לר' חיים קלוריסקי, מנחה

אֵשׁ תָּפְתֶּה צוֹרֶבֶת מְעַכֶּרֶת כָּל דַּעַת:

הִזָּהֵר בֶּן־אָדָם, חַזֵּק אֶת הַמִּשְׁמַעַת.

אַל תִּצְעַק, אַל תִּדְמָע, עֲצָר־נָא אֶת הַדָּם

וְדַבֵּר אֶל אֱלֹהֶיךָ כְּדַבֵּר אֶל בֶּן־אָדָם.

שִׂימָה דִמְעָתְךָ אֶל תּוֹךְ אַבִּיק רוֹתֵחַ,

תְּהִי אֵשׁ בְּלִי עָשָׁן, וְלֹא כְּאֵשׁ מִזְבֵּחַ.

אָבִיךָ יִרְמְיָהוּ,אֲבִי כָּל שָׁר־מִסְפֵּד,

יָצַק אֶת יְגוֹנוֹ בַּחֲרוּזֵי אָלֶף־בֵּית.

לֹא קָרְבַּן־בָּשָׂר, לֹא קֹמֶץ קֶמַח־סֹלֶת –

הַגֶּשׁ לוֹ שִׁיר־זָהָב בְּטֵרוּף הַמְּעַרְבֹּלֶת.

הַגֶּשׁ לוֹ לַחַשׁ־סוֹד, שִׁיר שַׂרְפֵי־יְקוּם –

אוּלַי יִפְקַח אָזְנָיו, אוּלַי יַגִּיד מְאוּם.

א

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר,

קֶבֶר חַי נוֹדֵד בְּיָם רוֹגֵעַ,

נַפְשׁוֹ חֻנְּטָה בְּמֹחַ עָם גֹּוֵעַ

תּוֹךְ קִינַת הַקֵּץ: אֲנִי הַגֶּבֶר.

לְקוֹל אֶנְקַת אָדָם, שֶׁאֵבֶר־אֵבֶר

יְבֻתַּר חַיִּים וְדָם יְעַלֵּעַ,

הֱקִיצוֹתִי זָר, מַבִּיט תָּמֵהַּ

כְּאֶחָד כֹּהֵן־אֱלִיל, הַהוֹבֵר הֶבֶר.

דּוֹרוֹת עֲלֵי דוֹרוֹת נֶעֶלְמוּ וָקָמוּ,

אֵיכוֹת עֲלֵי אֵיכוֹת נִנְהוּ, נָדַמּוּ –

וְשִׁיר כָּל הַשִּׁירִים עֲדֶן שִׁיר־נֹהַּ.

זָר צַרְתַּנִי אָז לְצִדְקִיָּהוּ

וְזָר אֵעוֹר עַתָּה, יָמִים כִּי בָאוּ,

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ.

ב

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ,

עֲלֵי הַמַּשּׁוּאוֹת כְּאָז כֵּן עָתָּה.

לִמְבַשֵּׂר פְּדוּת שַׂמְתַּנִי אָתָּה.

לְבַל אֶנְקַת עוֹלָם אֶשְׁמַע שָׁמֹעַ.

וַתְּצַוֶּה עָלַי בַּחֲלוֹם לִשְׁקֹעַ,

הֶעָתִידָה: שָׁם לָעַד הִגַּהְתָּ

כָּל חֶשְׁכַּת אָדָם וְלֵיל־אֵימָתָה

וְעַמִּי שָׁם יִגָּאֵל וְלֹא בִּזְרֹעַ.

וְהִנֵּה מִהַרְתָּ לְהֲקִיצֵנִי,

מִקְדָּשְׁךָ בּוֹעֵר עוֹד בְּשַׁלְהֶבֶת,

וְאָנֹכִי עוֹד אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.

תֵּבֵל כֻּלָּהּ פּוֹעֶרֶת לָנוּ לוֹעַ,

וְשׁוּב עָלַי לִרְאוֹת עֳנִי בְּשֵׁבֶט –

לָמָּה־זֶה, יוֹצֵר, גּוֹרָל, אֱלֹהַּ?

ג

לָמָּה־זֶה, יוֹצֵר, גּוֹרָל, אֱלֹהַּ,

יִשְׁתּוֹקֵק אָדָם לְמַעְלָה, מָעְלָה?

לִשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵיכָה נִשְׁאָלָה?

אֵלֶיךָ אֵיכָה־זֶה נִכְמַהּ כָּמֹהַּ?

בְּעֵת נִרְאֶה בָּרוּר, כִּי אוֹר־הַמֹּחַ,

תִּפְאֶרֶת עֱזוּזְךָ אֵיכָה גֹאָלָה,

מַלְכַּת כָּל־יְצוּר אֵיכָה חֻלָּלָה,

שֵׁגָל לִבְכוֹר־שָׂטָן, שִׁפְחַת הַכֹּחַ.

שֶׁפַע בִּרְכוֹתָיו הַכֹּל סָאָבוּ,

בְּכִשְׁרוֹנוֹ הוֹפֶךְ לִסְחִי כָּל יֹפִי,

אשֶׁר לְאָסוֹן, תִּקְוָה לְשֶׁבֶר.

אַתָּה, אֲשֶׁר אוֹתְךָ כֻּלָּם שָׁאָבוּ

נֹחַם לְמַכְאוֹב, צֳרִי לְדֹפִי,

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר.

ד

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר,

אֲשֶׁר כָּל רֵיחַ רַע אַפּוֹ יַרְגִּיעַ,

מֵאֹדֶם דַּם־אָדָם לוֹ הוֹד יַגִּיהַּ

וְלַעַג לִיסוּרִים לוֹ אִמְרֵי שֶׁפֶר.

זָר לוֹ הִגָּיוֹן, זָרָא כָּל סֵבֶר,

אָבִיהוּ לְגַרְדֹּם בִּצְחוֹק יַכְרִיעַ,

אֶנְקַת תִּינוֹק עָנֹג לוֹ גִיל תָּרִיעַ,

וְאֵדֶר נִצְחוֹנוֹ: מַחֲנַק הַסֵּבֶל.

כָּל־מַה שֶּׁהוּקַם עַל דּוֹרוֹת אֵין חֵקֶר,

אֲשֶׁר בָּרָא בְּךָ, לְךָ שַׁעֲשׁוּעַ,

יַשְׁמִיד בְּחַסְדְּךָ בְּגִיל פָּרוּעַ.

אֵין אֲנִי תּוֹהֶה לִזְדוֹן הַשֶּׁקֶר,

יָדַעְתִּי מִשֶּׁכְּבָר, מִשֵּׁם וָעֵבֶר,

יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר.

ה

יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר,

כִּי יֵצֶר לִבּוֹ רַע בּוֹ מִנְּעוּרֵיהוּ,

כִּי יְגוֹן הָאֲבַדּוֹן שׁוֹרֶה עָלֵיהוּ.

לִהְיוֹת בְּבוֹא יוֹמוֹ עָפָר וָאֵפֶר.

וּטְמֵא הָעִלָּבוֹן וּכְאֵב וָחֵפֶר,

יָדֶיךָ אֶת כֻּלּוֹ כִּי יְבַלֵּעוּ –

יַנְצִיחַ אֶת אַפְסוֹ עַל אַף עוֹשֵׂהוּ,

בְּחֶנֶט נִבְלָתוֹ, בְּצוּר, בְּסֵפֶר.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר נוֹאָשׁ מֵאֵלֶּה,

פֶּלֶא פִּלְאֲךָ: נַפְשׁוֹ יְאַלֵּחַ,

וְכֹה בְּשַׂר־עַצְמוֹ יִשֹּׁךְ בַּכֶּלֶא: –

לְנֶפֶשׁ נִשְׁמָתוֹ יָכִין מַטְבֵּחַ,

יִקֹּם וְיִשְׁתּוֹלֵל, יַשִּׁים, יָרֹעַ

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ.

ו

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ,

יֹאמְרוּהוּ הָעִלְּגִים: חַיָּה טוֹרֶפֶת. –

הַאִם יֶשְׁנָהּ חַיָּה, אֲשֶׁר בְּשֶׁפֶט,

בְּהֶגְיוֹנָהּ הַקַּר תָּקוּם לִקְרֹעַ

בְּשַׂר בַּעֲלֵי־חַיִּים בְּלִי לִבְלֹעַ?

לְהִתְעַנֵּג בִּכְאֵב בְּרִיָּה עוֹלֶפֶת,

מִמַּבַּט עֵינָּהּ תְּחִנָּה נִשְׁקֶפֶת:

הַרֹמַח הַגּוֹאֵל בְּלִבָּהּ לִתְקֹעַ?

מִי מִלֵּל־פִּלֵּל: מֵחֹטֵר גֵּתֶּה

מִפְלֶצֶת שֶׁכָּזֹאת תֵּצֵא לְפֶתַע,

לַעֲשׂוֹת לְאַל הַכֹּל בִּן־רֶגַע?

רֹאשֵׁהוּ כּוֹכַב־יָהּ: הֵילֵל בֶּן־וֵיגָה,

אָמַרְנוּ, כֹּה יִלְהַט אֱלֵי גָבֹהַּ –

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ.

ז

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ,

תַּמָּה הָאֱמוּנָה בַּטּוֹב מִמֶּנּוּ.

מְעַט מֵעַצְמְךָ חַסֵּר תְּחַסְּרֶנוּ

וּבְכֹחַ זֶה הַמְּעַט יִשְׁקַע שָׁקֹעַ.

לֹא אֶל יַעֲרוֹת־עַד, אֶל קוֹף וָאֹחַ,

לְיַעַר־עַד יַהֲפֹךְ כָּל עוֹלָמֵנוּ,

וְאִישׁ לֹא יִוָּתֵר לְבַכּוֹתֵנוּ –

הַמִּמַּבּוּל הַדָּם יִשְׂרַד בֶּן־נֹחַ?

לֹא יוֹנַת־שָׁלוֹם פֹּה תַּעַל אֵבֶר,

וְקֶשֶׁת בֶּעָנָן אִם פֹּה תּוֹפִיעַ.

לֹא לְבֶן־אָדָם אוֹרָהּ יַגִּיהַּ –

מִפְלֶצֶת חֲדָשָׁה תִּשְׁלַט בַּחֶלֶד,

תּוֹרָתָה: “רְצַח בְּלִי תּוֹעֶלֶת!”

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר.

ח

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר,

כּוֹכָב עָמוּם יִהְיֶה אוֹר־יְשַׁעְיָהוּ;

אִישׁ לֹא יְאַו שָׁלוֹם, לֹא יֵדַע מָה הוּא,

וְאִישׁ לֹא יְחַכֶּה לְאוֹר הַצֶּפֶר.

הֲמוֹן עַבְדֵי־שָׂטָן, אֲסַפְסוּף־צֶבֶר,

וּשְׁפוּדֵי־גֵו מִכָּל גִּבְעָה יִנָּהוּ,

וְזֶה חַגָּם, בְּאֵלֶּה יִשְׁתַּעְשָׁעוּ:

בְּקוֹל יְלֵל אָדָם, חַיִּים יִקָּבֵר.

הַאֻמְנָם כָּל זֶה מִשְׂחָקְךָ־אָתָּה?

מִשְׂחָק לְאֵל־תִּינוֹק, תִּשְׁתַּעְשֵׁעַ

בִּיצוּר־פֶּלֶא זֶה, לְךָ זָמַמְתָּ?

אוֹ (סִלְחִי, נַפְשִׁי, הָאוֹר מְתַעְתֵּעַ)

אוּלַי בְּשִׁעֲמוּמְךָ, בַּחֲלוֹם שָׁקַעְתָּ? –

אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם, וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ.

ט

אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ,

זֶה דוֹרֵי־דוֹרוֹת תַּעֲנֶה בְּאֵלֶם –

אָז בָּעֲנָתוֹת, בִּהְיוֹתִי עֶלֶם

מֵעֵינֵי כָּל יְצוּר בְּאָזְנַי נַמְתָּ;

בֵּין אִם הֶאֱשַׁמְתָּ, אוֹ נִחַמְתָּ,

עֵינְךָ אָדְמָה מִכָּל נִבְרָא בְּצֶלֶם,

וָאֵדָע: לָרֶשַׁע אֵין כָּל שֶׁלֶם,

עַד כִּי גְמוּלֵהוּ לֹא שִׁלַּמְתָּ.

עַתָּה, אֲבוֹי לַכֹּל, כִּי נֶעְלַמְתָּ,

וְזֹאת הָעֲזָרָה כִּי כֹּה נָשַׁמָּה

בִּידֵי מִפְלַצְתְּךָ, שֶׁבָּהּ גָּאִיתָ.

עַל שָׂפָם אֶעֱטֶה, פָּנַי אָלִיטָה,

אֵין לְמִי לִפְנוֹת בַּמֶּה וְלָמָּה –

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ?

י

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ?

מִמְּךָ יָצָא הַזִּיק לְאוֹר־שַׁלְהֶבֶת,

וַתֹּאמַר: יִשְׂחַק לְמַעֲצֶבֶת,

יִשְׁתּוֹלֵל הַסּוּס, אֲשֶׁר רָתַמְתָּ.

חֹמֶר־פִּלְאֲךָ, בְּךָ חִמַּמְתָּ,

קָם וְהִתְפּוֹצֵץ, שֻׁחְרַר הָעֶבֶד,

הָאַבִּיק נִשְׁבַּר – רוּחוֹ שׁוֹבֶבֶת. –

וְאַתָּה תּוֹהֶה, אַתָּה נִדְהַמְתָּ.

אוֹ אוּלַי – אֲבוֹי לִי אִם אַגִּידָה,

תַּחַת לְשׁוֹנִי אִם לֹא אַכְחִידָה –

אוּלַי אַתָּה הוּא זֶה, דְּמוּת נִסְתֶּרֶת?

אוֹי לוֹ לָאוֹמֵר וְלַשּׁוֹמֵעַ:

אֲשֶׁר כֹּה נְחַפֵּשׂ, גֻּלַּת־כּוֹתֶרֶת,

אוּלַי אַתָּה הוּא: מְלַהֲלֵהַּ?

יא

אוּלַי אַתָּה הוּא: זֵד מְלַהֲלֵהַּ?

אִי לוֹ לַחֶשְׁבּוֹן: כָּמָּה מֵאֹשֶׁר,

כַּמָּה מִדִּין אֱמֶת, כַּמָּה מִיֹּשֶׁר

מִכָּל טוּבְךָ עָלֵינוּ פֹּה שׁוֹפֵעַ?

וְהוֹי, כַּמָּה דְוָי וּכְאֵב צֹוֵחַ,

כָּמָּה יִסּוּרֵי גוּף, חֳלִי וָחֹסֶר,

עִנּוּיֵי קֹר וָחֹם, יָגוֹן וָעֹצֶר –

הֵן כָּל חַיֵּינוּ כֶּלֶא מְשַׁגֵּעַ.

וְשׁוּב אֱלֵי פָּּנֶיךָ נוֹשְׂאִים עָיִן

רִבּוֹא אִיּוֹב, עֲקִיבָא וְיֵשֻׁעַ,

בַּפַּעַם הָרִבּוֹא לִשְׁאֹל: מַדּּוּעַ

מַר לוֹ לַצַּדִּיק וְזֵד רָד בָּנוּ?

וְאוּלַי – אֲבוֹי לִי שִׁבְעָתַיִּם! –

שֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?

יב

שֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?

אוּלַי לֹא שַׁעֲשוּעִים, כִּי אִי־יְכֹלֶת,

כִּי גַם אוֹתְךָ סָחֲפָה הַמְּעַרְבֹּלֶת,

בְּכֹחֲךָ אַתָּה עֵת בְּחַנְתָּנוּ,

לִרְאוֹת, אִם כֹּה קָרַצְתָּ גַם אוֹתָנוּ

בְּקַו אֶחָד אִתְּךָ וּבְמִשְׁקֹלֶת,

אִם כְּמַחְצַבְתָּהּ הִיא גַם הַפְּסֹלֶת:

לְלֹא רָצוֹן וּמַעֲשֶׂה גַם אָנוּ.

וְכָך נוֹצַר אָדָם מִמַּאֲוַיֶּיךָ:

דְּוָיְךָ הַכָּמוּס כָּךְ בְּרָאָנוּ,

מַרְאָה צוֹבֵאת לְסוֹד כָּל סוֹדוֹתֶיךָ?

יְצוּר מַשְׁמִיד עַצְמוֹ, גּוּף הֶבֶל־קַיִן,

כֹּה לְךָ בָּעַרְנוּ אֱלֵי אָיִן,

וּלְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ.

יג

לְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ,

בְּתֹפֶת הַדּוֹרוֹת רַק רֶגַע חֶסֶד,

וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חַזַּן הַכְּנֶסֶת

גָּעָה בְּקוֹל נִחָר: אֵלִי, הוֹפַע־נָא!

וּכְמוֹ הֵד לְכָל תְּפִלּוֹת־הוֹשַׁעְנָא,

פָּרְצָה תְּרוּעַת־גִיל שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת

לְקֹול אֶנְקַת אֵם־יֶלֶד מְרֻצֶּצֶת:

רַחֲמוּנִי וְהָרְגוּנִי נֶפֶשׁ, אָנָּא!

הָיִיתָ לְשִׁמְצָה עִם עַמְּךָ יַחַד,

פָּסוּל כָּל שֵׁם וְסוֹד וְכָל קָמֵעַ,

אָכֵן נוֹדַע: אֵין גְּמוּל לְמַעֲשֵׂי־רֶשַׁע.

שְׂרִיד כָּל תּוֹחַלְתֵּנוּ הוּא הַפַּחַד –

אַךְ אִם גַּם אַתָּה חֲסַר הַיֶּשַׁע,

אִם גַּם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?

יד

אִם גַם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?

הַאִם לֹא בְּאַהֲבַת־הַכֹּל עִוֶּרֶת,

כִּי אִם בְּמַשְׂטֵמָה תֵּבֵל נוֹצֶרֶת?

הֲיִוָּצֵר בָּהּ סָס, אוֹ צְפַרְדֵּעַ?

וּמִי יוֹצֵר, וּמִי הַמְקַעֲקֵעַ?

הַאֱלֹהִי כָּל־אוֹר וְכָל־תִּפְאֶרֶת,

אוֹ שְׂטַן הַשְּׁאוֹל הַמְאֹרֶרֶת?

כַּמָּה־זֶה רְשֻׁיּוֹת? הַאֵין יוֹדֵעַ?! –

אָז בַּעֲנָתוֹת אֵשׁ־דָּת לִי אָרָה.

מִתּוֹךְ שִׁבְרֵי־לוּחוֹת עֵינְךָ זָהָרָה:

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה בְּגִיל וָאֵבֶל!

עַתָּה הֵן בִּינָתִי בִּי הִסְתַּתָּרָה,

נֶפֶשׁ נִדְהָמָה, מֵחֲלוֹם נִנְעָרָה,

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר.

טו

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר,

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ:

לָמָּה זֶה יוֹצֵר, גוֹרָל, אֱלֹהַּ,

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר?

יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר,

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ,

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ,

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר.

אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם, וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ,

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ,

וְאוּלַי אַתָּה הוּא: זֵד מְלַהֲלֵהַּ?

וְשֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?

לְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ,

וְאִם גַּם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?!

א

– הַשֶּׁמֶשׁ פֹּה צוֹרֵב כְּמוֹ כִּבְשַׁן־חֲרֹשֶׁת!

אֵיזוֹ אֶרֶץ זוֹ! אֵין רוּחַ בְּאַפִּי! –

( – הִתְכַּוֵּץ, בְּנִי, פֹּה בְּחֵיק אִמֶּךָ,

כָּךְ. אֲחַמֶּמְךָ. כָּכָה. בַּהֲבֵל־פִּי.)

– הַמָּרָק, אִשְׁתִּי, לֹא טַעַם לוֹ, לֹא רֵיחַ,

הַבָּשָׂר קָשֶׁה, גַּם חַי וְגַם נִשְׂרָף? –

(– אַל תִּבְכֶּה, בַּעְלִי, לְכָל הַפָּחוֹת אַתָּה.

הֵא לְךָ קְלִפַּת־עֵץ, שְּׁבוֹר אֶת הָרָעָב.)

– חַיָּט אֲשֶׁר כָּזֶה! לָמָּה הוּא מַבְטִיחַ?

אָפְנָה זוֹ עוֹבֶרֶת. אֵין בַּמֶּה לָצֵאת. –

(לַקֵּק, בְּנִי, פְּצָעֶיךָ, אֵין פֹּה טִפַּת מָיִם,

לִי אָסוּר בְּנִי נָשַׁקְתִּי אֶת הַמֵּת.)

– קָרָאתָ הָעִתּוֹן? "נֶשֶׁף עֹדֶף־מֶרֶץ!

מְעַנְיֵן נוֹרָא! קֻנְדָּסִים, הִכּוֹנוּ!"

(הַס! הֵם קְרֵבִים! – אָבִינוּ בַּשָּׁמָיִם! –

רַחֲמִים בְּנֵי אִישׁ! – חוּסוּ! נָא! אוֹי, חֹנּוּ!)

ב

אַתֶּם. שָׁם. אֵיךְ? שָׁם?

(פֹּה, אֲנַחְנוּ. תּוֹלַעַת אַשְׁפָּה.

הַפֶּה. זָב. דָּם.

הִנֵּה. שָׁם. קָרֵב. הַגּוֹאֵל.

הָרַחוּם. הַמָּוֶת.

חַמָּה. שָׁם. תָּהֵל?

(פֹּה? שָׁמַיִם. בֵּית־אֲסוּרִים.

רֵיקִים. אֵין אֵל.

הַבֵּט. לֹא כְלוּם. זֶהוּ קִיר.

אוֹ. מָסָךְ. קָרוּעַ.)

אַתָּה. שָׁר? שָׁר שִׁיר?

(אֲנִי. חֵרֵשׁ. אָזְנַי נְקוּבוֹת.

אֵין אִישׁ. מַכִּיר.

בֵּין נַחַר. גּוֹסֵס. לְצִפּוֹר.

בְּטִפְּשׁוּת צוֹהֶלֶת.)

לָכֶם. שָׁם. טוֹב? אוֹר?

(פֹּה. אַחַת הִיא. צְחוֹק. בְּכִיָּה.

מַכִּים. רֹק. קֹר.

הִנֵּה. שָׁם. קָרֵב. הָרַחוּם.

אֱלֹהִים. הָמָּוֶת.)

ג

קָמֵעַ־סְגֻלָּה הָיוּ לָנוּ מֵאָז גְּזֵרוֹתֶיךָ,

הַצּוֹרְבוֹת וְהַחֲתוּמוֹת שִׁבְעָתָיִם,

וְשָׁאֹל לֹא שָׁאַלְנוּ, אָנָה תּוֹבִילֵנוּ

לְרַאֲוָה, אֲחוּזֵי־עֵינָיִם,

בְּתָפְתְּךָ אֲדֹנָי, הָאֲרוּרָה מְאֹד.

מֵעַל הַמּוֹקֵד יָרֵאנוּ לְהַבִּיט בְּפָנֶיךָ,

הַמְחַיְּכִים נֶחָמוֹת לְיוֹם־הַכֶּסֶא,

וֱאַתָּה שִׁסִּיתָ בְּבָנֶיךָ, אוּדֵי־נֶצַח,

אֶת כְּלָבֶיךָ מְשֻׁלְּחֵי־רֶסֶן,

אֲשֶׁר יְשַׁעַשְׁעוּךְ פֹּה עֲלֵי אֲדָמוֹת.

וּבֵינְתַיִם הִטִּיתָ לָנוּ אֶת חֲסָדֶיךָ

וַתָּקֵר נַפְשֵׁנוּ לִתְפִלַּת־הַצִּילָה:

סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר עַל לִבֵּנוּ הַגֹּוֵעַ,

לְבַל מוֹת נָמוּת חָלִילָה

עִם טִפַּת דָּם חָי, שֶׁלֹּא נִשְׂרְפָה עוֹד.

וְהִנֵּה הוֹפַעְתָּ עַל כָּל מוֹרָאֶיךָ, אֱלֹהַּ,

וּגְזֵרוֹתֶיךָ עָשׂוּ גַם כְּבוֹדְךָ לְלַעַג:

סְגֻלַּת הַקָּמֵעַ נִפְסֶלֶת וְהוֹלֶכֶת,

כָּל תְּפִלָּה הוֹפֶכֶת לַהַג,

הַגּוּף הַמְעֻנֶּה גוֹעֶה בְּגִדּוּף כָּל־סוֹד. –

הֲתִשְׁמַע קוֹל־אָשַׁמְתָּ בִּמְקוֹם אָשַׁמְנוּ

מִבְּשָׂרֵנוּ הַמְרַטֵּט מֵאַלְפֵי הַבָּמוֹת?

הֲתוֹצִיא אֶת חַרְבְּךָ הַנְּעוּצָה בְּמֹחֵנוּ,

אֱלֹהֵינוּ, אֵל נְקָמוֹת,

לְהַצִיל מְעוֹנְךָ הַמִּתְרוֹקֵן לְדוֹרוֹת?!

ד

וְעַד שֶׁאַחַי שָׁם בְּמַסְרְקוֹת נִסְרָקִים

וְשָׁוְא זוֹעֲקִים,

וַאֲנִי פֹּה יוֹשֵׁב בְּחֶסֶד הַשֶּׁמֶשׁ –

שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים, כְּיָדְךָ הַמְרַצַּחַת,

הַכֵּנִי בִּמְהוּמָה, בְּטֵרוּף, בְּקַדַּחַת,

וְרַסְּקֵנִי כְּמוֹ רֶמֶשֹ.

וְעַד שֶׁעֵינַיִם יְהוּדִיּוֹת נְקוּרוֹת

וּזְרֹעוֹת שְׁבוּרוֹת

מִתְחַלְחְלוֹת בַּחוּצוֹת בְּמַלְתְּעוֹת כֶּלֶב –

לִתְפִלַּת שָׂטָן זוֹ מִכִּסְאֲךָ שְׁמַע נָא:

יְרֻצַּץ קָדְקֳדִי וּשְׁתֵּי עֵינַי תִּבָּקַעְנָה

וְתִשְׁפֹּכְנָה אֶת אוֹרָן דֶּלֶף בְּדֶלֶף.

וְעַד שֶׁאֲנִי הוֹלֵך פֹּה עֲלֵי אַדְמָתֵנוּ,

עַל אַדְמַת נְבִיאֵינוּ

וְאָזְנַי חֵרְשׁוֹת מִשְּׁמֹעַ נַחֲרַת־מָוֶת –

אֶת בֶּן־הַחֲלוֹמוֹת בְּכָל רִשְׁעֲךָ שְׁפֹט:

גַּדְּמֵנִי, אֱלֹהִים, בַּל אוּכַל עֲמֹד,

לֹא לֶכֶת, לֹא שֶׁבֶת.

וְעַד שֶׁהֵם חַיִּים שָׁם נֶחְנָקִים בַּקֶּבֶר,

אִשָּׁה בְּחֵיק גֶּבֶר

וַאֲנִי שָׁר בְּשִׁירִים עַל שָׁמַיִם וּתְכֶלֶת:

שְׁלַח עָלַי אֵלִי, זַעֲוָתְךָ הַמְסַמֶּרֶת,

אוּבָלָה גַם אֲנִי לַטֶּבַח בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת –

וְטָעַמְתִּי גַם אֲנִי טַעַם הַמַּאֲכֶלֶת.

ה.

בִּתְקוּפָה אַחַת זָקַנּוּ לְאֶלֶף,

רִבּוֹאוֹת יֵשׁוּ גוֹנְחִים בַּצֶּלֶב

וְכֻלָּם מְשִׁיחִים, מְשִׁיחִים.

מֵהָרֵי גֻלְגָּלְתָּא יוֹרְדִים בְּשֶׁקֶט,

נְקוּבִים, שַׂגִּיאִים, בִּנְבוּאָה שׁוֹתֶקֶת

כְּלַפֵּי הָעוֹלָם הָאֻמְלָל.

יוֹרְדִים וְהוֹלְכִים בְּאֵלֶם גִּלְבֹּעַ:

הֵרָגְעוּ יְתוֹמֵי אֱמוּנָה וֵאלֹהַּ,

פֹּה הַכֹּל יְהִי פַּעַם לְאַל.

אֵין קֹדֶשׁ בַּסֵּבֶל. בּוֹאוּ נָא, בּוֹאוּ

אֶל מִקְדַּשׁ הָאֶפֶס, אֱלִי תֹהוּ וָבֹהוּ,

שָׁם אֵלְכֶם נָח הַפַּעַם לָעַד.

לֹא כֵּן, אֵלִי?

אֲנַחְנוּ לָנֶצַח לֹא נְבִינֶךָּ

וְאֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה?

וְלָכֵן –

וְלָכֵן אֵינְךָ, אֵלִי, מַה שֶּׁהִנֶּךָּ,

לָכֵן הַזְּאֵב אֵינוֹ זְאֵב

וְהַשֶּׂה אֵינֶנּוּ שֶׂה?

לֹא כֵּן, אֵלִי?

אֲנַחְנוּ עֲדַיִן יְצוּרֵי־קֶדֶם,

פִּרְחֵי־נִים לוֹהֲטִים?

וְלָכֵן –

וְלָכֵן אֵין תֹּפֶת פֹּה וְגַם לֹא עֵדֶן,

לָכֵן הַכְּאֵב אֵינוֹ כְּאֵב,

רַק קַדַּחַת סִיּוּטִים?

לֹא כֵּן, אֵלִי?

אַתָּה תְּחַסְּנֵנוּ בְּסַעֲרוֹת־טֶרֶף,

בְּיִסּוּרֵי הַלֵּדָה?

וְלָכֵן –

לָכֵן כֹּה תְּעַנֵּנוּ בְּלִי־הֶרֶף

וְתַעַקְדֵנוּ בְּלֵב אוֹהֵב

עַל גַּבֵּי הָעֲקֵדָה?

לֹא כֵּן אֵלִי?

אַתָּה בְּצָרָה אִתָּנוּ בְּיַחַד,

בִכְלִמָּה בָּחֳלִי?

וְלָכֵן –

וְלָכֵן אַל שֶׁבֶר וְאַל־נָא כָּל פַּחַד:

אָנוּ רַק אִתְּךָ נֵאָסֵף,

לֹא כֵּן, אֵלִי?

נַעַר בֶּן־פַּטִּישׁ וְנַעֲרַת־מַסֶּכֶת,

לְפֶתַח קָדָשִׁים חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.

עֲלֵי מִשְׁמַרְתְּכֶם נִצָּב עֲמֹדוּ.

הֲבֵל־פִּי הַמִּפְלֶצֶת מַבְחִיל הַכֹּל לְתֹהַּ;

מוֹלֶדֶת וּגְבוּרָה, שְׁתֵּי מַתְנוֹת אֱלֹהַּ,

שִׁמְרוּ עַל נַפְשְׁכֶם מְאֹד הַפַּעַם.

יָקָר הוּא הַכָּבוֹד לְבֶן עַם־שְׂפַתַּיִם

וְעַז הוּא הַקָּרְבָּן: חֲרוֹק אֶת הַשִּׁנַּיִם,

אֲבוֹי, כִּי קַל לְהִתְכַּלֵּב בִּן־לָיְלָה.

לִבְשׁוּ שִׂרְיוֹן־אָדָם נֶגֶד חַיְתוֹ־טֶרֶף,

עֲלֵי רְעוּת־רוּחָהּ הָרִיקוּ אֶת הַחֶרֶב,

אַל תָּבֹא אֶל קָדְשְׁכֶם פְּנִימָה.

נְשִׁיכַת־כֶּלֶב הִיא: תַּרְעֵלַת הַבֹּהוּ,

הִרְגוּהוּ בְּכָל בּוּז לְבַל נְהִי כָּמוֹהוּ:

אוֹיְבִים לְצֶלֶם אֱלֹהֵי כָּל־נֶפֶשׁ.

קָשֶׁה לִקְדַּשׁ בִּסְחִי; אוּלָם קָשֶׁה פִּי־שֶׁבַע

לְבַעֵר אֶת הַטֻּמְאָה וְלֹא לְהִטָּמֵא בָהּ –

זֹאת תּוֹרַת הַזֶּבַח לֵאלֹהֵנוּ.

וְעִם נִצְחוֹנֵיכֶם בְּכוּ וְשִׂישֹוּ יַחַד:

מִפְלֶצֶת הָאָדָם יָרֹד כִּי יָרְדָה שַׁחַת,

וְיָפְיְפוּת דּוֹרוֹת כִּי הִשְׁתַּקָּצָה.

לֹא זְאֵב טוֹרֵף יִטְרוֹף נָחָשׁ בָּרִיחַ,

כִּי שְׂרַף־אֵל יִשְׂרְפוֹ בַּהֲבֵל־פִּי מָשִׁיחַ,

לְפַנוֹת לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ הַבָּיְתָה. –

אֲחֵי בְּנוֹ־עַמְרָם וְאַחְיוֹת בֶּן־יוֹכֶבֶד,

מֵהֲבֵל־פִּי הַמִּפְלֶצֶת שִׁמְרוּ־נָא עַל הַשֵּׁבֶט

בְּהֵאָבְקוֹ עִמָּהּ שְׁכֶם אֱלֵי שֶׁכֶם!

לאליה ארנבּוּרג, בכל הלב

אֱסוֹף יְגוֹנְךָ הַתְּהוֹמִי, יְהוּדִי בֶּן־אָדָם,

עֲצוֹר דְּבַרְךָ יוֹם תָּמִים, לְיוֹם צוֹם־הַמִּלָּה,

וְאַחַר הִתְקַדֵּשׁ וּלְחַשׁ אֶת הַשֵּׁם: סְטַלִינְגְרַד,

בְּלַחַשׁ דוֹרוֹת וָתִיקִין, בִּלְאִיטַת סְגֻלָּה,

סְגֻלָּה לְמִיתָה מְשֻׁנָּה, קֶבֶר חַי, תֹּפֶת־עָם,

לְחַשׁ כְּוָתִיק מְזֻקָּק, בְּלִי קוֹל, בְּלֵב תָּם,

וּבְכָל נַפְשְׁךָ הֵאָנֵק וְהַתֵּז הַמִּלָּה,

שֶׁתַּחְדּוֹר עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד הַתּוֹהֶה, הַנִּרְעַד,

הֵאָנֵק וְהִשֹּׁם אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ: סְטַלִינְגְרַד.

אֱסוֹף כִּסּוּפֶיךָ כֻּלָּם, יְהוּדִי בֶּן־אָדָם,

כִּסּוּפִים לְתוֹרָה וּתְעוּדָה, לְאֵשׁ־דָּת וּתְהִלָּה

וְכָבְשֵׁם לְאֶחָד וּלְחַשׁ בְּקוֹל מָט וְנִצְרָד:

לִחְיוֹת, רַק לִחְיוֹת לָנוּ תֵּן, אֱלֹהֵי סְטַלִינְגְרַד!

אַל תִּשְׁאַל בְּשֶׁל מִי? בְּשֶׁל מָה: בְּשֶׁל צוֹם וּתְפִלָּה?

אַל תִּשְׁאַל: וְאֵלִי אַיֵּה הוּא? בִּבְנֵי יֶפֶת וְחָם?

הִזָּהֵר, אַל תִּשְׁאַל, רַק מַלְמֵל בְּמִלְמוּל מְגֻמְגָּם,

הַגִמְגּוּם הַלָּזֶה יִצְטָרֵף, יַעֲלֶה לִתְפִלָּה,

לִתְפִלַּת אֵם שִׁמְשׁוֹן וְהַבֶּעשְׁ“ט וְהַגְּרָ”א ןְחַבַּ"ד,

הַלּוֹהֶטֶת הַיּוֹם בַּמִלָּה הָאַחַת: סְטַלִינְגְרַד.

כִּי דַע־נָא גַּם וְהַכֵּר, יְהוּדִי בֶּן־אָדָם:

תְּפִלַּת וָתִיקֶיךָ מִזְּמָן פְּגוּמָה, פְּסוּלָה,

כִּי אֵל־יִשְׂרָאֵל מִכִּסְאוֹ בְּיָדֵינוּ הוּרַד

וַיְהִי לְשַׁמָּשׁ וּמַשְׁגִּיחַ לַשֵּׁבֶט, לַפְּרָט,

מְגֻמָּד, מְגֻוָּץ, מְסֻנְוָר וְנִפְחָד לְחֶמְלָה –

וִּבִפְלוֹץ הַמִּפְלֶצֶת לַהֲרוֹס אֶל סוֹדֵנוּ הָרָם,

לֹא פַּחַד־יִצְחָק פֹּה מָצָא, כִּי חֶמְלַת בֶּן־אָדָם.

אֲשֶׁר יַחַד אִתָּנוּ כּוֹרֵעַ לְפָנָיו בִּתְפִלָּה. –

אַךְ בְּלֵיל־זְוָעוֹת אַחֲרוֹן הִתְנַעֵר וַיֶּחְרַד,

וַיְצַו לִצִבְאוֹת הָאָדָם וַיֵּהֹם: סְטַלִינְגְרַד!

הוֹי לֹא אֲרִיאֵל עִיר־שָׁלֵם, אֱלֹהֵי כָּל אָדָם,

שֶׁאָנוּ פָּרַמְנוּ מִמֶּנָּה אֶת זֵר הַתְּהִלָּה

וְשֶׁגַּם לֹא זָכְתָה, שֶׁסִּפָּהּ לְתָפְתֵּנוּ יִרְעַד,

כִּי קִרְיַת גְּלִיל הַגּוֹיִים הִיא, הָעִיר סְטַלִינְגְרַד;

הַמִּפְלָט לִשְׂרִיד כְּבוֹדֵנוּ, שֶׁפָּנָה וְגָלָה:

הֶעָנָן־הַמַּלְאָךְ הַסּוֹפֵג בְּלִיסְטְרָאוֹת הַשָּׂטָן,

עַמּוּד־אֵשׁ הַיּוֹקֵד בְּשַׁלְהֶבֶת תּוֹחֶלֶת בַּדָּם:

זֶה נִשְׁמַת־הָאָדָם הַזּוֹהֶרֶת גּוֹהָה בְּהִלָּהּ.

קְפָא לְפָחוֹת וּכַוֵּן אֶת לִבְּךָ רֶגַע עַד

וְגַמְגֵּם בְּגִמְגּוּם שֶׁל תּוֹדָה דְחִילָה: סְטַלִינְגְרַד.

אֱסוֹף יְגוֹנְךָ הַתְּהוֹמִי, יְהוּדִי בֶּן־אָדָם,

כְּבוֹשׁ כָּל וִדּוּי, קוֹל שׁוֹפָר וּתְחִנָּה וּמִלָּה

לְאֶנְקַת כָּל־דּוֹרוֹת אֻמְלָלָה יְחִידָה וְאַחַת:

מִקֶּבֶר אַחִים מְפַרְפֵּר שֵׁזְבִי־נָא, סְטַלִינְגְרַד! –

וְאִם אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ לֹא תַּעֲלֶה לְעוֹלָה,

וְאִם לֹא זָכִיתָ לָמוּת שָׁם כְּמוֹת בֶּן־אָדָם,

קַצֵּץ אַלְיוֹנְךָ לִבְרִית זוֹ, בְּרִית דָּם וְנָקָם

וְקַח אֶת בִּנְךָ וְלַמְּדֵהוּ לְהַאֲמִין בִּגְאֻלָּה,

וְשַׁנֵּן לוֹ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְזֵכֶר לָעַד:

בְּדָמַיִךְ נִחְיֶה, בְּדָמַיִךְ נִחְיֶה, סְטַלִינְגְרַד!

וְשׁוּב פּוֹרֵחַ הַלִּילָךְ,

וְשׁוּב נוֹהֶמֶת הַצּוֹצֶלֶת –

וּבְכֵן, בְּכָל זֹאת עוֹד כְּדָאי,

בְּכָל זֹאת לֹא הַכֹּל אִוֶּלֶת,

תְּכֵלֶת עוֹד צוֹהֶלֶת.

מָטוֹס נוֹגֵן מִמַּעַל־לִי,

אוּלַי לְוִינָה אוֹ צָרְפַתָּה –

מִדַּם לִבִּי אַזֶּה עָלָיו:

כַּפָּרָתְךָ אֱהִי פֹּה מָטָּה,

ג’וֹנִי, הֲשָׁמַעְתָּ?

פַּרְטִיזָנִית צְעִירָה

יוֹרֶקֶת בִּפְנֵי מְעַנֶּהָ –

אֲנִי תּוֹלֶה לָהּ אֶת רֹאשִׁי

עֲלֵי לִבָּהּ הַזַּךְ קָמֵעַ,

יַחַד נִנָּגֵהַּ.

בְּבֵית אַחַת הֶחֳרָבוֹת,

בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה הַנֶּחְרֶכֶת,

תִּינוֹק נוֹלַד לְמַזָּל־טוֹב,

אִמּוֹ לוֹ נֶצַח מְחַיֶּכֶת

וְדִמְעַת־יָהּ נִתֶּכֶת

אֲשֶׁר לֹא עָנִיתִי עַל מִכְתָּבוֹ,

בִּסְלִיחָה אֶת פָּנָיו אֲשַׁחֵר;

אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאֵלָיו כָּתַבְתִּי,

וַדַּאי שְׁלַחְתִּיהָ לְאַחֵר

וְשָׁלַוְתִּי.

אֲשֶׁר פָּגַעְתִּי בּוֹ וַיֵּעָלֵב,

וַדַּאי אֲהַבְתִּיו עַד־עַצָּבֶת;

בִּמְקוֹמוֹ חִבַּקְתִּי אֶחָד עָרוּם,

הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שִׂנְאַת מָוֶת

עַל לֹא־כְלוּם.

אֲשֶׁר חִכְּתָה לִי וְלַשָּׁוְא חִכְּתָה,

הִיא הִיא בַּת־זוּגִי לִי בְּוַדַּאי;

בָּהּ בָּגַדְתִּי בְּאֵיזוֹ אַחֶרֶת

בְּשִׁכְרוֹן־שָׁוְא, בְּנֶפֶשׁ־בַּדָּאי

מִסְתַּחֶרֶת.

אֲשֶׁר חָיַבְתִּי לוֹ חוֹב שֶׁל־יֵאוּשׁ,

יִמְחוֹק אֶת שְׁמִי מִן הַלּוּחַ;

אֲנִי שַׁלֵּם שִׁלַּמְתִּי אֶת הַכֹּל,

בְּתַמְצִית הַדָּם וְהָרוּחַ

פִּי כַּמָּה.

כֹּה כָּפַרְתִּי בַּחֲמֵשֶׁת חוּשַׁי,

וָאַאֲמִין בְּלֹא־יֵאָמַן:

בַּעֲלִיל, בַּמָּוֶת וּבַשֶּׁקֶר,

וָאֱחִי בִּסְבַךְ מָקוֹם וּזְמָן,

לְלֹא־חֵקֶר.

מִישֶׁהוּ דוֹפֵק עַל חַלּוֹנִי,

קוֹרֵא בְּקוֹל זִמְרָה שׁוֹבָבֶת:

– הַלּוֹ, הִנֵּה הַמָּוֶת.

אֲנִי נִרְתָּע, אַךְ קָם, מְחַיֵּךְ

(אָסוּר לְךָ לְהַרְאוֹת פַּחַד):

– חַכֵּה נֵלֵךְ בְּיַחַד.

הַקּוֹל הַמִּשְׁתּוֹבֵב אוֹמֵר עַלִּיז,

בִּצְלִיל פַּעֲמוֹן־אָבִיב מֵרִיעַ:

– מַהֵר, פֶּן לֹא תַּגִּיעַ.

אֲנִי נוֹפֵל וְקָם וּמְמַהֵר,

מִמְּרוֹמֵי־עַל מַבִּיט הַוֵּיגָה:

– לֹא־לֹא, חַכֵּה, כְּרֶגַע.

שֶׁקֶט. לֵיל־אֱלוּל, לֵיל הֻלַּדְתִּי,

אֲנִי צוֹעֵד זָרִיז הַחוּצָה,

– בֹּאָה מַהֵר, נָרוּצָה.

כֹּה רָצִים שְׁנֵינוּ בִּצְחוֹק, אֶל־עָל.

לְמַטָּה מִישֶׁהִי מֵילֶלֶת:

– שָׁכַח לִסְגּוֹר הַדֶּלֶת.

לר' ישראל בּרחימוּ

יוֹסִילִי מִכְּפַר טֵגְלָשׁ – גִּבּוֹר אַגָּדָה בְּפִי

יְהוּדֵי הוּנְגָרִיָּה הַמִּזְרָחִית־צְפוֹנִית, שֶׁחַי

לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, לָמַד בִּישִׁיבַת הַ“חֲתַם־סוֹפֵר”

בִּפְּרֶשְׁבּוֹרְג וְהָיָה מִבָּאֵי חֲצֵרוֹ

שֶׁל הַצַּדִּיק מִקַּלּוֹב רַבִּי יִצְחָק אַייזִיקְל

טוֹבּ. – גְּבַרְתָּן בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, שֶׁהִנְחִיל

הַרְבֵּה כָּבוֹד לְעַמּוֹ בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּמֵת

עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

מְאוּמָה לֹא הֵבִינָה; גַּם אַבָּא לֹא יָדָע.

לָכֵן, מַלְאֲכֵי־שִׁיר, לִבְשׁוּ פַּעֲמוֹנֵי־סָהַר:

נְסַפֵּר אֲנַחְנוּ בִּקְהַל עָם וְעֵדָה,

מַה זֶּה הָיָה שָׁם וּמֶה עָשָׂה הַנָּעַר.

נָגֹלָה אֶת הַלּוֹט, נִפְתּוֹר אֶת הַחִידָה,

מָה רָאִינוּ שָׁם בְּחֶבְיוֹנֵי הַיָּעַר:

אֵיכָה שָׁם נִפְגְּשׁוּ הָעֹמֶק וְהָרוּם –

נִשְׁמַת תִּינוֹק בֶּן־שֶׁבַע עִם נֶפֶשׁ־הַיְקוּם.

לֹא רֵאשִׁית הִיא לוֹ לְיוֹסִילִי הַקָּט,

זֶה מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם הוּא שָׁמָּה מִתְגַּעְגֵּעַ;

מִסְתְּרֵי הַיַּעַר מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אַט־אָט:

מַה, וְאֵיךְ־זֶה שָׁמָּה – אֶת זֶה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

עוֹלָם כַּבִּיר וָזָר מֵאָז וַעֲדֵי־עַד,

וְגַם כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב שָׁם שׁוֹקֵע.

וּפִתְאֹם הוּא פֹּה – – הַיַּעַר מִסָּבִיב.

וּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַבָּא, חָבִיב? –

יוֹסִילִי נִרְעַד – פּוֹנֶה יָמִין וּשְׂמֹאל,

מַקְשִׁיב לְכָל אִוְשָׁה – – רִשְׁרוּשׁ עֲצֵי אַשּׁוֹחַ;

וְרִבּוֹא מִינֵי־לַחַשׁ, וְאַלְפֵי מִינֵי־קוֹל,

וְכָל הַיַּעַר יַחַד כְּבִתְפִלָּה יִנּוֹעַ;

מַה־נִּפְלָא כָּל זֶה, מַה־נּוֹרָא הַכֹּל – –

אֶפְשָׁר כֹּה בְּלִי קֵץ דֹּם עֲמֹד וּשְׁמַע.

לוּ רַק הֱבִינָהוּ – כָּל שֵׂעָר בּוֹ עֵר –

אַךְ הִנֵּה שָׁם פֶּלֶג – – לוֹחֵשׁ וּמְדַבֵּר:

– שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק! – בּוֹא הֵנָּה, אַל־נָא תְּפַחֵד,

אֲנִי לְךָ חִכִּיתִי – מַה תִּתְמַהּ כֹּה, יֶלֶד?

הֵן אַתָּה לָמַדְתָּ: הַגֶּבַע יְרַקֵּד,

הַיָּם אוֹמֵר שִׁירָה וְלָמָּה לֹא הַפֶּלֶג?

שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק! – קְרַב־נָא, אֲנֹכִי לֹא שֵׁד,

רֵעַי הַפַּרְפָּרִים, כָּל־שֶׁרֶץ וְכָל־יֶלֶק.

דַּרְכִי הִיא דֶרֶךְ־נֶצַח: מִתְּהֹם נְהַר־פְּרָת

מֵעֵדֶן אֱלֵי עֵדֶן אַפְלִיגָה עֲדֵי־עַד.

מַה? שְׁנֵי גַנֵּי־עֵדֶן? – מוּבָן, שֶׁשְּׁנַיִם יֵשׁ!

שָׁכַחְתָּ שֶׁלָּמַדְתָּ: “וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן”.

שָׁם צוּר מַחְצַבְתִּי, וְכָכָה אֶתְנַחֵשׁ

בְּשִׁיק־שַׁק שִׁיר־הַנֶּצַח מֵאֹפֶל יְמוֹת קֶדֶם

גַּם מוֹצָאֲךָ מִשָּׁם – כְּנַחַל מְלַחֵשׁ

נָהָר עָצוּם תְּהִי – בֶּן־יַעַר אַתָּה מִבֶּטֶן!

אַתָּה בֶּן־לְבָנוֹן, בֶּן אֶרֶז־הָעֲנָק –

אַל תִּפְחַד מֵאִישׁ, חֲזַק וְהִתְחַזָּק!

חֲזַק וְאַל תִּירָא מִכָּל מִין מְלַמֵּד,

אַתָּה חָזָק מִכֹּל, אֲפִילוּ מִקַּרְמוּצָה;

הוּא הֲלֹא גַנָּב, שִׁכּוֹר הוּא וְשׁוֹדֵד

וּלְאוֹר הַיּוֹם יָרֵא לָצֵאת בַּכְּפָר הַחוּצָה. –

וְאִם תֵּשֵׁב בַּחֶדֶר, וְעֵת אַתָּה לוֹמֵד

תִּתְאַוֶּה לְאוֹר – קוּם וְצֵא וָרוּצָה!

אֵלַי תָּבֹא יָשָׁר! אֲנִי לְךָ אַגִּיד

מַה תַּעֲשֶׂה אֲזַי; פְּנֵה אֵלַי תָּמִיד!

אַל תִּתֵּן לְאִישׁ עָלֶיךָ לְפַקֵּד;

וְאִם שָׁקֵט סָבִיב – הָעִירָה אֶת הַשֶּׁקֶט!

אַתָּה בַּרְזֶל מוּצָק, בְּךָ הַכֹּל יוֹקֵד,

וְאִם לֹא תִּשְׁתּוֹבֵב, תִּהְיֶה כֻּלְּךָ דַּלֶּקֶת! –

כֹּחַ־יְהוּדָה בְּקִרְבְּךָ רוֹקֵד

וּבְכָל טִפַּת דָּמְךָ שָׁם נִשְׁמָתוֹ שׁוֹקֶקֶת. –

הַאִם אֵינְךָ מַרְגִּישׁ אוֹנְךָ הַמִּתְרוֹצֵץ

נְשֹׁם וְהִתְנַפַּח – אַךְ אַל־נָא תִּתְפּוֹצֵץ!

יוֹסִילִי נָשַׁם וְהִתְנַפַּח כַּסִּיר

וּשְׁרִירָיו כֻּלָּם כְּמֵיתָרִים נִמְתָּחוּ

נִדְמָה, מִפְּנֵי כֹּחוֹ הַקָּט וְהָאַדִּיר

כָּל עֲצֵי־הַיַּעַר בְּהַכְנָעָה יִשָּׁחוּ.

יוֹסִי עָקַר עֵץ, עֵץ־לִבְנֶה צָעִיר,

רָצָה לִזְרֹק אֶל־עָל, וּכְבָר יָדָיו שֻׁלָּחוּ –

אַךְ פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל צְוִיצָה לֵאָה,

וְהִנֵּה צִפּוֹר – הוֹלֶכֶת וּבָאָה.

יוֹסִילִי מַבִּיט – לֹא בֶּן־יוֹנָה, לֹא תּוֹר, –

הוֹלֶכֶת וּמְדַדָּה, כְּאִלּוּ מְטַיֶּלֶת. –

לֹא זָמִיר הוּא זֶה, וְלֹא צִפּוֹר דְּרוֹר,

וְגַם לֹא סְנוּנִית, וְגַם לֹא נַחְלִיאֶלֶת.

כְּנָפֶיהָ הַיְרֻקּוֹת, מְזַהְרְרוֹת בָּאוֹר,

רַגְלֶיהָ אֲדֻמּוֹת וּמַקּוֹרָהּ כַּפֶּלֶד.

קְרֵבָה הִיא וְהוֹלֶכֶת, וּפֶתַע צִיף־צִיף־צוּף! –

אַךְ לָמָּה הִיא הוֹלֶכֶת? מַדּוּעַ לֹא תָּעוּף.

אָז יַעֲנֶה הַפֶּלֶג, מִבְּלִי אֲשֶׁר נִשְׁאָל:

– זֶה הַרְבֶּה דוֹרוֹת, שֶׁלֹּא תִפְרֹשׂ כְּנָפָיִם;

כְּנָפֶיהָ לָהּ מֻטּוֹת – וְשָׁמָּה בִּשְׁמֵי־עָל

אוֹרֵב לָהּ נֵץ שָׁחוֹר שְׁחוּז־הַצִּפָּרְנָיִם. –

עַד יָבוֹא מָשִׁיחַ אֲשֶׁר אֶתְכֶם יִגְאָל

וְאָז תַּמְרִיא מָרוֹם בִּתְכֵלֶת־הַשָּׁמָיִם.

תַּמְרִיא וּתְרַחֵף, תָּעִיר עֲלֵי קִנָּהּ –

וְכָל אֲשֶׁר בָּכוּ – כֻּלָם יִפְצוּ רִנָּה.

הַפֶּלֶג מְשַׁקְשֵׁק – וְהַצִּפּוֹר אַחֲרָיו:

– אַל תִּשְׁאַל: מָתַי? צִיף, אָסוּר לָדַעַת. –

– מֵאָז הִמְרִיאָה הֵנָּה לְמֶרְחַקֵּי־מַעֲרָב –

– צִיף, בְּכַף־הַקֶּלַע אֲנִי מֵאָז נִקְלַעַת.

– אַךְ זֶה תָּלוּי בְּךָ; אִם בְּתִשְׁעָה בְּאָב –

– צִיץ, אִם לֹא תִּבְכֶּה, כִּי כַּנֶּשֶׁר תַּעַט –

– תַּמְרִיא עֲלֵי הַנֵּץ, תָּעִיט עָלָיו בְּאוֹן.

– צִיף, אַתָּה נִשְׁרִי, אַתָּה בֶּן־הַשָּׂשׂוֹן!

יוֹסִילִי מַקְשִׁיב. הַפֶּלֶג אַט יִזָּל. –

כֻּלּו־ סְמַרְמֹרֶת־זִיו. – צִיף, הִיא מְצַיֶּצֶת. –

פִּתְאֹם שׁוֹמֵעַ קוֹל, מֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל־עָל –

– הִנֵּה, הֵן שָׁם הַנֵּץ! – מוּתָה, הַמִּפְלֶצֶת!

זָרַק בּוֹ אֶת הָעֵץ כִּזְרֹק הַמֹּץ הַקַּל,

הָעֵץ הָעָף שָׁרַק, כְּקוֹל סוּפָה־פּוֹרֶצֶת. –

אַחֲרָיו הִשְׁמִיעַ יוֹסִי קוֹל עֲנוֹת גַּם הוּא,

וַיַּעַן לוֹ הַיַּעַר בִּתְרוּעָה: הוּא־הוּא!

– כָּכָה, חֲבִיבִי. עַתָּה גְמַע קְצָת.

יוֹסִילִי גָחַן, גָּמַע לְגִימַת־מָיִם.

– עַתָּה תֵּשֵׁב לְךָ לָנוּחַ מְעַט־קָט.

יוֹסִילִי יוֹשֵׁב, מַבִּיט לְכָל אַפְסָיִם.

פִּתְאֹם רוֹאֶה הוּא: שָׁם, עֵץ־לִבְנֶה אֶחָד

הוֹפִיעַ סְנָאִי קָטָן; מַבִּיט; בִּשְׁתֵּי עֵינָיִם. –

הַפֶּלֶג מְפַקֵּד: סְנָאִי בֶּן־לוּז, הוּרָא!

לֵךְ, הַזְעֵק אֵלַי אֶת כָּל הַחֲבוּרָה!

הַסְּנָאִי נֶעְלַם כַּצֵּל, עוֹפֵף עֲלֵי זְנָבוֹ.

אוֹמֵר־לוֹחֵשׁ הַפֶּלֶג: אַתָּה הַיּוֹם אוֹרְחֵנוּ;

הַיּוֹם כָּל זִיזֵי־יַעַר הָפְקְדוּ לָבוֹא,

לִכְבוֹדְךָ־אַתָּה, שֶׁבָּאתָ לְבַקְּרֵנוּ.

חַג לְךָ נַעֲרֹךְ, גְּדוּד לְךָ יִצְבּוֹא:

אֶת כָּל הַכְּבוּדָה לְמַעַנְךָ הִצְבֵּאנוּ!

מֵאַיִן זֶה יָדַעְתִּי, כִּי בֹּא תָּבֹא אֵלָי?

הַדֻּבּוֹן, חֲבִיבִי, אֶחָד הוּא מִשְּׁלִיחָי!

עוֹד אֶתְמוֹל הִכְרַזְתִּי עַל חַג־אוֹרֵחַ זֶה:

יַרְפּוּ אֶת עֲמָלָם, כֻּלָּם, זָקֵן וָנָעַר;

הֵן כֻּלָּם עוֹבְדִים; הַפֵיָה הִיא תִּבְזֶה

לִמְבַלֵּי־עוֹלָם, לַמְטַיְּלִים בַּשָּׁעַר.

אֵין הוֹלְכֵי־בָּטֵל, בְּעַצְמְךָ תֶּחֱזֶה.

אֵין אוֹכְלֵי־תְרוּמָה בְּכָל בְּנֵי־הַיָּעַר,

הָחֵל מִן הַנְּמָלִים, גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה,

וְעַד צִרְצַר־הַבָּר, חַזַּן כָּל הָעֵדָה.

כֻּלָּם צֻוּוּ לֶחָג, לְךָ לַהֲכִינוֹ,

בֶּן־מִינֵנוּ בָּא בֵּיתוֹ לְיוֹם־הַכֶּסֶא;

אֵין הָעֵץ נֶעֱקָר אֶלָּא בְּבֶן־מִינוֹ,

וְאַתָּה עָקַרְתָּ עֵץ כַּעֲקֹר גִּבְעוֹל־הַדֶּשֶׁא!

אַתָּה בֶּן עַם עָצוּב, אֲשֶׁר אִבֵּד אוֹנוֹ

וַאֲשֶׁר הַמִּשְׂחָקִים לוֹ יֵחָשְׁבוּ לְפֶשַׁע.

וְאוּלָם אַתָּה נוֹלַדְתָּ לְדִיצָה,

מִדֶּשֶׁן עֵץ בָּלֶה – חֹטֶר־עָז יָצָא.

לֹא לְבֵית־מִדְרָשׁ נוֹצַרְתָּ לְעַמְּךָ,

לֹא הַרְבִּיץ תּוֹרָה בְּאֹפֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת;

לֹא לְהִתְחַנֵּן לְמַרְגְּלוֹת־פֶּחָה,

לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נִדְבַת רַחֲמֵי־חֶסֶד;

אַתָּה בּאוֹן תּוֹפַע וְלֹא כְּשֶׂה־טִבְחָה;

עַל כָּל עֶלְבּוֹן תַעֲנֶה בְּאֶגְרוֹפְךָ בַּלֶּסֶת!

בְּנַחַת זְרוֹעֲךָ תִּשְׁפֹּט כָּל מֵץ וָזֵד,

וְכָל רוֹאֵי פָּנֶיךָ נִצְּבוּ כְּמוֹ־נֵד.

אֶפֶס הִזָּהֵר מֵעֹצֶב וְיָגוֹן

וְשׁוּם אָסוֹן וָאֵבֶל אַל יַגּוּךָ רֶגַע;

רְקֹד וְשִׁיר וָגִיל בַּשֶּׁמֶשׁ כִּבְנֵי־צֹאן,

וְחוּשָׁה לְעֶזְרָה לְכָל נִפְגָּע בְּפֶגַע.

וְאִם מִי יְעַכֵּב – אִם דַּל הוּא, אִם אָדוֹן,

גַּע בֹּו וְיִנְדֹּף, סַלְּקֵהוּ בְּלִי הֶגֶה!

עֲבֹד בְּזֵעַת־אַף בְּכָל מִין עֲבוֹדָה,

אַךְ אַל תְּהִי לְעֶבֶד לְאִישׁ אוֹ לָעֵדָה!

עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ כָּל הַחֲבוּרָה,

לְשַׂחֵק לְךָ אֶת הִלּוּלַת־הַיָּעַר;

קֻנְדָּסִים כֻּלָּם, בְּרִבְבוֹת־צוּרָה,

אַחַת לָהֶם סַגְרִיר, הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ הַסָּעַר;

בְּמַמְלַכְתֵּנוּ זֹאת אֵין תּוּגָה שׁוֹרָה,

פֹּה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל צָעַר.

תִּשְׂמַח, תָּגֵל אִתָּם וּבִקְהָלָם תֵּחַד,

תִּכְרֹת אִתָּם בְּרִית: בְּרִית־שָׂשׂוֹן לָעַד.

אַחַר תָּבוֹא הַפֵיָה, מְלֶכֶת־הַפְּרָחִים,

שָׂרַת כָּל־לוֹצְצִים וְכָל צְחוֹק פָּרוּעַ;

תִּפְרֹט לְךָ עַל־נֵבֶל, בְּמַקְהֵלַת־אֹחִים

וְשִׁיר לְךָ יָשִׁיר כָּל עֵץ וְכָל מַבּוּעַ;

תָּחוּשׁ אֵיךְ רוּחוֹת־עֹז עַל נַפְשְׁךָ נָחִים

וִּמִנִּי אָז הַכֹּל יִהְיֶה לְךָ שַׁעֲשׁוּעַ. –

עַתָּה: אַחַת וּשְׁתַּיִם – עֵינֶיךָ תַּעֲצֹם –

וְעַד שֶׁתִּפָּקַחְנָה – כֻּלָּם יִהְיוּ הֲלוֹם! –

לַחַשׁ קוֹל־הַפֶּלֶג בְּרֶגַע זֶה נָדַם.

יוֹסִילִי עָצַם עֵינָיו לְמוּל שָׁמָיִם.

פִּתְאֹם שׁוֹמֵעַ קוֹל – – יִלְלַת־אָדָם – –

בּוֹרֵחַ וְזוֹעֵק – – פָּקַח אֶת הָעֵינָיִם – –

וְהִנֵּה קַבְּצָן – – קָּרוּעַ וְזָב־דָּם,

רָץ בְּכָל כֹּחוֹ, כּוֹשֵׁל מִפִּיק־בִּרְכָּיִם.

אַחֲרָיו רוֹדֵף זְאֵב, רָעֵב, צָמֵא לַּדָּם –

יוֹסִילִי קָפַץ – קְפָץ! וְהִנּוֹ שָׁם!

יוֹסִילִי נֶאֱבָק – וְהַקַּבְּצָן נִמְלַט.

הַשְּׁאָר רְאִיתֶם שָׁם, בַּכְּפָר, עַל־יַד הַבָּיִת.

מֵאָז חוֹלַל עוֹלָם וּבוֹ אָדָם־צַיָּד

לֹא פָעֲלוּ כָּמוֹהוּ כָּל גִּבּוֹרֵי־צָיִד.

בְּלִי כְּלִי־מַשְׁחִית, לָצוּד זְאֵב בַּיָּד –

מִי רָאוּי כָּמוֹהוּ לְזֵר עֲלֵי־הַזָּיִת?!

מִיָּד יָצָא שִׁמְעוֹ בָּאָרֶץ מִסָּבִיב:

– אַשְׁרֵי אֵם־יוֹלַדְתּוֹ וְאַשְׁרֵי, אַשְׁרֵי אָבִיו!

אֶפֶס הוּא עַצְמוֹ, יוֹסִי הַקָּטָן

לֹא יָשֵׁן הַלַּיְלָה; כּוֹסֵס בּוֹ אֵיזֶה אֵבֶל;

וְאִם נִמְנֵם קְצָת, מִלְמֵל לוֹ וְרָטָן:

– “פֵיָה – שַׁעֲשׁוּעַ – לִפְרֹט לִי עֲלֵי־נֵבַל”! –

בִּמְקוֹם מְלֶכֶת־יֹפִי – הוֹפִיעַ הַקַּבְּצָן,

הַהֵלֶךְ הַיְּהוּדִי, מָלֵא כִּעוּר וָסֵבֶל!

הַיְּהוּדִי הַמָּט – מַעֲצִיב הוּא וְכוֹאֵב – –

לְהַצִּיל אוֹתוֹ – מִמַּלְתְּעוֹת־הַזְּאֵב.

יָמִים עֲלֵי יָמִים הִתְהַלֵּךְ שָׁמֵם

יוֹסִי הַקֻּנְדָּס, וְאִישׁ לֹא הֱבִינָהוּ;

עֵינָיו אֶל־מוּל הַחֹרֶשׁ – קוֹרֵא הוּא לוֹ בְּשֵׁם,

וְגַם זִיזֵי־הַיַּעַר בִּשְׁמוֹ אֵלָיו יִקְרָאוּ.

שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אָבִיו, לוֹטֶפֶת לוֹ הָאֵם –

מַתְחִיל הוּא לְסַפֵּר – אַךְ דְּבָרָיו לָעוּ.

אֵינוֹ הוֹלֵךְ לַחֶדֶר, שָׁוְא כָּל נִיב וָרִיב –

גַּם לֹא לְהִתְפַּלֵּל, רַק בְּבֵית־אָבִיו.

יוֹשֵׁב יוֹם־יוֹם בַּבַּיִת – וְנֶעֱלַם פִּתְאֹם,

מָתַי? אֵין אִישׁ רוֹאֶה, לְאָן? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ;

לָעֶרֶב שָׁב הַבַּיְתָה תּוֹהֶה כְּבַחֲלוֹם

וּבִשְׁנָתוֹ בַּלַּיְלָה דוֹבֵב הוּא עַל הַפֵיָה;

וְאִם יְהוּדִי נִכְנַס – נֶאֱלַם הוּא דֹם,

נִגַּשׁ אֱלֵי אִמּוֹ וּמִתְרַפֵּק עָלֶיהָ:

– אִמָּא הַקַּבְּצָן! – הוּא, יוֹסִי! רַב לַיְבִּישׁ! זֶה שְׁמוֹ!

– אֲנִי יוֹדֵעַ, אִמָּא – עָנָה יוֹסִי בַּלָאט –

וְאוּלָם – כֻּלָּם פֹּה – קַבְּצָנִים – כָּמוֹהוּ" –

לֹא בְּבוּז אָמַר זֹאת, לֹא בְּקוֹל־שְׁאָט,

כִּי רַחֲמֵי־יָגוֹן מִתּוֹךְ קוֹלוֹ נִשְׁמָעוּ. –

שָׁתַק, אַחַר הוֹסִיף בְּתַחֲנוּנֵי־מְעָט:

– מָתַי נִסַּע מִפֹּה – לְטֵגְלָשׁ. – אָמַר, בּוֹאוּ! –

לֹא עָבַר שָׁבוּעַ – וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה

עִם סוּסָתָהּ נָסָעָה – דֶּרֶךְ צְלֵחָה!