵּב, לְבַבְכֶם.

הַדֶּלֶת לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא – אֵינָהּ אוֹטוֹמָטִית: לֹא כָּל נַעַר נִכְנָס בָּהּ

וְלֹא מֵאֵלֶיהָ נִסְגֶּרֶת בִּפְנֵי מִי שֶׁשֵּׂיבָה בּוֹ זֹרְקָה.

בְּמָטוּתָא מִכֶּם, אַל תָּבוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן: שְׁטָר מִי תַּאֲרִיך-פִּרְעוֹנוֹ קוֹדֵם:

שְׁטָרוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹ חוֹב שֶׁחָבִים אַתֶּם לוֹ;

תְּנוּ לַחֶשְׁבּוֹן וְיִזְרֹם, יַעֲבֹר וְיָשׁוּב – –

בַּיְשָׁנִים כְּמוֹתְכֶם, הֱווּ אֵיתָנִים בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. פְּשׁוּטִים בְּתַכְלִית. אֱנוֹשִׁיִּים.

אֵין חָכְמָה בַּסּוֹבְרִים, כִּי זוֹ הָאֲנִיּוּת – עֲשִׁירָה יוֹתֵר, בַּת זְמַנֵּנוּ יוֹתֵר,

יַאנוֹסְפֵירִית יוֹתֵר.

יָפֶה גַם עַכְשָׁו לְהַרְאוֹת לְאָדָם שֶׁנִּקְלַע לִמְקוֹמְכֶם כְּתֹבֶת זוֹ הַמְבֻקֶּשֶׁת.

שירי מקום

מאת

משה בסוק

---

מָקוֹם

מאת

משה בסוק

מָקוֹם שֶׁנּוֹי בָּחַר בּוֹ,

שֶׁנּוֹי לֹא בַּנֵּכָר בּוֹ —

אָבוֹא אֵלָיו, אֹמַר לוֹ:

הֲלֹא תֵּלֵךְ עִמִּי יַחְדָּו,

אַתָּה, כִּי אֶקְרָאֲךָ — שָׁב,

וְתֵרָאֶה וְתֵרָצֶה

בְּמֶרְחָבַי שֶׁהֵם אֲנִי

לֹא פָּחוֹת מִשְּׁמִי — —

וְלוּ עִם הַמָּקוֹם יַחְדָּו

יֵלְכוּ אִתִּי בְּרוּאָיו,

מַנְוֵי עוֹלָם, שֶׁכִּשְׁרוֹנָם —

בְּאַהֲבַת-חִנָּם,

וּרְצוּיִים הֵם זֶה לָזֶה,

וְלֹא יוּטַח: “אַתָּה הוֹזֶה” — —

מִי יִתֶּנְכֶם לִי זֵהִים,

הַמָּקוֹם וְהַבְּרוּאִים!

---

הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה

מאת

משה בסוק

הַבַּיִת הַזֶּה הַנִּרְאֶה וְסָמוּךְ

הַנָּע וְהוֹלֵךְ

מִמַּסָּד אֶל קִירוֹת

וְאֶל דֶּלֶת תֻּצָּב, אֲדוֹנִית,

בִּצְעִיר-מַפְתְּחוֹת, פְּרָטִי, בִּלְעָדִי — —

הַבַּיִת הַנָּע, שֶׁיִּהְיֶה —

מָלֵא הוֹוֶה:

עֲתִידֵי-חַלּוֹנָיו סַקְרָנִים, מְשׁוֹטְטִים סְבִיבֵיהֶם,

בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ צוֹפִים בֶּהָרִים, נוֹהֲגֵי-הַשְּׂרָרָה;

הַגַּג, חֶלְקִית מְרֹעָף וְחֶלְקִית מְגֻלֶּה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ,

כְּכִפָּה מְצֻמְצֶמֶת, שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לָרֹאשׁ,

אַךְ מַנְוָה, בִּבְלִיטוּת, בְּלוֹרִית מִזְדַּקֶּרֶת;

הַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁאָפְיוֹ בְּקָרוֹב מְסֻיָּם,

פָּתוּחַ לְצֹמֶת אֶפְשָׁר-וְנִמְנָע,

וְאַתָּה בּוֹ רוֹאֶה הַרְהוֹר-לֵב וּמִשְׁאֶלֶת

וַחֲלוֹם שֶׁחִתּוּךְ שֶׁל רָצוֹן לוֹ, וְאִם מְעֻמְעָם כַּמִּכְרֶה — —

קֹרַץ מֵאֵין-סוֹף

הוּא נָע אֶל הַקֶּבַע — —

הַבַּיִת.

---

בָּקְרוֹ שֶׁל הַקֵּן

מאת

משה בסוק

מוֹדֶה אֲנִי עַל נוֹי-הַפָּנִים,

עַל הַטּוּב הַנִּפְקָח מִלִּפְנֵי-וְלִפְנִים.

בָּא יוֹם בְּזִמּוּר, בְּכִנּוּר, בְּתִפּוּף;

בְּתוֹכֵי-תּוֹכְכֶם כְּבָר רוֹאִים הַמָּעוּף.

אַתֶּם עוֹדְכֶם כָּאן, עוֹד יֶשְׁכֶם — וְאֵינְכֶם.

וְהָעֵת מִתְיַצֶּבֶת בֵּינִי לְבֵינְיכֶם.

וְחַס מִלְּהַכְמִיר עַל הַקֵּן רַחֲמִים.

הַשְׁמִיעוּנִי מִטְפַּח-כַּנְפֵיכֶם. לַמְּרוֹמִים!

---

חֲבוּרַת אֲבִיבִים

מאת

משה בסוק

אֲבִיבַיִךְ יוֹד-חֵית הוֹלְכִים אֶל הַקַּיִץ.

זוֹ אַתְּ הַהוֹלְכָה — וְצוֹפֶה בָּךְ הַבַּיִת.

הַחַלּוֹן — כֻּלּוֹ שֶׁמֶשׁ. הַגִּנָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת

פּוֹטְטָה אֵיזֶה זֶמֶר דְּמוּי-גֶּשֶׁם.

מִפִּתְחֵי מַאֲפִיָּה מְזַנֵּק רֵיחַ לֶחֶם

נִרְדָּה אַךְ-עַתָּה — דָּבֵק בָּךְ: לָלֶכֶת.

וְשׁוּרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִלִּבִּי כְּבָר נִכְנֶסֶת

לַשְּׂדֵרָה הַזֵּיתִית; מִתְעָרְבָה בְּאַסְפֶּסֶת.

עוֹד נָחִים הַדְּבָרִים. בְּצִבּוּר. בְּתִפְזֹרֶת.

“לֹא שָׁכַחְנוּ כָּאן כְּלוּם? — הֵן נִזְכֹּר אֶת…נִזְכֹּר אֶת”…

וּכְבָר הֵם נָעִים. וְעוֹצְרָם אוֹר בַּצֹּמֶת:

יֵשׁ סֵדֶר-זוּטָא גַם בְּזוֹ הַתִּמְהֹמֶת.

רַמְזוֹר עַל אִזּוּן-הַכֹּחוֹת מְפַקֵּחַ:

“יְהִי שָׁלוֹם, יְרִיבִים! לָעִתּוּי — בְּיָדִי הַמַּפְתֵּחַ”.

בֵּין זָרִים בְּאָרְחָם, קְרוֹבִים-עַל-כָּרְחָם נִצָּבִים אֲבִיבַיִךְ.

אוֹר יָרֹק! —

אַתְּ עוֹבְרָה אֶל קֵיצֵךְ. אֶל הַקַּיִץ!

---

מַסַּע אָבִיב וָגֶשֶׁם

מאת

משה בסוק

הַחִנּוּן הַנּוֹפֵל שֶׁל הַגֶּשֶׁם.

הַלֵּב הַנֻּקְשֶׁה שֶׁל הַכְּבִישׁ.

אֶח, אַהֲבַת מְרוֹמִים

שֶׁלֹּא מָצְאָה אֲדָמָה.

נֵצַח טַן-דּוּ-מְרֻמִּים,

חַד- סִטְרִיּוּת הָרוֹמָן.

הַשְּׂדֵרָה, רַעֲנַנָּה, מִן הַצַּד.

עֵינֶיהָ יָפוֹת, רְחוּצוֹת,

צוֹפָה בּוֹ בַּכְּבִישׁ, בַּמִּדְהָר

אֶל הָאֹפֶק, סָגַר אוֹרוֹתָיו

וְהָלַךְ אֶל מֵעֵבֶר לָהָר —

וְהַגֶּשֶׁם יְבַקֵּשׁ אֶת הַכְּבִישׁ הַנִּרְדָּף — —

פִּתְאֹם — מְעוּף שֶׁנִּתְעָה:

צִפּוֹרִית, שַׁגְרִירַת הַזְּמִירִים.

פּוֹלְשָׁה הַזּוּטִית הַבְּדוּדָה.

בְּחַשְׁכוּת אֵין-תְּחוּמִית הִיא בּוֹלֶשֶׁת,

בִּכְנָפֶיהָ טוֹפְחָה לְכוּדָה,

טוֹפַחַת בָּאוֹר, מִשְׁתַּבֶּשֶׁת — —

---

בָּאָבִיב הַנָּע-וָנָד

מאת

משה בסוק

הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלֶה בַּיָּרֹק, הַחִלּוּפִים

בָּעֹז וּבָעֶדְנוֹת,

הַקִּיוּם הַזֶּה, הָרָם וְהַנְּזִירִי שֶׁל הַתָּבוֹר,

הַכֹּל — כְּסִימָנֵי תַּחֲנוֹת

וּכְתִשְׁדֹּרֶת הַקּוֹרֵאת: עֲבֹר!

חַכְמֵי-הַזַּיִת לְיַד בָּתִּים תְּמִימֵי-עֵינַיִם,

הַנְּבוּכִים בַּזְּמָן: הַשִּׁכּוּנִים,

כְּנֻפְיוֹת הַזַּרְזִירִים וְלַהֲקוֹת הָאוֹר —

לַאֲבִיבִי הַנָּע הֵם צִיּוּנִים,

אֶל שְׁתִיקוֹתָיו — תִּשְׁדֹרֶת הֵם: “עֲבֹר”!

---

שְׂדֵרוֹת נוֹרְדוֹי

מאת

משה בסוק

בַּגִּנָּה מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחוֹל.

הַסָּגֹל מִסְתַּכְסֵךְ בַּכָּחֹל.

נַעֲרָה, בְּקוּרִים שֶׁל חֲלוֹם, מוֹלִיכָה עֲגָלָה תִּינוֹקִית —

וְעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחֲרֶיהָ, הַבְּכִי לְהַשְׁקִיט.

פָּשׁוֹשׁ מִן הַסְּבָךְ פֹּה קוֹרֵא — צִיּוּצִים עַלִּיזִים לוֹ עוֹנִים

(יֵשׁ עִיר בַּמֶרְחָק, לוֹהֲקוֹת בְּגַנֶּיהָ יוֹנִים.)

רוֹצָה הַשְּׂדֵרָה עוֹד לָלֶכֶת — וְנִתְקֶלֶת בָּרְחוֹב.

שִׁעֲמוּם! — אַח, לְאָן אֶת מְעַט הַקִּיּוּם עוֹד לִסְחוֹב?

פִּתְאֹם נִפְתַּח שִׁיר. נִכְנָסִים לְתוֹכוֹ: הַתִּינוֹק. פָּשׁוֹשׁ שֶׁל חֶשְׁוָן.

נַעֲרָה בַּחֲלוֹם. הַגִּנָּה, בִּכְחוֹלָהּ וּסְגוֹלָהּ. וְהָעֵינַיִם הָהֵן, כַּמּוּבָן.

“בְּבַקָּשָׁה, יֵשׁ מָקוֹם” —

מַכְנִיס אֶת אוֹרְחָיו כָּךְ הַשִּׁיר שֶׁנִּפְתַּח בְּפִתְאֹם.

---

קֳבָל הַיָּם

מאת

משה בסוק

זכר לי' פ'

קְטֹן שֻׁלְחָן. סִפְלוֹן קָפֶה. פְּתָקִים יַמְתִּינוּ: זוּטָרִים.

וְגוּשׁ-אָדָם מֵעֲלֵיהֶם; וּמֶבָּטוֹ רַחוּם, תָּכֹל.

אֶל קוֹל הַיָּם, גֵּאוּת וָזוֹט — כָּל הַרְהוֹרָיו מְחֻבָּרִים;

כָּלְאוּ הָאוֹתִיּוֹת — וְעַל הַחוֹף יָרוּץ יָחֵף בַּחוֹל.

מְלַאכְתִּי, מְלַאכְתִּי! מָה אַתְּ, טִיבֵךְ? בְּעֶצֶם רַק פְּלֵטוֹת פִּי-יָם.

שַׁבֶּשֶׁת גַּל. וְעֹז קְצָפִים. בִּשְׁתֵּי יָדַי — אֲסִיף צְדָפִים.

אַךְ גְּבוּל לִי, חֹק: רַק מִי שֶׁשָּׁר עַל הַקָּרוֹב כְּקוֹל הַדָּם—

זוֹכֶה וְהָרָחוֹק יִקְרַב בְּסוֹף כָּל הַסּוּפִין.

אָהַבְתִּי בַּיִת. עֲרוּגָה. פְּאַת-שָׂדֶה. גִּבְעוֹל רוֹעֵד.

וְהַדְּרָכִים בְּעִגּוּבִים: הֵן יֶשׁ מָחָר אַחַר מָחָר!

בִּגְמָר יְגִיעַ-יוֹם מוֹסִיף הָיִיתִי: פֶּרֶק; בְּבוֹא הָעֵת—

אַשְׁלִים — —

וּמִי מַטִּיל עַכְשָׁו הָאֶרֶס: “מְאֻחָר”?

קֳבָל גַּלִּים יוּעָמוּ — אַקְוָרֶלִים אַעֲלֶה בְּשִׂרְטוּטִים

שֶׁל עִפָּרוֹן: צִיּוּר וָשִׁיר רֵעִים מֵאָז חוֹפִים וָיָם.

אוֹמְרִים לִי: “חִנָּנִי. מְאֹד” — נָאֶה הַחֵן לְזַאֲטוּטִים,

לְהַתְחָלָה — —

אָכֵן, רַק קֶטַע. פֶּרֶק. וְשׁוּם דָּבָר עוֹד לֹא סֻיָּם — —

---

יְרוּשָׁלַיִם

מאת

משה בסוק

א. הַנּוֹף הַזֶּה

הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף.

קִרְעֵי חוֹמָה

לֹא-תִּתְאַחֶה לֹא-תִּתְרַפֵּט;

טַחֲנַת-הָרוּחַ

שְׁכְּנָפָהּ מְפַקְפְּקָה-קוֹפְאָה;

הַזַּיִת הַלָּזֶה עֲמוּס-לָשׁוֹן

הַמְגַמְגֵּם אֶת קִיּוּמוֹ בַּחוּץ;

הַגְּבוּל הַפֶּתַע-פִּתְאֹמִי:

כָּךְ, לֹא-סָבִיר וְלֹא-עָבִיר;

חוֹחִית זוֹ

הַחוֹצָה גְּבוּל הַמְּרוֹמִים — —

מֶבַּט-עֵינִי,

הִפְרַחְתִּיו בִּנְתִיב-מְעוּפָה:

הֱיֵה שָׁלִיחַ לִי אֶל הַחוֹחִית,

לְמַד דְּרָכֶיהָ, מֶבָּטִי — —

הַנּוֹף

הַזֶּה בַּחֲלוֹף וּבָאֵינְסוֹף — —

ב. סְלעִים בִּמְבוֹאַיִךְ

דְּבֵקִים זֶה בָּזֶה —

וּקְשִׁי-עָרְפָּם זֶה אֶל זֶה.

הַמֶּרְחָב אֲבָהִי, מַחֲרִישׁ מֵהָגִיב,

אַךְ הִנֵּה בָּאָה יָד,

הִנֵּה הוֹיָה יָד בַּסְּלָעִים:

רְחִיקוּת מְסַתֶּתֶת, קֵרוּבִים מְגַלֶּפֶת,

מְצַוֶּתֶת קְשֵׁי-עֹרֶף.

הִנֵּה הוֹיָה יָד —

וְזָרְמָה הַחִיּוּת בָּעוֹרְקִים,

וְנִתַּן לֵב אֶחָד לַסְּלָעִים,

וְקָרָא קִיר אֶל קִיר:

בַּיִת!

ג. שַׁבָּת שֶׁל חוֹרֶף

יִרְקוּת אֳרָנִים מִמְּקוֹמָהּ לֹא תָּמוּשׁ. לֹא זִיזָה.

זַאֲטוּט מַחֲצִיף עַל אוֹפַנַּיִם מוּל רוּחַ עַזָּה.

חַלּוֹן-רַאֲוָה פָּנָיו נְמוּכִים: אֵין עַיִן צוֹפָה; מְשַׁעְמֵם.

יוֹם-אֶתְמוֹל בְּעִתּוֹן מְרֻפָּט מְנַסֶּה מֵעָפָר הִתְרוֹמֵם.

הָרִים, הֲרָרִים פֹּה תָּדִיר — וְהַיּוֹם כֹּה מִישׁוֹר.

פְּזוּרִים הַדְּבָרִים, עַרְעָרִים, מִי יָשִׂים לֵב אֶל לֵב, מִי יִקְשֹׁר?

הֵיכָן הַסֻּלָּם שֶׁהָיָה פֹּה מֻצָּב — הַסֻּלָּם

בּוֹ עָלָה הַחֲלוֹם — לְהֵיכָן נֶעְלָם?

הִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי שֵׁם נָכְרִי: “הַמִּגְרָשׁ”.

לֹא-נִרְאִים פֹּה שְׁתוּלִים — וְהַלָּה מְשׁוֹטֵט מְפֹרָשׁ!

הָרוּחַ זוֹנֵק: מַעֲלֶה דַף אוֹבֵד שֶׁל לוּחַ-שָׁנָה,

בְּדַל שֶׁל סִיגָרָה, מִזְּמַן כְּבָר פָּסְקוּ חַיֵּי-עֲשָׁנָהּ — —

אַח, רוּחַ, אַח, רוּחַ, רָפֶה זִנּוּקְךָ מוּל הַשֵּׁם —

אַךְ אֲנִי עוֹד נוֹשֵׁם לֹא-נִרְאַי, וְנוֹשֵׁם, וְנוֹשֵׁם — —

ד. בַּשְׁכוּנָה

וְשׁוּב אַתְּ בַּשְּׁכוּנָה

שֶׁלָּךְ. בִּרְחוֹב הַנַּעַל הַקְּטַנָּה.

דַּחְפּוֹר פֹּה קָם עַל בֵּית אָבִיךְ

הַקָּט. עַרְבַּל אָבָק. כִּדְבַר הַחֲזָאִית: “אָבִיךְ”.

עֲנַק סוֹתֵר-בּוֹנֶה. הוּא עוֹד יָקִים

גּוֹרֵד-שְׁחָקִים.

בָּרְחוֹב הוֹלִיךְ אוֹתָךְ, זַאֲטוּטִית, לַגַּן,

וְרוֹמְמֵךְ תִּשְׁרִי-תִּשְׁרִי עַד כָּאן.

הַרְחוֹב שֶׁלִּי? רְחוֹקִי, רְחוֹב הַצַּעַד הַזּוּטָר,

בַּתַּיִל נֶאֱחָז, בִּסְבָךְ-אָרְחוֹ-גָדַר — —

אֲנִי הָרְחוֹב. הַצְּעָדִים שֶׁלִּי. קוֹלָם.

הַסְּבָךְ אֲנִי. הַתַּיִל. עַד עוֹלָם.

ה. בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת

בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, בַּמָּבוֹא

אֶל הָעִיר-בֵּין-הָרִים, יַעֲבֹד

אֶת רִכְבּוֹ — בִּמְאֹדוֹ, בִּלְבָבוֹ:

"אַנְוֶךָּ, רִכְבִּי הָרָחִים!

מֵחוֹל תְּזֻכָּךְ, מִדְּרָכִים;

וְהָיוּ אֶשְׁנַבֶּיךָ צַחִים".

מִקָּרוֹב נְשָׁמָה תִּתְיַצָּב:

יְתֵרָה. מִשְׁתָּאָה לַמַּצָּב:

הַגּוּף בְּפָנֶיהָ מוּגָף.

בַּמָּבוֹא אֶל הָעִיר, לַמְּרוֹמִים.

עֶרֶב מָלֵא רַחֲמִים — —

ו. רְחוֹב הַנְּבִיאִים

הָאִילָן שֶׁמִּמּוּל — רוֹמְמוּת-

רוּחַ כֻּלוֹ; וְיַרְקוּת יַנְקוּתִית מִתְעַצֶּמֶת בְּזוֹ שֶׁל קַדְמוּת — —

הַיּוֹם — מִין חוֹל-הַמּוֹעֵד, מְסֻכְסָךְ עִם עַצְמוֹ, אַךְ גָּמוּר כְּבָר עִמּוֹ:

לְעֵת-עֶרֶב הֱיוֹת רַק מוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא כְּיוֹמוֹ.

בַּפָּנִים, בֵּין קְמָטִים, נִכְנַס כְּבָר מִזְּמָן אֵיזֶה נֶצַח יָפֶה וְצָעִיר.

יְרוּשַׁלְמִית אַתְּ כָּל כָּךְ, הָעִיר!

ז. אַחֲרֵי הַסּוּפָה

הֶעָנָן הַמָּלֵא — טֶרֶם בֹּקֶר נִשְׁבַּר.

צַחוּת-הַמֶּרְחָב-וְהַדַּעַת!

רוֹאִים אִבֵן עַל הָר.

צִפּוֹר כְּכַף-יָד בָּהּ נוֹגַעַת.

רוֹאִים, רוֹאִים, רוֹאִים,

אֶחָד מִן הַכְּבִישׁ עוֹד מְעַט יִהְיֶה בַּנְּבִיאִים.

הָאֲדָמָה — גַּם לָהּ לֵב אַחֵר.

נֶחְפֶּזֶת לָאֹפֶק. שֶׁלֹּא לְאַחֵר — —

ח. זוֹ אַתְּ — —

זוֹ אַתְּ בָּאָה שׁוּב לִקְרָאתִי

בְּיָרֹק מַתְחִיל, הוֹוֶה

וּבְסַלְעוּת מְנֻתָּקָה מֵעַל עָבָר קַדְמוֹן;

בְּיַעַר חֲרִישִׁי לְזֵכֶר סַעֲרַת הַסְּעָרוֹת

וּבִכְתֹבֶת, בְּהֶחְלֵט פְּרָטִית, שֶׁל פַּלְמַחַאי

עַל קִיר מִבְצָר.

זוֹ אַתְּ

בְּאוֹר פָּנַיִךְ בְּעִמְעוּמֵי חַמָּה.

בְּחֶפְזוֹנֵךְ — מֵרוֹץ נִמְרָץ שֶׁל דַּם הַגּוּף —

וּבַהֶאָטוֹת הַנְּבוֹנוֹת.

בְּמִנְזָר בּוֹדֵד מַחֲצִיף כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

וּבִנְמִיכוּת-רוּחָם שֶׁל מוֹשָׁבֵי-עוֹלִים.

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ שֶׁל רַכַּבְתֵּךְ, נִשְׁכַּחַת וְעַזָּה בַּגֵּיאָיוֹת,

בַּחִיּוּכִים הָעֲזוּבִים שֶׁל תַּחֲנוֹת הָרַיִךְ;

בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹת-הַתְּעִיָּה בְּאֵין-סוֹפֵךְ

וּבְיָדֵךְ הַמַּחֲזִירָה וּמַזְהִירָה — —

זוֹ אַתְּ,

שׁוּב אַתְּ — —

שירי טוב־לבב

מאת

משה בסוק

---

לְחָבֵר בַּעַל-וִדּוּיִים

מאת

משה בסוק

הַוִּדּוּיִים

הֲרֵי הֵם יִדּוּיִים

שֶׁל אֲבָנִים בַּחַלּוֹנוֹת, בִּרְאִי-הַנֶּפֶשׁ וְהַמַּעֲשִׂים; —

אַךְ אַל-נָא יְנֻפְּצוּ, חָלִילָה, לִרְסִיסִים!

חָרֵד הַמְיַדֶּה עַל כָּל

הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָשָׂה — לוּ יֵרָאֶה קוֹלוֹ, הַקּוֹל!

דִּבְרֵי עַנְוָה יָטִיחַ, יָטִיל מָרוּת וּגְנַאי,

לֵאמֹר: בְּשַׁפְרִירַי-שֶׁלִּי שׁוֹטְטוּ-נָא,עֲנָנַי!

הַוִּדּוּיִים גֵּאִים, בְּעֹגֶם מְעֻנָּנִים,

אַךְ זֶה אָרְחָם מוּזָר: לָבוֹא בְּחִלּוּפֵי זְמַנִּים.

הִתְוַדֻּיּוֹת פַּעֲמוֹנִיּוֹת: גְּלִין-גְּלַן, גְּלִין-גְּלַן —

מְצַלְצְלוֹת עִתִּים אֶת חִלּוּלָן — —

---

כְּתֹנֶת-פַּסִּים

מאת

משה בסוק

הוֹ, לֹא! אַתָּה אֵינְךָ אֶבְיוֹן-חֲלוֹם-וּמַעֲשִׂים,

אוּלָם לָבוּשׁ אַתָּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים.

הִכּוּ הָרְעָמִים וְנִשְׁתַּלְּחוּ בְּרָקִים —

וְעַל רֹאשְׁךָ רָקִיעַ רָם, נָקִי.

זֵרִים לְךָ הִגִּישׁ שָׂדֶה חָרוּךְ,

אוּדִים הֵכִינוּ לִכְבוֹדְךָ שֻׁלְחָן עָרוּךְ.

הוֹ, לֹא. אֵינְךָ אֶבְיוֹן מִכֹּל וָכֹל —

אוּלָם כֻּתֹּנֶת שֶׁל פַּסִּים לוֹבֵשׁ אַתָּה בְּוָ"ו יְמוֹת הַחוֹל — —

---

לְבַעַל-תְּשׁוּבָה

מאת

משה בסוק

בַּשַּׁעַר — שׁוּב: אַתָּה. שִׁמְךָ.

אֲשֶׁר הָיָה — נִמְחֹה נִמְחָה.

יֻתַּן וִעוּד, תְּהוּד בָּמָה —

רַק לֹא פִּנָּה, רַק לֹא דְמִימָה.

וּמִי שׂוֹרֵט בְּקוֹל עָגוּם:

אֶפְשָׁר קְצָת נֹחַם? מְעַט גִּמְגּוּם?

אוּלַי…לִזְכֹּר הַנִּשְׁכָּחוֹת?

וְשֶׁמָּא — נִלְהָבוּת פָּחוֹת?

הוֹ, אַל-נָא תַּעֲמִידוּ תְּרִיס:

תּוֹרָה-סְחוֹרָה לוֹ — תְּנוּ, יַכְרִיז!

---

מַצָּבִים

מאת

משה בסוק

הוּא עֶלְבּוֹנוֹ שׁוֹלֵף

כַּחֶרֶב — וְעוֹלֵב.

לִבּוֹ בְּרִגּוּשָׁיו רוֹעֵשׁ

וְ“אֵין-תְּגוּבָה” יָשִׁיב לְיַעַר-אֵשׁ.

בּוֹטֵחַ בַּסָּפֵק — בְּלִי פִּיק-פִּקְפּוּק הוּא מְעַרְעֵר

מִקְצָת הַיַּצִּיבוּת שֶׁל נוֹף סוֹעֵר.

עַל הַבָּמָה בִּמְלוֹא הַתְּאוּרָה,

וְאֶת חַיָּיו יוֹלִיךְ בְּמִנְהָרָה.

---

בְּעִיר הַצַּדִּיקִים

מאת

משה בסוק

בְּעִיר הַצַּדִּיקִים, בְּעִיר הַצַּדִּיקִים

מַשְׁחִילִים בַּגַּב — חִיּוּךְ שָׁחוּז: סַכִּין.

הָעִיר, הָעִיר רַבִּים בָּה זַהֲרוּרִים —

בִּשְׁמוּרַת-זָהָב מְאֻשְׁפָּזִים, סְגוּרִים.

וּבַחֲלַל הָעִיר רוֹחֶפֶת הַשְּׁכִינָה:

נֻשְּׁלָה מֵרְחוֹב, מִבַּיִת וּפִנָּה.

הָעִיר, הָעִיר — עֵינַיִם לָהּ מְוֻלָּנוֹת:

“שֶׁקֶט, בְּבַקָּשָׁה, כָּאן הַצְּדָקוֹת לָנוֹת”.

עִיר הַצַּדִּיקִים — —

---

בַּעֲצַת הָרוֹפֵא

מאת

משה בסוק

הָלַכְתִּי לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא.

וּבְפֶתַח בֵּיתוֹ מְצָאתִיו בִּי צוֹפֶה.

כָּלוּא בְּמִסְגֶּרֶת. הַשְּׁחוֹר עוֹד שׁוֹתֵת.

עוֹמֵד חוֹלֶה חַי— בִּפְנֵי הָאֱמֶת — —

אֵין-סוּסִים-שְׁחוֹרִים מַמְתִּינָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה.

הָרְאִי הַבָּהִיר מְסֻמָּא, חֲדַל-בָּבוּאָה.

וּמִי-שֶׁהָיָה — מִצְטַנֵּף, מְמַעֵט אֶת עַצְמוֹ. מִתְאַיֵּן.

אַךְ אוֹיְבִי-כְּאֵבִי שׁוּב פּוֹלֵשׁ, מִתְפַּשֵּׁט, מְאַיֵּם.

קוֹלָנִי וְשַׁחְצָן כְּמָשָׁל שֶׁכָּבַשׁ הַנִּמְשָׁל:

“שְׁאַל בַּעֲצַת הָרוֹפֵא — לֵךְ שְׁאַל” — —

---

בֶּרֶז מְשֻׁבָּשׁ

מאת

משה בסוק

כָּל הַלַּיְלָה

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז

בְּמָלוֹן וָתִיק בְּעִיר-אָבִיב:

טִיף.

מוֹנוֹלוֹג

שֶׁל הֲבָרָה אַחַת רַק.

כָּךְ גּוֹרֵס הוּא, כָּךְ בּוֹרֵז הוּא

כָּל הַיֵּשׁ, מָהוּת וָטִיב:

טִיף!

מְעֻקָּשׁ

מֵאוֹרְלוֹגִין, מִלֵּב — וּמִשֶּׁקְסְפִּיר.

מִדַּיֵּן לוֹ, מִתְחַנְחֵן לוֹ וּמַטִּיף:

טִיף!

וְעַד בֹּקֶר-אוֹר

לֹא פָּסַק פּוּמֵיהּ דְּבֶרֶז בַּכִּיּוֹר.

וַאֲנִי — לוֹ כְּלִי-קִבּוּל מַקְשִׁיב.

וְסוֹפִי שָׁפוּי-וְלֹא-שָׁפוּי מֵשִׁיב:

טִיף!

---

מִכָּאן וּמִכָּאן

מאת

משה בסוק

תִּמּוּרֵי הַכָּזָב הַמּוֹרִיק;

הָאֱמֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

הָאַנְטֶנָה הַזֹּאת אֶל הָרִיק;

חָכְמַת הַתּוּגָה הַמֻּשְׁלֶכֶת — —

הַנֵּר הַלּוֹאֵט לוֹ לָאִישׁ;

קוֹל בָּרָק שֶׁקָּרָא — וְאֵין אֹמֶן.

זְרִימָתוֹ הַבּוֹגְדָה שֶׁל הַכְּבִישׁ;

הָאָדֹם הַיּוֹרֵט שֶׁבַּצֹּמֶת — —

---

בִּקְרֹא הַנּוֹדָע-בַּשְּׁעָרִים

מאת

משה בסוק

כַּעֲלוֹת, וּבִקְרֹא הַנּוֹדָע-בַּשְּׁעָרִים —

בָּגְדוּ הַדְּבָרִים.

טִעוּנָם הַנִּמְרָץ הוּא כִּי הֵם נִבְגְּדוּ.

וְשֶׁמָּא: טַן-דּוּ?

לֵיל-יָרֵחַ אַחֲרוֹן מֻטָּל פֹּה כִּפְרִי שֶׁנִּרְקַב.

וְהַגַּנָּן — אִם אֵינוֹ בַּר-מִנָּן — מְסֻמָּר לַמִּשְׁכָּב.

וְנֻתְּקוּ הַחוּטִים הַטְּרַנְסְנַפְשִׁיִּים שֶׁבֵּין הָעִתִּים.

וּמְאוֹרוֹת שֶׁתָּלִינוּ — אֶת עַצְמָם מַמְעִיטִים, מַפְחִיתִים,

מְמִיתִים — —

---

סִיגֵי הַגֶּשֶׁם

מאת

משה בסוק

הַגֶּשֶׁם — אֶת לִבֵּךְ הוּא גָנַב;

לוּ רָאִית, אַדְמָתִי, אֶת פָּנָיו.

— שֶׁלּוֹ הֵן הַקּוֹל. הַנִּגּוּן. הַהִגּוּי.

דַּרְכּוֹ מִמְּרוֹמָיו כְּלוּם נִתַּן לְחִקּוּי?

—גְּדוֹלָתִי, תְּמִימָתִי, אֲבָל אַתְּ מְרֻמָּה!

אַדְמָתִי, אֲדָמָה!

— הַנַּח לַדְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינוֹ. אַל תִּפְחַד.

אַתָּה שְׁמַע: הַגֶּשֶׁם גִּשְׁמִי, הַגֶּשֶׁם אֶחָד.

---

כְּתוֹבוֹת אֶל הַטּוֹב

מאת

משה בסוק

כְּתוֹבוֹת אֶל הַטּוֹב, אֶל עָרִים בַּנֵּכָר,

לִי נָתַן כָּל יָדִיד שֶׁזָּכַר.

הַדְּרָכִים — זְאֵבוֹת:

טוֹרְפוֹת הַכְּתוֹבוֹת — אַכְזָבוֹת!

מַעַן מָצָאתִי, לְמַעְלָה מִמְּאוּם —

אַךְ הוּא מִשּׁוּם-מָה לֹא לְפִי הָרָשׁוּם!

מִסְפָּרִים לְאֵי-שָׁם: הַפִּנְקָס

נִתְגַּדֵּשׁ טֶלֶּפוֹנִים מְלִיצִים-לַמּוֹכָּ"ז.

הִפְלַגְתִּי; חִיַּגְתִּי; סִלַּקְתִּי יָדִי:מִדְבָּר מְדַבֵּר — —

אַךְ אֵרַע: הַחִיּוּג נִשְׁתַּבֵּשׁ — נִתְחַבֵּר

בְּפִתְאֹם אֶל שׁוֹאֵל: “בַּמֶּה לוֹ אוּכַל לַעֲזֹר?”

דָּבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי, וּבִלְבַד שֶׁיַּחְזֹר

הַשִּׁבּוּשׁ, שֶׁיַּחְזֹר!

---

הַכִּסֵּא

מאת

משה בסוק

פְּתִיחָה מְזֻמְרֶרֶת מֵעֵבֶר מִזֶּה

לַשֻּׁלְחָן.

פִּזּוּל לַנְּיָרוֹת, מַעֲבָר אֶל הַפְּרוֹזָה:

— מוּכָן.

רִחוּק שֶׁל מְאוּם זֶה, רִחוּק מְזֻלְזָל

שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינְךָ.

מְלֻפַּף עֲשָׁנוֹ, הוּא בָּא בֶּעָנָן,

וְאַתָּה מְצֻמְצָם — וְאֵינְךָ.

תָּמִים, עֲשׂוּי-עֵץ, לְשֵׁרוּת-הַתָּמִיד —

כָּךְ נוֹצָר.

וְכֹחוֹ — רוֹדָנִי; פּוֹלִיטוּרָה שֶׁלּוֹ

מְשַׁבֶּשֶׁת דֵּעָה כְּמֵאָה אוֹצָרוֹת וְאוֹצָר.

הַכִּסֵּא…מְשַׁחֵר אֶת פָּנֶיךָ, צִיר שׁוֹלֵחַ:

שֻׁלְחָן.

קוֹל דּוֹבֵר; מִתַּחְתָּיו נֶחְבָּא קוֹל, דִּיקְטָפוֹנִי:

“שֶׁתֵּלֵךְ” — —

וְאַתָּה: “סְלִיחָה, לְהֵיכָן?”

---

לְבַעַל-הַמְּצִיאָה

מאת

משה בסוק

הַמְּלוּכָה כִּי מָצָאתָ — שְׂמַח בָּהּ, וְדַע:

הִיא כּוֹמְסָה לְמוֹצְאֶיהָ מִמְסָךְ שֶׁל אָסוֹן.

וְהָעֵת — דּוֹרְסָנִית, וְהָעֵת — בְּשֶׁלָּהּ:

טוֹרְפָה הָאָתוֹן — —

שִׁקּוּי הַשִּׁקּוּיִים: הַמְּלוּכָה!

שִׁבְחָהּ בְּפָנֶיהָ נַגִּיד, כִּי טוֹב בָּהּ לָגַעַת.

וְחָכָם הַזּוֹכֶה, שֶׁיָּדוֹ הַנִּפְתַּעַת

מְנוּעָה מִלְּמַצּוֹת הַקֻּבַּעַת — —

---

הַבַּתָּר

מאת

משה בסוק

הוּא לָמַד הַגְּוִיָּה לְנַתֵּחַ.

קוֹרֵא שֵׁם לְכָל עֶצֶב, שָׁרִיר,

פִּגְרֵי רֶגֶשׁ וְשֶׁלֶד מַחְשֶׁבֶת.

הוּא עוֹבֵר בֵּין בְּתָרָיו שֶׁל הַשִּׁיר – –

לֹא יַקְשִׁיב לַחִיּוּת הַזּוֹרֶמֶת.

לַהַלְמוּת הַלִּבִּית, לָאֱמֶת.

לֶעָקֹב הוּא רוֹנֵן, לָעֲוֶתֶת.

הַדַּיָּן מְבָרֵךְ עַל הַמֵּת – –

---

זַרְקוֹרוֹ מְשׁוֹטֵט

מאת

משה בסוק

זַרְקוֹרוֹ מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵי הָרַבִּים, וְעִמְעוּם אַף לֹא קַל:

רַמְקוֹלוֹ מְחֻסָּר מַנְגְּנוֹן-אֲזִינָה-וּדְמִימָה.

הוּא מוּכָן לְהוֹרוֹת לָאֲרִי תָּוֵי-נְהִימָה:

לְלַמֵּד לַנָּמֵר פֶּרֶק טֶרֶף טוֹרְפִין – וַחֲסָל – –

הַמּוֹבִיל הַגָּדוֹל עוֹד הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן אֶל דָּרוֹם –

אַךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ אֶת פָּנָיו אִם יִרְצֶה:הָרָצוֹן הוּא פְּרָטִי.

אֵין דָּבָר הַמָּנוּעַ: יָדוֹ תְּכַוֵּן, לֹא תַּחֲטִיא – –

אַךְ פְּגָם בּוֹ קָטָן: הַדִּבֵּר מְגֻבְנָן, יַתְמוּמִי בָּעֵירֹם – –

זֶה כֹּחוֹ, נִקְמָתוֹ שֶׁל פָּסוּק קַדְמוֹנִי, מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים:

מֵעַל לְרוּחוֹת וּנְשִׂיאִים הוּא, שׂוֹבֵר מַפְרָקוֹת וְשִׂיאִים.

---

בַּת-קוֹל לְדוּ-שִׂיחַ

מאת

משה בסוק

…לְהַשְׁכִּים שַׁחֲרִית-שַׁחֲרִית

אֶל אוֹתוֹ הַתַּפְרִיט

וּלְהַרְהֵר: בְּזוֹ הַשָּעָה, בְּדִיּוּק, בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,

אַבְּ שֶׁלִּי לוֹגֵם חֲדָשׁוֹת וְקָפֶה, וּמַעְיָנוֹ – תּוֹסֶפֶת-הַיֹּקֶר.

וַאֲבִי דָנִיאֵלָה, חֲבֶרְתִּי, שׁוֹנֶה דַף יוֹמִי מִגִּלּוּי וְהֶסְתֵּר בָּעִתּוֹן:

הֵיאֵךְ מְאַגְּפִין רָשׁוּת מַס-הַכְנָסָה, כָּךְ וְכָךְ מְעַקְּפִין הַשִּׁלְטוֹן – –

אָז פּוֹקְחוֹת שְׁעוֹתֵינוּ עֵינֵי שִׁעֲמוּם

וְצוֹלְעוֹת אֶל הַיּוֹם הַגָּדוֹל צְלִיעַת בַּעַל-מוּם.

נִתְרוֹצֵץ בְּמֶרְכָּז שֶׁל סוּפָה, אַחֲרֵי אֵיזוֹ יִפְעָה:

רֵאשִׁיתָהּ נִסְתְּרָה מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ.

מְבוּכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הִנֵּה נִפְגָּשׁוֹת הֵן בִּמְבוּכוֹת

אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל קוֹדְמֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ – מְכִתּוֹת שֶׁל לוּחוֹת,

עָשִׁיר הָעוֹלָם, רַבַּן הַצְּפוּנוֹת, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ חָסֵר מְתֻרְגְּמָן.

יֵשׁוֹ מִתְפּוֹרֵר לִפְרֻדּוֹת, וְנֶאֱמָן אֵין בֵּינֵינוּ שׁוֹמֵר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַזְּמָן,

אָמַרְתָּ: בָּקְרֵנוּ צָעִיר, וְעֵינָיו – זְהוֹרִית

אַךְ גּוֹנָן וְקוֹלָם מִתְעַלֵּם מֵאַחֲרֵי מֶבָּטַיִם שְׁחוֹרִים – –

---

בַּעֲלֵי-חַיִים

מאת

משה בסוק

הוּא לֹא טָרַף – וּבִמְאוּרַת-הַדֹּב

יִרְבַּץ, שׁוֹתֵת מַכְאוֹב.

הַצְּבִי, הַצְּבִי, יְפֵה-הַקֶּרֶן, שֶׁרַגְלוֹ קַלָּה –

מִסְּבַךְ יוֹם בֵּי"ת נִמְלָט, מִפְּרוֹזַת מִשְׁאָלָה.

וְהַכָּזָב זוֹאֵב,

דּוֹרֵס הַנֶּאֱהָב וְהָאוֹהֵב.

---

כְּבָר הָיִינוּ צוֹדְקִים

מאת

משה בסוק

כְּבָר הָיִינוּ צוֹדְקִים. כְּבָר צָדַקְנוּ הַרְבֵּה –

אֵין-סְפוֹר פְּעָמִים.

חֲכָמִים כְּבָר הָיִינוּ, גַּם חָכַמְנוּ הַרְבֵּה,

בְּרֹב הַיָּמִים – –

נִהְיֶה-נָא עַתָּה… חֲכָמִים וְצוֹדְקִים

אַךְ פָּחוֹת, הֵן אֶפְשָׁר.

וְלַטּוֹב – “יוֹם נָאֶה, חֶלְקִית מְעֻנָּן” –

לֹא נָרִיעַ, אַךְ נֹאמַר לוֹ: יִישַׁר!

טורים קיצוניים

מאת

משה בסוק

---

טוּרֵי פֶּרְפִּנְיָאן

מאת

משה בסוק

א

אִילָנוֹת בְּחַלּוֹן בֵּית־הַחֹלִי,

מַשְׁהִים עֵינֵיהֶם, כְּיָד חֲבֵרִית, בְּעֵינַי.

מְאַוְּשִׁים אֶל לִבִּי הַנִּרְדָּם: שְׁמַע, יִשְׂרְאֵלִי, לְשׁוֹנֵנוּ

צָרְפַתִּית בְּסִיסִית, סְמוּכָה לַקַּרְקַע,

וְלַגֵּר לֹא־זָרָה.

פְּקַח עֵינֶיךָ אִתָּנוּ לָאוֹר הַמְלַוֶּה אֶת הַיּוֹם:

לֹא תַּרְפֶּה אֲדָמָה מַעֲרִיבָה

מִזֶּה הַכַּדּוּר הַמֵּאִיר, הַשּׁוֹקֵעַ בַּיָּם,

לֹא תִּיעַף לִמְשׁוֹתוֹ מִמְּצוּלוֹת בֹּקֶר־בֹּקֶר – –

הוׂ, אִילָנוֹת פֶּרְפִּינְיָאן בְּחַלּוֹן בֵּית־הַחֹלִי.

מַשְׁהִים מֶבָּטָם, כְּיַד חֲבֵרִית מְאַמֶּצֶת:

לְנֶגֶד עֵינַי, עֲצוּמוֹת־לְמֶחֱצָה,

אוֹר יָפֶה, נֶעֱזָב – –

ב

אִילָנוֹת בְּחַלּוֹן בֵּית־חָלְיִי

נוֹגְהִים בְּמַחֲשֶׁבֶת־עַרְבִּית עֲנֻגָּה:

נַעֲשֶׁה לְמַעַן הַחוֹלִים: נְאַוֵּשׁ הָעַלְוָה וְיָבוֹאוּ לַחְסוֹד בַּשַּׁלְוָה.

נַעֲשֶׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת, רְצוֹנָם מְקֻפָּל בְּתוֹכָם כִּבְבַיִת נָעוּל.

לְמַעַן זְקֵנִים, שֶׁעֵינָם בְּתַחְתִּית הַקַּנְקַן וְרוֹאִים אֶת יֵינָם

שֶׁנִּגְרָע, מִתְאַיֵּן.

לְמַעַן בָּנוֹת, מַצְנִיעוֹת הַהִרְהוּר שֶׁבֵּינָן בֵּין לִבָּן,

לְמַעַן בָּנִים, הַשּׁוֹמְרִים לַחֲצוֹת, הַכּוֹכְבָה

אַהֲבָה – –

ג

הָאָחוֹת.

אַחַת כָּזֹאת, הָיִיתִי אוֹמֵר: צַבָּרִית־קָטָלוֹנִית.

הִיא סִפְּגָה, מְיֻסֶּרֶת, זַעַת הַחוֹלֶה מֵאֶרֶץ־הַקֹּדֶש –

הַזֵּעָה, גֻּלְגְּלָה בָּהּ אוּלַי גַם דִּמְעַת יִשְׂרָאֵל – –

הִיא מָחֲתָה, נְזִירִית, דִּמְעָתוֹ,

בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּבְחֶסֶד־שֶׁל־אֶרֶץ:

אַףְ הוּא הֵצִיץ וְרָאָה עִרְפּוּל (אֱנוֹשִׁי – –)

בְּקֶרֶן־זָוִית שֶׁל אַחַת מֵעֵינֶיהַ.

הָאָחוֹת הָרְכוּנַה,

צַחוּת צַוָּארָה, הַנָּטוּי־אִמָּהִית.

הֶבְהֵק פִּתְאֹמִי שֶׁל הַשְּׁבִיל הֶעָלוּם, הַנָּשִׁי.

גְּלִישַׁת צְלָבִית־הַזָּהָב,

שִׁטּוּטֵי הַצְּלָבִית עִם אִמָּא־קַדִּישְׁתָּא עַל פָּנָיו, עַל עֵינָיו

הַזּוֹכְרוֹת אוֹסְטְרָה־בְּרָמָה – –

אִילָנוֹת נְטוּעִים בַּחַלּוֹן,

וְאוֹר מְרַשְׁרֵשׁ, נֶעֱזָב – וְרָפָה.

ד

בַּחַשְׁכוּת גּוֹשְׁשָׁה הִיא בִּכְיַת הַתִּינוֹק, צְעִירָה הַזּוֹעֵם:

הָאֵם – –

בְּעַלְעוֹל שֶׁל חֲצוֹת נְבוֹכָה, בְּקָדִים פִּתְאֹמִי,

מוֹצֵא הַגַּנָּן נְטִיעָיו חֲדִישֵׁי־הַיּוֹמִין.

רַק אַתָּה לֹא יוֹרֵד אֶל בִּנְךָ. לֹא אַתָּה, לֹא מַלְאָךְ.

וְנוֹתֵן לַסּוּפָה הַזֵּדִית כִּי יָדָהּ בּוֹ תִּשְׁלַח.

עָסוּק כְּדֵי כָּךְ? וְאוּלַי… לֹא מַקְשִׁיב אֶפְשָׁר כְּלָל?

צִפֳּרֵי מְשַׁדְּרוֹת אַחֲרִית זִמְרָתָן בֶּחָלָל – –

ה

בַּיִת קָרוּעַ קִירוֹת.

עֲטַלֵּף וְלִילִית וַחֲלוֹם נִכְנָפִים־וְיוֹצְאִים.

וּטְפִיחַת כַּנְפֵיהֶם – חַרְבִּית־צוֹנְנָה.

קוּרֵי־שֵׁנָה.

מַסָּע מְרֻסָּק.לַעֲלֶטֶת – פִּתְאֹם נִרְצָע הַקַּטָּר

וְחוֹזֵר וְנִתָּק בְּאַחַת – כְּסוּס מְפֻרְגַּל

רוּחוֹת וּמַרְאוֹת וּמוֹרָא אוֹר תַּחֲנָה – –

קִרְעֵי־שֵׁנָה.

עֵדֶר שָׁעוֹת מִדַּרְדֵּר בַּשָּׁדֶה.

מַרְעִית מְשֻׁבֶּשֶׁת. רוֹעֶה לֹא נִרְאֶה.

לֹא שֵׁבֶט. לֹא מַשְׁעֵן, לֹא קְצֵה מַשְׁעֵנָה.

קִרְעֵי־קוּרִים. שֵׁנָה.

ו

תֵּן לָהֶם לַגּוּף, לַנְּשָׁמָה

דּוּ־קִיּוּם בְּשָׁלוֹם:

בֶּחָלָל הַסָּמוּךְ לָאֲדָמָה,

וּבַגֹּבַהּ הָרַב שֶׁלַּחֲלוֹם.

אַדְמוֹת־הַמְּרִיבָה – רַק אִיִּים.

זְרִימוֹת הַמֶּרְחָב – הַחַיִּים.

דּוּ־קִיּוּם, דּוּ־קִיּוּם לָהֶם תֵּן,

וְצַוֵּה לַסִּיּוּם: הַמְתֵּן־נָא, הַמְתֵּן!

---

פִּרְחֵי עַל-מוּת

מאת

משה בסוק

למשה ברסלבסקי, על קברו

א

נִכְנַס אֲדָר, דַּוְקָא עַכְשָׁו

יָצָא מַחְזוֹר לְלֹא רְבָב.

בֻּלְמוּס אָבִיב, שָׁמַיִם וְשָׂדֶה.

“שֶׁהֶחֱזַרְתָּ נִשְׁמָתִי” – הַיְקוּם מוֹדֶה.

אָכֵן, לֹא בִּיְּשָׁנוּ גַם מַחְזוֹר דְּאֶשְׁתָּקַד.

אֲבָל… אֲבָל רֵעֵנוּ מְקוֹמוֹ נִפְקָד.

אִתָּנוּ אֶל הַלֶּחֶם לֹא יֵשֵׁב.

וְהַשִּׁיר – הַשִּׁיר חָסֵר קוֹשֵׁב.

ב

פֹּה נִטְמַן.

בְּזֶה הַזְּמַן

וְהַמָּקוֹם.

פֹּה חָדַל לָמוּת יוֹם-יוֹם – –

פֹּה נִטְמַן.

בַּזִּכְרוֹנוֹת

הַמִּשְׁתַּכְּחִים.

בֵּין קִיּוּמִים וְחִדְלוֹנוֹת

הַמִּתְמַקְּחִים – –

פֹּה –

לָמוּת יוֹם-יוֹם גָּמַר.

נִכְנַס אֲדָר.

ג

הָבִיאוּ-נָא עַכְשָׁו

אֶת הַפְּרָחִים, פִּרְחֵי-אַכְזָב,

שֶׁאֵחֲרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי,

אִם לֹא עַכְשָׁו, מָתַי?

יְהִי לָהֶם עֲפַר-הַגַּל

כַּד חֶרֶס, אֲגַרְטַל.

יִשְׁרֶה-נָא מֶבָּטָם הֶחָם

בְּשֶׁטַח זֶה הַמְתֻחָם.

וּלְעֵת נָפְלָם-נָבְלָם –

אֶאֶסְפֵם אֵלַי. כֻּלָּם.

כְּמוֹת שֶׁהֵם: בִּבְאשׁ

וּבִצְנִיחַת הָרֹאשׁ – –

ד

הֶהָיָה אֵיזֶה פֶּרַח עִמְּךָ? לִנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה נִתְרֵעֵד

וְנִשְׁבַּר? אוּלַי סֵפֶר עֻלְעַל, וְהַדַּף הֶהַפוּךְ הוּא יוֹדֵעַ וָעֵד?

אוּלַי בַּחַלּוֹן נִתְכַּנְפָה צִפּוֹרִית, צוֹפָה רְאִיָּה חֲצוּפִית,

וְהִיא שֶׁשָּׁמְעָה שְׁתִיקָתְךָ אַחֲרוֹנָה, שֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפִית?

פִּסְגָּה לְפָנֶיךָ שָׁלְוָה? בְּאֵר הֶאֱפִילָה? הֲקָרָאתָ לִי: “שְׁמַע!”?

בְּמַקֵּל-וּבְתַרְמִיל נַהֲרוֹתֶיךָ עָבַרְתָּ–מְעַט מַיִם שָׁאַלְתָּ בְּקֵץ הַצָּמָא?

שׁוֹמֵר מְצָאַנִי: “נִדְמֶה, לְבַדּוֹ הָיָה. קְצָת יוֹתֵר מִדַּי”.

וְהָיִינוּ אֵין-קוֹל. וּבִלְבַד לֹא לָתֵת פִּתְחוֹן-פֶּה לַבַּדַּאי – –

ה

זֶה גַּל הֶעָפָר. אַתָּה.

וְאַתָּה דְּרָכִים שֶׁהוֹלְכוֹת. קִשּׁוּרָן.

צִפּוֹר בַּמֶּרְחָב. עָנָן בַּפִּסְגָה.

רְעִידַת הָאֲגָם.

שְׁלִיבַת-מֶרְחַקִּים. הָעֵד הַמְּהֵימָן.

קִמּוּרָיו שֶׁל הַגֶּשֶר בַּזְּמָן.

זֶה גַּל-הֶעָפָר – אַתָּה.

דְּרָכִים כָּאן. הָרִים וְצִפּוֹר. אֲגַמִּים.

שׁוֹתְקִים שֶׁדּוֹבַבְתָ – זוֹכְרִים דִּבּוּרָם הַחַד-פַּעֲמִי.

כְּנוּסוֹת מְדוּרוֹת שֶּהִדְלַקְתָּ – רוֹצוֹת עוֹד לִבְעֹר!

הָעֵת פֹּה נִצֶּבֶת. הָאוֹר.

הַגַּל, הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, אַתָּה – –

---

הַשּׁוּרָה - שֶׁלִּפְנֵי – הָאַחֲרוֹנָה

מאת

משה בסוק

א

לַיְלָה-לַיְלָה נִגָּשׁ הַכְּבִישׁ עַד לַפֶּתַח, מַמְתִּין

לַסִּיּוּם הַמְסֻיָּם – וְיֹאמֵר צִדּוּק הַדִּין.

לַיְלָה-לַיְלָה אֲנִי נִמְלָט מִן הַשְּׂרֵפָה

שֶׁהֶעֱלָה בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ הַיָּפָה.

הַבֹּקֶר יָקוּם וְיִפְתַּח שְׁבִיל-עָפָר וְיֵלֵךְ –

הַיּוּשֶׁבֶת בַּסְּבָךְ, בַּמִּסְתָּר, הַעוֹד אֶשְׁמַע אֶת קוֹלֵךְ!

ב

הַשּׁוּרָה-שֶּלִּפְנֵי-הָאַחֲרוֹנָה בְּיָדִי

(וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ, יְדִידִי) – –

אַח, שְׁעוֹתַי וְיָמַי. אַתֶּם, שׁוֹלְלֵי-מִשְׁתּוֹלְלַי,

אַתֶּם, עֲמִיתַי; כָּל וַדַּאי וְאוּלַי.

עוֹד מְעַט נִצְטַמְצֵם וּנְהִי שׁוֹרָה אַחֲרוֹנָה

שֶׁל הַשִּׁיר, בְּשׁוּלָיו – עֲנָנָה לְבָנָה.

אַחֲרֶיהָ – דְּמָמָה, חֲרָסִים עַל עֵינָהּ.

הַדִּמְעָה וְהַצְּחוֹק מִתְפָּרְדִים – וְאֵינָם – –

ג

רְצוֹנוֹתַיִךְ, רְצ­ֹונ­וֹתַיִךְ –

לֹא תָּמִיד כִּוּוּנָם הֵם יוֹדְעִים.

בַּתַּחְתִּית, בָּרַכֶּבֶת, בְּבוֹא הַמְבַקֵּר,

בַּשִּׁבּוּשׁ הֵם מוֹדִים. – –

אָמְנָם כֵּן. אַךְ אֲנִי מְיַקֵּר

טָעוּת רְצוֹנוֹתַיִךְ. מְבוּכָתֵךְ הַדְּמוּמָה.

טוֹב תְּעוֹת עִם יָפְיָם

מֵאֲשֶׁר לְהַגִּיעַ עִם זֹאת, מַה שְּׁמָה,

בַּמּוֹעֵד הַמְסֻיָּם – –

דַּשׁ לִרְצוֹנוֹתַיִךְ. דַּשׁ חַם.

לָהֶם. לְדַרְכֵּךְ הַהוֹלְכָה.

שֶׁתּוֹסִיף וְתֵלֵךְ. וְאִם עֲיֵפָה.

שֶׁתַּפְלִיג. אַחֲלַי:

עַד הַסּוֹף. עַד סוֹף-כָּל-סוֹפָהּ.

שֶׁלְּעוֹלָם אֵינֶנּוּ בַּדַּאי – –

ד

לַיְלָה שָׁלֵם. חֵרֵש וְאִלֵּם.

הֵיכָן הַקּוֹלוֹת, הַדַּדַּה, וְאַתֶּן, הַרְמוֹנִיּוֹת מֻפְלָגוֹת, גִּמְגּוּמִים חֲצוּפִים?

אֵיפֹה מוֹצְאִים אוֹתוֹ, אֶת זֶה שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים לִקְרוֹא לוֹ וְאֵלָיו מִקַּדְמַת הַיַּלְדוּת – –

עֲדַיִן מְשׁוֹטֵט הוּא בַּגַּן לְבַקֵּשׁ אֶת הָאָח הָאֶחָד שֶׁנּוֹתַר מִן הַשְּׁנַיִם?

עֲדַיִן?

הֶחָלָל הַחִיצוֹן כְּבָר בָּא בְּמַגָּע עִם זוֹ אַדְמָתֵנוּ,

וּכְבָר הוּא רָאָה אוֹתָהּ רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה.

אַךְ הַלַּיְלָה – חֵרֵשׁ וְאִלֵּם.

לַיְלָה שָׁלֵם.

ה

הָסֵר מֵאִתָּנוּ יִסּוּרֵי-תַּעֲנוּג,

הָשֵׁב שִׂמְחָתֵנוּ: כְּלִי לֹא-סָדוּק.

יְהִי לָנוּ אֲשֶׁר לָנוּ, אִם מִצְעָר וְאִם רָב,

אַךְ נְקַבְּלֶנּוּ שְׁלֵמִים, לֹא פְּגוּמִים,

לֹא-כְּנוּעִים.

בְּשָׁלוֹם, אִם אֶפְשָׁר, – וּבִקְרָב.

אֵינֶנּוּ רוֹצִים בְּשִׁבְרֵי-תְּרוּעָה.

צְלִילֵינוּ, וַאֲפִלּוּ עֲנָוִים, אַל תְּהִי נִימָתָם-נִשְמָתָם קְרוֹעָה.

יְבוֹאֵנוּ הָעֹנֶג-הַמְּעַט לֹא בְּשֵׁבֶט וְלֹא בְּיִסּוּר.

וְזַכֵּנוּ בְּבִרְכַּת-נֶהֱנִין, כָּאָמוּר.

ו

אָרִיעַ לַגּוּף בְּמַצָּב מְאֻנָּךְ:

אַמַּת-הַבִּנְיָן הַבַּנַּאי לֹא יַנַּח.

הָיִיתִי בִּמְאֻזָּן. נִבָּט בַּחַלּוֹן:

מְרֻבָּע שֶׁל מַרְאוֹת בְּעִגּוּל שֶׁל חֲלוֹם.

כַּעֲלוֹת הַבַּנַּאי בְּפִגּוּם וְסֻלָּם –

הַעֲלֵנִי, הַגּוּף, לְגַגּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

וּבִהְיוֹת הַבִּנְיָן מְגֻמָּר, לֹא-פָּגוּם –

הַעָלֵה-הֵעָלֵם כַּסֻּלָּם, כַּפִּגּוּם.

שירים יריבים

מאת

משה בסוק

---

מְעָרַת הָאֲפֵלָה

מאת

משה בסוק

סוֹגֵר אַתָּה הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ:

דְּלָתוֹת זָרוֹת.

מֵגִיף פָּנִים, מֶבָּט טוֹרֵק:

תְּרִיס שֶׁל בַּית רֵיק – –

הֵיכָן, הֵיכָן הָאִי?

וְאִם אֵינוֹ – יְהִי!

הָאִי הַזֶּה – אֶפְשָׁר כֻּלּוֹ שֶׁלִּי.

הָאִי. אֶפְשָׁר.

וְהַיָּם – כִּימוֹת-עוֹלָם עַכְשָׁו:

מְשַׂחֵק שַׁח-מַט שֶׁל צֵל-וָאוֹר.

מֵסִיט, בְּרֹב-מַחְשָׁב,

לָבָן-שָׁחוֹר.

וּכְבָר הָאִי פָּנִים מַבְלִיט.

וּפֶתַח מוּל מְשׁוּבָה גַלִּית.

וְדֶרֶךְ דַּעְתָּנִית, צְלוּלָה

אֶל מְעָרַת-הָאֲפֵלָה – –

---

עֶרֶב אַלְמוֹנִי

מאת

משה בסוק

לא' ס', בעל ה“אודה ליונה”

עֲלֵי דַּפְנָה וְזַיִת בְּיָדוֹ, אֵלֶיךָ

עֶרֶב בָּא, פּוֹתֵחַ: אֶחָא!

תַּעֲמֹד – וְלֹא תַּכִּיר: חֲלוֹם וְאַהֲבָה שׁוֹתֶתֶת

יוֹנָה כְּלוּאָה בְּכַף יָדוֹ – תּוּגָה נִשְׁחֶטֶת.

תּוּגִית-יוֹנִית, זוֹ אַתְּ? שִׁלֵּם אִם חֶסֶד? –

נִכְנַסְתְּ לְתוֹךְ עַרְבִּי – נֵלֵךְ יַחְדָּו אֶל הַמִּרְפֶּסֶת.

וּבְלֶכְתְּכֶם אֶרְאֶה: אַתָּה גוֹלֵשׁ בְּהִתְגַּנֵּב אֶל הַמִּרְצֶפֶת,

גוחֵן לָאֶבֶן וְקוֹשֵׁב: הַעוֹד הָאֵשׁ קִרְבָּה רוֹשֶׁפֶת?

וְהַתּוּגָה פִּתְאֹם פּוֹקַחַת עַיִן אֶל הָאֶבֶן, מִתְבּוֹנֶנֶת;

וְאַתֶּם שְׁלֹשָׁה –

אַחַת הַדּוּמִיּוֹת מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַשִּירִים שׁוֹכֶנֶת.

---

הַקִּיר

מאת

משה בסוק

אִם יִפֹּל זֶה הַקִּיר – אֲבָרֵךְ אֲבָנָיו,

וְנַעֲמֹד זֶה מוּל זֶה: כָּךְ יַחְדָּו – וּלְחוּד.

וְיָבוֹא אֵיזֶה עֶצֶב, וִיאַמֵּץ אֶת עֵינָיו

לְהַשְׁחִיל חָכְמָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ כְּחוּט – –

---

וְהָיָה

מאת

משה בסוק

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים –

יִרְהֲבוּ הַכְּבִישִׁים בִּסְיָגִים קַיָּמִים,

מַרְבֵּי-מַסְלוּלִים, יְהִירִים בַּחֵרוּת,

וְהַהֶגֶה – מַרְגִּישׁ-לֹא-מַרְגִּישׁ אֶת הַיָּד, הַמָּרוּת – –

אַךְ דֶּרֶךְ צָרָה, אַט-אִטִּית וְרַגְלִית

מוֹלִיכָה אֶל הַבַּיִת (שָׁגוּר הוּא, תַּגְלִית).

הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת הוֹלְכָה –

וְהִנֵּה הַשָּׂטָן מִתְיַצֵּב מִמּוּלְךָ

כְּמוֹ אָז, בְּמִשְׁעוֹל-הַכְּרָמִים,

גֶּדֶר מִשְּׂמֹאל וְגֶדֶר מִיָּמִין – –

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים.

---

בַּחֲזָרָה

מאת

משה בסוק

"גֶּשֶׁר צַר. פִּתּוּלִים-סִכּוּנִים.

רַכִּים הַשּׁוּלַיִם." –

הַשֶּׁלֶט עַתִּיק, אַךְ יַצִּיב הוּא עֲדַיִן.

פּוֹעֲלִים מִתְיַגְּעִים (כְּמוֹ אָז): תִּקּוּנִים.

שְׁלוּלִית, שִׁטְחִית מִשָּׁנִים – וּכְמִטְרָד רְצִינִית,

וְנִצָּב הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ אֶבֶן.

גַּבְשׁוּשִׁית מִתְגַּבְּעָה, מְעַכֶּבֶת – –

מַה פָּעַלְתְּ, אַת אִמְרִי, מַה שִׁנִּית,

דַּרְכִּי הַחוֹזֶרֶת!

---

הַתְחָלוֹת

מאת

משה בסוק

פִּתְאֹם הֵן נִכְנָסוֹת: הַהַתְחָלוֹת! –

יִפְעָה שֶׁאֵחֲרָה: יִפְעָה נוֹעֶזֶת.

מִבֵּין קִמּוּט – עֶדְנַת-בִּינָה תַּפְצִיעַ,

וְאַהֲבַת-עוֹלָם תַּחְבֹּשׁ הַגֶּזַע.

הַהַתְחָלוֹת!

גּוֹלְשׁוֹת מֵהָר. עוֹלוֹת מִמְּעָרָה,

מֵאַחֲרַי הַבַּיִת יֵשׁ יָגִיחוּ.

הֵן מִסָּמוּךְ נִרְאוֹת. וּרְצוֹנְךָ

נָבוֹךְ וּמְעַמֵּם: נִצַּחְתַּנִי. נִיחָא!

---

שִׁחְזוּרָה שֶׁל שְׁקִיעָה

מאת

משה בסוק

א

– שֶׁהָיִית,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לִהְיוֹת,

שֶׁאֵינֵךְ – –

הֲמֻתָּר לִי לִשְׁאֹל: רְצוֹנֵךְ?

– אִם אֵינִי – כְּלוּם קַיָּם רְצוֹנִי?

אִם אֵינִי – מַה קּוֹלְךָ כֹּה שָׁלֵו, גִּנּוּנִי?

לֹא בָּאתִי לִגְבּוֹת אוֹ לִשְׁאֹל מִמְּךָ יוֹם וְשָׁעָה.

– לְשַׁחְזֵר הַשְּׁקִיעָה? לְחַבֵּר הַיִּפְעָה נִקְרְעָה?

– לוּ תָּשׁוּב תַּשְׁמִיעֵנִי: “הַשְׁהִי הַשָּׁעוֹת בִּשְׁעוֹנֵךְ” – –

– הוֹ אַתְּ, שֶׁהָיִיתָ,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהְיוֹת –

שֶׁיֶּשְׁנֵךְ – –

ב

עֵינַיִם שֶׁל יַעַר, זִמְרוּר שֶׁלֶג רַךְ,

עִרְבּוּב גֶּשֶׁם שֶׁל מַאי וּמָטָר שֶׁל לִילָךְ,

עַרְבִּית צְעִירָה עַל נָהָר וּגְדוֹתָיו,

וְאֹפֶק, מֻפְלָג וְנִלְהָב –

וְאַתְּ – –

אֵיךְ שַׁבְתְ וְעָלִית? בְּפִתְאֹם, בִּצְפִיפוּת הַ“שַׁסּוֹן”?

אַבִּיט בָּךְ, אָצִיץ בַּשָּׁעוֹן:

הָיָה זֶה בְּיוֹם… בְּשָׁעָה… זִכְרוֹנִי נֶאֱמָן:

צִיּוּן לָךְ הוּקַם בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הַזְּמַן!

רְגָעִים בֵּינֵינוּ חוֹלְפִים.

מַבָּטִים לְטוּשִׁים בֵּין הָאַיִן שׁוֹלְפִים.

ג

אֲדָמוֹת לָנוּ – עִדִּית. וְעֶדְנָה.

נְשִׁימָתָן – יַמִּית. גַּלִּית וְזִרְמִית.

וְעֵינַיִם לָהֶן – מַדְבִּירוֹת אֳפָקִים.

אַךְ בֵּינֵינוּ – כִּבְרָה מֻעָטָה.

מֵאָז עַד עַתָּה.

הַרְבֵּה כְּבָר כָּרַמְנוּ. זִיַּתְנוּ.

הַרְבֵּה רְצִיּוֹת כְּבָר עָשִׂינוּ:

הֶאֱבַבְנוּ, הִסְתַּוְנוּ.

אַךְ זוֹ שֶׁבֵּינֵינוּ, זוֹ הַכִּבְרָה –

סִיזִיפִית, נִצְחִית, בִּלְתִּי-עֲבִירָה.

עִקְּשׁוּת שֶׁל כִּבְרָה מֻעָטָה:

לֹא עִזּוּק, לֹא סִקּוּל, לֹא מַטָּע!

מַה כֹּחָה אֶת כָּל הַמְרֻבֶּה לְהַכְנִיעַ? –

נַצְחָנִית וְנֶחֱשֶׁקֶת הִיא קוֹרֵאת לְהִמּוּר.

פָּנֶיהָ גְלוּיִים – וּפָן לָהּ שָׁמוּר – –

---

הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר

מאת

משה בסוק

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלַךְ שֶׁל שָׁעוֹת.

לֹא, אֶת הַלַּיְלָה אֵינֶנִּי יָרֵא,

שֶׁמִּתּוֹכוֹ אֲנִי בָּא וּבוֹ מִתְגָּרֶה,

וְאֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ לַהִלּוּךְ כְּלָל וּכְלָל,

שֶׁעַתִּיק הַהִלּוּךְ, אֱנוֹשִׁי וּמֻגְבָּל,

אֲבָל – –

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלָךְ שֶׁל שָׁעוֹת – –

אִם אֵצֵא מֵחֶדְרֵי – וְאֶפְגֹּשׁ בַּנָּהָר,

הוּא חוֹזֵר וְחוֹזֵר עַל מָה שֶׁאָמַר.

אָשׁוּב – וְהִנֵּה הַסְּפָרִים,

וְהַמִּלוֹן הָאֲבָהִי שֶׁל שְׁטֵינְבֶּרְג יְהוֹשֻׁעַ, כְּעָרִים

הַזָּרוֹת; וְהַמְּלוֹנוֹת סְגוּרִים-מְסֻגָּרִים – –

---

פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר

מאת

משה בסוק

הַרְבֵּה חֹמֶר-נֵפֶץ נָשָׂא עַל גַבּוֹ

חֲלוֹמֵנוּ-הַנַּעַר. בְּפִנּוֹת שֶׁל הַבַּיִת הִטְמִין.

נִזְעֲקוּ הַקִּירוֹת, קָדַח בְּבֻלְמוֹס כָּל הָרְחוֹב –

חֲלוֹמֵנוּ נָשָׂא הַמַּכְאוֹב,

וְהַנַּעַר אָמַר: “מַאֲמִין”.

תְּעוּזַת עֲגוּרָן הָיְתָה בִּדְבָרֵנוּ: יְהִי!

הִסִּיעַ בָּנִים מִבֵּין הַבְּתָרִים שֶׁל גְּוִיָּה וְשֶׁל חֹק.

הֵרִים הַבָּנוֹת מִלְּיַד הַפְּסַנְתֵּר, מִתָּוֵי For Elise.

נָשָׂא בֵּין שִׁנָּיו אֶת טַרְפּוֹ: אֵיזֶה עֶצֶב עַלִּיז,

מִתְעַתֵּד הֱיוֹת צְחוֹק בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק – –

לַבָּה עֵרָה אֶת קְרוּם אַדְמָתֵנוּ לֹא פָּסְקָה לְנַקֵּר.

זְמִירוֹת שַׁבַּתֵּנוּ הָיוּ לְסִיעוֹת שֶׁל עֵיטִים: שְׂדֵה-הֶפְקֵר.

הַלַּבָּה הָיְתָה פְּעִילָה – וַאֲנַחְנוּ נִכְסֹף

נִכְסַפְנוּ לִבְנוֹת מִקְצָתוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד-לֹא-סוֹף.

נִדְמֶה, כִּי רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר בַּחֲלוֹם,

נָתַנּוּ שָׁלוֹם לוֹ; מְחַכִּים כִּי יַחֲזִיר לָן שָׁלוֹם.

---

כְּבָר הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִרְאוֹתֵךְ

מאת

משה בסוק

נָסוֹג אֲנִי מֵעָלַיִךְ נְסִיגָה אַט-אִטִּית, שְׁנוֹת אֶלֶף,

רְתִיעַת קַרְחוֹנִים.

מַה מַּרְאֶה תִּלְבְּשִׁי בְּהֶעְדֵּרִי?

וַאֲנִי – אֵי-לְהֵיכָן גּוֹלֵשׁ אֲנִי?

אַתְּ תִּלְבְּשִׁי תַּרְבּוּת-אֲדָמָה סַסְגּוֹנִית

וּתְגַלְּמִי בְּצוּרוֹת מַפְתִּיעוֹת הַרְבֵּה חָכְמָה מְנוּעָה וְנִבְצֶרֶת,

וַאֲנִי אַשְׁלִיךְ שַׁלְגִי וְקַרְחִי עַל נוֹי וְעַל פְּרִי וְעַל שֶׁלֶף

וּבְצֶבַע אֶחָד אֲחַבֵּר שְׁטָחִים מְקֹרָעִים.

אַתְּ תַּאֲרִיכִי יְמֵי אֲבִיבַיִךְ

וַאֲנִי אֲצָרֵף אֶת נִיסָן וְאִיָּר אֶל כִּסְלֵו וְטֵבֶת

וְהָיוּ עוֹנָה אַחַת לְבָנָה – –

וּכְבָר הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִרְאוֹתֵךְ –

הָבִינִי,

סוֹף-סוֹף הָלַכְתִּי עִמָּךְ בְּאֶרֶץ זְרוּעָה עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת

שֶׁל שָׁנִים, הֵן חַיַּי,

וְהֵן לֹא פָּחוֹת, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר,

מֵאוֹתָן שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁל רְתִיעוֹת קַרְחוֹנִים – -

בָּךְ צוֹפָה מֵרָחוֹק אַהֲבָתִי

קָרָה, לֹא-בוֹגֵדָה,

נְסוֹגָה – וְזוֹכֶרֶת.

שירים מן העזבון

מאת

משה בסוק

---

גְּבוּל שִׁפּוּט

מאת

משה בסוק

מִדְבָּר,

מִדְבָּר עוֹיֵן

עַכְשָׁיו

בִּקְצֵה גְבוּל שִׁפּוּטָם

שֶׁל כָּל שְׁנוֹתָיו וַחֲרִישָׁיו — —

בִּמְבוֹא מִדְבָּר — יָתֵד

לְאֹהֶל-סַיָּרִים.

הַעוֹד מֻבְטַחַת לַהוֹלֵךְ

נְאַת-תְּמָרִים?

סיון תשכ"ה

---

הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת

מאת

משה בסוק

הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת בַּחַלּוֹן

(רְאִיתִיךְ מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶן, לֹא-בּוֹחֶרֶת)

לֹא הִסְתִּירוּ מִמֶּנִּי בִּפְנִים הַקָּפֶה

אֶת דְּיוֹקְנֵךְ,

שֶׁהִזְקִין.

וְאֶפְשָׁר הָעוּגוֹת הַטְּרִיּוֹת בַּחַלּוֹן

לֹא הִסְתִּירוּ מִמֵּךְ אוֹתִי,

הַיּוֹשֵׁב בִּפְנִים הַקָּפֶה עַל הָפוּךְ.

וְאֶפְשָׁר כִּי הָרֶגַע הֵטִיל בְּעֵינֵינוּ

רַעְיוֹנוֹת חוֹפְפִים

כְּאוֹתָם מְשֻׁלָּשִׁים חֲסוּמִים

בְּסֵפֶר תּוֹרַת הַמִּישׁוֹר דְּמֵאָז — —

הַמְשֻׁלָּשִׁים הַחוֹפְפִים—

וְחַיֵּינוּ אוֹמְרִים “מְשֻׁלָּשׁ”

דַּוְקָא כְּ“שֶׁדְּבַר-מָה” לֹא חוֹפֵף — —

---

אֵינוֹ יוֹדֵעַ

מאת

משה בסוק

אֵינוֹ יוֹדֵעַ רְחוֹבָהּ, וְלֹא

אֶת חַלּוֹנָהּ, הָאוֹר בּוֹ מְקֻיָּם;

אוּלָם שְׁמָהּ יֻדַּע לְגוֹרָלוֹ:

הוּא חַי, לְעֵת הַכֹּל סֻיַּם.

הֲנִפְרְדָה מִשְּׁמָה, וְלֹא-הוֹלְכָה-לָמוּת? — —

הוּא חַי הַשֵּׁם. אֵין-גּוּף-וּדְמוּת.

בְּזֶרֶם הָאֲוִיר, בְּתֹם-שֶׁל-כְּתָב,

זוֹרְמוֹת אוֹתִיּוֹתָיו — —

תשרי תשכ"ו

---

אֵימַת הֶחָג

מאת

משה בסוק

נָאָה אַתְּ בְּנוֹיֵךְ

הַמְעֻנָּן.

בְּחָכְמַת חִיּוּךְ נוֹשֵׁר מִמֵּךְ

כִּפְרִי לֵאֶה בַּגָּן.

בְּהִמְנוֹנֵךְ — שֻׁלְחַן-עָנְיֵךְ.

רַק חַג קָרֵב — הָיָה לָךְ כָּאוֹרֵב;

הַדִּין מַמְתִּין.

וּכְבָר — קְרוּאֵי-הֶחָג.

טוֹרַחַת בְּשִׂמְחָה —

שְׁרוּיָה אַתְּ בַּמֶּרְחָק.

תשרי תשכ"ו

---

מַשְׁבֵּר הַכּוֹנָנִית

מאת

משה בסוק

עֲיֵפָה הַכּוֹנָנִית לִסְפָרִים

פּוֹקְקִים מַדָּפֶיהָ-חֻלְיוֹת.

יִכָּמְרוּ רַחֲמֵינוּ.

כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר מֵתֵי הַסְּפָרִים.

הָרוּחוֹת הַפְּגוּרִים-הַשְּׁלוּדִים.

יַלְדוּת הָיְתָה בָּנוּ לוֹמַר:

וְהַנֵּצַח — זֶה הַסֵּפֶר.

אַף הוּא

לֹא תָּמִיד זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת-יָמִים.

וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוּטָל מֵת.

לֹא לְוָיָה.

וְלֹא מְלַוִּים.

---

טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה

מאת

משה בסוק

טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה וְשִׁבּוּשִׁים

תִּקֵּן הוּא בַּסְּפָרִים.

אַךְ שְׁגִיאָה אַחַת גַּסָּה

שִׁרְבֵּב בְּסִפְרוֹ

סַדַּר-הַסַּדָּרִים.

שְׁגִיאָה — אֵין לְעָקְרָהּ!

סְפָרִים הַרְבֵּה עָשָׂה,

טָרַח —

וְחַיָּיו —

דַּפִּים-דַּפִּים,

סֵפֶר בִּלְתִּי-מְכֹרָךְ.

---

אִישׁ חָסִיד

מאת

משה בסוק

(קטע)

"בורא עולם בקנין,

השלם זה הבנין"

יוֹצֵאת הַשַּׁבָּת מִן הַבַּיִת, לְאָן?

וְרַבִּי שְׁנֵיאוּר-זַלְמָן-יְהוּדָה מַבְדִּיל

בֵּין חשֶׁךְ לְאוֹר מְעֻמְעָם,

סָפֵק מְזַמֵּר וְסָפֵק מְדַקְלֵם:

“הַשָּׁלֵם” — —

זֶמֶר-סִפּוּר בְּאִישׁ חָסִיד וּבִתְשׁוּבָה

אִשָּׁה וּבָנִים שִׁשָּׁה, שׁוֹאֲלִים תְּשׁוּבָה:

“מַה נֹּאכַל” —

אֱלֹהֵינוּ-אָבִינוּ, סְלַח וּמְחַל — —

בְּעֵינֶיךָ רְאִיתִיו, אָבִי,

אוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד. לִקְרָאתוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְאַתָּה גַם חָרַזְתָּ: "הַמְבַשֵּׂר:

בֶּאֱמֶת, הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר".

אַךְ אֲנִי רָאִיתִי פָּנָיו בַּחֲלוֹם,

וַאֲנִי חוֹרֵז, וְחוֹזֵר וְחוֹרֵז לוֹ: “שָׁלוֹם”.

בְּקִנְיָן שֶׁיָּגַעְתִּי — עוֹלִים

בָּנִים וּבְנֵי-בָּנִים לְהַשְׁלִים, לְהַשְׁלִים — —

— — וְאוֹתוֹ אִישׁ חָסִיד, כִּמְדֻמֶּה, שֶׁעוֹמֵד וְקוֹרֵא

לַבּוֹרֵא — — —

---

וְזֶה הַכֹּל

מאת

משה בסוק

וְזֶה הַכֹּל. הַכֹּל אָמַרְתִּי

כְּבָר.

חוּץ מִמַּה שֶׁאַתְּ בִּקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹעַ.

זֶה פְּרִיט, שֶׁלֹּא נִכְלַל

בַּמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר, רַק פְּרִיט.

פְּרָט נֶחֱשָׁב. וַדַּאי.

לְעֵת-אַחֲרִית

עִנְיָן הוּא לְבַדַּאי — —

---

סִיּוּם

מאת

משה בסוק

סֻיַּם הַסֵּפֶר — סִפְרְךָ.

וְעוֹד שׁוּרָה. שׁוֹהֶה אַתָּה.

וְלֹא יֻגַּד “הַדְרָן” לַשָּׁוְא.

נִשְׁלַם וְתָם.

מְהִיר דְּרָכִים וְאַהֲבָה —

נִבְחַרְתָּ לְעַזֵּי-דַפִּים.

עַתָּה רַחֲמֶיךָ נִכְמָרִים

עַל עַצְמְךָ — וּמְצַפִּים.

הוֹ, הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה —

יָדְךָ כּוֹתֶבֶת בְּדִמְעָה — —

וְהִיא לֹא רַחוּמָה,

וְלֹא תָּשִׁיב אֶת חֲרוֹנָה — —