הֵי, קָדִימָה, חַבְרַֽיָּא, קָדִימָה,
כָּל חַיָּל וְרוֹבוֹ הַטָּעוּן!
וְאֶל פִּי – הַמִּקְטֶרֶת אָשִׂימָה:
לִי כְּבָר חֹפֶש־לָנֶצַח נָתוּן.
גִּל־הַזֹּקֶן עָלַי בַּצָּבָֽא בָּא.
אַךְ אֶתְכֶם, טִירוֹנֵי־קְסַרְקְטִין,
פֹּה “שִׁפְשַׁפְתִּי” בְּחֶסֶד כְּאַבָּא…
בַּחוּרִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
קְצִינוֹן עוּל־יָמִים עֲלָבַנִי.
לֹא שָׁתַקְתִּי – הִרְבַּצְתִּי בּוֹ, כֵּן…
כְּמוּבָן, בֵּית־הַדִּין הִרְשִׁיעַנִי:
מוֹת יוּמַת הַסַּמָּל הַזָּקֵן!
קְצָת לָגַמְתִּי… שֵׁכָר – בְּעוֹכְרֵינוּ…
הִסְעִירַנִי עֶלְבּוֹן הַקָּצִין:
הֵן שֵׁרַתִּי בִּצְבָא קֵיסָרֵנוּ!
טִירוֹנִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
אוֹת־כָּבוֹד בִּמְחִיר רֶגֶל אוֹ זְרוֹעַ
לֹא יֻתֵּן עוֹד לָכֶם, צְעִירִים!
לִי נָתְנוּ אֶת הָאוֹת הַגָּבוֹהַּ
בַּקְּרָבוֹת, בָּם נִפַּצְנוּ כְּתָרִים!
לֹא אַחַת דּוֹבַבְתֶּם בְּכוֹס־יַיִן
אֶת שְׂפָתַי – וְכָל אִישׁ הֶאֱזִין…
כֵּן, חַיָּה תְּהִלָּתֵנוּ עֲדַיִן!
טִירוֹנִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
הוֹ, רוֹבֶּֽר, בֶּן כְּפָרִי הַפּוֹרֵחַ,
אֶל כְּבָשֶׂיךָ מַהֵר־נָא לָשׁוּב!
בָּאָבִיב כֹּה יָרֹק וְשָׂמֵחַ
נוֹף כְּפָרֵנוּ עֲטוּר־הַלִּבְלוּב!
שָׁם יֶשְׁנָהּ עוֹד בִּקְתָּה לְיַד יַעַר –
בָּהּ הִפְלִיגָה אִמִּי לְהַזְקִין.
אִם יֻגַּד לָהּ – תָּמוּת מֵרֹב צַעַר…
טִירוֹנִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
מִי בּוֹכֶה, מְיַבֵּב שָׁם בָּעֹרֶף?
אַ, זֹאת הִיא, אַלְמָנַת הַמְתוֹפֵף!
כֵּן, בְּרוּסְיָה נָשָׂאתִי בַּחֹרֶף
יוֹם וָלַיְלָה אֶת בְּנָהּ עַל כָּתֵף.
בִּלְעָדַי, סוֹף הָאֵם וְהַיֶּלֶד
הָיָה מַר – כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין!
עַל נַפְשִׁי הִיא כָּעֵת מִתְפַּלֶּלֶת…
טִירוֹנִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
שֹׁד וָשֶׁבֶר! כָּבְתָה הַמִּקְטֶרֶת!
עוֹד דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לְפָנַי!
כְּבָר נִרְאֵית הַכִּכָּר הַמְגֻדֶּרֶת…
אָנָּא, אַל תִּקְשְׁרוּ אֶת עֵינַי!
יְדִידַי, הִשְׁתַּדְּלוּ־נָא לִקְלוֹעַ,
בְּהַשְׁמִיעַ צַוּוֹ הַקָּצִין!
יַחְזִירְכֶם־נָא הַבַּיְתָה אֱלוֹהַּ!
בַּחוּרִים, צַעֲדוּ־נָא כַּדִּין!
אַל דֶּמַע, אַל עֶצֶב!
בְּקֶצֶב, בְּקֶצֶב!
שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין, שְׂמֹאל־יָמִין!
הוֹ, כַּלְבִּי, מַה גָּדוֹל הוּא פִּגְעֵנוּ!
אַךְ אֱכוֹל נָא, מִסְכֵּן, אֵין דָּבָר!
לִי נוֹתְרָה עוֹד עוּגָה מֵחַגֵּנוּ;
וּמָחָר כְּבָר נִנְגּוֹס פַּת־קֵיבָר.
צַר נִצְּחָנוּ בְּנֵכֶל וָעֹקֶף.
וְאָמַר לִי קְצִין גַּיִס נָכְרִי:
“הַרְקִידֵנוּ!” – סֵרַבְתִּי בְּתֹקֶף.
אָז שָׁבְרוּ הַפְּרָאִים כִּנּוֹרִי.
לִכְפָרֵנוּ שִׁמֵּשׁ הוּא תִּזְמֹרֶת –
וְקִצּוֹ הוּא גַם קֵץ חֲגִיגוֹת!
אַלְלַי! אִם בַּכְּפָר אֵין כִּנּוֹֽר עוֹד,
מִי יַרְקִיד אֶת רַגְלֵי הַזּוּגוֹת?
בַּשְׁמָחוֹת הַכִּנּוֹר וְהַקֶּשֶׁת
נִתְכַּבְּדוּ בְּתַפְקִיד לֹא־קָטָן;
הֵם בִּשְׂרוּ לַכַּלָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת
אֶת מַסַּע פָּמַלְיַת־הֶחָתָן.
נִגּוּנָיו הֶעֱלִיזוּ כָּל הֵלֶךְ;
אַף הַכֹּמֶר חִיֵּךְ עַל כָּרְחוֹ.
לוּ הִקְשִׁיב לַכִּנּוֹר הַזֶּה מֶלֶךְ –
נִתְיַשְּׁרוּ הַקְּמָטִים עַל מִצְחוֹ.
הוּא נִגֵּן בִּימֵי חַג וַעֲצֶרֶת
הִמְנוֹנֵי נִצָּחוֹן וּתְהִלָּה.
הֲפִלֵּל כִּי יַד־זָר מִתְאַכְזֶרֶת
בּוֹ תִּקֹּם נִקְמָתָהּ הַשְּׁפָלָה?
הוֹ, כַּלְבִּי, מַה גָּדוֹל הוּא פִּגְעֵנוּ!
אַךְ אֱכוֹל נָא, מִסְכֵּן, אֵין דָּבָר!
לִי נוֹתְרָה עוֹד עוּגָה מֵחַגֵּנוּ;
וּמָחָר כְּבָר נִנְגּוֹס פַּת־קֵיבָר.
עֵת נִדְמֵית אֲרֻכָּה אֵין־כָּמוֹהָ
בְּיוֹם־חַג בְּלִי נִגּוּן וּמִזְמוֹר.
הֲתָבוֹא בִּרְכָתוֹ שֶׁל אֱלוֹהַּ
עַל בָּצִיר שֶׁיַּתְחִיל בְּלִי כִּנּוֹר?
הוּא עוֹדֵד עֲמֵלִים עוֹבְדֵי־פֶּרֶךְ,
הוּא חִזֵּק לֵב אֶבְיוֹן מְדֻכָּא;
הוּא נִחֵם כָּל קְשֵׁה־יוֹם וּקְשֵׁה־דֶּרֶךְ
עַל צָרוֹת, עֹל־מִסִּים וּמְצוּקָה.
הוּא הִשְׁתִּיק כָּל שִׂנְאָה מִתְנַכֶּלֶת,
הוּא מָחָה כָּל דִּמְעָה כְּאוּבָה.
שׁוּם שַׁרְבִיט לֹא הִרְבָּה עוֹד בַּחֶלֶד
חֲסָדִים כְּקַשְׁתִּי הַטּוֹבָה.
אַךְ הֵפִיחָה בִּי אֹמֶץ וָכֹחַ
נְגִישַׂת הַצּוֹרֵר הָאָרוּר:
יְמַלֵּא נָא רוֹבֶה אוֹ אֶקְדּוֹחַ
אֶת מְקוֹם הַכִּנּוֹר הַשָּׁבוּר!
אֶלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ עַד־גֶּמֶר.
אִם אֶפּוֹל, אָז יַגִּיד הַמַּסְפִּיד:
"לֹא חִלֵּל הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל כְּלִי־זֶמֶר –
וְהוֹרְסֵי־מוֹלַדְתּוֹ לֹא הִרְקִיד!"
הוֹ, כַּלְבִּי, מַה גָּדוֹל הוּא פִּגְעֵנוּ!
אַךְ אֱכוֹל נָא, מִסְכֵּן, אֵין דָּבָר!
עוֹד נוֹתְרָה לִי עוּגָה מֵחַגֵּנוּ;
וּמָחָר כְּבָר נִנְגּוֹס פַּת־קֵיבָר.
אוֹ בִּקּוּר אֵצֶל הוֹד מַעֲלָתוֹ
אַל תִּבְטְחוּ עוֹד בַּ“בּוֹהֶמָה”.
חֶפְצִי לִהְיוֹת “חַצְרָן”־חַנְפָן.
הֵי, סְמַרְטוּטָר, חַפֶּשׁ־נָא, שֶׁמָּא
תִּמְצָא לְבוּשׁ־פְּאֵר יָשָׁן.
נָסִיךְ גָּדוֹל נוֹטֶה לִי חֶסֶד;
אֶצְלוֹ הֻזְמַנְתִּי לְבַקֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אַךְ שׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ נִכְנֶסֶת
לְאַרְמוֹנוֹת בְּלִי לְבוּשׁ־פְּאֵר.
עִם קְנִיָּתוֹ שָׁכַחְתִּי בּשֶׁת,
נִלְהָב לְבֶצַע וְכָבוֹד:
מִיָּד לִמְּדַתְנִי הַתִּלְבֹּשֶת,
אֵיךְ הַבְּרִיּוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת
סוֹדִי נוֹדַע לְכַת בְּנֵי־פַּחַז;
כְּבָר כָּל מַכָּר עָלַי חוֹזֵר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִישׁ רָם־יַחַס,
וְעַל גּוּפִי – לְבוּשׁ־פְּאֵר.
עֲדַיִן אֵין אֶצְלִי מֶרְכֶּבֶת;
עַל שְׁתֵּי רַגְלַי אֲנִי צוֹעֵד.
אַךְ בְּדַרְכִּי חֶבְרָה שׁוֹבֶבֶת
אוֹתִי עוֹצֶרֶת: “הִתְכַּבֵּד!”
כֻּלָּם קוֹרְאִים בְּלִי־הֶרֶף: “בּוֹא־נָא!”
– טוֹב! אַךְ הַשְׁקוּנִי חִישׁ־מַהֵר!
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אֲנִי הוֹלֵךְ, רֵעַי, אַרְמוֹנָה –
וּתְנוּ כָּבוֹד לִלְבוּשׁ־הַפְּאֵר!
סוֹף־סוֹף מִשָּׁם אֲנִי בּוֹרֵחַ –
אַךְ שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְעַכֵּב:
יְדִיד מוֹשְׁכֵנִי כְּאוֹרֵחַ
לַחֲתֻנָּה. הַאֲסָרֵב?
שׁוּב גַּרְגַּרְתִּי לִשְׁתִי נָדוֹנָה;
שָׁרִים כָּל רֶגַע שִׁיר אַחֵר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
אוּלָם צָרִיךְ לָרוּץ אַרְמוֹנָה –
הֲרֵי עָלַי לְבוּשׁ־פְּאֵר!
אֲנִי נֶחְלָץ בְּרֹב יָגִיעַ –
וְאֶת דַּרְכִּי מִיָּד מַמְשִׁיךְ;
קְצָת מִתְנַדְנֵד, אֲנִי מַגִּיעַ
אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ.
אוּלָם בַּדְּחָק לְיַד הַדֶּלֶת
רָאִיתִי רוֹז יְפַת־קְלַסְתֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
שׁוֹוָה הִיא כָּל נָסִיךְ בַּחֶלֶד –
אַךְ לֹא תִּדְרוֹש לְבוּשׁ־פְּאֵר.
שָׁם הִיא סָקְרָה, יְצוּר קוֹקֶטִי,
בְּרַק אֲצֻלָּה וַהֲדָרָהּ.
חִישׁ אָחֲזָה בִּי – וְהוּבֵאתִי
יָשָׁר לְתוֹךְ חֲדַרְדָּרָהּ.
אֲנִי מוֹדֶה: לְיַד רוֹזֶטָה,
בִּגְדִּי הֵעִיק לִי בְּיוֹתֵר.
אֶת הָאַרְמוֹן שָׁכַחְתִּי פֶּתַע –
וַהֲסִירוֹתִי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.
חָלְפָה אַמְבִּיצְיָה מְטֻפֶּשֶׁת,
נָמוֹג־נָגוֹז חֲלוֹם־הַסְּרָק.
עַלִּיז, בְּרוּחַ מְאֻשֶּׁשֶת,
אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַפֻּנְדָּק.
שְׁתִיָּה כַּדָּת לִי שָׁם נָכוֹנָה –
וְעַל חֶלְקִי לֹא אֲוַתֵּר.
(זֶה יוֹם נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר!)
וְלַנּוֹשֵׂא עֵינָיו אַרְמוֹנָה –
אֶתֵּן לְשַׁי לְבוּשׁ־הַפְּאֵר.
בֵּין שְׁתֵּי עוֹנוֹת חִלֵּק דִּין־קֶבַע
תַּעֲנוּגוֹת חַיֵּי־אֱנוֹשׁ:
אָבִיב הוּא חַג פְּרָחִים בַּטֶּבַע,
וּסְתָו – עֵת יַיִן וְתִירוֹשׁ.
בְּלִי אַהֲבָה – אָבִיב כְּאַיִן;
אוּלָם בִּסְתָו – הַשְּׁתִי מִצְוָה.
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן!
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
אָמְנָם, יָפֶה צֵרוּף וָמֶזֶג
לְאֵלֶּה שְׁנֵי הַתַּחְבִּיבִים;
אַךְ לַבְּרִיאוּת יִרְבֶּה הַנֶּזֶק
מֵרֹב שְׁתִיָּה וַאֲהָבִים.
אִם־כֵּן, עֵצָה אַחֶרֶת אַיִן;
יֵשׁ לְחַלֵּק יְמֵי־חֶדְוָה:
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן!
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
בְּחֹדֶשׁ מַאי פָּגַשְׁתִּי לִיזָה.
לִבִּי נִכְנַע לְשִׁלְטוֹנָהּ.
הָיְתָה לְחֹק לִי כָּל קַפְּרִיזָה
שֶׁל מַלְכָּתִי – חֲצִי־שָׁנָה!
אוּלָם הַזְּמַן – מֵיטַב כְּלֵי־זַיִן;
הוּא הִתְנַקֵּם בַּשּׁוֹבָבָה.
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן,
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
כָּזֶה הָיָה גַּם דִּין זַ’נֶטָה,
אֲשֶׁר הִנְעִימָה לִי יָמַי.
הִיא נֶעֶלְמָה בִּסְתָו לְפֶתַע –
אוּלָם חָזְרָה בְּחֹדֶשׁ מַאי.
הֶחְזַקְתִּי כּוֹס; כְּהֶרֶף־עַיִן
מִצְוַת־הַחֹרֶף נֶעֶזְבָה:
עִם בּוֹא אָבִיב – שָׁלוֹם לַיַּיִן,
עִם סְתָו – שָׁלוֹם לָאַהֲבָה!
אַךְ יֵשׁ קוֹסֶמֶת, הַחוֹרֶגֶת
מִדִּין מֻקְּדָם וּמְאֻחָר.
שִׁכְרוֹן שֵׁכָר הִיא מְפוֹגֶגֶת,
אַךְ מְשַׁכֶּרֶת בְּלִי שֵׁכָר.
הִיא, כְּמוּבָן, תּוּכַל עֲדַיִן
לְבַלְבְּלֵנִי בִּמְשׁוּבָה:
אָז בְּאָבִיב אֶשְׁכַּר מִיַּיִן,
בִּסְתָו – אֶשְׁכַּר מֵאַהֲבָה!
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.