משה בסוק

נָדַמּוּ מֶרְחַקִּים, נָדַמּוּ.

הָרוּחַ מִשְׂתָּרֶכֶת כִּפְצוּעַת־כָּנָף.

נֶחְבָּא קוֹל רֵעַ וְעָמִית, כִּי שָׁם הוּא

וְגִיל אִגֶּרֶת מִידֵי הָעֶרֶב נֶאֱסָף.


נָדַמּוּ מֶרְחַקִּים.

וְכָאן – שָׂדוֹת, גַּנִּים וָכֶרֶם. וַעֲתֶרֶת.

צִפּוֹר – פַּיְטַן־יְקוּם – תַּבִּיעַ כְּבוֹד הַמְּרוֹמִים;

הָרִים יַגִּידוּ: מָה אֹמֶץ וּמַה מֶּרֶד.

וְכָאן – אֲנִי. וְכָאן יוֹמִי.


וְטוֹב לִי, כִּי סָגְרוּ הָרִים כָּל דֶּרֶךְ,

כִּי אֶתְהַלֵּךְ פֹּה גְּלוּי־עֵינַיִם וְאַבִּיט

בַּחֲתֹר הַשֹּׁרֶשׁ עַד הֱיוֹת לִפְרִי הַפֶּרַח,

בִּשְׁתוֹת צִפּוֹר וָהָר פֹּה תְּכֵלֶת אֱלֹהִית – –


בְּחַבְרַיָה זוֹ עַתָּה אוּלַי אָבֹאָה,

וְהָיִיתִי כְּאַחַד מֵהֶם פֹּה גַּם אֲנִי

וּפָרַח הַלֵּב וְּתְחֻסַּן הַזְּרוֹעַ – –

אָמֵן, וְכֵן יְהִי – –


דלהמיה, אייר תרצ"ז

פִּתְחוּ הַדֶּלֶת, קִרְעוּ כָל הַדְּלָתוֹת,

זָרוֹק לָרוּחַ מַפְתְּחוֹת הַבַּיִת!

הָרִים שָׂגְבוּ, גָּבְהוּ הַכּוֹכָבִים –

הַעוֹד נַצִיב פֹּה חַיִץ?

נָעַמְתָּ לִי מְאֹד, כְּפָרִי שֶׁלִּי,

בְּצֵאת עַמְּךָ עִם-עֶרֶב עַל הַדֶּשֶׁא.

רוּחוֹת טוֹבוֹת יוֹרְדוֹת מֵהֶהָרִים

וְנֶפֶשׁ בַּאֲחוֹתָהּ נִפְגֶּשֶׁת – –

וְאוּרִי’לַךְ וְעֻזִּי’לַךְ, אוֹרוֹת, דְּרוֹרוֹת –

הָדוּר נָאֶה זִיוְךָ, הַיֶּלֶד!

יְלָדִים רַכִּים אֲנַחְנוּ פֹה כֻּלָּנוּ,

וְאַבָּא טוֹב נִצָּב, צוֹפֶה בַדֶּלֶת – –


תרצ"ז

הָעֶרֶב / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


אַגָּדָה נִפְלָאָה מְסַפֵּר פֹּה הָעֵמֶק,

אַגָּדָה מִנִּי-אָז, מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.

הוּא יוֹדֵעַ סַפֵּר, וַאֲנִי – לְהַקְשִׁיב,

וְיוֹשְׁבִים הֶהָרִים בַּמַּעְגָּל וְשׁוֹמְעִים: –

עֶרֶב.


שִׁיר-עֶרֶשׂ, שִׁיר-חֶסֶד, יַנְעִים פֹּה הָעֵמֶק,

שָׁקֵט כַּכִּנֶּרֶת, נִפְעָם כַּכּוֹכָב – –

לִבְנוֹ הַגָּדוֹל זֶה הָעֵמֶק יַנְעִים,

שִׁיר לִבְנוֹ יֶאֱרֹג כִּי נִלְאָה בִדְרָכָיו: –

עֶרֶב.


קִינָה חֲרִישִׁית, לֹא עַל קְלָף תִּכָּתֵב,

עֲגוּמָה מִקֹּהֶלֶת, אֵיכָה וְאִיּוֹב:

אֵיכָה יוֹם אֻכַּל, אֶפְרוֹ אֵיךְ פֻּזַּר –

וְסִיּוּם אֱלֹהִי לָהּ: כִּי-טוֹב: –

עֶרֶב.


תרצ"ז.

לְנִשְׁמַת מִיכָה יוֹסֵף בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי


פִּתְאֹם נֶעְצַר הַהֵלֶךְ, כְּמִשְׁפַּט

עוֹבְרֵי-הָאֹרַחַ מִתָּמִיד.

עָמַד, נָשָׂא “שָׁלוֹם” לָהָר, לַיְאוֹר,

חִיֵּךְ לָעֵץ כְּאֶל עָמִית,

נָהַר לִקְרַאת הַנּוֹף – וַיֵּעָגֵם:

אֵי כְּפַר-מוֹלֶדֶת לִי יָחִיד?


הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר. רַגְלֵי הַיּוֹם

הֵאֵטּוּ רֶדֶת מִן הָהָר.

הָרוּחַ הִתְעוֹרֵר: "הִפְלַגְתָּ, בֵּן,

בַּדֶּרֶךְ; לַלֵּב לֹא צָר?

מְעַט אֲשֶׁר נִתַּן וְרַב אָבַד" –

הַהֵלֶךְ נֶעֱצַר.


לַנַּחַל אָז יִקְרַב הַהֵלֶךְ,

כְּמִשְׁפַּט עוֹבְרֵי-דְרָכִים:

קַדֵּשׁ הַדֶּרֶךְ בִּתְפִלָּה זַכָּה

וּבְמַיִם הִטַּהֵר צַחִים,

לְהִשְׁתָּעוֹת בְּאֵלֶם עִם גַּלִּים:

מֵאַיִן וּלְאָן, אַחִים?


הִבִּיט הַהֵלֶךְ בְּעֵינֵי גַלִּים:

גָּדַל הַנַּעַר וַיְהִי לְאִישׁ.

מִלִּים בַּקֵּן נֵעוֹרוּ – וְנָבוֹכוּ:

הָיָה יָפֶה לְהַחֲרִישׁ.

נָשָׂא עֵינָיו הַהֵלֶךְ – וַיִּרְאֶה:

אֶל הַלֵּיל יוֹרֵד לְאַט הַכְּבִישׁ – –


תרצ"ז

הָיָה פַּעַם בֹּקֶר לְרַגְלֵי הַגִּלְבֹּעַ,

בֹּקֶר נַעַר, רֹאשׁוֹ בִּטְלָלִים.

הִלְבִּינוּ צְרִיפִים. מֵהָהָר, מִגָּבוֹהַּ,

יָרַד כְּבוֹד אֱלֹהִים – –

נִצָּב עַל הַסָּף. נְעָרִים מַעְגָּל לוֹ.

פָּנִים אֶל פָּנִים וְהַחֲרֵשׁ.

הָיָה לֵב כְּמוֹ יַעַר בָּרָק כִּי יִתְגַּל לוֹ,

וְשִׂיחַ-לְבָבוֹת – כְּמוֹ יַעַר בָּאֵשׁ – –

הָיָה פַּעַם בֹּקֶר נַעַר וָרַךְ

וְהַלֵּב אָז נִפְתַּח.


בָּא יוֹם, יוֹם גָּדוֹל, מְבֹּרָךְ, מִתְלַקֵּחַ:

יוֹם צֶקֶת הַבַּיִת – בֵּטוֹן מְשֻׁרְיָן;

קוֹמְבֵּין נִבַּט גֵּא עַל שָׂדוֹת – מְנַצֵּחַ:

מָה רַב הַקָּצִיר – וְהוּא כָאן.

וּלְהַבְדִּיל בֵּין דּוֹמֵם לְחַי תַּחַת רָקִיעַ:

אִשָּׁה לָאָדָם;

וְתִינוֹק בְּהִיר-יוֹם-וְעֵינַיִם מַבִּיעַ

בְּ“אַ–בָּא” סוֹד כָּל הָעוֹלָם –

בָּא יוֹם גָּדוֹל מְבֹרָךְ –

וְהוּא יֶאֱרַךְ וְהוּא יֶאֱרַךְ.


הָעֶרֶב! – מוֹלִיכִים רַחֲמָיו אִישׁ יָגַע

לְמַרְגּוֹעַ מְעַט;

יֵשׁ חֶדֶר, עַל שְׁטִיחַ אָשְׁרוֹ – מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

(הָהּ, חֶסֶד גָּנוּז, הָהּ, מַתָּת – –)

נוֹהֶה אִישׁ עָיֵף. אֶת הַדֶּלֶת יִסְגֹּר לוֹ,

וְכָל הַיְקוּם – מִבַּחוּץ, עַל, הַסָּף;

הַיְּקוּם בָּא בָאֹפֶל – אַךְ אוֹר לוֹ

לָאִישׁ בְּבֵיתוֹ לוֹ כּוֹכָב – –

וִמי פֹּה יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת? מִי יַךְ? –

הַעוֹד תִּפָּתַח, הַעוֹד תִּפָּתַח? – –


תרצ"ח

עַל כָּל כְנָפַיִם שֶׁשָּׂמְחוּ לִצְמֹחַ

וְלֹא הִגְבִּיהוּ עוּף;

עַל גִּיל, אֲשֶׁר הִמְרִיא לִשְׂמֹחַ

וְצָנַח עָרוּף –

שְׂאִי, נַפְשִׁי, תְפִלָּה – –

עַל כָּל חֲלוֹם אֲשֶׁר נָפַל עַל סֶלַע –

גְּלוּי-עֵינַיִם, מִשְׁתּוֹקֵק;

עַל שִׁיר, שֶׁהִתְנַגֵּן בַּמֶּרְחַקִּים כְּפֶלֶא

וַיֵּחָנֵק –

שְׂאִי, נַפְשִׁי, תְפִלָּה – –

עַל כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא נַפְשׁוֹ לְהֵעָלוֹת

בְּעֵמֶק הַבָּכָא;

עַל כָּל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהִגָּלוֹת

וְלָא זָכָה –

שְׂאִי, נַפְשִׁי, תְפִלָּה – –


תרצ"ח

מִן-הַחוֹף / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


יָדִי הַנִּפְרֶדֶת עָגְמָה לְקוֹלְךָ:

“יְדִידוּת שֶׁל יַבֶּשֶׁת – צוֹלֶלֶת בַּיָּם”.

הָעֶרֶב הִבִּיט לְעֵינַי וְשָׁאַל:

הַאֻמְנָם? הַאֻמְנָם?


שְׁאַל, עֲמִיתִי, פִּי נוֹדֵד וְיַגֶּדְךָ:

עַם כָּל אֳנִיָּה לַנָּתִיב

יֶאֱרַח עוֹד הַבַּיִת הַהוּא, הַיָּשָׁן; -

מֵעַל הַסִּפּוּן רְאִיתִיו – –


אֶשְׁמַע עוֹד קוֹלְךָ, הַדְּמָמָה שֶׁעָגְמָה:

“יָדַעְתִּי: נוֹדֵד כִּי יַעְגֹּן”.

הַאֻמְנָם? אוּלַי כֵּן? מִן-הַחוֹף בִּי מַבִּיט

וּמְחַיֵּךְ חַג יוֹמִי הָרִאשׁוֹן – –


תרצ"ח

הַיָּם – לִבּו טוֹב. קוֹרְנָה הַיַּבֶּשֶׁת.

מַה גָּדוֹל וְרָחָב מִתַּחְתַּי כָּל דּוּנַם!

סְפִינָה מִן הָאֹפֶק מְחַיֶּיכֶת, נִגֶּשֶׁת.

עַל מַה זֶּה, הַלֵּב, כְּבֵין חוֹמוֹת פֹּה תֶעְגַּם?


יוֹדֵעַ יָם נְתִיבוֹת, אַגָּדָה גַּם יוֹדֵע:

" – – שָׁמַע גּוֹרָלֵנוּ בַּת-קוֹל אָז: פֹּה-לִין" – –

יָפָה רֵאשִׁיתָהּ, וְהַסּוֹף כֹּה דוֹמֵעַ

בְּצַלְצֵל פַּעֲמוֹנִים עִם אִבְחַת הַסַּכִּין – –


יוֹדֵעַ יָם נְתִיבוֹת, נִחוּמִים – הַיַּבֶּשֶׁת:

לֹא שְׁכָלְתֶּן, קְהִלּוֹת! הִתְבַּשֵּׂרְנָה: בָּעֲרָבָה

נוֹלְדוּ שְׁתַּיִם – בָּנוֹת הֵן לָרֶשֶׁת –

וְהָיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה – –


עַל כַּפַּיִם הַיּוֹם נְשָׂאנוּן – עַל כַּפַּיִם

נָשָׂאנוּ חוֹמָה מוּל גּוֹלָן וּמִגְדָּל – –

הָאוֹר יַעֲנֶה, וְעָנוּ גַם הַמַּיִם:

נִצַּחְנוּךָ, גּוֹרָל!


וּכְפָרִים שֶׁבָּעֵמֶק, שְׂדוֹתֵיהֶם כְּבָר יוֹרִיקוּ,

יַעֲלוּ בַאֲפֵל לִצְפּוֹת מֵעַל גָּג:

כּוֹכְבַיִם דּוֹלְקִים – זֹאת יָדֵנוּ הִדְלִיקָה

עַל פְּנֵי אֲדָמָה – הִתְקַדֵּשׁ הַלֵּיל חָג!


תרצ"ז-ח

עַל חוֹפֵי-הַמְּנוּחוֹת לַיַּרְדֵן. אֲנִי פֹה: עַל גְּדוֹת-הַדְּמָמָה לַכִּנֶּרֶת.

וַאֲנִי – כְּחוֹצֶה נַחְשׁוֹלִים: אֳנִיָּה סֹעֲרָה הַחוֹתֶרֶת!

מַה יָקַרְתָּ לִי, שֶׁקֶט צָלוּל וְתוֹהֶה! קִדִשְׁתִּיךָ, הַזִּיו הָרוֹגֵעַ!

וְעָלַי עוֹד סוֹגְרִים עַרְפִלֵּי הַוִּילִיָּה, הַנֵּימָן – וְהַלֵּיל הַפּוֹרֵעַ!

עַל “אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת” הִנְעִימוּ לִי שִׁיר – לְבָבִי לִקְרָאתוֹ עוֹד פָּתוּחַ –

מִתַּחַת לַצְּלָב שָׁם דַּרְכִּי עוֹד נוֹדֶדֶת בַּגֶּשֶׁם, בָּרוּחַ – –

הַיַּרְדֵּן מִתְלַחֵשׁ… וּבְאָזְנַי – שִׂיחַ-לַיְלָה, עֵת צֵאת הָרַכֶּבֶת:

“עַל מִי, בֵּן, תַּעַזְבֵנִי” – הָרַכֶּבֶת הִפְלִיגָה זֶה כְּבָר, הָאֵם עוֹד נִצֶּבֶת – – –

נוֹהֲרִים יְלָדִים… בִּסְעָרָה יַעֲלוּ לַמִּגְדָּל, וּקְפָץ: נַחְשׁוֹנִים!

הִנָּבְאוּ, בְּהִירַי, הִנָּבְאוּ-נָא, זַכַּי: הֲנִצְלַח נַהֲרוֹת יְגוֹנִים?

הָהּ, עֻזִּי’לַךְ, אוִּרי’לַךְ, עִם הָאֹמֶץ בַּלֵּב וְעִם הַזֹּהַר בָּעַיִן –

פִּסְקוּ לִי פְּסוּקְכֶם עַל מֹשֶׁה’לַךְ, שְׁלֹמֹה’לַךְ בְּקוּם עֲלֵיהֹם שָׁם כָּל קַיִן – –

נָדַם הַיַּרְדֵּן. בְּשִׁיר-חֶסֶד יוֹרְדִים דִּמְדּוּמִים לַכִּנֶּרֶת.

– הָעִיר בַּמֶּרְחָק וְהָאֵם, וְסוּפָה מִתְחוֹלֶלֶת, גּוֹבֶרֶת – –


תרצ"ח

מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּיל קְרָאתַנִי, אַבָּא (בַּחוּץ אִוְשָׁה שַׁלֶּכֶת):

תָּקוּמָה יֶלֶד, עֵת לָלֶכֶת.

– לְאָן? – אֶל בַּיִת כֻּלּוֹ אוֹר, דַּלְתּוֹ לְכָל הַבָּא נִפְתַּחְת,

קוּמָה – וְהָלַכְנוּ יָחַד.


רְחוֹב, רְחוֹב שֶׁל לֵיל. הָאֲפֵלָה מֵעַל גַּגּוֹת גּוֹלֶשֶׁת

לְתוֹךְ עֵינַי הַנְּשׁוּאוֹת אֶל אַבָּא: יֶשַׁע!


יִרְדְּפֵנִי לַחַשׁ רְחוֹבוֹת: - הִנֵּה הָאָב. הִנֵּה הַיֶּלֶד.

וְשָׁם – הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְחַדָּה הַמַּאֲכֶלֶת – –


אַךְ שָׁם – שָׁם בַּיִת מִתְנוֹסֵס מוּאָר, עַקְשָׁן וּגְלוּי-עֵינַיִם

(וּבִי – רְחוֹב וְאֹפֶל וּמָגוֹר: הֲיֵשׁ הַשֶּׂה אִם אָיִן?)


וְאֶל הָאוֹר: “לְעֵת זִקְנָה, אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ!” יְלֵל. וָּבֶכִי.

הָהּ, אַבָּא הַגָּדוֹל! הָיוּ מְקוֹר דְּמָעוֹת עֵינֶיךָ!


נָתַתִּי קוֹלִי בִּבְכִי וְלֹא בִינוֹתִי עוֹד עַל-מִי חֲבַל לִי,

שִׁוַּעְתִּי – כִּי קְרָאתַנִי, אַבָּא, כִּי מָגוֹר קָרָא לִי – –


עָלָה הַשָּׁחַר. הֵאִירוּ צָהֳרָיִם. הָיָה לְאִישׁ הַיֶּלֶד –

אֶרְאֶה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים. יוֹמוֹ שֶׁל מִי פֹּה תַּחַת הַמַּאֲכֶלֶת? –


אֶשְׁמַע אִגַּרְתְּךָ: “כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ – רְאֵה, בְּנִי, הַבִּיטָה!” – –

הָהּ, לַחַשׁ-שְׁאָגָה – יְלֵל בֵּית-כְּנֶסֶת מוּל הַלַּיְלָה אָז בְּלִיטָא – –


תרצ"ח

t לרע

רֵעִי, הַשִּׁיר שֶׁלִּי – אִגֶּרֶת,

הַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא רַק שִׂיחָה.

הָאֵשׁ הִדְלַקְתִּי – הִיא בּוֹעֶרֶת;

הַאוֹר לְךָ? –


הַלַּיְלָה – פַּרְגּוֹדִים יוּרָמוּ,

כָּל הַיָּקָר הֲלוֹם יִנְהַר;

חַדְרִי הַקָּט – מְלֹא עוֹלָם הוּא,

וְלֹא יֻגַּד כִּי צַר – –


– הָהּ, מִי דוֹפֵק? שָׁכֵן אוֹ רוּחַ? –

שׁוֹמֵר תָּמֵהַּ אֶל חַדְרִי:

שֻׁלְחָן גַּלְמוּד. וְרֹאשׁ צָנוּחַ.

וְאוֹר יָתוֹם דּוֹלֵק בִּכְדִי – –


– תִּשְׁכַּב, שְׁעַת-לַיְלָה מְאֻחֶרֶת.

וּבִמְבוּכָה יוֹסִיף: סְלִיחָה – –

הָאֵשׁ הִדְּלַקְתִּי מִתְעוֹרֶרֶת:

הָהּ, רֵעַ, רֵעַ, אֵי יָדְךָ?


תרצ"ח

אגרות קטנות

מאת

משה בסוק


לִמְשׁוֹרֵר

מאת

משה בסוק

רְאִיתִיךָ צוֹעֵד עִם הַכֹּל אֶל הַיּוֹם, צוֹעֵד רֶגֶל בְּרֶגֶל –

כֹּה לֶחָי! אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן שֶׁבַּלֵּב, אַךְ לְקֶצֶב הָרֹן!

כִּי יִפְגַּע בְּךָ לֵיל בְּאָפְלוֹ לֹא יַחְמֹס מִיָּדְךָ אֶת הַדֶּגֶל –

הֵן לֹא יְנֻשַּׁל מֵהַלֵּב הֶחָזוֹן!

רְאִיתִיךָ מַפְלִיג מִכֻּלָּם, רָחֲקוּ הַחוֹפִים מֵעָלֶיךָ;

בַּעֲצֶרֶת הָעָם – בְּתוֹכֵנוּ – וְאֵין לְהַשִּׂיג – –

עֲבָרַנִי הַלֹּבֶן, מִפְרָשׁ עֵת מָתַּחְתָּ (הִכַּרְתִּיךָ, הָהּ אֶחָא!)

לַמֶּרְחָק הַמֻּפְלָא שֶׁל הַשִּׁיר, לַמֶּרְחָק הַמַּרְהִיב לְהַפְלִיג – –


תרצ"ח


חג

מאת

משה בסוק

חָג / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


בִּרְכַּת הַיָּד מִבַּעַד לַמֶּרְחָק

הִנְגִינָה אֶת עַרְבִּי כְּמוֹ כִנּוֹר.

הִבְהִיק הַלֹּבֶן, הִתְקַדֵּשׁ לִי חָג –

עַל שֻׁלְחָנִי עָלוּ פְּרָחִים וָאוֹר – –


כְּיֵין-קִדּוּשׁ נִשְׁקָף בַּגּוּף הַדָּם;

בְּכַף יָדִי יָדְךָ עוֹד תִּתְרוֹנֵן – –

“בָּרוּךְ אַתָּה עַל הָרֵעוּת, אָדָם!” –

– אָמֵן! – –


תרצ"ח


הַפֶּרַח בַּיָּד

מאת

משה בסוק

לִי. ט.

לֹא צְרִיף וְלֹא אֹהֶל, לֹא מִשְׁכָּן וּמָקוֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד – –

וּבְכֹל שֶׁאָבוֹאָה אַקְדִּים לְ“שָׁלוֹם”,

וּבְכֹל שֶׁאֶצְעָד.


לֹא מִפְתָּן לִמְנוּחָה, לֹא חַלּוֹן לַחֲלוֹם –

אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד.

וְהַסְּתָו כִּי יִפְגַּע בִּי – הוּא יְחִי, הַיָּתוֹם:

זֶה פִּרְחִי לֹא יֹאבַד,

לֹא יֹאבַד – –


תרצ"ט


פגישה

מאת

משה בסוק

פְּגִישָׁה / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


לש. ש.


הוּא יָצָא לִקְרַאת שַׁחַר אֶחָד, לִקְרַאת רֶגַע יָחִיד יְפֵה-עַיִן

בְּמַסַּע הַיָּמִים. מַרְהִיבוֹת הַתְּמוּרוֹת. בְּזִיווֹ שֶׁל עוֹלָם.

מְשׁוּבַת יְלָדִים שֶׁבָּעֵמֶק וְזֹךְ מְנַפְנֵף שֶׁל כַּפַּיִם.

– “דַּרְכִּי, אַל תַּכְלֵם בִּרְכָתָם. תְּפִלָּתִי, אַל תָּשׁוּבִי רֵיקָם”.


הִפְלִיגוּ יָמִים. הִקְשִׁיבָה יָדוֹ אֶל הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת;

הַחִיּוּךְ מֵרָחוֹק – זֶה נִלְכַּד בְּנַפְשׁוֹ כַּחַמָּה בַּחַלּוֹן.

אַךְ אֲבַק-הַשָּׁעוֹת מִתַּמֵּר: יָד מִיָּד מִתְעַגֶּמֶת, נִפְרֶדֶת,

וְאוּלַי הוּא יִדְעַך הַחִיּוּךְ – עוֹד בָּרֶגַע הַהוּא, הָאַחֲרוֹן – –


בִּמְחוֹז הַיָּמִים. הוּא עוֹלֶה אֶל הָרֶגַע. לַדֶּלֶת. לִפְתֹּחַ?

הוּא יָרַד לַדְּמָמָה וְנִפְגַּשׁ שָׁם בְּקוֹל שֶׁחָלַף: לְצַלְצֵל!

הוּא חָזַר. אַךְ אוּלַי לְהַעְלִים אֶת הַשֵּׁם? לְהַסְתִּיר אֵת הַכֹּחַ?

טוֹב, טוֹב. אֶכָּנֵס. אַךְ הָסֵר לֹא אָסִיר מֵעָלַי אֶת הַלֵּיל – –


אוֹר יָצָא לִקְרָאתוֹ מֵחֲרוּז מְדַמְדֵּם עַל הַנְּיָר עוֹד בַּלֹבֶן.

נֵעוֹרוּ סְפָרִים בָּאָרוֹן. נִרְתַּע הַשֻּׁלְחָן. הַמְשׁוֹרֵר.

נִצְּבוּ שְׁנַיִם פָּנִים-אֶל-פָּנִים, כְּמוֹ הִגִּישׁוּ כָּתֵף אֱלֵי כֹבֶד,

אִישׁ צוֹעֵד אֶל אָחִיו, אַךְ הוּא בָא בַּעֲרָפֶל: אַיֶּכָּה, הָהּ אָח מִסְתַּתֵּר!


אוֹר בָּקַע אֱלֵי אוֹר. מַעְיָן הִתְאַשֵּׁד וְגָלַשׁ לְרֵעֵהוּ.

הִבְהִיק מִמְּרוֹמָיו וְהִתְהִים מִן הָעֹמֶק, אֶל הַסּוֹד שֶׁהִשְׁאִיר – –

אִישׁ מְנַעֵר רְסִיסָיו, מִשְׁתָּאֶה: וְזֶה שֶׁהָיָה פֹּה אַיֵּהוּ? –

הַמְּבוּכָה תַעֲנֶה לוֹ: “בְּךָ הוּא. בַּקְשֵׁהוּ. כַּנֶּפֶשׁ. כַּשִּׁיר”.


הָיָה זֶה סִפּוּר-אַגָּדָה. מַעֲשִׂיָּה הַמַּבְטַחַת, נִמְשֶׁכֶת:

בְּאֶחָד, בְּנִסְתָּר, שֶׁיָּצָא לְבַקֵּשׁ חֲבֵרוֹ כִּי יִתְגַּל – –

עִם הַכְּבִישׁ עָמַד לֵיל וְרָטַן: נוּ, בָּרֵךְ לְשָׁלוֹם, עֵת לָלֶכֶת –

אַךְ הַכְּבִישׁ זֶה הַשָּׂשׂ אֱלֵי-אֹרַח, תָּהָה וְעָגַם: כֹּה חֲבַל – –


נִפְתְּחוּ הַדְּרָכַיִם. נָדַמּוּ הַשְּׁנַיִם. אַךְ אָזְנָם כֻּלָּהּ שֵׁמַע:

הֵן הָאָח מְדַבֵּר. אֵין גְּמַר לַשִּׂיחָה. הֶהָיְתָה לָהּ רֵאשִׁית? –

שָׁב מַסָּע לְבֵיתוֹ. הַיְּלָדִים יְשֵׁנִים שְׁנָתָם עוֹד בָּעֵמֶק.

הוּא לָאַט אֶל הָרוּחַ: נָא בַּשֵּׂר לַיְלָדִים: לֹא הִכְזִיב הֶעָמִית –

קַיֶּמֶת הַבְּרִית! – –


תרצ"ח


קוֹל

מאת

משה בסוק

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַקּוֹל

הָעוֹלֶה מֵהַגּוּף, מֵחֶשְׁכַת הַבְּאֵר:

הִקִּיפַנִי הַיְתוֹם!

בָּא עַד נֶפֶשׁ הַשְּׁכוֹל! –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תַּבֵּט לַתְּהוֹם,

אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה וְשׁוֹרֵר!


וְאֵלָיו כִּי תִשְׁעֶה – הֲיִדֹּם? הֲיִשְׁתֹּק?

אוּלַי בְּרֶגַע רַחוּם, בִּהְיוֹת שְׁנַיִם אֶחָד – –

וְשָׁב וְעָלָה (הֲתַכִּיר? הֲתַבְחִין?)

מִנִּי בְכִי הַתִּינוֹק,

מֵהַיּוֹם הַנִּפְגָּשׁ עִם הָאוֹר, הַמַּלְבִּין,

שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד – –


אִם יָדַעְתָּ עוֹד לֶכֶת – לְכָה, הִתְרוֹנֵן!

יֵשׁ בְּיַעַר הַלֵּיל, אוֹ בְּמַעַר הַיּוֹם,

תְקַדֶּמְךָ חֶדְוָה: הַבֵּן כְּבָר גָּדוֹל!

בְּשַׁעֲלֵי הַחֶדְוָה רוֹדֵף קוֹל, מִתְחַנֵּן,

מֵהַבְּאֵר, מֵאָפְלָהּ, מְשַׁוֵּעַ הַקּוֹל –

זֶה הַבֵּן הַקּוֹרֵא, זֶה הַבֵּן מִן הַיְתוֹם – –

אַל תִּשְׁעֶה אֶל הַקּוֹל, אַל תִּשְׁמַע אֶל הַבֵּן;

אִם כִּנּוֹר הָעוֹלָם – קוּם אֵפוֹא וְנַגֵּן!


תרצ"ח


לֵיל חֲנִיתָה

מאת

משה בסוק

#/ משה בסוק

הוּא זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ:

הֲקוֹרֵא לוֹ חָבֵר?

הוּא צוֹעֵד אֶל הַקּוֹל

(הָאוֹיֵב מִסְתָּעֵר – –)


הוּא שָׁמַע אֶל הַקּוֹל –

אַךְ קוֹלוֹ לֹא נִשְּׁמַע.

מַה בְּפִיךָ, אֱמֹר!

(עוֹלָה נְשָׁמָה – –)


אֵשׁ עוֹמֶדֶת מוּל אֵשׁ – –

לַמַּחֲנֶה אַל תַּגִּיד,

לַמַּחֲנֶה הַנִּלְחָם,

כִּי נָפַל פֹּה עָמִית.


אַךְ הַבֹּקֶר הִגִּיד,

אַךְ הַבֹּקֶר סִפֵּר – –

מָה בְּפִיךָ מַחֲנֶה? –

שְׁתִיקָה – כַּבְּאֵר – –


אֶל הַבְּאֵר עִם דְּבָרוֹ

הַבֹּקֶר צָלָל.

אִישׁ הַוֹרִיד לְלִבּו

זֶה הַבֹּקֶר – חָלָל – –


נִפְתַּח לֵב כְּמוֹ קֶבֶר

וּכְמוֹ קֶבֶר נִסְתַּם.

חוֹצְבִים קֶבֶר בָּעֵמֶק –

אַךְ הוּא פֹּה וְגַם שָׁם – –


אָז יֵרְדוּ לַנָּתִיב

לְעַזֵּק וְלִסְלֹל – –

מָה בְּפִיךָ, מַחֲנֶה? –

מְתַח כְּבִישׁ מוּל הַשְּׁכוֹל,

מְתַח כְּבִישׁ – וְאַל קוֹל!


תרצ"ח


כרם היה לידידי

מאת

משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – לִידִידִי הַצָּעִיר

הָיָה כֶּרֶם.

יָפֶה וַדַּאי כָּכָה לִפְתֹחַ בְּשִׁיר,

אַךְ צָרִיךְ לְסַפֵּר בְּאָזְנֵינוּ אַחֶרֶת:

הוּא פָתַח, יְדִידִי, הַגּוּמוֹת וְנָטַע –

הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, הָרַכּוֹת, הֵן הִכְנִיעוּ!

שָׁאֲלָה אֲדָמָה: זֶה אַתָּה? זֶה אַתָּה?

הוּא שָׁתַק. בְּעֵינָיו אַךְ נָהַר הָרָקִיעַ – –

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – יְדִידִי כֹּה צָעִיר

וְעוֹד נַעַר הַכֶּרֶם – –

הֵם עָלוּ וּפָרְחוּ וְחָלְמוּ עַל בָּצִיר,

עַל שַׁחֲרִית עֲנוּדַת-אֶשְׁכּוֹלוֹת וַעֲתֶרֶת – –

הֵם הָלְכוּ בַּמִּשְׁעוֹל – הַיְדִיד וְכַרְמוֹ.

כִּי הֵצִיק הַצָּמָא – וְגָמַע אִתּוֹ יַחַד;

כִּי הִבְשִׁיל הָאֶשְׁכּוֹל – מָלֵא תִירוֹשׁ גַּם יוֹמוֹ –

הַגֶּפֶן אִם נֶפֶשׁ הַיְדִיד פֹּה פּוֹרַחַת? –

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי – יְדִידִי הַצָּעִיר

מֵעַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל צוֹפֶה הוּא לַכֶּרֶם.

וַיְהִי לֵיל. כּוֹכָב אֶת אָחִיו לֹא הִכִּיר – –

הַגֶּפֶן כּוֹרַעַת – וִידִידִי בַמִשְׁמֶרֶת!

מִי פָרַץ אֶל הַקֹּדֶשׁ? מִי הָרַס אֶל הַלֵּיל?

אֵיכָה הָיָה כֶּרֶם לְקֶבֶר פָּתוּחַ! –

בַּמִּשְׁעוֹל הָאָפֵל לֹא תַן מְיַלֵּל –

בֶּעָפָר מִתְפַּלֶּשֶׁת הָרוּחַ – –

כֶּרֶם הָיָה וִידִיד – הַיָדִיד כֹּה צָעִיר

וְנַעַר הַכֶּרֶם – –

תרצ"ח

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


[אָכֵן מוּזָרוֹת פּגִישׁוֹתֵינוּ...]

מאת

משה בסוק

אָכֵן, מוּזָרוֹת הֵן הָיוּ פּגִישׁוֹתֵינוּ,

תֵּבֵל.

הָאֲנִי שֶׁהִקְדַּמְתִּי? אִם דַּרְכֵּךְ נִסְתָּרָה?

כִּמְאֻהָב, כְּמוֹ נַעַר, אֲנִי עוֹד שׁוֹאֵל.

מָה הַקּוֹל הִתְהַלֵּךְ – עֵת נוֹעַדְנוּ יַחְדָּו –

בֵּין עֲלֵי הָעֵצִים? מָה הֶחְבִּיא, כִּי הִרְעִישׁ?

אָז אֲבָלַ כְּ“קַדִּישׁ” צַעֲדוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ,

אָז יָרַד בְּחָפְזָה אֶל הָאֹפֶל הַכְּבִישׁ – –

אַךְ כְּבִישִׁי שׁוּב עוֹלֶה. אֵלַיִךְ. לָאוֹר.

נַעְנְעִי אֶת רֹאשֵׁךָ: הֵן, גַּם מִחוּץ לַגָּדֵר!

לַמֶּרְחָב הַגָּלוּי! הֵן הַחֵץ יֵאָסֵף

וּפָרְחוּ הַדְּרָכִים – הַקּוֹסֵם שֶׁאֵרֵר – –

נִצְעַד עִם גְּלִין-גְּלַן שֶׁל גְּמַלִּים אֱלַי עֶרֶב:

כָּל הַהוֹד בַּמִּצְעָד, הַמִּצְעָד הוּא הָרֹן – –

אַךְ הֵן טוֹב, כִּי עַם בֹּקֶר נַשְׁכִּים לֶהָרִים

וְהָלַכְנוּ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן.

וְאוּלַי נָרוּץ שְׁנֵינוּ, יְחֵפִים וּפְרוּעִים,

עַם הֲמוֹן מַעְיָנוֹת-פִּרְחָחִים בַּגָּלִיל.

הָהּ, תְּנִי-נָא, נָנוּחַ עַתָּה בְּצֵל דֶּקֶל

וָתִיק עַם כִּנֶּרֶת – עֻלְפֶּה גַּם הַשְּׁבִיל – –

נִפָּגֵשׁ עֲלֵי כֵף, בְּשַּׁחַק קְשֵׁה-הָעֹרֶף

עִם צִלּוֹ שֶׁל עָנָן – עֲלֵי כֵף בְּלֶב-יָם;

בִּקְהַל כַּלָּנִיּוֹת נִתְרָאֶה בַּגִּלְבּוֹעַ,

עֵת יִצְהַל הָאֲדָר וְיָרֹן מְבֻסָּם.

נִפָּגֵשׁ! בְּיוֹם דָּלֶ"ת פָּשׁוּט וַעָנָו

וְנֹאמַר – אֶזְרוֹעוֹת – מִזְמוֹר-צֶקֶת לַגָּג;

נֵצֵא יַחַד, כְּצֵאת שׁוֹאֲבוֹת אֱלֵי נַחַל,

אַל שַׁבָּת וְאֶל חָג.

– הַשֻּׁלְחָן לֹא עָרוּךְ וָחֹל הַשַּׁבָּת.

אֶל הָעֶצֶב יוֹרְדִים הַדְּרָכִים – –

אַךְ אֲנִי אֲצַפֶּה לָךָ, דּוּמָם אֶעֱרָךְ פֹּה

בְּסוֹד אַחָיוֹת וְאַחִים.


תרצ"ח


לחוזרים

מאת

משה בסוק

לַחוֹזְרִים / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


לְזֵכֶר

אָחִי אַבְרָהָם מָרְדְּכַי

עַל בָּמוֹת רְחוֹקוֹת חָלָל


אָדָם כִּי יִפֹּל, אָדָם בֶּחֲזִית –

וְעָמְדוּ הָרוּחוֹת בַּדְּרָכִים רֶגַע דֹּם.

כּוֹכָב אֶת אֶבְלוֹ בְּכַפַּיִם יָלִיט

וְעָמַק בָּרָקִיעַ אָפֵל וְיָתוֹם.


אִמָּא צוֹנַחַת לִבְאֵר הַיָּגוֹן

וְלֹא יַעֲלֶנָּה הַצַּהַל לָעַד.

אַךְ הָאָח הַצָּעִיר יְזַנֵּק: "סַעֲרוֹן!

מְעוּפְךָ שֶׁהִמְרִיא לּא אָבַד, לּא אָבַד!"


הַצָּבָא אֶת מַרְאוֹת הָעֵינַיִם כּוֹבֵשׁ

וְאֶת שֶׁחָזָה אִישׁ אֶל פִּיו לֹא יְגַל.

רֵאשִׁית וְאַחֲרִית תִּצְטַלֵּבְנָה בָאֵשׁ:

לָלֶכֶת! (עָמִית, לֹא נִסְתַּם הַגּוֹלֵל!)


אָדָם כִּי יָשׁוּב מִן הַמַּעֲרָכָה –

וְעָבְרוּ הָרוּחוֹת, עָבוּר וּבַשֵּׂר,

כּוֹכָב לוֹ קוֹרֵא “שָׁלוֹם וּבְרָכָה”

וְשָׂדֶה בַּאֲבִיבוֹ לִקְרָאתוֹ יִשְׂתַּעֵר.


שֶׁלָּךְ, אִמָּא, הוּא. וְלָךָ הוּא, אָחוֹת.

הַמְּנוֹרוֹת שֶׁבַּבַּיִת, הַעֲלֶינָה הַגִּיל!

חֲלוֹמוֹת-בִּעוּתִים, תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת –

לַשֻּׁלְחָן! לַעֲצֶרֶת! אֶת הַלֵּב לְהַצְהִיל!


אַךְ הָעָם הוּא צוֹבֵא עֲלֵי סַף וְחַלּוֹן:

מֶה הָיָה לוֹ לַבֵּן? מֶה הָיָה לוֹ כִּי שָׁב?

נִצָּחוֹן אִם אִתּוֹ – יַךְ הַתֹּף וּבָאוֹן!

הֲנִמְלָט? – מַה לוֹ פֹּה אִם צְבָאֵנוּ נִגָף?


אָדָם כִּי יָשׁוּב מִצְּבָא-הַתְּבוּסָה

וְיָרַד לַדְּמָמָה וּבְעֵינֵיהָ יַבִּיט.

"אֲקַנֵּא בְצִפּוֹר כִּי תִצְנַח בְּטוּסָהּ.

יְדַעְתֶּם אֶת בִּנְכֶם. מָה אַגִּיד, הַפָּלִיט?


לֹא בְיָדִי נִצְחוֹנֵנוּ. נִגַּף הַצָּבָא.

חַיַּי לִי נוֹתְרוּ – לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּים.

הַדֶּגֶל נִסַעַר – הַחַיִּים לִי צִוָּה.

וְעַתָּה הָהּ, רֵעִים, עֲמִיתִים!


וְעַתָּה? מָה עַתָּה? – לֹא אֵדַע. לֹא אֵדַע.

אֲלֵיכֶם עַתָּה שַׁבְתִּי וְהָלַכְנוּ יַחְדָּוֹ.

לְאָן? – תִּתְיַצֵּב דְּבֵקָה הָעֵדָה:

אִם נָסוּג הַמַּחֲנֶה – לֹא נִגְּפוּ אֱלֹהָיו,

לֹא נִגְּפוּ אֱלֹהָיו" – – –


תרצ"ט


מן-הלילה

מאת

משה בסוק

קָרָא לִי מִי? – אֶשְׁמַע הַשֵּׁם.

זוֹ אַתְּ עִירִי, אַתְּ עִיר וָאֵם.

אֵיכָכָה בָּאת מִן הַצָּפוֹן

בְּלַיְלָה זֶה כְּבַד-יָגוֹן?

מָה טּוֹב כִּי בָאת (הַלֵּיל חַמְסִין) –

עֵינַיִם לָךְ קוֹרְעוֹת גְּזַר-דִּין.

הַאֲסַפֵּר? – אֲנִי הֵן חַי,

אַךְ מָה בְּפִיךְ מִמֶּרְחַקַּי?

הַשֶּׁלֶג בִּדְרָכַיִךְ נָח –

עוֹדוֹ צָחוֹר כְּאָז וָצַח?

הֲמִשְׂתָּרְכִים הַדִּמְדּוּמִים

עוֹד בִּמְבוֹאַיִךְ הַסְּתוּמִים?

פָּגַשְׁתְּ שָׁם אֶת אִמִּי הַיּוֹם?

אִמְרִי: קִדְּמָה מִי לְשָׁלוֹם?

שׁוֹתֶקֶת אַתְּ. נוֹשְׁרָה דִמְעָה.

אַךְ מַה נּוֹקְבָה הַדְּמָמָה!

הַשֶּׁלֶג בְּדַרְכֵּךְ מַאְדִּים – –

נֶחְתַּךְ הַדִּין, נֶחְרָץ הַדִּין – –


ירושלים, שלהי אלול, תרצ"ט

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים...

מאת

משה בסוק

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

גָּבְהוּ הַבְּרוֹשִׁים שֶׁבַּכְּפָר.

מִי הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל: פֹּה עָגוּם,

מִי אָמַר?

צוֹהֲלוֹת מִמְטָרוֹת עַל הַדֶּשֶׁא,

יוֹצְאוֹת בִּשְׁרַב-יוֹם בַּמָּחוֹל.

מִי בּוֹכֶה: פֹּה כּוֹרְעִים הַפְּרָחִים,

הַחֲלוֹם פֹּה יִבֹּל?

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

וְגָבְהוּ,

וְתִמְּרוּ הַבְּרוֹשִׁים


תרצ"ט


בְּשׁוּבִי

מאת

משה בסוק

שָׁלוֹם לַךְ, שְׂדֵרָה. כֹּה לֶחָי, הַזֵּיתִים.

הַגַּן, שָׂא בְרָכָה. מַה גָּדַלְתָּ, הַכֶּרֶם!

הֶהָיָה פֹּה אוֹרֵחַ? אַכִּיר צְעָדִים.

– זֶה הַגֶּשֶׁם חָלַף וְהִבְטִיחַ: עֲתֶרֶת.


הַכְּבִישׁ אֶל הַכְּפָר. הַשְּׁבִיל אֶל הַצְּרִיף.

הַהֵלֶךְ קַשּׁוּב, הַהֵלֶךְ שׁוֹמֵעַ:

כְּבָר סָעַר הַכִּסְלֵו וּמְבָּרֵךְ הַקָּטִיף,

שׁוֹקְקִים הַשָּׂדוֹת – אַךְ אוֹיֵב עוֹד יָרֵעַ.


הָעֶרֶב צוֹעֵד וְרוֹעֵף עִצָּבוֹן:

“הַכְּאֵב אַל יִבְכֶּה, הַשִּׂמְחָה אַל תָּרִיעַ”

מִי זֶה בָא בִּמְשׁוּבָה? – זֶה פִּרְחַח הַ“גַּנּוֹן” –

לַאֲבִיבוֹ הַשְּׁלִישִׁי יְמַהֵר לְהַגִּיעַ – –


נֶעְלַם. הֶאָסְפָה אוֹתוֹ יָד אִמָּהִית,

אוֹ נָפַל אֶל הָאֹפֶל, לָעֶצֶב, לַבֶּכִי?

הַצּוֹפֶה מֵעַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל כְּבָר מַבִּיט:

מָה הָאוֹת מִמֶּרְחָק? מַה מִלֵּיל, מִלֵּילֶיךָ?


אשדות, תרצ"ט


עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים...

מאת

משה בסוק

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

גָּבְהוּ הַבְּרוֹשִׁים שֶׁבַּכְּפָר.

מִי הוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל: פֹּה עָגוּם,

מִי אָמַר?

צוֹהֲלוֹת מִמְטָרוֹת עַל הַדֶּשֶׁא,

יוֹצְאוֹת בִּשְׁרַב-יוֹם בַּמָּחוֹל.

מִי בּוֹכֶה: פֹּה כּוֹרְעִים הַפְּרָחִים,

הַחֲלוֹם פֹּה יִבֹּל?

עֲלֵי הַתְּאֵנָה רוֹעֲשִׁים,

וְגָבְהוּ,

וְתִמְּרוּ הַבְּרוֹשִׁים


תרצ"ט


פֹּה פּוֹרְחִים אִילָנוֹת

מאת

משה בסוק

פֹּה פּוֹרְחִים אִילָנוֹת. בִּשְׂדֵרוֹת. בִּיחִידוּת.

לֹא רִשְׁרוּשׁ שֶׁל שַׁלֶּכֶת – וְהוּא כֹה עָצוּב.

עַל זֹאת שֶׁאֵינֶנָּה יְרַשְׁרְשׁוּ אִילָנוֹת,

עַל זֹאת שֶׁהָלְכָה לְלֹא שׁוּב – –

נַעֲלֶה, אִילָנוֹת! הֵן אֶחָד הַמַּלְאָךְ,

הֵן אֶחָד הַמַּכֶּה עַל רֹאשְׁכֶם, עַל רֹאשִׁי.

נַעֲלֶה, אִילָנוֹת, פֹּה יַחְדָּו וְנִגְדַּל

בִּתְרוּעַת צַמָּרוֹת, בֶּעֱנוֹּת שָׁרָשִׁים – –

כָּל אִילָן לִצְמִיחָה וְכָל לֵב – לְשִׂמְחָה;

לִגְדֹּל בַּעֲרָבָה, לַעֲלֹז בַּיָּגוֹן.

וְעֵינַיִם לִפְקֹחַ עִם-שַׁחַר מוּל שֶׁמֶשׁ

כְּמוֹ אָז הָאָדָם הָרִאשׁוֹן – –


ת"ש


שֶׁמֶשׁ עִם גֶּשֶׁם

מאת

משה בסוק

שֶׁמֶשׁ עִם גֶּשֶׁם.

תִּינוֹקוֹת צוֹהֲלִים.

טַהֲרֵנִי-נָא גֶּשֶׁם.

הָאֵר, שֶׁמֶשׁ, נָא לִי.


כָּמוֹךָ הַגֶּשֶׁם,

יָחֵף אַף אֲנִי.

כָּמוֹךָ הַשֶּׁמֶשׁ,

לִי סֵתֶר-פָּנִים.


נָרוּצָה הַגֶּשֶׁם,

נָרוּץ יְחֵפִים.

נַעֲלֶה-נָּא, הַשֶּׁמֶשׁ,

נָנִיס הֶעָבִים.


שֶׁמֶשׁ עִם גֶּשֶׁם

וְקֶשֶׁת הַבְּרִית – –

יַלְדוּת, הַאִם שַׁבְתְּ?

יַלְדוּתִי, הֶהָיִית?


ת"ש


[יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ]

מאת

משה בסוק

יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

הָלֹךְ יֵלֵךְ וְשׁוֹרֵר,

הָלֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה.

אֱמוּנַת חֶשְׁוָנִים הַזּוֹרְעִים,

תְּרוּעַת אֲבִיבִים בִּקְצִירָם –

יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.


שַׁחֲרִית מִתְפַּלֶּלֶת בְּצִבּוּר שֶׁל שָׂדוֹת,

חוֹזֶרֶת עַרְבִּית אֶל עַצְמָה, אֶל בֵּיתָהּ,

וְרָצִים הַיָּמִים אֶל חוֹפָם –

אֶל שַׁבָּת וְאֶל חָג –

יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.


אֵין רַחֲמִים בַּשָּׁרָב,

וְהַלַּיְלָה קַשּׁוּב – עַד רְעִידַת הַדְּמָמָה!

יֵשׁ אִילָן עַקְשָׁנִי הַמֵּצַל,

וּפוֹעֶמֶת כַּלֵּב הַבְּאֵר –

יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ

יֵשׁ נָתִיב פֹּה לָאִישׁ.

הָלֹךְ יֵלֵךְ עַד יוֹמוֹ אַחֲרוֹן,

עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו יְבוֹאֶנּוּ – –


ת"ש


בְּסֵתֶר רַעַם

מאת

משה בסוק

שׁוּב דּוֹפֵק בַּגַּג הַגֶּשֶׁם,

שׁוּב הִבְרִיק בָּרָק.

מִי טָמַן לִי פֹּה הָרֶשֶׁת?

מִי קוֹרֵא לִי פֹּה: חֲזָק!


בְּלֵילוֹת, לֵילוֹת כָּאֵלֶּה

דַּרְכִּי קִצָּהּ כְּבָר רָאֲתָה.

אִם בֵּיתִי נָעַל הַדֶּלֶת –

בָּא אוֹרוֹ בַּעֲלָטָה – –


זֵכֶר הַלֵּילוֹת, הַפֶּשַׁע

בְּהִתְחוֹלֵל הָאֵיתָנִים.

שׁוּב דּוֹפֵק בַּגַּג הַגֶּשֶׁם,

הוּא שׁוֹאֵל לִי, לַ“אֲנִי” – –


פֹּה אֲנִי, אֲשֶׁר סֹעַרְתִּי,

עַל מִשְׁמָר פֹּה כָּל הַלֵּיל.

הֲיִשָּׁכַח אֲשֶׁר זָכַרְתִּי?

לֵב, הַעוֹד פֹּה תִּתְפַּלֵּל?


ת"ש


מִכְרֶה הָיָה לָנוּ...

מאת

משה בסוק

מִכְרֶה הָיָה לָנוּ, אַךְ חֲצֹב לֹא יָדַעְנוּ.

נוֹלַדְנוּ שׁוֹעִים – וְהֻצַגְנוּ רֵיקָם.

בִּדְרָכִים, בִּרְחוֹקוֹת, נָדַדְנוּ גַּם בָּאנוּ,

נֵט פֹּה אָהֳלֵנוּ – אֵין בַּיִת עוֹד שָׁם – –

צְעָדִים נִשְׁמְעָה – וַעֲרִירִים פֹּה נֵלֵכָה.

זָרְחוּ רְגָעִים – וְכָבוּ בַגּוֹרָל.

הַדְּמָמָה הַגֵּאָה עוֹד פּוֹקֶדֶת: אַל בֶּכִי –

וְהָאֵבֶל כָּבֵד: פֹּה כָּרַע מִי, נָפַל – –


ת“א, ט' באב ת”ש


וידוי במשמר

מאת

משה בסוק


לֵיל־מְנוּחָה, אַחִים. רְגַע, הַכְּפָר.

יְבָרֶכְכֶם לֵילִי מִן־הַמְּשְׁמָר.


נָדַם הַכְּבִישׁ. רַק אֹרַח רַע זוֹמֵם.

שִׁקְטָה הַיֶּלֶד, וּבִטְחִי־נָא, אֵם.


אַל תִּרְאוּנִי, שֶׁנַּפְשִׁי פְּרוּזָה:

עֲלֵי סְדַנְכֶם פֹּה אֲנַגֵד עֻזָּהּ.


וְאִם יָרַט דַּרְכִּי אֶל הַגּוֹרָל –

בֵּין הֶהָרִים אָשׂר לוֹ וְאוּכָל – –


נוּחוּ־נָא, אַחִים, כְּפָרִי שֶׁבַּמִּישׁוֹר –

אַל תִּרְאוּנִי בְאָפְלִי עַד בֹּקֶר אוֹר.


אֲנִי הָאִישׁ, קִצֵּץ בְּנֶטַע אֵל –

עֵינַי לְבַד רָאוּ: אֲנִי כוֹשֵׁל.


בַּחֲלוֹם וְאַהֲבָה שֻׁלְּחָה הַיָּד,

אֲנִי שׁוֹפֵט לִי פֹּה, אֲנִי נִשְׁפַּט.


מַה חֹק לָאִישׁ, שֶׁכַּדּוּרוֹ פָּגַע

בְּלֵב נַפְשׁוֹ, בְּעָצְבָּהּ וּבְנָגְהָהּ?


בְּמַּעֲנִית, נֵעוֹרָה עִם חָרִישׁ,

אָנִיר לִי נִיר לַגִּיל, הַכְּאֵב יַחֲרִישׁ – –


שִׁקְטוּ, אַחִים, שֶׁשָּׂדֵנוּ נִמְלָא טַל,

רְגַעַ, הַכְּפָר, עַד הֹלֶם הַגַּלְגַּל – –


תש"א


[מאחרי הזורע, בתוך הכותר 'מבחר שירים'](https://benyehuda.org/read/11520)

מאחרי הזורע, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’


[שתה־ נא, שדי, בתוך הכותר 'מאחרי הזורע'](https://benyehuda.org/read/13919)

שתה־ נא, שדי, בתוך הכותר ‘מאחרי הזורע’


[בשמים שלי, בתוך הכותר 'מבחר שירים'](https://benyehuda.org/read/11522)

בשמים שלי, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’


[זו אמת המים, בתוך הכותר 'מבחר שירים'](https://benyehuda.org/read/11523)

זו אמת המים, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’


[אתה, בתוך הכותר 'מבחר שירים'](https://benyehuda.org/read/11524)

אתה, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.