שירים לאמא

מאת

רחל נגב

---

עכשיו אולי

מאת

רחל נגב

עכשיו אולי / רחל נגב

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

עַכְשָׁו אוּלַי אַתְּ נָחָה,

יְשֵׁנָה כַּאֲשֶׁר אָהַבְתְּ.

וּמַלְאָכִים שֶׁל רֹךְ

שׁוֹמְרִים כִּסְתוֹת-הַחוֹל.

עַכְשָּו יֵשׁ לִי פְּנַאי

לָתֵת לָךְ

אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נָתַתִּי לָךְ,

בָּחִפָּזוֹן.

לוּ הָיִית לוֹקַחַת – –

אָז הָיָה לִבִּי שׂוֹחֵק.

הָיְתָה לִי מִלָּה אַחַת,

שֶׁעָשְׂתָה אוֹתִי יַלְדָּה לָעַד.

אַךְ הִיא לֻקְּחָה מִמֶּנִי

בְּחֹזֶק-יָד.

הִתְעוֹרְרִי, הִתְעוֹרְרִי, וְלוּ רַק לְרֶגַע – –

עָלַי לוֹמַר לָךְ אֶת אַהֲבָתִי

אִמָּא.

י“ג חשון תשל”ב 1.11.1971

---

אִמִּי, עַכְשָׁו

מאת

רחל נגב

אִמִּי, עַכְשָׁו כְּבָר מְלִיצָה לִי.

כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁבִילָהּ אִמָּהּ

שֶׁהָלְכָה צְעִירָה מִדַּי לְהִשְׁתַּכֵּן בַּמְּרוֹמִים,

אַךְ יָכְלָה לִקְטֹף מְלֹא-שָׁמַיִם כּוֹכָבִים נוֹצְצִים,

לִשְׁלֹחַ לְבִתָּהּ הַיָּפָה וְהַחוֹלֶמֶת, לְמַטָּה.

וַאֲנִי רְאִיתִים: חַצְצֵי אֲבָנִים כְּבוּיוֹת

סוֹבְבִים סְבִיב רֹאשָׁהּ הַזָּקוּף וְהַגֵּא,

צוֹנְחִים לְרַגְלֶיהָ, בְּאֵין אֹמֶר וּבְאֵין דְּבָרִים

חוֹסְמִים שְׁבִילָהּ.

---

זכרך עמי

מאת

רחל נגב

אָמַרְתִּי אֶזְכְּרֵךְ: פַּרְפַּר זָהָב

לַשָּׁוְא אָמַר הַמְרִיא אֶל אֲחוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.

נָפְלוּ, נָבְלוּ, כְּנָפָיו.

אוֹ בַּשְּׁקִיעָה, בְּמוֹת הַשֶׁמֶשׁ

לִמְסֹךְ דִּמְעִי בִּדְמִי רָקִיעַ,

כְּאֵבִי – בְּפִצְעוֹ אָדֹם

לִנְגֹּעַ

בְּצַעַר הָעוֹלָם צַעֲרִי לְהָנִיחַ.

אֲבָל זִכְרֵךְ עִמִּי, שְׁבִיל דָּם

לְפֶתַח לִבִּי

וְאַשְׁמָתִי נֶגְדֵּךְ, מִכָּל קִירוֹת

צוֹעֶקֶת –

וּבְעִקְבוֹתַי – אֲנִי,

וְאַתְּ אֵינֵךְ, אִמִּי,

לְהַסְתִּירֵנִי.

אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לְךָ דָּבָר.

– הֲשָׁכַחְתָּ עַרְבֵי הַשֶּׁקֶט, עֵת

הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שְׁנֵינוּ

עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת, יָדִי

כִּמְעַט נָחָה בְּיָדְךָ,

וְהַָעֵֶרֶב יוֹרֵד בְּטִפּוֹת אוֹר

אַט, אַט,

מִן הַשָּׁמַיִם הַפְּתוּחִים

מְכַסֶּה רֹאשִׁי, כְּתֵפַי, נַפְשִׁי

שַׁלְוָה רַכָּה.

וְאִמָּא שֶׁלִּי חַיָּה

וַאֲנִי יַלְדָּתְךָ, אֱלֹהִים, הַקְּטַנָּה.

הוֹ, אֵיךְ הֶעֱרַמְתָּ עָלַי!

עַכְשָׁו, אֲנִי מֻכְרָחָה לוֹמַר לְךָ דָּבָר

רַע וּמְכֹעָר – –

כְּיֶלֶד נִמְלָט

מִיָּדָיו הַחֲזָקוֹת שֶׁל הַנַּעַר הַגָּדוֹל

שֶׁהִכָּהוּ –

חָבוּט וּמָרוּט וְסָרוּט

וּפָצוּעַ

הוּא מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ,

(בְּמֶרְחָק בָּטוּחַ)

דִמְעוֹת לְלֹא מְתִיקוּת יוֹרְדוֹת

מֵעֵינָיו, בָּאוֹת אֶל פִּיו,

נִקְווֹת אֶל לִבּוֹ,

עוֹלוֹת לְלֹא נִחוּמִים אֶל עֵינָיו.

עַכְשָׁו הוּא מֵרִים אֶבֵן כְּבֵדָה

וְזוֹרֵק

אֶל הָעֵבֶר הַהוּא.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

בארכיון קבוץ לוחמי הגיטאות שמוריםחמישה סרטונים על חמש ערים. כולן היו עיר ואם בישראל.

רָאִיתִי סִרְטוֹן

עַל עִיר יַלְדוּתִי הַלְּבָנָה

מִשְּׁנַת 1939

חֲצִי שָׁנָה אוֹ שַָׁנָה

לִפְנֵי.

מִישֶׁהוּ עָשָׂה סִרְטוֹן-תַּיָּרִים

עִם קַלּוּת הַדַּעַת וְהָשָּׁאוֹן וְהַדְּמָעוֹת הַנִּמְחוֹת,

וְהוּא לֹא יָדַע –

כִּי הוּא מַנְצִיחַ

אֶת הַצְּחוֹק הַיְּהוּדִי הָאַחֲרוֹן שָׁם.

זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת מִתְחַמְּמִים בַּשֶּׁמֶשׁ הַלְּבָנָה.

יְלָדוֹת עִם בִּרְכַּיִם עֲגֻלּוֹת

מְשַׂחֲקוֹת בִּ“קְלַאס”.

יְלָדִים וִילָדוֹת בְּעַרְדָּלַיִם וּמְעִילִים

בִּטְלָאִים שֶׁל פַּרְוָה,

מְקַפְּצִים כִּגְדָיִים בְּחוּצוֹת עִירִי הַלְּבָנָה.

אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ

מַה יֵעָשֶׂה לַיְלָדִים הָאֵלֶּה.

אַךְ הַזְּקֵנִים הַמֻּפְלָגִים

אִם יְשַׂחֵק לָהֵֶם מַזָּלָם –

אוּלַי יַצְלִיחו לָמוּת

לִפְנֵי עֲבוֹר הַשָּׁנָה.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הִנֵּה הַשֶּׁלֶג שֶׁל יַלְדּוּתִי יוֹרֵד.

עוֹלֶה עַל פִּגּוּמֵי הַבָּתִּים, יוֹרֵד וְעוֹלֶה

בְּסֻלְמוֹת הָעֵצִים, בּוֹנֶה

לִי אַרְמְנוֹת חֹרֶף עִם גַּנֵּי הֵבְּדֹלַח.

– אַבָּא, אַבָּא הוֹרֵד לִי אֶת הַמִּזְחֶלֶת שֶׁבַּעֲלִיַָּה.

שָׁלוֹם אִמָּא, אֲנִי הוֹלֶכֶת אֶל הֶהָרִים הַלְּבָנִים.

קִלְקְלוּ לִי אֶת הַשֶּׁלֶג, לָקְחוּ לִי אֶת הַלֹּבֶן – –

צְעָדִים שְׁחֹרִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

מוֹעֲדִים יְהוּדַי בַּזֹּהַר הַקָּרוּשׁ.

– אֵלִי, אֵלִי, מָתַי יַעַזְבוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּפוּאָה הַזֹּאת!

– אַך הִנֵּה –

נִצָּלִים הֵם מִן הַקִּפָּאוֹן הַנּוֹרָא,

לָבוֹא בְּאֵשׁ הַכּבְשָׁנִים.

לֹבֶן רַךְ יוֹרֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם.

בַּעֲלִיַּת-גַּג בְּפוֹלִין מִזְחֶלֶת עֲזוּבָה.

כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג כְּאֶגְרוֹפֵי יְלָדִים

מַכִּים אֶל קַרְחוֹן הָרָקִיעַ.

אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה יָבֵשׁ הַדָּם.

יָבֵשׁ, נָמֹג, כָּלָה כֶּעָשָׁן. הֶעָשָׁן

שֶׁהָיָה עֲנַן-תָּמִיד

עַל שְׁמֵיהֶם

הָפַךְ אֵפֶר, הָאֵפֶר

פֻּזַּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ

בָּא בַּגַּנִּים, בַּשָּׁדוֹת,

דִּשֵּׁן אַדְמָתָם.

בַּחֲלוֹמוֹתַי הַצּוֹחֲקִים – –

רָאִיתִי עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים

שׁוֹרְצִים בְּכָל נַהֲרוֹתָם,

מִפְלָצוֹת טוֹרְפוֹת עוֹלְלֵיהֶם הָרַכִּים,

דָּם בַּפֵּרוֹת הַכְּבֵדִים שֶׁל הָעֵצִים.

רָאִיתִי עֵצִים אֲדֻמִּים.

– זֶה הַדָּם, צָחַקְתִי, זֶה הַדָּם

אוֹת קַיִן בְּמֵצַח צִמְחֵיהֶם

עַל כָּל הַר וְגִבְעָה

רַעֲנָן כָּל יוֹם,

לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם –

קַעֲרוֹת גַּרְגְּרִים מְתוּקִים

כָּבְדוּ עַל כָּל שֻׁלְחָן.

וְשׁוּקֵי מִינְכֶן וּפְרַנְקְפוּרְט

מְלֵאִים

מִזַּן אֶל זְנוּת

וְיהוּדִי נוֹהֵג בָּם.

אֶרֶץ סְבוּאָה בַּשֵׁכָר, אֲבוּסָה נַקְנִיקֵי-דָם.

וְהַשָּׂטָן מִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעָם הַצּוֹהֵל, מַחֲזִיק

כְּנַף-אַדַּרְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים

– זְכֹר לִי, הוּא אוֹמֵר, זְכֹר

אֵיךְ יָצָאתִי לְפָנֶיךָּ

בִּשְׁנוֹת ל“ט – מ”ה

נִקְמַת דַּם יַלְדִּי הַקָּטָן לֹא עוֹד תֻּקַּם.

נוֹתַרְתִּי לִזְכֹּר

לֹא לִסְלֹחַ,

אֲפִלּוּ נִסָּיוֹן לְהָבִין

יֵשׁ בּוֹ סְלִיחָה.

אֲנִי בַּזֶּלֶת שְׁחוֹרָה מִלַּבַּת הַשְּׂרֵפָה.

הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת, הַמַּיִם

הַיָּמִים הָעוֹבְרִים

אֵינָם מְרַכְּכִים אֶת לִבָּה, אֲשֶׁר

הָפַךְ אֶבֶן.

אֲנִי עָשָׂן שָׁחוֹר. נָע וָנָד

בֶּחָלָל, אֲשֶׁר פַּעַם

הָיָה נִקְרַָא:

שָׁמַיִם –

מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא מְנוּחָה בְּחֵיק הָאֲדָמָה

שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד

לְכַסּוֹת עָלָיו.

ראיתי אשה נוסעת / רחל נגב

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

וַאֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מִלְחָמָה כְּמוֹ לֶחֶם

יוֹמָם וָלַיְלָה

וְהַמִּלְחָמָה אוֹכֶלֶת בָּנוּ

וְאֵין אֲנַחְנוּ אֻכָּלִים –

רָאִיתִי אִשָּׁה בָּאוֹטוֹבּוּס נוֹסַעַת אֶל יַלְדָּהּ

הַחַיָּל.

מַחֲזִיקָה אֶגְרוֹפָהּ אֶל פִּיהָ הַפָּעוּר,

לֹא לִצְעֹק,

וְהִיא כְּמוֹ צִפּוֹר יְרוּיָה מִבִּפְנִים, נוֹפֶלֶת

וְאֵין רוֹאִים סִימָנִים.

וְהִיא נוֹסַעַת בְּשֶׁקֶט, נוֹשֶׁקֶת פְּנֵי

תְּמוּנָתוֹ הַנִּרְטֶבֶת –

וְהִיא שׁוֹתָה מִלְחָמָה.

הָאִמָּהוֹת רוֹצוֹת דְבָרִים אַחֵרִים. הָאִמָּהוֹת

רוֹצוֹת לְהָכִין מַטְעַמִּים לַבֵּן

הַשָּׁב בַּצָּהֳרַיִם,

לְהַלְבִּישׁ לוֹ סוּדָר בָּעֶרֶב,

רוֹצוֹת לִדְאֹג בַּלַּיְלָה –

מַה-זֶּה שֶׁפִּתְאֹם הִיא צְרִיכָה לְהָבִיא פְּרָחִים

בְּעוֹד שֶׁנַּפְשָׁהּ יוֹצֵאת לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת אַחֵרוֹת.

רָאִיתִי אִשָּׁה נוֹסַעַת בַּדֶּרֶךְ לְאֵין גְּבוּל

וְהַנַּעַר עוֹלֶה אֶל הָהָר.

עַל כְּתֵפוֹ תַּת-מִקְלָע עָרוּךְ.

– אַיֵּה הַשֶּׁה לְעוֹלָה, בְּנִי? שׁוֹאֵל הָאָב

הַנִּשְׁאָר בַּבַּיִת.

– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, אָבִי.

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר! קוֹרֵא הָאָב –

לֹא עַכְשָׁו, לֹא עַכְשָׁו,

עַד הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה.

אֱמֹר לָאִמָּהוֹת וְלָאָבוֹת

כִּי הַבָּנִים עִמְּךָ –

יַחַד עִם הַמַּלְאָכִים וְהַכּוֹכָבִים

הַשָּׁרִים לְךָ תְּהִלָּה.

אֱמֹר לָאִמָּהוֹת אֲשֶׁר חָרְדוּ

שֶׁלֹּא תִנָּזֵק צִפָּרְנָם הַקְּטַנָּה.

כְּשֶׁהֵן יוֹצְאוֹת בַּלַּיְלָה,

לִלְקֹט אוֹתָם

אֶחָד אֶחָד –

וּבְיָדָיו מַבְרִיחוֹת צִפֳּרֵי-טֶרֶף שֶׁבַּחֲלוֹמָן,

כְּמוֹ רִצְפָּה בַּת אַיָּה.

אֱמֹר לָהֵֶן מָה.

מָה אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר לָאִמָּהוֹת

שֶׁיּוֹשְׁבוֹת יוֹם-יוֹם

לְיַד פֶּתַח בֵּיתָן,

שׁוֹמְעוֹת צְעָדִים קְרֵבִים שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ.