וָאֶתְעַקֵּשׁ: אֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת פּוֹעֵל, מֻכְרָח.

צָחַק אַבָּא עִבְרִית: בְּעֵט חַה-חַה תַּחֲרשׁ, פַלָּח!

וְאָח לָעַג: עֲלֵי מְרִיצוֹת דִּמְיוֹן תּוֹבִיל בֵּיטוֹן אֱלֵי בִנְיָן –

אֲבָל –

אֲנִי יָדַעְתִּי: כָּכָה זֶה מֵאָז וּמִתָּמִיד:

אַבָּא בְיִשְׂרָאֵל לִבְנוֹ עוֹד לֹא יַגִּיד:

לֵךְ, מַחֲמַל-נַפְשִׁי, אֱלֲי עָמָל – – –

וָאֶתְעַקֵּשׁ – – –

חוֹמוֹת הָעִיר נַעֲשׂוּ שְׁקוּפוֹת, שְׁקוּפוֹת.

וָאֵרֶא מִבַּעֲדָן צֵל: חֻרְבָּן שְׁלִישִׁי.

כְּפַעֲמוֹן אָפֵל וּמְאַיֵּם כָּפוּי הַשַׁחַק עַל הָרֹאשׁ,

וְהָעִנְבָּל – יִצְחָק בֶּן-צְבִי הַמְּסֻגָּף, הַחֲרִישִׁי – –

בְּאֵם חוּצוֹת – כְּנוּפְיוֹת דְּמוּמוֹת יְלֵל בָּלוּם.

מָגוֹר עִם הַמְּבוּכָה נִדְבָּר – –

אֶחָד (דָּמָיו מְצַלְצְלִים בְּקַרְקַפְתּוֹ)

דָּבַק פֹּה לֶחָלָל וּמִתְמוֹגֵג מִן הַמֵּצָר – –

בִּמְבֹא הַסְּנִיף אֲנִי נִצָב – שֶׂכְוִי צָעִיר רָטֹב עֲלֵי גָדֵר,

כִּקְּרֹא שֶׂכְוִי רָטֹב אֶקְרָא אִגְּרֶת-תֹּם:

"חָבֵר יָקָר, הַיּוֹם, מִיַּד, עוֹלָה פְלוּגָה – וּבְתוֹכָה אֲנִי.

מְאֻחָר כְּבָר. נִתְרָאֶה, שָׁלוֹם!"

הַיּוֹם מַאֲפִיל כֹּה, הַלַּיְלָה צוֹרֵב –

חָבוּשׁ שַׁחַק לָרֹאשׁ כְּמוֹ שַׂק – –

רְחוֹבוֹת לְלֹא דֶגֶל – עֲלֵה, מֶרֶד, בַּנֶּפֶשׁ.

חֲזַק וַחֲזָק!

הֵקִימָה זְרִיזוּת דּוּכָנִים וּשְׁלַבִּים מַעֲלִים.

שְׁתֹק, אֹמֶץ! מָגוֹר, יָד לְפֶה!

תִּנְהֹם הַשְּׁתִיקָה, תְּצַלְצֵל הַכְּבוּלָה

בְּיוׂם זֶה – – –

אוקטובר 1930.

אָכֵן, עָצוּב לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

מְאֹד-מְאֹד עָצוּב.

אֲבָל צָרִיךְ. צָרִיךְ, אֶחָא,

לָשׁוּב – –

אָכֵן יֵשׁ שֶׁפַע בַּוִיטְרִינוֹת.

רְחוֹבוֹת נוֹשְׂאִים פֹּה עֹשֶׁר מְלֹא הַדְּלִי.

אֲבָל יָדַעְתִּי: אֵין דַּלּוּת כְּשֶׁפַע זָר

וְאֵין עוֹד עֹנִי כְּעֹשֶׁר זֶה לֹא לִי – – –

מְכוֹנִית – צִפֹּרֶת-כְּרָךְ – פּוֹרְשָׂה כְנָפַיִם.

שְׁדֵרָה יוֹצֵאת עִם פַּנָּסִים בַּיָּד אֱלֵי מֶרְחָק – – –

אֲנִי בַּבַּיִת. בָּאֹפֶל אַעַל אוֹר – מִזְמוֹר

וְדָלַק – – –

מִי שֶׁחוֹבֵק זְרוֹעוֹת-עוֹלָם –

חוֹבֵק תֹּהוּ.

בֹּהוּ. – – –

מִי שֶׁחוֹבֵק לוֹ בַחוּרָה –

חוֹבֵק

נוּ, בַּחוּרָה – – –

מִי שֶׁנֶּאֱנָח: עוּף, עִיְּפַנִי עֹל הָעוֹלָם –

וַדַּאי סַבָּל מוֹבִיל מִזְוָדָתוֹ.

סַבָּל.

מִי שֶׁמְכַתֵּף חֲבִילָתוֹ –

יָדַע עֹל,

וְאָרַח עִם סַבָּלִים – – –

מִי שֶׁצּוֹהֵל: בַּיִת לִי: מְלֹא עוֹלָם –

צֵל לֹא יַאַסְפֶנוּ,

אוֹיָה, צֵל לֹא יַאַסְפֶנּוּ – – –

מִי שֶׁיֵש לוֹ ד' אַמּוֹת –

אָח לַשֶּׁמֶש הוּא, לָאִילָן

וְלָאָדָם – – –

מִי שֶׁיֵּש לוֹ ד' אַמּוֹת –

אֲמַרְתֶּם: “כָּאֵלֶּה הֵם, כָּאֵלֶּה הַחַיִּים” –

וְאֶת הַדִּין הִצְדַּקְתֶּם.

דִּבַּרְתֶּם: “כָּכָה זֶה, מֵאָז וּמִתָּמִיד זֶה כָּכָה” –

וְאֶת הָאֵשׁ הַמִּתְפָּרְצָה הֶחֱנַקְתֶּם – – –

נִצְּבוּ עָלַי יָמַי, יַכְרִיזוּ בְמִקְהֶלֶת:

"מִלְחָמָה בָךְ, הַשְׁלָמָה,

מִלְחָמָה" –

וְלֹא אִיכְפַּת אִם תִּלְעֲגוּ לִי: יֶלֶד!

כִּי טוֹב לִי, טוֹב לָשֶׁבֶת עִם פִּרְחֵי-הָרְחוֹב

וּלְבַקֵּשׁ בַּחוֹל אוֹצָר, אֲשֶׁר גָּנַז, כְּאִילוּ, עוֹבֵר-אֹרַח – – –

הָיְתָה לִי חָכְמַתְכֶם כְּמוֹ פַרְוָה בְּצָהֳרֵי יוֹם-קַיִץ –

אַח, הָיְתָה כְּבָר חָכְמַתְכֶם עָלַי לַטֹרַח – – –