כְּלוּם אֵינְךָ מַרְגִּישׁ

מֵעוֹלָם כֹּרַח לְחַבֵּק

אוֹתִי פִּתְאֹם כְּשֶׁאֲנִי

מְצֻנֶּפֶת מְבֹהֶלֶת לְיָדְךָ

וְחַמּוּקַי מִתְפַּלְּלִים

לְעִקּוּלֵי גּוּפְךָ,

בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת וְחֵרֶף,

וְלַמְרוֹת, וְגַם, אֲפִלּוּ,

נָנִיחַ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁטָּעַנְתָּ

נֶגְדִּי אֶמֶשׁ אֱמֶת

וְיַצִּיב. כְּלוּם מֵעוֹלָם

אֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתִי

בְּעַל כָּרְחֲךָ.

הוּא יִמְשֹׁךְ בַּחוּטִים

לִרְצוֹנוֹ לְאַט

לְאַט, יֶאֱרֹב

בַּפִּנָּה כְּעַכָּבִישׁ

צָהֹב –

וַאֲנִי, כָּרָגִיל, אֲבַקֵּשׁ

סְלִיחָה עַל

חֲטָאָיו.

אֲשֵׁמָה כַּנָּחָשׁ –

מַה לִּי וּלְךָ

שֶׁנּוֹלַדְתָּ

תָּם.

– אֵינֶנּוּ בַּגַּן.

כְּשֶׁגִּלִּיתִי לְפֶתַע

שֶׁבְּעֶצֶם מֵעוֹלָם לֹא קִבַּלְתִּי

יוֹתֵר וְגַם

לֹא בִּקַּשְׁתִּי

וְלֹא הָיָה כָּאן מִקַּח

טָעוּת, שַׁבְתִּי לֶאֱהֹב

כְּבָרִאשׁוֹנָה וְרִחַמְתִּיךְ

מְאֹד.

עַל אִי

בּוֹדֵד, טוֹרְפִים אִישׁ

אֶת אִשְׁתּוֹ כְּתַנִּינִים

אוֹ קוֹפְאִים בִּשְׁתִיקָה

כְּשׁוּנִיּוֹת הָאַלְמֻגִּים

שֶׁמִּסָּבִיב.

– יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם

בְּתֵל־אָבִיב.

כְּמוֹ בְּתַחֲרוּת אִגְרוּף

רוֹצֵעַ

כָּל אֵימַת שֶׁהִיא

מְרִימָה רֹאשׁ, מַצְמִיחָה

כְּנָפַיִם, בְּכָל אֲתַר

וּבְכָל הַנְּסִבּוֹת, רַק

דִּמְעוֹת עֶלְבּוֹן וְעֵינַיִם

שְׁמוּטוֹת עַד

נוֹק־אָאוּט.

קְסַרְקְטִין אוֹ בֵּית

מְשֻׁגָּעִים, הָמוֹן

מִתְגּוֹדֵד נוֹשֵׂא עַל כַּפַּיִם גֶּבֶר

רְחַב גַּב וְזָב דָּם

מִכְּתֵפוֹ, מִן הַמַּשְׁקוֹפִים

נָשִׁים תְּלוּיוֹת בְּצַוָּארָן בְּמִטְפְּחוֹת

שִׁירָאִין וְרֻדּוֹת וְשִׂמְלוֹתֵיהֶן פָּסְטֶלִים

רַכִּים, דַּקּוֹת וַעֲנֻגּוֹת,

שְׁקוּפוֹת. נִמְלַטְתִּי רָחוֹק

מַפְנָה רֹאשִׁי כְּאֵשֶׁת לוֹט

אֶל יָפְיָן שֶׁל הַנָּשִׁים

הַמִּתְנַפְנְפוֹת.

עַל חֲזֵהֶן פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנּוֹת

מַיִם, הַגְּבָרִים הִבִּיטוּ

לִרְאוֹת רַק

אֶת עַצְמָם.

לַשָּׁוְא יִבְּשׁוּ אֶת בִּצּוֹת

הַחוּלָה, מֵי הַכִּנֶּרֶת

נִמְלְחוּ

וְהַדְּמָעוֹת.

מֶלֶךְ הַשַּׁח הַמַּלְכָּה

עֲיֵפָה, וְאַתָּה לֹא

זָז, הַמִּגְדָּלִים קָרְסוּ, הַסּוּסִים

כָּרְעוּ, וְאַתָּה לֹא זָז, לְכָל

הַיּוֹתֵר מִשְׁבֶּצֶת אַחַת, הָלוֹךְ

וָשׁוֹב, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, רֹאשׁ הַמַּלְכָּה

שַׁח – אֵיךְ לֹא

הֵרַמְתָּ רֹאשְׁךָ אֵלַי מִן הַטַּבְלָה זוֹרַחַת

בְּשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית וּמְצַפָּה כָּאֲדָמָה

לְחִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל יְדִיעָה – חֲבָל

רַק שֶׁבְּמוֹט הַמֶּלֶךְ

תָּמֹת גַּם הַמַּלְכָּה.

בַּמֶּה אָמֹד אֶת אַהֲבָתְךָ?

בְּמִלִּים – אַתָּה

קַמְצָן, בְּמַעֲשִׂים –

אַתָּה מַאֲמִין בְּכַוָּנוֹת,

בַּזְּמָן – לְעוֹלָם

אֵינְךָ מַגִּיעַ.

בַּמֶּה אָמֹד אֶת

אַהֲבָתְךָ?

הַאֶעֱשֶׂה לְךָ עֵינַיִם

אוֹ אַחְמִיץ שְׂפָתַיִם

אֶלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת

אוֹ פָּנִים אֲדִישׁוֹת

אֲגַלֶּה אַהֲבָה אוֹ

אַצְמִיחַ קַרְנַיִם – בַּמֶּה

אֶקְנֶה אֶת לְבָבְךָ

לְאַהֲבָה אוֹתִי

כְּבָרִאשׁוֹנָה.

קִבַּלְתָּ אוֹתִי בְּמַתְכֹּנֶת

כִּלְבָבְךָ, מִלִּים – בִּמְשׂוּרָה, עַל

דְּמָעוֹת – חֹק הַיֹּבֶשׁ, הָעִקָּר

שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶט, שֶׁיִּהְיֶה

שֶׁקֶט

שֶׁקֶט.

מָחָר תִּמְצָא לְךָ

אַחֶרֶת.