ללי ציפי מיכאלי
אח"כ השתלטה השפה
בתוך: הסולנית

אִמָּא הָיְתָה

סוֹלָנִית

בַּפַנְטַזְיָה

וְאִישׁ לֹא גִּלָּה אוֹתָהּ

חוּץ מֵאָבִי

שָׁם נִפְרַשׂ הַסִּיּוּט

וְהֵחֵל

מִתְפַּתֵּל וּמֵטִיס עֲנָנִים חֲמוּרִים

הִפְצִיעַ בַּיּוֹם וּבָעֶרֶב הֶעֱכִיר

מֵרָחוֹק לְרָחוֹק

נָח עַל פָּנֶיהָ כְּצַלֶּקֶת תְּמִידִית

וְהִשִּׁיר אֶת שִׁנֶּיהָ

מֵאָז הִיא צוֹפָה בַּחַלּוֹנוֹת

בְּעֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת

מְסַדֶּרֶת חֲלוֹמוֹת בְּרַאֲוָה

וְיָדֶיהָ עוֹטְפוֹת אֶת כּוֹס הָאַכְזָבָה

כָּךְ הֵחֵל מוֹתָהּ בְּחַיֶּיהָ

בִּשְׂדֵרוֹת הָאֹשֶׁר 42

בְּאַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם


אִמָּא הָיְתָה

סוֹלָנִית

בַּפַנְטַזְיָה

שָׁם אֲנִי מְנַסֶּה לֹא לִפְגֹּשׁ

בְּעֵינֶיהָ

מִצִּדָּהּ הָאַחֵר שֶׁל הַזְּגוּגִית





אֶת הַחַיִּים עַל מַסְלוּל חוֹרֵק בְּתוֹךְ

עֶגְלַת סוּפֶּר עֲמוּסָה

מוּזָרוּיוֹת

עַנְתִּיקוֹת וּמוּתְגֵי הַשָּׁעָה

הִתְעַרְטְלוּ

בִּצְבָעִים רָדִיקָלִיים


אימא הפסיקה לשיר


בְּשָׁלָב מְסֻיָּם

נֶעֶלְמָה לָהּ הַתְּעֻזָּה לְהוֹצִיא

צְלִילִים

מִגְּרוֹנָהּ

לְהַגִּיד

שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת נוֹרָא

נוֹרָא הָיָה הֶחָלָל מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר

הָאַלְכּוֹהוֹל חֲסַר שִׂמְחָה וּלְבִשּׁוּל אֵין

שׁוּם צֶבַע

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַטַּעַם

מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר


'מַא, אֲנִי אוֹמֶרֶת,

תָּשִׁירִי מַשֶּׁהוּ

אִמָּא מִתְאַמֶּצֶת לַעֲלוֹת עַל חֲצוּבָה

לְהוֹצִיא

אֵיזֶה שְׁפְּרִיץ מֵחֲלוּדָה


וְלֹא קַל-לָהּ

לִקְצֹץ אֶת הַכֻּסְבָּרָה וְהַבָּצָל הוּא סִפּוּר כִּסּוּי

עֵת לַכֹּל

מְצַטֶּטֶת אִמָּא

לַכֹּל עֵת





תָּמִיד קָרָאתְ לִי אַבָּאִי’לָה

הִרְגַּשְׁתְּ שֶׁאֲנִי דּוֹמָה לוֹ לֹא לָךְ

כָּל מָה שֶׁבּוֹ לֹא אָהַבְתְּ

מָצָאת גַּם בִּי

וְנִסִּית לַהֲדֹף אוֹתִי

אֶת הָאַבָּאִי’לָה שֶׁלֹּא דּוֹמָה לָךְ

יָפָה שֶׁלִּי

לֹא בָּעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת

לֹא בַּשֵּׂעַר הַשָּׁטֵנִי

לֹא בַּפָּנִים הָעֲגֻּלוֹת

אַתְּ הָיִיתְ הַיָּפָה מִבֵּין שְׁתֵּינוּ

וַאֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד

אַבָּאִי’לָה


עִם הַלָּשׁוֹן הַחֲרִיפָה






בְּגִיל 7 עָזַבְתִּי אֶת גֵּיאוֹרְגְּיָה כִּמְהַגֶּרֶת

לְיִשְׂרָאֵל יַחַד עִם הוֹרַי וּשְׁנֵי אַחַי. הִגַּעְנוּ

לְתַחֲנַת

הָרַכֶּבֶת עִם תְּחוּשָׁה שֶׁל וַואן וֶואִי טִיקֶט. נָסַעְנוּ עַד מוֹסְקְבָה וּלְאַחַר שְׁהוּת שֶׁל פָּחוֹת

מִיּמָמָה בְּמָלוֹן מְפֹאָר לָקַחְנוּ רַכֶּבֶת נוֹסֶפֶת לְוִינָה מִשָּׁם לָקַחְנוּ מָטוֹס לָאָרֶץ.

הִגַּעְנוּ לִפְּלָאנֶטָה אַחֶרֶת. זֶה הָיָה בְּאֶמְצַע יָנוּאָר שְׁנַת 1972.


מֵאָז הָרַכָּבוֹת הֵן סֵמֶל שֶׁל עֲזִיבָה מִבְּחִינָתִי. שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים.

שֶׁל אָבְדָן. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַדִי אֵן אֵי הַיְּהוּדִי שֶׁרָץ עַל מְסִלּוֹת הַזִּכָּרוֹן הַקּוֹלֶקְטִיבִי

אוֹ לְהֶפֶךְ. אֵין מִבְּחִינָתִי מָה שֶׁמְּסַמֵּל חָזָק כָּל כָּךְ אֶת הַנְּדוּדִים הַתְּלִישׁוּת וְהָעַצְבוּת

הָאֱנוֹשִׁית כְּמוֹ הָרַכֶּבֶת. גַּם אִם זוֹ רַכֶּבֶת חֲדִישָׁה שֶׁדּוֹהֶרֶת עַל מְסִלָּה מֻגְבַּהַת עַל עַמּוּדִים

כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לִיצוּרֵי הָעוֹלָם הָאֲחֵרִים לָנוּעַ בְּלִי מַעֲצוֹר. כְּשֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַעֲלוֹת אֶת

הַדְּבָרִים בַּזִּכָּרוֹן הַכּוֹל הוֹפֵךְ לקוֹלַאז' שֶׁל

רַכָּבוֹת שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי, הֵן בַּמְּצִיאוֹת וְהֵן

בִּסְרָטִים

דּוֹקוֹמֶנְטָרִיִּים אוֹ עֲלִילָתִיִּים. הָרַכֶּבֶת הָפְכָה לְרַכַּבְתִּיּוּת וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת

לְמִי

אֲנִי

שַׁיֶּכֶת.





אֲנִי מַעֲדִיפָה לִפְעָמִים לֹא לַעֲנוֹת לָךְ, אִמָּא

כְּשֶׁאַתְּ מְקַשְׁקֶשֶׁת לִי בַּטֶלֶפוֹן בְּקוֹלֵךְ הַמִּתְחַבֵּא

כְּאִלּוּ שֶׁמָּה שֶׁעָבַר עָלַי בַּחַיִּים רַק אַתְּ אֲשֵׁמָה

בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי

בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי לְהֵאָחֵז בַּחַיִּים חָזָק וּבְלִי סְפֵקוֹת

אַתְּ אֲשֵׁמָה, אִמָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לְהֵאָחֵז בְּעַצְמִי וְשָׁקַעְתִּי בְּתוֹךְ עַצְמִי הַדִּכְּאוֹנִי

לָךְ אִישׁ לֹא נָתַן לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה כִּי הִצְבִּיעוּ לָךְ תָּמִיד אֶל הַמִּטְבָּח הַמְּרַפֵּא

וַאֲנִי שֶׁהוֹרֵיתְ לִי רַק עַל סְפָרִים רַק עַל מִלִּים רַק עַל שִׁירִים

מָה חָשַׁבְתְּ שֶׁאֶעֱשֶׂה

מָה חָשַׁבְתְּ שֶׁיֵּשׁ בְּמִסְתּוֹרִין שֶׁל הַשִּׁירָה?


סְפֵקוֹת, אִמָּא

סְפֵקוֹת פְּעוּרוֹת צְוָוחָה לְהַצָּלָה, אִמָּא

הַגְּאֻלָּה שֶׁאַתְּ יָדַעְתְּ לִמְצֹא בַּכֵּלִים הַמְּרַקְדִים

לִי הֵם לֹא נוֹתְנִים שׁוּם מַרְגּוֹעַ


אָז אַל תִּצְטַעֲרִי כְּשֶׁאֲנִי לֹא עוֹנָה לָךְ, אִמָּא

וְהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּךְ שׁוֹמֵעַ פְּעִימוֹת





בְּכוּךְ הַחַיִּים

אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה

מִיָּדַי, אִמָּא.


אַתְּ לֹא בְּהַרְבֵּה

גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי

וּלְפִי פְּנֵי הַדְּבָרִים

אֲנִי עוֹד עֲלוּלָה לָמוּת לְפָנַיִךְ


אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה

קָשֶׁה יִהְיֶה לִי פֵּרְעוֹן חִיוּתֵךְ

מִשְׂמְחַת גּוּפֵךְ הַחִיּוּנִי

הֶעָבוֹת


אַתְּ הַחֲזָקָה מִבֵּינֵינוּ

אַתְּ הַיּוֹדַעַת לְהָרִים קוֹל

לִצְרוֹחַ בְּלִי בּוּשָׁה

אַתְּ הַיּוֹדַעַת לְהָגֵן

עַל נִשְׁמְתָךְ הַפְּרוּעָה

עַל הַשִּׂמְחָה הַגִּיגַנְטִית שֶׁבָּךְ


וַאֲנִי יוֹדַעַת לִשְׁקֹעַ

אָז עִזְבִי

אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה






א.

אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקוֹת בִּשְׁתֵּי שָׂפוֹת

נֶאֱבָקוֹת בְּאִיהַיְּדִיעָה שֶׁבֵּינֵינוּ

מְוַתְּרוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה

בְּחִיבּוּק

מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גּוּף


ב.

הַפָּנִים הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ עֲגֻלּוֹת

הָעֵינַיִם יְרֻקּוֹת

וְהַיָּדַיִם שֶׁלָּךְ עוֹשׂוֹת

אִמָּא


ג.

אַף פַּעַם לֹא

אֶהְיֶה

כָּמוֹךְ


לוויה לאימא של


לְאִמָּא אֵין יוֹתֵר וְרִידִים

הִיא כָּבְתָה

בְּמֶתֶג אֶחָד


וְלִוִּינוּ אֶת תְּשׁוּקָתָהּ עַד גְּבוּלוֹת הָאַהֲבָה

הִשְׁאַרְנוּ אוֹתָהּ

עִם תּוּשִׁיָּה וְעִם אֹמֶץ מַר


מָה חוּץ מִזֶּה אִשָּׁה לְבַד

צְרִיכָה?





סָבִי קוֹרֵא בְּשִׁירַי בְּשַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית

שָׂם טוֹטָפוֹת לְנֶגֶד עֵינַי

מֵנִיחַ עָלַי כִּפָּה שְׁחוֹרָה

וּמְסַדֵּר לִי אֶת הַשְּׂרוֹכִים

מְיַצֵּב אֶת גּוּפִי לְגוֹבָהּ הֶחָרִיץ

וְנִפְטָר מֵחָדָשׁ


אח"כ הִשְׁתַּלְּטָה הַשָּׂפָה וְעָשְׂתָה בִּי שָׁמוֹת

אוֹת לְאוֹת

נוֹף לְנוֹף

לְשִׁיבָה

מוֹתִירָה אוֹתִי

פְּעוּרָה בְּלִי פֶּה

וְהַכּוֹל בָּהּ



תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!