דברים אחדים על משׁלי המגיד מדוּבּנא ותולדותיו

המשל והדמיון הם מיסודות הפּיוט ומסגוּלותיו החשוּבות בּיותר, לפיכך נקראו המשוררים הקדמונים בישראל “מושלים” ועל הפתיחה בשיר יאַמר לפנים: “וישא משלו”. הדמויות וההשויות מתרחבות לאליגוריות ולפבולות, שבּתבניתן החיצונה נראות הן כספורים פשוטים. אלו הן המשלות והשיחות הידועות גם בּספרותנו מאז מקדם והשונות לפי תכונותיהן והרצאותיהן: שיחות דקלים (עצים), שיחות חיות ועופות, או משלי שועלים. יש שהמשלות לקוחות מממלכת החי הדומם, והצומח כאלה המוזכרים בזה, ובאו ללמד מוּסר ודעת לבני אדם והשומע מבין מיד, שאך דברים בדויים המה, מפני שאינן במציאות בצורתן זו הנתנת להן, אבל יש משלות לקוחות גם מעצם החיים וממנהגיהם של בני אדם. ממין זה המה גם משליו של המגיד מדובנא בּקובץ הנוכחי. למשלים האלה יש אופי של ספורים מעצם החיים, המעשיים, ספורים מלבבים שתוכם חקירות פסיכולוגיות מכל מסתרי הנפש האנושית ורגשות תעלומותיה. כל נשגב וכל קלוקל, כל מרגיז וכל מרגיע, כל מצחיק וכל מעציב, כל מה שיש לו ערך לזעזועי הלב הרגש, הובע בהם על ידי תמונות מחיי דורו של הממשל הזה. מלבד ערך המוסר היוצא ממשלים אלו, יקר ערכּם גם מצד אחר: שהם ראי נאמן לחיי אבותינו בארצות פולין וליטא בדור החולף, בעוד היו חיינו מקוריים בּיותר עפ“י התורה והמסורה, ולא נשתנו עוד מפני השפעת הזמן החדש והסביבה הזרה. במשליו יעביר הממשל לנגד עינינו תמונות אנשי דורו: סוחרים ומשרתיהם, בעלי בתים וחנונים, עשירים ועניים עירונים וכפריים, רבּנים, חזנים ושמשים, זקנים ונערים כלות וחתנים, בחורי ישיבה ותינוקות של בית רבן. כלם יחד עם מקריהם ומאורעותיהם ענינים הם ללמד מדות ודרך ארץ לבני אדם. כל משליו מראים על כשרונו המצוין, על שכלו העמוק והחודר והבנתו הברורה בחיים. הוא אמנם לא סר מדרכי המגידים הרגילים וסמך כל משליו אל פסוקי כתבי הקדש. הוא, לכאורה, יצור יצר אותם רק כדי להסביר על ידם את תוכן אמרות קדמונינוּ, דברי הנביאים ודברי חז”ל. אך המשל על פי רוב, חשוב ביותר כשהוא לעצמו בּלי הנמשל, כי אז יש לו מרחבים ומרחקים בלתי מוגבלים. כמשורר פייטן, מחונן מהטבע, החושב מחשבותיו על ידי ציורים פּיוּטיים, כן הנהו המגיד רבּי יעקב קראנץ , הוא המגיד מדוּבנא, רעיונותיו תמיד על ידי משלים יפים רבּי ציור ועשירי תמונות. כל דבּר קשה, כל חידת פליאה היה מסבּיר ומפרש על פי ספור משלי לוקח לב בהרצאתו היפה. רעיונות נאצלים ונשגבים הובּעו על ידי משלים פשוטים לקוחים מהחיים היום־יומיים והם המה ממש אותן אבני החן, המשובצות במשבצות העופרת (ראה משל ראשון בּקובץ זה), תפורות במרצופי השקים הגסים כל עת היותן בדרך עד אשר יביאון אל מקומן הנועד להן לשבצן בּכתרי המלוכה. בני דורו של המגיד רבי יעקב מעידים עליו, כי היה גם נואם מצוּין, דבּרן יפה ואפשר לשער את הרושם, אשר היה עושה על קהל שומעיו, בהלוות מתק שפתיו אל מערכי לבבו.

לתולדות המגיד מדוּבנא

ואלה תולדותיו של הממשל והדרשן המצוּין המגיד ר' יעקב ב“ר זאב קראנץ נ”ע: הוא נולד בּזיטל, פּלך וילנא, בשנת תק“א. עד היותו בּן שמונה עשרה שנה למד לפני אביו, ואז נסע למזריטש, פלך שדליץ, ולמד שם בביהמ”ד והיה דורש לפני מכיריו דרושי תורה ומוסר ויצא לו שם מגיד משכיל ונתקבל למגיד במזריטש. משם נקרא לעיר זאלקווא ואחר כך לעיר דובנא ושרת שם בכהונתו י“ח שנה, ועל שם מקומו זה הוּא נודע בשם “רבי יעקב המגיד מדוּבנא”. גם עבר ודרש בעיר ולדובה (פ' לוּבלין), קאליש, חלם, ועוד. בקר גם את גרמניה ודרש שם בקהלות חשוּבות. בבּרלין התודע אל ר' משה מדסוי, הוא החכם והפילוסוף הנודע בן־מנחם (מנדלסון), וגם החכם הנערץ הזה העריץ את כשרונו של המגיד וקרא לו “אסף (עזופ) העברי”, בגלל משליו הנפלאים. לרב יעקב יצא בעולם שם ראש הדרשנים ואבי מושלי משלים בישראל, וגם רבנים, גדולי הדוֹר היו באים לשמוֹע דרשוֹתיו ולהשתעשע בחברתו. וכשחלה הגאון מוילנא (הגר"א) וקם מחליו והיה קשה עליו הלמוּד והעיון, כתב להמגיד מדוּבנא, שיבא אליו להשתעשע בשיחותיו וּבמשליו הערבים. את ימיו האחרוֹנים בלה בעיר זמושץ, ששם חי חמש עשרה שנה עד יום מותו ונפטר י”ז טבת שנת תקס"ה (18 דצמבר 1804). ואלה הדברים החרותים על מצבת קבורתו¹:

יבא יעקב שלם לפק

הדרשן הגדול המפורסם

אשר שמעו הלך בכל המדינוֹת

לפניו לא הוא ואחריו

לוא יקום כמוהוּ איש

אשר רוח אלהים דובר בו,

מ"ו ר' יעקב מגיד מ'

דפּה בן מ“ו ר' זאב ז”ל

יעקב מגיד

(ספריו). ר“י המגיד מדוּבנא לא הדפיס ספר בחייו, ואף כי כתב ורשם רובּי דרושיו. היה חסר בהם הסדור ותקון הלשון, וזה נעשה ע”י תלמידו המוּבהק ר' בעריש פלאַהם ובהוצאות בּנו של המגיד ז"ל ר' יצחק קראנץ. ואלה הם ספריו 1) “אהל יעקב”, דרוּשים על התורה; 2) “קוֹל יעקב”, על חמש מגלוֹת; 3) “אמת ליעקב”, פ' על הגדה של פסח; 4) כוכב מיעקב (על הפטרות) 5) “ספר המדוֹת” בשמוֹנה שערים. באוּרים והערות בתכונות המדות. 6) ה' פלאהם תלמידו הוסיף לס' המדות פירוש “שיוּרי המדות” וכתב בהקדמתוֹ את פרטי תולדות המחבר.

ש. ש. קנטרוביץ

א. מִשְׁבְּצוֹת עֹפָרֶת

סוֹחֲרֵי אַבְנֵי סַפִּיר וָשֹׁהַם סָרוּ בַדֶּרֶךְ אֶל מָלוֹן. וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת אַמְתַּחְתּוֹ, וַיַּרְא בַּעַל הַמָלוֹן וְהִנֵה שַּׂק כֻּלּוֹ תַּשְׁבֵּץ, וּבְמִשְּׁבְּצוֹת עוֹפֶרֶת וּבְדִיל קְבוּעוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת מַזְהִירוֹת. וַיִתְפַּלֵא מְאֹד וַיִּשְׁאַל אֶת הַסּוֹחֲרִים וַיֹאמַר: מִי זֶה נוֹאַל לְשַׁבֵּץ אֶת הַשַּׂק הַגָּרוּעַ הַזֶּה וְלָשִׂים בְּמִשְׁבְּצוֹת פְּחוּתוֹת כָּאֵלֶּה אַבְנֵי שֹׁהַם, אֲשֶׁר בָּהֵן יְפָאֲרוּ כְלֵי זָהָב בְּאַרְמְנוֹת מְלָכִים?

– אָמְנָם צָדַקְתָּ – עָנָהוּ הָאֶחָד: אַבְנֵי הַיְקָר הָאֵלֶּה לֹא פֹה מְקוֹמָן, כִּי מְעֻתָּדוֹת הֵן לְפָאֵר בָּהֵן כִּתְרֵי מְלוּכָה; אַךְ בַּדֶּרֶךְ נָשׂא נִשָּׂאֵן תָּמִיד כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, מְשֻּׁבָּצוֹת בְּעוֹפֶרֶת בְּשַׂק פָּשׁוּט, לְמַעַן לֹא תֹאבַדְנָה, בִּהְיוֹתָן נִפְרָדוֹת.

ב. הַסּוֹחֵר וּבְנוֹ

סוֹחֵר אֶחָד רָתַם אֶת עֶגְלָתוֹ לִנְסֹעַ מֵעִירוֹ אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב, לַעֲשׂוֹת שָׁם מִקְנֶה וְקִנְיָן, וְיַעַן כִּי הָיָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם קַיִץ, לָקַח אִתּוֹ גַּם אֶת בְּנוֹ הַיָּלֶד. וַיִּשְׂמַח הַיֶּלֶד מְאֹד, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַשָּׂדוֹת הָעוֹטְפִים בָּר וְאֶת הַכָּרִים הַנֶּחְמָדִים עִם הַפְּרָחִים וְהַנִּצָּנִים, הַמְפִיצִים רֵיחַ נִיחוֹחַ, וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו: אָבִי, מִי יִתֵּן וְאָרְכָה נְסִיעָתֵנוּ זֹאת כַּמָּה יָמִים, כּי עַתָּה לֹא חָפַצְתִּי לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

– לֹא כֵן, בְּנִי! עָנָהוּ אָבִיו, מִי יִתֵּן וְלֹא אָרְכָה נְסִיעָתֵנוּ רַק כְּשָׁעָה, כִּי אָז עָלְתָה בְיָדִי לָשׁוּב עִם סְחוֹרָתִי הַבַּיְתָה לִפְנֵי בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

ג. מְבַקֵּשׁ הָאוֹצָר

מְסֹרָה הָיְתָה לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה אֶחָת, כִּי אֲבִי אֲבִיהֶם, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב הַקּוֹזַקִּים טָמַן אֶת אוֹצַר רְכוּשׁוֹ תַּחַת אַלּוֹן אֶחָד בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִנֵּמִירוֹב טֻלְטְשִׁינָה. וַיֵּלֶך אִישׁ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַחְקֹר וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר, וַיַּחְפֹּר וַיְחַפֵּשׂ יָמִים רַבִּים תַּחַת כָּל עֵץ בַּדֶּרֶךְ הַהוּא וְלֹא מָצָא. וַיַּעֲבֹר זָקֵן וַיַּרְא אֶת עֲבוֹדַת הָאִישׁ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ: לָמָּה יַּחְפֹּר? וַיַּגֵּד לוֹ הָאִישׁ, כִּי מְחַפֵּשׂ הוּא אֶת הָאוֹצָר, אֲשֶׁר טָמַן אֲבִי אָבִיו בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מִנֵמִירוֹב טֻלְטְשִׁינָה.

"אִם כֵּן הַדָּבָר – אָמַר לוֹ הַזָּקֵן; כִּי אָז לֹא תִמְצָא עַד עוֹלָם אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ, יַעַן כִּי בִּימֵי אֲבִי אָבִיךָ הָלְכוּ בַדֶּרֶךְ הַיְשָׁנָה; וְהַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ בָּהּ, חֲדָשָׁה הִיא, אֲשֶׁר לֹא דָרְכוּ בָהּ רַגְלֵי אֲבוֹתֶיךָ מֵעוֹלָם.

ד. הַבֵּן הֶעָצֵל

אִישׁ אֶחָד נָתַן אֶת בְּנוֹ עַל יְדֵי אָמָן, לְלַמְּדֵהוּ מְלָאכָה נְקִיָּה וְקַלָּה. וַיַּעַשׂ חוֹזֶה עִם הָאָמָן, כִּי שֶׁבַע שָׁנִים יִהְיֶה הַנַּעַר בְּבֵית רַבּוֹ הָאָמָן וְגַם יֹאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְהַבֵּן הָיָה עָצֵל וְשׁוֹבָב וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לִמְלֶאכֶת אֲדוֹנָיו, וַיִּקְצֹף עָלָיו אֲדוֹנָיו וַיְשִׂימֵהוּ לִמְשָׁרֵת בֵּיתוֹ וַיְאַלְצֵהוּ לַחְטֹב לוֹ עֵצִים וְלִשְׁאֹב מָיִם. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר אֶל אָבִיו וַיֵּבְךְּ בְּאָזְנָיו עַל עֲבוֹדָתוֹ הַקָּשָׁה, אֲשֶׁר הוּא עוֹבֵד. וְאָבִיו יָדַע מִכָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּגְעַר בּוֹ וַיְחָרְפֵהוּ וַיֹּאמַר: “הַלְּחִנָּם יַאֲכִילְךָ אֲדוֹנֶיךָ מִלַחְמוֹ? אָמוֹר אָמַרְתִּי, כִּי תִלְמַד אֶת מְלַאכְתּוֹ הַחֲשׁוּבָה, בְּשָׁמְעֲךָ לִדְבָרָיו, וְאַתָּה שִׁחַתָּ דַרְכְּךָ וְאֵין לִבְּךָ רַק אֶל מְשׁוּבוֹתֶיךָ, לָכֵן לַשָּׁוְא תִּצְעַק, כִּי לֹא אָשִׁית עוֹד לִבִּי אֵלֶיךָ”. וַיָּשֶׂם הַנַּעַר אֶת דִּבְרֵי אָבִיו אֶל לִבּוֹ וַיֵּיטֶב אֶת דַּרְכּוֹ וַיִּשְׁקֹד עַל מְלַאכְתּוֹ, וַיְהִי בְּקֶרֶב הַיָּמִים לְאָמָן נִפְלָא מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד מֵאוּמָנוּתוֹ הַנְּקִיָּה וְהַקַּלָּה. וְלֹא שָׁכַח עוֹד הַבֵּן אֶת מוּסַר אָבִיו, וַיְהִי דְבָרוֹ כָּל הַיָּמִים לֵאמֹר: כָּל אָדָם לֶעָמָל יֻלָּד, אַךְ אַשְׁרֵי הַנַּעַר, אֲשֶׁר הִקְשִׁיב בְּקוֹל הוֹרָיו וּמוֹרָיו, כִּי יְגִיעָתוֹ תִהְיֶה קַלָּה וּנְעִימָה; אוּלָם אוֹי לַבֵּן הֶעָצֵל וְהַשׁוֹבָב, כִּי יַעֲבֹד לְלַחְמוֹ עֲבוֹדַת פָּרֶךְ.

ה. לוֹטֵשׁ־הַזָּהָב וּבְנוֹ

לוֹטֵש־זָהָב אֶחָד עָזַב אֶת מְלַאכְתּוֹ עַל הָאָבְנַיִם וַיֵּצֵא הַחוּצָה. וַיְהִי בְשׁוּבוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה בְנוֹ הַנַּעַר עוֹמֵד עַל מְקוֹם הַמְלָאכָה, שׁוֹלֵחַ יָדוֹ אֶל כְּלִי הַזָּהָב וְעוֹשֶׂה וּמַכֶּה בַפַּטִּישׁ כְּמִשְׁפַּט אָבִיו. וַיֶּחֱרַד הָאָב וַיִּקְרָא: הוֹי, שׁוֹבָב, אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לִקְרֹב אֶל הָאָבְנַיִם וּלְשַׁחֵת אֶת הַיְקָרוֹת.

– לֹא, אָבִי, עָנָה הַנַּעַר: אֲנִי אָמַרְתִּי לִגְמֹר אֶת מְלַאכְתְּךָ וּלְתַקֵּן אֶת הֶעָגִיל הַמְּשֻׁבָּץ.

– כְּסִיל וָבַעַר הִנֶּךָּ! גָּעַר בּוֹ אָבִיו: אֶת מְלַאכְתִּי טֶרֶם תִּלְמַד וְאֵיכָה תֹאמַר לִתַקֵּן? דַּע, כִּי תִקּוּן בַּעַר לֹא־לֻמָּד אַךְ קִלְקוּל הוּא.

ו. הַנַּעַר וְהַצִּפּוֹר

נַעַר אֶחָד צָד צִפּוֹר בַּשָּׂדֶה וַיְבִיאֶהָ הַבַּיְתָה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ. וַיַּרְא אָבִיו וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: הֲלֹא לִמַּדְתִּיךָ לְרַחֵם עַל כָּל בְּרִיָה, וְאֵיךְ לָקַחְתָּ צִפּוֹר מֵעַל אֶפְרוֹחֶיהָ? וַיַּכֵּר הַנַּעַר אֶת עַוָּתָתוֹ וַיֹּאמַר:

–צָדַקְתָּ, אָבִי, הִנְנִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַשָּׂדֶה, אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר צַדְתִּי אֶת הַצִּפּוֹר שָׁם, וַעֲזַבְתִּיהָ לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה אֶל קִנָּהּ.

– הוֹי נַעַר תָּמִים – עָנָה אָבִיו – לַעֲזֹב דֶּרֶךְ רֶשַּׁע לֹא תִדָּרֵשׁ טִרְחָה מְרֻבָּה: מָצֹא תִמְצָא הַצִּפּוֹר בְּעַצְמָהּ אֶת קִנָּהּ. אַתָּה פְתַח נָא רַק אֶת יָדְךָ וְעָפָה לָהּ אֶל מְקוֹמָהּ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.

ז. חוֹלֵק עִם גַּנָּב

לְאִישׁ עָשִּׁיר הָיָה סוֹכֵן אִישׁ מִרְמָה, מָלֵא תְכָכִים. וְגָנַב הַסּוֹכֵן וְרִמָּה וְהוֹנָה אֲנָשִׁים תְּמִימִים, וְהֵבִיא אֶת גְּנֵבוֹתָיו אֶל אֲדוֹנָיו וּמְכָרָן לוֹ וּבָהֶן הֵפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ. בְּקֶרֶב הַיָּמִים נוֹדַע לֶעָשִּׁיר, כִּי אֲהוּבוֹ הַסּוֹכֵן, אֲשֶׁר נָטָה לוֹ חָסֶד, הוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל, כִּי הִרְבָּה לִגְנֹב מִבֵית אֲדוֹנָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גָּנַב מֵאֲחֵרִים.

וַיְסַפֵּר הֶעָשִׁיר בְּאָזְנֵי שְׁכֵנָיו עַל דְּבַר סוֹכְנוֹ הַנָּבָל. וַיֹּאמְרוּ לוֹ גוֹאֲלָיו וּקְרוֹבָיו לֵאמֹר: “הֲלֹא נִסְכַּלְתָּ מְאֹד, בְּאָמְרְךָ לְהַצְלִיחַ עַל יְדֵי אִישׁ מִרְמָה, וְאֵיךְ לֹא עָלָה עַל לִבְּךָ, כִּי כְּמַעֲשֵׂהוּ לַאֲחֵרִים, עָשׂה יַעֲשֶׂה גַּם לָךְ?”

הֶעָשִׁיר נָשָׂא בְשָרוֹ בְּשִׁנָּיו וַיִדֹּם, וַיֵּדַע מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה, כִּי הָאוֹמֵר לִגְנוֹב לֵב אֲנָשִׁים, רַק אֶת נַפְשׁוֹ הוּא יוֹנֶה.

ח. שְׁנֵי הַסּוֹחֲרִים

שְׁנֵי סוֹחֲרִים הָיוּ בְעִיר אֶחָת. וַיְהִי הָאֶחָד נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן רַק בְּכַסְפּוֹ, לֹא לָוָה מֵאִישׁ וְלֹא לָקַח בְּהַקָּפָה מִסּוֹחֲרֵי יָדוֹ וְהַשֵּׁנִי הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת וַיַּגְדֵּל סַחֲרוֹ בְּכֶסֶף זָרִים, אֲשֶׁר לָוָה וּבְהַקָּפוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַסּוֹחֵר הָרִאשׁוֹן נָסַע עִם עֶגְלָתוֹ הָעֲמוּסָה אֶל עִירוֹ הַבָּיְתָה. וַיָּסַר אֶל הַמָּלוֹן אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לָלוּן שָׁם, וַיַּעֲמֵד אֶת סוּסוֹ וְעֶגְלָתוֹ בְּאֻרָוָה וְהוּא סָר אֶל הַמְּרֻוָּח שֶׁבַּחֲדָרִים לָנוּחַ. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – וְהִנֵּה קוֹל דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת אֶל הַסּוֹחֵר לֵאמֹר: מַהֵר צֵא וּפַנֵּה מָקוֹם זֶה, גַּם הוֹצֵא אֶת עֶגְלָתְךָ עִם סוּסְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, כִּי הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל בֶּן עִירְךָ בָּא. בְּלִי חֶמְדָּה קָם הָאִישׁ מִמִשְׁכָּבוֹ וַיֵּלֶך לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ בַּעַל הַמָּלוֹן. וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת הָעֲמוּסוֹת, אֲשֶׁר לְמַכָּרוֹ הַסּוֹחֵר, הַמַּגְדִיל סַחֲרוֹ בְּהַלְוָאוֹת וּבְהַקָּפוֹת, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו לְפַנּוֹת לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ, אַךְ לֹא דִבֵּר דָּבָר.

לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים מָטָה יַד הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְהַנּוֹשִׁים וְסוֹחֲרֵי יָדוֹ נָשְׂאוּ אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ וְלֹא הִשְׁאִירוּ לוֹ אַף כְּדֵי מִחְיָתוֹ. וַיֵּלְכוּ שְׁנַיִם מִנְּדִיבֵי הָעִיר לֶאֱסֹף בְּעַד בְּנֵי בֵיתוֹ נִדְבוֹת כֶּסֶף וַיָּסוּרוּ גַּם אֶל רֵעֵהוּ הַסּוֹחֵר. וַיִּזְכֹּר אֶת פְּגִישָׁתוֹ אִתּוֹ בַּמָּלוֹן וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: יָדַעְתִּי בַּלַּיְלָה הַהוּא, כִּי כָזֹאת תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ, בִּרְאוֹתִי כָל כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה בְכֶסֶף זָרִים. וַיִּתֵּן תּוֹדָה לַה', עַל אֲשֶׁר יְחַזֵּק אֶת לְבָבוֹ לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְלֹא יָאִיץ לְהַעֲשִׁיר.

ט. הֶעָשִׁיר וְהָרַב

בְּאַחַת הֶעָרִים הָיָה רַב נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים וְכַל אַנְשֵׁי הָעִיר אֲהֵבוּהוּ. וְעָשִׁיר אֶחָד נָשָׂא לוֹ תָמִיד מַשְׂאוֹת מֵאֵת פָּנָיו וַיְכַבְּדֵהוּ, וּבִהְיוֹת לָרַב דָּבָר אֶל פְּקִידֵי הָעִיר וְהָיָה לוֹ הֶעָשִׁיר לְפֶה, כִּי לֹא יָדַע הָרַב אֶת שְׂפַת הַמְדִינָה, אַף כִּי הָיָה חָכָם גָּדוֹל. וְלֶעָשִׁיר בֵּן נֶחְמָד וּמַשְׂכִּיל וְלָרַב בַּת. וַיַּרְא שַׁדְכָן אֶת חִבַּת הֶעָשִׁיר אֶל הָרַב, וַיֹּאמֶר לְחַבְּרָם גַּם בְּקֶשֶׁר מִשְׁפָּחָה. וַיָּבֹא אֶל הָרַב וַיַּגֵד לוֹ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַיִשְׂמַח הָרַב עַל זֹאת. גַּם בְּעֵינֵי הֶעָשִׁיר מָצָא הַשִּׁדּוּךְ חֵן וַיֶּרֶב מֹהַר וּמַתָּן וַיִּתְחַתֵּן עִם הָרַב.

עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים מֵעֵת אֲשֶׁר חֻבַּר הַצֶּמֶד הָרַךְ הַזֶּה, וְהִנֵה שֻּׁלְּחָה רוּחַ רָעָה בֵּין הַבַּעַל וְרַעֲיָתוֹ, אֲשֶׁר רַק חֵפֶץ הוֹרֵיהֶם חִבְּרָם מִתְּחִלָּה, וַיִּתְקוֹטְטוּ וַיָּרִיבוּ וְלֹא יָכְלוּ לִחְיוֹת יַחְדָּו, וְלִתְקוּפַת הַיָּמִים נָתַן בֶּן הֶעָשִׁיר סֵפֶר כְּרִיתוּת לְבַת הָרַב. מִנִּי אָז חָלַק גַּם לֵב הֶעָשִׁיר מֵעַל הָרַב וְלֹא הוֹסִיף לְחַלֵּק לוֹ מַתָּנוֹת כְּיָדוֹ הַנְּדִיבָה. גַּם הָרַב לֹא יָכֹל עוֹד רְאוֹת פָּנָיו וַיִּרְחֲקוּ אִישׁ מֵאָחִיו. אַךְ לֵב כָּל אִישׁ מֵהֶם דָּאַב בְּקִרְבּוֹ עַל הַתְּמוּרָה הַזֹּאת, וַיֹּאמַר: מִי יִתֵּן וְלֹא הִתְקָרַבְנוּ לִמְאֹד מִתְּחִלָה, כִּי עַתָּה לֹא הִתְרַחַקְנוּ כָּכָה בָּאַחֲרוֹנָה.

י. הָאִישׁ וַחֲתָנָיו

לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ בָנוֹת רַבּוֹת וַיִּתֵּן אוֹתָן לַאֲנָשִׁים. וַיִּהְיוּ לוֹ חֲתָנִים בַּעֲלֵי צֹאן וּבָקָר, עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְעוֹשֵׂי מִקְנֶה וְקִנְיָן – כֻּלָּם אֲנָשִׁים גַּסִּים מִתְפַּרְנְסִים מִיגִיעַ כַּפֵּיהֶם. אַךְ בְּעַד בִּתּוֹ הַצְּעִירָה בַּת זְקֻנָיו, חִפֵּשׂ הָאִישׁ וַיִּמְצָא עֶלֶם בֶּן־טוֹבִים מִמִשְׁפָּחָה נִכְבָּדָה. וַיְהִי כָּל חֵפֶץ הַחוֹתֵן, כִּי יִשְׁקֹד חֲתָנוֹ הַצָּעִיר עַל דַּלְתוֹת הַתּוֹרָה, וְהָיָה גַּם שְׁמוֹ לְגָאוֹן בְּיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם אֲבוֹתָיו וְכִשְׁמוֹת רַבִּים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. אוּלָם הֶחָתָן הַנַּעַר הַזֶּה הוֹאִיל הָלוֹךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, וַיִּרְדֹּף קָדִים כָּל הַיּוֹם וְלֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָל דְּבַר תּוּשִׁיָּה, רַק אָכוֹל וְשָׁתֹה וְלָבוֹשׁ בְּגָדִים יְקָרִים וְהִתְעַדֵּן כִּבְנֵי הָרוֹזְנִים הָיָה חֶפְצוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי כֵן הִסְכִּין. וַיִּהְיוּ גִיסָיו עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם וִיגֵעִים לְלַחְמָם וְהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל וּמַבִּיט בְּבוּז וּבִשְׁאָט נֶפֶשׁ אֲלֵיהֶם וּמִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד מִשְׁפַּחְתּוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ גִיסָיו לֵאמֹר: אַךְ סָכָל אֵין לֵב אַתָּה וְרַק לְחִנָּם תִּתְיַמֵּר בִּכְבוֹד יִחוּסֶךָ. אָמְנָם אֲבוֹתֶיךָ הָיוּ גְדוֹלֵי אָרֶץ, אוּלָם אַתָּה לֹא בְדַרְכָּם תֵּלֵךְ, וּמִכָּל גְאוֹן הוֹרֶיךָ נִשְׁאֲרוּ לְךָ לְנַחֲלָה רַק רִפְיוֹן גֵּוְךָ וַחֲלוּשָׁתֶךָ עִם חֹסֶר דַּעַת וְכִשָּׁרוֹן לִמְצֹא לֶחֶם לְנַפְשְּׁךָ וּלְנֶפֶשׁ בֵּיתְךָ בְּזֵעַת אַפַּיִם כָּמוֹנִי, וּלְעֻמַּת זֹאת צְרָכֶיךָ רַבִּים מִצְּרָכֵינוּ, כִּי עָנֹג וּמְפֻנָּק אַתָּה.

וַיִּשְׁמַע הַגֵּאֶה וַיִּדֹּם וַיָּשֶׂם יָד לְפִיו וַיִּכָּלֵם.

יא. הַמְחֻתָּן הֶעָשִׁיר

אִישׁ עָשִׁיר בַּעַל אוֹצָרוֹת אָמַר לָקַחַת לוֹ לְחָתָן בְּעַד בִּתּוֹ הַיְחִידָה בֶּן־עֲנִיִים, אֲשֶׁר הָיָה נוֹדָע לִתְהִלָּה בִּגְלַל כִּשְּׁרוֹנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים. וַיְסַפֵּר הָרָשׁ, אֲבִי הֶחָתָן, בְּאָזְנֵי מַכִּירָיו אֶת פָּרָשַׁת גְּדֻלַּת הַמְחֻתָּן. וַיִּשְׁאַל אַחַד הַשּׁוֹמְעִים לֵאמֹר: מַדּוּעַ לֹא תְסַפֵּר לָנוּ אֶת הָעִקָּר: כַּמָּה יִתֵּן נֵדֶה לְבִתּוֹ, כַּלַּת בְּנֶךָ?

– לֹא מֵחָכְמָה שָּׁאַלְתָּ עַל זֶה, עָנָה אֲבִי הַבֵּן: כָּזֹאת לֹא חָקַרְתִּי וְלֹא שָׁאַלְתִּי מֵאֵת הַשַּׁדְכָן לְהַגִּיד לִי. שֵׁם הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל, הָאָב לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה, הוּא עֲרֻבָּה בְטוּחָה, כִּי הוֹן בְּנִי יִגְדַּל וְיִרְבֶּה.

יב. חֶשְׁבּוֹן

אִישׁ עָשִׁיר, בַּעַל מִסְחָרִים גְּדוֹלִים, קָרָא לְנַהֵל אֶת אֶחָד מִמִּסְחָרָיו לְאִישׁ דַּל, אַךְ מֵבִין וּבָקִי בְמַשָּׂא־וּמַתָּן. וַיְהִי כִּי הֵפִיק הַמְנַהֵל רָצוֹן מֵאֵת אֲדוֹנָיו וַיִּתֵּן לוֹ גַּם חֵלֶק קָטן בְּמִסְחָרוֹ. הָאִישׁ הַדַּל הָיָה מְאֻשָּׁר בְּעֵינָיו. אַךְ אִשְׁתּוֹ לֹא הִשְׂתַּפְּקָה בָזֹאת, וַתֹּאמֶר אֶל אִישָּׁהּ: “הֲלֹא שֻׁתָּף הָיִיתָ לֶעָשִׁיר, וּמַדּוּעַ לֹא תִקְנֶה לִי שְׂמָלוֹת יָפוֹת, כִּמְשְׁפַּט אֵשֶׁת שֻׁתָּפֶךָ?” לַשָּׁוְא הִתְאַמֵּץ בַּעֲלָהּ לְהוֹכִיחַ לָהּ, כִּי לֹא יוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֶל הֶעָשִּׁיר, וְכִי לוֹ יַגִּיעַ רַק הַחֵלֶק הָעֲשִׂירִי מִן הָרֶוַח, אֲשֶׁר לְאֶחָד מִמִּסְחָרָיו שֶׁל הֶעָשִּׁיר. הָאִשָׁה בְּאַחַת: “הֲלֹא שֻׁתָּף אַתָּה וַחֲנוּתְךָ מְלֵאָה סְחוֹרָה, וּבַמֶּה נוֹפֶלֶת אֲנִי מֵאֵשֶׁת שֻׁתָּפֶךָ? רְאֵה נָא אֵיךְ הִיא מִתְקַשֶּׁטֶת, וַאֲנִי קוֹדֶרֶת, שְׁפָלָה וּבְזוּיָה בְעֵינֶיךָ!” כֹּה בָכְתָה עָלָיו וַתָּצֶק לוֹ. וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מְאֹד בִּדְבָרֶיהָ, וַיָּסַר אֶל הַחֲנוּת כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וַיִּפֶן אֶל רֵעֵהוּ הֶעָשִׁיר וַיֹּאמֶר לֵאמֹר: בֹּא נָא וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן וְסַלֵּק לִי אֶת חֶלְקִי. וַיִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר, בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רֵעֵהוּ הַדָּל, וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מָה רָאִיתָ עַל כָּכָה?

וַיַּעַן הַמְנַהֵל וַיֹּאמַר: לֹא לְמַעַן דַּעַת, כַּמָּה יֵשׁ לִי, אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ לְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנִי, רַק לְמַעַן הִוָּכַח כַּמָּה אֵין לִי וּמַה דַּל חֶלְקִי וּלְמַעַן הוֹכִיחַ בָּזֹאת גַּם אֶת אִשְׁתִּי. תָּבֹא נָא אִשְׁתִּי וְרָאֲתָה אֶת הַחֲנוּת הַמְּלֵאָה, כִּי אֵין לִי בָהּ כִּמְעַט מְאוּמָה וְחָדְלָה מֵהֲלֹךְ בִּגְדוֹלוֹת.

יג. לְנַפְשׁוֹ – אוֹ לְרֵעֵהוּ

מַזְכִּיר אֶחָד עָבַד בְּבֵית מִסְחַר אֲדוֹנָיו יָמִים רַבִּים וְלֹא נִמְצָא בּוֹ כָל עָוֶל. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּוָּדַע לָאָדוֹן, כִּי רֵעֵהוּ הַסּוֹחֵר הַמְהֻלָּל בְּהָעִיר הַקְּרוֹבָה יָרַד מִנְּכָסָיו וַיִּוָּרֵשׁ וּבְבֵיתוֹ אֵין לָחֶם. וַיַּחְמֹל עָלָיו וַיָּסַר אֶת מַזְכִּירוֹ מִמִשְׁמַרְתּוֹ וַיִּתֵּן לוֹ פְקֻדָּה אַחֶרֶת, וּלְרֵעֵהוּ הַסּוֹחֵר נָתַן מִשְׁמֶרֶת הַמַּזְכִּיר וַיִּקְצָב־לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּמַשְׂכֻּרְתּוֹ. וַיִּשְׁאָלוּהוּ מְיֻדָּעָיו, כִּי יַגִּיד לָהֶם, מֶה עָוֶל מָצָא בִּמְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן, אֲשֶׁר שֵׁרְתָהוּ בֶּאֱמוּנָה זֶה יָמִים רַבִּים, וְעַל מַה יִּבְטַח, כִּי הַמַּזְכִּיר הֶחָדָשׁ יִצְלַח לְמִשְׁמַרְתּוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן? וַיַּעַן הָאָדוֹן וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי אֶת נֶפֶשׁ הַמְשָׁרֵת, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ אָדוֹן לְעַצְמוֹ וְאֶת נֶפֶשׁ הַמְשָּׁרֵת, אֲשֶׁר הָיָה לְפָנִים סוֹחֵר וְאָדוֹן עַל בֵּיתוֹ. הָרִאשּׁוֹן עוֹבֵד עֲבוֹדַת עֶבֶד לַאֲדוֹנָיו, וְעֵינָיו אַךְ אֶל טוֹבַת עַצְמוֹ וְאֶל מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וְהַשֵּׁנִי עוֹבֵד כְּמוֹ לְנַפְשׁוֹ וְכָל מְגַמָּתוֹ רַק לְהַאְדִּיר וּלְהַגְדִּיל אֶת הַמִּסְחָר אֲשֶׁר עָלָיו הָפְקַד, כִּי הָעוֹבֵד לְנַפְשׁוֹ יִגְזֹל גַּם שֵׁנָה מֵעֵינָיו וְיִשְׁכַּח מֵאֲכֹל לַחְמוֹ בְּעָבְדוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ.

יד. יֵשׁ בְּרֵרָה – אַךְ אֵין כָּסֶף

רוֹכֵל בָּא הָעִירָה עִם עֶגְלָתוֹ, הָעֲמוּסָה סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת. וַיִּקְרָא לְכָל עוֹבֵר בְּשֵׁם אֶת כָּל מִין וּמִין מִמַּרְכֻּלְתּוֹ וְאֶת מְחִירֵיהֶם הַנְמוּכִים. וַיָּבֹאוּ רַבִּים לִרְאוֹת וְלִקְנוֹת, אַךְ הָרוֹכֵל לֹא נָתַן לְאִישׁ לִבְרֹר, כִּי אִם בְּיָדוֹ יוֹשִׁיט אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִדָּרֵשׁ. וַיֵלֶךְ אִישׁ עָנִי אֶל הַשּׁוּק לִקְנוֹת וַיִּפְגּשׁ בִּשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים וּבְיָדָם מִקְנָתָם אֵזוֹרֵי פִשְׁתִּים, וַיְסַפְרוּ לוֹ עַל דְּבַר הָרוֹכֵל וַיֹּאמְרוּ לוֹ, כִּי אָמְנָם מָכוֹר יִמְכֹּר בְּזוֹל, אַךְ נָתוֹן לֹא יִתֵּן לַקּוֹנֶה לִבְרֹר כְּחֶפְצוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶעָנִי: אַתֶּם תִּרְאוּ, כִּי לִי יַנִּיחַ הָרוֹכֵל לִבְחֹר כְּאַוַּת נַפְשִׁי. וַיִּגַּשׁ אֶל הָעֲגָלָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ עָמַד הָרוֹכֵל וַיֹּאמֶר, כִּי חָפֵץ לִקְנוֹת אֵזוֹר, וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַמּוֹכֵר, כִּי יַרְשֶׁה לוֹ לִבְרֹר אֵת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו, וַיֵּאוֹת לוֹ. וַיִּבְחַר לוֹ הֶעָנִי אֵזוֹר יָפֶה וַיֹּאמֶר לְשַׁלֵּם כַּמְּחִיר, אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ הַקּוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים. וְלֹא אָבָה הַמּוֹכֵר וַיֹּאמַר: אַתָּה תְּשַׁלֵּם לִי כִּפְלַיִם, יַעַן כִּי לְרֵעֶיךָ לֹא נָתַתִּי לִבְרֹר, וּבְיָדְךָ נָתַתִּי הַבְּרֵרָה לִבְחֹר כַּאֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ. אַךְ בְּיַד הֶעָנִי לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לְשַׁלֵּם כַּאֲשֶׁר שָׁת עָלָיו הָרוֹכֵל וְעָלָיו הָיָה לָקַחַת אֵזוֹר גָּרוּעַ בִּמְחִיר מִצְעָר. וַיֵּאָנַח וַיֹּאמַר: מַה תּוֹעִיל לִי הַבְּרֵרָה, אִם אֵין בְּיָדִי לִבְחֹר, מֵאֵין דֵּי כֶסֶף בְּצַלַחְתִּי?

טו. הַחֶנְוָנִי וּשְׁכֵנוֹ

לְאַחַד הַחֶנְוָנִים הָיָה מְשָׁרֵת בַּחֲנוּתוֹ. וּשְׁכֵנוֹ שֶׁל הַחֶנְוָנִי אֲשֶׁר גַּם לוֹ חֲנוּת אִישׁ מִרְמָה, וַיָּסֶת אֶת הַמְשָׁרֵת הַזֶּה לִגְנֹב מִסְּחוֹרַת אֲדוֹנָיו וְלִמְכֹּר לוֹ. בְּקֶרֶב הַיָּמִים נִגְלָה עֲוֹן הַמְשָׁרֵת וַיִּוָּדַע, כִּי גַּם יַד הַשָּׁכֵן בַּמָּעַל. אַךְ בַּעַל־הַחֲנוּת עָשָׂה בְעָרְמָה וְהֶחֱרִישׁ מִדַּבֵּר עַל שְׁכֵנוֹ מִטּוֹב וְעַד רָע. וַיִּתְבַּע לָדִין אַךְ אֶת מְשָׁרְתוֹ, וַיּוֹכַח לִפְנֵי הַדַּיָּנִים אֶת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּזֶק, שֶׁגָּרַם לוֹ הַמְשָׁרֵת בִּגְנֵבוֹתָיו, בְּעָרְכוֹ אֶת רְשִּׁימַת הַסְּחוֹרָה הַחֲסֵרָה לוֹ, מֵאָז הֵחֵל הַגַּנָּב לִשְׂלֹחַ יָדוֹ בָּהּ. וַיֶּחֶרְצוּ הַדַּיָּנִים מִשְׁפָּט, כִּי שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמְשָׁרֵת לַאֲדוֹנָיו בְּעַד כָּל הַסְּחוֹרָה הַגְּנוּבָה, כַּמְּחִיר אֲשֶׁר יָשׁוּמוּ¹ אוֹתָהּ סוֹחֲרִים מְבִינִים. וַיִּשְׁלַח בַּעַל־הַחֲנוּת אֶל שְׁכֵנוֹ וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יֵאוֹת לִהְיוֹת מִן הַשַּׁמָּאִים², כִּי מֻחְזָק הוּא לְמֵבִין גָּדוֹל וְיוֹדֵעַ בְּטִיב עִנְיְנֵי הַשּׁוּמָא³. וַיַּרְא הַשָּׁכֵן, כִּי נִכְבָּד הוּא בְעֵינֵי חֲבֵרוֹ הַסּוֹחֵר, וַיֹּאמֶר לְהַחֲנִיף לוֹ. וַיְהִי מַעֲרִיךְ אֶת כָּל מִינֵי הַסְּחוֹרָה כִּפְלַיִם מִכְּפִי שָׁוְיָם. וְהַדַּיָּנִים הֶעְתִּיקוּ אֶת סְכוּם הַשּׁוּמָא עַל הַכְּתָב וְהַשַּׁמָּאִי חָתַם בְּעֶצֶם יָדוֹ עַל שׁוּמָתוֹ.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַחֶנְוָנִי אָסַף אֶת רַאֲיוֹתָיו וְהוֹכָחוֹתָיו לְאַשְׁמַת שְׁכֵנוֹ, וַיִּתְבַּע לָדִין אֶת שְׁכֵנוֹ עַל כָּל הַגְּנֵבוֹת, לֵאמֹר: אַתָּה פִתִּיתָ אֶת מְשָׁרְתִי וְאֶצְלְךָ נִשְׁאֲרוּ כָל הַגְּנֵבוֹת. וַיֵּצֵא הַדִּין עַל הַשָּׁכֵן, כִּי שַּׁלֵּם יְשַׁלֵּם בְּעַד כָּל הַגְּנֵבוֹת, כְּפִי הַמְחִיר, אֲשֶׁר הֶעֱרִיךְ הוּא בְעַצְמוֹ. וַיֵּבוֹשׁ הַשָּׁכֵן מְאֹד, כִּי נִגְלָה קְלוֹנוֹ, וַיִּשָּׂא בְשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו עַל כָּל הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַל לְנַפְשׁוֹ, כִּי הֶעֱרִיךְ אֶת הַסְּחוֹרָה יוֹתֵר מִכְּפִי שָׁוְיָהּ.

טז. חָכְמַת מוֹזֵג־הַכְּפָר

מִדֵּי סוּר אִכָּרֵי הַכְּפָר שְׂדֵה־פוֹל אֶל בֵּית־הַמַּרְזֵחַ לִשְׁתּוֹת יָיִן, הָיוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת הַמּוֹזֵג הֵיְּהוּדִי לְהַגִּיד לָהֶם, מָתַי חָלִים רָאשֵׁי חָדְשֵׁיהֶם וְחַגֵּיהֶם, אוֹ מָתַי הַיְרִיד בְּעִיר פְּלוֹנִית, וְדָרַשׁ הַמּוֹזֵג מֵעַל לוּחַ הַשָּׁנָה אֲשֶּׁר אִתּוֹ וְהִגִּיד לָהֶם כָּל אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּ, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר. גַּם יַגִּיד לָהֶם אֶת הָאוֹתִיוֹת עַל דְּבַר קוֹר וָחֹם, כְּכֹל אֲשֶׁר יִמְצָא בַּחֲזוֹן־הָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּלּוּחַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר הַמּוֹזֵג לְאִשְׁתּוֹ: הֲיָדַעַתְּ, רַעֲיָתִי, בַּיָּמִים הָאֵלֶּה נוֹדַע לִי דָבָר, אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתִּי מֵעוֹדִי. – וּמָה? – שָׁאֲלָה אִשְׁתּוֹ. – “נוֹדַע לִי, כִּי לַמְדָּן גָּדוֹל הִנֵּנִי, וְזֶה לָךְ הָאוֹת, כִּי אֵלַי פָּנֹה יִפְנוּ הָאִכָּרִים תָּמִיד בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם, וְלֹא פַעַם שָׁמַעְתִּי, כִּי מִדֵּי הִתְוַכְּחָם עַל דְּבַר זְמַנֵּי הַמּוֹעֲדִים וְהַיְרִידִים מָתַי יָחוּלוּ, אוֹ עַל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר יִפֹּל בֵּינֵיהֶם, וְאָמְרוּ: נִשְּׁאַל אֶת פִּי הַמּוֹזֵג, כִּי מְלֻמָּד גָּדוֹל הוּא”. וַתִּשְׂמַח הָאִשָּׁה מְאֹד.

וּתְקוּפַת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים בָּאָה. וַיִּסַּע הַמּוֹזֵג הָעִירָה כְּדַרְכּוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָסוּרָה נָא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, כִּי לָמָה אֵבוֹשׁ תָּמִיד לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה? וַיָּסַר וַיַּרְא וְהִנֵּה תַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִים סָבִיב לְשֻׁלְחָן אָרֹךְ וּסְפָרִים גְּדוֹלִים פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם וְהֵם מִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֵה בַּהֲלָכָה, וַיֵּט אָזְנוֹ לִשְּׁמֹעַ, אֲבָל הוּא לֹא הֵבִין אַף מִלָּה מִכָּל אֲשֶׁר שָׁמַע. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיֹּאמֶר לְאִשְּׁתּוֹ: אָמְנָם נִסְכַּלְתִּי לַחֲשֹׁב אֶת עַצְמִי לִמְלֻמָּד, בְּשִׁבְתִּי בֵּין אִכָּרֵי הַכְּפָר הַבּוֹעֲרִים כְּבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה. אַךְ הִנֵּה בָאתִי הָעִירָה, וָאֵרֶא לִמוּדֵי ה' וָאֶשְמַע דִּבְרֵיהֶם – וְגַם אֶת לְשׁוֹנָם לֹא הֲבִינוֹתִי. עַתָּה נוֹדַע לִי, כִּי אַךְ בַּעַר רֵיק הִנֵּנִי.

יז. הֶחָכָם

אֶל אַחַת הֶעָרִים בָּא דַרְשָׁן חָכָם. וְהִנֵּה נִשְׁמַע הַקּוֹל בָּעִיר לֵאמֹר: בָּא הֲלוֹם מַטִּיף חָכָם דָּגוּל מֵרְבָבָה. וַיִּתְקַבְּצוּ עַם רַב אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ. וַיַּעַל הֶחָכָם הַבָּמָתָה וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ עַל עִנְיָנִים עֲמֻקִּים וַיִּדְרשׁ וַיְדַבֵּר רָאמוֹת וְנִשְּׂגָבוֹת מֵהָבִין גַּם לַמְּבִינִים וְלַמְּלֻמָּדִים אֲשֶׁר בָּעִיר. וּבְנֵי הֶהָמוֹן כֻּלָּם עוֹמְדִים צְפוּפִים וְאָזְנֵיהֶם קַשּׁוּבוֹת וְעֵינֵיהֶם נְטוּיוֹת אֶל הַמַּטִּיף הַנִּפְלָא. וּבִכְלוֹת הַדְּרָשָׁה שׂוֹחֲחוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַל דְּבַר גְּדֻלַּת הַדּוֹרֵשׁ וְרֹב חָכְמָתוֹ. אוּלַם הַנְּבוֹנִים בָּעָם דַּבְּרוּ לֵאמֹר: עוֹד לֹא נוֹכַחְנוּ עַד מָה מִגְּדֻלַּת הַמַּטִּיף הַזֶּה, כִּי דָרַשׁ בַּמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ. יַרְאֵנוּ נָא אֶת כֹּחוֹ בַנִּגְלוֹת, אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לַהֲבִינָן, וְאָז נַכִּירָה אֶת עֶרְכּוֹ.

יח. הֶעָשִׁיר וְהֶחָכָם

בַּמָּלוֹן בַדֶּרֶךְ יָשַׁב לוֹ עָשִׁיר עַל שֻׁלְחָן מָלֵא דָשֶׁן⁴, יֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים וְכָל

מִינֵי מֶרְקָחִים, וַיִּתְעַנֵּג כְּיַד עָשְרוֹ. וְהִנֵּה בָא חָכָם גָּדוֹל וְנוֹדָע בְּיִשְׂרָאֵל וּמְשָׁרְתוֹ אִתּוֹ. וַיֶּחֱרַד בַּעַל הַמָּלוֹן לִקְרָאתוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ מִהֲרוּ לְהָכִין שֻׁלְחָן מָלֵא כָל טוּב עוֹד בְּיֶתֶר שְׂאֵת מֵאֲשֶׁר לֶעָשִּׁיר. וַיַּרְא הֶעָשִׁיר וַיִּתְפַּלֵּא וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִשְּׁאֹל אֶת פִּי בַעַל הַמָּלוֹן וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת⁵ לֶחָכָם הַזֶה, כִּי יִמְלָאֵהוּ לְבָבוֹ לְהִתְעַדֵּן עוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי? וּבַעַל הַמָּלוֹן אִישׁ לֵבָב וַיַּעַַן וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם תַּחֲשֹׁב, אֲדוֹנִי, כִּי רַק הַכֶּסֶף קוֹנֶה הַכֹּל? דַּע לְךָ, כִּי אִישׁ מוּרָם מֵעָם קוֹנֶה לְבָבוֹת וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.

יט. מִתְעַשֵּׁר

אִישׁ נִכְבָּד עוֹבֵר אֹרַח הִתְאָרַח בַּמָּלוֹן. וַיְכַבְּדֵהוּ בַּעַל הַמָּלוֹן בִּסְעֻדָּה גְּדוֹלָה, בְּלֶחֶם חֲמֻדּוֹת, בְּמַעֲדַנִּים וּבְכֵלִים יְקָרִים. וַיַּחֲשֹׁב הָאוֹרֵחַ, כִּי בָא אֶל בֵּית אִישׁ עָשִׁיר. אַךְ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה הֵצִיץ הָאוֹרֵחַ וַיַּרְא אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת וּבָנֶיהָ הוֹלְכִים קְרוּעֵי בְגָדִים וִיחֵפִים, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אָכֵן הַכֵּלִים הָאֵלֶּה שְׁאוּלִים הֵם וּבַעַל הַבַּיִת עָנִי הוּא.

כ. הַגַּנָּב וְהַשּׁוֹדֵד

גַּנָּב אֶחָד חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בֵּית אִישׁ עָשִׁיר וַיָּשֶׂם בְּכֵלָיו כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וַיִּמָּלֵט. וַיְהִי בְּחָפְזוֹ בַדֶּרֶךְ וַיִּתְנַפֵּל עָלָיו שׁוֹדֵד וַיֹּאמֶר לִגְזֹל מִיָּדוֹ אֶת כָּל הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר אִתּוֹ. אַךְ הַגַּנָּב עָמַד עַל נַפְשׁוֹ וַיֵּאָבְקוּ וַיִּתְנַגְּפוּ יָחַד. הֵם עוֹמְדִים וּמִתְמַרְמְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהִנֵּה הֶעָשִׁיר וְשׁוֹטְרִים עִם פְּקִידָם הִדְבִּיקוּם וַיַּצִּילוּ מִיַד הַגַּנָּב אֶת הַגְּנֵבָה וַיַּאַסְרוּהוּ בָּאזִיקִים וְגַם אֶת הַשׁוֹדֵד לֹא עָזְבוּ לְנַפְשׁוֹ, וַיָשִׂימוּ עָלָיו כְּבָלִים. וַיַעַן הַשׁוֹדֵד וַיֹאמַר: הוֹי כְּפוּיֵי־טוֹבָה⁶ לוּלֵי עִכַּבְתִּי אָנֹכִי אֶת הַגַּנָּב עַל דַּרְכּוֹ, הֲלֹא אָז לֹא הִצַּלְתֶּם מְאוּמָה, וְעַתָּה לָמָּה תְשַּׁלְמוּ לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה? – הֵן לֹא לְמַעַן עֲשׂוֹת צֶדֶק הִתְנַפַּלְתָּ עַל הַגַּנָּב – עָנָה הַפָּקִיד – כִּי אִם לְמַעַן מַלֵּא הַוַּת נַפְשֶׁךָ.

כא. הַבֵּן הַכִּילַי

עָשִׁיר אֶחָד שָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְעִיר אַחֶרֶת לִלְמֹד תּוֹרָה בַּיְשִׁיבָה, וְהָיָה מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ יִשְלַח הָאָב לִבְנוֹ אֹכֶל, מִגְדָּנוֹת וְכֶסֶף עַל יְדֵי מְשָׁרְתָיו, וְטָעֲמוּ גַּם הֵם מִן הַמֶּרְקָחִים וְהַתּוּפִינִים, וְנֶהֱנוּ מֵהֶם גַּם בַּעַל הַמָּעוֹן וּבְנֵי בֵיתוֹ, שֶּׁאֶצְלָם הִתְאַכְסֵן בֶּן הֶעָשִׁיר. אַךְ הַבֵּן בְּעַצְמוֹ כִּמְעַט שֶׁלֹּא טָעַם מִכָּל הַמַמְתַּקִּים הַשְּׁלוּחִים לוֹ, כִּי הָיָה הַנַּעַר כִּילַי אוֹהֵב כֶּסֶף וַיִּתֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּכֶּסֶף לְרֵעָיו. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְאָבִיו וַיֶּחְדַּל מִשְׁלֹחַ אֵלָיו עוֹד מַאֲכָלֵי תַאֲוָה, וְלֹא הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ אֵלָיו בִּלְתִּי אִם אֶת הַדָּרוּשׁ לְמִחְיָתוֹ, לְמַעַן כַּלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹ. וַיִּכְתֹּב הַנַּעַר מִכְתָּב לְאָבִיו לֵאמֹר, כִּי מִתְפַּלֵּא הוּא עַל אֲשֶׁר אָסַף אֶת חַסְדּוֹ פִּתְאֹם מִבְּנוֹ וְלֹא יִפְקְדֵהוּ עוֹד בְּמַמְתַּקִּים וּבְתוּפִינִים. וַיָּשֶׁב הָאָב לִבְנוֹ דְבָרִים בַּמִּכְתָּב לֵאמֹר: אֲנִי לֹא חָשַׂכְתִּי בַּעַדְךָ מְאוּמָה, וְאַף כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַק הַחֵצִי מֵאֲשֶּׁר אֶשְׁלַח לְךָ יַגִּיעֶךָּ, בְּכָל זֹאת לֹא מָנַעְתִּי טוּבִי מִמְךָ, בְּאָמְרִי, הֲלֹא גַּם בְּנִי יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ. אַךְ בְּהִוָדַע לִי, כִּי חַסֵּר תְּחַסֵּר נַפְשְׁךָ מִטוּבִי, וְכָל חֶפְצְךָ לְתִתּוֹ בַכָּסֶף, נוֹעַצְתִּי לְהַשְׁאִיר אֶת כַּסְפִּי בְּכִיסִי וּלְבִלְתִּי הוֹצִיאוֹ לְחִנָם.

כב. תּוֹדַת הָעִוֵּר

הֲמוֹן קְרוּאִים יָשְׁבוּ בְּבֵית מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וַיַּגֵּשׁ בַּעַל הַבַּיִת לִפְנֵי אוֹרְחָיו מַעֲדַנִּים, תּוּפִינִים וּפֵרוֹת עַל טַסִּים. וְלָקַח רֹאשׁ הַקְרוּאִים מֵעַל הַטַּס אֶת מָנָתוֹ וְהִגִּישׁ אֶת הַטַּס אֶל מִשְׁנֵהוּ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וְהַשֵּׁנִי יַגִּישׁ אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן הָלְאָה, וְכָל אֶחָד יָבֹר לוֹ כְחֶפְצוֹ. וּבִקְצֵה הַשֻּׁלְחָן יָשַׁב אִישׁ עִוֵּר אֲשֶׁר לֹא יָדַע מִכָּל הַסֵּדֶר הַזֶּה. וַיְהִי בְּתֵת לְפָנָיו הַיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ אֶת הַטַּס לִבְחֹר מָנָתוֹ, וַיָּקָם וַיּוֹדֶה וַיְשַבַּח לַנוֹתֵן עַל טוּב לְבָבוֹ וּנְדִיבוּתוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ מְיֻדָּעָיו: הֲלֹא תֵדַע, כִּי כֻלָּנוּ מִשֶּׁל בַּעַל הַשִּׂמְחָה אָכַלְנוּ, וְזֶה הַמּוֹשִׁיט לְךָ, לִפְנֵי הַגִּישּׁוֹ הַטַּס אֵלֶיךָ, בֵּרַר לְעַצְמוֹ אֶת הַיּוֹתֵר טוֹבָה מֵהַמָּנוֹת; וְעַתָּה, אִם חָפַצְתָּ לְהוֹדוֹת, הוֹדֵה לַאֲשֶׁר מִשֶּׁלּוֹ אָכָלְנוּ.

כג. הָאוֹר לָעֵינָיִם

אִישׁ נָגוּעַ מֻכֵּה רְאוּת־עֵינָיו, הִתְרַפֵּא בְּבֵית רוֹפְאוֹ וַיְשִׂימֵהוּ הָרוֹפֵא בְּחֶדֶר אָפֵל וַיְרַפְּאֵהוּ שָׁם יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר סָרָה מַחֲלַת הַנָּגוּעַ וְהָעֵינַיִם שָׁבוּ לְאֵיתָנָן. אָז יֹאמַר לוֹ הָרֹופֵא: חֲזַק וְהִתְחַזֵּק, חֲבִיבִי, כְּבָר נִרְפֵּאתָ. וַיִּתְפַּלֵא הַחוֹלֶה וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם כָּכָה הוּא, הֲלֹא עֲדַיִן אֵינִי רוֹאֶה כְלָל?

– כַּאן אִי אַתָּה רוֹאֶה – הֱשִׁיבָהוּ הָרוֹפֵא – לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם מְקוֹם אֹפֵל הוּא. וְאוּלָם עֵינֶיךָ כְבָר נִתְרַפְּאוּ, וְכַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִפֹּה לִמְקוֹם אוֹר, רָאֹה תִרְאֶה כְּאַחַד הָאָדָם.

כד. שְׁלשָׁה חוֹלִים

שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים חָלוּ בְּמַחֲלָה אֶחָת וַיּוּבְאוּ אֶל בֵּית הַחוֹלִים לְרַפְּאָם. וַיָּבֹא הָרוֹפֵא וַיִּכְתֹּב לְכֻלָּם שִׁקּוּי אֶחָד וְסַמִּים אֲחָדִים. וַיְהִי בֵּין הַשְּׁלשָׁה אֶחָד, אֲשֶׁר נָתַן אֶת לִבּוֹ כְּלֵב הָרוֹפֵא, יַעַן כִּי יָדַע רְפוּאוֹת וּתְרוּפוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי נָשִׁים זְקֵנוֹת, וַיַּחְקֹר לָדַעַת מַה טִּיב הַשִּׁקוּי וְהַסַּמִּים, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָרוֹפֵא. וַיִּפָּלֵא בְּעֵינָיו מֵהָבִין זֹאת, וְלֹא אָבָה לָקַחַת מִסַּמֵּי הָרוֹפֵא וַיֶּחֱזַק חָלְיוֹ וַיָּמֹת. הַשֵׁנִי יָדַע גַּם הוּא כָרִאשׁוֹן בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, אַךְ הֶאֱמִין, כִּי חָכָם הָרוֹפֵא מִמֶּנּוּ, וְלֹא נִשְעַן אֶל בִּינָתוֹ. וְאַף כִּי הִכָּה אוֹתוֹ לְבָבוֹ, מִדֵּי הוֹשִׁיטוּ לוֹ אֶל פִּיו אֶת הַשִּׁקּוּי, בְּכָל זֹאת הִתְאַמֵּץ וַיִּבְלָעֵהוּ וְעַל כֵּן נִרְפָּא וַיֶּחֱזָק. וְהַשְּׁלִישִׁי לֹא יָדַע מְאוּמָה מִכָּל חָכְמַת הָרוֹפְאִים וַיַּעַשׂ כְּמִצְוַת הָרוֹפֵא בְּלֵב נָכוֹן וּבָטוּחַ וְעַד מְהֵרָה הִתְחַזָּק.

כה. הָאַכְסַנְיָה

אַכְסַנְיָה אַחַת הָיְתָה מְפֻרְסָמָה לִתְהִלָּה לְכָל עוֹבֵר אֹרַח. שָׁם מָצְאוּ הָאוֹרְחִים לָהֶם מַרְגּוֹעַ וְגַם מַאֲכָלָם וּמִשְׁתֵּיהֶם בְּעִתּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעֲבוֹר אוֹרְחַת סוֹחֲרִים לָבֹא אֶל הַיְרִיד שֶּׁבָּעִיר הַהִיא וַיִּלָּוֶה עֲלֵיהֶם גַּם אַחַד הַגַּנָּבִים. וַיְהִי בִהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֵיפֹה יִתְאַכְסְנוּ בְּבוֹאָם הָעִירָה. וַיִּוָּעֲצוּ וַיַחְלִיטוּ כֻלָּם לָסוּר אֶל הָאַכְסַנְיָה הַהִיא הַיְדוּעָה, אֲשֶׁר הִלְלוּהָ מְאֹד. כִּי שָּׁם יִמְצְאוּ כָל צָרְכָּם בְּעִתּוֹ.

כִּכְלוֹת הַיְרִיד, עָזְבוּ הַסּוֹחֲרִים הָאוֹרְחִים אֶת הָעִיר לַחֲזֹר לְבָתֵּיהֶם וַיֵּצְאוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וְהַגַּנָּב גַּם הוּא אִתָּם. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּפֶן הַגַּנָּב אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר: מַה לָכֶם, כִּי הִלַּלְתֶּם אֶת הָאַכְסַנְיָה, הֲלֹא מִדֵּי בוֹאִי שָּׁמָּה לֶאֱכֹל, לֹא מָצָאתִי לְמַעֲנִי מְאוּמָה? וַיִּשְׁאָלוּהוּ הַסּוֹחַרִים לֵאמֹר:

– וּמָתַי הוּא זְמַן אֲכִילָתֶךָ? –

– בְּעֵת שֶׁאֲנִי פוֹנֶה מֵעֲסָקַי, אָז סָר אֲנִי לֶאֱכֹל – אָמַר הַגַּנָּב.

אָז הֵשִׁיבוּ לוֹ בְנֵי לִוְיָתוֹ וַיֹּאמֵרוּ: אֱמֶת הוּא, כִּי גַם זְמַן אֲכִילָתֵנוּ הוּא, בְּעֵת הִפָּנוֹתֵנוּ מִן הָעֲסָקִים, אַךְ לָנוּ יֵשׁ זְמַן קָבוּעַ לַעֲסָקֵינוּ וּזְמַן קָבוּעַ לַאֲכִילָתֵנוּ. זְמַן אֲכִילָתֵנוּ יָדוּעַ לְבַעֲלַת הָאַכְסַנְיָה בַּצָּהֳרָיִם, אוֹ לְעֵת עֶרֶב, כִּי אָז כַּקּוֹנֶה כַמוֹכֵר גּוֹמְרִים אֶת עִסְקֵיהֶם וְהַחֲנֻיּוֹת נִסְגָּרוֹת, וְלָכֵן מַשִּׂיגִים אָנוּ בָּאַכְסַנְיָה אֶת כָּל חֶפְצֵנוּ – אֲבָל אַתָּה הַגִּידָה נָא לָנוּ, מָתַי הוּא זְמַנְּךָ הַקָּבוּעַ?

וַיִּדֹּם הַגַּנָּב וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת. כִּי בֶאֱמֶת אֵין לוֹ זְמָן קָבוּעַ לַאֲכִילָתוֹ, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים: עִקַּר עֲסָקָיו הֵם בְּשָׁעָה שֶׁהִיא שְׁעַת אֹכֶל לַסּוֹחֲרִים וְלַחֶנְוָנִים, בְּעֵת אֲשֶׁר הַחֲנֻיּוֹת סְגוּרוֹת, כִּי אָז יֵלֵךְ לַחְתֹּר בָּתִּים וְלִגְנֹב.

כו. בֶּן רֹאשׁ־הַקָּהָל

שְׁנֵי נְעָרִים נִצּוּ וַיְחָרְפוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וַיַּעַן הָאֶחָד וַיֹּאמַר: אֵיךְ מְלָאֲךָ לְבָבְךָ לְחָרְפֵנִי, הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבִי הוּא הַנִּכְבָּד בָּעִיר, הוּא רֹאשׁ־הַקָּהָל וְהַפַּרְנָס? – וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמַר: יָדַעְתִּי, אָמְנָם, כִּי כָבוֹד הָיָה לְפָנִים לִהְיוֹת רֹאשׁ־הַקָּהָל, אֲבָל בְּיָמֵינוּ, הֲלֹא הָיוּ אֲנָשִׁים אַבִּירֵי לֵב לְרָאשֵׁי קָהָל, וְהֵם מִן הַפְּחוּתִים אֲשֶׁר בָּעָם וְאִישׁ נִכְבָּד וְחָשׁוּב בֶּאֱמֶת יִמָּנַע מֵהִתְמַנּוּת כָּזֹאת.

“אֲבָל אָבִי הֲלֹא נִבְחַר בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, בִּהְיוֹת עוֹד הַמִּשְׂרָה לְכָבוֹד – עָנָה הָרִאשׁוֹן: וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי יְקַר־עֵרֶךְ הוּא וְחָשׁוּב מְאֹד”. – לוּ עָזַב עַתָּה אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ – עָנָה הַשֵּׁנִי – כִּי אָז יָכֹלְתָּ לְהִתְיַמֵּר בַּחֲשִׁיבוּתוֹ לְפָנִים, אֲבָל הוּא הֲלֹא בְכָל חֶפְצוֹ יִתְחַזֵּק עַל מִשְׁמֶרֶת פְּקֻדָּתוֹ, אִם כֵּן לֹא טוֹב הוּא מִשְּׁאָר רָאשֵּׁי הַקָּהָל, אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ.

כז. הַצַּיָד הַנַּעַר

הַמּוֹרֶה לְבֶן אַחַד־הַשָּׂרִים יָצָא עִם תַּלְמִידוֹ, כִּכְלוֹת לִּמּוּדָיו, לָצוּד בַּשָּׂדֶה צָיִד. וַיַּרְא הַנַּעַר מֵרָחוֹק אַיָּלָה וַיְשַּׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ בְּכָל כֹּחוֹ וַיַּעֲבֹר אֶת הָאַיָּלָה וְעוֹד לֹא עָמַד, כִּי הוֹסִיף לָרוּץ.

– אָנָה אַתָּה רָץ? – צָעַק אֵלָיו הַמּוֹרֶה.

– אֶל הָאַיָּלָה! עָנָה הַנָּעַר.

– פּוֹתֶה! אָמַר הַמּוֹרֶה! הֲלֹא כְּבָר עָבַרְתָּ אֶת צֵידְךָ, וְהִנְּךָ בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, וְאֵיךְ תַּשִּׂיגֶנּוּ, בְּהַרְחִיקְךָ מִמֶּנּוּ? וַיַּרְא הַנַּעַר, כִּי נֶחְפַּז בְּלִי דַעַת וַיִּכֵּלם וַיָּשֹׁב. וַיֹּאמֶר לוֹ מוֹרֵהוּ לֵאמֹר:

אַל תִּכָּלֵם, בְּנִי, רַבִּים הֵם הָרוֹדְפִים כָּמוֹךָ בָּאָרֶץ: יֵשׁ רוֹדֵף כָּבוֹד וּבְרָדְפוֹ אַחֲרָיו, יוֹסִיף לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, כִּי רַבִּים יִהְיוּ מְשַׂנְּאָיו וְרַבִּים מְקַנְּאָיו. גַּם יֵשׁ נִבְהָל לַהוֹן, הָאוֹמֵר, כִּי חֶפְצוֹ לְהֵיטִיב לְנַפְשׁוֹ בִּרְכוּשׁוֹ, וְהוּא רוֹדֵף עשֶׁר, אַךְ בְּצָבְרוֹ הוֹן לֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, כּי חָיֹה יִחְיֶה כָרָשׁ וְלֹא יֵיטִיב לְנַפְשׁוֹ, כִּי כֵלַי הוּא.

כח. הַבֵּן הַמְבַזְבֵּז

לְאִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הָיָה בָעִיר הַקְּרוֹבָה בֵן לוֹמֵד מַעֲשֵׂה חֲרשֶׁת, וְשָׁלַח לוֹ אָבִיו כֶּסֶף לְמִחְיָתוֹ עַל יְדֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְחָזַר תָּמִיד לְבַקֵּשׁ הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה. וְהָיָה אִם יַגִּידוּ לוֹ, כִּי אִישׁ נִכְבָּד מִמְיֻדָּעָיו נוֹסֵעַ אֶל הָעִיר שֶׁשָּׁם בְּנוֹ, וְשָׂחַק וְשָׁתַק וְלֹא יַעֲנֶה מְאוּמָה, וּמִדֵּי הִוָּדַע לוֹ, כִּי אִישׁ כֵּלַי צַר עַיִן נוֹסֵעַ שָׁמָּה, וּמָסַר אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדוֹ לְמַעַן בְּנוֹ. וַיִּשְׁאָלוּהוּ בְּנֵי בֵיתוֹ, מַדּוּעַ הוּא עוֹשֶׂה כָכָה? הֲלֹא יָמִים וְשָׁבוּעוֹת יְכַתֵּת הַבֵּן אֶת רַגְלָיו לָלֶכֶת אֶל הַכִּילַי, עַד הוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ אֶת הַכֶּסֶף, הַנִּשְלָח לְמַעֲנוֹ, פְּרוּטוֹת פְּרוּטוֹת? וַיַּעַן הָאָב וַיֹּאמַר:

יָדַעְתִּי, יָדָעְתִּי, אַךְ אָמְנָם עַל כֵּן הִנְנִי עוֹשֶׂה כָזֹאת. דְּעוּ, כִּי בְנִי רוֹדֵף תַּעֲנוּגִים וְהוֹלֵלוֹת, וּבִהְיוֹת מָעוֹת בִּכִיסוֹ, יְפַזְּרֵן לַהֶבֶל בְּיוֹם אֶחָד בְּבָתֵּי מִשְתֶּה וּבִמְחוֹלוֹת מְשַׂחֲקִים. לָכֵן טוֹב יוֹתֵר, כִּי יְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו, רַק מְעַט־מְעָט, יוֹם יוֹם כְּדֵי מִחְיָתוֹ.

כט. הַכְרֵחַ – מֵרָצוֹן

הָיֹה הָיָה אִישׁ, אֲשֶׁר מֵתָה אִשְׁתּוֹ עָלָיו וַיִּשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וְלוֹ בֵן מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עָנִי מְדֻכָּא וַחֲסַר־כֹּל. וַיִּשְׁתּוֹקֵק הָאָב לְהֵיטִיב לִבְנוֹ וּלְהַעֲנִיקוֹ מִטּוּבוֹ בְּכָל עֵת, אֲבָל אִשְׁתּוֹ הָיְתָה רָעָה וַתִּמְנָעֵהוּ מִתֵּת מְאוּמָה לִבְנוֹ. וַיִּוָּעֵץ הָאִישׁ מַה לַּעֲשׂוֹת, וַיֹּאמְרוּ לוֹ מְיֻדָּעָיו, כִּי יִתֵּן לִבְנוֹ שְׁטַר חוֹב חָתוּם בַּחֲתִימַת יָדוֹ, שֶׁנִּשְׁאַר חַיָב לוֹ עוֹד סְכוּם כֶּסֶף לַנְדוּנִיָּה, וְאָז לֹא יְהֵא לְאִשְׁתּוֹ כָּל פִּתְחוֹן פֶּה לְסָרֵב מִלְשַׁלֵם לוֹ אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה. אֲבָל הָעֵצָה הַזֹּאת לֹא הוֹעִילָה, כִּי כַאֲשֶׁר בָּא הַבֵּן עִם שְׁטָר־הַחוֹב, גֵּרְשָּׁה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה הָרָעָה מִבֵּיתָהּ וַתֹּאמֶר, כִּי אַךְ שְׁטָר־מְזֻיָּף הוּא. וַיִּוָּאֵשׁ הַבֵּן מִתַּשְׁלוּם שְׁטַר־הַחוֹב הַזֶּה.

מִקֵּץ יָמִים פָּגַע הָאָב אֶת בְּנוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: מַדּוּעַ אֵינְךָ תוֹבֵעַ מִמֶּנִּי אֶת הַחוֹב הַמַּגִּיעַ לָךְ?

– מָה אוּכַל עֲשׂוֹת – הֵשִׁיב לוֹ הַבֵּן – אִם הָאֵם־הַחוֹרֶגֶת מִתְרַגֶּזֶת עָלַי וּמְגָרֶשֶׁת אוֹתִי?

– אִיעָצְךָ עֵצָה – אָמַר לוֹ אָבִיו: הַזְמֵן אוֹתִי לְבֵית דִּין וְאֶהְיֶה מֻכְרָח לְסַלֵּק לָךְ. – חַס וְשָּׁלוֹם! – אָמַר הַבֵּן – וְכִי זֶה דֶרֶךְ יָשָׁר, שֶּׁיַזְמִין בֵּן אֶת אָבִיו לְבֵית דִּין – וּמַה יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?

– לָזֶה יֵשׁ תַּחְבֻּלָה. – הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו – וְאַתָּה לֹא תַעֲשֶׂה זֹאת, אֶלָּא כְנֶגֶד אִשְׁתִּי, שָׁלוֹחַ תִּשְׁלַח אֵלַי לְבֵיתִי שׁוֹטֵר בֵּית־דִּין, לְמַעַן תַּחֲשֹׁב הִיא, כִּי אַתָּה מַכְרִיחֵנִי, וַאֲנִי אַךְ יָצוֹא אֵצֵא הַחוּצָה, הָלוֹךְ אֵלֵךְ בִּרְצוֹנִי, בְּלִי שׁוּם כְּפִיָּה.

ל. הַסּוֹחֵר וּבַעַל הָעֲגָלָה

סוֹחֵר עָשִׁיר נָסַע בַּדֶּרֶךְ וְאִתּוֹ עֲגָלָה עֲמוּסָה מַרְבַדִּים יְקָרִים, מֶשִׁי וְרִקְמָה. וַיְהִי עוֹד יוֹם תָּמִים לָבֹא הָעִירָה, וְהִנֵּה נִשְׁבְּרָה הָעֲגָלָה. וַיָּסַר הַסּוֹחֵר אֶל הְּכָפר הַקָּרוֹב לִשְׂכֹּר עֲגָלָה אַחֶרֶת. אַךְ בְּעוֹד הַכְּפָרִי מֵרִים אֶת הַסְּחוֹרָה מֵעַל הָעֲגָלָה הַנִּשְׁבָּרָה וְעוֹמֵס עַל עֶגְלָתוֹ, וְאִשְׁתּוֹ בָאָה וּבְיָדָהּ כַּד חָלָב חָמִיץ וְצַפַּחַת חֶמְאָה, וְאַחֲרֶיהָ נַעֲרָה נוֹשֵׂאת קְדֵרָה מְלֵאָה תַבְשִׁיל לְהַעֲמִיד בְּתוֹךְ הָעֲגָלָה. וַיִּצְעַק הַסּוֹחֵר וַיֹּאמַר: – מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי? הֲלֹא תַשְׁחִית אֶת כָּל סְחוֹרָתִי, כִּי טַנֵּף תְטַנֵּף אֶת הַמֶּשִׁי וְאֶת הַקְּטִיפָה אֲשֶׁר פֹּה!

וְאוּלָם הַכְּפָרִי נָתַן בְּקוֹלוֹ עַל הַסּוֹחֵר וַיֹּאמַר:

– מַה לְךָ כִּי נִזְעָקְתָּ? הֲבִגְלַל, כִּי יָדְךָ רַב לְךָ לְפַזֵּר כַּסְפְּךָ לְאָכְלְךָ וּלְכָל תַּעֲנוּגֶיךָ בְּכָל אַכְסַנְיָה אֲשֶׁר בַּדָּרֶךְ, עַל כֵּן לֹא אֶקַּח גַּם אָנֹכִי צֵידָה לְדַרְכִּי וְרָעֹב אֶרְעַב, עַד בּוֹאֲךָ לִמְחוֹז־חֶפְצֶךָ? –

– כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלָי – עָנָה הַסּוֹחֵר – רַק אַל תָּשֶׂם אֶת סִירְךָ וְאֶת כֵּלֶיךָ בָעֲגָלָה וְאַל תַּשְׁחִית אֶת סְחוֹרָתִי.

לא. הַמְּדָנִים

שְׁנֵי רֵעִים הָלְכוּ לָשׂוּחַ. וַיְהִי בְּלֶכְתָּם וְאָדָם עַז־נֶפֶשׁ הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וַיְחָרְפֵם וַיְכַנֵּם בִּשְׁמוֹת־גְּנַאי. וַיִּדֹּם הָאֶחָד וְלֹא עָנָה מְאוּמָה וְרֵעֵהוּ נִסָּה לְהָשִׁיב מְחָרְפוֹ דָּבָר. אָז הִרְפָּה הַמְגַדֵּף מִן הָרִאשׁוֹן וַיִּשְׁפֹּךְ עֱזוּז אַפּוֹ עַל הַשֵּׁנִי. וַיְהִי בְּשׁוּבָם הַבַּיְתָה וַיִּשְּׁאַל הָרֵעַ, אֲשֶׁר לֹא מָשַׁל בְּרוּחוֹ כְּנֶגֶד מְחָרְפוֹ, אֶת מִשְׁנֵהוּ לֵאמֹר: אֶתְפַּלֵּא עָלֶיךָ, אֵיךְ יָכֹלְתָּ לְהִתְאַפֵּק, בְּשָׁמְעֲךָ נְבָלוֹת וְגִדּוּפִים מִפִּי נָבָל עַל לֹא דָבָר? – אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָּׁל – עָנָה רֵעֵהוּ הֶחָכָם: שְׁנֵי רוֹכְלִים עָמְסוּ עֶגְלוֹתֵיהֶם וַיֵצְאוּ לִסְחֹר סַחֲרָם. וַיְהִי בְּנָסְעָם וַיַּעַבְרוּ עַל פְּנֵי גֶשֶׁר וַתֵּהָפֵךְ עֶגְלַת הֶאָחד וַתִּפֹּל כָּל סְחוֹרָתוֹ הַמַּיְמָה וְלֹא הִצִּיל מְאוּמָה וַיָּשָׁב רֵיקָם הַבָּיְתָה; וְהַשֵּׁנִי עָבַר אֶת הַגֶּשֶׁר בְּשָׁלוֹם, וַיִּסַּע בְּדֶרֶךְ מְלֵאָה חַתְחַתִּים וַיְעַנֶּה כֹחוֹ עַד בֹּאוֹ אֶל עִיר הַשּׁוּק. וְאוּלָם שָׁם לֹא נִמְצְאוּ קוֹנִים לִסְחוֹרָתוֹ, וְאַךְ חוֹמְסִים בְּנֵי בְּלִיַּעַל בָּאוּ וַיִּגְזְלוּ אֶת כָּל סְחוֹרָתוֹ, וַיָּשָׁב גַּם הוּא בְמַפַּח נֶפֶשׁ הַבָּיְתָה. – עַתָּה הֲלֹא תוֹדֶה, אֲהוּבִי: הִנֵּה שְׁנֵי הָרוֹכְלִים הִפְסִידוּ, אֲבָל אֻמְלָל הַשֵּׁנִי מִן הָרִאשׁוֹן, כִּי הִרְבָּה עוֹד לְעַנּוֹת כֹּחוֹ בַּדֶּרֶךְ וּלְהִצְטָעֵר צַעַר גָדוֹל עַד אֲבוֹד הוּא בְעִנְיָן רָע. וְעַתָּה הֲלֹא כֵן גַּם אִתָּנוּ: אֲנִי בִשְׁתִיקָתִי הִרְוַחְתִּי, כִּי לֹא הוֹסַפְתִּי לִשְׁמוֹעַ עוֹד חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים.

לב. הַמִּשְׁמַעַת

אִישׁ חַיִל אֶחָד שֵׁרֵת לִפְנֵי אֲדוֹנָיו שַׂר־הָאֶלֶף וַיַּשְׂכֵּל וַיָּפֶק רָצוֹן מֵאֵת אֲדוֹנָיו, כִּי הָיָה חָרוּץ מְאֹד, אַךְ מִהְיוֹתוֹ כְּבֶן־בַּיִת לִפְנֵי מְצַוֵּהוּ, לֹא נִמְנַע מִשְּאֹל תָּמִיד אֶת פִּיו מַדּוּעַ וְלָמָּה יְצַוֵּהוּ לַעֲשׂוֹת כֹּה וָכֹה. הַשַּׂר בְּטוּב לִבּוֹ לֹא הֵשִׁיב רֵיקָם אֶת שְּׁאֵלַת עַבְדּוֹ, אַךְ נוֹעַץ לְהָסִיר אֶת הָאִוֶּלֶת הַקְּשׁוּרָה בְלִבּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּלֶךְ אִישׁ הַחַיִל וַיִּקְרַב אֵלָיו שַׂר הַחֲמִשִּׁים וַיַּכֵּהוּ הַכֵּה וּפָצֹעַ עַד שְׁפָךְ דָמּוֹ. אִישׁ הַחַיִל הִשְׁתָּאָה וְהִשְּׁתּוֹמֵם וְהַשַּׂר הוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ, זֶה בוֹכֶה וְשׁוֹאֵל עַל מַה־זֶּה יַכֵּהוּ, וְזֶה לֹא יִרֶף מִמֶּנּוּ וְיַפְלִיא מַכּוֹתָיו. אָז הוֹרִיד אִישׁ הַחַיִל לָאָרֶץ רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׂא בְשָׂרוֹ בְּשִׁנָּיו, עַד אֲשֶׁר הָלַךְ שַׂר־הַחֲמִשִּׁים מִמֶּנּוּ וַיַּעַזְבֵהוּ. אִישׁ־הַחַיִל שָׁב אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו. וַיִּפְגְּשֵׁהוּ זְקַן־הַבַּיִת וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מֻכֶּה וּפָצוּעַ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מַה־לְּךָ? וַיְסַפֵּר לוֹ בַּאֲנָחָה וּבִבְכִי אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ, וַיּוֹסֶף וַיֹּאמֶר: לֹא בִגְלַל הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי תִּשְׁתּוֹחַח עָלַי נַפְשִׁי, רַק בִּגְלַל אֲשֶׁר לֹא אֵדַע מַדוּעַ הֻכֵּיתִי, מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי? וַיִּשְׂחַק זְקַן־הַבַּיִת וַיֹּאמַר: הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה לֹא לְכַפָּרַת עָוֹן בָּאוּ, אֶלָּא הֵן תַּכְלִית בִּפְנֵי עַצְמָן, לְמַעַן תִּהְיֶה לְאִישׁ חַיִל וּתְקַבֵּל הַכֹּל מֵאֵת פְּקִידֶיךָ מְצַוֶּיךָ מִבְּלִי שְׁאֹל מַדּוּעַ וְלָמָּה, כִּי זֹאת הִיא תוֹרַת־הַמִּשְׁמַעַת, שֶּׁלֹא לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַמְצַוֶּה.

לג. רָשָׁע קְצַר־רְאוֹת

בְּאַחַת הֶעָרִים הָיָה אִישׁ זֵד מָלֵא תְכָכִים, אַךְ לֹא הֵעֵז לַעֲשׂוֹת לְאִישׁ רָע, כִּי יָרֵא מֵחֲמַת טוּבֵי הָעִיר וְהַפַּרְנָסִים, אֲשֶׁר בְּיָדָם לְהַעֲנִישׁוֹ, אוֹ לְהַסְגִּירוֹ אֶל הַשּׁוֹפְטִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שַׂר גָּדוֹל לָשֶּׁבֶת בָּעִיר הַזּאֹת, וַיִּמְצָא הַנּוֹכֵל אֶת נְתִיבוֹת בֵּית־הַשָּׂר וַיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו וַיַּחֲנֵף לוֹ וַיִּקֶן אֶת לְבָבוֹ. וַיְמַלֵּא הַשַּׂר אֶת יַד הַנָּבָל הַזֶּה לַעֲשׂוֹת בְּיוֹשְׁבֵי הָעִיר כְּכֹל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ. וַתֵּרֶב הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה, כִּי הִרְבָּה הָעַוָּל תּוֹעֵבוֹת וְשַׁעֲרוּרִיּוֹת, וְלֹא זָכַר אַחֲרִיתוֹ, בְּאָמְרוֹ, כִּי לְאֹרֶךְ יָמִים יֵשֵׁב הַשַּׂר מֵיטִיבוֹ אִתּוֹ. אַךְ פִּתְאֹם בָּאָה פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ אֶל הַשַּׂר לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, אָז כָּלְתָה הָרָעָה אֶל הַנָּבָל, כִּי הֵשִׁיבוּ לוֹ אֶת כָּל רָעוֹתָיו בְּרֹאשׁוֹ.

לד. הַצַּיָּר וְהַשָּׂר

לַמֶּלֶךְ הָיָה שַׂר אֶחָד, מְהִיר־חֵמָה וְרַגְזָן. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת צַיָּרוֹ לְתָאֵר לוֹ עַל לוּחַ אֶת דְּמוּת הַשַּׂר בְּעֵת כַּעֲסוֹ, וַיֵּלֶךְ הַצַּיָּר אֶל בֵּית־הַשַּׂר, וַיֵּשֶׁב בַּחֲדַר מַשְּׂכִּיתוֹ וַיֶּרֶב לְדַבֵּר עִמוֹ, עַד כִּי קָצַף הַשַּׂר עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ לָצֵאת. אָז עָנָהוּ הַצַּיָּר דָּבָר, וַתִּצַּת חֲמַת הַשַּׂר וַיַּכֵּהוּ עַל הַלֶּחִי. וְהַצַיָּר תַּחַת לְהָשִׁיב דָּבָר לַשָּׂר, שָׁלַח בּוֹ אֶת עֵינָיו, וַיַּכֵּהוּ הַשַּׂר שֵׁנִית וְהוּא מַבִּיט בּוֹ וּמַחֲשֶׁה. מְהֵרָה נִקְבְּצוּ כָל בְּנֵי הַבַּיִת וְעַבְדֵי הַשָּׂר. וַיִּתְפַּלְאוּ לִרְאוֹת: הַשַּׂר עוֹמֵד וּמַכֶּה אֶת הַצַּיָּר, וְהַצַיָּר לֹא יִגְרַע עֵינָיו מִמַּכֵּהוּ וּפְנֵי הַמֻּכֶּה מְפִיקִים רָצוֹן וָנָחַת. וְהֵם לֹא הֵבִינוּ, כִּי בְעֵת הֻכּוֹתוֹ, הִתְבּוֹנֵן הַצַּיָּר אֶל רִשְׁמֵי פְנֵי הַשַּׁר הַזּוֹעֵף, לְמַעַן תָּאֵר אֶת הַפָּנִים הַנִּזְעָמִים עַל לוּחַ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

לה. בֶּן־הַשָּׂרִים הַשָּׁבוּי

לְשַׂר גָּדוֹל קָרוֹב לַמֶּלֶךְ הָיָה בֶּן־חֶמֶד בַּעַל כִּשְׁרוֹן וּבַעַל מֶזֶג נָעִים. וַיִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיִּשְּׁתַּעֲשַׁע בּוֹ תָּמִיד. בֶּן־הַשַּׂר הָיָה מִתְרַפֵּק בְּאַהֲבָה עַל אֲדוֹנָיו הַמֶּלֶךְ, וּמִדֵי שְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹל הַנַּעַר הַפּוֹנֶה אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה, הָיוּ רַחֲמָיו נִכְמָרִים אֵלָיו וְהָיָה מְמַלֵא אוֹתָהּ בְּזָדוֹן מְסַלְסְלֵהוּ וּמְנַשְּׁקֵהוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּסַּע בֶּן־הַשַּׂר וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ אַחַד הַיְּעָרִים הַגְּדוֹלִים וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים וַיִּקָּחוּהוּ בַשְּׁבִי וְאִישׁ לֹא יָדָע, אָנָה בָא הַנָּעַר. וַיִּגְדַּל עִם הַשּׁוֹדְדִים וַיִּתְהַלֵּךְ אִתָּם יָמִים רַבִּים, וַיֵּצֵא וַיָבֹא אִתָּם וַיִּתְרַגֵּל אֶל חַיֵּיהֶם וַיִּלְמַד דַרְכֵיהֶם. לְעִתִּים נֵעוֹרוּ בְקִרְבּוֹ זִכְרוֹנוֹתָיו הַיְשָׁנִים וַיִּתְגַּעְגַּע עַל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הַחַיִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ לִבְלִי שׁוּב וַיִּתְעַצֵּב. אֲבָל שׁוֹבָיו רָדוּ בוֹ בְּחָזְקָה וַיַטּוּהוּ לְחֶפְצָם, עַד כִּי בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים נַעֲשָׂה כְּאֶחָד מֵהֶם.

וְהַשּׁוֹדְדִים הָיוּ שָׂמִים לָהֶם סֵתֶר פָּנִים וּבָאִים אֶל הֶעָרִים וְהַכְּרַכִּים וְעָשׂוּ זָר מַעֲשֵׂיהֶם. פַּעַם הִתְחַפְּשׂוּ וּבָאוּ אֶל עִיר הַמְּלוּכָה וַיַּעַמְדוּ בָרְחוֹב וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עִם כָּל הַכְבוּדָה עוֹבֵר. שָׁכַח כְּרֶגַע בֶּן־הַשָּׂרִים אֶת כָּל־אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו, הִתְנַפֵּל אַרְצָה וַיִּקְרָא כְּמוֹ בִימֵי יַלְדוּתוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!”. הַקּוֹל הַזֶּה, שֶׁהָיָה כָּל כַּךְ אָהוּב לַמֶּלֶךְ, הֵסֵב אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ. וְהַשּׁוֹדְדִים בְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל הָאַהֲבָה הַזֶּה נִבְעֲתוּ מְאֹד וּכְרֶגַע נִתְפַּזְרוּ, נֶעֶלְמוּ וְנִסְתַּתָּרוּ, וְהַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ הֵרִים אֶת בֶּן־הַשָׂרִים וַיְנַשְׁקֵהוּ וַיָּבֹא אִתּוֹ הָאַרְמוֹנָה.

לו. הַתּוֹעֶה בַיָּעַר

אִישׁ אֶחָד תָּעָה בַיַּעַר בֵּין חַיּוֹת רָעוֹת. לְאָשְׁרוֹ הָיוּ בְיָדוֹ קֶשֶׁת וְחִצִּים, אֲבָל הוּא הָיָה קְצַר־רֹאִי, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמָה, כִּי חַיָה הוֹלֶכֶת לִקְרָאתוֹ, וְכוֹנֵן חֵץ על יֶתֶר קַשְׁתּוֹ וְיָרָה בָּהּ, אַךְ בְּכָל פַּעַם אַחֲרֵי יְרִיָתוֹ יִגַּשׁ אֶל מְקוֹם הַחַיָּה וְרָאָה וְהִנֵּה אֵין מְאוּמָה רַק גֶּזַע עֵץ, עָנָף, תְּלוּלִית אוֹ גַבְשּׁוּשִׁית. כָּכָה הָיָה מוֹרֶה לַשָּׁוְא וְהִשְׁחִת אֶת חִצָּיו חִנָּם,וְהַיַּעַר עוֹדֶנּוּ גָדוֹל וָרָב לִבְלִי קֵץ. וַיַּרְא הַתּוֹעֶה, כִּי בְּאַשְׁפָּתוֹ לֹא נִשְׁאַר רַק חֵץ אֶחָד, וַיִּירָא מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, וַיֹּאמַר: מָה אֶעֱשֶׂה, אִם יִיָּרֶה גַּם חִצִּי הָאַחֲרוֹן לַשָּׁוְא? וַיְאַמֵּץ אֶת הַחֵץ הָאַחֲרוֹן אֶל לִבּוֹ וַיִּשְׁמְרֵהוּ כְּבָבַת עֵינוֹ, בְּדַעְתּוֹ, כִּי זֶה אַחֲרִית תִּקְוָתוֹ עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מִתּוֹךְ הַיַּעַר הַגָּדוֹל.

לז. הַבֵּן הַפָּרוּעַ

לְעָשִׁיר אֶחָד מִנִּכְבַּדֵי הָעִיר הָיָה בֵן פָּרוּעַ הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ וְיִסַּר אוֹתוֹ אָבִיו וְלֹא יִשְׁמַע אֵלָיו. וַיְהִי כִּי נִלְאָה הָאָב לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ בִּדְבָרִים וַיֶּחְדַּל מִמֶּנּוּ וַיַּעַזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ, וַיִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְלֹא הִבִּיט אֵלָיו. גַּם אֶל צְרָכָיו לֹא שָׂם עוֹד אֶת לִבּוֹ. וַיִּתְהַלֵּךְ הַבֵּן קְרוּעַ־בְּגָדִים וּבְלֵה נַעֲלַיִם כָּל יְמֵי הַקַּיִץ וְכָל יְמֵי הַסְּתָו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ יְמֵי הַחֹרֶף, וְלֹא יָכְלוּ מַכָּרֵי הֶעָשִׁיר לִרְאוֹת בֶּעֱנוּת הַבָּחוּר. וַיָּבֹא אֶחָד מִמְיֻדָּעָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר אֵלָיו לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, כִּי יָשׁוּב לְרַחֵם אֶת בְּנוֹ, וַיּוֹכַח אֶת הָאָב הָעוֹזֵב אֶת בְּנוֹ לִסְבֹּל קוֹר וּלְהִתְבַּזּוֹת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב לְעָשִׁיר כָּמוֹהוּ לָתֵת אֲפִילוּ לְעָנִי מִי־שֶׁהוּא אַדֶּרֶת וְזוּג נַעֲלָיִם. וַיַעַן הֶעָשִׁיר אֶת מוֹכִיחוֹ וַיֹּאמַר: הַאֻמְנָם לְקַמְצָן תַּחְשְׁבֵנִי? הַמְעַט אֲנִי מְפַזֵּר לְהַלְבִּישׁ עֲנִיִּים עֲרֻמִּים, אוֹ חָס אֲנִי עַל כַּסְפִּי בִּשְׁבִיל בְּנֵי בֵיתִי וַאֲפִילוּ לְמַעַן בְּנִי הַסּוֹרֵר? וּבְדַבְּרוֹ תְּפָשָׂהוּ בְיָדוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל אַחַד הַחֲדָרִים וַיַּרְאֵהוּ אֶת הָאַדָּרוֹת הַיָּפוֹת וְהַבְּגָדִים הַטּוֹבִים וְהַנַּעֲלַיִם עִם הָעַרְדַּלַּיִם, הַמוּכָנִים לְמַעַן בְּנוֹ הַפָּרוּעַ, וַיֹּאמַר: עַד שֶׁאַתָּה מוֹכִיחַ אוֹתִי, לֵךְ דַּבֵּר עַל לֵב בְּנִי, כִּי יַעֲזֹב אֶת דַרְכּוֹ הָרָעָה אֵלַי וְרִחַמְתִּיו, וְלֹא יוֹסִיף לִסְבֹּל קוֹר וּבִזָּיוֹן.

לח. רַחֲמֵי אָב

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָיָה לְאָב עָשִׁיר אֶחָד וְיִסַּר אוֹתוֹ אָבִיו וְלֹא יִשְׁמַע אֵלָיו. וַיְגָרְשֵּׁהוּ אָבִיו מִבֵּיתוֹ, וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר מִדֶּחִי אֶל דֶחִי, וַיִּרְעַב וַיִּצְמָא וְלֹא הָיָה לוֹ מַחֲסֶה וּמָקוֹם לָלוּן. וַיְהִי כִּי גָדְלָה מְצוּקַת הַנַּעַר וַיִּוָּעַץ לְהָסִיר כָּלָה מִפָּנָיו אֶת מַסְוֵה הַבּוּשָׁה, לְהֵעָשׂוֹת כְּאֶחָד מִבְּנֵי הָעֲנִיִּים וּלְהַתְחִיל לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים. וַיַּחֲשֹׁב הַנַּעַר מַחֲשָׁבוֹת, אָנָה יָסוּר בָּרִאשׁוֹנָה. וַיְהִי כִּי יָדַע הַבֵּן, אֲשֶׁר לְכָל דְּבַר צְדָקָה וּנְדָבָה בָּאִים אַנְשֵׁי הָעִיר וְגַם כָּל עָנִי פוֹשֵׁט יַד רִאשׁוֹנָה אֶל אָבִיו, יַעַן כִּי נָדִיב הוּא וְעוֹשֵׂה חָסֶד, וַיֵּלֶךְ גַּם הוּא בְּרֵאשִׁית צֵאתוֹ וַיָּסַר אֶל בֵּית אָבִיו. וַיְהִי בִּרְאוֹת אוֹתוֹ אָבִיו וַיִּמָּלֵא כַעַס וְחֵמָה וַיַּחֲטֹף אֶת מַקְלוֹ וַיָּרָץ לִקְרַאת בְּנוֹ לְהַכּוֹתוֹ. וְאוּלָם הַבֵּן לֹא בָרַח, רַק עָמַד וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו: בִּי אָבִי, שְׁמַע נָא דְבָרַי וְאַחֲרֵי כֵן תַּעֲשֶׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: אִם אָמְנָם חָטָאתִי וְעָוִיתִי נֶגְדְּךָ מְאֹד, עַד כִּי אֵינֶנִי שֹׁוֶה עוֹד בְּאַהֲבָתְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ – אֲבָל בַּמֶּה גָּרוּעַ אֲנִי מֵעָנִי פָשּׁוּט מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים? הֲלֹא אַתָּה אָב לְכָל עָנִי וּקְשֵׁה־יוֹם, מִבְּלִי חֲקֹר וּמִבְּלִי שְׁאֹל עַל מַעֲשָׂיו!

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רַךְ לֵב הָאָב וַיֵבְךְּ וְגַם הַבֵּן בָּכָה. אָז הִשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶם וַיַּעֲזֹב הַבֵּן אֶת דַּרְכּוֹ הָרָעָה לְמִן הַיּוֹם הַהוּא.

לט. רוֹפֵא מֻבְהָק

לֶעָשִׁיר אֶחָד הָיָה בֵּן מְפֻנָּק וַיָּחַל הַבֵּן מַחֲלַת הַקֵּבָה יָמִים רַבִּים. וַיִּוָּעַץ הָאָב וַיַּזְמֵן רוֹפֵא מֻמְחֶה לִבְנוֹ. וַיַּרְגַּע הָרוֹפֵא אֶת רוּחַ הַהוֹרִים וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי בְמֶשֶׁך שְׁנֵי חֳדָשִׁים יֵרָפֵא בְנָם, וְלֹא יִוָּדַע עוֹד כִּי הָיָה חוֹלֶה מִיָּמָיו.

וְאוּלָם לֹא כַאֲשֶׁר אָמַר הָרוֹפֵא כֵּן הָיָה, כִּי עָבְרוּ חֳדָשִׁים רַבִּים וּמַצַּב הַחוֹלֶה לֹא הוּטַב. וַיֹּאמְרוּ מַכִּירָיו וּמְיֻדָּעָיו לַאֲבִי הַנָּעַר: עַד מָתַי אַתָּה מַחֲזִיק בָּרוֹפֵא הַזֶּה אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ? הֲלֹא תִרְאֶה כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְרַפֵּא אֶת בְּנֶךָ.

אַךְ הָאָב, אֲשֶׁר יָדַע אֶת נֶפֶשׁ בְּנוֹ, עָנָה אֶת שׁוֹאֲלָיו לֵאמֹר: הָרוֹפֵא אָמְנָם רוֹפֵא מֻבְהָק וּמֻמְחֶה גָּדוֹל, רַק בְּנִי אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לַעֲצוֹתָיו וְאֵינֶנּוּ שָׂם לֵב גַּם לְתַחֲנוּנַי לִשְׁמֹר אֶת סֵדֶר־הָאֲכִילָה, אֲשֶׁר קָבַע לוֹ הָרוֹפֵא. וְאָמְנָם רַבָּה הִיא חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלַת בְּנִי בִּתְנָאִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה. וּבָזֶה אֲנִי מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, כִּי רַק בַּעֲמָלוֹ בְּנִי עוֹדֶנוּ חַי כַּיּוֹם.

מ. הָרַב וְתַלְמִידוֹ

לְרַב אֶחָד הָיָה תַלְמִיד טוֹב בַּעַל כִּשְׁרוֹן. בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הִתְחִיל תַּלְמִיד זֶה לְהִתְעַצֵּל בְּלִמּוּדוֹ, כִּי נָטָה לִבּוֹ אַחֲרֵי שַׁעֲשׁוּעִים. וַיְהִי בַּיוֹם הַחֲמִישִׁי לַשָּׁבוּעַ, יוֹם הַבְּחִינָה, וַיִּבְחָנֵהוּ רַבּוֹ, וְהִנֵּה לֹא יָדַע דָּבָר מִכָּל הַשִּׁעוּר שֶׁל הַשָּׁבוּעַ. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָרַב, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּבֵּט וַיַּרְא וְהִנֵּה תַלְמִידוֹ זֶה מִתְעַסֵּק בְּמִשְׂחָק וּבְצַעֲצוּעַ מִתַּחַת דַּף הַשֻּׁלְחָן. וַיִּקְצֹף הָרַב מְאֹד וַיִּקְרָא לַתַּלְמִיד לָצֵאת וְלַעֲמֹד בַּפִּנָּה.

הַתַּלְמִיד יָצָא אֶל הַפִּנָּה נִכְלָם וּבוֹכֶה. וַיַּחְמֹל הָרַב עָלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר: הַמְעַט לְךָ, כִּי כָל הַשָּׁבוּעַ רִמִּיתָנִי, וְהִנֵּה גַּם בְּיוֹם הַבְּחִינָה הוֹסַפְתָּ לְהִתְעַסֵּק בַּהֲבָלִים, אֲשֶׁר בָּהֶם בִּלִּיתָ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. עַתָּה הִנְנִי לִסְלֹחַ לְךָ הַפַּעַם, רַק בִּתְנַאי זֶה, כִּי אֶת הַבּוּשָׁה, שֶׁאַתָּה חָשׁ עַכְשָׁו, תָּחוּשׁ מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה תָּמִיד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ וְלֹא בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. אִם יַעֲלֶה עַל לְבָבְךָ פַּחַד־הָעֹנֶשׁ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהָיָה לִמּוּדְךָ נָכוֹן וְשָׁגוּר בְּפִיךָ מֵרֵאשִׁית הַשָׁבוּעַ, וְלֹא תֵעָנֵשׁ וְלֹא תִפְחַד בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי עוֹד.

מא. הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה

יֶלֶד בֶּן־עֲשִׁירִים הִצְטַנֵּן וַיָּחַל. וַיִּקָּרֵא אֵלָיו רוֹפֵא לְרַפְּאֵהוּ. וַיַּרְא הָרוֹפֵא, כִּי הַיֶּלֶד מְעֻנָּג וּמְפֻנָּק וְיָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי הָרְפוּאוֹת וְהָרוֹפֵא, וְעַתָּה פֶּן יִצְעַק הַיֶּלֶד אֶל אָבִיו וְהֵנִיא אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וַיִּרְמֹז הָרוֹפֵא לָאָב וַיַּעֲזֹב אֶת הֶחָדֶר. וְהָרוֹפֵא נִגַּשׁ וַיִּבְדֹּק אֶת הַחוֹלֶה וַיְמַשְׁשֵׁהוּ וַיַּצֵּג עֲלוּקוֹת לַחוֹלֶה מִתַּחַת לְצַוָּארוֹ, וַיִּתֵּן עַל צַלְעוֹתָיו קַרְנֵי־אוּמָן. וְהַיֶּלֶד סוֹבֵל כְּאֵב, בּוֹכֶה בַלָּאט וְיָרֵא לְהָרִים קוֹלוֹ מִפְּנֵי הָרוֹפֵא הַזּוֹעֵם, אֲשֶׁר רַק הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר אִתּוֹ בֶחָדֶר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הָרוֹפֵא אֶת מְלַאכְתּוֹ וַיָּבֹא הָאָב הַחַדְרָה. וְכִרְאוֹת הַיֶּלֶד אֶת אָבִיו הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָזְנָיו וּלְהִתְאוֹנֵן עַל הָרוֹפֵא, אֲשֶׁר גָּרַם לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים בַּעֲלוּקוֹתָיו וּבְקַרְנֵי הָאוּמָן. לְמַעַן פַיֵּס אֶת יַלְּדוֹ, הֶעֱמִיד הָאָב פָּנִים זְעוּמוֹת כְּלַפֵּי הָרוֹפֵא, וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: לָמָּה גָרַמְתָּ כָּל כַּךְ הַרְבֵּה צַעַר לִבְנִי? וַיִּפְתַּח הָרוֹפֵא אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר וַיֵּצֵא וְהָאָב אַחֲרָיו. וַיַּחֲשֹׁב הַיֶּלֶד, כִּי הָאָב יִתֵּן נִקְמָתוֹ בָּרוֹפֵא בְּעַד הַצַּעַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר צֵעֲרָהוּ, וַיִּתְרוֹמֵם מֵעַל מִטָּתוֹ אֶל הָאֶשְּׁנָב הַקָּטֹן הַפּוֹנֶה אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי לְהַבִּיט מַה יַעֲשֶׂה אָבִיו לָרוֹפֵא. וּמָה הִשְׁתּוֹמֵם הַיֶּלֶד לִרְאוֹת אֶת אָבִיו שׁוֹקֵל כֶּסֶף עַל יַד הָרוֹפֵא, מֵשִׁיב לוֹ תוֹדָה וּמְבָרְכֵהוּ. וַיִּתֵּן הַנַּעַר קוֹלוֹ בִּבְכִי, וּבְשׁוּב אָבִיו אֵלָיו מֵאֵן עוֹד לְהִתְפַּיֵּס. לַשָּׁוְא הִסְבִּיר לוֹ אָבִיו, כִּי כָל מַה שֶׁעָשָׂה לוֹ הָרוֹפֵא רַק לְטוֹבָתוֹ עָשָׂה. קָצְרָה בִּינַת הַיֶּלֶד לְהָבִין, לָמָּה קָרָא אָבִיו, הָאוֹהֲבוֹ כָּל כַּךְ, אֶת הָרוֹפֵא וּלְהַכְאִיבוֹ וּלְצָעֵר אוֹתוֹ.

מב. בֵּן מְשֻׁלָּח וְשׁוֹבָב

לְפַרְנַס הָעִיר הָיָה בֵּן צָעִיר, נַעַר הוֹלֵךְ אֶל הֶ“חָדֶר”. וַיְהִי הַנַּעַר בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת נִפְלָאִים, אֲבָל שׁוֹבָב וּפָרוּעַ מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הַמְעַט כִּי הִתְפַּנֵּק וְזָלַל וְסָבָא בְּבֵית הוֹרָיו, כִּי גַם בְּעָבְרוֹ בַחוּצוֹת הָיָה חוֹטֵף מֵהָרוֹכְלוֹת וְנוֹשְׂאוֹת־הַסַּלִים מִמַּאֲכָל עַד צַעֲצוּעַ – וּבוֹרֵחַ, וַיְהִי הַנַּעַר לְמִפְגָּע לַכֹּל. וַיִּתְעַצְּבוּ אָבִיו וְאִמוֹ וְלֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת לְמַעַן רַפֵּא אֶת מְשׁוּבַת בְּנָם. וַיִוָּעֵץ הָאָב עִם מְחַנְּכִים חֲכָמִים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, כִּי בִגְעָרָה וּבְעֹנֶשׁ לֹא יִוָּסֵר הַנַּעַר, רַק בְּנַחַת וּבְכָבוֹד. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר מֵהָאָב יָמִים רַבִּים, עַד אֲשֶׁר בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, וַיָּחֶל לְדַבֵּר טוֹבוֹת אֶל בְּנוֹ וַיְּהַלְלֵהוּ אֶל פָּנָיו וַיִּשְׂכֹּר לְמַעֲנוֹ אֶת הַנִּכְבָּד שֶׁבְּמוֹרֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בְּכָל הַסְּבִיבָה, לְלַמְּדֵהוּ תוֹרָה וְחָכְמָה. וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל בְּנוֹ: “לְנַעַר מְצֻיָּן כָּמוֹךָ נָאֶה מוֹרֶה מְצֻיָּן. וְאַתָּה לֹא כְּכָל הַתַּלְמִידִים תִּהְיֶה הֲלִיכָתְךָ לְבֵית־הַסֵּפֶר, כִּי הֲלֹא תַלְמִיד חָכָם אַתָּה. לֹא יָפֶה לְמַעַנְךָ לָלֶכֶת יְחִידִי. כָּל נִכְבָּד וּנְשׂוּא־פָנִים, כְּמוֹ הָרַב, לְמָשָׁל, אֵינוֹ הוֹלֵךְ יְחִידִי, כִּי אִם בְּלִוְיַת אַנְשֵׁי כָבוֹד. אַף אַתָּה כָּכָה, בְּנִי!”

וַיִּגְבַּה לֵב הַנַּעַר וַיָּחֶל לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לְמִן הַיּוֹם הַהוּא, וְגַאֲוָה דָבְקָה בּוֹ וַיֵּבוֹשׁ מִמַּעֲשֵׂי שׁוֹבְבוּתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הָיָה הוֹלֵךְ לָקַחַת תּוֹרָה בְּכָל יוֹם מִפִּי מוֹרוֹ וְאִתּוֹ שְׁנֵי אַבְרְכִים נִכְבָּדִים, הִתְנַהֵג בְּנִמּוּס וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ. מִקֵּץ יָמִים הָיָה הַנַּעַר לִמְצֻיָּן גַּם בַּתּוֹרָה גַּם בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

מג. הָרוֹפֵא וְהַנִּרְפָּאִים

אִישׁ עָשִׁיר בַּעַל אוֹצָרוֹת, מִיוֹשְׁבֵי הַכְּרַךְ, זָכַר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, קְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו, הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה, וַיֹּאמֶר לְהֵיטִיב לָהֶם, כִּי שָׁמַע, כִּי מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת שַׁלֶּטֶת בָּעִיר הַהִיא. וַיִּקְרָא לְרוֹפֵא הָגוּן מִן הַכְּרָךְ וַיִּשְקֹל עַל יָדוֹ שָׂכָר גָּדוֹל וַיִּשְְׁלָחֵהוּ אֶל בְּנֵי עִיר מוֹלַדְתּוֹ לְרַפֵּא אוֹתָם. וַיְהִי בְּבֹא הָרוֵפא הָעִירָה וַיָּחֶל לְבַקֵּר אֶת קְרוֹבֵי הֶעָשִׁיר. וַיְהִי בָהֶם אֲנָשִּׁים, אֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אֶת הָרוֹפֵא בְשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיְבָרְכוּהוּ, וַיֹּאמְרוּ, כִּי שַׁלֵּם יְשַׁלְמוּ לוֹ מִכַּסְפָּם, אִם רַק יְרַפֵּא אוֹתָם וִילַמְּדֵם אָרְחוֹת חַיִּים, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת. עֲלֵיהֶם שָׂמַח הָרוֹפֵא וַיֶּאֱהָבֵם וַיְבַקְּרֵם תָּמִיד, וְאוּלָם שִׁלּוּמִים לֹא קִבֵּל מִיָּדָם, כִּי אֶת שְׂכָרוֹ קִבֵּל מֵאֵת הֶעָשִׁיר. וּבֵין הַקְּרוֹבִים הָיוּ אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת הָרוֹפֵא בְּשִּׁוְיוֹן נָפֶשׁ, לֹא הִצִּיעוּ לָרוֹפֵא שִׁלּוּמִים, אַף לֹא הִבִּיעוּ לוֹ שִׂמְחָתָם. וְאוּלָם הָרוֹפֵא הֶחְלִיט לְבַקֵּר גַּם אוֹתָם וּלְרַפֵּא מַחֲלוֹתֵיהֶם לְעֵת הַצֹּרֶך. אַךְ הָיוּ בֵין הַקְּרוֹבִים כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָעֲגוּ לְטוֹבַת הֶעָשִׁיר וַיָּבוּזוּ לָרוֹפֵא וְלִרְפוּאוֹתָיו, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, כִּי אֵין לָהֶם כָּל צֹרֶךְ בְּמַרְפֵּא. לָאֵלֶּה לֹא שָׂם הָרוֹפֵא לִבּוֹ כְּלָל, וַיַּעַזְבֵם וְלֹא דָרַךְ עַל סַף בֵּיתָם.

וַיְהִי כִּי שָׁאֲלוּ אֶת הָרוֹפֵא, מַדּוּעַ יִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי מֵאֵת אֵלֶּה הַקְּרוֹבִים שֶׁל הֶעָשִׁיר, אֲשֶׁר בִּשְׁלִיחוּתוֹ בָא לְרַפְּאָם, הֲלֹא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ שִׁלּוּמִים אֵינֶנּוּ מְקַבֵּל מֵאֵת הַנִּרְפָּאִים בְּעַד בִּקּוּרָיו וְלָמָּה יִגָּרְעוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה? וַיַּעַן הָרוֹפֵא אֶת שׁוֹאֲלָיו וַיֹּאמַר: לְרַפֵּא אוּכַל רַק אֶת הַחוֹלִים הַנּוֹתְנִים אֵמוּן בִּרְפוּאָתִי, וּמְמַלְאִים אֶת פִּקּוּדָי, שֶׁאֲנִי מְצַוֵּם לְטוֹבָתָם; לָהֶם אֲנִי מֵבִיא תוֹעֶלֶת בִּיגִיעָתִי. אַךְ לָאֵלֶּה, הַמְמָאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי, לָהֶם לֹא אוֹעִיל מְאוּמָה בִּרְפוּאוֹתָי.

מד. גַּנָּב נוֹקֵשׁ

גַּנָּב חָתַר בֵּית עָשִׁיר גָדוֹל וְהוֹצִיא מִשָּׁם אַרְגָּז מָלֵא דִינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבִרְצוֹתוֹ לִבְרֹחַ עִם הַגְּנֵבָה, נוֹעַץ בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אֶל אֻרְווֹת סוּסָיו שֶׁל הֶעָשִּׁיר. וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח מִשָּׁם אַרְבָּעָה סוּסִים וַיַּאַסְרֵם בְּמִרְכֶּבֶת כְּבוֹדוֹ, וַיָּשֶׂם אֶת הָאַרְגָּז בַּמֶּרְכָּבָה וַיֵּחָפֵז לִבְרֹחַ אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ. וַיְהִי בְחָפְזוֹ בַדֶּרֶךְ וַיִּפְגַּע בּוֹ נַעַר אֶחָד חָכָם, שֶׁהָיָה לְפָנִים מְשָׁרֵת בְּבֵית הֶעָשִׁיר הַהוּא וּמִיַּד הִכִּיר אֶת הַסּוּסִים וְהַמֶּרְכָּבָה שֶׁל מִי הֵם, וַיָּשֶׂם אֶל לִבּוֹ לַהֲשִׁיבָם אֶל אֲדוֹנָיו. וַיְדַבֵּר אֶל הַגַּנָּב בְּמִרְמָה לֵאמֹר: הִנְנִי רוֹאֶה, כִּי עָשִׁיר אַתָּה וְאִישׁ מְכֻבָּד מְאֹד, וְאֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁתְּנַהֵג בְעַצְמְךָ אֶת הַסּוּסִים כְּאֶחָד מִפְּחוּתֵי הָעֶרֶךְ. עַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי, אִיעָצְךָ לְהַעֲלוֹת אוֹתִי עַל הַמֶּרְכָּבָה וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְמַנְהִיג אֶת הַסּוּסִים בְּעַד שָׂכָר. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַגַּנָּב, אֲבָל הִתְנָה עִמּוֹ, כִּי יִסַּע קַל מְהֵרָה, כַּאֲשֶׁר אָהֵב. הַנַּעַר לָקַח אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת בְּיָדָיו וַיִּדְפֹּק בַּסוּסִים וַיָרוּצוּ וַיָּטוּשׁוּ כְּחֵפֶץ הַגַּנָּב. וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ בַּלַיְלָה, בִּהְיוֹתָם בַּמָּלוֹן, וַיַּהֲפֹךְ הַנַּעַר אֶת פְּנֵי הַמֶרְכָּבָה אֶל דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר בָּאוּ בוֹ, וּבַבֹּקֶר אָסַר אֶת הַסּוּסִים וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ אֶל עִיר מְגוּרֵי בַעַל הַגְּנֵבָה.

הַגַּנָּב, אֲשֶׁר חָשַׁב, כּי נִתְרַחֵק מֶרְחָק גָדוֹל מִמְּקוֹם הַגְּנֵבָה, נִבְהַל פִּתְאֹם לִרְאוֹת, כִּי עוֹד הַפַּעַם הוּא נִמְצָא בַּחֲצַר הֶעָשִּׁיר וַאֲנָשִּׁים רַבִּים וְשּׁוֹטְרִים מְזֻיָּנִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ.

מה. הַנִּמְלָטִים

בְּלֵיל חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה בָּרַח אִישׁ וּשְנֵי בָנָיו מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַיְהִי בְּצֵאתָם לַמֶּרְחָב וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל בָּנָיו: עַתָּה, בָנַי, עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד. נֵחָלֵק אִישׁ אִישׁ בַדֶּרֶךְ לְבַדּוֹ, וְאִם יְרַחֲמֵנוּ ה' וְהִקְרָה לְפָנֵינוּ עֲגָלוֹת וְנוֹסְעִים, אֲשֶׁר יִתְרַצּוּ לְקַחְתֵּנוּ אִתָּם, אַל נָא נִשְׁאַל אוֹתָם אָנָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם, רַק דָּבָר אֶחָד שָׁאוֹל נִשְׁאַל: אִם אֵינָם נוֹסְעִים אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם נָנוּסָה; וּבְהֵחָפְזֵנוּ לְהִמָּלֵט, אַל נָא נִפֹּל שֵּׁנִית בָּרָעָה.

מו. הַנּוֹדְדִים

עֲיֵפִים וִיגֵעִים הָלְכוּ יְהוּדִי וּשְׁנֵי בָנָיו מֵהַכְּפָר אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִשָּׁם, יַעַן כִּי זְכוּת הַיְשִׁיבָה לֹא הָיְתָה לָהֶם. וַיֵּלְכוּ רַגְלִי וַיִּיעֲפוּ מְאֹד, וְהַיָּמִים יְמֵי גְשָׁמִים וְעַד הָעִיר הַקְּרוֹבָה מֶרְחָק גָּדוֹל וָרָב, וַיִּרְאוּ הַנּוֹדְדִים וְהִנֵּה עֲגָלָה נוֹסָעַת. וַיִּתְּנוּ לָעֶגְלוֹן אֶת אֲשֶׁר הָיָה בְיָדָם, כִּי יַעֲלֵם עַל עֶגְלָתוֹ. וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ, בְּרִדְתָּם מֵעַל הָעֲגָלָה לְרֶגַע – וְהָעֶגְלוֹן דָּפַק סוּסָיו, חָמַק עָבַר וְאֵינֶנּוּ. וַיֵּלְכוּ הָאֻמְלָלִים בְּמַר נַפְשָׁם הָלוֹךְ וּבָכֹה. וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל בָּנָיו לֵאמֹר: "דְּעוּ לָכֶם, בָּנַי, כִּי מֵעַתָּה לֹא טוֹב לֶכֶת כֻּלָּנוּ יָחַד. הִנֵּה כָל יִשְׁעֵנוּ וְחֶפְצֵנוּ, כִּי נִפְגּשׁ עַל דַּרְכֵּנוּ אַחַד הַנּוֹסְעִים, אוּלַי יַעֲשֶׂה חֶסֶד חִנָּם לְהוֹבִילֵנוּ אִתּוֹ – וּמִי זֶה יאֹבֶה לָקַחַת אֶת שְׁלָשְּׁתֵּנוּ יָחַד?

מז. חֲזָרַת הַקּוֹנֶה

שַׂר אֶחָד צִוָּה אֶת סוֹכְנוֹ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְלִקְנוֹת לְמַעֲנוֹ כְּלִי חֶמְדָה מְפֹאָר כְּתַבְנִית כְּלֵי הַיְקָר הָעַתִּיקִים. וַיְבַקֵּשׁ הַסּוֹכֵן וְלֹא מָצָא אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בִּלְתִּי אִם בְּבֵית־מִסְחָר אֶחָד. וּבַעַל בֵּית־הַמִּסְחָר שָׁמַע אֶת שֵׁם הַשַּׂר הֶעָשִׁיר הַמְבַקֵּשׁ לִקְנוֹת אֶת הַכֶּלִי, גַם יָדַע, כִּי לֹא יֻשַּׂג כָּמוֹהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּכָל הָעִיר, וַיֶּרֶב אֶת מְחִירוֹ פִּי שִׁבְעָה. וַיֹּאמֶר הַסּוֹכֵן, כִּי בֹּא יָבֹא אֵלָיו בְּיוֹם מָחָר. בֵּין כֹּה וָכֹה בָּא אִישׁ סַרְסוּר אֶל הַמּוֹכֵר וַיֹּאמַר: הִנְּךָ אוֹמֵר בִּלְבָבְךָ לְהִשְׂתַּכֵּר מָחָר כֶּסֶף רָב. דַּע, כִּי אֲנִי אוּכַל לִגְרֹם לְךָ הַפְסֵד, אִם לֹא תְְכַפֵּר אֶת פָּנָי: אֵלְכָה וְאַגִּידָה לְסוֹכֵן הַשַּׂר עַל־דְּבַר הַמִּגְרַעַת, הַנִּמְצָאָה בִּכְלִי חֶמְדָּתֶךָ. וַיִּגְעַר בּוֹ בַּעַל בֵּית־הַמִּסְחָר וַיֹּאמֶר: בְּרַח לְךָ, בֶּן־בּוּז! – וְלֹא שָׁעָה אֶל דְּבָרָיו. וַיֵּלֶךְ הַסַּרְסוּר וַיַּגֵּד לַסּוֹכֵן אֶת אֲשֶׁר חָשָׁב. וַיָּשֶׁת הַסּוֹכֵן עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת. אַךְ בְּזָכְרוֹ אֶת פְּקֻדַּת אֲדוֹנָיו, גָּמַר אֹמֶר וַיִּקֶן בַּמְּחִיר, אֲשֶׁר שָׁת עָלָיו הַמּוֹכֵר וְלֹא שָׂם לִבּוֹ לְדִבְרֵי הַסַּרְסוּר. וַיָּשָב הַסּוֹכֵן אֶל עִירוֹ וַיָּבֵא לַשַּׂר אֶת כְּלִי הַיְקָר אוּלָם בֵּין כֹּה וָכֹה נִחַם הַשַּׂר עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלֹא חָפֵץ עוֹד בְּמִקָּחוֹ, כִּי קָנָה תַּחְתָּיו חֵפֶץ אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ. וַיָּשָׁב הַסּוֹכֵן וַיִּסַּע לְהַחֲזִיר לַמּוֹכֵר אֶת מִקְנָתוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי מָצָא מִגְרַעַת בַּכְּלִי הַזֶּה וְעַל כֵּן הָשֵׁב יְשִּׁיבֶנוּ לוֹ.

– שָׁגִיתָ – אָמַר בַּעַל בֵּית־הַמִּסְחָר – יָדַעְתִּי, כִּי עַל דְּבַר הַמִּגְרַעַת שָׁמַעְתָּ כְּבָר מִפִּי הַסַּרְסוּר, וְלַמְרוֹת דַּעְתְּךָ זֹאת קָנִיתָ אֶת הַחֵפֶץ בִּרְצוֹן לִבֶּךָ עַל כֵּן לֹא אֶשְמַע לְךָ עַתָּה, בְּאָמְרְךָ לַחֲזֹר מִקְּנִיָּתֶךָ.

מח. קוֹנֵה הֶחָצֵר

אִישׁ אֶחָד מָכַר לַחֲבֵרוֹ אֶת חֲצֵרוֹ. וּבֶחָצֵר בִּנְיָנִים טוֹבִים וְגַם בִּנְיָנִים רְעוּעִים, וְאוּלָם בֶּחָצֵר הָיוּ מֻנָּחִים עֵצִים רַבִּים, קוֹרוֹת וּנְסָרִים, אֲשֶׁר שָׁוְיָם בְּיַחַד יַעֲלֶה, כִּסְכוּם הַכֶּסֶף הָרַב, הַדָּרוּשׁ לְתִקּוּן הַבִּנְיָנִים הָרְעוּעִים. הַקּוֹנֶה עָבַר בֶּחָצֵר לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל הַבָּתִּים, אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים, כִּי הָיוּ מְסֻיָּדִים מִחוּץ בַּסִּיד. וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הָעֵצִים אֲשֶׁר בֶּחָצֵר, שָׂמַח מְאֹד, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: עֲצֵי הַבִּנְיָה הָאֵלֶּה נִתָּנִים לוֹ נוֹסָפוֹת עַל מִקְנָתוֹ. וְאָמְנָם, כֵּן הִגִּיד לוֹ הַמּוֹכֵר בְּמוֹ פִיו, כִּי הָעֵצִים הָאֵלֶּה לְקוֹנֵה־הֶחָצֵר הֵמָּה.

אַךְ כַּאֲשֶׁר הָלַךְ הַקּוֹנֶה לָתוּר אֶת כָּל חַדְרֵי הַבָּתִּים אֲשֶׁר בֵּחָצֵר, רָאָה וְהִנֵּה בִנְיָנִים רַבִּים נוֹטִים לִנְפֹּל, וַתְּהִי בְּעֵינָיו הַקְּנִיָּה כְּמִקַּח־טָעוּת וַיִּתְעַצֵּב בְּלִבּוֹ. אָז זָכַר אֶת הָעֵצִים הָרַבִּים הַמֻּנָּחִים בֶּחָצֵר, אֲשֶׁר אָמְנָם טוֹבִים יִהְיוּ לְתַקֵּן בָּהֶם אֶת הַבִּנְיָנִים וַיִּנָחֶם כִּמְעָט. אוּלָם בְּכָל זֹאת חָרָה לוֹ עַתָּה מְאֹד בִּגְלַל הָעֵצִים, אֲשֶׁר עַד הַיּוֹם חָשׁוֹב חֲשָׁבָם כְּנוֹסָפוֹת עַל מִקָּחוֹ וַיִּשְּׂמַח בָּהֶם, – וְהִנֵּה נִדְמָה לוֹ, כִּי פִתְאֹם גְּזָלָם אִישׁ מִמֶּנּוּ. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם סַר וְזָעֵף, וַיִּפְגְּשֵּׁהוּ הַמּוֹכֵר וַיַּרְא אֶת פָּנָיו הַזּוֹעַפִים וַיֵּדַע אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

– “לֹא יָדַעְתִּי, מַדּוּעַ תִּתְעַצֵּב? אֵיזֶה רוּחַ עָבַר עָלֶיךָ לְחָשְׁבֵנִי לִמְוַתֵּר טוֹב עַיִן, כִּי נָתוֹן אֶתֵּן לְךָ בְּמַתָּנָה עֵצִים לְבִנְיָן הָעוֹלִים בִּמְחִיר רָב כָּזֶה? חָשְּׁבֵנִי נָא אַךְ לְאִישׁ אֱמוּנִים, אֲשֶׁר לֹא חָפֵץ לְרַמּוֹת אוֹתְךָ, וַיָּכֶן לְךָ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לְבֶדֶק הַבִּנְיָנִים הָרְעוּעִים”.

מט. כְּבוֹד הַלּוּלָב

לֹא יַד כָּל אִישׁ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת אֶתְרוֹג לְחַג הַסֻּכּוֹת, כִּי דָּמָיו⁷ מְרֻבִּים. עַל־פִּי רֹב יוֹצֵא כָּל אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים, הַנִּקְנִים מִשֶׁל צִבּוּר, וְשֶּׁנִּמְצָאִים לִנְטִילָה בְּיַד הַשַּׁמָּשׁ שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְאוּלָם הֶעָשִׁיר שֶׁבָּעֵדָה קוֹנֶה לוֹ אֶתְרוֹג מְיֻחָד לְמַעֲנוֹ וּמְזַכֶּה בוֹ אֶת הָרַב, וְהֵמָּה מְחַלְּקִים אֶת הַנַּעֲנוּעִים בֵּינֵיהֶם בִּשְּׁעַת הַהַלֵּל. בָּאֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת מַבִּיטִים בְּיִרְאַת־הַכָּבוֹד וְלִפְעָמִים בְּקִנְאָה, עַל בַּעֲלֵי הַכֶּסֶף, הַזּוֹכִים לְכָבוֹד כָּזֶה, לְהִשְׁתַּתֵּף בַּנַּעֲנוּעִים יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וּלְהַקִּיף עִם הַחַזָּן אֶת הַבִּימָה בִּשְּעַת אֲמִירַת “הוֹשַּׁעֲנוֹת”.

וּבוּר־גַּס אֶחָד, אֲשֶׁר נִתְעַשֵּׁר מִקַּבְּלָנוּת בְּמֶשֶךְ זְמַן הַמִּלְחָמָה, הִתְאַוָּה תַּאֲוַת־כָּבוֹד גַּם הוּא. וַיִּקְרָא לְשַּׁמַּשׁ בֵּית־הַכְּנֶסֶת וַיִּתֵּן עַל יָדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶקֶל וַיֹּאמֶר לוֹ: “לֵךְ וְקָנִיתָ לִי אֶתְרֹג מְהֻדָּר עִם לוּלָב וּבֹא אֵלַי וְלַמְּדֵנִי סֵדֶר הַנַּעֲנוּעִים, לְמַעַן אוּכַל גַּם אֲנִי לְנַעֲנֵעַ כְּמוֹ רַבִּי יְרֻחָם הַכֹּהֵן, הָעוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי מִיָמִין לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ”.

וַיִּשְּׁמַע הַשַׁמָּשׁ לְדִבְרֵי מְצַוֵּהוּ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר אָמָר. וְהָיָה מִדֵּי עֶרֶב וּבָא הַשַּׁמָּשׁ אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר וְנִסְגַּר עִמּוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר וְלִמְּדָהוּ לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹרִיד, לְטַלְטֵל וּלְנַעֲנֵעַ אֶת הַלוּלָב לְכָל הָרוּחוֹת. כָּכָה יַעֲשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ וָחֵצִי, עַד כִּי לָמַד הַבּוּר סֵדֶר־הַנַּעֲנוּעִים עַל בָּרְיוֹ. וְאוּלָם הֶעָשִׁיר וְגַם מְלַמְּדֵהוּ שְנֵיהֶם חָסוּ עַל הָאֶתְרֹג וְהַלּוּלָב, שֶׁצְּרִיכִים לְהִשָּׁאֵר בְּנִקְיוֹנָם וּבְרַעֲנַנוּתָם עַד הֶחָג. וְעַל כֵּן עָשׂוּ אֶת תַּרְגִּילֵי הַנַּעֲנוּעִים בְּמַקֵּל וּבְתַפּוּחַ, תַּחַת לוּלָב וְאֶתְרֹג. וְלֹא עָלָה כְלָל עַל לֵב הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁמָּא יֵצֵא מִכְשׁוֹל מִתַּרְגִּיל כָּזֶה.

וַיְהִי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחַג הַסֻּכּוֹת, בִּשְׁעַת נְטִילַת לוּלָב, וְהֶעָשִׁיר הַבּוּר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ בְּפִנַּת הַמִּזְרָח, מוֹצִיא אֶת הָאֶתְרֹג מִקֻּפְסַת הַכֶּסֶף הַיְקָרָה, נוֹטֵל אֶת הַלּוּלָב בְּיָדוֹ וּמַתְחִיל לְנַעֲנֵעַ. פִּתְאֹם, וְהִנֵּה צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי כָּל בָּאֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת…

– מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?

הֶעָשִׁיר־הַבּוּר אָחַז אֶת הַלּוּלָב עִם הַתְּיוֹמֶת⁸ לְמָטָּה! וְהוּא לֹא הֵבִין מִפְּנֵי מַה צּוֹחֲקִים עָלָיו הַמִתְפַּלְלִים, רַק לְפֶלֶא וּלְתִמָּהוֹן הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו: אוֹתָה הַמִּצְוָה הַיְקָרָה, שֶׁעֲשִׁירִים מְבַזְבְּזִים עָלֶיהָ כָּל כַּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף – מַדּוּעַ לָאֶחָד הִיא נוֹתֶנֶת כָּבוֹד וְלַשֵׁנִי – בִּזָּיוֹן?

נ. רְפוּאַת הָעִוֵּר וְהַחֵרֵשׁ

לְבַעַל־בַּיִת אָמִיד⁹ אֶחָד הָיוּ שְׁתֵּי בָנוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ כְבָר לְפִרְקָן¹⁰. אַךְ לֹא נִמְצְאוּ עֲלֵיהֶן קוֹפְצִים¹¹, וְהַשַּׁדְכָנִים לֹא בָאוּ לִדְפֹּק עַל דַּלְתֵי בֵּית הוֹרֵיהֶן. וְזֶה הַדָּבָר: אַחַת מֵהֶן הַבְּכִירָה, הָיְתָה רָעַת־הַמַּרְאֶה מְאֹד, מְכֹעֶרֶת שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ; וְהַשֵּׁנִית, הִיא הַצְּעִירָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה יְפַת מַרְאֶה, הָיְתָה יְדוּעָה בָּעִיר לְאֵשֶׁת מְדָנִים, רָעַת־לֵב פּוֹשֶׁקֶת שְׂפָתַיִם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּמְחִיצָתָהּ, מִפְּנֵי קְטָטוֹתֶיהָ וְצַעֲקוֹתֶיהָ הַתְּדִירוֹת. וַיְהִי כִּי עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַבָּנוֹת בָּגְרוּ מְאֹד וַיְבַקֵּשׁ אֲבִיהֶן שַׁדְכָן חָרוּץ וַיֶּרֶב לוֹ שָׂכָר וַיִּמְצָא עֵצָה. וְהִנֵּה נִמְצְאוּ בְיוֹם אֶחָד שְּׁנֵי חֲתָנִים לִשְׁתֵּי הַכַּלּוֹת הָאֲחָיוֹת, שְׁנֵיהֶם יְהוּדִים כְּשֵׁרִים בְּנֵי מִשְׁפָּחוֹת מְהֻגָּנוֹת, אֶלָא שֶׁהָיוּ לָהֶם קְצַת חֶסְרוֹנוֹת, שֶׁדַּוְקָא בִּמְקוֹם זֶה נֶחְשְׁבוּ לְמַעֲלוֹת: הָאֶחָד, הֶחָתָן הַמְיֻעָד לַבַּת הַבְּכִירָה, הָיָה בָּחוּר יָפֶה גָּבוֹהַּ, אֲבָל עִוֵּר, וְזֶה בֶּאֱמֶת טוֹב – שֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַפָּנִים הַמְגֹאָלוֹת וְהַמְכֹעָרוֹת שֶׁל כַּלָּתוֹ. וְהַשֵּׁנִי, הַמְיֻעָד לַבַּת הַצְּעִירָה, הָיָה בָּחוּר חָסֹן בַּעַל־קוֹמָה וְעֵינָיו בְּהִירוֹת, אֶלָּא שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ. חָתָן כָּזֶה טוֹב הָיָה לְמַעַן הַצְּעִירָה, שֶׁהָיְתָה מְקַשְׂקֶשֶׂת¹² כְּזוּג¹³ כָּל הַיּוֹם וְלֹא חְדָלה מֵהַמְטִיר קְלָלוֹת וְגִדּוּפִים עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל. תִּצְעַק לָהּ, תַּרְעִים – בְּחִירָהּ לֹאִ יִשְׁמַע וְלֹא יֵדָע.

שְּׁנֵי הַזִּוּוּגִים הָאֵלֶּה עָלוּ יָפֶה, וַיִּחְיוּ חַיִּים שְׁלֵוִים יָמִים רַבִּים וּבְמִשְׁלַח יְדֵיהֶם שֻׁלְּחָה בְרָכָה וְהַצְלָחָה.

בַּיָמִים הָהֵם וְרוֹפֵא גָדוֹל וּמְפֻרְסָם נָסַע לְמַסָּעָיו וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת, אֲשֶׁר חָיוּ בָהּ שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַצְּעִירוֹת. וַיְהִי כִּי הִתְעַכֵּב הָרוֹפֵא בָּעִיר, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו חוֹלִים מִכָּל הַסְּבִיבָה לְהִתְרַפֵּא. וְהַשְּמוּעָה פָּשְטָה לֵאמֹר: רוֹפֵא זֶה, אֵין דֻּגְמָתוֹ בָעוֹלָם, מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, מַמָּשׁ מְחַיֵּה מֵתִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו מִכָּל הָעֲבָרִים חוֹלֵי מַחֲלוֹת נוֹשָׁנוֹת וּמְסֻכָּנוֹת, גַם עִוְרִים, חֵרְשִׁים וְחִגְרִים וְכָל בַּעֲלֵי מֵחוּשׁ¹⁴ לְמִינֵיהֶם. וּשְׁנֵי הַיְבָמִים, הָעִוֵּר וְהַחֵרֵשׁ שֶּׁלָּנוּ, אֲשֶׁר כִּיסָם הָיָה מָלֵא, זָכְרוּ גַם הֵמָּה, כִּי הִגִּיעָה לָהֶם הַשָּׁעָה לְהִפָּטֵר מִמּוּמֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ גַם הֵם אֶל הָרוֹפֵא, וַיִּבְדְּקֵם וַיִּמְצָא, כִּי אֶפְשָׁר לְרַפֵּא אֶת שְׁנֵיהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה, יַעַן כִּי לֹא מִלֵּדָה זֶה עִוֵּר וְזֶה חֵרֵשׁ. וַיִּקְצְבוּ לָרוֹפֵא שָׂכָר בְּעַד רְפוּאָתָם, מַחֲצִית נָתְנוּ מֵרֹאשׁ וְהַמַּחֲצִית הַשֵּׁנִית תִּנָּתֵן לוֹ לְאַחַר הֵרָפְאָם.

בְּמֶשֶּׁךְ שְׁנֵי שַׁבוּעוֹת רִפֵּא הָרוֹפֵא אֶת שְׁנֵיהֶם, גַּם אֶת הָעִוֵּר, גַּם אֶת הַחֵרֵשׁ רְפוּאָה שְׁלֵמָה וַיָּשׁוּבוּ לְבָתֵיהֶם שְׂמֵחִים. וְאוּלָם אֲשֶׁר לֹא פִלְלוּ בָּא לָהֶם, כִּי לְמִן הַיּוֹם הַהוּא קָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם וְנַפְשָׁם מָרָה לָהֶם מְאֹד, עַד כִּי קָצוּ בְּחַיֵּיהֶם. כִּי אַךְ רָאֹה רָאָה הָעִוֵּר פְּנֵי אִשְׁתּוֹ הַמְכֹעֶרֶת אֲחָזַתְהוּ זְוָעָה; וְאַךְ שָׁמַע הַחֵרֵשׁ פִּתְאֹם צִלְצְלֵי קוֹל זוּגָתוֹ הַמְנַסֶּרֶת וְחוֹרֶקֶת וְרוֹעֶמֶת מִבְּלִי הֶרֶף, נִזְדַּעְזְעוּ עֲצָבָיו מְאֹד וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. אָז הָיָה בֵיתָם לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים: כָּל הַיּוֹם קוֹלוֹת, מְהוּמוֹת, קְלָלוֹת וְגִדּוּפִים, מַכּוֹת וּמַהֲלֻמוֹת מִרְבָּה לְהָכִיל.

וְהִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיהֶם פִּתְקַת־הוֹדָעָה מֵאֵת הָרוֹפֵא, כִּי הִגִּיעָה הַתּוֹר לְשִׁלּוּם הַמַּחֲצִית הַשֵּׁנִית שֶׁל הַשָּׂכָר. אָז זָכְרוּ שְׁנֵי הַיְבָמִים אֶת הָרָעָה, אֲשֶׁר הֵמִיט עֲלֵיהֶם הָרוֹפֵא, בְּרַפְּאוֹ אוֹתָם, כִּי הִטְרִידָם מֵחַיֵּיהֶם הַשְּׁלֵוִים וְהַנְּעִימִים וַיַּנְחִילֵם דַּאֲבוֹן־לֵב וּמַפַּח־נָפֶש וְלֹא חָפְצוּ לְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ בְעַד הַרְפוּאָה. וַיַּזְמִינֵם הָרוֹפֵא אֶל הַמִּשְׁפָּט. וַיִּשְׁמַע הַשּׁוֹפֵט אֶת טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי הַדִּין, וַיַּכֵּר כִּי בֶאֱמֶת אֻמְלָלִים מְאֹד הֵמָּה שְׁנֵי הַיְבָמִים, לְמִן הָעֵת אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ עַל יְדֵי הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה, וְכִי לֹא טוֹבָה עָשָׂה לָהֶם בִּרְפוּאָתוֹ, אֶלָּא רָעָה רַבָּה גָּרַם לָהֶם. וַיַּצַּע הַשּׁוֹפֵט לִפְנֵי הָרוֹפֵא לְהֵיטִיב אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, אִם רַק יוּכָל. “אֶפְשָּׁר מְאֹד – אָמַר הָרוֹפֵא – עַל נְקַלָּה אוּכַל לְהָשִׁיב לִשְׁנֵי הַיְבָמִים אֶת מוּמֵיהֶם כְּשְׁהָיוּ, אִם אַךְ רוֹצִים הֵמָּה בְּכַךְ, יָשׁוּבוּ וְהָיוּ זֶה עִוֵּר וְזֶה חֵרֵשׁ כְּבַתְחִלָּה”.

– רוֹצִים אַתֶּם בְּכַךְ? – שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט אֶת שְׁנֵי הַיְבָמִים.

לְמִשְּׁמַע הַדְּבָרִים עָבְרָה רְעָדָה בְגֵו בַּעֲלֵי־הַדִּין הַנִּתְבָּעִים וַיֹּאמֵרוּ: “יְהִי מָה! לָשׁוּב לְהִסְתַּמֵּא וּלְהִתְחָרֵשׁ לֹא נַחְפֹּץ, וְלוּ גַּם יֶחְשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדֵנוּ”.

– אִם כֵּן – אָמַר הַשּׁוֹפֵט – הֲלֹא מְרֻצִּים אַתֶּם בִּרְפוּאַתְכֶם – לְכוּ מִיָד וְשַׁלְּמוּ לָרוֹפֵא אֶת יֶתֶר שְׂכָרוֹ, כְּפִי הַתְּנָאי אֲשֶׁר הִתְנֵיתֶם.

נא. אַבְרָהָם הָרוֹכֵל

עָמוּס חֲבִילֹות סְחוֹרוֹת מִכָּל הַמִּינִים מַשָּא כָבֵד, הָיָה הוֹלֵךְ אַבְרָהָם הָרוֹכֵל שְׁחוֹחַ וְסוֹבֵב וּמַחֲזִיר מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה, וְהָיָה מוֹצֵא פַרְנָסָתוֹ בְּקשִׁי. אַךְ הָעִתִּים נִשְׁתַּנּוּ וּבְמִשְלַח־יָדוֹ שֶל אַבְרָהָם שֻׁלְּחָה בְרָכָה, וַיֶּאֱסֹף סְכוּם־כֶּסֶף הָגוּן וַיִּפְתַּח לוֹ חֲנוּת גְדוֹלָה בְּעִירוֹ וַיַּצְלַח וַיֶּעֱשַׁר מְאֹד וַיַּעֲסֹק בְּמִסְחָרִים שׁוֹנִים וַיַּרְוַח וַיִּמְצָא הוֹן רָב, וַיְהִי לְאַחַד הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. וַיִּזְכֹּר אַבְרָהָם בִּימֵי גְדֻּלָתוֹ אֶת יְמֵי עָנְיוֹ וּמְצוּקָתוֹ, וַתְּהִי יָדוֹ פְתוּחָה לְכָל מְבַקֵּשׁ מַתָּת וְלִבּוֹ מָלֵא רַחֲמִים לְכָל קְשֵה יוֹם. וַיַּעֲבֹד אֶת ה' מֵרֹב טוֹבָה, וַיִּקְבַּע יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לְחַג מִשְׁפָּחָה לְבֵיתוֹ. בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיָה מַרְבֶּה צְדָקָה וָחֶסֶד וּבָעֶרֶב עָשׂה יַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה; וּכְטוֹב לִבּוֹ בַּמִשְׁתֶּה, יִתְחַפֵּשׂ כְּרוֹכֵל וְשָׂם עָלָיו אֶת בְּגָדָיו הַיְשָׁנִים וְהֶעֱמִיס עָלָיו חֲבִילוֹת סְחוֹרוֹת מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר וְהָיָה מְטַיֵּל כָּכָה בְּאוּלָמוֹ הַגָּדוֹל לִפְנֵי צֶאֱצָאָיו וּמַכָּרָיו הַטּוֹבִים הַקְּרוּאִים אֶל שִׂמְחָתוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל מְבָרְכִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: רְאוּ נָא, כָּזֶה הָיָה לְפָנִים אַבְרָהָם הָרוֹכֵל – וְעַתָּה הוּא רַבִּי אַבְרָהָם הָאַדִּיר בָּאַדִּירִים.

אֲבָל הַגַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם. הִגִּיעוּ יָמִים וּמַצָּבוֹ הָאֵיתָן שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הֵחֵל לְהִתְמוֹטֵט. נְזָקִים וְהֶפְסֵדוֹת גְּדוֹלִים בָּאוּ עָלָיו תְּכוּפִים זֶה אַחַר זֶה בְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת. וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְיָרוֹד מִנְּכָסָיו. אֶפֶס מִצִּדְקָתוֹ וּמִמִּנְהָגָיו הַטּוֹבִים לֹא הִפִּיל דָּבָר. שַׁנֵּה לֹא שִׁנָּה הֲלִיכוֹתָיו וְגַם אֶת מִנְהַג־חַגּוֹ מִיָמִים יָמִימָה לֹא בִּטֵּל. וַיְהִי כִּי הִגִּיעוּ לוֹ יָמִים קָשִׁים מְאֹד, וַיַּחְלֵט בְּלִבּוֹ לָשׁוּב אֶל מִשְּלַח־יָדוֹ הָרִאשׁוֹן, לִהְיוֹת עוֹד הַפַּעַם לְרוֹכֵל מַחֲזִיר בַּכְּפָרִים וּבָעֲיָרוֹת. וַיְהִי בְּיוֹם חַג־הַמִּשְפָּחָה, אֲשֶׁר חָגַג כְּדַרְכּוֹ מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בֶּאֱמֹר לוֹ קְרוּאָיו: כָּזֶה הָיָה לְפָנִים אַבְרָהָם הָרוֹכֵל… שִׁסַּע אוֹתָם בִּדְבָרָיו וַיֹּאמַר: “אִמְרוּ, זֶה הוּא אַבְרָהָם הָרוֹכֵל כִּלְפָנִים כֵּן גַּם הַיּוֹם”.

נב. הַחֲצוֹצְרָה

שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה אַבְרֵךְ־מֶשִׁי¹⁵ אֶחָד סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, שֶׁפָּסַק מְזוֹנוֹת לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו אֲשֶׁר יוֹלִיד, לְמַעַן יֵשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כָּלוּ שְׁנוֹת־הָאֲרוּחָה, וְהָאַבְרֵךְ לֹא יָדַע כְּלוּם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. וַיַּעֲזֹב אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו הַקְּטַנִים וַיִּסַּע וַיַּעֲבֹר בֶּעָרִים לְבַקֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה, מִסְחָר אוֹ מִשְׁלַח־יָד כָּל שֶׁהוּא – וְלֹא נִזְדָּמֵן לוֹ. כֶּסֶף הַנְדוּנְיָה עוֹד הָיָה מֻשְׁלָשׁ מִלִּפְנֵי חֲתֻנָּתוֹ וְאַךְ חֵלֶק מִמֶּנּוּ נִתַּן עַל יָדוֹ, בְּצֵאתוֹ לְבַקֵּשׁ לוֹ מִשְׁלַח־יָד וַיְהִי אִתּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל, אֲשֶׁר חָפֵץ לְהַתְחִיל בָּהֶם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. וַיְהִי בָעֶרֶב וְהוּא מִתְהַלֵּךְ לוֹ בָעִיר, אֲשֶׁר סָר שָׁמָּה, וַיַּרְא וְהִנֵּה עַל הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל שָׁם אִישׁ מְהַלֵּךְ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרָה. מַבִּיט הָאַבְרֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה וְרוֹאֶה, כִּי הַשָּׁמַיִם מִפְּאַת דָּרוֹם הִתְאַדָּמוּ. כַּנִּרְאֶה, בְּעֵרָה בָּעִיר. וְהָאִישׁ עַל הַמִּגְדָּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, סָבוֹב וְתָקוֹעַ בַּחֲצוֹצְרָה. בָּעִיר נִשְׁמַע רַעַשׁ וְשָׁאוֹן, אַךְ הָאַבְרֵךְ לֹא יָסֵב עֵינָיו מֵהַמִּגְדָּל וּמֵהָאִישׁ הַסּוֹבֵב לְמַעְלָה וְהוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ מִבְּלִי־הֶרֶף. וְהָאִישׁ לֹא חָדַל לִתְקֹעַ, עַד אֲשֶר הִתְחִילָה הָאֵשׁ לָרֶדֶת וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְשָׁקוֹעַ, עַד כִּי שָׁקְעָה וְכָבְתָה לְגַמְרֵי וְהַשָּׁמַיִם הוּעֲמוּ כְּקֶדֶם. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָאַבְרֵךְ הַתָּמִים וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, כִּי אָכֵן לַחֲצוֹצְרָה הַזֹּאת סְגֻלָּה לְהַשְׂקִיעַ אֶת הָאֵשׁ בִּתְקִיעוֹתֶיהָ וּבִתְרוּעוֹתֶיהָ. וַיֹּאמַר: הִנֵּה הִמְצִיא לִי ה' סְחוֹרָה יְקָרָה, אֵלְכָה נָא וְקָנִיתִי אֶת הַחֲצוֹצְרָה הַזֹּאת. כַּאֳשֶׁר דִּבֵּר, כֵּן עָשָׂה, וַיִּקֶן אֶת הַחֲצוֹצְרָה מֵאֵת הָאִישׁ הַתּוֹקֵעַ, אֲשֶׁר עַל הַמִּגְדָּל. וַיָּשָׁב לְבֵיתוֹ שְׂבַע־רָצוֹן מִנְּסִיעָתוֹ, אַךְ לֹא הִגִּיד לְאִישׁ דָּבָר.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וּבְעִיר מְגוּרֵי הָאַבְרֵךְ קָרָה מִקְרֶה, כִּי אָחֲזָה אֵשׁ בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הָעִיר. מִהֵר הָאַבְרֵךְ וַיּוֹצֵא אֶת הַחֲצוֹצְרָה וַיָּחֶל לִתְקֹעַ. וְאוּלָם כָּל טִרְחָתוֹ הָיְתָה לַשָּׁוְא. שׁוּם עֶזְרָה לֹא בָאָה, הָאֵשׁ הָלְכָה וְגָבָרָה, וּכְמַחֲצִית הָעִיר עָלְתָה עַל הַמּוֹקֵד. חָזַר הָאַבְרֵךְ אֶל אוֹתָה הָעִיר, שֶׁשָּׁם קָנָה אֶת הַחֲצוֹצְרָה וְהִתְרָעֵם עַל הַמּוֹכֵר וְאָמַר לוֹ, כִּי חֲצוֹצַרְתּוֹ לֹא הוֹעִילָה לוֹ וְהַמִּקָּח מִקַּח־טָעוּת.

– שׁוֹטֶה! – אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: לַחֲצוֹצְרָה אֵין סְגֻלָּה כָזֹאת לְהַשְׁקִיעַ אֶת הָאֵשׁ, אֶלָּא לְעוֹרֵר אֶת הַמְכַבִּים, שֶׁיָּקוּמוּ בְּמִזְרְקֵיהֶם וּבְמַשְׁאַבֵּיהֶם וִימַהֲרוּ לְכַבּוֹת; וְאִם אֵין בְּעִירְךָ מְכַבִּים – מַה תּוֹעִיל הַחֲצוֹצְרָה הַמְעוֹרָרֶת?

נג. בַּעַל־חוֹב

בֶּן־עֲיָרָה אַחַת בָּא אֶל הַכְּרָךְ לְבַקֵּר אֶת קְרוֹבוֹ וּמַכִּירוֹ אֲשֶׁר שָׁם. וַיֵּלֶךְ בֶּן־הַכְּרָךְ עִמּוֹ וַיַּרְאֵהוּ אֶת בִּנְיְנֵי הָעִיר וְאַרְמְנוֹתֶיהָ, אֶת הַגַּנִּים וְהַפַּרְדְּסִים, וַיַּרְאֵהוּ גַּם אֶת בָּתֵּי הַסֹּהַר וְהַכְּלָאִים, אֲשֶׁר שָׁמָּה יִכָּלְאוּ הַפּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם, לְפִי מַדְרְגוֹתֵיהֶם, כָּל פּוֹשֵׁעַ לְפִי מַעֲלָלָיו, עַד אֲשֶׁר יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם. וַיַּרְא בֶּן־הָעֲיָרָה בֶּחָצֵר שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵּי־הַסֹּהַר אֲסִירִים מִתְהַלְּכִים לָהֶם חָפְשִׁים וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵיהֶם וְלֹא בִגְדֵי הַכֶּלֶא. וַיִּשְאַל אֶת חֲבֵרוֹ הַמְלַוֵּהוּ: בַּמֶּה נִשְׁתַּנּוּ אֵלֶּה מִשְׁאָר הָאֲסִירִים?

וַיַּעַן בֶּן־הַכְּרָךְ וַיֹּאמַר: דַּע לְךָ, כִּי אֵלֶּה הָאֲסִירִים, הַמִּתְהַלְּכִים לָהֶם פֹּה בֶּחָצֵר כִּבְנֵי־חוֹרִין, אֵינָם פּוֹשְׁעִים גְּמוּרִים. אֵלֶּה הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, אֲשֶׁר יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְלֹא הִשִּׁיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם לְנוֹשֵׁיהֶם. עַל כֵּן נִכְלְאוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יֵחָקְרוּ עִסְקֵיהֶם וְהַסִּבּוֹת, אֲשֶר גָּרְמוּ לִירִידָתָם; וְאִם יִמָּצֵא, כִּי לֹא בְזָדוֹן נִמְנְעוּ מִשַּׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם, וְכִי אֲנוּסִים הָיוּ, אָז יִפְטְרוּ אוֹתָם מִכָּל עֹנֶשׁ וְיֵצְאוּ זַכָּאִים וְיָשׁוּבוּ לְבָתֵּיהֶם. כִּי מַה יַּעֲשֶׂה סוֹחֵר יָשָׁר, אֲשֶׁר מָטָה יָדוֹ וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְשַׁלֵּם לְנוֹשָׁיו – הַאִם אֶת נִשְׁמָתוֹ יִתֵּן לָהֶם?

שָׁמַע בֶּן־הָעֲיָרָה וַיָּשֶׂם אֶת הַדָּבָר אֶל לִבּוֹ. וַיֵּלֶךְ מֵאֵת מַכִּירוֹ וַיָּסַר וַיָּבֹא אֶל אַחַת הָאַכְסַנְיוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת שֶׁבַּכְּרָךְ וַיְצַו לְהַגִּישׁ לְמַעֲנוֹ אֳרוּחָה טוֹבָה. מִהֲרוּ הַמְשָׁרְתִים וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו עֻגּוֹת־סֹלֶת, דָּגִים מְמֻלָּאִים, מָרָק, צָלִי וְלִפְתָּן; גַם פֵּרוֹת שׁוֹנִים וּבַקְבּוּקֵי יַיִּן הוּבְאוּ עַל פִּי דְרִישָׁתוֹ. חָשּׁוֹב חָשַׁב בַּעַל הַמָּלוֹן, כִּי אַחַד הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים סוֹעֵד אֶצְלוֹ סְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם. וַיְהִי כִּי כָלְתָה הַסְּעֻדָּה לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וַיָּבֵא הַמְשָׁרֵת לְפֵני הָאוֹרֵחַ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן וְהוּא סְכוּם גָּדוֹל מְאֹד. עָנָה בֶּן־הָעֲיָרָה וְאָמַר, כִּי אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְשַׁלֵּם סַךְ גָּדוֹל כָּזֶה, כִּי אֵינֶנּוּ עָשִׁיר כְּלָל.

– “וְאִם אֵינְךָ עָשִּׁיר, אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לְבַקֵּשּׁ לְמַעַנְךָ אֲרוּחַת־רוֹזְנִים כָּזֹאת?” הִרְעִימוּ עָלָיו הַמְשָׁרְתִים וּבַעַל־הַמָּלוֹן בְּרֹאשָׁם. מַהֵר נִקְרְאוּ שׁוֹטְרִים וְהָאוֹרֵחַ הוּבַל אֶל בֵּית־הַמִּשְׁפָּט, וּמִשָׁם הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַכֶּלֶא וַיּוֹשִׁיבוּהוּ עִם גַּנָּבִים, הַפּוֹשְׁעִים בְּזָדוֹן. וַיִּצְעַק הַנִּשְּׁפָּט וַיֹּאמַר: – בַּמֶּה אָשַׁמְתִּי, כִּי אֵין לִי לְשַׁלֵּם – הַאִם אֶת נִשְׁמָתִי אֶתֵּן לְבַעַל־הָאַכְסַנְיָה? הֲלֹא בַעֲלֵי הַחוֹבוֹת, אֲשֶׁר קָצְרָה יָדָם מִשַּׁלֵּם, אֵינָם נִדּוֹנִים כְּגַנָּבִים וּכְשׁוֹדְדִים?

– אֱמֶת דִּבַּרְתָּ – עָנוּ לוֹ הַשּׁוֹטְרִים, הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ – אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבַעֲלֵי חוֹבוֹת, אֲשֶׁר מִתְּחִלָּתָם לֹא עָלְתָה עַל לִבָּם מַחֲשֶּׁבֶת־פֶּשַׁע, רַק אָסוֹן קָרָה לָהֶם, כִּי נִתְדַּלְדְּלוּ מִפְּנֵי מִקְרִים וּפְגָעִים שׁוֹנִים. כָּאֵלֶּה רְאוּיִם לְחֶמְלָה. לֹא כֵן אַתָּה, כִּי עַל־מְנַת כָּךְ, עַל־מְנַת שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם סַרְתָּ אֶל הָאַכְסַנְיָה לֶאֱכֹל אֲרוּחָה שֶׁלֹּא לְפִי כִיסֶךָ.

נד. הֶעָשִׁיר וְשֻתָּפוֹ

עָשִׁיר אֶחָד נָתַן לְעַסְקָן סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף עַל־מְנָת לְהַנִּיחוֹ בְּעֵסֶק חָדָשׁ, שֶׁיְנַהֵל הָעַסְקָן, וּמִן הָרְוָחִים יִתְחַיֵּב לָתֵת לֶעָשִּׁיר בַּעַל־הַכֶּסֶף חֵלֶק הָגוּן. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיִּדְרשּׁ הֶעָשִׁיר מִיַּד הָעַסְקָן אֶת חֶלְקוֹ בָּרְוָחִים. וַיַּעֲנֵהוּ הָעַסְקָן, כִּי בָעֵסֶק הֶחָדָשׁ הַזֶּה לֹא הָיוּ רְוָחִים וְכִי עַד הַיּוֹם הָיוּ רַק הוֹצָאוֹת וְהֶפְסֵדוֹת. וַיַּזְמֵן הֶעָשִׁיר אֶת שֻׁתָּפוֹ לְדִין־תּוֹרָה. וַיֵּצֵא הַמִּשְׁפָט, כִּי יֵשׁ בְּרֵרָה בְּיַד הֶעָשִׁיר לִדְרשׁ בַּחֲזָרָה אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף, שֶׁהִשְׁקִיעַ בָּעֵסֶק, אוֹ, אִם יִרְצֶה, יַעֲשֶׂה כְּבַקָּשַׁת הָעַסְקָן: זֹאת אוֹמֶרֶת, יָנִיחַ עוֹד סְכוּם כֶּסֶף בַּמִּסְחָר שֶׁהִתְחִילוּ בּוֹ, וִיחַכֶּה לַמַּהֲלָךְ הֶחָדָשׁ שֶׁל הָעֵסֶק, שֶּׁיֵּשׁ לְקַוּוֹת, כִּי יִהְיֶה מֵעַכְשָׁו יוֹתֵר מֻצְלָח. וְלֹא חָפֵץ הֶעָשִׁיר לְהִשְתַּתֵּף יוֹתֵר עִם הָעַסְקָן וַיִּדְרשׁ מִמֶּנּוּ אֶת סְכוּמוֹ, אֲשֶׁר הִשְקִיעַ בָּעֵסֶק.

אָז יַגִּיד לוֹ שֻׁתָּפוֹ בְּלֵב נִשְּׁבָּר, כִּי לֹא רַק הָרְוָחִים יַחְסְרוּ מִפְּנֵי הַהֶפְסֵדוֹת, אֶלָּא גַּם עֶצֶם הַקֶּרֶן חָסֵר יוֹתֵר מִמַּחֲצִיתוֹ, וְאֵין בְּיָדוֹ לְהָשִּׁיב עַכְשָׁו לֶעָשִׁיר אֶת הַסַּךְ שֶׁהִשְקִיעַ בָּעֵסֶק.

וַיַּרְא הֶעָשִׁיר, כִּי בֵין כַּךְ וּבֵין כַּךְ כַּסְפּוֹ לֹא יוּשַׁב לוֹ עַתָּה, וְאִם יִתְעַלֵּם מִשֻּׁתָּפוֹ, אָז גַּם בֶּעָתִיד לֹא תִהְיֶה לוֹ עוֹד תִּקְוָה לְקַבֵּל אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ, וַיֵּאוֹת בְּעַל־כָּרְחוֹ לְהַצָּעַת שֻׁתָּפוֹ. וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ עוֹד הַפַּעַם סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. וְהַשֻּׁתָּף, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הָיָה אָדָם יָשָּׁר, נִהֵל אֶת הָעֵסֶק בִּזְהִירוּת, בִּשְׁקִידָה וּבְמֶרֶץ. וְהַפַּעם הַזֹּאת לֹא נִכְשַׁל עוֹד בְּמכְשׁוֹלִים הָרִאשׁוֹנִים וַיַּרְא בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ. וּמִקֵּץ יָמִים עָלָה בְיָדוֹ לְהָשִיב לֶעָשִׁיר, מִלְּבַד שְׁנֵי הַסְּכוּמִים, שֶׁהִשְקִיעַ בַמִּסְחָר, גַּם אֶת חֶלְקוֹ בִּרְוָחִים, שֶעָלוּ בְּכִפְלַיִם עַל הַקָּרֶן.

נה. הַסּוֹחֲרִים בָּאַכְסַנְיָה

סוֹחֵר אֶחָד עָשִיר נַסע בְּמֶרְכַּבְתּוֹ, הָרְתוּמָה לִשְּׁנֵי סוּסִים יָפִים בִּמְצִלּוֹת נְחשֶׁת מַשְּׁמִיעוֹת קוֹל, וְאִתּוֹ סְחוֹרָה רַבָּה חֲבוּשָׁה בְסַלִּים וּבְמִזְוְדוֹת־עוֹר, גַּם בְּמַחְצְלָאוֹת וּבְשַׂקֵּי בָד, וַיָּסַר אֶל הָאַכְסַנְיָה אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לָלוּן שָׁם, וַיַּעֲמֵד אֶת סוּסָיו עִם מֶרְכַּבְתּוֹ עִם כָּל חֲבִילוֹתָיו בָּאֻרְוָה וּבֶחָצֵר, וְהוּא וַאֲנָשָׁיו בָּאוּ הַבָּיְתָה. וַיַּעַשׂ לָהֶם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֲרוּחָה שְׁמֵנָה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם מִמֵּיטַב הַתַּבְשִׁילִים וְהַמַּאֲפֶה, וְהַסּוֹחֵר לֹא נָח אַף רֶגַע וְשָׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו הֶחָצֵרָה תָּמִיד לִרְאוֹת, אִם חֲבִילוֹתָיו, מֶרְכַּבְתּוֹ וְסוּסָיו עוֹמְדִים בְּשָׁלוֹם עַל מְקוֹמָם. וְכִמְעַט הֵאִיר הַבֹּקֶר, וַיָּקָם הַסּוֹחֵר וַיְצַו לְרַכָּבוֹ לֶאֱסֹר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וְלַחֲבשׁ אֶת מַשָּׂאוֹ וַיְשַּׁלֵּם לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה וַיָּקָם וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ.

לֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמָן וְהִנֵּה נִשְׁמַע שׁוּב קוֹל פַּעֲמוֹנִים וְרַעַשׁ מֶרְכָּבָה. עוֹד סוֹחֵר נוֹסֵעַ, וְהַמֶּרְכָּבָה וְהַסּוּסִים עִם כָּל הַכְּבֻדָּה יוֹתֵר נֶהְדָּרִים וַחֲשׁוּבִים, וְתֵבוֹת־עֵץ רַבּוֹת, כַּנִּרְאֶה, מְלֵאוֹת סְחוֹרָה עֲמוּסוֹת עַל עֲגָלָה נְהוּגָה אַחֲרֵי הַמֶּרְכָּבָה. וַיֵּרֶד הַסּוֹחֵר וְאִתּוֹ אֲנָשָׁיו וַיָּסוּרוּ אֶל הָאַכְסַנְיָה. וַיֶּחֱרַד בַּעַל־הַמָּלוֹן לִקְרָאתָם, וַיְצַו לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן וּלְהָכִין כֵּרָה גְדוֹלָה בְּיֶתֶר פְּאֵר וְהָדָר, מֵאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר הַקּוֹדֵם. בָּעֶרֶב נֶעֶרְכָה סְעֻדָּה שֵׁנִית בְּמַאֲכָלִים עֲרֵבִים וּבְמַשְׁקָאוֹת שׁוֹנִים, וְאַחֲרֵי כֵן הִצִּיעוּ לַסּוֹחֵר וְלַאֲנָשָׁיו מִשְׁכָּבוֹת עַל מַרְבַדִּים נְקִיִּים וּמְגֹהָצִים.

אַךְ כַּאֲשֶׁר קָם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בַבֹּקֶר, וַיָּסַר לִרְאוֹת אֶת הַסּוֹחֵר, וְהִנֵּה לֹא מָצָא אִישׁ בַּחֲדָרִים, רַק הַדְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת וְהָאַרְגָּזִים רֵיקִים. בֶּבֶהָלָה יָצָא הֶחָצֵרָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַתֵּבוֹת עַל עָמְדָּן תַּעֲמֹדְנָה, וַיִּתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶן וַיַּכֵּר, כִּי רֵיקוֹת הֵן. וַיִּקְרָא בְקוֹל, וַתֵּצֵא גַם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, וַיֵּדְעוּ, כִּי הַסּוֹחֵר הַשֵּׁנִי וַאֲנָשָׁיו עִמּוֹ אַךְ גַּנָּבִים רַמָּאִים הָיוּ. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל בַּעֲלָהּ; אָכֵן חַסְרֵי תְבוּנָה אֲנָחְנוּ. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּין הַסּוֹחֵר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. הִראשׁוֹן לֹא נָח כָּל עֵת הֱיוֹתוֹ בָּאַכְסַנְיָה, וְשָׁלַח תָּמִיד אֶת אֲנָשָׁיו וְגַם בְּעַצְמוֹ יָצָא הֶחָצֵרָה לִרְאוֹת אֶת חֲבִילוֹתָיו. וְהַשֵּׁנִי כָּל הָעֵת לֹא שָׂם לִבּוֹ כְּלָל אֶל תֵּבוֹתָיו, אֲשֶׁר עָזַב בַּחוּץ, יַעַן כּי רֵיקוֹת הֵן וּבְמִרְמָה הֱבִיאָן לְמַעַן הוֹלִיכֵנוּ שׁוֹלָל.

מִנִּי אָז וָהָלְאָה פָּקְחוּ בַּעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה עֵינֵיהֶם עַל הַבָּאִים אֲלֵיהֶם, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הֲלִיכוֹתֵיהֶם וּבָחֲנוּ דַרְכֵיהֶם וְלֹא נִכְשְׁלוּ עוֹד בְּאוֹרְחִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.

נו. בּשֶׁת גַּנָּב

אַחַד הָעֲשִׁירִים הִטָה חֶסֶד לְעָנִי בֶּן־טוֹבִים, וַיְהִי הֶעָנִי יוֹצֵא וְנִכְנָס בְּבֵית הֶעָשִׁיר. וּמְצוּקוֹת הֶעָנִי רַבּוּ מְאֹד, כִּי הָיָה מְטֻפָּל בְּהַרְבֵּה בָּנִים וּבָנוֹת, וְלֹו אִשָּׁה חוֹלָה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּרְא בְּבֵית הֶעָשִׁיר בַּבִּיאָה בֶּגֶד תָּלוּי עַל מַסְמֵר. וַיַּחְמְדֵהוּ הֶעָנִי וַיִּקָחֵהוּ וַיִּלְבָּשֵׁהוּ, כִּי עֵרוֹם הָיָה.

הִרְגִּישׁ הֶעָשִׁיר בַּמֶּה שֶׁעָשָה הֶעָנִי וְכָעַס; וְהֶעָנִי אַף הוּא בּוֹשׁ מְאֹד וַיִּנָּחֶם בְּלִבּוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, אֲבָל לְהָשִׁיב אֶת הַבֶּגֶד לֹא יָכֹל, כִּי בֶּגֶד אַחֵר לֹא הָיָה לוֹ לִלְבּוֹשׁ. מִנִּי אָז מָנַע רַגְלוֹ מִבּוֹא אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר.

וַיְהִי כִּי הֵצִיק הָרָעָב לִבְנֵי בֵּיתוֹ, וְלֹא יָכֹל עוֹד לָלֶכֶת אֶל בֵּית מֵיטִיבוֹ וּלְהָרִים פָּנָיו אֵלָיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּתוֹךְ בּוֹר חָפוּר אֲשֶׁר הָיָה בְּקִרְבַת בֵּית הֶעָשִׁיר. וַיְהִי בַּעֲבֹר הֶעָשִׁיר, וַיִּקְרָא הֶעָנִי אֵלָיו מִתּוֹךְ הַבּוֹר: הוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנִי! – הִכִּיר הֶעָשִיר אֶת קוֹל הֶעָנִי בָּא־בֵיתוֹ וְאָמָר: אָבל מַדּוּעַ זֶה תִּקְרָא אֵלַי מִמַּעֲמַקִים? עֲלֵה הֵנָּה וְדַבֵּר אִתִּי!

– לֹא אוּכַל, אֲדוֹנִי, – קָרָא הֶעָנִי – לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ לְבוּשׁ הַבֶּגֶד, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מֵעַל קִיר בֵּיתֶךָ. אַל תֵּפֶן אֶל מַעֲשִׂי הָרָע וְרַחֵם אֶת בְּנֵי בֵיתִי הָעֲטוּפִים בָּרָעָב! –

רַךְ לֵב הֶעָשִיר וַיּוֹשֶׁט לֶעָנִי צְרוֹר כֶּסֶף אֶל הַבּוֹר.

נז. הַמְחֻתָּן הֶעָשִׁיר

בְּאַחַד הַכְּרַכִּים הַגְּדוֹלִים הָיָה עָשִׁיר גָדוֹל רַב אוֹצָרוֹת וְלוֹ בַּת מֻשְׁלֶמֶת וְיָפָה לְהַלֵּל, אֲשֶׁר הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ. וְלֹא בִקֵשׁ לְמַעֲנָהּ אָבִיהָ עשֶׁר וּנְכָסִים וַיִּתְחַתֵּן עִם רַב אֲשֶׁר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת, כִּי הָיָה לְהָרַב בֵּן עִלּוּי, גָדוֹל בַּתּוֹרָה וּמְפֻרְסָם בְּיִשְׂרָאֵל. וַיִּקְצֹב הַגְּבִיר לְבִתּוֹ נְדוּנְיָּה כְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה, וַיַּבְטַח מְזוֹנוֹת לַזּוּג לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם; וּמֵאֵת אֲבוֹת הֶחָתָן לֹא בִקֵּש הַגְּבִיר דָּבָר, זוּלָתִי לְהַלְבִּישׁ אֶת הֶחָתָן בִּגְדֵי כָבוֹד לַחֲתֻנָּתוֹ. וַיְהִי בְהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד וַיִּסְעוּ הָרַב וְהָרַבָּנִית עִם הֶחָתָן אֶל הַכְּרַךְ, מְקוֹם מְגוּרֵי הַמְחֻתָּן, לַחֲגִיגַת הַחֲתֻנָּה. בִּנְסִיעָתָם עָמְדוּ לָנוּחַ בָּאַכְסַנְיָה אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיָּלִינוּ שָׁם. וְהַמְחֻתָּן אֲבִי הֶחָתָן, אֲשֶׁר הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, לֹא נִזְהָר וַיֵּשְׁתְּ מְעַט יוֹתֵר מִכְּפִי רְגִילוּתוֹ וַיִּישַׁן כָּל הַלַיְלָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה. וַיְהִי בַּבֹּקֶר, אַךְ פָּקַח הָרַב אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה כָּל הַחֲבִילוֹת הַחֲבוּשּׁוֹת וְהַסַּלִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ אִתָּם אֵינָם, כִּי כַאֲשֶׁר נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמָה, בָּאוּ גַּנָּבִים וַיִּגְּנְבוּ אֶת כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם. וַיִּצְעַק הָרַב וַתִּתְעוֹרֵר גַּם הָרַבָּנִית וַתִּזְעָק: אוֹי וַאֲבוֹי! אֲבָל לַשָּׁוְא הָיוּ כָּל הַזְּעָקוֹת. הַצַּעַר גָּדַל מְאֹד, כִּי אֵיךְ יִסְעוּ אֶל הַחֲתֻנָּה, וְאֵיךְ יִרְאֶה הֶחָתָן אָת פְּנֵי מְחֻתָּנוֹ וּבִגְדֵי חֲתֻנָּתוֹ אֵינָם. הֲלֹא רַק זֹאת דָּרַשׁ הַמְחֻתָּן הַגְּבִיר, הַלּוֹקֵחַ אֶת הָעִלּוּי אַחַר כָּבוֹד, וְעַתָּה אֵיךְ יִשְׂאוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֵלָיו. וַיֵּשְׁבוּ הַמְחֻתָּנִים הָאֻמְלָלִים עִם הֶחָתָן וַיִּבְכּוּ מִשֶּׁבֶר רוּחַ¹⁶ וְלֹא אָמְרוּ לִנְסֹעַ אֶל הַחֲתֻנָּה. וְהַמְחֻתָּן הֶעָשִׁיר עִם אֲחֻזַּת מֵרֵעָיו יָצְאוּ מִמְּקוֹמָם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הֶחָתָן, וַיָּבֹאוּ בִּתְרוּעָה וּבְשָׂשׂוֹן אֶל הָאַכְסַנְיָה, אֲשֶׁר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ וַיִּמְצְאוּ, לְתִמְהוֹן לְבָבָם, אֶת הֶחָתָן וְאָבִיו וְאִמּוֹ יוֹשְׁבִים וּבוֹכִים וְסוֹפְקִים כַּפֵּיהֶם. וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמְחֻתָּן וַיִּשְׁאָלֵם: “מַה־זֶּה וְעַל מַה־זֶּה?” – וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל־הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָם. וַיִּשְׁמַע הַמְחֻתָּן וַיְנַחֲמֵם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. וַיִּשְׁלַח רַכָּבִים הָעִירָה וַיְמַהֲרוּ וַיָּבִיאוּ בִּגְדֵי תִפְאָרָה, בִּגְדֵי כָבוֹד לֶחָתָן וּלְהוֹרָיו הַמְחֻתָּנִים, וַיִּסְעוּ וַיָּבֹאוּ אֶל הַכְּרַךְ, אֶל הֵיכַל הַמְחֻתָּן הַגְּבִיר, אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ שָׁם הֲמוֹן קְרוּאִים, כֻּלָם לְבוּשִׁים הוֹד וְהָדָר. אַחֲרֵי הַמְּחוֹלוֹת וְהַחֻפָּה נֶעֱרַךְ הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל, וְהָרַב, אֲבִי הֶחָתָן, יָשַׁב בְּתוֹךְ רָאשֵׁי נִכְבַּדֵּי הַקְּרוּאִים. וַיִּרְאוּ מְיֻדָּעָיו, כִּי הוּא יוֹשֵּׁב עָצוּב וְעוֹדְנּוּ מִצְטָעֵר עַל הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָהוּ בַּמָּלוֹן. וַיִּשָׁאלוּהוּ לָמָּה זֶה יִּצְטָעֵר לְחִנָם, וַהֲלֹא תַחַת אֲבֵדָתוֹ הֵשִׁיב לוֹ הַגְּבִיר כִּפְלָיִם? וַיַּעַן לָהֶם אֲבִי הֶחָתָן וַיֹּאמַר: אֲבָל כָּל אֲשֶׁר נִגְנַב שֶׁלִי הָיָה , וַאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי – אַךְ מַתְּנַת־חֶסֶד הוּא.

נח. שִׂמְחַת הַמְחֻתָּנִים וְהַקְּרוּאִים

בְּעֵת מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה עָמְדוּ הַמְחֻתָּנִים עַל הַקְּרוּאִים וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מִמֵּיטַב הַמַּעֲדַנִּים וְהַמַּשְׁקָאוֹת, וְהֵם בְּעַצְמָם טָעוֹם טָעֲמוּ אַךְ מְעַט, וְהָאוֹרְחִים אָכְלוּ וְהֵיטִיבוּ בַיַּיִן לִבָּם. אַחַר הַמִּשְׁתֶּה יָצְאוּ הַמְחֻתָּנִים בְּרִקּוּדִים וּבִמְחוֹלוֹת לְקוֹל רַעַשׁ כְּלֵי הַזָּמֶר. וַיְהִי שָׂשׂוֹן וְשִׁמְחָה צָהֳלָה וּתְרוּעָה. הַקְּרוּאִים כֻּלָּם מָחֲאוּ כַף וַיְרַקְּדוּ וַיְחוֹלְלוּ גַּם הֵמָּה. וּפִקֵּחַ אֶחָד הָיָה בֵין הַקְּרוּאִים וַיֹּאמֶר אֶל חֲבֵרוֹ: כֻּלָּנוּ רוֹקְדִים וְיוֹצְאִים בַּמְחוֹלוֹת. בְּכָל זֹאת הַבְדֵל גָּדוֹל יֵשׁ בֵּין רִקּוּדֵי הַקְּרוּאִים וּמְחוֹלוֹת הַמְחֻתָּנִים. הַמְחֻתָּנִים צוֹהֲלִים מֵעֶצֶם חֲגִיגָתָם, כִּי זָכוּ לְיוֹם חֲתֻנַּת צֶאֱצָאֵיהֶם וְרָאוּ אֶת עוֹלָמָם בְּחַיֵּיהֶם וְשִׂמְחָתָם חֲשׁוּבָה בֶאֱמֶת; לֹא כֵן הַקְּרוּאִים, כִּי רַק הַיַּיִן הוּא אֲשֶׁר יַרְקִידֵם וּמְשַׂמֵחַ אוֹתָם וְצוֹהֲלִים הֵם מִפְּנֵי מִשְׁתֵּה הַשְּׁמָנִים אֲשֶׁר נֶעֱרַךְ לָהֶם.

נט. שִׂמְחַת הַמְחֻתָּנִים וְהַשַּׁדְכָן

כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הַמְחֻתָּנִים בִּמְחוֹלוֹת אַחַר מִשְּׁתֵּה־הַחֻפָּה, יָצָא גַם הַשַּׁדְכָן לְרַקֵּד עִמָּם וַיְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, וַיְבַדַּח וַיְשַׂמַּח אֶת כָּל רוֹאָיו. וַיֹּאמְרוּ הַקְּרוּאִים זֶה אֶל זֶה: אָכֵן מַרְבֶּה הַשַּׁדְכָן לִשְׂמֹחַ גַּם מֵהַמְחֻתָּנִים בְּעַצְמָם. וַיַּעַן אִישׁ מֵהַקָּהָל וַיֹּאמַר: אֵין פֶּלֶא בַדָּבָר כִּי אָמְנָם כַּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת: שִּׂמְחַת הַמְחֻתָּנִים אֵינָהּ שְׁלֵמָה, כִּי מִקְצַת דְּאָגָה הֲלֹא יֵשׁ בְּלִבָּם, פֶּן חָלִילָה לֹא יַעֲלֶה הַזִוּוּג יָפֶה. תִּקְוָתָם עִם שִׂמְחָתָם הָאֲמִתִּית בֹּא תָבֹא רַק מִקֵּץ הַיָמִים, כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת צֶאֱצָאֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים לְעֵינֵיהֶם. וְאוּלָם הַשַּׁדְכָן אֵין לוֹ עוֹד לַחֲשׁוֹשׁ חֲשָׁשׁוֹת, כִּי תִקְוָתוֹ הֲלֹא בּוֹא בָאָה: אֶת שְׂכַר שַׁדְכָנוּתוֹ קִבֵּל בְּמִלּוּאוֹ, וְעַל כֵּן שִׂמְחָתוֹ גְמוּרָה וּשְלֵמָה.

ס. סוֹחֵר גָּדוֹל וְסוֹחֵר קָטֹן

מָצָא הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָה אֶת רַבִּי יַעֲקֹב הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת, הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ נְעוֹרִים הַמְּהַדְּרִים הַחֲרֵדִים בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד גְּמָרָא. תָּמַהּ הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ עַל הַמַּגִּיד וְאָמַר לוֹ: מַדּוּעַ אֵינְךָ עוֹשֶׂה כְּמִנְהַג כָּל הַחֲרֵדִים, שֶׁאוֹמְרִים בְּלַיְלָה זֶה תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת¹⁷. אָמַר הַמַּגִּיד: מוֹרִי וְרַבִּי, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל; לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְּׁנֵי סוֹחֲרִים, שֶׁנָּסְעוּ לַיְרִיד הַגָּדוֹל בְּלִפְּסִיאָה¹⁸. אֶחָד מֵהֶם הֵבִיא לְשָׁם כַּמָּה קְרוֹנוֹת חֲבוּשִׁים סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת מֵהַרְבֵּה הַרְבֵּה מִינִים, וְאֶחָד הֵבִיא סְחוֹרָה מְעַט וְרַק מִמִין אֶחָד. הוֹצִיאוּ סְחוֹרָתָם לַשּׁוּק: הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, רָב־הַסְּחוֹרוֹת, הוֹצִיא הַשּׁוּקָה רַק דֻּגְמָאוֹת דֻּגְמָאוֹת מִכָּל הַמִּינִים שֶׁהָיוּ לוֹ, וְגַם לַדֻּגְּמָאוֹת שֶׁהוֹצִיא, כִּמְעַט צַר הָיָה הַמָּקוֹם בַּשּׁוּק, וְכָל קוֹנֶה, שֶׁדָּרַשׁ מִיָּדוֹ סְחוֹרָה, הָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ אוֹ עִם מְשָׁרְתוֹ אֶל הָאוֹצָר. אֲבָל לֹא כֵן בַּעַל הַמִּין הָאֶחָד: הַסּוֹחֵר הַקָּטֹן הַזֶּה לֹא הֵבִיא דֻגְמָאוֹת אֶל הַשּׁוּק, אֶלָּא הֵבִיא לְשָם אֶת כָּל סְחוֹרָתוֹ לִמְכִירָה, כִּי לֹא רַבָּה הָיָתָה. זֶה הוּא הַהַבְדֵל גַּם בֵּין כְּבוֹד מוֹרִי וְרַבִּי הַגָּאוֹן שֶׁיִּחְיֶה, הַמָּלֵא בְּכָל מִקְצֹעוֹת הַתּוֹרָה, בְּנִגְלֶה וּבְנִסְתָּר וּבְכָל חָכְמָה וּמַדָּע, – אֲשֶׁר דֻּגְמָאוֹת דֻּגְמָאוֹת מִכָּל אֵלֶּה נִמְצָאוֹת בְּסֵפֶר “תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת” – וּבֵינִי הַקָּטֹן, שֶׁאֵין לִי אֶלָּא מְעַט הֲבָנָה בַּגְמָרָא. מַה שֶּׁיֵשׁ לִי – אֶת זֶה אֲנִי מֵבִיא בְּלֵיל שִּׁמּוּרִים זֶה אִתִּי אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

סא. הַסּוֹחֵר הַמַּקִּיף

סוֹחֵר מֵעִיר גְדוֹלָה הָיָה מְחַלֵּק סְחוֹרה בְּהַקָּפָה לְכָל הַחֶנְוָנִים שֶׁבַּעֲיָרוֹת הַסְּבִיבָה. וְהָיָה מִדֵּי הִגִּיעַ מוֹעֵד נְסִיעָתוֹ אֶל עִיר הַמַרְכֹּלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, הִיא הַכְּרַךְ לִפְּסִיאָה, וְעָבַר מִקּוֹדֶם בַּעֲיָרוֹתָיו לְקַבֵּל אֶת הַמָּעוֹת בְּעַד הַסְּחוֹרָה, שֶׁנָּתַן לְחֶנְוָנָיו בְּהַקָּפָה. כֹּה יַעֲשֶׂה מִדֵּי פַּעַם בְּפָעַם, וְאָסַף אֶת כַּסְפּוֹ מֵאֵת סוֹחֲרֵי יָדוֹ וְנָסַע לִפְּסִיאָה וְקָנָה שָׁם סְחוֹרָה חֲדָשָׁה, וְיָשַּׁב בְּעֶגְלָתוֹ הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים עִם מְצִלָּה מַשְׁמִיעָה קוֹל וְעָבַר בַּעֲיָרוֹתָיו לְחַלֵּק עוֹד הַפַּעַם סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה לַחֶנְוָנִים. וַיְהִי הַסּוֹחֵר מְבַכֵּר אֶת הַזְּרִיזִים וְהַדַּיְקָנִים בְּתַשְּׁלוּמֵי הַקָּפוֹתֵיהֶם עַל פְּנֵי הַמִּתְרַשְּׁלִים מֵהָשִׁיב אֶת הַתַּשְלוּמִים לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ. וַעֲיָרָה אַחַת הִצְטַיְנָה בִּזְרִיזוּתָהּ וּבְדַיְקָנוּתָהּ עַל כָּל שְּׁאָר הָעֲיָרוֹת וַתָּפֶק רָצוֹן מֵאֵת הַסּוֹחֵר וַיִכַבְּדֶנָּה תָּמִיד בְּבִקּוּרָיו הָרִאשׁוֹנִים וַיַּעֲזֹב בָּהּ אֶת מֵיטַב סְחוֹרָתוֹ וַיְקַבֵל שָם תֵּכֶּף אֶת הַמְזֻמָּנִים, וַיִּשְׂבַּע נַחַת מִסּוֹחֲרֵי יָדוֹ אֵלֶּה וַיְשִׂימֵם לְמוֹפֵת לְכָל יֶתֶר הַחֶנְוָנִים שֶׁבַּעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת, וַיַּגְדֵּל אֶת מַעֲרָבָם וַיַּקֵּף לָהֶם פּי שְׁלשָׁה וּפִי אַרְבָּעָה מֵאֲשֶׁר לִשְׁאָר הַחֶנְוָנִים שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתֵּצֵא אֵשׁ מִקְּצֵה הָעִירָה וַתֹּאכַל אֶת כָּל בָּתֶּיהָ עַל חֲנֻיּוֹתֶיהָ וְעַל כָּל הַסְּחוֹרָה אֲשֶׁר בָּהֶן## וַיֵּצְאוּ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּים מֵרְכוּשָׁם וּמִכָּל נִכְסֵיהֶם, וַיִּשָּׁאֲרוּ עֲרֻמִּים יְחֵפִים וּרְעֵבִים מִבְּלִי מָעוֹן וּמַחֲסֶה. וּבְיוֹתֵר גָדְלָה דַּאֲגָתָם בְּזָכְרָם, כִּי עוֹד מְעַט יַגִּיעוּ יְמֵי הַשִּׁלּוּם בְּעַד הַהַקָּפָה שֶׁל הַסּוֹחֵר וּבְיָדָם אֵין מְאוּמָה. וַיִּצְטָעֲרוּ מְאֹד וַיָּקוּמוּ וַיֶּאֶסְפוּ אֶת מְעַט הַסְּחוֹרָה הַחֲרוּכָה בָּאֵשׁ וְהַשְּׂרוּפָה, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה לָהֶם. וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע בָּעֲיָרָה צִלְצַל הַפַּעֲמוֹן אֲשֶׁר לְעֶגְלַת הַסּוֹחֵר, וַיְסוֹבְבוּ כָּל הַחֶנְוָנִים אֶת הַסּוֹחֵר וַיַּגִּישׁוּ לְפָנָיו אֵת אֲשֶׁר נִשְׁאַר לָהֶם מִסְּחוֹרָתָם, וַיְבַקְּשׁוּ תַּחֲנוּנִים, כִּי יִזְכֹּר לָהֶם אֶת אֱמוּנָתָם וּזְרִיזוּתָם וְאַל יַעַזְבֵם הַפַּעַם בְּלִי סְחוֹרָה, אַף כִּי אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְשַלֵּם לוֹ. וַיֵּעָתֶר הַסּוֹחֵר לָהֶם וַיַּעֲנֵק לָהֶם מִסְּחוֹרָתוֹ עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְפָנִים, וְהַחֶנְוָנִים הִרְוִיחוּ וַיַּעֲשׂוּ חָיִל וַיָּשׁוּבוּ מִקֵּץ יָמִים לְמַעֲמָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיָּשִׁיבוּ לַסּוֹחֵר אֶת מְחִיר הַסְּחוֹרָה, אֲשֶׁר הֶאֱמִין לָהֶם.

סב. שְׁנֵי הַנּוֹסְעִים

אַחֲרֵי לֵיל שֵׁנָה עֲרֵבָה וְאַחֲרֵי אֲרֻחַת בֹּקֶר חַמָּה וּמַשְׂבִּיעָה יָשַׁב לוֹ נוֹסֵעַ בְּעֶגְלָתוֹ הָרְתוּמָה לְסוּסוֹ שֶׁלּוֹ וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ. בַּצָּהֳרַיִם סָר אֶל הָאַכְסַנְיָה אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ וְלָנוּחַ מְעַט, לְמַעַן יוֹסִיף לֶאֱחֹז דַּרְכּוֹ. וַיַּרְא בָּאַכְסַנְיָה אִישׁ עוֹבֵר אֹרַח וּצְרוֹרוֹ הַכָּבֵד עַל שִׁכְמוֹ עוֹמֵד סַר וְזָעֵף וַיִּשְׁאָלֵהוּ: לָמָּה נָפְלוּ פָּנֶיךָ? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: גַּם אֲנִי נוֹסֵעַ הִנֵּנִי, אֶפֶס כִּי לִי אֵין עֶגְלָה וְסוּסִים מִשֶּׁלִּי, וַאֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל עֵת לִשְׁעַת הַכּשֶׁר, כִּי תִזְדַּמֵּן לְפָנַי עֲגָלָה, וְזֶה לִי יָמִים אֲחָדִים לְלֹא אֹכֶל וּלְלֹא שֵּׁנָה, כִּי מְצַפֶּה אָנֹכִי, מָתַי תִּזְדַּמֵּן לִי עֲגָלָה הַהוֹלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּנַי מוּעָדוֹת שָׁמָּה.

סג. הָאַכְסַנְיָה הַזּוֹלָה

עָשִׁיר אֶחָד יָסַד אַכְסַנְיָה לְמַעַן הַסּוֹחֲרִים הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. וַיִּמְצְאוּ הַבָּאִים שָׁם גַּם מָזוֹן גַּם לִינָה וְכָל הָרְוָחוֹת, אֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשָׁם, בִּמְחִיר מִצְעָר, כִּי לֹא אָמַר בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לְהַרְוִיחַ מֵאַכְסַנָּאָיו. וְאוּלָם הוּא הֵקִים סָמוּךְ לְבֵית הָאַכְסַנְיָה מַחְסָן גָדוֹל שֶׁל סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת וְקָנוּ שָׁם הַסּוֹחֲרִים כָּל הַדָּרוּשׁ לָהֶם. וַיֵּדְעוּ הַסּוֹחֲרִים וַיָּבִינוּ, כִּי רַק בִּשְבִיל קוֹנָיו פָּתַח הָאָדוֹן אֶת הָאַכְסַנְיָה הַזוֹלָה הַזֹּאת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים רֵיקִים אֶל הַמָּלוֹן וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיָּלִינוּ וְאֶל הַמַּחְסָן לֹא סָרוּ, כִּי לֹא סוֹחֲרִים הָיוּ אֵלֶּה. וַיַּרְא בַּעַל הָאַכְסַנְיָה כִּי כֵן וַיֹּאמֶר לָאֲנָשִׁים, כִּי אֵין לָהֶם מָקוֹם בִּמְלוֹנוֹ. וַיִּתְפַּלְּאוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ: מַה מִמְּךָ יַהֲלֹךְ? הֲלֹא שַׁלֵּם נְשַׁלֵּם לְךָ בְּעַד הַמַּאֲכָל, הַמִּשְתֶּה וְהַלִּינָה?

אָז עָנָה בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאָמָר: הֲטֶרֶם תָּבִינוּ, כִּי מֵהָאַכְסַנְיָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק אֵינֶנִי מַרְוִיחַ, אֶלָּא מַפְסִיד. וְרַק בִּשְּׁבִיל קוֹנַי, לוֹקְחֵי סְחוֹרָה בְּמַחְסָנִי אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַהֲנָחוֹת¹⁹ וְאֶת הָרְוָחוֹת בָּאַכְסַנְיָה שֶׁלִּי, וְלֹא בִּשְבִיל זָרִים, שֶׁאֵין לִי מֵהֶם תּוֹעֶלֶת.

סד. אֳנִיַּת סוֹחֲרִים

סוֹחֲרֵי הַיָּם נוֹעֲצוּ לִבְנוֹת לָהֶם אֳנִיָּה לְסַחֲרָם. וַתֶּרֶב הַתְּכוּנָה עַל הַחֹף. אֳמָנִים, חֳרָשִׁים וּבוֹנִים עָסְקוּ בַמְּלָאכָה בָּעֵץ וּבַבַּרְזֶל וַיַּעַבְדוּ יְרָחִים וְשָׁנִים, עַד אֲשֶׁר כָלֲלוּ אֶת בִּנְיַן הָאֳנִיָּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּלְתָה כָל הַמְלָאכָה, וַיֵּאָסְפוּ הָעוֹבְדִים וַיָּחֵלּוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאֳנִיָּה לְהוֹרִידּה הַמָּיְמָה. זֹאת הָיְתָה יְגִיעָה כְּבֵדָה וּגְדוֹלָה, עַד כִּי עָיְפָה מְאֹד נֶפֶשׁ כָּל הָעוֹבְדִים: אֲבָל גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּרְדָה הָאֳנִיָּה הַמָּיְמָה, לֹא יָכְלוּ עוֹד הַמַּלָּחִים וְהַסַּפָּנִים לְנַהֵג אוֹתָהּ, כִּי מְעַט הַמַּיִם בְּקִרְבַת הַחֹף, וְהַסְּפִינָה הָיְתָה גוֹשֶׁשֶּׁת בַבִּצָּה, עַד אֲשֶׁר בְּרָב־כֹּחַ הִסִּיעוּהָ מִמְּקוֹמָה אֶל לֶב הַיָּם. אָז הָיְתָה הָרְוָחָה, כִּי קַלָּה הָאֳנִיָּה לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַיָּם, וַיֹּאמְרוּ הַסַּפָּנִים וְהַמַּלָּחִים וְכָל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: עַתָּה נִנָּפֵשׁ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמִיגִיעָתֵנוּ, כִּי בָאָה לָנוּ מְנוּחָה אַחֲרֵי יְמֵי הָעֲבוֹדָה וְלֵילוֹת־הַנְּדוּדִים. וְאִישׁ פִּקֵּחַ הָיָה שָׁם וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

– “שְׁגִיתֶם, אַחַי, עַד הַיּוֹם לֹא הָיְתָה הַמְּנוּחָה וְהַשֵּׁנָה מְסֻכֶּנֶת לָנוּ, כִּי נִמְצֹא נִמְצֵאנוּ בַּיַבָּשָׁה; וְלוּ גַם קָרָה אָסוֹן לָאֳנִיָּה, אֶת נַפְשֵׁנוּ הָיִּינוּ מַצִּילים. לֹא כֵן עַכְשָׁו, אִם נִתְרַשֵּׁל מִלִּנְהֹג אֶת הַסְּפִינָה בַּזְּהִירוּת הָרְאוּיָה, אִם נִישַּׁן וְנֹאבַד דֶּרֶךְ, אָז כְּרֶגַע אָבוֹד נֹאבֵד. אַל שְׁנוֹת, אַל תְּנוּמוֹת, כִּי בְלֶב יָם אֲנָחְנוּ!”

סה. הַנִּתְפָּשׂ לַמַּלְכוּת

אִישׁ אֶחָד נִתְפַּשׂ בִּדְבַר אַשְׁמָה וַיּוּבָא אֶל בֵּית־הַכֶּלֶא, עַד אֲשֶׁר יֵחָקֵר דִּינוֹ. וְאֵשֶׁת הַנִּתְפָּשׂ וּבָנָיו חָרְדוּ חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיָּרוּצוּ כִמְשֻׁגָּעִים, וַיְבַקְּשׁוּ תַּחְבּוּלוֹת לָבֹא לִפְנֵי הַשָּׂרִים וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אֲבִי מִשְׁפַּחְתָּם. אַךְ לַשָּׁוְא הָיָה כָל עֲמָלָם. וַיֵּשְׁבוּ בְּבֵיתָם וַיִּבְכּוּ וַיְמָרְטוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁם וַיָּטִיחוּ רֹאשָׁם בְּכֹתֶל: אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי כַךְ עָלְתָה לָהֶם. יָמִים רַבִּים הִתְיַפְּחוּ וְהִצְטָעֲרוּ, עַד אֲשֶׁר נִלְאוּ בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים וַיָּשּׁוּבוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְמַעֲשֵׂהוּ. אֶפֶס עַצֶּבֶת הָיְתָה נְסוּכָה עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וַהֲלִיכוֹתֵיהֶם וּצְחוֹק לֹא נִשְׁמַע בַּבָּיִת.

חֲדָשִׁים עָבְרוּ וְשָׁנִים חָלָפוּ – וַאֲבִיהֶם עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב בַּכֶּלֶא וּמִשְׁפָּטוֹ טֶרֶם יֵחָקֵר. בְּנֵי הַבַּיִת נִלְאוּ לִדְרשׁ וְלַחְקֹר עַל אוֹדוֹתָיו, כִּי דַאֲגוֹת הַחַיִּים הִטְרִידוּ אוֹתָם וַיִּתְרַגְּלוּ עִם מַצָּבָם הֶחָדָשׁ, וְלֹא זָכְרוּ עוֹד אֶת צַעַר אֲבִיהֶם. וַיְהִי הַיּוֹם וּבְנֵי הַבַּיִת כֻלָּם יוֹשְׁבִים וְסוֹעֲדִים וּמֵיטִיבִים לִבָּם כְּמוֹ בַיָּמִים לְפָנִים, וַיִשְׁתַּעַשְׁעוּ וַיְשׂוֹחֲחוּ וַיְזַמֵּרוּ. וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּמַכִּירָם רֵעַ אֲבִיהֶם בָּא וַיֹּאמַר: “אֲבִיכֶם יוֹשֵׁב כָּבוּל בְּזִקִּים בְּבֵית הַסֹּהַר, חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט מְעוֹפֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ – וְאַתֶּם מִתְעַלְּסִים בְשִׂמְחָה!”

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הָאִישׁ, וְהַשִּׂמְחָה כְּמוֹ בְּיָד נֻטָּלָה. קוֹל בּוֹכִים פָּרַץ מִפִּי כָל הַמְסֻבִּים וְהִתְחִילוּ כֻלָּם מְיַלְלִים וּמוֹרְטִים שַׂעֲרוֹתָם, כּמוֹ בְּיוֹם הִלָּקַח אֲבִיהֶם מֵעַל רֹאשָׁם.

סו. הַמַּלְקוֹת

לְאַחַד הַשָּׁרִים הַגְּדוֹלִים הָיָה עֶבֶד נֶאֱמָן, אֲשֶׁר הֵפִיק בְּמַעֲשָׂיו רָצוֹן מֵאֵת אֲדוֹנָיו, אַךְ חִסָּרוֹן גָּדוֹל נִמְצָא בוֹ, כִּי אָהַב לִשְתּוֹת לְשָׁכְרָה, וְהוֹכִיחָהוּ הַשַּׂר פַּעַם וּשְתַּיִם וְלאֹ הוֹעִיל בְּמוּסָרוֹ מְאוּמָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּכֵּר הָעֶבֶד וַיְצַו הַשַּׂר לְאָסְרֵהוּ, עַד אֲשֶׁר יָסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו, וְאַחֲרֵי כֵן נְתָנוֹ בְּיַד מְשָׁרְתָיו וַיְצַוֵּם לְהַכּוֹת אֶת הָעֶבֶד בִּשְׁבָטִים אַרְבָּעִים מַלְקוֹת. וְזֶה מִשְּׁפַּט הָעֲבָדִים הַלּוֹקִים, כִּי אַחֲרֵי קַבְּלָם אֶת עָנְשָׁם, יִגְשׁוּ בְּהַכְנָעָה אֶל אֲדוֹנָם וְנָשְׁקוּ לוֹ עַל יָדוֹ וְהִבִּיעוּ לוֹ תוֹדָה בְּעַד הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר עֲנָשָׁם, בִּהְיוֹתָם בְּטוּחִים, כִּי רַק לְטוֹבָתָם נִתְכַּוֵּן הָאָדוֹן. כֵּן עָשָׂה הַפַּעַּםַ גַּם הָעֶבֶד אַחֲרֵי הַמַּלְקוֹת אֲשֶׁר סָפָג. אֶפֶס אַחֵרי כֵן הוֹסִיף וְאָמָר: “אַף עַל־פִּי כֵן נָעִים לִי יוֹתֵר לְהוֹדוֹת לְךָ, אֲדוֹנִי, וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדְךָ, בְּקַבְּלִי מִמְּךָ מַתָּנָה עַל חָרִיצוּתִי, אוֹ כְּשֶּׁאַתָּה מְכַבְּדִני בְּכוֹס יַיִן שָׂרוּף, בַּהֲפִיקִי רָצוֹן מִמֶּךָּ”.

– לֹא נְכוֹנָה דִּבַּרְתָּ – עָנָהוּ אֲדוֹנָיו: מֵהַמַּלְקוֹת תַּגִּיעַ לְךָ תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר גְּדוֹלָה, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְךָ כָמוֹהָ מִכָּל מַתְּנוֹתַי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ עַד הַיוֹם: כִּי מֵעַתָּה לֹא תוֹסִיף לָתֵת שְׂכָרְךָ בַּיַּיִן וּבְנֵי בֵיתְךָ לֹא יִרְעֲבוּ עוֹד בִּגְלַלַ זֶה.

סז. הַשַּׂר וְסוֹכְנוֹ הַנֶּאֱשָׁם

לְאַחַד הַשָׂרִים הָיָה סוֹכֵן נֶאֱמָן בֵּיתוֹ. וַיַּפְקֵד הַשַּׂר בְּיַד הַסּוֹכֵן אֶת כָּל יִקְרוֹתָיו וּסְגֻלּוֹתָיו. וַיִּמְשֹׁל הַסּוֹכֵן בְּכָל אֲשֶׁר לַשָּׂר וְלֹא הָיָה הַסּוֹכֵן אִישׁ אֱמוּנִים וַיִּבְגֹּד בַּאֲדוֹנָיו וַיְבַזְבֵּז רְכוּשׁוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ בְּאוֹצְרוֹתָיו וַיַּחֲלֹק עִם גַּנָּבִים הוֹן הַשָּׂר, כִּי בָזְזוּ אֶת רְכוּשׁוֹ בִּנְפֹל אִישׁ בַּאֲחֻזוֹתָיו. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וַתִּוָּדַע רָעָתוֹ בַקָּהָל וַיּוּשַׂם בַּכֶּלֶא עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. וַיְהִי בְשֶׁבֶת הַסּוֹכֵן בַּכֶּלֶא יָמִים רַבִּים וַתִּשְׁתּוֹחַח נַפְשׁוֹ עָלָיו וַיֵּבְךְּ תַּמְרוּרִים וַיִּתְעַצֵּב מְאֹד. וְלֹא יָכֹל שׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִים לִרְאוֹת בְּצַעֲרוֹ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: הָבָה אִיעָצְךָ עֵצָה וְיִיטַב לָךְ. הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי אֲדוֹנְךָ הַשָּׂר אִישׁ טוֹב־לֵב וּנְדִיב־רוּחַ הוּא. וְהוּא הֲלֹא בַקֵּר יְבַקֵּר אֶת בָּתֵּי־הַכֶּלֶא וּבוֹדֵק אֶת הָאֲסוּרִים. עַתָּה כְבוֹא הַשָּׂר אֶל חֲדַר כִּלְאֲךָ וְקַמְתָּ לְפָנָיו וְדִבַּרְתָּ בְּהַכְנָעָה וּבְתַחֲנוּנִים אֵלָיו וְהִתְוַדִּיתָ בְּאָזְנָיו, כִּי אָמְנָם חָטָאתָ וּפָשַׁעְתָּ וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתָ; וְאוּלָם מִתְנַחֵם אַתָּה עַל מַעֲשֶׂיךָ וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֵת הַשָּׂר, וַאֲדוֹנְךָ יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ חֶסֶד הוּא וּמָלֵא רַחֲמִים, וְהַעֲבֵר יַעֲבִיר אֶת חַטֹּאתֶיךָ.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכְנְסוּ לְאָזְנֵי הַסּוֹכֵן. הוּא אָמְנָם לֹא לָקַח מוּסָר וְלֹא נִחַם עַל פְּשָׁעָיו הַגְּדוֹלִים, רַק אֶת נַפְשׁוֹ חָפֵץ לְהַצִּיל. וַיְהִי בַּעֲבוֹר אֲדוֹנָיו הַשַּׂר לְבַקֵּר בְּבֵית־הַכֶּלֶא, וַיָּקָם הַסּוֹכֵן וַיִּשְתַּחוּ לְפָנָיו וַיַּעֲמֹד וַיְדַבֵּר אֵלָיו כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְקוֹל בָּטוּחַ וָרָם אֲבָל בִּמְהִירוּת נִמְרָצָה: “אֲדוֹנִי הַשָּׂר! אֲנִי מָעַלְתִּי בַּפִּקְדוֹנוֹת, אֲשֶׁר הִפְקַדְתָּ תַּחַת יָדִי, בִּזְבַּזְתִּי אוֹצְרוֹתֶיךָ וָאָשִׂים בְּכֵלַי, גַּם שִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בַּאֲחֻזּוֹתֶיךָ, וְעַתָּה סְלַח לִי!”

הַשָּׂר הִבִּיט בְּתִמָּהוֹן אֶל פְּנֵי הַדּוֹבֵר וַיַּחְשְּׁבֵהוּ לְמִתְגָּרֶה וּמְהַתֵּל בּוֹ, וַיִּקְצֹף מְאֹד וַיְצַּו לְהַכְבִּיד עוֹד אֶת עָנְשׁוֹ.

וְשּׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִים, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנֵן לְכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, נִגַּשׁ אֶל הַסּוֹכֵן וַיְדַבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר: "הוֹי, שׁוֹטֶה, לוּ דִבַּרְתָּ דְּבָרֶיךָ בְּתַחֲנוּנִים, לֹא בְעַזּוּת, לֹא בְחָפְזָה וּבַחֲטִיפָה כְּפוֹשֵׂק שְׂפָתַיִם, כִּי אָז הֲלֹא הָיוּ נִכְנָסִים לְלֵב הַשַּׂר הַטּוֹב. אַתָּה בְסִכְלוּתְךָ וּפַחֲזוּתְךָ קִלְקַלְתָּ אֶת מַחְשַׁבְתִּי הַטּוֹבָה.

סח. תַּחֲנוּנֵי יְלָדִים

הָיֹה הָיָה אִישׁ אַלִּים, עָשִׁיר אוֹהֵב בֶּצַע וְעוֹשֵׁק דַּלִּים, וְלֹא הָיָה אִישׁ בָּעִיר וּבַסְּבִיבָה, אֲשֶׁר לֹא נָגַע בּוֹ לְרָעָה. אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן; בָּא יוֹם פְּקָּדה לָאַדִּיר הַזֶּה. גַּלְגַּל הַזְּמַן נֶהְפַּךְ עָלָיו וַיִּוָּרֶשׁ וַיִּדַּל וַיֵּצֵא נָקִי מִכָּל נְכָסָיו וַיִּרְעַב הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ לַלָּחֶם, וַיְהִי כִּי הֵצִיק לָהֶם הַמַּחְסוֹר וְהָרָעָב מְאֹד, וַיָּשֶׂם הָאִישׁ עָלָיו תַּרְמִיל־עֲנִיִּים וַיֵּלֶךְ לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים. נוֹרָא מְאֹד הָיָה גוֹרַל הָאֻמְלָל הַזֶּה בְּצֵאתוֹ לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, כִּי לֹא נִמְצָא חוֹנֵן וּמְרַחֵם אֲשֶׁר יָנוּד לוֹ וְיַחְמֹל עָלָיו. כָּל אִישׁ שָׂמַח לְאֵידוֹ, כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתוֹ תָּמִיד? וַיִּשְׂחֲקוּ לְהַוָּתוֹ וַיִּקְרְאוּ אַחֲרָיו מָלֵא כֵּן יאֹבְדוּ כָּל הָרְשָׁעִים! וַיֵּצֶר לָאֻמְלָל הַזֶּה מְאֹד וַיִּוָּאֵשׁ וַיָּשָׁב בְּלֵב נִשְבָּר הַבַּיְתָה וַיֹּאמֶר לִילָדָיו:

– יְלָדַי יַקִּירַי, אָמְנָם, כִּי אָב לָכֶם הִנֵּנִי, עָלַי לְהַזְמִין לָכֶם מָזוֹן וּמִחְיָה, אֲבָל כָּל יְגִיעִי לַשָּוְא. זְקוּקִים אֲנַחְנוּ לְחַסְדֵי אֲנָשִׁים, אַךְ מִמֶּנִּי אָסְפוּ בְנֵי אָדָם אֶת שְׁלוֹמָם וְאֶת טוּבָם, כִּי מְאֹד מְאֹד הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי, רִמִּיתִי וְעָשַׁקְתִּי בִּימֵי חַיָּי. הַכֹּל שׂוֹנְאִים אוֹתִי וְרוֹאִים בִּי נִקְמַת שַׁדָּי, עָלַי לֹא יִתְעוֹרֵר אִישׁ לְחֻמְלָה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי: יְלָדַי, קְחוּ אַתֶּם תַּרְמִילִים וְסוֹבְבוּ עַל הַפְּתָחִים. אַתֶּם, הַקְּטַנִים, נְקִיִּים מִכָּל עָוֹן וָפָשַּׁע. לָכֶם יִמָּצְאוּ מְרַחֲמִים וּמְחוֹנָנִים, בִּכְיְכֶם יְפַלַּח גַּם לִבּוֹת־אָבֶן; וְאִם אַתֶּם תְּרֻחָמוּ, וְחָיְתָה גַּם נַפְשִׁי בִּגְלַלְכֶם.

סט. בֶּן הַגְּבִיר

גְּבִיר מְפֻרְסָם, רַב אוֹצָרוֹת וְרַב מִסְחָרִים, אֲשֶׁר פָּרַץ סַחֲרוֹ בַּמְּדִינוֹת הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת, אָמַר לְהַעֲמִיד אֶת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, אֲשֶׁר אָהַב מִכָּל בָּנָיו, בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, כִּי אָמָר: בְּנִי יֶחֱזַק בְּגוּפוֹ, גַּם יֶחְכַּם וְיַשְׂכִּיל, כַּאֲשֶׁר יָחֵל לַעֲסֹק בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, וְיִהְיֶה לִבּוֹ חוֹשֵׁב בְּעִנְיְנֵי דֶרֶךְ־אֶרֶץ, בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְלָמַד לְהִתְהַלֵּךְ עִם אֲנָשִׁים, אַף עֹנֶג יִמְצָא לוֹ לִרְאוֹת כִּי סַחֲרוֹ מַצְלִיחַ וְהוֹנוֹ הוֹלֵךְ וָרָב. אָמַר וְעָשָׂה. וַיִּסַּע הַגְּבִיר אֶל עִיר הַמֶטְרָפּוֹלִין²⁰ אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה הַקְּרוֹבָה וַיִּקֶן אֲחֻזָה בְּטַבּוּר הָעִיר וַיִּבֶן בִּנְיָן כְּלִיל יֹפִי רְחַב יָדַיִם וּבוֹ אוּלַמִּים גְדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים לְאוֹצְרוֹת סְחוֹרָה וּלְשָׁכוֹת וַחֲדָרִים לְכָל צָרְכֵי הַמִּסְחָר וּמָעוֹן נֶחְמָד עִם כָּל תַּעֲנוּגֵי בְנֵי אָדָם בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה לְמַעַן בְּנוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִמְנַהֵל כָּל בֵּית הַמִּסְחָר הַגָּדוֹל הַזֶּה. וַיַּזְהֵר הַגְּבִיר אֶת בְּנוֹ, כִּי יָשִׂים עֵינָיו עַל בֵּית הַמִּסְחָר הֶחָדָשׁ, יְבַקֵּר אֶת סִפְרֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת לְעִתִּים, יִבְדֹּק אֶת אוֹצְרוֹת הַסְּחוֹרָה וְהִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן אֶל הֲלִיכוֹת מְשָׁרְתָיו וּפְקִידָיו; אָז יַצְלִיחַ וְיִהְיֶה מְאֻשָׁר בְּחֶלְקוֹ. “וּמִקֵּץ שָׁנָה” – הוֹסִיף הָאָב: “בֹּא אָבֹא לְבַקֶּרְךָ וְלִשְׂמֹחַ אִתְּךָ יַחַד, כִּי תַשְׂכִּיל בְּמַעֲשֶׂיךָ”.

בְּאַהֲבָה וּבְתִקְוָה גְּדוֹלָה נִפְרַד הָאָב מֵעַל בְּנוֹ. וְהַבֵּן שָׁקַד עַל בֵּית מִסְחָרוֹ וַתְּהִי עֵינוֹ פְּקוּחָה וְלִבּוֹ עֵר וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה שְמֵחָה וּשְׂבֵעַת רָצוֹן בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִשְׁלַח יָדוֹ, פָּנָיו מְאִירִים וּדְבָרָיו נֶחְמָדִים וְנִשְׁמָעִים לַכֹּל, וַיְהִי לְחֵן וּלְכָבוֹד לְכָל שׁוֹמְעֵי שְׁמוֹ.

וְאוּלָם כִּי עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים וּמַכִּירֵי הַבֵּן רַבּוּ בֵּין אֲצִילֵי הָעִיר, שֶׁבִּקְּשׁוּ קִרְבָתוֹ, נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרֵי מִשְׂחַק הַקְּלָפִים, אֲשֶׁר פָּרַץ מְאֹד בֵּין מְרוֹם הָעָם בָּעִיר הַהִיא, וַיָּחֶל לְבַלּוֹת אֶת הַלֵּילותֹ בְּחֶבְרַת מֵרֵעִים חֲדָשִׁים, וְלֹא הָיָה עוֹד לִבּוֹ עֵר בַּיּוֹם, כִּי מְפֻזָּר הָיָה וְלֹא זָכַר עוֹד אֶת עִנְיְנֵי מִסְחָרוֹ. מִנִּי אָז רַבָּה הָעֲזוּבָה בַּעֲסָקָיו הַגְּדוֹלִים מְשָׁרְתָיו וּפְקִידָיו, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַתְּמוּרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה בַּהֲלִיכוֹת אֲדוֹנָם וּמְפַקְּדָם, הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְרָעָה בֶּאֱמוּנָתוֹ, אֲשֶׁר הֶאֱמִין בָּהֶם, וַיִּגְנְבוּ וַיָּשִׂימוּ בִּכְלֵיהֶם, וַיַּכְנִיסוּ עִרְבּוּבִיָה בְּסִדְרֵי הַמִּסְחָר הַקְּבוּעִים, וְאִישׁ לֹא הוֹכִיחָם עַל פְּנֵיהֶם.

עוֹד הַבֵּן תּוֹעֶה וְרוֹעֶה רוּחַ, וְהִנֵּה בָא מִכְתַּב מֵאָבִיו הַמְבַשְּׂרֵהוּ, כִּי בְעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים יָבֹא לְבַקְרֵהוּ, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָהוּ. אָז יָפוּג לֵב הַבֵּן מִמְּבוּכַת פִּתְאֹם. הוּא פָנָה אֶל סִפְרֵי־הַמִסְחָר, אֲשֶׁר נֶעֶזְבוּ יָמִים רַבִּים לְלֹא בִּקּוּר וּלְלֹא סִדּוּר, וַתִּבֹּק רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ. הִבִּיט אֶל אוֹצְרוֹת סְחוֹרוֹתָיו וְאֶל הַמִּגְעֶרֶת, אֲשֶׁר שֻּׁלְחָה בָּהֶם – וַיִּתְחַלְחָל. עַד בֹּא הַגְּבִיר – הָאָב הַזְּמַן קָצֵר. לָשׁוּב וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת אֵין בְּכֹחוֹ עוֹד, אַךְ בְּכָל זֹאת הִתְחַזֵּק וַיֹּאמֶר לְהֵיטִיב אֶת הָרָעָה, לַמִּצְעָר, בְּמִדָּה מְעַטָּה. וַיֶּאֱסֹף אֶת שְׁיָרֵי הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וַיִּרְשֹׁם וַיַּחֲשֹׁב וַיְצַיֵּן בְּסִפְרֵי הַחֶשְּׁבּוֹן, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: יָדַעְתִּי, כִּי רָצוֹן מֵאָבִי לֹא אָפִיק עוֹד, כִּי אֲנִי בְאִוַּלְתִּי שִׁחַתִּי אֶת מַעֲשָׂיו וְקִלְקַלְתִּי אֶת מַחְשַּׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה. וְאוּלָם, אוּלַי עוֹד יַעֲלֶה בְיָדִי לוּ אַךְ לְהָשִׁיב אַפּוֹ מִמֶּנִּי וְלִסְלֹחַ לִי.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא הָאָב וַיַּרְא אֶת פְּנֵי בְּנוֹ אֲשֶׁר נָפָלוּ, וַיֵּדַע אֶת כֶּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִרְגַז וַיֹּאמַר: רְאֵה, בְּנִי, הַכֹּל עָשִׂיתִי לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעַן תּוֹעַלְתִּי, חֶפְצִי הָאֶחָד הָיָה לְחַזֵּק אֶת גוּפְךָ וּלְהַצְהִיל אֶת רוּחֶךָ; וְעַתָּה אוֹי לִי, כִּי רְאִיתִיךָ בְּכַךְ, כִּי זָעֵף וְחוֹלַנִּי אָתָּה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי אֵין לִי חֵפֶץ עוֹד בַּמִּסְחָר הַזֶּה וּבַבִּנְיָן שֶׁבָּנִיתִי. הָרוֹס אֶהֱרֹס אוֹתוֹ עַד הַיְסוֹד וְאַתָּה תָשׁוּב הַבַּיְתָה אִתִּי.

אֲבָל הַבֵּן אֲשֶׁר כְּבָר גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהֵיטִיב דַּרְכּוֹ עוֹד לִפְנֵי בֹא אָבִיו, רָאָה, כִּי אִם יֵהָרֵס בֵּית הַמִּסְחָר תֹּאבַד גַּם תִּקְוָתוֹ זאֹת, וַיִּפֶן בְּתַחֲנוּנִים אֶל אָבִיו לַחְמֹל עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו וּלְבִלְתִּי הַשְׁחִית אֶת הַבִּנְיָן, אֲשֶׁר הִשְׁקִיעַ בּוֹ הַרְבֵּה הוֹן וְעָמָל.

רַךְ לֵב הַגְּבִיר לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּחְמֹל עַל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה וּבִגְלָלוֹ נֶעְתַּר גַּם לְתַחֲנוּנֵי בְנוֹ וַיַּשְׁקַע בַּמִּסְחָר הֶחָדָשׁ עוֹד סְכוּם הָגוּן וַיְחַדְשֵׁהוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת.

וְהַבֵּן נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר וַיַּעֲזֹב אֶת מִנְהָגָיו הָרָעִים וְלֹא שָׁב אֲלֵיהֶם עוֹד. וַעֲצַת אָבִיו הַגְּבִיר קָמָה וְתוֹחַלְתּוֹ לֹא נִכְזְבָה עוֹד, כִּי הָיָה הַבֵּן וּמִסְחָרוֹ לְכָבוֹד וְלִבְרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ כָּל הַיָּמִים.

ע. מְבַקְשׁי חֲנִינָה

לְעָשִׁיר רַב־אֲחֻזּוֹת הָיוּ עֲיָרוֹת וּכְפָרִים, אֲשֶׁר יוֹשׁבֵיהֶם שִׁלְמוּ לוֹ דְמֵי־חַכִירָה מִדֵּי שָָׁנָה בְּשָׁנָה. וַיְהִי כִּי נָסַע הֶעָשִׁיר חוּצָה לָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב שָׁם יָמִים רַבִּים וַיַּחְדְּלוּּ יוֹשְׁבֵי אֲחֻזּוֹתָיו מֵהָבִיא לוֹ אֶת הַכָּסֶף. וְכַאֲשֶׁר שָׁב לְבֵיתוֹ מִִקֵּץ שָׁנִים אֲחָדוֹת וַיּוֹצֵא פְקֻדָּה אֶל כָּל הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ לְמַהֵר וְלִשְׁלֹחַ אֶל בֵּיתוֹ אִישׁ אִישׁ מִכָּל כְּפָר וַעֲיָרָה לָבֹא וּלְחַשֵּׁב עִמּוֹ כַּמָּה הֵם מְחֻיָּבִים לְהַכְנִיס לוֹ בְּעַד כָּל הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הֶחְסִירוּ. עַל הַמַּלְאָכִים הָיָה לָבֹא לַיּוֹם הַנּוֹעָד אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר וּלְהִכָּנֵס אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל עִם סִפְרֵי חֶשׁבּוֹנוֹתֵיהֶם וְעִם צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם.

וַעֲיָרָה אַחַת עֲנִיָּה מְאֹד, אֲשֶׁר יַד הַזְּמַן עִם כָּל פְּגָעָיו הָיְתָה בָהּ: כִּי אֵשׁ נָפְלָּה בָה, גַּם דֶּבֶר וּמַחֲלוֹת כִלוֹ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ, – לֹא הִשִּׂיגָה יָדָהּ לְהָבִיא אֶת הַשִּׁלוּמִים אֶל הֶעָשִׁיר.

בְּכָל זֹאת בָּחֲרוּ אֲנָשֶּׁיהָ מִקִּרְבָּם צִיר שָׁלוּחַ וַיִּשְׁלְחוּהו גַּם הֵֵם בֵּין כָּל הַבָּאִים אֶל הַנּוֹשֶׁה.

אוּלָם, יַעַן כִּי עַל הַצִּיר הַזֶּה הוּטַל לָלֶכֶת בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, לֹא חָפֵץ לָלֶכֶת לְבַדּוֹ, אִם לֹא יֵלְכוּ אַחֲרָיו גַּם כָּל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה; כִּי אָמַר הַשָּׁלִיח, אִם לְשַּׁלֵּם עַל כֵּן אֵין בְּיָדֵנוּ וְעָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ חֲנִינָה, יְבַקֵּשׁ נָא כָּל אֶחָד בְּעַד נַפְשׁוֹ. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעֵדָה כֻלָּהּ לְהַשְּׁמִיעַ קוֹלָהּ בְּבַת אַחַת, עַל כֵּן יַעֲמֹד הַשָּׁלִיח בְּרֹאשׁ עֲדָתוֹ, אֲשֶׁר כֻּלָם יִהְיוּ אִתּוֹ, וְלֹא אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַנֶּהְדָר יָבֹא הַשָּׁלִיח, רַק עָמוֹד יַעֲמֹד בַּפֶּתַח וְכָל הָעָם – בַּחוּץ.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הֶעָשִׁיר אֶת שְׁלִיחַ הָעֲיַָרָה עוֹמֵד בַּפֶּתַח, וַיִּשְָּׁאָלֵהוּ מַדּוּעַ אֵינֶנּוּ סָר אֶל מְקוֹם כָּל הַצִּירִים הַשְּׁלוּחִים. וַיַעַן הַצִיר הַשָּׁלוּחַ וַיֹּאמַר: אֲבָל, אֲדוֹנִי, יָדַי רֵיקוֹת! וְלֹא אֲנִי לְבַדִּי, כִּי גַם כָּל בְּנֵי עֲיָרָתִי עֲנִיִּים אֻמְלָלִים אֲנַחְנוּ וַנָּבֹא לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אַרְכָּה. וַיֵּרַךְ לֵב הַנּוֹשֶׁה וַיַּחְמֹל עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁמֵט מַשֵּׁה־יָדוֹ מִכָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה.

עא. הַמַּלְבּוּשִׁים הַשְּׁאוּלִים

עָנִי מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים הִפְצִיר בְּאַחַד הַנדִיבים, שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ בִּגְדֵי כָבוֹד לְלַיְלָה אֶחָד לָלֶכֶת אֶל מִשׁתֵּה־חֲתֻנָּה לְמִשְׁפַּחַת־עֲשִׁירִים שֶׁבָּעִיר. וְהַנָּדִיב הָיָה בַּעַל לֵב טוֹב וְלֹא מָנַע מֵחֵפֶץ הַדָּל. וַיִּלְבַּשׁ הֶעָנִי אֶת בִּגְדֵי הַחֲמֻדּוֹת וַיֵּרָאֶה כְּבֶן־אֲצִילִים, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בֵּין יֶתֶר הְַקְּרוּאִים וְאִישׁ לֹא יָדַע מִי הוּא. אֶפֶס, כִּי כַאֲשֶׁר הִגִּישׁוּ אֶת הַמַאֲכָלִים הָעֲרֵבִים, אֶת הַתַּבְשִּׁילִים הַנִּיחוֹחִיִים וְאֶת הַמַּשְׁקָאוֹת הַמְבֻשָּׁמִים אֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת, לֹא יָכֹל הָאוֹרֵחַ הַזֶּה לְהַבְלִיג עַל רַעַבְתָנוּתוֹ, וַתְּהִי לְהִיטוּתוֹ לְזָרָא בְּעֵינֵי הַקְּרוּאִים; וּבְחָפזו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, שָּׁפַךְ מִיֵּינוֹ וּמִתַּבְשִׁילוֹ עַל בְּגָדָיו וַיְלַכְלְכֵם. וּבֵין הַקְּרוּאִים הָיָה גַּם אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲשֶׁר הִשְׁאִיל לוֹ אֶת בִּגְדֵֵּי הַכָּבוֹד וַתִּבֵעַר בּוֹ חֲמָתוֹ עַל מִנְהָגָיו הַפְּרוּעִים שֶׁל הֶעָנִי.

וַיְהִי בְּעֵת הַהַפְסָקָה, בְּבֹא הַמְנַגְּנִים לְנַגֵּן בֵּין תַּבְשִׁיל לתַבְשִׁיל, וַיִּקְרַב הַנָּדִיב אֶל הֶעָנִי וַיְדַבֵּר אֵלָיו בַלָּאט לֵאמֹר: אֲנִי חָשַׁבְתִּי, כִּי הַכֵּר תַּכִּיר אֶת מְקוֹמֶךָ, וְלַמִּצְעָר, תֵּדַע נִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, בְּשִׁבְתְּךָ לַשֻּׁלְּחָן עִם אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים. וְעַתָּה רְאֵה, כִּי בְשָׁכְחֲךָ כָּל בּשֶׁת, שָׁכַחת גַּם זֹאת, כִּי בְגָדֶיךָ אַךְ שְׁאוּלִים הֵמָּה מִמֶּנִּי, וְלֹא נְתַתִּים לְךָ עַל־מְנַת לְטַנְּפָם, אֶלָּא בִּתְנָאי, שֶׁאַתָּה תַּחֲזִירֵם לִי נְקִיִּים מִכָּל דֹּפִי כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. נָפְלוּ פְנֵי הֶעָנִי, כִּי זָכַר אֵת אֲשֶׁר עָשָׁה, וְהַקְּרוּאִים, אֲשֶּׁר לָקְחָה אֶֶָזְנָם שֶׁמֶץ דָּבָר מִשִּׂיחַת הַנָּדִיב, מִיַּד הִרְחִיקוּ וַיּשְׂטוּ מֵעַל הָאוֹרֵחַ הַמוּזָר הַזֶּה, כִּי נוֹדַע לָהֶם מִי הוּא, וְגַּם הַמְשָׁרְתִים הֵחֵלּוּ לְהַבִּיט עִָלָיו מֵאָז בְּעַיִן זְעוּמָה.

עב. הַשֵּׁנָה הַמְסֻכָּנָה

נַעַר מְפֻנָּק בֶּן עָשִׁירִים, יָחִיד וְאָהוּב לְהוֹרָיו. חָלָה מַחֲלָה מְשֻׁנָּה, אֲשֶׁר הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלֶיהָ הָרוֹפְאִים, כִּי מַרְבֶּה הָיָה הַנַּעַר בְּשֵּׁנָה וְגוּפוֹ הָלַךְ וְחָלַשׁ מִיּוֹם ליוֹם, וַתְּהִי מוֹעֵצָה לָרוֹפְאִים בִּדְבַר הַנַּעַר הַחוֹלֶה וַיִּגְמְרוּ אֹמֶר, כִּי הַשֵּׁנָה הָאֲרֻכָּה מְסֻכָּנָה לַנַּעַר מְאֹד וְעַל הַהוֹרִים לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לִמְנוֹעַ אֶת בְּנָם מִשֵּׁנָה עַד כַּמָּה שֶׁיוּכְלוּ. נֹועֲצוּ הַהוֹרִים וְהֶחֱלִיפוּ אֶת הַמַּצָּע הָרַךְ שֶׁל בְּנָם בְּמַצָּע קָשֶׁה, שֶּׁלֹּא הִסְכִּין מֵעוֹדוֹ לִישֹׁן עַל כְּמוֹ זֶה. לֵילוֹת אֲחָדִים לֹא יָכֹל הַבֵּן לִישֹׁן כְּדַרְכּוֹ, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן הִתְרַגֵּל למַּצָּעוֹ הַקָּשֶׁה, וַיִּישַׁן שְׁנָתוֹ כְקֶדֶם וּמַחֲלָתוֹ הָלְכָה וְחָזָקָה. אָז יַחֲלִיפוּ הַהוֹרִים אֶת הַמַּצָּע בִּמְעַט תֶּבֶן וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו שָׂמוּ בֶגֶד קָשֶׁה מְקֻפָּל בִּמְקוֹם כָּר. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים הִתְרַגֵּל הַנַּעַר גַּם לַמַּצָּע הַקָּשֶׁה הַזֶּה וּשְׁנָתוֹ חָזְקָה עָלָיו, כַּאֲשֶׁר בְּשָׁכְבוֹ עַל הַמַּרְבַדִּים הָרַכִּים. בְּמַר נַפְשָּׁם הִבִּיטוּ הַהוֹרִים עַל בְּנָם בָּבַת־עֵינָם וַיַּקְשִׁיחוּ רַחֲמֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְלֹא נָתְנוּ לְהַצִּיעַ לְמַעֲנוֹ כָל מִשְׁכָּב, וַיְהִי הַנַּעַר יָשֵׁן שְּׁנָתוֹ עַל סַפְסָל קָשֶׁה וְלִמְרֲאשׁוֹתָיו אֶגְרוֹפוֹ וְהוּא נִרְדָּם תַּרְדֵּמָה. עַזָּה. וַיָּעִירוּ הַהוֹרִים אֶת בְּנָם וַיְעוֹרְרוּהוּ וְהוּא לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם עַד אֲשֶׁר יְטַלְטְלוּהוּ בְּרָב כֹּחַ. נֶפֶשׁ הַהוֹרִים הִשְׁתַּפְּכָה עֲלֵיהֶם בְּכָל פַּעַם וַיִּקְרְאוּ אֶת מְשָׁרְתֵי־בֵיתָם לַעֲזֹר לָהֶם בְּכָל תַּחְבּוּלָה שֶּׁתִּהְיֶה. וְְהַמְשָׁרְתִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאֶמְצָעִים אַכְזָרִים, כִּי הַכֵּה הִכּו בִשְׁבָטִים אֶת הַנַּעַר, לְמַעַן מְנוֹעַ אוֹתוֹ מִשֵּׁנָה. וְהָאָב וְהָאֵם עוֹמְדִים, מוֹרִידִים דְּמָעוֹת כַּנַּחַל לְמַרְאֵה בְּנָם מַחְמַל נַפְשָׁם, וּבְפִיהֶם אוֹמְרִים:

“הַכּוּ הַכּוּ, חִבְטוּ חִבְטוּ – מַלְּטוּ אֶת נֶפֶשׁ בְּנֵנוּ!”

עג. הֶעָנִי הַמָּסוֹר

עֲגָלָה עֲמוּסָה סְחוֹרָה עָבְרָה בַּדֶּרֶךְ וְעָלֶיהָ בַּעֲלֵי הַסְּחוֹרָה יוֹשְׁבִים, מְהַפְּכִים בַּחֲבִילוֹת מַעְתִּיקִים וּמַחֲזִירִים, מְגַלִּים וּמְכַסִּים. עָמַד אַחַד הָעֲנִיִּים וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וְלֹא גָרַע מַבָּטוֹ מִן הָעֲגָלָה. רָאוּ בַּעֲלֵי הַסְּחוֹרָה אֶת הֶעָנִי הַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶם וַיִּפָּעֶם לְבָבָם פֶּן יַלְשִׁין הֶעָנִי עליהם לִפְנֵי בַלָּשֵׁי־הַגְּבוּל, כִּי מוֹבִילִים הֵם סְחוֹרָה אֲסוּרָה מִחוּץ־לָאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרֵב הֶעָנִי אֲלֵיהֶם וַיָּקוּמוּ וַיִּתְּנוּ לוֹ מַשְׂאַת כֶּסֶף הֲגוּנָה, וַיְבָרְכֵם הֶעָנִי וַיֵּלֶךְ מֵאִתָּם. וְהִנֵּה עֹוד עֲגָלָה עֲמוּסָה סְחוֹרָה כָּרִאשׁוֹנָה עוֹבָרֶת. וַיִּגַּשׁ הֶעָנִי גַּם אֶל הַשֵּׁנִית לְבַקֵּשׁ נְדָבָה, וַיִּזְרְקוּ לוֹ הָאֲדוֹנִים אֲגוֹרַת נְחשֶׁת. וַיְמָאֵן הֶעָנִי לָקַחַת, כִּי נְדָבָה קְטַנָּה הִיא וַיְחָרְפוּהוּ בַּעֲלֵי הַסְּחוֹרָה וַיִּקצֹף הֶעָנִי וַיֹּאמֶר, כִּי יִנָּקֵם מֵהֶם. וַיֵּלֶךְ וַיַּגֵּד לַבַּלָשִׁים וַיַּרְאֵם אֶת מְקוֹם הָעֲגָלָה הָעֲמוּסָה סְחוֹרַת חוּץ־לאָרֶץ הָאֲסוּרָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַבַּלָּשִׁים וַיִמַּס לְבַב הַסּוֹחֲרִים. וַיִּקְרְאוּ לֶעָנִי וַיִּתְחַנְנוּ לְפָנָיו, כִּי יַצִּיל אוֹתָם מֵחִפּוּשֵׂי הַבַּלָשִׁים וְהֵם יְשַׁלְּמוּ לוֹ כַמָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם. עָנָה הֶעָנִי וְאָמָר: מִתְּחִלָּה, כַּאֲשֶׁר פָּנִיתִי אֲלֵיכֶם בְּבַקָּשָׁתִי, הָיָה הַדָּבָר בִרְשׁוּתִי יָכוֹל יָכֹלְתִּי אָז לִשְׁמֹר אֶת פִּי וּלְהָגֵן עֲלֵיכֶם. עַתָּה, מַה שֶׁעָשִׂיתִי עָשׂוּי וּלְתַקֵּן לֹא אוּכַל גַּם אָנֹכִי.

עד. גּוֹנֵב הַמֶּכֶס

בְּחֵרֶף נֶפֶשׁ וּבְפַחַד גָּדוֹל הֶעֱבִיר אֶחָד מִגּוֹנְבֵי הַמֶּכֶס אֶת סְחוֹרָתוֹ בַּעֲגָלָה וּבְסוּסִים אֶת הַגְּבוּל. אַךְ בֶּהָלָה בָּאָה עָלָיו פִּתְאֹם, הַקְשֵׁב הִקְשִׁיב קוֹל בַּלָשִׁים קְרֵבִים, וַיְמַהֵר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵעַל עֶגְלָתוֹ. אַךְ עֹוד יָרֵא פֶּן יִהְיוּ לוֹ הָעָגְּלָה וְהַסּוּסִים לְעֵד עַל עֲוֹנֹו, וַיִּקְפֹּץ וַיָּנָס וַיֵּלֶךְ רַגְלִי, לְמַעַן לֹא יַכִּיר בוֹ אִישׁ מִי וּמָה הוּא, וְהָיָה אִם גַּם יִתָּפֵס בַּכַּף לֹא יִגָּלֶה עֲוֹנוֹ, כִּי לֹא יִמָּצֵא בְיָדוֹ מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר נַחְבִּי אֶל לִבּוֹ: כָּזֶה אָמְנָם מִשְַׁפַּט הַחוֹטֵא: אִם יַעֲזֹב אֶת דְּרָכָיו וְיָצָא נָקִי מִכָּל רְכוּשׁו אֲשֶׁר רָכַשׁ לוֹ בְמַעֲשָׂיו הָרָעִֹים, אוּלַי יַצִּיל אָז, לְפָחוֹת, אֶת נַפְשׁוֹ.

עה. הַיְרֻשָּׁה וְהַדּוֹד

אָדָם אֶחָד צָעִיר לְיָמִים יָרַשׁ יְרֻשָּׁה עָשִׁירָה מֵאֵת אָבִיו. וַיָּבֹא אֵלָיו רֵעוֹ הַטּוֹב וּמוּדַע אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ: חֲבִיבִי, מֵאַהֲבָתִי אוֹתְךָ וְאֶת בֵּית אָבִיךָ הִנְנִי לְהוֹרוֹתְךָ עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לְהוֹנְךָ, לְמָעָן לֹא תִכָּשֵׁל בַּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ לַעֲשָׁקְךָ וְלָשִׂים אֶת רְכוּשְׁךָ בִכְלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר הַצָּעִיר: הוֹדֵיתִי לְךָ עַל טוּב לִבֶּךָ; וְאוּלָם דַּע לְךָ, כִּי לִי דוֹד בַּעַל עֲסָקִים, מֻמְחֶה בְּמִסְחָר, וְהוּא יִמָּצֵא לִי וּוַדַּאי יַעֲשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָתִי וְיוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג. וְלַצָּעִיר אָמְנָם הָיָה דוֹד, אֲבָל דּוֹדוֹ אָהַב אֶת נַפְשׁוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת בֶּן־אֲחוֹתוֹ, וּכְבֹא כֶסֶף הַיְרֻשָּׁה לְיָדוֹ בִּזְבֵּז אוֹתוֹ בְּעִסְקֵי מִסְחָרוֹ, כִּחֵשׁ וְהֶעְלִים מִקְּרוֹבוֹ הַיּוֹרֵשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מִקֵּץ הַיָּמִים, כִּי אָבַד הַכֶּסֶף בְּעִנְִָין רָע.

אָז נִפְקְחוּ עֵינֵי הַיּוֹרֵשׁ הַצָּעִיר לִרְאוֹת, כִּי נִתְעָה בַשָׁוְא. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל רֵעוֹ וּמוֹדַע אָבִיו, אֲשֶׁר נִדְרַשׁ לוֹ מִתְּחִלָה, וַיִּתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו וַיְבַקֵּשׁ עֲצָתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ רֵעוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ כַיּוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא נִשְׁאַר עֹוד כְּלוּם בְּיָדְךָ מִירֻשַׁת אָבִיךָ, כִּי בָטַחְתָּ בְדוֹדֶךָ. וַיֵּבְךְּ הַצָּעִיר וַיֹּאמַר: חוּסָה נָא עָלַי וְאַל תַּזְכִּיר עֹוד אֶת שֵׁם הַנּוֹכֵל אֲשֶׁר עֲשָׁקַנִי, כִּי מִתְפַּלֵּץ אֲנִי לְזִכְרוֹ. וְעַתָּה הִנֵּה הַמְעַט אֲשֶׁר הִצַלְתִּי; הִמָצֵּא נָא לְבַקָּשָׁתִי וְהוֹרֵנִי מַה לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה בְיֶתֶר הַפְּלֵטָה.

עו. הַשּׁוֹבָב

לְרַב אֶחָד, צַדִּיק וְחָכָם, הָיָה יֶלֶד בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, מְפֻרְסָם בְּכָל הַסְּבִיבָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה שׁוֹבָב גָּדוֹל. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָרַב יוֹשֵׁב בִּמְסִבַּת חֲכָמִים וּמִשְּׁתַּעֲשֵּׁעַ אִתָּם בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְהִנֵּה בְנוֹ, אֲשֶׁר הִשְׁתוֹבֵב בַּחוּץ עִם נַעֲרֵי הָאֲסַפְסוּף, הָשְׁלַךְ אֶל הָרֶפֶשׁ. וְהַיּוֹֹם יוֹם סַגְרִיר, וַיִּתְלַכְלֵךְ הַיֶּלֶד וַיִרְטַב וַיָּבֹא הַבַּיְתָה כֻלּוֹ נוֹזֵל מַיִם וְרוֹעֵד מִקֹּר. וַיַּרְא אָבִיו אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָּׂה לוֹ לְבֶן־שַׁעֲשׁוּעָיו וַיַּחְמֹל עָלָיו, לְבִלְתִּי הַדְאִיב עֹוד אֶת נַפְשׁוֹ בְּדִבְרֵי מוּסָר וּלְבִלְתִּי הַכְלִימוֹ בִּפְנֵי אוֹרְחָיו הַחֲשׁוּבִים וַַיֹּאמֶר הָרַב אֶל בְּנוֹ השׁוֹבָב: “הִנֵּה, בְּנִי יַקִירִי, כָּל כַּךְ רָטַבְתָּ מִפְּנֵי הַגָּשֶׁם! מַהֲרָה וּפְשֹׁט בְגָדֶיךָ וּשְׁכַב וְהִתְחַמֵּם בַּמִּטָּה תַּחַת הַשְׂמִיכָה וּלְמָחָר תִּלְבַּשׁ אֶת בִּגְדֵי־הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר לְךָ, עַד אֲשֶׁר יִכָּבְסוּ בְגָדֶיךָ אֵלֶּה”. מִמָחֳרַת הַבֹּקֶר לָבַשׁ הַיֶּלֶד אֶת בִּגְדֵי הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר לוֹ וַיֵּצֵא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וַיָּרָץ וַיְּדַלֵּג וַיִקְפֹּץ כַּגְּדִי עַל הַגְּדֵרוֹת וַיֵּאָחֵז בְּמַסְמֵר וַיִּקְרַע אֶת מְעִיל הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר לָבָשׁ. וַיֵּדַע הַנַּעַר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּנָּחֶם מְאֹד, וַיַּכֵּהוּ לִבּוֹ וְלֹא יָכֹל עֹוד לָשׁוּב הַבַּיְתָה, אַחֲרֵי מַעֲשֵׁי מְשׁוּבָתוֹ בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַיִּבְרַח וַיִּסָּתֵר בַּחֹרְשָׁה.

וְהָרַב יָשַׁב אָז בִּמְסִבַּת הַחֲכָמִים הַנִּכְבָּדִים וַיֻּגַּד לוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה בְנוֹ. וַיֹּאמֶר אֶל אוֹרְחָיו הַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו: “הִנֵּה בְנִי שׁוֹבָב, אֲבָל חָכָם וּבַעַל לֵב רַגָּשׁ. מַכִּיר הוּא אֶת עַוָּתָּתֹו וְחֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבּוֹ, וְאִם אֲנִי לֹא אֵלֵךְ לְהַחֲזִירוֹ, מִי יוֹדֵעַ אָנָה יִבְרַח מִפָּנָי”.

הָלַךְ הָאָב הַחֹרְשָׁה וַיַּרְא אֶת יַלְדּוֹ שׁוֹכֵב בֵּין הַשִּׂיחִים וְהַחֲרֻלִּים הַדּוֹקְרִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו: בְּנִי, שׁוּבָה הַבָּיְתָה!

“יָרֵא אָנֹכִי מִפְּנֵי אַפֶּךָ” – עָנָה הַיֶּלֶד.

– אֲבָל סָלוֹחַ סָלַחְתִּי לְךָ וְיָדִי לֹא תִגַּע בָּךְ – הִבְטִיחָהוּ אָבִיו.

– “וּמָה אֶלְבַּשׁ מֵעַתָּה, כִּי גַם אֶת בִּגְדֵי הַחוֹל, גַּם אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלִי קִלְקַלְתִּי?” – בָּכָה הַיֶּלֶד.

– אַל תֵּעָצֵב, בְּנִי – עָנָה הָאָב: עָשׂה אֶעֱשֶׂה לְךָ בְגָדִים יָפִים אֲחֵרִים.

וְהַבֵּן אֵינֶנּוּ קָם וּמוֹסִיף לִבְכּוֹת.

– “לֹא אוּכַל לָשׁוּב, כִּי חֶרְפָּתִי נוֹדְעָה גַם לַחֲכָמִים אֲשֶׁר בְּבֵיתֵנוּ”.

– גַּם לָזֹאת אַל תִּדְאַג, בְּנִי, אֲנִי אַצְדִּיקְךָ בְעֵינֵיהֶם וְאֹמַר, כִּי רַק שׁוֹבָבִים קָרְעוּ בְגָדֶיךָ וְאַתָּה נָקִי – הוֹסִיף הָאָב לְנַחֵם אֶת בְּנוֹ.

– עָנָה אָבִיו וְאָמַר: צָדַקְתָּ, בְּנִי! אָמְנָם, מְאֹד הֲרֵעוֹתָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ, אַךְ לֹא לְכָבֹוד יִהְיֶה לִי לְהַכְלִימְךָ בִּפְנֵי הָאוֹרְחִים וּבִפְנֵי כָל מַכִּירֵינּו הֲלֹא מִתְפַּאֵר אֲנִי בָךְ, כִּי חָכַם לִבְּךָ בַתוֹרָה – וְאֵיךְ אֲבַזֶּךָ, אוֹ אֵיךְ אַנִּיחֲךָ לָלֶכֶת בְּלִי מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד? לֹא לְמַעַנְךָ רַק לְמַעַן כְּבוֹד מִשְׁפַּחְתֵּנוּ אֶעֱשֶׂה זֹאת.

– אָז הֵבִין הַיֶּלֶד הֶחָכָם, כִּי אֱמֶת בְּפִי אָבִיו וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו.

עז. תוֹכָחוֹת

לְאַחַד הַנְּסִיכִים הָיָה בֵן, אֲשֶׁר נָטָה מֵהַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְעָשָׂה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ, לַמְרוֹת עֵינֵי אֲבוֹֹתָיו וּמַדְרִיכָיו.

אַךְ הַבֵּן, אֲשֶׁר יָדַע, כִּי זְדוֹנוֹתָיו רַבּוּ ורָאוּי הוּא לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל עַל מַעֲשָׂיו, לֹא הֶאֱמִין, כִּי סָלוֹחַ יִסְלַח לוֹ אָבִיו וְגַם הֵיטֵב יֵיטִיב עִמּוֹ – וְלֹא קָם מִמְּקוֹמוֹ וַיּוֹסֶף לִבְכֹּות וַיֹּאמַר: הֲלֹא רַבִּים פּשָׁעַי מְאֹד, וְאֵינֶנִּי שֹׁוֶה בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר אָמָרְתָּ…

בִּקֵשׁ הַנָּסִיךְ אֶת אִישׁ נִכְבָּד אֶחָד מִמַּכִּירָיו, כִּי יָבֹא אֶל בְּנוֹ לְהוֹכִיחֹו וּלְדַבֵּר מוּסָר בְּאָזְנָיו, לְמַעַן יֵיטִיב דַּרְכּוֹ, וְלֹא יָדַע הָאִישׁ כִּי לְתוֹכָחָה – דְּרוּשָׁה לָשֹׁון רַכָּה וְגַם דַּעּת וְחֶשְׁבּוֹן. וַיָּבֹא אֶל בֶּן־הַנָּסִיךְ הַבַּיְתָה וַיִּתֵּן עָלָיו בְּקוֹלוֹ וַיְחָרְפֵהוּ וַיְגַדְּפֵהוּּ כְּאַחַד הָרֵיקִים, בְּסַפְּרוֹ בְּקוֹל עַל דְּבַר מַעֲלָלָיו הָרָעִים. וַיִּקְצֹף בֶּן הַנָּסִיךְ וַיְגָרֶשׁ אֶת מוֹכִיחוֹ; וְהַמְשָׁרְתִים, כְּשָׁמְעָם אֶת קוֹל בֶּן־אֲדוֹֹנָם הַנֶּעֱלָב, וַיִּתְנַפְּלוּּ עַל הָאִישׁ הַמְגַדְּפוֹֹ, וַיַּכּוּהוּ וַיִּמְרְטוּ אֶת לְחָיָיו. וַיְּלֶךְ הָאִישׁ מִשָּׁם בְּבשֶׁת פָּנִים.

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים וּבֶן־הַנָּסִיךְ לֹא שִּׁנָּה מַעֲשָׂיו וְלֹא הִפִּיל מִדַּרְכּוֹֹ הָרָעָה. וַיְבַקֵּשׁ הַנָּסִיךְ שֵׁנִית אֶת מַכִּירוֹ הַנִּכְבָּד לָסוּר אֶל בְּנוֹ וּלְהַטִּיף לוֹ מוּסָר. וַיְמָאֵן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: שְׁלַח בְּיַד תִּשְׁלָח, אַךְ מִמֶּנִּי הֶרֶף. הֲלֹא יָדַעְתָּ, אֵיךְ קִבְּלַנִי בִּנְךָ, וְאֵיךְ פְּגָשׁוּנִי מְשָׁרְתֶיךָ, כִּי הִכּוּנִי, פְּצָעוּנִי.

אָמַר הַנָּסִיךְ: טָעִית, חֲבִיבִי. בֶּאֱמֶת כִּגְמוּּלְךָ הֵשִׁיבוּ לְךָ גַּם בְּנִי גַּם מְשָּׁרְתָי, כִּי לֹא הוֹכֵחַ הוֹכַחְתָּ אֶת בְּנִי, רַק חָרֵף חֵרַפְתָּ אוֹתוֹ, וַתְּגַלֶּה חֶרְפָּתוֹ בִגְעָרוֹת וּבִצְעָקוֹת בִּפְנֵי הָעֲבָדִים, אֲשֶׁר עַד אָז לֹא חָשְׁדוּ אוֹתוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַמְגֻנִּים, אֲשֶׁר פָּרַטְתָּ, וְעַל כֵּן בְּצֶדֶק הִכּוּךָ, כִּי לְעֵינֵיהֶם גִּדַּפְתָ אֶת בֶּן אֲדוֹנֵיהֶם. וְאוּלָם שׁוּבָה אֵלָיו וְדַבֵּר אִתּוֹֹ בְּנַחַת וּבְמֵישָׁרִים פָּנִים אֶל פָּנִים, בְּאֵין זָר שׁוֹמֵעַ, וְאַל תְּגַדֵּף אוֹתוֹ, רַק לֶקַח מוּסָר הַטֵּף לוֹ וְאָז רָאֹה תִרְאֶה, כִּי לֹא יִקְרְךָ כָל רָע.

עח. הַחֶנְוָנִים הַנִּשְּׂרָפִים

אֵשׁ יָצְאָה וַתִּפֹּל בַּחֲנֻיּוֹת הָעִיר הַמְּלֵאוֹת סְחוֹרָה. וַתִּגְדַּל הַזְּעָקָה וְהַהֲמוּלָה בַּשּׁוּק. רַבִּים מֵהַחֶנְוָנִים הִתְחַנְנוּ אֶל הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱסָפִים וְאֶל הָעוֹֹבְרִים לַעֲזֹר לָהֶם לְכַבּוֹֹת אֶת הָאֵשׁ וּלְהַצִּיל אֶת רְכוּשָׁם, וְאַף כִּי הָיוּ אֵלֶּה עָשִׁירִים וְהַסְּחוֹרָה שֶׁבַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם הָיְתָה רַק חֵלֶק קָטֹן אָחוּז מֵהוֹנָם, בְּכָל זֹאת הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחָם לְהַצִּיל אֶת חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם, וַיַּעֲלוּ בְּסֻלָּמוֹת עַל הַגַּגּוֹת וְלֹא מָנְעוּ מִנַּפְשָׁם כָּל עָמָל וְסַכָּנָה.

אַךְ בֵּין הַחֶנְוָנִים הָיוּ גַם כָּאֵלֶה, אֲשֶׁר עָמְדוּ לָהֶם מְרֻשָּׁלִים וַיִּתְעַצְּלוּ לְכַבּוֹת אֶת הַבְּעֵרָה. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא: כִּי דַוְקָא אֵלֶּה לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים וְהַסְּחוֹרָה שֶׁבַּחֲנֻיּוֹֹתֵיהֶם עַל פִּי רוֹב לְקוּחָה הָיְתָה בְּהַקָּפָה מֵאֵת בַּעֲלֵי הַמַחְסָנִים שֶׁבַּכְּרַכִּים. יָדוֹעַ יָדְעוּ הַחֶנְוָנִים הָאֵלֶה, כִּי הַסּוֹחֲרִים לֹא יְוַתְּרוּ עַל סְחוֹֹרָתָם וִיבִיאוּם בַּמִּשְׁפָּט, אִם לֹא יְשַׁלְּמוּ לָהֶם; אַף עַל־פִּי כֵן לֹא הִתְאַמְּצּוּ לְהַצִּיל אֶת רְכוּשָׁם כָּרִאשּׁוֹנִים. הָיָה הַדָּבָר לְתִמָּהוֹן בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר. אָמַר לָהֶם פִּקֵּח אֶחָד: זְהוּ טֶבַע הָאָדָם, כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת קִנְיָנוֹ שֶּׁלּוֹ, אֲשֶׁר עָלָה לוֹ בִּיגִיעָה, וְרַק עַל כָּזֶה מוֹסֵר הוּא אֶת נַפְשׁוֹ; אוּלָם הַחֶנְוָנִים הָאֵלֶה אוֹמְרִים לְהִבָּנוֹת מֵחֻרְבַּן נוֹשֵׁיהֶם בְּתוֹר “נִשְׂרָפִים”.

עט. גֶּרֶם־הַמַּעֲלוֹת

בַּעֲיָרָה קְטַנָּה, אֲשֶׁר בָּתֶּיהָ נְמוּכִים וּקְטַנִּים, אָמַר עָשִׁיר אֶחָד לִבְנוֹֹת בַּיִת גָּדוֹל בַּעַל שֵׁשׁ קוֹמוֹת. וַיִּקְרָא לַנַגַּר הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר מֵעוֹדוֹ לֹא רָאָה בַיִת גָּבוֹה. וַיַּזְמִינֵהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּדְרֵגוֹת לַבִּנְיָן הַגָּדוֹל הַזֶּה. וַיַּעֲמֹד הַנַּגָּר נָבוֹךְ וּמִשְׁתּוֹמֵם וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הֶעָשִׁיר: עַל מָה הוּא מִשְׁתּוֹמֵם וְחוֹשֵׁב כָּל כַּך? וַיַּעַן הַנַּגָּר וַיֹּאמַר: נִפְלָא מִמֶּנִּי, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַמַּדְרֵגָה שֶׁל בַּיִת גָּבוֹה וְנִשָּׂא כָּל כַּך, הֲלֹא בְעָמְדִי עַל הָאָרֶץ גַּם רָאֹה לֹא אֶרְאֶה אֶת מְקוֹם הַשְּׁלַבִּים הָעֶלְיוֹֹנִים שֶׁל מַדְרֵגָה רָמָה כָּזֹאת.

– טוֹב, כִּי דִבַּרְתָּ דְּבָרֶיךָ – עָנָה הֶעָשִׁיר: וְעַתָּה, כִּי רָאִיתִי, כִּי שׁוֹטֶה גָּדוֹל אָתָּה, וְלֹא תֵדַע מֵאֵיזֶה צַד מַתְחִילִים לִבְנוֹת מַדְרֵגָה, הָבָה, אַזְמִין נַגָּר חָכָם מִמֶּךָּ, הַיּוֹֹדֵעַ כִּי הָחֵל יָחֵלּוּ מִן הַמַּעֲלָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעוֹלִים הָלוֹךְ וְעָלֹה עַד גֶּרֶם־הַמַּעֲלוֹת.

פ. בִּנְיָן עַל הַקֶּרַח

גֵּר עָשִׁיר מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת בָּא אֶל כְּרַךְ גָּדוֹל וּמַכִּיר לֹא הָיָה לוֹ שָׁם זוּלָתִי נְצִיב הַמְּדִינָה, אֲשֶׁר יְדָעָהוּ וַיִּמְשֹׁךְ לוֹ חָסֶד. וַיְבַקֵּשׁ הַגֵּר מֵאֵת שַׂר הַמְּדִינָה, כִּי יִתֵּן לוֹ מָקוֹם בַּכְרָךְ לָשֶֶׁבֶת בּוֹ עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהַכְּרָךְ הָיָה נוֹשָׁב מֵרֹב אָדָם וְהֶהָמוֹן בּוֹ רַב וְצָפוּף. וַיִּפָּלֵא גַּם מֵאֵת הַשַּׁר לָתֵת לִמְיֻדָעוֹ וַאֲהוּבוֹ בֵּית מוֹשָׁב כְּחֶפְצוֹ. וַיֹּאמֶר הַשַּׂר אֵלָיו: חֲבִיבִי, קָצְרָה יָדִי גַם אָנִי מֵעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתֶךָ. הֵן לֹא יִתָּכֵן הַדָּבָר לְגָרֵשׁ אֲנָשִׁים מִמְּעוֹֹנוֹתָם וּלְהַנחִיל אוֹתְךָ אֶת מְקוֹמָם. מְעוֹנוֹת פְּנוּיִים אֵין בְּכָל הָעִיר. וְעַתָּה, אִם חָפַצְתָּ, קוּם וּבָקֵּשׁ, אִם תִּמְצָא לְךָ כִּכָּר פָּנוּי בָעִיר אוֹ מִחוּצָה לָהּ, וּבָנִיתָ עָלָיו בַּיִת נֶהְדָּר וּמְרֻוָּח כְּחֶפְצֶךָ".

וְהַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף וְקֶרַח וָשֶׁלֶג מְכַסִִּים אֶת כָּל הָאָרֶץ. וַיַּרְא הֶעָשִׁיר בִּקְצֵה אַחַד הָרְחוֹבוֹת מֶרְחָב גָּדוֹל וְרֵיק כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה שֶֶׁלג רָב, וַיִּמְצָא הַמָּקוֹֹם חֵן בְּעֵינָיו. וַיִּקְרָא לַבּוֹנִים וְלַגּוֹדְרִים וְכָל עוֹשֵׂי מְלָאכָה, וַיַּרְאֵם אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר גָּמַר אֹמֶר לִבְנוֹת עָלָיו אַרְמוֹן לְמַעֲנוֹ. וַיִּפְתַּח הַגֵּר הֶעָשִׁיר אֶת אוֹצָרוֹ וְעוֹשֵׂי דְבָרוֹ הֵקִימוּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ וַיִּבְנוּ לוֹ הֵיכַל תִּפְאָרָה בִּזְמַן קָצֵר מְאֹד. הַגֵּר הֶעָשִׁיר הִתְעַנֵּג לְמַרְאֵה עֵינָיו, בְּהַבִּיטוֹ אֶל בִּנְיָנוֹ הַנֶּהְדָּר. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֲנָשִׁים עוֹבְרִים, מַבִּיטִים וצוֹחֲקִים וְלוֹעֲגִים. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינָיו. וַיִּשְׁאל אֶת אֶחֶד מֵהֶם: מַה לְְךָ, כִּי לִגְלַגְתָּ עַל בִּנְיָנִי?

– לֹא עַל בִּנְיָנְךָ אֲנִי מְלַגְלֵג – עָנָה הָאִישׁ: אַדְרַבָּה, יָפֶה ונֶהְדָּר הוּא מֵאֵין כָּמֹהוּ. אֲבָל רְאֵה נָא אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר צִוִּיתָ לִבְנוֹתוֹ עָלָיו. הֲלֹא עַל קֶרַח הַנָּהָר, יָסַדְתָּ אוֹתוֹ. עֹוד חֹדֶשׁ וְנָמֵס הַקֶּרַח וְהִתְנוֹדֵד בִִּנְיָנְךָ כֻּלּוֹ, וְרִגְבֵי הַקֶּרַח הַגְּדוֹֹלִים יִתְנַגְּפוּ בוּ בְּשׁוּטָם וְהִפִּילוּהוּ וַהֲרָסוּהוּ.

פא. הָאָבוֹת וְהַבָּנִים

סוֹחֵר עָשִׁיר, אָב לְבֵן שֶׁהִגִּיעַ לְחֻפָּה, הִתְחַתֵּן בְּסוֹחֵר אַחֵר, שֶׁהָיָה לְפָנִים עָשִׁיר גָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, כִּי בִתּוֹ שֶׁל זֶה הַסּוֹחֵר הַיּוֹרֵד הָיְתָה כַּלָּה יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת מְאֹד וּבַת מְיֻחָסִים, וְלֹא חָזַר אֲבִי הֶחָתָן אַחֲרֵי נְדוּנִיָּה רַבָּה, וְגַם מְזוֹנוֹת הִבְטִיחַ הוּא לַזּוּג לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחַר חֲתֻנָּתָם, וְלֹא בִקֵּשׁ מֵאֵת אֲבִי הַכַּלָה רַק לְהַלְבִּישׁ אֶת בִתּוֹ מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, כְּמִנְהַג הַנְּגִידִים, כְּמוֹ שֶׁנָּהוּג בְּכָל מִשְׁפָחָה מְהֻגָּנָה. כְּשֶׁכָּתְבוּ אֶת הַתְּנָאִים, שָׁאֲלוּ לַמְּחֻתָּנִים לְמָתַי יַגְבִּילוּ אֶת מוֹעֵד יוֹם הַחֲתֻנָּה. אָמַר

אֲבִי הֶחָתָן לְהַגְבִּיל אֶת הַזְּמַן מִקֵּץ שְׁנֵי יְרָחִים. וְאוּלָם אֲבִי הַכַּלָה אָמַר, כִּי יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לְהָכִין אֶת הַלְבָּשַׁת הַכַּלָה עַד הַזְּמַן הַהוּא. חָפֵץ אֲבִי הֶחָתָן לְהארִיךְ אֶת הַזְּמַן עַד חֲמִשָׁה חֳדָשִׁים, אֲבָל אֲבִי הַכַּלָה אָמַר, כִּי בִכְלַל אֵין בִּיכָלְתּוֹֹ לִקְבֹּעַ זְמָן, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יַעַזְרֵהוּ ה' וְיַזְמִין לוֹ רֶוַח בַּמִּסְחָר, שְֶּׁיוּכַל לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתוֹ הַכְּתוּבָה בַּתְּנָאִים. הַכֹּל תָּלוּי לְפִי הַצְלָחָתוֹ בְּמִִשְׁלַח יָדוֹ.

עָבַר חֲצִי שָׁנָה וְיוֹתֵר, וַאֲבִי הַכַּלָה לֹא יָכֹל עֲדַיִן לִקְבֹּעַ מוֹעֵד הַחֲתֻנָּה. אָמְרָה אֵם־הֶחָתָן אֶל בַּעֲלָהּ: הִנֵּה, אִישִׁי, עַד כֹּה עֲזָרָנוּ ה' וְאֶת הַנְּדוּנִיָּה עִם הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה הַכֹּל אָנוּ נוֹטְלִים עָלֵינוּ. וְעַתָּה כִּי נִקְשְׁרָה נֶפֶשׁ בְּנֵנוּ בְּנֶּפֶשׁ כַּלּתוֹ, וְגַם אֲנַחְנוּ אָהוֹב נֶאֱהַב אוֹתָהּ כְּבָבַת עֵינֵנוּ – לָמָּה נְצַעֵר אֶת בָּנֶינוּ חִנָּם, בִּשְׁבִיל סְעִיף שֶׁלֹּא נִכְתַּב כְּהֹגֶן בַּתְּנָאִים. לָמָּה נְעַכֵּב אֶת הַחֲתֻנָּה בִּשְׁבִיל הַהַלְבָּשָׁה, שֶׁאֵין לְאֵל יַד הַמְחֻתָּן שֶׁלָּנוּ לַעֲשׁוֹת לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל? נִקַּח נָא גַּם אֶת הוֹצָאָה זוּ עָלֵינוּ.

אָמַר לָהּ הַבַּעַל: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרַיִךְ, וְאַל נַא נַשְׁבִּית אֶת אשֶׁר הַבָּנִים בְּשֶׁל חֶשְׁבּוֹנוֹת הָאָבוֹת בִכְתָב־“הַתְּנָאִים”.

פב. שַׁמַּשׁ־הַשֻּׁלְחָן

אָדָם אֶחָד חָשַׁק לִהְיוֹת שַׁמָּשׁ־לַחֲתֻנּוֹת. שָׁאַל אֶת מַכִּירָיו הַשַּׁמָּשִׁים בְּבָתֵּי הַשִׁמְחָה, כִּי יוֹרוּהוּ סֵדֶר הַשִּׁמּוּשׁ וְהַגָּשַׁת הַמַּטְעַמִּים לְשֻׁלְחֲנוֹת הַקְּרוּאִים. הִתְחִילוּ לְחַנְּכוֹ: בְּמִשְׁתֵּה־הַנְּשׂוּאִים לְאַחַד הַגְּבִירִים נָתְנוּ עַל יָדוֹ שְׁתֵּי קְעָרוֹת מְלֵאוֹת דָּגִים לָשֵׂאת אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים. הָלַךְ וְנָשָׂא וְהֶעֱמִיד אַחַת עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאַחַת עַל הַשֵּׁנִי. אַחֲרֵי אֲכִילַת הַדָּגִים נָתְנוּ לוֹ לָשֵׂאת מִן הַמִּטְבָּח קְעָרָה אַחַת צְלִי־בָשָׂר וְעוֹד קַעֲרִית וּבָהּ חַרְדָּל לַבָּשָׂר. הָלַךְ וְעָשָׂה כַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן: הֶעֱמִיד אֶת הַבָּשָׂר עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאֶת הַחַרְדָּל עַל הַשֻּׁלְחָן הַשֵּׁנִי. מִפִּי כָּל הַמְסֻבִּים פָּרַץ שְׂחוֹק גָּדוֹל.

פג. הֶחָתָן וְהַחוֹתֵן

עָשִׁיר אֶחָד בִּקֵּשׁ לְמַעַן בִּתּוֹ חָתָן מֻשְׁלָם בֶּן־תּוֹרָה וְלֹא נִמְצָא כָזֶה בְּעִירוֹ וְאַף לֹא בָעִיר הַקְּרוֹבָה. בָּא שַׁדְכָן וְהִגִּיד לוֹ, כִּי לְחוֹכֵר בְּאַחַד הַכְּפָרִים יֵשׁ בֵּן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְנֶחמָד לְרוֹאָיו וּלְיוֹדְעָיו מִפְּנֵי מַעֲלוֹתָיו הַטּוֹבוֹת. גַּם זֹאת אָמַר לוֹ הַשַׁדְכָן, כִּי הַרְבֵּה קוֹפְצִין עַל בָּחוּר אֲשֶׁר כָּזֶה, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַמְחֻתָּן לְמַהֵר וּלְהִשְׁתַּדֵךְ בּוֹ שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. אָסַר הֶעָשִׁיר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וְנָסַע עִם בִּתּוֹ הַכְּפָרָה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַבָּחוּר, מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְגָמַר לִכְתֹּב מִיַּד אֶת הַתְּנָאִים וְהֵאִיץ בִּמְחֻתָּנוֹ הַחוֹכֵר לָחוֹג אֶת הַחֲתֻנָּה בּוֹ בַיּוֹם בְּלִי כָּל אִחוּר. אָמַר הַחוֹכֵר הֶעָנִי: הֲלֹא לַחֲתֻנָּה דָרוּשׁ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהָכִין מַשְׁקָה, כָּרָאוּי לִכְבוֹד אָדָם שֶׁכְּמוֹתְךָ, וַאֲנִי עָנִי, אֵין לָנוּ בִלְתִּי אִם פַּת הַקִּבֵּר וְהַבְּצָלִים וְהַשּׁוּמִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים. עָנָה הֶעָשִׁיר וְאָמָר: פַּת הַקִּבֵּר תִּנְעַם לָנוּ מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים. צִוָּה הֶעָשִׁיר לְהַסִיר מֵעַל הֶחָתָן אֶת בְּגָדָיו הַקְּרוּעִים וּלְהַלבִּישֵׁהוּ מַלְבּוּשִׁים יָפִים. הֶעֱמִידוּ חֻפָּה וְהָיוּ הַנְּשּׂוּאִים כַּדִּין וְכַדָּת. אָז לָחַשׁ הֶעָשִׁיר לִמְשָׁרְתוֹֹ שֶׁיַּחֲבשׁ אִתּוֹ אֶת בְּגָדָיו הַיְשָָׁנִים וְהַקְּרוּעִים שֶׁל הֶחָתָן וְלָשִׂים בְּאַחַד הַכִּיסִים גַם פְּרוּסַת פַּת קִבֵּר עִם שׁוּמִים.

בְּקָרֶב הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה בֶּן־הַחוֹכֵר לְבַעַל לְבִתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְיֵּשֶׁב בְּבֵיתוֹ בְּעשֶׁר וּבְכָבוֹד, זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְהִתחִיל מֵעֵז פָּנִים וּמַתְרִיס כְּנֶגֶד חוֹתְנוֹ. צִוָּה הַחוֹתֵן לְהָבִיא אֶת מַלְבּוּשֵׁי חֲתָנוֹ הַבָּלִים וְהַקְּרוּעִים וְאֶת פַּת הַקִּבֵּר וְהַשּׁוּמִים, אֲשֶׁר הָיוּ שְׁמוּרִים אִתּוֹ, לְמַעַן הַזְכִּיר לַחֲתָנוֹ אֶת יְמֵי דַלּוּתוֹ, וַיֹּאמֵר לוֹ: רְאֵה, מֵאַיִן לְקַחְתִּיךָ אַחֵר כָּבוֹד!

פד. תַּנְחוּמִים וָאֵבֶל

שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל בָּא נַעַר הַבַּיְתָה וְסִפֵּר לְהוֹרָיו, כִּי עָבַר עַל פְּנֵי בֵית מַכִּירָם וְשָׁם מֵת יֶלֶד, וְהַהוֹרִים בּוֹכִים לוֹ וְסוֹפְקִים כַּפֵּיהֶם וּמְיַלְלִים. אָמַר הָאָב: יָמִים יַעַבְרוּ, יְרָחִים יַחְלְפוּ וְהַצַּעַר יִשָּׁכַח וְהָאָבוֹת יִתְנֶחָמוּ; כִּי חֹק הוּא לַמֵּת, שֶׁיִּשָּׁכַח מִן הַלֵּב. וְאוּלָם יֵשׁ צַער, שֶׁאֵינֶנּוּ בָטֵל בִּמְהֵרָה: הִנֵּה נִִפְטַר אֶתְמוֹל אִישׁ וְעָזַב אַחֲרָיו שְׁלשָׁה בָנִים, אֶחָד גָּדוֹל וּשְׁנַיִם קְטַנִּים. הַגָּדוֹל, אוּלַי יִנָּחֵם בִּמְהֵרָה אוֹ לְאַחַר זְמַן; וְאוּלָם הַקְּטַנִִּים, אַךְ עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם עֹוד בִּינָה לִסְפֹּד לַאֲבִיהֶם, זָכוֹר יִזְכְּרוּ אוֹתוֹ יָמִים רַבִּים וְיִצְטָעֲרוּ עַל מוֹתוֹ. זָכוֹר יִזְכְּרוּ, כִּי חָסֵר לָהֶם אוֹהֵב וּמַדְרִיךְ דּוֹאֵג לְְמַעֲנָם עַד אֲשֶׁר יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ לַאֲנָשִׁים. בְּכָל עֵת יִרְאוּ, כִּי אֻמְלָלִים הֵם וְאֵין מִי אֲשֶׁר יַעֲמֹד בַּעֲדָם. אֵבֶל כָּזֶה הוּא מְמֻשָּׁךְ וְאָרֹךְ מְאֹד.

פה. שְּׁנֵי הַנּוֹשִׁים

נוֹשֶׁה אֶחָד הָיָה אָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וּבָא עִם שְׁלִיחַ בֵּית־דִּין אֶל בֵּית לוֵֹהוּ לַעֲבוֹט עבוֹטוֹ. כְּשֶׁרָאָה, שֶׁאִם יִקַּח אֶת כְּלֵי מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַלּוֶֹה הָרוֹס יַהֲרֹס אֶת מַעֲמָדוֹ כֻּלּוֹ, הִרְפֵּה מֵהֶם וְחִפֵּשׂ בֵּין שְׁאָר כְּלֵי הַבַּיִת וּמָצָא רַק מְעַט מְאֹד, שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם אַף כְּדֵי הָעֲשִׂירִית מֵחוֹבוֹ. אָמַר הַנּוֹשֶׁה לַלּוֶֹה: רְאֵה, לִבִִי לֹא יִתְּנֵנִי לֵירֵד לְחַיֶּיךָ. עֲבֹד וְהִשְׂתַּכֵּר וְכַאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדְךָ, תַּחֲזִיר לִי אֶת חוֹבִי.

לֹא כזה הָיָה נוֹשֶׁה שֵׁנִי. הוּא נַעֲשָׂה שׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ לְלוֵֹהוּ הַנַּגָּר הֶעָנִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹא פָּרַע לוֹ חוֹבוֹ בִּזְמַנּוֹ. בָּא עִם שְׁלִיחַ בֵּית־דִּין וְחִפֵּשׂ בְּבֵית הַלּוֶֹה, וְלֹא מָצָא מַה לָּקַחַת חוּץ מִן הַמַּשּׂוֹר, הַגַּרְזֶן וְהַמַּעֲצָד, שֶׁבָּהֶם עוֹבֵד הַנָּגָּר לְלַחֲמוֹ וּמוֹצֵא פַּרְנָסָתוֹ הַמְצֻמְצָמֶת.

הִתְאַכְזָר הַנּוֹשֶׁה וְלָקַח אֶת כְּלֵי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי וְלֹא זָכַר אֶת אַחֲרִית הַמִּשְׁפָּחָה הָאֻמְלָלָה. נוֹחַ הָיָה לוֹ שֶּׁיָּמוּתוּ אֲנָשִׁים בָּרָעָב, וְרַק שֶׁיּוּשַׁב לוֹ חוֹבוֹ.

פו. הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ

בִּמְסִִבַּת אֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים יָשַׁב שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעַת הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְהָיָה לְמִפְגָּע לִשְׁכֵנָיו, לֹא רַק בְּרִשְָׁעתוֹ, אֶלָּא אַף בְּטִפְּשׁוּתוֹ. הִתְחִילוּ הַמְסֻבִּים מְשִׂיחִים בַּמַּעֲשִׂים הַמְגֻנִִים שֶׁל אָדָם זֶה, מִבְּלִי הַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ וְאֶת שֵׁם מְקוֹמוֹ. יָשְׁבוּ כָל בְּנֵי הַמְּסִבָּה וְהִתְלוֹצְצוּ וְשָׂחֲקוּ, וְאוֹתוֹ אָדָם שׂוֹחֵק עִמָּהֶם אַף הוּא וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁהוּא הַמַטָּרָה לְמַהֲתַלוֹת בְּנִי שִׂיחוֹ. פָּתַח אֶחָד מִבְּנִי הַמְּסִבָּה וְאָמָר: רַבּוֹתַי, אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה בְּמִשְׁלֵי שְׁלֹמה בֶּן דָּוֹד. לָמָּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם: “אִם תִּכְתּשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בַּעלִי בְתוֹךְ הָרִיפוֹת לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ?” תָּמוּהַ הַדָּבָר לָמָּה נֶאֱמַר “בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת” דַּוְקָא – וּמָה אִם יִכְתְּשׁוּ אֶת הָאֱוִיל כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ בַּמַּכְתֵּשׁ בְּלִי רִיפוֹת – הַאִם יֶחְכַּם אָז?

שָׁתְקוּ הַמְסֻבִּים, כִּי לֹא יָדְעוּ מַעֲנֶה וּבִקְשׁוּ אֶת הַמַּקְשָׁן²¹ שֶׁיְהֵא גַּם הַתַּרְצָן²². עָנָה הָאִישׁ וְאָמַר: אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָּבּר: אִם כּוֹתְשִׁים אֶת הָאֱוִיל יַחַד עִם הָרִיפוֹת, אַף עַל־פִּי, שֶׁכָּל כְּתִישָׁה וּכְתִישָׁה שׁוֹבֶרֶת עַצְמוֹתָיו וְקוֹרַעַת עוֹרוֹ וּבְשָׂרוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָשִׂים הָאֱוִיל לִבּוֹ לַמַּכּוֹת. חָשׁוֹב יַחֲשֹׁב, כִּי הַכּוֹתֵשׁ לֹא אֵלָיו הוּא מְכַוֵּן, אֶלָּא אֶל הָרִיפוֹת. וְלָכֵן טוֹב בֶּאֱמֶת לִכְתּשׁ אֱוִיל בְּמַּכְתֵּשׁ רֵיק, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא הָאֱוִיל בִּלְבַדּוֹ.

פז. בִּגְדֵי קַבְּצָן

בַּעַל בַּיִת שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו נָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק וְהִתְחִיל שָׁם מַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים. הָיָה מִצְטָעֵר מְאֹד עַ‏ל בְּגָדָיו שֶׁבָּלוּ וְנִקְבְּעוּ מֵרֹב יָמִים, וּכְשֶׁעָלָה בְיָדוֹ לְקַבֵּץ מְעַט כֶּסֶף מִנִּדְבוֹת אֲנָשִׁים, הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִקְנוֹת לוֹ בְגָדִים חֲדָשִׁים. אֲבָל חֲבֵרוֹ הַקַבְּצָן בֶּן־לְוָיָתוֹ לֹא הִנִִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, שֶׁמָּא יַפְסִיד פַּרְנָסָתוֹ.

– הָא כֵּיצַד? – הִתְפַּלֵּא הַיּוֹרֵד – מִסְתַּכֵּל אֲנִי בְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: שֻׁלְיָה²³ שֶׁל בַּעַל מְלָאכָה, חַיָּט אוֹ סַנְדְּלָר וְכַדּוֹמֶה, כְּשֶׁקּוֹבֵץ סְכוּם כֶּסֶף כָּל שֶּׁהוּא, מִיַּד מֵכִין לוֹ מַלְבּוּשִׁים מְהֻגָּנִים, אַף אָנוּ כַּךְ.

– לֹא, אָמַר לוֹ אִישׁ שִׂיחוֹ – מַה שֶּׁטּוֹב וּמוֹעִיל לִמְבַקְשֵׁי עֲבוֹדָה וּבַעֲלֵי מְלָאכָה, זֶה מַזִּיק לָנוּ, הוֹלְכֵי בָטֵל וּמְבַקְשֵׁי חֲנִינָה. כִּי לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים נְקִיִּים וּשְׁלֵמִים יֵחָשֵׁב לְחָרוּץ ושזָרִיז, ושיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמְבַקְּשִׁים פּוֹעֲלִים וְעוֹבְדִים. וְאוּלָם נְדָבָה וּמַתָּת לֹא יִתֵּן אִישׁ לְמִי שֵׁלָּבוּשׁ בִִּגְדֵי כָבוֹד, אֶלָּא לְלוֹבְשֵׁי קְרָעִים וּבְלָאִים.

פח. מָזוֹן וּמַרְפֵּא

עָשִׁיר אֶחָד שָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִלְמֹד בִּישִׁיבָה אֲשֶׁר בְּעִיר אַחֶרֶת. שָׂכַר הָאָב לְמַעַן בְּנוֹ מְזוֹנוֹת אֵצֶל בַּעַל־בַּיִת נִכְבָּד וְקָצַב לוֹ תַּשְׁלוּמִין בְּעַד כַּלְכָּלַת בְּנוֹ וְדִירָתוֹ וְהַהַשְׁגָחָה עָלָיו אֶלֶף אֲדֻמֵּי זָהָב לְכָל הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה שָׁם. בַּעַל הַבַּיִת הָיָה אָדָם יָשָׁר וְחָשׁוּב וְכִלְכֵּל אֶת בֶּן הֶעָשִׁיר בְּעַיִן יָפָה וְשָׂם עֵינוֹ עָלָיו לְהַדְרִיכוֹ וּלְנַהֲלוֹ בְּכָל הַמַּחְסוֹרִים. אֲבָל אַחֲרֵי זְמָן לֹא רַב חָלָה בֶּן־הֶעָשִׁיר וְלֹא יָכֹל לֵהָנוֹת מִן הַמְּזוֹנוֹת הַטּוֹבִים, שֶׁהָיוּ מַגִּישִׁים לוֹ, כִּי שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ וְלֹא טָעַם מְאוּמָה, מִלְּבַד סַמֵּי הַמַּרְפֵּא, אֲשֶׁר צִוּוּ לוֹ הָרוֹפְאִים הַמְבַקְרִִים אוֹתוֹ. כָּכָה עָבְרוּ עָלָיו חֳדָשִׁים רַבִּים, וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב לְאֵיתָנוֹ, מִעֵט מְאֹד בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה כְּמִצְוַת הָרוֹפְאִים עָלָיו. מִקֵּץ יָמִים בָּא אֲבִי הַבֵּן לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַבַּיִת וְחָפֵץ לִגְרַֹע מַחֲצִית מִן הַמַּשְׂכֹּרֶת הַמֻּתְנָה מִתְּחִלָּה בְּעַד הַמְּזֹונוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁזְּמַן רַב הַבֵּן לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה.

וְלֹא אָבָה בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמֹעַ לוֹ וְאָמָר: קָשָׁה כַּלְכָּלַת חוֹלֶה מִכַּלְכָּלַת בָּרִיא, כִּי דָמֶיהָ מְרֻבִּים יוֹתֵר וְטִפּוּלָהּ יוֹתֵר מַכְבִּיד וּמְיַגֵּעַ, וְלֹא דַי שֶׁאֵינְךָ רַשָּׁאִי לִגְרֹעַ, אֶלָּא מְחֻיָּב אַתָּה לְהוֹסִיף עַל הַמַּשְׁכֹּרֶת הַמֻּתְנָה.

פט. שׁלחן־אב

אִישׁ נִכְבָּד זָקֵן, אֲשֶׁר לוֹ בָנִים נְשׂוּאִים וּבָנוֹת נְשׂוּאוֹת, רָאָה כִּי עָבְרָה רוּחַ פֵּרוּד בֵּין בָּנּיו, וַיֹּאמֶר לְחַזֵּק אֶת הָאַחֲוָה בֵּינֵיהֶם. וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וַיַּזְמֵן אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו עִם בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ יַחַד סָבִיב לְשֻׁלְחַן אֲבִיהֶם וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם וַיִּשְׂמְחוּ וַיִּצְהֲלוּ וַיָּרֹנוּ יָחַד, וַאֲבִיהֶם רוֹאֶה וְשָׂמֵחַ וַיֹּאמַר: כָּכָה, בָּנַי, אָהַבְתִּי אֶת קִרְבַתְכֶם וְאֶת חֶדְוַת לִבְּכֶם. חַיֵּי הַחוֹל וְעִסְקֵי הַפַּרְנָסָה, אֶפְשָׁר מְאֹד, מַפְרִידִים בֵּינֵיכֶם, אֲבָל שֻׁלְחַן־הָאָב וְחַג־הַמִּשְׁפָּחָה יָשׁוּב יְאַחֵד אֶתְכֶם. עַל כֵּן, בָּנַי, זֹאת הִיא צַוָּאָתִי לָכֶם: הֵאָסֵף תֵּאָסְפוּ לְעִתִּים בִּימֵי מוֹעֵד סָבִיב לְשֻׁלְחָן זֶה גַּם אַחֲרֵי הִלָּקְחִי מֵעֲלֵיכֶם וּפֹה תֶּחֱזַק אֲגֻדַּתְכֶם וְאַחֲוַתְכֶם לֹא תוּפַר לְעוֹלָם.

צ. בִּרְכַּת שָׁמָיִם

הַבָּנִים עֹוד הָיוּ בַּיְשִׁיבָה וְהָאָב בָּא לֶאֱכֹל בַּצָהֳרָיִם. בַּבַּיִת רֵיחַ תַּבְשִׁילִים עֲרֵבִים וְטִגּוּנִים נִיחוֹחִיִים, וְהָאֵם מְפַקַּחַת עַל הַמַּטְעַמִִּים בַּמִִּטְבָּח. נִכְנְסָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהִגִּישָׁה לַשֻּׁלְחָן מִמַּטְעַמֶּיהָ. יָשְׁבוּ יַחַד הָאָב וְהָאֵם וְשׂוֹחֲחוּ בְּנָחַת. זָכְרוּ אֶת חַסְדֵי הַבּוֵֹרא וְאָמָרוּ: “בַּשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחַר חֲתֻנָּתֵנוּ יָשַׁבְנוּ בְּחֶדֶר צַר וּפַרְנָסָתֵנוּ הָיְתָה מְצֻמְצֶמֶת, וְעַתָּה זָכִינוּ לִרְוָחָה וּלְשׂבַע”. אָמְרָה הָאִשָׁה: “הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסִיף לָנוּ בִּרְכָתוֹ לֹא בִּזְכוּתֵנוּ, אֶלָּא בִּזְכוּת בָּנֵינוּ הַלּוֹמְדִים וּבִזְכוּת בַחוּרֵי הַיְשִִׁיבָה, שֶׁאָנוּּ תּוֹמְכִים בָּהֶם”

וּבְעַד הַחַלּוֹן רָאֲתָה הָאֵם בָּנֶיהָ הוֹלְכִים וְסִפְרֵיהֶם תַּחַת זְרוֹעָם וְאִתָּם חֲבֵרָם הֶעָנִי הַסּוֹעֵד אֶצְלָם. הָלְכָה וְהוֹסִיפָה מַטְעַמִִּים וּלְבִיבוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן.

רָאָה זֹאת הָאָב, נֶהֱנָה וְאָמָר: רַעֲיָתִי, מִמִּדַּת קוֹנֵךְ יֵשׁ בָּךְ: גַּם אַתְּ מוֹסִיפָה בְּרָכָה וָדֶשֶׁן עַל שֻׁלְחָנֵנוּ בִּזְכוּת בָּנֵינוּ וַחֲבֵרָם אֲשֶׁר אִתָּם.

צא. כַּיָּגוֹן כַּשִּׂמְחָה

אִישׁ אֶחָד נִפְרַד מֵעַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, מֵעַל כָּל קְרוֹבָיו וּמַכִּירָיו וַיִּסַּע לִמְדִינַת הַיָּם בָּאֳנִיָּה. אַחֲרֵי צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ, יָצָא הַקּוֹל, כִּי טָבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל הַנּוֹסֵעַ וְכָל אֲנָשֶׁיהָ יָרְדוּ תְהוֹמָה. וַיְהִי אֵבֶל בָּעִיר, כִּי כָּל הַשּׁוֹמְעִים הִתְעַצָּבוּ, אַךְ לֹא כֻלָּם בְּמַדְרֵגָה אֶחָת. יוֹתֵר מִכָּל הַמַּכִּירִים הִתְאַבְּלוּ עַל בֶּן־מִשְׁפַּחְתָּם קְרוֹבֵי הַנּוֹסֵעַ, וְיוֹתֵר מִן הַקְּרוֹבִים הֵמֵרוּ עָלָיו אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהִתְנַחֵם וַיֵּלְכוּ קְדוֹרַנִּית מִפְּנֵי יְגוֹנָם הַגָּדוֹל.

וְאוּלָם מִקֵץ יָמִים נוֹדַע, כִּי שְׁמוּעַת שֶׁקֶר הָיָה הַקּוֹל עַל דְּבַר הָאָסוֹן. מִכְתַּב בָּא מֵהַנּוֹסֵעַ מִמְּקוֹמוֹ הֶחָדָשׁ מִמְּדִינַת הַיָּם. וַתְּהִי שִׂמְחָה בָּעִיר. כָּל הַשּׁוֹמְעִים שָׂמֵחוּ, אַךְ גַּם הַשִּׂמְחָה לֹא בְּמַדְרֵגָה אַחַת לַכֹּל הָיָתָה. יוֹתֵר מִכָּל הַשְׁוֹמְעִים שָׂמְחוּ הַקְּרוֹבִים, אֲשֶׁר בָּאוּ מִיַּד אֶל הַמִּשְׁפָּחָה הָעֲזוּבָה לְהֵיטִיב שָׁם אֶת לִבָּם וַיִּשְׂמְחוּ וַיִּצְהָלוּ. אוּלָם שִׁמְחַת אִשׁתו וּבָנָיו עָבְרָה כָּל גְּבוּל. מִשִּׂמְחַת פִִּתְאֹם הִתְעַלְּפוּ וּכְשׁוּב רוּחָם עֲלֵיהֶם הִתְמוֹגְגוּ מִדִּמְעוֹת גִּיל וּכְשׁוּבָם לִמְנוּחָתָם כָּתְבוּ לַאֲבִי הַמִשְׁפָּחָה, כִּי יְמַהֵר לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, לְמַעַן יָשִׂימוּ עֵינָם עָלָיו וְיִרְאוּ כִּי חַי חַי הוּא.

צב. יְרִידַת הֶעָשִׁיר

הָיֹה הָיָה עָשִׁיר רַב־אוֹצָרוֹת וּבַעַל אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹֹת. וַיָּקֶם לוֹ הָאִישׁ בָּתֵּי חֲרשֶׁת בְּעָרִִים רַבּוֹת, וַיִּתְפַּשֵׁט סַחֲרוֹ בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וַיִּרֶב הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ לִבְלִי קֵץ וַיְהִי אַדִּיר בָּאַדִּירִים, אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. גַּלְגַּל הַזְּמַן נֶהְפַּךְ עָלָיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְיָרוֹד. בְּהַרְבֵּה מִבָּתֵּי הַחֲרֹשֶֶת אֲשֶׁר לוֹ שֻׁלְּחָה אֵשׁ וַעֲשִּׁירִים גְּדוֹלִים אֲחֵרִים קָמוּ וַיִּבְנוּ גַּם הֵמָּה בָּתֵּי חֲרשֶׁת וְהוּא לֹא יָכֹל עֹוד לְהִתְחָרוֹת אִתָּם. נֶעֱצַב הֶעָשִׁיר עַל אֲבֵדָתוֹ, אֲבָל הִתְנַחֵם בַּאֲחֻזּוֹתָיו וּבְאוֹצְרוֹתָיו. וְהַיָּמִים יְמֵי מְבוּכָה, וַיִּפְשְׁטוּ עַמִּים פְּרָאִים עַל אֲחֻזּוֹתָיו וַיִּשְׂרְפוּן וַיָּבֹזּוּ אוֹתָן וַיֵּצֶר לֶעָשִׁיר מְאֹד. וְכַאֲשֶׁר שָׁבָה הַמְנוּחָה בָּאָרֶץ, נוֹאַשׁ מֵהָקִים אֶת חָרְבוֹתָיו וְאֶת שִׁמְמוֹת אֲחֻזּוֹתָיו, וַיִּסְתַּפֵּק בְּאוֹצְרוֹתָיו הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר הָיוּ דַּיָּם לוֹ וּלְבֵיתוֹ עַד הַדּוֹר הַשְׁלִישִׁי לְהִתְפַּרְנֵס בָּהֶם בִּרְוָחָה וּבְעשֶׁר. אֲבָל מִגְעֶרֶת בָּאָה גַּם בָּאוֹצָרוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר לוֹ: שׁוֹדְדִים וּבוֹזְזִים רַבִּים אֵלֶּה אַחַר אֵלֶּה פָּשְׁטוּ עַל נְכָסָיו. וַתְּהִי הַמְּעַט לוֹ זֹאת, וַיַּעֲלִילוּ עָלָיו עֲלִילוֹת רֶשַׁע, כִּי שָׁת עִם מוֹרְדִים יָדוֹ וַיְחַיְבוּהוּ כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת. וַיְהִי כִּי יָשַׁב יָמִים רַבִּים בְּבֵית הַכֶּלֶא וַיַּרְבּוּ בְּנֵי בֵיתוֹ לְהִשְׁתַּדֵל לִפְנֵי פְקִידֵי הַמֶּלֶךְ וּמְלִיצֵי ישֶׁר, לְמַעַן הוֹצִיא צִדְקַת אֲבִיהֶם לְאוֹר, וַיְבַזְבְּזוּ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָר מֵאוֹצְרוֹתָיו, עַד כִּי עָלָה בְיָדָם לְהַצִּילוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לִכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן. וַיִּשְׂמְחוּ מְאֹד בַּחֻפְשָׁה אֲשֶׁר נִתְּנָה לוֹ וְלֹא הִתְעַצְּבוּ עַל אָבְדַּן הָרְכוּשׁ הָרָב. וְאוּלָם אָז הִגִּיעוּם יְמֵי צַר וּמָצוֹק, קִדְּמוּם יְמֵי עֹנִי וַיִּסְבְּלוּ לַחַץ וַיִּזְכְּרוּ אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים, וַתִּשְׁתּוֹחַח נַפְשָׁם עֲלֵיהֶם, וַיָּחֵלּוּ לְבַקֵּשׁ לָהֶם עֲבוֹדָה, לְמַעַן הִשְׂתַּכֵּר לְלַחְמָם. מֵרֹב עֹנִי וּמְצוּקָה נֶאֱנַשׁ הָאָב וַיְנֻגַּע בִּשְׁחִין רָע. וַיֵּלֶךְ נָגוּע וּשְׁחוֹחַ כָּל עֹוד נַפְשׁוֹ בוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ נִפְזְרוּ כָּל אִישׁ לְנַפְשׁוֹ לְעָרִים שׁוֹנוֹת. וַיְהִי בְּלֶכֶת הָאָב שְׁחוֹח תַּחַת נֵטֶל צָרוֹתָיו וַתִּתְעַטֵּף עָלָיו נַפְשׁוֹ וַיִּכָּשֵׁל וַיִּפֹּל וְלֹא יָכֹל לָקוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָבַר עָלָיו אִישׁ מֵעִיר רְחוֹקָה, אֲשֶׁר יְדָעָהוּ מִלְפָנִים בִּימֵי אָשְׁרוֹ, וְעַתָּה רָאָהוּ וַיַּכִּירֵהוּ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם וַיִּקְרָא: “הַאַתָּה הוּא הַגְּבִיר הָאַדִִּיר? אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכַּךְ רוֹאוֹת! אַיֵּה בָתֵּי הַחֲרשֶׁת הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּךְ; אָנָּה בָאוּ כָּל אֲחֻזּוֹתֶיךָ וְכָל אוֹצְרוֹתֶיךָָ?” – וַיֵּאָנַח הָאֻמְלָל בְּמַר נַפְשׁוֹ וַיִּקְרָא: בִּי, חֲבִיבִי, אַל תַּזְכִּירֵנִי אֶת יְמֵי אָשְׁרִי אֲשֶׁר חָלָפוּ; רְאֵה נָא, כִּי כָל עֹוד נַפְשִׁי בִי. הָשִׁיבָה נָא לִי אֶת רוּחִי, כִּי עָטוּף אֲנִי בָּרָעָב וּבַצָמָּא. לֹא אֶת עָשְׁרִי וְלֹא אֶת כְּבוֹדִי הִנְנִִי מְבַקֵּשׁ כַּיּוֹם, רַק לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי הָרְעֵבָה וְהָעֲיֵפָה. זֶה חֶפְצִי הָאֶחָד עָתָּה".

צג. פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם

אֶל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר בֶּן־נַפְתָּלִי היוּ מַגִּישִׁים לַסְּעֻדָּה תָּמִיד פְּרוּסוֹת לֶחֶם קְטַנּוֹת וְדַקּוֹת בְסֻלְגִּית²⁴ יָפָה; וְהַיְלָדִִים, אֲשֶׁר אָכְלוּ מִכָּל הַמַּעֲדָנִּים וְהַמַּמְתַּקִּים וּמִינֵי הַמָּזוֹן הַשּׁוֹנִים, הָיוּ לוֹקְחִים מֵהַלֶּחֶם רַק מְעַט, כִּי כְבָר שָׂבְעוּ מַעֲדַנִִּים.

וְהֶעָשִׁיר בֶּן־נַפְתָּלִי יָרַד מִנְּכָסָיו בְּצוֹק הָעִתִּים וְלֹא הִשִּׂיגָה עֹוד יָדֹו לְכַלְכֵּל אֶת יְלָדָיו בְּמַטְעַמִִּים וּבְמַאֲכָלִים עֲרֵבִים, וַתְּהִי אוֹתָהּ הסֻּלְגִית הַיָּפָה לְבַדָּהּ עוֹלָה עַל הַשֻּׁלְחָן עִם הַפְּרוּסוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַדַּקּוֹת. וְהַיְלָדִִים הָרְעֵבִים חָטוֹף חָטְפוּ כְּרֶגַע אֶת הַפְּרוּסוֹת, וְלֹא הֵשִּׁיבוּ עֹוד בָּהֶן אֶת נַפְשָׁם הָעֲטוּפָה מֵרָעָב וַיִּצְעֲקוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמֵרוּ: לָמָּה הַפְּרוּסוֹת כָּל כַּךְ קְטַנּוֹת וְדַקּוֹת?

וַיִּזְכֹּר אֲבִיהֶם אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָבָרוּ, כִּי אָז הָיָה בֵיתוֹ מָלֵא כָל טוֹב, כָּל מִינֵי מָזוֹן וּמַמְתַּקִּים וּמַעֲדַנִִּים לְמַכְבִּיר – וְעַתָּה אֵין לִילָדָיו מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ לְבַדּוֹ. מִן הָרָאוּי בֶּאֱמֶת לְהַגְדִּיל אֶת הַפְּרוּסוֹת.

צד. מתנת כבוד

שְׁנֵי בַעֲלֵי־בָּתִים חֲשׁוּבִים נִפְגְּשׁוּ יַחַד בַּאֲסֵפַת נִכְבַּדֵּי הָעִיר. הֶרְאָה הָאֶחָד לְחֲבֵרוֹ טַבַּעּת וּבָהּ מִשְׁבֶּצֶת אֶבֶן יְקָרָה שֶׁקִּבֵּל בְּמַתָּנָה מִקְּרוֹבוֹ הֶעָשִׁיר שֶׁבִּמְדִִינַת הַיָּם. הֶרְאָה לוֹ חֲבֵרוֹ אַף הוּא טַבַּעַת שֶׁקִּבֵּל בְּמַתָּנָה וְהִנֵּה הִיא פְּשׁוּטָה מְאֹד בְּלִי כָל מִשְׁבֶּצֶת, רַק בְּפִתּוּחֵי אוֹתָיִם²⁵.

– וּמָה אַתָּה מַרְאֵנִִי? – שְׁאָלָהוּ הָרִאשׁון: הֲלֹא זוּ טַבַּעַת פְּשׁוּטָה מְאֹד.

– “אָמְנָם כֵּן! – עָנָה הַשֵּׁנִי: אֲבָל אֶת זוּ קִבַּלְתִּי מֵעֶצֶם יַד המֶּלֶך לְאוֹת עַל חָרִיצוּתִי”.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִדְחֲקוּ הַשּׁוֹמְעִים מִסָּבִיב לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַטַּבַּעַת הַפְּשׁוּטָה, וְאִישׁ לֹא שָׂם לִבּוֹ לִשְׁאֹל עַל דְּבַר הַטַּבַּעַת הַיְקָרָה.

וּפִקֵּחַ אֲשֶׁר עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן וְשָׁמַע שִׂיחַת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אָמַר לֵאמֹר: "אִם אֵיזֶה עָשִׁיר יִתֵּן לְךָ מַתָּנָּה, לֹא תִשְׁתַּעֲשַׁע נַפְשְׁךָ אֶלָּא בְּהַחֵפֶץ הַנִּתָּן לְךָ מִמֶּנוּ בִּלְבָד, כִּי לֹא תִתְפָּאֵר, בַּמָּה שֶׁאַחַד הָעֲשִׁירִים אוֹהֵב אוֹתְךָ בְּתִתּוֹ לְךָ מַתָּת, יַעַן אַהֲבָתוֹ אֵינֶנָּה חֲשׁוּבָה וִיקָרָה בְעֵינֶיךָ לְשֶׁתִּתְהַלֵּל בָּהּ. לֹא כֵן אִם תִּיקַר נַפְשְׁךָ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, עַד שְׁיִּתֵּן לְךָ מַתָּנָה – בָּזֹאת תִּתְהַלֵּל וְתִגְדַּל בְעֵינֶיךָ אַהֲבַת הַמֶּלֶךְ אוֹתְךָ, עַד שֶׁתִּבְטַּל אַהֲבַת הַחֵפֶץ מִכֹּל וָכֹל, לְבִלְתִּי הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ, כִּי אִם בְּאַהֲבַת הַנּוֹתֵן.

צה. חֲרוֹן מֶלֶךְ

הָיָה הָיָה מֶלֶךְ מְהִיר־חֵמָה. עַל כָּל חֵטְא קַל צִוָּה לַעֲנשׁ אֶת הַחֹֹוטֵא עֹנֶשׁ קָשֶׁה, אוֹ גַם לַהֲמִִיתוֹ. פַּעַם אַחַת, בְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ לְשֻׁלְחַן הַצָּהֳרַיִם, נָשָׂא מַשְׁקֵהוּ גְּבִיעַ יַיִן לְהָבִיא לְפָנָיו, וַיִשָּׁפֵךְ מְעַט יַיִן מִן הַגָּבִיעַ. וְהַמֶּלֶךְ רָאָה זֹאת וַתִּצַּת בּוֹ חֲמָתוֹ. יָדַע הָעֶבֶד אֶת הַצָּפוּי לוֹ מִמִּקְרֶה זֶה, וַיִּקַּח אֶת גְּבִיעַ הַיַּיִן וַיִּשְׁפְּכֵהוּ כֻּלוֹ עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים. הִשְׁתּוֹמְמוּ הַשָּׁרִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת עֶבֶד הַמֶּלֶךְ: הֲלֹא רָאִיתָ, כִּי בְהִשָּׁפֵךְ מְעַט מִן הַגָּבִיעַ קָצוֹף קָצַף הַמֶּלֶךְ – וְאֵיךְ זֶה מְלָאֲךָ לִבְּךָ לִשְׁפֹּךְ בְּיָדְךָ אֶת כָּל הַיַּיִן עַל הַשֻּׁלְחָן?

עָנָה שַׁר־הַמַּשְׁקִים וְאָמָר: “לְמַעַן כְּבוֹד אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עָשִׂיתִי כָזֹאת, רָאִיתִי חֲרוֹן אַף אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ בְּשָׁפְכִי בִשְׁגָגָה מְעַט מִן הַגָּבִיעַ, וָאֶחֱשֹׁב בְּלִבִּי: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת, אִם עַל חֵטְא קַל כָּזֶה אִשְָּׁפֵט מִשְׁפַּט מָוֶת? הֲלֹא יְחֻלַּל כְבוֹד מַלְכֵּנוּ, כִּי יֹאמְרוּ אַכְזָר הוּא. עַל כֵּן שָׁפַכְתִּי בְזָדוֹן אֶת כָּל הַיַּיִן, לְמַעַן יִצְדַּק אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתִי לַהֶרֶג”.

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי עַבְדוֹ וְהִכִּיר, כִּי אָמְנָם מְגֻנֶּה הוּא מְאֹד לִקְצֹף עַל כָּל דָּבָר קַל. וַיִּקְרָא לְעַבְדּוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ לְעֵינֵי כֹּל וַיְצַו לְהַעֲנִיקֵהוּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת מֵאוֹצַר מַלְכוּתוֹ.

צו. אַכְזָר – וְגִבּוֹר

– מָה אַכְזָר הוּא הָרוֹפֵא־הַמְּנַתֵּחַ בֶּן־אַדִּיר:

הוּא גּוֹזֵר בָּאִזְמֵל בְּשַׂר הַחוֹלֶה. הַצְּעָקוֹת עוֹלוֹת לשׁמים, הַקִּירוֹת יִרְגָּזוּ וְלֵב הַשּׁוֹמְעִים יִתְפַּלֵּץ – וְהוּא אֶת שֶׁלוֹ עוֹשֶׂה, גוֹזֵר וְגוֹזֵר וְגוֹזֵר עַד הַסּוֹף – כֵּן דִּבֵּר אַחַד הָעוֹֹמְדִים בִּשׁשעַת נִתּוּחַ בְּבֵית הַחוֹלִים.

– לֹא דִבַּרְתָּ נְכוֹנָה – עָנָה לוֹ אִישׁ שׁוֹמֵעַ: לֹא אַכְזָר הוּא הָרוֹפֵא, רַק כַּבִּיר כֹּח לֵב, הַשַׁלִּיט בְּרוּחוֹ לִכְבּשׁ רַחֲמָיו, לְמַעַן הַצִּיל אֶת הַחוֹלֶה מִמָּוֶת. הֵן אִם לֹא יָסִיר אֶת הַנֶּגַע מִמְּקוֹמוֹ, הֲלֹא יָרְעַל דַּם הָאֻמְלָל וְתִקְוָה לֹא תִהְיֶה לוֹ עֹוד לִחְיוֹת.

צז. מִרְמַת לֵץ

עֲדַת עִוְרִים עֲנִיִּים עָמְדָה בָּרְחוֹב. עָבַר אִישׁ פָּרוּעַ וְרָצָה לְהִתְלוֹצֵץ בָּהֶם. קָרָא וְאָמַר בְּקוֹל: הֵא לְךָ שֶׁקֶל אֶחָד וְחַלֵּק אוֹתוֹ חֵלֶק כְּחֵלֶק עִם חֲבֵרֶיךָ. הִתְחִילוּ הָעִוְרִים מְרִיבִים זֶה בָזֶה. כָּל אֶחָד חָשַׁב עַל חֲבֵרוֹ, כִּי קִבֵּל אֶת הַשֶּׁקֶל מִיַּד הַנָּדִיב אֲשֶׁר עָבָר וְהִסְתִּיר אֶת הַנְְּדָבָה לְעַצְמוֹ. אַךְ בָּא מְנַהֲלָם וַיַּהַס אוֹתָם וַיַגֵּד לָהֶם, כִּי אַךְ לֵץ הֵתֶל בָּהֶם וּלְחִנָּם חושְׁדִים הֵם אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ.

וַאֲחָדִים מִן הָעִוְרִים הִתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּם וַיֹּאמֵרוּ: מַה מַּר גּוֹרָלֵנוּ, כִּי עִוְרִים אֲנַחְנוּ. וְהַמְנַהֵל נִחֲמָם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: גַם בְּנֵי אָדָם פִּקְחִים מְלֵאִים קִנְאַת שָׁוְא וְשִׂנְאַת חִנָּם אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כִּי רָאֹה לֹא יִרְאוּ נְכוֹחָה וְלִבָּם הַפּוֹתֶה יַתְעֵם.

צח. בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ

סוֹחֵר מֵעִיר קְטַנָּה נָסַע אֶל הַכְּרָךְ הַגָּדוֹל לִפְּסִיאָה לִקְנוֹת שָׁם סְחוֹרָה וַיָּסַר אֶל אַחַת הָאַכְסַנְיוֹת לָלוּן שָׁם. בַלַּיְלָה, וְהוּא עָיֵף מֵעֲמַל הַיּוֹם, נִרְדַּם וַיַּחֲלֹם חֲלוֹם, וְהִנֵּה הוּא יוֹרֵד הַמַּרְתֵּפָה, אֲשֶׁר בְּבֵית הָאַכְסַנְיָה הַזֹּאת, חוֹפֵר בָּאֲדָמָה וּמוֹצֵא אוֹצָר שֶׁל דַּרְכְּמוֹנֵי זָהָב. אוֹמֵר הוּא בְּלִבּוֹ לַעֲלוֹת אֶל מְעוֹנוֹ בָּאַכְסַנְיָה, לָקַחַת מִשָּׁם שַׂק וּלְמַלֹּאתוֹ, אַבָל רוֹאֶה הוּא, כִּי לֹא בְשַׂק אֶחָד וְאַף לֹא בְּכַמָּה שַׂקִּים יִכָּנֵס כָּל הַזָּהָב. וְאִם יַעֲלֶה וְיַחֲזֹר וְיַעֲלֶה, הֲלֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא יִתְּנֵהוּ לָקַחַת מִן הָאוֹצָר אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתוֹ. לָקַחַת כַּמָּה שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹֹ וְלַעֲזֹב אֶת הַנִִּשְׁאָר – גַּם זֶה לֹא נְתָנָהוּ לִבּוֹ. וְעַל כֵּן הֶחְלִיט שֶׁלֹּא לָקַחַת הַפַּעַם מְאוּמָה וְלִשְׁמֹר הַסּוֹד עִמּוֹ עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה כָּל הַבַּיִת בִּרְשׁוּתוֹ. הוּא עָלָה אֶל חַדְרוֹ ושָׁכַב עַל מִטָּתוֹ, וּכְאוֹר הַבֹּקֶר, כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, נִדְמָה לוֹ, כְּאִלּוּ לֹא יָשֵׁן כָּל הַלַיְלָה וְרָאָה אֶת הַכֹּל בְּהָקִיץ. וְלֹא הָלַךְ עֹוד לִקְנוֹת סְחוֹרָה וַיָּשָׁב לְעִיר מְגוּרָיו אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַיְסַפֵּר לָהֶם בַּלָּאט עַל דְּבַר הָאוֹצָר, אֲשֶׁר נִגְלָה לוֹ וְאִישׁ לֹא יָדָע. בַּעֲצַת כֻּלָּם נִמְכְּרוּ בִּמְהֵרָה כָּל כְּלֵי בֵיתָם כִּמְעַט בְּלֹא מְחִיר וְהָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שָׂכְרוּ עֲגָלָה וַיֵּשְׁבוּ הֵם עִם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹֹתֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִמָּהֶם וְאַחֲרֵי תְלָאוֹת רַבּוֹת וְטִלְטוּלֵי דֶרֶךְ קָשִׁים בָּאוּ לְלִפְּסִיאָה. וְסוֹחֵר הָעִיר הַקְּטַנָּה הָלַךְ מִיַּד אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְהִצִּיעַ לְפָָנָיו שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ בֵּית מְלוֹנוֹ זֶה בִּמְחִיר הַגָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שָׁוְיוֹ²⁶. וַיֵּאוֹת לוֹ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, בָּא הַסּוֹחֵר עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לָשֶׁבֶת בְּבֵיתָם הֶחָדָשׁ וְרֵאשִׁית מַעֲשֵׂיהֶם הָיְתָה לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר. וְלֹא זָכַר בַּעַל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, כִּי אַךְ חֲלוֹם חָלַם וַיָּחֶל לַחְפֹּר – וַיַּחְפֹּר בַּמַּרְתֵּף הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ יוֹם וְיוֹמַיִם, אַךְ לַשָּׁוְא הָיָה עֲמָלָם. אוּלָם האִישׁ לֹא נוֹאַשׁ עֹוד וַיּוֹסֶף לַחְפֹּר תַּחַת יְסוֹדוֹת הַבַּיִת, עַד כִּי נִזְדַעֲזַע הַקִּיר וַאֲבָנִים נִשְׁמְטוּ וְעוֹד מְעַט וְרֻצְּצָה גֻּלְגָּלְתּוֹ. אָז רָאוּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ, כִּי אִם יוֹסִיפוּ לַחְפֹּר וְנָפַל הַבַּיִת עֲלֵיהֶם – וַיַּחְדְּלוּ מִבַּקֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר, אֲשֶׁר נוֹצַר רַק בְּדִמְיוֹן וּבַחֲלוֹם. וַיַאְספוּ אֶת כָּל הָאֲבָנִים וְהַלְּבֵנִים, אֲשֶׁר עָקְרוּ מִבִּנְיָנָם וַיִּקְרְאוּ לַגּוֹדְרִים לְחַזֵּק אֶת הַבַּיִת לְבַל יִפֹּל, וּמְאֻשָּׁרִים הָיוּ בְעֵֵינֵיהֶם, כִּי יָכְלוּ, לְמִִצָּער, לְהַצִּיל אֶת מְעוֹנָם וְלָשֶֶׁבֶת בְּצֵל קוֹרָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּזְבְּזוּ אֶת כָּל הוֹנָם עַל דִּמְיוֹן תַּעְתּוּעִים²⁷, שֶׁלֹא הָיָה בוֹ מַמָּשׁ.

צט. הַיּוֹם יִפְנֶה

בְּעַד תָּפוּס אֶחָד, אֲשֶׁר יָשַׁב יָמִים רַבִּים בַּכֶּלֶא, בִּקְשּׁוּ חֶסֶד מֵאֵת שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר, כִּי יַרְשֵּׁהוּ לָלֶכֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל יַחַד עִם אֶחָיו הַיְּהוּדִים. וַיַּעֲמֹד הָאָסִיר בִּתְפִלָּה בְּלֵיל “כָּל־נִדְרֵי” כָּל הָעֶרֶב, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר וּבַצָּהֳרָיִם עָטוּף בְּטַלִּיתוֹ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת לִבּוֹ וַיִּשְׁאַף תַּנְחוּמוֹת וּרְוָחָה מִכָּל מִלָּה, אֲשֶׁר הוֹצִיא מִפִּיו, כִּי רַק הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה נֶחָמָתוֹ, אַחֲרֵי עֻנּוֹתוֹ יָמִים רַבִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה תְּפִלַּת הַנְּעִילָה, וַיַּבֵּט הָאִישׁ עַל סְבִיבָיו וְהִנֵּה כָל בָּאֵי בֵית הַכְּנֶסֶת מִתְפַּלְלִים בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִדְבֵקוּת עֲצוּמָה, וַיֵּדַע אֶת לִבָּם, אֲשֶׁר לַמְרוֹת פַּחַד יוֹם הַדִּין, מְחַכִּים הֵם כֻּלָּם לְאוֹרָה, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כֻּלָם מְקַוִּים לִפְתִיחַת שַּׁעֲרֵי רַחֲמִים. וַיִּזְכֹּר הָאֻמְלָל, כִּי עִם כְּלוֹת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יִסָּגְרוּ עָלָיו שֵׁנִית שַׁעֲרֵי בֵית כִּלְאוֹ. וַיִּתְמוֹגֵג גַּם הוּא בַּבֶּכִי, אֲבָל בִּבְכִי נוֹאָשׁ, בִּבְכִי תַמְרוּרִים. וּבְזַּמֵּר כָּל הַקָּהָל: “הַיּוֹם יִפְנֶה, הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה – נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ”! – צָעַק לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ: “אֵי אֵלֶּה הֵם הַשְּׁעָרִים, אֲשֶׁר בַּעֲדָם אָבֹא עוֹד מְעַט”!…

ק. שְׁנֵי הַחֶנְוָנִים

שְׁנֵי חֶנְוָנִים הָיוּ בְעִיר אֶחָת, שְׁנֵיהֶם מוֹכְרֵי אֶרֶג לִבְגָדִים. הָאֶחָד אִישׁ אֱמוּנִים, סְחוֹרָתוֹ טוֹבָה וְעַתִּיקָה וְסָחַר בֶּאֱמוּנָה וּבְישֶׁר, וְהַשֵּׁנִי רַמָּאִי: לוֹ אֵטוּן מְגֹהָץ וְיָפֶה לְהַרְהִיב עֵינֵי הָרוֹאִים, אַךְ קָרוֹעַ יִקָּרַע, כְּשֶׁלּוֹבְשִׁים אוֹתוֹ פַּעַם וְהַנֶּהְדָּרָה לֶעָיִן. כָּל הַדֻּגְמָאוֹת הָיוּ מִסְּחוֹרָה חֲדָשָׁה. וְאוּלָם הַחֶנְוָנִי הַנֶּאֱמָן פָּתַח לְפָנָיו אוֹצָר שֶׁל בְּלָאִים וַיֹּאמֶר לַקּוֹנֶה, כִּי יִבְחַר לוֹ מֵאֵלֶּה גְּזָרִים יְשָׁנִים וִינַסֶּה אֶת חָזְקָם וְיִתְבּוֹנֵן אֶל מְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה שֶׁלָּהֶם וְאַף אֶל גֵּהוּצָם, שֶׁעוֹדֶנּוּ מִשְׁתַּמֵר בָּהֶם, לַמְרוֹת בְּלוֹתָם, וְאָז יֵדָע בְּאֵיזֶה מִינִים לִבְחֹר, לְמַעַן לֹא יִרְמֶּה מִמַּרְאֵה עֵינָיו, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מִינֵי הָאֵטוּן הַחֲדָשִׁים.

קא. בְּחִינַת רְעֵבִים

לְעָשִׁיר אֶחָד, עוֹשֵׂה צְדָקָה, הָיָה מִנְהָג מְשֻׁנֶּה לִבְחֹן אֶת הָעֲנִיִּים, לָדַעַת אֶת מִי לְקָרֵב וְאֶת מִי לְרַחֵק: הַעֲמֵד יַעֲמִיד עַל הַשֻּׁלְחָן, מִלְּבַד הַלֶּחֶם וְהַגְּלֻסְקָאוֹת עִם הַתַּבְשִׁילִים, גַּם קְעָרָה מְלֵאָה בָשָׂר. וְהָיָה אִם יַעַט הֶעָנִי אֶל הַבָּשָׂר וּמִלֵּא בוֹ בִטְנוֹ, וּמָאַס בּוֹ הֶעָשִׁיר וְנָתַן לוֹ נְדָבָה קְטַנָּה וְשִׁלְּחָהוּ. כִּי אָמוֹר אָמַר הֶעָשִׁיר: רָעֵב יִקָּרֵא הָרָעֵב לַלֶּחֶם, וּמִי שֶּׁהוּא לָהוּט אַחַר הַבָּשָׂר, אֵינוֹ אֶלָּא רַעַבְתָן בַּעַל תַּאֲוָה וְאֵין לְהַחֲזִיק בּוֹ.

פַּעַם אַחַת בָּא אֶל שֻׁלְחָנוֹ עָנִי וַיֹּאכַל אֶת כָּל אֲשֶׁר הֻגַּשׁ לְפָנָיו אֶת הַבָּשָׂר עַל הַלֶּחֶם וְעַל הַגְּלֻסְקָאוֹת וְעַל הַתַּבְשִׁילִים – לֹא הוֹתִיר מְאוּמָה. הִבִּיטוּ הַמְשָׁרְתִים וְרָמְזוּ זֶה לָזֶה וְחִכּוּ לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָם בֶּעָנִי הַהוּא. אַךְ לְתִמְהוֹנָם רָאוּ, וְהִנֵּה הָאָדוֹן נוֹתֵן לֶעָנִי נְדָבָה הֲגוּנָה וְהַמְעַט לוֹ זֹאת, כִּי הוֹאִיל לְדַבֵּר רַחֲמִים אֶל הֶעָנִי וְזֵרַז אוֹתוֹ לָבֹא אֵלָיו לַלֶּחֶם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. וַיִּשְׁאֲלוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת אֲדוֹנָם לֵאמֹר: מַה נִּשְׁתַּנָּה הֶעָנִי הַזֶּה מִשְּׁאָר הָרַעַבְתָנִים – הַלֹא גַם הוּא אָכוֹל אָכַל אֶת הַכֹּל?

– לֹא הֵיטַבְתֶּם לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ – הֵשִׁיב לָהֶם הֶעָשִׁיר: לֹא רַעַבְתָן הוּא, כִּי אִם רָעֵב. אִלּוּ הָיָה מַנִּיחַ אֶת הַלֶּחֶם תְּחִלָּה, אוֹ אֶת שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים וְהָיָה אוֹכֵל רַק אֶת הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ, הָיִיתִי אוֹמֵר, כִּי אַךְ בַּעַל תַּאֲוָה הוּא; עַכְשָּׁו שֶׁאָכַל אֶת הַכֹּל, אֵין זֶה, כִּי אִם רָעוֹב רָעַב יָמִים רַבִּים לַלֶּחֶם, וְעַתָּה בִרְאוֹתוֹ שֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לֹא הִבְחִין בֵּין מַאֲכָל לְמַאֲכָל, וְגַם הַבָּשָׂר לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינָיו, אֶלָּא כַּלֶחֶם, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְחִיל אֶת סְעֻדָּתוֹ.

קב. הַסּוֹחֵר וּשְׁנֵי בָנָיו

לְסוֹחֵר גָדוֹל הָיוּ שְׁנֵי בָנִים. וַיָּשֶׂם אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר לִמְנַהֵל מִסְחָרוֹ הָרָב, וַיְגַל לוֹ אֶת כָּל סוֹדוֹת עֲסָקָיו, וַיִּוָּעֵץ אִתּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו. וַתְּהִי יַד הַבֵּן כְּיַד אָבִיו וּפִיו כְּפִיו לְכָל הַפְּקִידִים וְהַמְשָׁרְתִים וּלְכָל הַתַּגָּרִים בָּאֵי בֵית הַמִּסְחָר. וְהַבֵּן הַצָּעִיר מְבַקֵּר אֶת בֵּית־הַסֵפֶר וְעוֹסֵק בְּלִמּוּדָיו וְאָחִיו לֹא יְסַפֵּר לוֹ מֵעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר מְאוּמָה.

בְּקֶרֶב הַיָּמִים נוֹעַץ הָאָב לְהַרְגִּיל גַם אֶת בְּנוֹ הַצָּעִיר בְמַשָּׂא וּבְמַתָּן, כַּאֲשֶּׁר עָשָׂה לִבְנוֹ הַבְּכוֹר. וְאֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר גָּמַר לִשְׁלֹחַ חוּצָה לָאָרֶץ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל בָּתֵּי הַחֲרשֶׁת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר שָׁם. וַיָּבֹא הַבֵּן הַצָּעִיר עַל מְקוֹם אָחִיו לְנַהֵל אֶת הַמִּסְחָר. וְאָבִיו מָסַר לוֹ אֶת כָּל סוֹדוֹת עֲסָקָיו וַהֲלִיכוֹת כָּל עִנְיָנָיו וְלִבְנוֹ בְּכוֹרוֹ לֹא הִגִּיד דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב לַעֲשׂוֹת. שָׁאַל הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶת אָחִיו הַצָּעִיר עַל דְּבַר סוֹדוֹת הַמִּסְחָר, אֲשֶׁר גִּלָּה לוֹ אֲבִיהֶם, וְלֹא חָפֵץ אָחִיו לְהַגִּיד לוֹ, בְּאָמְרוֹ: “אֵלֶּה הֵם הַסּוֹדוֹת, שֶׁבֵּינִי וּבֵין אָבִינוּ; וַהֲלֹא גַם אַתָּה כֵּן עָשִׂיתָ, בִּהְיוֹתְךָ מְנַהֵל הַמִּסְחָר, כִּי לֹא הוֹדַעתַּנִי מְאוּמָה מִכֹּל אֲשֶׁר אִתָּךְ”.

רָאָה הֶאָח הַבְּכוֹר, כִּי אָחִיו הַצָּעִיר צָדַק בְּמִשְׁפָּטוֹ וְלֹא הוֹסִיף לִשְׁאָלֵהוּ בַּדָבָר הַזֶּה.

קג. נֶאֱמַן בֵּית הַמִּסְחָר

סוֹחֵר גָּדוֹל בַּעַל בֵּית־מִסְחָר לִמְכוֹנוֹת בִּקֵּשׁ לוֹ מְנַהֵל נֶאֱמָן, אֲשֶׁר יֶאֱהַב אֶת מִשְׁלַח יַד אֲדוֹנָיו וְיִתְעַסֵּק בּוֹ לֹא רַק מִשּׁוּם הַשָּׂכָר, אֶלָּא יִתְעַנְיֵן בּוֹ לְהַגְדִּילוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ מֵאַהֲבָתוֹ אֶל עֶצֶם הָעִנְיָן. יָמִים רַבִּים בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, כִּי הַכֵּר הִכִּיר הַסּוֹחֵר אֶת כָּל אֵלֶּה, אֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ לְפָנָיו, כִּי רַק אֶל הַמִּשְׂרָה הַטּוֹבָה וְאֶל הַמַּשְׂכֹּרֶת הַמְרֻבָּה יִשְּׂאוּ אֶת נַפְשָׁם. יָמִים רַבִּים חָזַר אַחֲרֵי נֶאֱמָן כִּלְבָבוֹ וְלֹא נִמְצָא לוֹ. נוֹאַשׁ הַסּוֹחֵר מִבַּקֵּשׁ, וְאָמַר לִבְחֹר בְּמִי שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו.

יוֹם אֶחָד וְהַסּוֹחֵר יוֹשֵׁב בַּחֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ, סָר אֵלָיו אִישׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אוֹדוֹת מִין אֶחָד מֵהַמְּכוֹנוֹת הַנִּמְצָאוֹת אֵצֶל הַסּוֹחֵר וְלַחְקֹר עַל אוֹדוֹת חֶלְקֵי הַרְכָּבָתָן וּמְקוֹמוֹת עִבּוּדֵיהֶן. וְהַסּוֹחֵר הִתְעַנֵּג לְדַבֵּר עִם הָאִישׁ הַמִּשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת עֶצֶם הַמְכוֹנוֹת וּמְקוֹרוֹת הַסְּחוֹרָה וּבָתֵּי הָעֲבוֹדָה וְהַחֲרשֶׁת. הַפַּעַם רָאָה, כִּי אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, אִישׁ תּוּשִׁיָה וְרַב פְּעָלִים לְפָנָיו. וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, כִּי יֵאוֹת לוֹ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ לִמְנַהֵל, נֶאֱמַן בֵּית מִסְחָרוֹ, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ עַד הַיּוֹם.

קד. אֲרֻחָה לִפְנֵי זְמַנָּהּ

אוֹרֵחַ מְכֻבָּד הִתְאַכְסֵן בְּמָלוֹן אֶחָד וְהָיָה בָא בְּמוֹעֲדוֹ תָמִיד לַאֲרֻחַת הַצָהֳרָיִם, יוֹם אֶחָד הִקְדִּים לָבֹא כְּשָּׁעָה לִפְנֵי זְמַנּוֹ הָרָגִיל, כִּי הָיָה רָעֵב מְאֹד וְגַם פְּנַאי לֹא הָיָה לוֹ, כִּי צָרִיךְ הָיָה תֵּכֶּף לָלֶכֶת אֶל סוֹחֵר אֶחָד, אֲשֶׁר חִכָּה לוֹ. אָמְרָה לוֹ בַּעֲלַת הָאַכְסַנְיָה, כִּי עוֹד לֹא נִתְבַּשְּׁלָה הֵיטֵב הָאֲרֻחָה: הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ קָשֶּׁה וְהַמָּרָק חֲסַר־טָעַם. אֲבָל הָאוֹרֵחַ אָמַר: “יְהִי מָה! לְחַכּוֹת אֵין לִי שָׁהוּת”. עָרְכָה לוֹ הָאִשָּׁה שֻׁלְחָן וְהוּא יָשָּׁב לִסְעֹד. הִכִּירָה הָאִשָּׁה בִּפְנֵי הָאוֹרֵחַ, כִּי הַתַּבְשִׁילִים לֹא יִנְעֲמוּ לוֹ הַפַּעַם וַתִּצְטַדֵּק, כִּי לֹא בְאַשְׁמָתָהּ הִיא, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים הַפַּעַם לָבֹא. לְיוֹם מָחָר הִקְדִּימָה הָאִשָּׁה לְהָכִין אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרָיִם. רָצָה הַשּׁוּקָה וּבִקְשָׁה אֶת אוֹרְחָהּ לָבֹא, כִּי הָאֲרֻחָה מוּכָנָה. הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הָאַכְסַנְיָה, אָכַל אֲרֻחָתוֹ בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ וַיֵיטֶב אֶת לִבּוֹ. אָז פָּנָה אֶל בַּעֲלַת הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר: רְאִי נָא גַּם הַיּוֹם הִקְדַּמְתִּי אֶת סְעֻדָּתִי²⁸ בְּשָּׁעָה אֶחָת, וְּבָכל זֹאת, מָה רַב הַהֵבְדֵּל בֵּין אֲרֻחָה זוּ לַאֲרֻחָה שֶּׁל אֶתְמוֹל!

עָנְתָה הָאִשָּׁה וְאָמָרָה: אֶתְמוֹל אַתָּה מִהַרְתָּ, אַךְ לֹא אָנִי, וּמִמַּהֶרְךָ אַתָּה לֹא יָכְלָה הָאֲרֻחָה לְהִתְבַּשֵּׁל לִפְנֵי זְמַנָּה. וְאוּלָם הַיּוֹם אֲנִי הִיא אֲשֶׁר הִזְדָּרַזְתִּי לְהָכִין אֶת הָאֲרֻחָה וַאֲנִי הִקְדַּמְתִּי אֶת זְמַנָּה.

קה. חֲזָרַת הַמִּקָּח

עָנִי אֶחָד, שֶׁאָסַף לוֹ זְהוּבִים אֲחָדִים לְצָרְכֵי חַג הַפֶּסַח הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, רָאָה וְהִנֵּה בַשּׁוּק מוֹכְרִים בְּגָדִים בְּזוֹל. תָּקְפָה עָלָיו תְּשׁוּקָתוֹ וְשָּׁכַח אֶת דַּחֲקוֹ וְקָנָה לוֹ אַף הוּא עֶרֶךְ בְּגָדִים וְנָשָּׂא הַבָּיְתָה. רָאֲתָה אִשְּׁתּוֹ וְהִתְרָעֲמָה עָלָיו וְאָמָרָה: מֶה הָיָה לְךָ, בַּעֲלִי, מֵאַיִן תִּקַּח כֶּסֶף לְמַצָּה וּלְכָל הוֹצָאוֹת הֶחָג?

– גַּם אֲנִי זָכַרְתִּי וְנִחַמְתִּי עַל מַעֲשָׂי – אָמַר הֶעָנִי: אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? הַאִם יַחֲזִיר לִי הַסּוֹחֵר אֶת כַּסְפִּי, אִם אָשִׁיב לוֹ אֶת הַבְּגָדִים?

– “לֵךְ וְאָמַרְתָּ לוֹ, כִּי מָצָאתָ מִגְרָעוֹת רַבּוֹת בְּמִקְנָתֶךָ וּבִשְּׁבִילָן הַמִּקַּח בָּטֵל” – כַּךְ הֵאִיצָה בוֹ הָאִשָּׁה. הָלַךְ הֶעָנִי הַשּׁוּקָה אֶל הַסּוֹחֵר, וְשָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְקוֹנִים סְחוֹרָה מִמֶּנּוּ. הֶחֱזִיר הֶעָנִי אֶת מִקְנָתוֹ לַסּוֹחֵר וְאָמָר: “הָשֵׁב לִי אֶת כַּסְפִּי, כִּי מָצָאתִי חִסָּרוֹן בַּמַּלְבּוּשִׁים אֲשֶׁר קָנִיתִי אֶצְלֶךָ”. הַסּוֹחֵר לֹא דִבֵּר דָבָר. תֵּכֶּף הֶחֱזִיר לְעָנִי אֶת כַּסְפּוֹ וְקִבֵּל הַבְּגָדִים מִיָּדוֹ. הִבִּיטוּ כָל הָעוֹמְדִים וְהִתְפַּלְּאוּ עַל אֲשֶׁר מִהֵר הַסּוֹחֵר לְהַחֲזִיר הַכֶּסֶף לַקּוֹנֶה: הֲלֹא אִם נִמְצָא חִסָּרוֹן בְּמַלְבּוּשׁ זֶה, אֶפְשָׁר לִבְחֹר מַלְבּוּשׁ אַחֵר בְּלִי חִסָּרוֹן?

עָנָה הַסּוֹחֵר וְאָמַר: אִלּוּ בָא קוֹנֶה זֶה וְאָמָר: “הַחֲלֵף לִי עֵרֶךְ הַבְּגָדִים הַזֶּה בְּאַחֵר, בִּשְׁבִיל שֶׁבָּזֶה מָצָאתִי מִגְרָעַת” – הָיִיתִי מַחֲלִיף לוֹ בְּאַחֵר, כִּי אָז הָיִיתִי יוֹדֵעַ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בֶּאֱמֶת לִקְנוֹת. עַכְשָׁו שֶׁזֶּה בָּא וְאָמָר: “הַחֲזֵר לִי מָעוֹתַי, בִּשְׁבִיל שֶׁמָּצָאתִי חִסָּרוֹן בְּמִקְנָתִי” – הֲבִינוֹתִי, כִּי הָעִקָּר, שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּמָעוֹתָיו וְאֵין לוֹ חֵפֶץ כְּלָל בְּמַלְבּוּשִׁים, עַל כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנוֹת – וְאִם כַּךְ הַדָּבָר, לָמָּה אֲבַזֶּה סְחוֹרָתִי בְּפָנָיו, הֲלֹא בַּקֵּשׁ יְבַקֵּשׁ מִגְרָעוֹת בְּכָל מַה שֶּׁאַרְאֶה לוֹ?

קו. הַחִגֵּר וְהַחֵרֵשׁ

פִּסֵח וְחֵרֵש נִזְדַּוְּגוּ²⁹ יָחַד שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֲנִיִּים מַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים. רָכַב הַחִגֵּר עַל גַּב הַחֵרֵשׁ וְסוֹבְבוּ הָעִיר מִבַּיִת לְבַיִת וְקִבְּצוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְהָיְתָה דַעְתָּם בְּדִיחָה עֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁהָיָה הַפִּסֵּחַ שׁוֹמֵעַ קוֹל כִּנּוֹר וּמְנַגְּנִים, הָיָה מִתְאַוֶּה לִרְקֹד כָּעֵגֶל וְלֹא הָיָה יָכֹל, כִּי הַחֵרֵשׁ הָיָה הוֹלֵךְ לוֹ כְּדַרְכּוֹ פְּסִיעָה פְּסִיעָה. מֶה עָשָׂה הַפִּסֵּחַ? קָנָה לוֹ בַּקְבּוּק יַיִן־שָׂרוּף, וְהָיָה נוֹתֵן לַחֵרֵשׁ גְּמִיעָה גְּמִיעָה, מִדֵּי לֶכְתָּם בֵּין הַמְנַגְּנִים וְהַמְזַמְּרִים. וְהַחֵרֵשׁ צָהַל וְעָלַז וְנָשָׂא רַגְלָיו הָלוֹךְ וְרַקֵּד הָלוֹךְ וְרַקֵּד. הָיוּ גַּם שְׁנֵיהֶם שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים: הַפִּסֵּחַ, בִּשְׁבִיל הַמְנַגְּנִים וְהַמְזַמְּרִים אֲשֶׁר שָׁמַע, וְהַחֵרֵשׁ, בִּשְׁבִיל הַיַּיִן אֲשֶׁר שָׁתָה.

קז. מַתְּנַת אֶבְיוֹן

שְׁנֵי עֲשִׁירִים אֶחָד וַתְּרָן נָדִיב, וְהַשֵּׁנִי קַמְצָן פָּגְשׁוּ בְּמַכָּרָם וּבְיָדוֹ קָמֵעַ³⁰ לִסְגֻלָּה. בִּקֵּשׁ כָּל אֶחָד מֵהָעֲשִׁירִים אוֹתוֹ, שֶּׁיִתֵּן לוֹ אֶת הַקָמֵעַ. נִמְלַךְ הָאִישׁ וְנָתַן אֶת הַקָמֵעַ לַכֵּלַי וְלֹא לַנָּדִיב.

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הָרוֹאִים: מַדּוּעַ בִּכֵּר אֶת הַכֵּלַי עַל פְּנֵי הַנָּדִיב? עָנָה הֶעָנִי וְאָמַר: הַקַּמְצָן אוּלַי יִזְכֹּר אֶת טוֹבָתִי זוּ וְיֵיטִיב אֶת דַּרְכּוֹ. וְאוּלָם הַנָּדִיב – בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לֹא יִמְנַע חַסְדּוֹ מֵהַנִּצְרָכִים לְעֶזְרָתוֹ.

קח. אַנְשֵׁי בֵינַיִם

שְׁנֵי מְלָכִים הָיוּ נִלְחָמִים יָמִים רַבִּים זֶה בָזֶה וְאִישׁ לֹא יָכֹל לְנַצֵּחַ אֶת רֵעֵהוּ. גָּמְרוּ אֹמֶר לִבְחֹר מִקֶּרֶב מַחֲנוֹתָם שְׁנֵי גִבּוֹרִים, אַנְשֵׁי בֵינַיִם, וְהַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר גִּבּוֹרוֹ יַפִּיל אֶת אִישׁ מִלְחַמְתּוֹ הַבּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה הַמְנַצֵּחַ. נֶאֶבְקוּ שְׁנֵי הַגִּבּוֹרִים לְעֵינֵי אֲדוֹנֵיהֶם הַמְּלָכִים. מִהֵר הַגִּבּוֹר הָאֶחָד וְהוֹשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ עַל כְּתֵפָיו וְנָשָׂא אוֹתוֹ בַּחֲמַת רוּחוֹ הַבּוֹרָה. אֲבָל אַךְ נָגוֹשׁ נִגַּשׁ אֶל שְׂפַת הַבּוֹר וְהִנֵּה נֶחֱלַץ הַנִּשָּׂא מֵעַל כִּתְפֵי נוֹשְׂאֵהוּ וַיֶּהְדְּפֵהוּ הָדוֹף הַבּוֹרָה.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְגִבּוֹרוֹ הַמְנַצֵּחַ: וְאִם כֹּחֲךָ כָּל כַּךְ רַב, לָמָּה הִבְעַתַּנִי? הֲלֹא פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, כַּאֲשֶּׁר רָאִיתִי גִּבּוֹר אוֹיְבִי נוֹשֵׂא אוֹתְךָ הַבּוֹרָה?

אָמַר הַגִּבּוֹר: יִסְלַח נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – אֲבָל שְׁקוּלָה הִיא הַתּוֹחֶלֶת הַנִּכְזָבָה שֶׁל אִישׁ רִיבְךָ כְּנֶגֶד פַּחַד הַשָּׁוְא , אֲשֶׁר פָּחָדְתָּ.

קט. עֲבוֹדָה וּנְדָבָה

שְׁנֵי עֲשִׁירִים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת. אֶחָד חוֹנֵן דַּלִים וְעוֹשֶׂה צְדָקָה, וְהַשֵּׁנִי כֵּלַי וְצַר־עָיִן. פַּעַם אַחַת סָר עָנִי אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר הַכֵּלַי וּבִקֵּשׁ נְדָבָה. אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר, כִּי מַתַּת חִנָם לֹא יִתֵּן לְאִישׁ, בִּלְתִּי אִם יַעֲבֹד לוֹ עֲבוֹדָה. הֶעֱבִיד הֶעָשִׁיר אֶת הָרָשׁ עֲבוֹדָה קָשָׁה כָּל הַיּוֹם עַד הָעָרֶב. כְּשֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ בִּקֵּשׁ הֶעָנִי שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ מֵאֵת הֶעָשִׁיר. הֶאֱכִילָהוּ הֶעָשִׁיר וְהִשְׁקָהוּ וְהֶעֱנִיק לוֹ גַם מִכַּסְפּוֹ וּפְטָרָהוּ לְשָׁלוֹם.

יָצָא הֶעָנִי וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, פָּגַשׁ בּוֹ עָנִי אַחֵר וְסִפֵּר לוֹ: הָיִיתִי אֵצֶל הֶעָשִׁיר הַנָּדִיב, הֶאֱכִילַנִּי וְהִשְׁקַנִּי וְנָתַן לִי נְדָבָה הֲגוּנָה. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן: “אָמְנָם עֲבוֹדָה קָשָׁה עָבַדְתִּי כָל הַיּוֹם, אֲבָל תַּחַת זֶה הִנֵּה רְאֵה שְׂכָרִי שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּעַיִן יָפָה”. וְסִפֵּר כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ בְּבֵית הֶעָשִׁיר הַכֵּלַי.

– הָא כֵּיצַד? תָּמַהּ אִישׁ־שִׂיחוֹ: וַהֲלֹא דְבָרִים אֵלֶּה קִבַּלְתִּי גַּם אָנֹכִי וְשׁוּם עֲבוֹדָה לֹא עָבָדְתִּי?

אַךְ אָנֹכִי בִּיגִיעַ כַּפַּי הִרְוַחְתִּי זֹאת, וְאַתָּה קִבַּלְתָּ זֹאת בְּתוֹר נְדָבָה ! – עָנָה הָרִאשׁוֹן.

קי. מְשֻׁלְּחֵי הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל

סוֹחֵר גָּדוֹל רַב הָעֲסָקִים הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת מְשֻׁלָּחָיו עִם סְחוֹרוֹתָיו אֶל הֶעָרִים הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת. הַמְשֻׁלָּחִים חָיוּ בִּרְוָחָה תַּחַת חָסוּת אֲדוֹנָם רַב הָעשֶׁר וְהָיוּ תָמִיד עַלִּיזִים וּשְׂמֵחִים. פַּעַם אַחַת בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, עוֹד לֹא הִרְחִיקוּ מֵעִיר מְגוּרֵיהֶם יָשְׁבוּ בְּאַכְסַנְיָה סָעֲדוּ אֶת לִבָּם וְשָׁתוּ יַיִן, נִשְׁתַּכְּרוּ וְיָשְׁנוּ כָל הַלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁקָּמוּ, וְהִנֵּה בַּלָּהָה. כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּקְחוּ אִתָּם לְהוֹבִיל לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנִים אֵינֶנָּה. גַּנָּבִים בָּאוּ עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה וְלָקְחוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. חָרְדוּ הַמְשֻׁלָּחִים וְנִזְדַּעְזְעוּ וְאֵין לְשָׁעֵר צַעֲרָם שֶׁנִּצְטַעֲרוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בָּכֹה בָּכוּ וְסָפְקוּ כַּפֵּיהֶם מִיֵּאוּשׁ. אַךְ כְּשֶׁרָאוּ, שֶׁאֵין תִּקְוָה, נוֹעֲצוּ לַחֲזֹר אֶל עִירָם וְלָבֹא אֶל אֲדוֹנָם הַסּוֹחֵר וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנָיו. כַּךְ עָשׂוּ, בָּאוּ בְּהַכְנָעָה וּבְבֶכִי, עָמְדוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיהֶם, הִתְוַדּוּ לְפָנָיו וְהִתְחַנְנוּ שֶּׁיְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְלֹא יָסִיר מֵהֶם חַסְדוֹ לְהַבָּא, וְהֵם יִתְאַמְּצוּ לְהֵיטִיב אֶת דַרְכָּם, וְיַיִן לֹא יָבֹא עוֹד אֶל פִּיהֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה, וְיִהְיוּ תָמִיד עֵרִים וּזְרִיזִים. לִבָּם דָּוֶה מְאֹד עַל הַנֶּזֶק הַגָּדוֹל, שֶׁגָּרְמוּ לְמָגִנָּם וּלְמֵיטִיבָם, אַךְ לְצָרָתָם אֵין לְאֵל יָדָם לְשַׁלֵּם, אֶלָּא חֵלֶק קָטֹן מְאֹד מִמֶנּוּ. אָחוּז אֶחָד מִמֵּאָה, וְגַם זֶה לֹא בְּבַת אַחַת, אֶלָּא לְשִּׁעוּרִין קְטַנִּים, זוּזִים אֲחָדִים מִדֵּי שָּׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ בְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת.

הִכִּיר הָאָדוֹן בְּשִׁבְרוֹן לִבָּם וְרָאָה שֶׁחֲרָטָתָם הִיא חֲרָטָה גְמוּרָה וְסָלַח לָהֶם וְאַף קִבֵּל אֶת הַצָּעָתָם בִּדְבַר תַּשְּׁלוּם הַנֶּזֶק. אַף עַל פִּי שֶׁתַּשְׁלוּם כָּזֶה, לֹא נֶחְשַב בִּמְאוּם בְּעֵינָיו, וְלֹא עָשָׂה זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתָּם שֶׁל מְשֻׁלָּחָיו, הַמִּצְטָעֲרִים מְאֹד, וְאַף גַם כְּדֵי שֶּׁיִזְכְּרוּ זְמַן רַב בְּכָל שְׁנוֹת הַתַּשְׁלוּמִין אֶת חֶטְאָם וְלֹא יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא. וּבֵין הַמְשֻׁלָּחִים הָיָה אֶחַד מְטֻפָּל בְּבָנִים וּבְבָנוֹת וְיָדוֹ לֹא הִשִּׂיגָה לְהָבִיא מִדֵּי שָּׁבוּעַ אֶת שְׁלשֶׁת הַזְּהוּבִים הַמּוּטָלִים עָלָיו וְהֵבִיא רַק שְׁנָיִם. תַּחַת זֶה נִמְצָא אַחֵר, שֶׁהִזְדָּרֵז וּבִמְקוֹם שְׁלשָׁה, הִתְחִיל לְהַכְנִיס מִדֵּי שָׁבוּעַ אַרְבָּעָה זְהוּבִים עַל חֶשְׁבּוֹן תַּשְּׁלוּם הַנֶּזֶק. וְהָיָה מְצַפֶּה לְהַסְבָּרַת פָּנִים מֵאֵת אֲדוֹנָיו עַל זֶה. אֲבָל אוֹתוֹ אָדָם טָעָה טָעוּת גְּדוֹלָה: הָאָדוֹן גַּם שָׁעֹה לֹא שָׁעָה אֵלָיו, וְהִסְבִּיר פָּנִים וְדִבֵּר טוֹבוֹת וְנִחוּמִים לֹא אֵלָיו, אֶלָּא לַמְשֻׁלָּח הֶעָנִי, אֲשֶׁר יָדוֹ לֹא הִשִּׂיגָה וַאֲשֶׁר בְּבשֶּׁת פָּנָיו הִכְנִיס פָּחוֹת מִכְּפִי הַתְּנָאי: שְׁנַיִם בִמְקוֹם שְּׁלשָׁה. הַמְקֹרָבִים בְּיוֹתֵר אֶל הָאָדוֹן תָּמְהוּ גַם הֵם עַל כָּכָה וּשְׁאָלוּהוּ פֵּשֶׁר דָּבָר. אָמַר לָהֶם הָאָדוֹן: מְשֻׁלָּחִי זֶה הַמַּכְנִיס לִי עַל חֶשְׁבּוֹן חוֹבוֹ אַרְבָּעָה זְהוּבִים, מַכִּיר אֲנִי בוֹ, שֶּׁזָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְחוֹשֵׁב שֶׁטּוֹבָה גְדוֹלָה יַעֲשֶׂה לִי בָזֶה. לֹא כֵן חֲבֵרוֹ הַדָּל: בְּכָל פַּעַם נִכְנָס הוּא אֵלַי וְרֶגֶשׁ הַנֹחַם עַל פָּנָיו. עַל כֵּן אֶרְצֵהוּ וַאֲרַחֲמֵהוּ

קיא. שִׁוּוּי־הַמִּשְׁקָל³¹.

כְּשֶׁרָאוּהוּ מְיֻדָּעָיו שֶׁל אַחַד הַגְּבִירִים בְּמִשְׁתֵּה־שִׂמְחָה שֶׁהוּא נִמְנָע מִשְּׁלֹחַ יָדוֹ לְכוֹס יָיִן, תָּמְהוּ מְאֹד: וַהֲלֹא רָגִיל הָיָה אָדָם זֶה לְהִתְחָרוֹת עִם הַקְּרוּאִים בִּשְׁתִיָּה וּלְשַׂמֵּחַ אֶת כָּל הַמְסֻבִּים? סָח לָהֶם הַגְּבִיר: שֶׁפַּעַם אַחַת נִכְשַׁל בִּשְׁתִיָּתוֹ וְנִשְׁתַּכֵּר וּלְפִיכָךְ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹא לִשְׁתּוֹת כְּלָל. אָמַר לוֹ אֶחָד מִמְּיֻדָּעָיו: מַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִם, חֲבִיבִי, בַּכֹּל דָּרוּשׁ שִׁוּוּי־מִּשְׁקָל, שֶׁלֹּא לְהַכְרִיעַ הַכַּף לְאֶחָד מִן הַצְּדָדִים.

אָמַר הַגְּבִיר: אַף אֲנִי מְכַוֵּן לְשִּׁוּוּי הַמִּשְׁקָל, אֲבָל שִׁוּוּי זֶה לֹא תָמִיד עוֹלֶה בְּאֹפֶן אֶחָד, הֲרֵי אִם שְׁתֵּי כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם שְׁקוּלוֹת יַחַד בְּשָׁוֶה, אֲזַי בְּנָקֵל תַכְרִיעַ אֶת הָאַחַת: כִּי אִם תַּנִּיחַ עָלֶיהָ דְבַר מָה תֵּכֶּף תֻּכְרַע לְמָטָּה. לֹא כֵן, אִם עַל אַחַת יֵשׁ כְּבָר דְבָרִים הַמַּכְרִיעִים אוֹתָהּ לְמָטָּה וְאַתָּה רוֹצֶה לְהַכְרִיעַ אֶת הַשֵּׁנִית, אָז בְּעַל כָּרְחֲךָ צָרִיךְ אַתָּה לִתֵּן בָּהּ דְּבָרִים כְּבֵדִים יוֹתֵר מֵאֲשֶר בָּרִאשׁוֹנָה.

קיב. הַשַּׂר הַמְחַנֵּךְ

לְמֶלֶךְ אֶחָד הָיָה בֵּן שֶׁלּא הִתְנַהֵג כְּשׁוּרָה. מְסָרוֹ לְאֶחָד מִשָּׂרָיו שֶׁיְחַנֵךְ אוֹתוֹ. אוֹתוֹ הַשַּׂר הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים פְּקִיד צָבָא הַיָּדוּעַ בְּקָשְׁיוֹ וּבְיָדוֹ הַחֲזָקָה. שָׂם הַשַּׂר עַל בֶּן־הַמֶּלֶךְ עֹל קָשֶׁה וּמִשְׁמַעַת כְּבֵדָה מִנְּשֹׂא, וְהַנָּסִיךְ הֶעָנֹג נִכְנַע וְקִבֵּל מָרוּתוֹ שֶׁל הָרוֹדֶה בּוֹ, אֲבָל עֲלִיצוּתוֹ סָרָה מִמֶּנּוּ וּמַרְאֵהוּ הָיָה חִוֵּר וּמְדֻכָּא מְאֹד. נוֹדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וְחָפֵץ לְהָקֵל מְעַט אֶת חַיָּיו הַקָּשִׁים שֶׁל בְּנוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: שֶּׁמָּא אֵין הַשַּׂר מְכַלְכֵּל אֶת בְּנִי כָּרָאוּי בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה? קָצַב הַמֶּלֶךְ לַשַּׂר שָׂכָר הַרְבֵּה מִדֵּי חֹדֶשּׁ. סָבוּר הָיָה, כְּשֶׁתְּהֵא רְוָחָה גְדוֹלָה בְּבֵית הַשַּׂר, מִמֵּילָא יְקַבֵּל גַּם בְּנוֹ כַּלְכָּלָה הֲגוּנָה. אוּלָם כְּשֶרָאָה הַשַּׂר, שֶׁהַמֶּלֶךְ מֵיטִיב עִמּוֹ אָמַר בְּלִבּוֹ, שֶׁאַכְזְרִיּוּתוֹ וְקָשְיוֹ לְרָצוֹן הֵם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. מֵאָז הִתְחִיל לְעַנּוֹת בְּיוֹתֵר אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וּלְכַלְכֵּל אוֹתוֹ בְּלֶחֶם צַר וּמַיִם לָחַץ. רָאָה הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין הַשַּׂר מֵבִין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל וּכְלָל, וְכִי קַפְּדָן זֶה סָבוּר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הִתְיָאֵשׁ לְגָמְרוֹ מִבְּנוֹ – וְצִוָּה לִמְנֹעַ שְׂכָרוֹ מֵהַשָּׂר וּלִהוֹרִידוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ – וְאֶת בְּנוֹ הֵשִׁיב בְּרַחֲמִים לִבֵיתוֹ.

קיג. בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂר

הַשַּׂר הַמַּצְבִּיא חָשׁוּב הָיָה בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַשָּׂרִים וְהִתְיָעֵץ עִמּוֹ תָּמִיד וְגִלָּה לוֹ סוֹדוֹתָיו, אֲשֶׁר הִסְתִּיר מִכָּל אָדָם. וְלַמֶּלֶךְ בֵּן יָחִיד, אֲשֶׁר אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עִמּוֹ תָמִיד, אַךְ כְּבוֹא הַשַּׂר הַמַּצְבִּיא אֶל הַמֶּלֶךְ וְשִׁלַּח הַמֶּלֶךְ מִלְּפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹמְדִים וְגַם אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ צִוָּה לָצֵאת. זָחָה דַעְתּוֹ שֶׁל הַשָּׂר וְהִתְפָּאֵר בְָּאְזֵני מְיֻדָעָיו וּמַכָּרָיו, רַבֵּי הַמְּדִינָה, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְכַבְּדוֹ וְאוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִכֹּל, אֲפִילוּ מִבְּנוֹ יְחִידוֹ, עַד שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יְצַוֶּה לִבְנוֹ לָצֵאת שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַסּוֹדוֹת, שֶׁהוּא מְגַלֶּה לו. דִּבְרֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל הַשַּׂר נוֹדְעוּ לְבֶן־הַמֶּלֶךְ וְנֶעֱצַב אֶל לִבּוֹ וְנִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל. וְלֹא רָצָה לִשְׁאֹל עַל זֶה אֶת אָבִיו וְנָשָׂא יְגוֹנוֹ בְּלִבּוֹ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁחָלָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְרוֹפְאָיו הַגְּדוֹלִים. בָּדְקוּ וְחָקְרוּ וּמָצְאוּ, כִּי אַךְ עַצֶּבֶת מְסֻתֶּרֶת בְּלֵב בֶּן הַמֶּלֶךְ וְלֹא מַחֲלָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלּוֹת כֵּיצַד לְשַׂמֵּחַ אֶת בְּנוֹ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מְנַגְּנִים וּמְשַׂחֲקִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְלֹא הוֹעִילוּ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְמוֹעֵצָה אֶת כָּל חֲכָמָיו וְשָׂרָיו, מַה לַּעֲשׂוֹת לִבְנוֹ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, לְהָשִׁיב אֵלָיו צַהֲלַת רוּחוֹ כְּקֶדֶם. בִּקְשׁוּ וְחִפְּשׂוּ תַּחְבּוּלוֹת וְהִצִּיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי יְצַוֶּה עַל שָׂרָיו הַגְּדוֹלִים רוֹאֵי פָנָיו, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יִתְחַפֵּשׂ אֶחָד מֵהֶם וְיָבֹא כִמְשַׂחֵק לִפְנֵי בֶּן הַנָּסִיךְ לְבַדְּחֵהוּ וּלְשַׂמְּחֵהוּ בְּמִשְׂחָקִים וְשַׁעֲשּׁוּעִים שׁוֹנִים. בִּקְשׁוּ הַשָּׂרִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִתְחָרָה עִם חֲבֵרוֹ בְּהַמְצָאוֹתָיו וּבְחִדּוּדֵי מַהֲתַלּוֹתָיו, לְמַעַן הַצְחִיק וְשַׂמֵּחַ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. כָּכָה הָיָה עוֹשֶׂה כָּל שַׂר וָשַׂר בְּיוֹמוֹ. יוֹם אֶחָד נָפַל הַגּוֹרָל גַּם עַל הַשַּׂר הַמַּצְבִּיא. וְגַם הוּא הִתְחַפֵּשׂ וּבָא וְהִשְׂכִּיל לְבַדֵּחַ אֶת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, אֲשֶׁר הִכִּירָהוּ כְּרֶגַע מִי הוּא. הֵבִין הַנָּסִיךְ מִיָּד, עַד כַּמָּה אָבִיו הַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ, עַד כִּי גַּם אֶת הַשַּׂר הַגָּדוֹל הַזֶּה, בַּעַל סוֹדוֹ שָׁלַח לוֹ לִהְיוֹת מְשַׂחֵק לְפָנָיו. אָז רָוַח לוֹ וַיִרָפֵא מִמַּחֲלָתוֹ. וְהַשַּׂר כְּצֵאתוֹ מִלִּפְנֵי הַנָּסִיךְ, פְּגָשׁוּהוּ אוֹהֲבָיו וּמְיֻדָּעָיו וּשְׁאֵלוּהוּ: הַמֵבִין הוּא כָּעֵת מִי הוּא הֶחָשּׁוּב וְהָאָהוּב יוֹתֵר לַמֶלֶךְ: יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אוֹ הוּא? הוֹדָה הַשַּׂר, כִּי הִסְכִּיל לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ.

קיד. קִנְאַת שָׂרִים

הַמֶּלֶךְ נָשָׂא שַׂר אֶחָד עַל כָּל הַשָּׂרִים וַיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל אוֹצְרוֹתָיו, וַיִּבֶן לוֹ אַרְמוֹן לָשֶׁבֶת בּוֹ יַחַד עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאוֹמְנֵיהֶם. וַיְקַנְאוּ יֶתֶר הַשָּׂרִים בַּשַּׂר הָעֶלְיוֹן וַיִּתְנַכְּלוּ אֵלָיו וַיְבַקְשּׁוּ עָלָיו עֲלִילוֹת וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו שִׂטְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיִּפְקֹד הַמֶּלֶךְ שׁוֹפְטִים לַחְקֹר אֶת מִשְׁפַּט הַשַּׂר נֶאֱמַן בֵּיתוֹ. וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ יַחַד עִמּוֹ בָּאַרְמוֹן, וַאֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת הַשַּׂר אַהֲבָה נִמְרָצָה, כִּי הִתְרוֹעֵעַ אִתָּם וְשִּׂמְחָם וְהִרְבָּה לָהֶם עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים. וַיָּעִידוּ לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וַיַּמְלִיצוּ טוֹבוֹת עַל הַשַּׂר וַיִהְיוּ לוֹ לְמָגֵן וְכָל שׂוֹנְאָיו נָחֲלוּ בּשֶׁת וַיָּשׁוּבוּ בִּכְלִמָּה לְבָתֵּיהֶם. וַיִּרְאוּ הַשָּׂרִים, כִּי מוֹשַׁב הַשַּׂר אֵיתָן וּבְשִׂנְאָה וּבְאֵיבָה גְלוּיָה לֹא יוּכְלוּ לוֹ וַיִּתַּמּוּ וַיִּתְנַכְּרוּ לַשָּׂר וַיָּחֵלּוּ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ וַיִּהְיוּ לוֹ לְאוֹהֲבִים וְרֵעִים וַיְדַבְּרוּ בְּאָזְנָיו תָּמִיד חֲלָקוֹת וַחֲנוּפָה וַיַּעֲשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְהִלּוּלִים לִכְבוֹדוֹ, וַיַּעַרְכוּ חֲגִיגוֹת לְמַעֲנוֹ כְּפַעַם בְּפָעַם. וַיַּט לֵב הַשַּׂר אַחַר הַתַּעֲנוּגִים וַיִּמשֹּׁךְ בַּיַּיִן אֶת לִבּוֹ וַיִּשְׁכַּר וַיֵּקַּל בְּעֵינֵי אוֹמְנֵי בְּנֵי הַמֶּלֶךְ עַל הַנְהָגָתוֹ. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו תּוֹכָחוֹת וַיְבַקְשּׁוּהוּ לְהִמָּנַע מֵחֶבְרַת הַשָּׂרִים, וַיָּעִירוּ אֶת אָזְנוֹ לְהָבִין, כִּי הַשָּׂרִים הַמְפַתִּים אוֹתוֹ בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנָם, רַק שׁוּחָה יִכְרוּ לְנַפְשׁוֹ וְלֹא אוֹהֲבָיו הֵמָּה – וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. וַיְהִי הַיּוֹם בְּעֵת הַמִּשְׁתֶּה, כְּטוֹב לֵב הַשַּׂר בַּיָּיִן וַיְדַבֵּר זָרוֹת וְתַהְפּוּכוֹת. וְכַאֲשֶׁר הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ אוֹמְנֵי בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, לֹא יָכֹל עוֹד לְכַלְכֵּל אֶת דִבְרֵי מוּסָרָם וַיָּקָם כְּנֶגְדָּם בַּחֲרָפוֹת וַיְזַלְזֵל גַם בִּכְבוֹדָם.

לְמִן הָעֵת הַהִיא סָר לֵב הָאוֹמְנִים וְאִתָּם גַם לֵב בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵאַחֲרֵי הַשָּׂר. אָז בָּא הַיּוֹם, אֲשֶׁר קִוּוּ הַשָּׂרִים הַמְקַנְּאִים, וַיָּקוּמוּ וַיְעוֹרְרוּ מִשְׁפָּט נֶגֶד הַשַּׂר נֶאֱמַן בֵּית־הַמְּלוּכָה בְּעַד מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וַיָּבֶן הַשַּׂר כִּי זֶה מַעֲשֵׂה שָׂרָיו הַמְקַנְּאִים בּוֹ, וְכִי הֵם כָּרוּ שוּחָה לְנַפְשׁוֹ בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנָם וַחֲנִיפוֹתֵיהֶם. וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּתְרַפֵּס לְפָנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ כִּי יֵיטִיב אֶת דַרְכּוֹ, וַיִּסְלַח הַמֶּלֶךְ לְנֶאֱמַן־בֵּיתוֹ.

קטו. הַשֹּׁהַם הַפָּגוּם

לְשַׂר אֶחָד הָיְתָה אֶבֶן יְקָרָה, שֹׁהַם גָדוֹל, שֶּׁלֹא נִמְצָא כָּמֹהוּ גַּם בִּסְגֻלּוֹת מְלָכִים, וְהָיָה מִתְפָּאֵר בּוֹ. לְיָמִים הִסְתַּכֵּל הַשַּׂר בַּשֹּׁהַם וְרָאָה שֶׁנֶּעֶשְּׂתָה בוֹ שָׂרֶטֶת, מִפְּנֵי אִי־זְהִירוּתוֹ וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל זֶה. שָׁלַח וְקָרָא לְלוֹטְשֵׁי אֲבָנִים טוֹבוֹת וְלָאֳמָנִים וְאִישׁ מֵהֶם לֹא מָצָא עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהַחֲלִיק אֶת הַשֹּׁהַם, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה פָגוּם. עֵצָה אַחַת הָיְתָה לְבַקֵּעַ אֶת הַשֹׁהַם לִשְׁנַיִם, אֲבָל בְּאֹפֶן כַּךְ יִקְטַן מְאֹד וְיִגָּרַע מֵעֶרְכּוֹ הָרָם. הָיָה הַשַּׂר מִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל עַל הַשֹּׁהַם הַיָּקָר שֶּׁלּוֹ. לִבְסוֹף מָצָא אֳמָן אֶחָד תַּחְבֻּלָּה לְהַסְתִּיר אֶת הַשָּׂרֶטֶת מֵעַיִן רוֹאָה עַל יְדֵי הַמְצָאָה מְיֻחָדָה: הִצִּיעַ שֶׁיְפַתַּח עַל הַשֹּׁהַם אֶת הָאוֹתַיִם שֶׁל שֵׁם הַשַׂר עִם זֵר יָפֶה, בְּאֹפֶן שֶׁהַשָּׂרֶטֶת תִּבָּלַע בְּתוֹךְ אַחַד הַקַּוִּים שֶׁל הַפִּתּוּחַ וְלֹא תִוָּדַע עוֹד. הָעֵצָה הַזֹּאת הָיְתָה נִפְלָאָה בֶּאֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא דַי שֶׁהֵסִירָה אֶת פְּגִימַת הַשָּׂרֶטֶת, הִגְדִּילָה עוֹד אֶת עֵרֶךְ יְקַר הַשֹּׁהַם עַל יְדֵי הַפִּתּוּחַ הַיָּפֶה.

• גידי בלייכר
• דניאל פריש
• הניה וילף
• נורית רכס
• שלומית אפל
• שלי אוקמן