בִּרְחוֹב הָעִיר הוֹבִילוּ פִּיל.

וַדַּאי לְרַאֲוָה: אֵין פִּיל יְצוּר רָגִיל –

וּקְהַל הוֹלְכֵי־בָּטֵל הֵזִין עֵינָיו לָשׂבַע.

לְפֶתַע אֵי־מִזֶּה כְּלַבְלַב יָצָא הָרְחוֹבָה;

רוֹאֶה הוּא אֶת הַפִּיל – וְכִמְטֹרָף מַתְחִיל

לִקְפּוֹץ, לִנְבּוֹחַ וְלִצְרוֹחַ,

וּמִתְפָּרֵץ בְּכָל הַכֹּחַ

לִקְרָב־בֵּינַיִם עִם הַפִּיל.

– “הַנַּח, אָחִי, הַנַּח!” – אוֹמֵר לוֹ כֶּלֶב־רֵעַ:

"חֲדַל מִהְיוֹת לִצְחוֹק וְאַל־נָא תִּשְׁתַּגֵּעַ!

בְּמִי עָרַכְתָּ תַּחֲרוּת?

הִנֵּה קוֹלְךָ הוּא כְּבָר צָרוּד –

וְזֶה הַפִּיל צוֹעֵד קָדִימָה

וְאַף לִבּוֹ אֵלֶיךָ לֹא יָשִׂימָה".

– “הוֹי־הוֹי” – עוֹנֶה לוֹ הַשּׁוֹבָב:

"הֵן זֶה דַוְקָא מוֹסִיף לִי עֹז־לֵבָב

כִּי בְּלִי חֲשָׁשׁ מַכּוֹת־הָרֶצַח

לְשֵׁם־גִּבּוֹר אֶזְכֶּה לָנֶצַח.

יְרַנְּנוּ־נָא אַחֲרַי

כָּל בְּנֵי־הַכֶּלֶב, חֲבֵרַי:

"הוֹ־הוֹ, וַדַּאי הוּא בַּעַל־כֹּחַ

אִם עַל הַפִּיל יָעֵז לִנְבּוֹחַ"!

– “שָׁלוֹם, יְדִיד חָבִיב! מֵאַיִן אַתָּה בָּא?”

– "מִגַּן־חַיּוֹת, יַקִּיר! סָבַבְתִּי עֵת רַבָּה,

רָאִיתִי מִקָּרוֹב כָּל חַי שֶׁיֵּשׁ לִמְצוֹֽא שָׂם –

וְאֵין מִלִּים בְּפִי לְהַבָּעַת הָרשֶׁם!

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת! נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!

הוֹי, הוֹי, כַּמָּה רַבּוֹת בַּטֶּבַע אַמְצָאוֹת!

כַּמָּה חַיּוֹת, עוֹפוֹת הָעַיִן תֶּחֱזֶֽה שָׁם:

לִמְנוֹת אֶת מִסְפָּרָם – כִּמְנוֹת טִפּוֹת־הַגֶּשֶׁם!

וְאֵיזֶה יָם פַּרְפְּרוֹנִים,

חֲסַלְסִילִים, חַרְגּוֹלוֹנִים!

מֵהֶם – כְּאַלְמֻגִּים, מֵהֶם – כְּעֵין הַלֶּשֶׁם…

יֵשׁ גַּם “פָּרוֹת משֶׁה” דַּקּוֹת שֶׁבְּדַקּוֹת:

קְטַנּוֹת, בְּהֵן צִדְקִי, אַף מֵרָאשֵׁי־סִכּוֹת!

קִצּוּר־הַמַּעֲשֶׂה, אֵין חַי שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי".

– וּמַה צוּרַת הַפִּיל? נִדְמֶה וַדַּאי כָּהָר?"

– הַפִּיל? וְכִי הוּא שָׁם?"

– וַדַּאי הוּא שָׁם!"

– "מוּזָר!

דַּוְקָא בַּפִּיל שָׁם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי".

“לְאָן זֶה רוֹץ תָּרוּץ? מִמִּי, דּוֹדִי, תִּבְרָחָה?” –

שָׁאַל מַרְמִיט מִפִּי שׁוּעָל.

– "אוֹי, אַל תִּשְׁאַל: נָפַלְתִּי, אַחָא,

קָרְבָּן לְשֶׁקֶר מְנֻוָּל

וְנִתְחַיַּבְתִּי, בַּתִּסְבֹּכֶת,

חוֹבַת־גָּלוּת עַל חֵטְא שֶׁל שֹׁחַד.

שָׁמַעְתָּ, בְּוַדָּאִי: מִנּוּ אוֹתִי לִהְיוֹת

שׁוֹפֵט־שָׁלוֹם בְּלוּל־עוֹפוֹת.

בִּמְלֶאכֶת־קֹדֶשׁ זוֹ פֵּרַכְתִּי גוּף וָמֹחַ,

הִדַּרְתִּי אֶת עַצְמִי מֵאֹכֶל וּמָנוֹחַ,

לֵילוֹת עָשִׂיתִי כַּיָּמִים –

וּרְאֵה: בִּשְׂכַר כָּל זֶה – אוֹתִי מַאֲשִׁימִים!

וְהַסִּבָּה? – דִּבָּה! אֱמוֹר, הֲיֵשׁ אֲפִילוּ

צַדִּיק אֶחָד בַּדּוֹר, עָלָיו לֹא יַעֲלִילוּ?

אֲנִי – וְשֹׁחַד! אֱלֹהִים!

הֲיֵשׁ עוֹד שֶׁקֶר כֹּה מַדְהִים?

אֲנִי אֶמְעַל? הַאֶשְׁתַּגֵּעַ?

אֱמוֹר בְּעַצְמְךָ, הָעֶד־נָא בִּטְוּבְךָ,

הַאִם אַתָּה עָלַי יוֹדֵעַ

דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה?"

– חָלִילָה! וְאוּלָם – רַבּוֹת רָאִיתִי, רֵעַ,

כִּי יֵשׁ נוֹצוֹת עַל פַּרְצוּפְךָ".

*

יֵשׁ וְנוֹשֵׂא־מִשְׂרָה יַשְׁמִיעַ אֲנָחָה

כְּאִישׁ, אֲשֶׁר כִּיסוֹ שָׁכַח צוּרַת־מַטְבֵּעַ,

וּבֶאֱמֶת כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ

שֶׁאֵין לוֹ הוֹן: לֹא בִּירֻשָּׁה,

לֹא מִנְּדֻנְיָה שֶׁל הָאִשָּׁה;

וּשְׂכַר פָּקִיד – עִנְיָן יָגֵעַ.

וּבְכֵן, אֶבְיוֹן וָרָשׁ – וּרְאֵה לְפֶתַע נֵס:

הִנֵּה רָכַשׁ מִגְרָשׁ, הִנֵּה קָנָה פַּרְדֵּס.

אָמְנָם, עַל פִּי מִשְׁפָּט מְאוּמָה לֹא תּוֹכִיחַ,

אַךְ סְפוֹר־נָא, מַה יוֹצִיא – וּמְנֵה־נָא, מָה יַרְוִיחַ…

אֵיךְ לֹא תַּגִּיד עָלָיו אֵפוֹא,

כִּי יֵשׁ נוֹצוֹת עַל פַּרְצוּפוֹ?

“הוֹי, תַּרְנְגוֹל חָבִיב, קוֹלְךָ כְּלִיל עֹז וָיֹפִי!”

– "וְאַתְּ, בַּת־חֶמֶד, קוּקִיָּה,

בְּזִמְרָתֵךְ כָּל לֵב תִּכְשֹׁפִי:

כָּל־כָּךְ צְלוּלָה הִיא, נְקִיָּה…"

– "לְךָ שְׂמֵחָה אֲנִי, בֶּן־חַיִל,

לְהַאֲזִין יוֹמָם וָלַיִל!"

– וְאָנֹכִי, בְּהֵן־צִדְקִי,

עָצוּב כָּל עֵת שֶׁתִּשְׁתְּקִי:

לִבִּי, יְפֵיפִיָּה, יוֹצֵא אֶל סִלְסוּלַיִךְ!

וּבֶאֱמֶת, מִנַּיִן לָךְ

קוֹל צַח וְזַךְ וְרַךְ כָּל־כָּךְ?

אֲפִילוּ הַזָּמִיר לֹא בָּא לְקַרְסֻלַּיִךְ!"

– "תּוֹדָה לְךָ, יְדִיד! אָכֵן, בְּלֵב טָהוֹר

גַּם אָנֹכִי אוּכַל לֵאמוֹר:

הִפְלֵאתָ זֶמֶר שִׁבְעָתַיִם

מֵעוֹף גַּן־עֵדֶן בַּשָּׁמַיִם!"

– שִׁמְעוּ־נָא, יְדִידַי!" – אָמַר לָהֶם אַנְקוֹר

"גַּם אִם תּוֹסִיפוּ וְתָעִידוּ

עַל זִמְרַתְכֶם עַד שֶׁתַּצְרִידוּ,

הִיא, גַּם אַחְרֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת,

תִּהְיֶה קְלוֹקֶלֶת לֹא פָּחוֹת!.."

וּמִפְּנֵי מָה כָּל־כָּךְ הִבְרִיקוּ

שִׁבְחֵי קוּקוּֽ לְקוּקוּרִיֽקוּ?

מִפְּנֵי אוֹתָהּ סִבָּה חֻקִּית,

כִּי הוּא שִׁבַּח אֶת הַקּוּקִית.

סְנָאִי שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי אֲרִי.

אֵינִי בָּקִי, לְצַעֲרִי,

בְּסוֹד מְלַאכְתּוֹ הַמְּיֻחֶסֶת,

אַךְ הָעִקָּר הוּא זֶה: מַלְכּוֹ נָטָה לוֹ חֶסֶד

וְאַף הִבְטִיחַ לוֹ שָׂכָר:

כְּרִי אֱגוֹזִים מִמִּין מֻבְחָר.

חוֹב הָאֲרִי אָמְנָם בָּטוּחַ,

אַךְ זְמַן עוֹבֵר – וְהַשַּׁמָּשׁ

סוֹבֵל חֶרְפַּת־רָעָב מַמָּשׁ.

יַבִּיט, מִסְכֵּן, סְבִיבוֹ: שָׂם, בְּנֵי־חוֹרִין כָּרוּחַ,

קוֹפְצִים רֵעָיו מֵעֵץ לָעֵץ;

הוּא רַק בְּעַיִן יְמַצְמֵץ

וְהֵם יַשְׁמִיעוּ קוֹל פִּצּוּחַ.

וְאִם לוֹבֵשׁ הוּא פַּעַם עֹז

וּמִתְקָרֵב אֶל עֵץ־אֱגוֹז,

מִיָּד מַתְחִיל מַלְכּוֹ לִרְגּוֹז,

כִּי הַשַּׁמָּשׁ הֵעֵז לִבְרוֹחַ –

וּמַחְזִירִים אוֹתוֹ בְּכֹחַ.

וְכָךְ חָלַף הַזְּמַן – וְהַסְּנָאִי הִזְקִין;

גַּם קָץ בּוֹ הָאֲרִי: בָּא תּוֹר הַפִּטּוּרִין.

וּבֶאֱמֶת, מִיָּד הֵבִיא לוֹ הַשָּׁלִיחַ

אֶת מְלַאי־הָאֱגוֹזִים שֶׁהָאֲרִי הִבְטִיחַ.

וּמַה יָּפִים הָאֱגוֹזִים!

הַפְלֵא־וָפֶלֶא, בְּלִי הַגְזִים.

וְהַצָּרָה רַק זֹאת: בֵּינְתַיִם

לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּפִיו שִׁנַּיִם.

לְבֵית־הַדִּין הֻגְּשָׁה תְּלוּנָה עַל זְאֵב־הַמַּיִם:

בִּדְגֵי־אֲגַם, שְׁכֵנָיו, עוֹשֶׂה הַזֵּד שַׁמּוֹת.

הוּבְאוּ אַלְפֵי הָאֲשָׁמוֹת

הַזּוֹעֲקוֹת עַד הַשָּׁמַיִם.

אֶת הַנִּתְבָּע לַדִּין הֵבִיאוּ בְּאַמְבָּט.

בֵּינְתַיִם הַשּׁוֹפְטִים הִגִּיעוּ לַמִּשְׁפָּט.

רָאוּי פֵּרוּט שְׁמוֹתָם שֶׁיֵּחָרֵת עַל שַׁיִשׁ:

חֲמוֹר, וְסוּס זָקֵן, וְתַיִשׁ.

כְּקַטֵּגוֹר רָאשִׁי פָּעַל

בְּבֵית־הַדִּין הַזֶּה שׁוּעָל.

וְהַבְּרִיּוֹת, אַגַּב, רִנֵּנוּ

כִּי הַנִּתְבָּע סִפֵּק דָּגִים לְשׁוּעָלֵנוּ.

אַךְ אֵין סָפֵק: הַדַּיָּנִים

שָׁפְטוּ לְלֹא מַשּׂוֹא־פָּנִים.

קָשֶׁה הָיָה לִמְחוֹל לַדָּג נְלוֹז־הַדֶּרֶךְ

חֻצְפַּת תַּעֲלוּלָיו – וּכְדֵי לָשִׂים לָהּ קֵץ,

פָּסְקוּ הַדַּיָּנִים לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל עֵץ.

וַיֹּאמֶר הַשּׁוּעָל: "שׁוֹפְטַי רָמֵי־הָעֵרֶךְ!

פּוֹשֵׁעַ שֶׁכָּזֶה – אֵין דַּי לוֹ בִּתְלִיָּה:

רָאוּי הוּא לְמִיתָה יוֹתֵר אַכְזְרִיָּה!

וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מַצִּיעַ

אֶת הַבְּלִיַּעַל לְהַטְבִּיעַ!"

– “יָפָה עֲצַת הַקַּטֵּגוֹר!” –

קָרְאוּ הַסּוּס וְהַחֲמוֹר:

“בָּזֶה נַחְמִיר עָנְשׁוֹ כִּפְלַיִם!”

וּזְאֵב־הַמַּיִם

הֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר!