אַל תִּפְחֲדִי יַלְדָּתִי

מִפְּנֵי הָגָר,

רַק הַשֵּׁם מוּזָר,

סוּפָה בַּמִּדְבָּר

גָּרוֹן נִחָר,

אַל תִּפְחֲדִי מִפְּנֵי

הָגָר,

כִּי גּוֹרַל הָגָר

אוֹרֵב בְּפֶתַח

אָהֳלֵי

שָׂרַי.

הוּא שִׁלַּח

אוֹתָךְ לַמִּדְבָּר,

וְצָרָתֵךְ בְּקִנְאָתָהּ

גֵּרְשָׁה אוֹתָךְ לַמִּדְבָּר.

וְאוּלַי הֵם לֹא יָדְעוּ

אֶת נַפְשֵׁךְ. אוּלַי פָּשׁוּט

בָּרַחְתְּ מֵאָהֳלֵי אִישׁ נְשׂוּא

פָּנִים שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא

– רַחֲמִים.

הֶחֱזַקְתְּ בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה

אֶל

הַצָּהֹב הָאַכְזָר,

הַקּוֹסֵם.

– לַמֶּרְחָבִים.

שׂוֹנְאִים – בְּלַחְנֹק,

מַגָּע שֶׁל גּוּף

בְּגוּף עַד כְּלוֹת

הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ

שֶׁאוֹהֲבִים, בַּחֲשֵׁכָה.

הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב

כַּבְּתוּלָה בְּשָׁלשׁ מַתָּנוֹת

חוֹמוֹת אָדָם וַאֲנִי

בַּתָּוֶךְ

פָּחַדְתִּי לְהִתָּקֵל

בְּזוּג עֵינַיִם אֱנוֹשִׁיּוֹת

שֶׁלֹּא לְהִפָּתוֹת.

רַק בַּבַּיִת, אֶל מוּל

הָרְאִי, לֹא יָדַעְתִּי שֵׁם מִי

אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת

וְעֵינַי זָלְגוּ דְּמָעוֹת

שְׁחוֹרוֹת.

בַּחשֶׁךְ חָרְצָה נְשִׁימָתְךָ

הַקְּצוּבָה אֶת

הַדִּין: יְכֻפַּר הַדָּם

עַל אֵם

דְּרָכִים

וְאַתָּה לְרַחֲמִים עַצְמִיִּים

עַד קֵץ כָּל

הַיָּמִים כִּי בִּבְלִי

דַּעַת –

– אֲנִי שְׁקֵטָה בְּדוּמִיָּה

שֶׁל מָוֶת.

יָדַי שָׁפְכוּ

וְגַם יָדֶיךָ

רַק שֶׁאַתָּה עָרַפְתָּ

עֶגְלָה בְּשֶׁטַח

הַהֶפְקֵר.

מוּתוּ צִמְחֵי בַּיִת

יְקָרִים שֶׁלִּי, מַדּוּעַ

שֶׁרַק אֲנִי –

שֶׁטִּפַּחְתִּי אֶתְכֶם בְּאַהֲבָה

וּמַיִם, בֵּרַכְתִּי בַּבֹּקֶר

כָּל עָלֶה חָדָשׁ וּבָכִיתִי

כִּמְעַט כְּשֶׁהִצְהַבְתֶּם –

מוּתוּ, מוּתוּ צִמְחֵי בַּיִת יְקָרִים,

לְבָבָהּ שֶׁל בַּעֲלַת

הַבַּיִת הָיָה לְאֶבֶן.

– שָׁדַיִם

יְבֵשִׁים וְחַמּוּקַיִם

חֲלוּלִים וַהֲלֹא הַבֶּטֶן

הַזּוֹ חִלְּתָה לָלֶדֶת

לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר

שְׁבָטִים

– הָיִיתָ

לִי תַּחַת אֱלֹהִים.

כְּשֶׁהַלֵּב גָּדוֹל

לִפְעָמִים הוּא קָטָן

מֵהָכִיל וְאָז הוּא פָּשׁוּט

נִשְׁבָּר

לִרְסִיסִים.

– כָּל הָאֲגַרְטֵלִים בַּבַּיִת

רֵיקִים.

מְחֹרֶצֶת נִחָרָה

נָחָה

וְרֻדָּה מְנֻחָמָה

בְּחֵיק שְׁקִיעָה

גּוֹהֶרֶת

לָלֹק פְּצָעֶיהָ

זֶה הַפַּחַד מִפְּנֵי הַכְּאֵב שֶׁמַּפְעִים אֶת

הַלֵּב פְּעִימָה

מְיֻתֶּרֶת כְּשֶׁהַמְּכוֹנִית

נוֹשֶׁקֶת כִּמְעַט

בָּאַחֶרֶת וָלֹא –

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת הַפְּעִימָה

הַמְיֻתֶּרֶת דַּוְקָא כְּשֶׁהָחְלַט

מִלְּפָנַי בְּזֶה

הָרֶגַע שֶׁבְּעֶצֶם אֵין כָּל

טַעַם שֶׁלֹּא –

הַחַג טִיֵּל בָּרְחוֹב

עָטוּר זֵרֵי פְּרָחִים

וְשׁוֹפָרוֹ מַכְרִיז

שָׁנָה טוֹבָה. חַג

בְּכָל קִנֵּי

הַשְּׁנַיִם;

הַבּוֹדְדִים –

כִּפְלַיִם

אֶל מוּל רְאִי

שֶׁל חַג.