כְּבָר כָּבוּ,

כְּמוֹ נֵרוֹת בְּבַיִת רֵיק,

אֶחָד-אֶחָד כָּבוּ

בַּלְּבָבוֹת הַנֶּחָמוֹת.

מְהַבְהֲבָה נֶחָמָה אַחַת:

לְאַבָּא-רַד-מִנְּכָסָיו –

לְהַגֵּר;

וְלִי, לַבֵּן הַצָּעִיר וְהַנֶּאֱמָן –

לִבְרֹחַ.

כְּתַרְנְגוֹל לְפֶתַח לוּל פָּתוּחַ

כָּפוּת אַבָּא טוֹב לְבֵיתוֹ;

אֲנִי רָתוּק פֹּה כִּכְלַבְלָב לִמְלוּנָתוֹ

וּמְיַבֵּב.

עִם עֶרֶב

בְּהִתְנַפֵּל הַשֶּׁמֶש, כְּבַד-יֵאוּש כַּבַּרְזֶל,

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַשַּׁחַק הַשְּׁבִיעִי –

יֵשׁ יַעֲבֹר עַל יָדִי אָח רָעֵב

מְפֻחָד,

הָאַדֶּרֶת הַקֵּיצִית עַל גּוּפוֹ תֶּחֱרַף

וְשָׁהָה,

יָרִיחַ, וְתָהָה –

אָז אֶאֱרַח אִתּוֹ

לְלַקֵּט פֵּרוּרִים מִתַּחַת לְשֻׁלְחָנוֹ

שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבֻּרְגָּנִי – –

תרפ"ח

בְּאַפָּיו חָרַש אַבָּא שָׁנִים, שִׂדֵּד.

וּבְאַפָּיו הֵרִיחַ מֵרָחוֹק יְבוּל.

עַתָּה, עֵת הָאָסִיף, כֻּסּוּ שְׂדוֹתָיו –

חָרוּל – –

עַל כִּתְפֵי אַבָּא עוֹמֵד רֹאשׁ

(חֲנוּת– – )

כַּעֲמֹד עַל גֶּדֶר-סְתָו צִפּוֹר נִבְעֶתֶת

וּרְטֻבָּה מִשּׁוּט – –

רָעַבְתָּ, אַבָּא? מַה כָּאן, בָּרְחוֹב פָּשַׁט הָרֶגֶל,

עֵינֶיךָ תַּאֲכִיל?

הַא, בֹּא הַבַּיְתָה וְאַלְעִיטֶךָ

מִנְּזִיד-הַמַּשְׂטֵמָה הַמַּהְבִּיל – –

תרפ"ט

עֶרֶב בַּבַּיִת / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הַנֵּר בַּבַּקְבּוּק מִתְלַבֵּט, מוֹשֵׁךְ הֶעָלוּב אֶת רַגְלוֹ –

וְלַשָּׁוְא.

עוֹלִים יְלָדִים לְאִטָּם מִן הָרְחוֹב וּמְבִיאִים מְלֹא-יַלְקוּט –

רָעָב – –

אַבָּא מְקַלֵּח צְקוֹן עַרְבִית, חֲרִיפָה וְחוּמָה,

תַּמְצִית מִקֻּמְקוּם – –

רוֹאֶה הוּא: שׁוֹפֵעַ הָעֶצֶב הַחוּם, הַכָּבֵד –

מֵעֵינָיו הַסְּגוּרוֹת לֹא נִסְתַּר פֹּה מְאוּם.

אֲנַחְנו, הַטַּף, מוֹשִיטִים אֶת עוֹרְקֵינוּ פְּתוּחִים כְּכוֹסוֹת,

גָּמוֹעַ – כִּסְבֹא טִירוֹנִים שֶׁבָּרְחוֹב: –

צְקָה, אַבָּא, מְזֹג לְתוֹכֵנוּ עָצְבְּךָ הֶחָרִיף, הַמְשֻׁמָּר! –

אֲבוֹי, מִי קָרַע אֶת הַדֶּלֶת? מִי הִפְטִיר: “עֶרֶב טוֹב!”

תרפ"ט

אַבָּא כוֹשֵׁל נוֹעֵל נַעֲלֵי-הַלֶּבֶד.

הָאָח הַגְּבַר – אֶת מַגָּפָיו הַמְּרֻפָּטִים.

לְאָן?

– בּוֹרְחִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר,

מִבַּנְקְרוֹטִים אָנוּ נִמְלָטִים – – –

אֵיכָה תֵלֵךְ, אַבָּא, וְהַמִּגְבַּעַת נִבְקְעָה כַמֹּחַ,

אַדַּרְתְּךָ – בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹת!

– אֲנִי אֶבְרַח וּבְעוֹרְקַי-אוּדִים הָעֲשֵׁנִים אַצִּית יְקוּם –

וְעָלָה בְלֶהָבוֹת!

הָהּ, אֶחָא, עַל מִי תֹּאמַר לְהִשְׂתָּעֵר?

זְרוֹעֲךָ עַל קָדְקֹד מִי הַיּוֹם תִּנְחַת?

– הֵן לִי חֶבְרַיָה מְחַכָּה: בַּמַּשּׂוֹרִית, בַּמַּחֲצָבָה וּבַשָּׂדֶה

לָהֶם יָדַי אוֹבִיל מַתָּת – – –