סוֹגֵר אַתָּה הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ:

דְּלָתוֹת זָרוֹת.

מֵגִיף פָּנִים, מֶבָּט טוֹרֵק:

תְּרִיס שֶׁל בַּית רֵיק – –

הֵיכָן, הֵיכָן הָאִי?

וְאִם אֵינוֹ – יְהִי!

הָאִי הַזֶּה – אֶפְשָׁר כֻּלּוֹ שֶׁלִּי.

הָאִי. אֶפְשָׁר.

וְהַיָּם – כִּימוֹת-עוֹלָם עַכְשָׁו:

מְשַׂחֵק שַׁח-מַט שֶׁל צֵל-וָאוֹר.

מֵסִיט, בְּרֹב-מַחְשָׁב,

לָבָן-שָׁחוֹר.

וּכְבָר הָאִי פָּנִים מַבְלִיט.

וּפֶתַח מוּל מְשׁוּבָה גַלִּית.

וְדֶרֶךְ דַּעְתָּנִית, צְלוּלָה

אֶל מְעָרַת-הָאֲפֵלָה – –

לא' ס', בעל ה“אודה ליונה”

עֲלֵי דַּפְנָה וְזַיִת בְּיָדוֹ, אֵלֶיךָ

עֶרֶב בָּא, פּוֹתֵחַ: אֶחָא!

תַּעֲמֹד – וְלֹא תַּכִּיר: חֲלוֹם וְאַהֲבָה שׁוֹתֶתֶת

יוֹנָה כְּלוּאָה בְּכַף יָדוֹ – תּוּגָה נִשְׁחֶטֶת.

תּוּגִית-יוֹנִית, זוֹ אַתְּ? שִׁלֵּם אִם חֶסֶד? –

נִכְנַסְתְּ לְתוֹךְ עַרְבִּי – נֵלֵךְ יַחְדָּו אֶל הַמִּרְפֶּסֶת.

וּבְלֶכְתְּכֶם אֶרְאֶה: אַתָּה גוֹלֵשׁ בְּהִתְגַּנֵּב אֶל הַמִּרְצֶפֶת,

גוחֵן לָאֶבֶן וְקוֹשֵׁב: הַעוֹד הָאֵשׁ קִרְבָּה רוֹשֶׁפֶת?

וְהַתּוּגָה פִּתְאֹם פּוֹקַחַת עַיִן אֶל הָאֶבֶן, מִתְבּוֹנֶנֶת;

וְאַתֶּם שְׁלֹשָׁה –

אַחַת הַדּוּמִיּוֹת מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַשִּירִים שׁוֹכֶנֶת.

אִם יִפֹּל זֶה הַקִּיר – אֲבָרֵךְ אֲבָנָיו,

וְנַעֲמֹד זֶה מוּל זֶה: כָּךְ יַחְדָּו – וּלְחוּד.

וְיָבוֹא אֵיזֶה עֶצֶב, וִיאַמֵּץ אֶת עֵינָיו

לְהַשְׁחִיל חָכְמָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ כְּחוּט – –

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים –

יִרְהֲבוּ הַכְּבִישִׁים בִּסְיָגִים קַיָּמִים,

מַרְבֵּי-מַסְלוּלִים, יְהִירִים בַּחֵרוּת,

וְהַהֶגֶה – מַרְגִּישׁ-לֹא-מַרְגִּישׁ אֶת הַיָּד, הַמָּרוּת – –

אַךְ דֶּרֶךְ צָרָה, אַט-אִטִּית וְרַגְלִית

מוֹלִיכָה אֶל הַבַּיִת (שָׁגוּר הוּא, תַּגְלִית).

הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת הוֹלְכָה –

וְהִנֵּה הַשָּׂטָן מִתְיַצֵּב מִמּוּלְךָ

כְּמוֹ אָז, בְּמִשְׁעוֹל-הַכְּרָמִים,

גֶּדֶר מִשְּׂמֹאל וְגֶדֶר מִיָּמִין – –

וְהָיָה לֹא-בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים.

"גֶּשֶׁר צַר. פִּתּוּלִים-סִכּוּנִים.

רַכִּים הַשּׁוּלַיִם." –

הַשֶּׁלֶט עַתִּיק, אַךְ יַצִּיב הוּא עֲדַיִן.

פּוֹעֲלִים מִתְיַגְּעִים (כְּמוֹ אָז): תִּקּוּנִים.

שְׁלוּלִית, שִׁטְחִית מִשָּׁנִים – וּכְמִטְרָד רְצִינִית,

וְנִצָּב הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ בִּלְבוּשׁ אֶבֶן.

גַּבְשׁוּשִׁית מִתְגַּבְּעָה, מְעַכֶּבֶת – –

מַה פָּעַלְתְּ, אַת אִמְרִי, מַה שִׁנִּית,

דַּרְכִּי הַחוֹזֶרֶת!

פִּתְאֹם הֵן נִכְנָסוֹת: הַהַתְחָלוֹת! –

יִפְעָה שֶׁאֵחֲרָה: יִפְעָה נוֹעֶזֶת.

מִבֵּין קִמּוּט – עֶדְנַת-בִּינָה תַּפְצִיעַ,

וְאַהֲבַת-עוֹלָם תַּחְבֹּשׁ הַגֶּזַע.

הַהַתְחָלוֹת!

גּוֹלְשׁוֹת מֵהָר. עוֹלוֹת מִמְּעָרָה,

מֵאַחֲרַי הַבַּיִת יֵשׁ יָגִיחוּ.

הֵן מִסָּמוּךְ נִרְאוֹת. וּרְצוֹנְךָ

נָבוֹךְ וּמְעַמֵּם: נִצַּחְתַּנִי. נִיחָא!

א

– שֶׁהָיִית,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לִהְיוֹת,

שֶׁאֵינֵךְ – –

הֲמֻתָּר לִי לִשְׁאֹל: רְצוֹנֵךְ?

– אִם אֵינִי – כְּלוּם קַיָּם רְצוֹנִי?

אִם אֵינִי – מַה קּוֹלְךָ כֹּה שָׁלֵו, גִּנּוּנִי?

לֹא בָּאתִי לִגְבּוֹת אוֹ לִשְׁאֹל מִמְּךָ יוֹם וְשָׁעָה.

– לְשַׁחְזֵר הַשְּׁקִיעָה? לְחַבֵּר הַיִּפְעָה נִקְרְעָה?

– לוּ תָּשׁוּב תַּשְׁמִיעֵנִי: “הַשְׁהִי הַשָּׁעוֹת בִּשְׁעוֹנֵךְ” – –

– הוֹ אַתְּ, שֶׁהָיִיתָ,

שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהְיוֹת –

שֶׁיֶּשְׁנֵךְ – –

ב

עֵינַיִם שֶׁל יַעַר, זִמְרוּר שֶׁלֶג רַךְ,

עִרְבּוּב גֶּשֶׁם שֶׁל מַאי וּמָטָר שֶׁל לִילָךְ,

עַרְבִּית צְעִירָה עַל נָהָר וּגְדוֹתָיו,

וְאֹפֶק, מֻפְלָג וְנִלְהָב –

וְאַתְּ – –

אֵיךְ שַׁבְתְ וְעָלִית? בְּפִתְאֹם, בִּצְפִיפוּת הַ“שַׁסּוֹן”?

אַבִּיט בָּךְ, אָצִיץ בַּשָּׁעוֹן:

הָיָה זֶה בְּיוֹם… בְּשָׁעָה… זִכְרוֹנִי נֶאֱמָן:

צִיּוּן לָךְ הוּקַם בַּחֲלָלוֹ שֶׁל הַזְּמַן!

רְגָעִים בֵּינֵינוּ חוֹלְפִים.

מַבָּטִים לְטוּשִׁים בֵּין הָאַיִן שׁוֹלְפִים.

ג

אֲדָמוֹת לָנוּ – עִדִּית. וְעֶדְנָה.

נְשִׁימָתָן – יַמִּית. גַּלִּית וְזִרְמִית.

וְעֵינַיִם לָהֶן – מַדְבִּירוֹת אֳפָקִים.

אַךְ בֵּינֵינוּ – כִּבְרָה מֻעָטָה.

מֵאָז עַד עַתָּה.

הַרְבֵּה כְּבָר כָּרַמְנוּ. זִיַּתְנוּ.

הַרְבֵּה רְצִיּוֹת כְּבָר עָשִׂינוּ:

הֶאֱבַבְנוּ, הִסְתַּוְנוּ.

אַךְ זוֹ שֶׁבֵּינֵינוּ, זוֹ הַכִּבְרָה –

סִיזִיפִית, נִצְחִית, בִּלְתִּי-עֲבִירָה.

עִקְּשׁוּת שֶׁל כִּבְרָה מֻעָטָה:

לֹא עִזּוּק, לֹא סִקּוּל, לֹא מַטָּע!

מַה כֹּחָה אֶת כָּל הַמְרֻבֶּה לְהַכְנִיעַ? –

נַצְחָנִית וְנֶחֱשֶׁקֶת הִיא קוֹרֵאת לְהִמּוּר.

פָּנֶיהָ גְלוּיִים – וּפָן לָהּ שָׁמוּר – –

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלַךְ שֶׁל שָׁעוֹת.

לֹא, אֶת הַלַּיְלָה אֵינֶנִּי יָרֵא,

שֶׁמִּתּוֹכוֹ אֲנִי בָּא וּבוֹ מִתְגָּרֶה,

וְאֵינֶנִּי חוֹשֵׁשׁ לַהִלּוּךְ כְּלָל וּכְלָל,

שֶׁעַתִּיק הַהִלּוּךְ, אֱנוֹשִׁי וּמֻגְבָּל,

אֲבָל – –

עוֹד רַב הַמַּהֲלָךְ אֶל הַבֹּקֶר,

מַהֲלָךְ שֶׁל שָׁעוֹת – –

אִם אֵצֵא מֵחֶדְרֵי – וְאֶפְגֹּשׁ בַּנָּהָר,

הוּא חוֹזֵר וְחוֹזֵר עַל מָה שֶׁאָמַר.

אָשׁוּב – וְהִנֵּה הַסְּפָרִים,

וְהַמִּלוֹן הָאֲבָהִי שֶׁל שְׁטֵינְבֶּרְג יְהוֹשֻׁעַ, כְּעָרִים

הַזָּרוֹת; וְהַמְּלוֹנוֹת סְגוּרִים-מְסֻגָּרִים – –

הַרְבֵּה חֹמֶר-נֵפֶץ נָשָׂא עַל גַבּוֹ

חֲלוֹמֵנוּ-הַנַּעַר. בְּפִנּוֹת שֶׁל הַבַּיִת הִטְמִין.

נִזְעֲקוּ הַקִּירוֹת, קָדַח בְּבֻלְמוֹס כָּל הָרְחוֹב –

חֲלוֹמֵנוּ נָשָׂא הַמַּכְאוֹב,

וְהַנַּעַר אָמַר: “מַאֲמִין”.

תְּעוּזַת עֲגוּרָן הָיְתָה בִּדְבָרֵנוּ: יְהִי!

הִסִּיעַ בָּנִים מִבֵּין הַבְּתָרִים שֶׁל גְּוִיָּה וְשֶׁל חֹק.

הֵרִים הַבָּנוֹת מִלְּיַד הַפְּסַנְתֵּר, מִתָּוֵי For Elise.

נָשָׂא בֵּין שִׁנָּיו אֶת טַרְפּוֹ: אֵיזֶה עֶצֶב עַלִּיז,

מִתְעַתֵּד הֱיוֹת צְחוֹק בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק – –

לַבָּה עֵרָה אֶת קְרוּם אַדְמָתֵנוּ לֹא פָּסְקָה לְנַקֵּר.

זְמִירוֹת שַׁבַּתֵּנוּ הָיוּ לְסִיעוֹת שֶׁל עֵיטִים: שְׂדֵה-הֶפְקֵר.

הַלַּבָּה הָיְתָה פְּעִילָה – וַאֲנַחְנוּ נִכְסֹף

נִכְסַפְנוּ לִבְנוֹת מִקְצָתוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד-לֹא-סוֹף.

נִדְמֶה, כִּי רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר בַּחֲלוֹם,

נָתַנּוּ שָׁלוֹם לוֹ; מְחַכִּים כִּי יַחֲזִיר לָן שָׁלוֹם.

נָסוֹג אֲנִי מֵעָלַיִךְ נְסִיגָה אַט-אִטִּית, שְׁנוֹת אֶלֶף,

רְתִיעַת קַרְחוֹנִים.

מַה מַּרְאֶה תִּלְבְּשִׁי בְּהֶעְדֵּרִי?

וַאֲנִי – אֵי-לְהֵיכָן גּוֹלֵשׁ אֲנִי?

אַתְּ תִּלְבְּשִׁי תַּרְבּוּת-אֲדָמָה סַסְגּוֹנִית

וּתְגַלְּמִי בְּצוּרוֹת מַפְתִּיעוֹת הַרְבֵּה חָכְמָה מְנוּעָה וְנִבְצֶרֶת,

וַאֲנִי אַשְׁלִיךְ שַׁלְגִי וְקַרְחִי עַל נוֹי וְעַל פְּרִי וְעַל שֶׁלֶף

וּבְצֶבַע אֶחָד אֲחַבֵּר שְׁטָחִים מְקֹרָעִים.

אַתְּ תַּאֲרִיכִי יְמֵי אֲבִיבַיִךְ

וַאֲנִי אֲצָרֵף אֶת נִיסָן וְאִיָּר אֶל כִּסְלֵו וְטֵבֶת

וְהָיוּ עוֹנָה אַחַת לְבָנָה – –

וּכְבָר הָיִיתִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לִרְאוֹתֵךְ –

הָבִינִי,

סוֹף-סוֹף הָלַכְתִּי עִמָּךְ בְּאֶרֶץ זְרוּעָה עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת

שֶׁל שָׁנִים, הֵן חַיַּי,

וְהֵן לֹא פָּחוֹת, וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר,

מֵאוֹתָן שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁל רְתִיעוֹת קַרְחוֹנִים – -

בָּךְ צוֹפָה מֵרָחוֹק אַהֲבָתִי

קָרָה, לֹא-בוֹגֵדָה,

נְסוֹגָה – וְזוֹכֶרֶת.