( ע"פ י.ו. גֵּתֶּה)

אֵל-הָאָרֶץ, מַהֲדֶבָה,

מִזְּבוּלֵהוּ הַקָּדוֹשׁ

שׁוּב יוֹרֵד לִתְהוֹת עַל טֶבַע

גִּיל וָצַעַר שֶׁל אֱנוֹשׁ.

כָּאן רוֹצֶה הָאֵל לָשֶׁבֶת,

לְהַכִּיר בָּאֵי-עוֹלָם

וְלָדִין אוֹתָם לְשֵׁבֶט

אוֹ לְחֶסֶד – כְּטִיבָם.

סִיֵּר הוּא בְּעִיר וְרָאָה אֶת בָּנֶיהָ,

תָּהָה עַל גְּדוֹלֶיהָ, שָׂם לֵב לִקְטַנֶּיהָ –

וַיִּפֶן, עִם-עֶרֶב, לָלֶכֶת מִשָּׁם.

וּפִתְאֹם מֵאֵט הוּא צַעַד:

מִבִּיתָן אֶחָד יוֹצֵאת

יְפַת-תֹּאַר מְצֻבַּעַת –

נַעֲרָה מִבְּנוֹת-הַחֵטְא.

“תְּבֹרְכִי!” – "אַל תְּמַהֵרָה!

כָּאן, אֶצְלִי, תִּמְצָא חֶדְוָה".

– “מִי וָמָה אַתְּ?” – "בַּיַדֶרָה,

וּבֵיתִי – בֵּית-אַהֲבָה!”

יוֹצֵאת בְּמָחוֹל הִיא, מַכָּה בִּמְצִלְתַּיִם;

בְּחֵן נִשָּׂאוֹת בַּסִּבּוּב הָרַגְלַיִם;

וְזֵר מוֹשִׁיטָה לוֹ יָדָהּ הַטּוֹבָה.

בְּחִיּוּךְ הִיא בוֹ הִפְצִירָה

לַעֲבוֹר אֶת הַמִּפְתָּן:

"לִכְבוֹדְךָ, אוֹרְחִי, אָאִירָה

בִּמְנוֹרוֹת אֶת הַבִּיתָן.

אִם עִיְּפָה הַדֶּרֶךְ הֵנָּה

אֶת רַגְלֶיךָ – אֶרְחָצֵן.

כִּרְצוֹנְךָ לְךָ אֶתֵּנָה

גִּיל אוֹ נֹפֶשׁ, עֶלֶם-חֵן!"

הָאֵל, בְּקַבְּלוֹ עֶזְרָתָהּ הַמּוּשֶׁטֶת,

חִיֵּך בְּשִׂמְחָה: בַּקְּלִפָּה הַמֻּשְׁחֶתֶת

רוֹאֶה טֹהַר-לֵב מַבָּטוֹ הַבּוֹחֵן.

הוּא דוֹרֵשׁ – וְהִיא מוֹסֶפֶת

לְשָׁרְתוֹ בְּלֵב תָּאֵב;

חוּשׁ בַּת-בֹּסֶר מְאֻלֶּפֶת

נֶהֱפָךְ לְטֶבַע-לֵב.

וְהִנֵּה מִן הַתִּפְרַחַת

פְּרִי מַבְשִׁיל בְּנִשְׁמָתָהּ:

מִצִּיוּת בָּהּ חַי צוֹמַחַת

אַהֲבָה-לַאֲמִתָּהּ.

אַךְ אֵל, שֶׁגְּלוּיִים לוֹ תְּהוֹמוֹת וְרָקִיעַ,

אוֹתָהּ לְלֹא-חֶמֶל בּוֹחֵן וּמוֹגִיעַ

בְּסֵבֶל תְּשׁוּקָה וּמַכְאוֹב-עֱנוּתָהּ.

הוּא נוֹשֵׁק לָהּ עַל הַלֶּחִי –

וּמִכְּאֵב-הָאַהֲבָה

הִיא גוֹעָה פִתְאֹם בְּבֶכִי:

בְּכִי רִאשׁוֹן הוּא לִלְבָבָהּ.

לְרַגְלָיו הִיא דֹם צוֹנַחַת

בְּלִי בַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כְלוּם;

כָּל אֶבְרֵי-גוּפָהּ גַּם יַחַד –

בְּעֶלְפוֹן-חוּשִׁים חָלוּם.

וּכְבָר אָפְפָה חֶשְׁכַת-לַיְלָה אִלֶּמֶת

כָּרֵי הַמִּשְׁכָּב, הַמַּבְטִיחַ לַצֶּמֶד

שִׂיאֵי-הַחֶדְוָה אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם.

בְּעִלּוּס עָבַר הַלַּיְלָה.

אַחֲרֵי שֵׁנָה קְצָרָה,

מְקִיצָה הִיא… אַלְלַי לָהּ:

אֲהוּבָהּ – גוּפָה קָרָה!

הִיא זוֹעֶקֶת, הִיא נוֹפֶלֶת

עַל הַמֵּת בְּלֵב גּוֹעֵשׁ –

אַךְ לַשָּׁוְא… וּכְבָר מוּבֶלֶת

הַגְּוִיָּה אֶל קֶבֶר-אֵשׁ.

לְשִׁיר-אַשְׁכָּבָה מַקְשִׁיבָה הָאֻמְלֶלֶת –

וּבְתוֹךְ הֶהָמוֹן זוֹעֲקָה, מִשְׁתּוֹלֶלֶת.

– “הוֹ, מִי אַתְּ וּמַה לָּךְ? מַה בָּאת לְבַקֵּשׁ?”

בִּקְרִיאוֹת יָגוֹן וָשֶׁבֶר

הִיא נִדְחֶקֶת לַמּוֹקֵד:

"בֶּן-זוּגִי הוּא! גַּם בַּקֶּבֶר

מִגּוּפוֹ לֹא אֶפָּרֵד!

הֲתִהְיֶה לְגַל שֶׁל אֵפֶר

תִּפְאַרְתּוֹ הָאֱלֹהִית?

הִיא שֶׁלִּי, זוֹ דְמוּת-הַשֶּׁפֶר,

כִּי בִּן-לֵיל כָּרַתְנוּ בְּרִית!"

שָׁרִים הַבְּרַהמַנִים: "אֵין חֹק לוֹ לַמָּוֶת:

זָקֵן עִם צָעִיר, שֶׁלֹּא רַבּוּ יָמָיו עוֹד,

נוֹבִיל כְּאֶחָד לִמְנוּחָה עוֹלָמִית!

לָךְ דִּין-קֹדֶשׁ נְבָאֵרָה:

לֹא אִישֵׁךְ הוּא זֶה, רִיבָה!

אַתְּ הִנָּךְ רַק בַּיַדֶרָה –

וּפְטוּרָה מִכָּל חוֹבָה.

רַק עַל צֵל נִגְזַר מִמַעַל

אֶל גּוּף-מֵת לְהִלָּווֹת;

רַק רַעְיָה נִלְוֵית לַבַּעַל:

זוֹ חוֹבָה – וְגַם כָּבוֹד!

שְׂאוּ, חֲצוֹצְרוֹת, אֶת קוֹלְכֶן הַמֵּרִיעַ!

קַבְּלוּ, הָאֵלִים, בִּמְּרוֹמֵי-הָרָקִיעַ,

קַבְּלוּ אֶת הָעֶלֶם מִתּוֹךְ לֶהָבוֹת!"

שִׁיר-מִסְפֵּד הִגְבִּיר כִּפְלַיִם

בְּלִבָּהּ יָגוֹן כָּבֵד;

וּפִתְאֹם – פָּרְשָׂה כַּפַּיִם

וְקָפְצָה אֶל הַמּוֹקֵד.

אָז הִמְרִיא מִן הַשַּׁלְהֶבֶת

מַהֲדֶבָה, אֵל נִשְׂגָב –

וְעָלְתָה הַנֶּאֱהֶבֶת

לַמָּרוֹם בִּזְרוֹעוֹתָיו.

חוֹזְרֵי-בִתְשׁוּבָה חֲבִיבִים עַל אֱלוֹהַּ:

בָּנָיו הַתּוֹעִים – אֶל זְבוּלוֹ הַגָּבוֹהַּ

בִּידֵי-לֶהָבָה מַעֲלֶה הוּא כְּאָב.

(ע"פ י.ו. גֶתֶּה)

הַכַּשָּׁף הַסָּב אֵינֶנּוּ!

אַל יָשׁוּב מַהֵר, חָלִילָה!

רוּחוֹתָיו בְּמִשְׁכָּנֵנוּ

כִּרְצוֹנִי כָּעֵת אַפְעִילָה!

כָּל דְּרָכָיו בְּאֶשֶׁף –

לִי הֵן יְדוּעוֹת;

בְּמִלָּה שֶׁל כֶּשֶׁף

אֲחוֹלֵל פְּלָאוֹת.

שְׁצוֹף נָא, קְצוֹף נָא,

זֶרֶם-מַיִם!

חַת-וּשְׁתַּיִם

פְּרוֹץ קָדִימָה –

וּבְנַחְשׁוֹל רַב-כֹּחַ שְׁטוֹף נָא

הָאַמְבָּט בַּבַּיִת פְּנִימָה!

מַטְאֲטֵא! אֶגְזוֹר עָלֶיךָ

שֶׁתִּלְבַּשׁ סְמַרְטוּט וְתַעַל!

אַתָּה עֶבֶד בְּעָלֶיךָ –

וְעַכְשָׁו אֲנִי הַבַּעַל!

קוּם עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם,

רֹאשׁ לְמַעְלָה זְקוֹף,

קַח אִתְּךָ דְּלָיַיִם –

וּמַהֵר לַחוֹף!

שְׁצוֹף נָא, קְצוֹף נָא,

זֶרֶם-מַיִם!

חַת-וּשְׁתַּיִם

קְלַח קָדִימָה –

וּבְנַחְשׁוֹל רַב-כֹּחַ שְׁטוֹף נָא

הָאַמְבָּט בַּבַּיִת פְּנִימָה!

הִסְתַּכְּלוּ, הוּא רָץ הַחוֹפָה

וְחוֹזֵר כְּעַל כְּנָפַיִם.

כָּךְ, בֶּן-חַיִל, אוּץ וּשְׁטוֹפָה

הָאַמְבָּט בְּשֶׁפַע-מַיִם!

שׁוּב הוּא רָץ הַיְּאוֹרָה;

מַיִם מֵעָבִיט

נִשְׁפָּכִים כִּיּוֹרָה,

מְמַלְאִים חָבִית.

דַּי לִטְרוֹחַ!

כְּבָר מִלֵּאנוּ

כָּל כֵּלֵינוּ

שֶׁפַע-יֶתֶר.

אַךְ אֲבוֹי לִי: מִן הַמֹּחַ

נִתְנַדְּפָה מִלַּת-הַסֵּתֶר!

בְּלִי מִלָּה זוֹ – אֵיךְ אֶגְזוֹרָה

כִּי יָשׁוּב לְקַדְמוּתוֹ הוּא?

כִּמְטֹרָף הוּא רָץ הַיְאוֹרָה,

מַטְאֲטֵא אָרוּר כָּמוֹהוּ!

הוּא שׁוֹפֵךְ בְּלִי-הֶרֶף,

בִּמְהִירוּת-בָּזָק.

חִישׁ אֶהְיֶה לְטֶרֶף

לְנַחְשׁוֹל עֲנָק!

לֹא אַנַּח עוֹד!

לֹא אַרְשֶׁנּוּ!

אֶתְפְּסֶנּוּ!

זֶהוּ פֶּשַׁע!

בְּלִבִּי גָדֵל הַפַּחַד.

אֵיזֶה מִין פַּרְצוּף שֶׁל רֶשַׁע!

זֶרַע-תֹּפֶת, שֵׁד מִשַּׁחַת!

הֲתָצִיף אֶת כָּל הַשֶּׁטַח?

כְּבָר שְׁלוּלִית גְּדוֹלָה קוֹלַחַת

מִן הַבַּיִת – מִכָּל פֶּתַח.

מַטְאֲטֵא-בְּלִיַּעַל,

דַּי, לַעֲזָאזֵל!

שְׁמַע בְּקוֹל הַבַּעַל:

שׁוּב הֱיֵה מַקֵּל!

לֹא תַּפְסִיקָה,

מַטְאֲטֵא רָע?

הִזָּהֵרָה!

אֶתְפְּסֶךָ!

גּוּף-הָעֵץ שֶׁלְּךָ אַחְזִיקָה –

וּבְגַרְזֶן אֶבְקַע בּוֹ בֶּקַע!

אוֹי, הוּא שׁוּב סוֹחֵב דְּלָיַיִם!

אִם עוֹד פַּעַם תַּעֲשֶׂה כָּךְ,

אֲשַׁבֵּר אוֹתְךָ לִשְׁנַיִם –

וְתִלְמַד מִמֶּנִּי לֶקַח!

הַךְ! יָפֶה הָלַמְתִּי!

הוּא כָּעֵת חָצוּי!

לִרְוָחָה נָשַׁמְתִּי:

בָּא פִּתְרוֹן רָצוּי.

אוֹי לִי, מַה-זֹּאת?

קַטַסְטְרוֹפָה!

כְּבָר הַחוֹפָה

רָצוּ שְׁנַיִם!

וְכָל פֶּלֶג יוֹתֵר נֶחְפָּז עוֹד…

הוֹי, עִזְרוּ, כֹּחוֹת-שָׁמַיִם!

הֵם רָצִים – וְזֶרֶם-מַיִם

בָּאוּלָם וּבַפְּרוֹזְדוֹר נָע…

כְּבָר הִגִּיעַ עַד מָתְנַיִם!

אֲדוֹנִי הַמָּג, חֲזוֹר נָא!

הוֹי, הוּא שָׁב. הַצִּילָה!

לְשׁוֹנִי שָׁגְתָה:

כֹּחַ שֶׁהִפְעִילָה –

אֵין לָהּ בוֹ שְׁלִיטָה.

"שוּב, הַכֶּלִי,

הַזָּוִיתָה –

בָּהּ הָיִיתָ!

הֵרָגֵעַ!

לְעוֹרֵר רוּחוֹת לְפֶלֶא

רַק הַמָּג הַסָּב יוֹדֵעַ".