אַל תִּתֵּן יַיִן וְשֵׁכָר

לָאִכָּר מִבְּנֵי הַנֵּכָר,

הֵן הוּא אַדְמָתוֹ עֹבֵד –

יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח חֲרִישׁוֹ.

תְּנָה שֵׁכָר לְאָחִיךָ הָאֹבֵד –

יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה

(סִפֵּר לִי הַיּוֹם שְׁכֵנִי רַ' אֶלְקָנָה)

רָאִיתִי תְּמוּנָה זָרָה וָאֶבָּהֵל,

וָאָרִים קוֹלִי לִקְרוֹא: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

כִּי אָמַרְתִּי שֵׁד הוּא אוֹ אַחַת הָרוּחוֹת

אַךְ בִּרְאוֹתִי אֶת אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכוֹת

הֲבִינוֹתִי – כִּי חֲמוֹר הִנֵּהוּ.

הוֹי רַךְ הַלֵּבָב, בִּלְבָבִי דִּמִּיתִי,

מִיָּמַי אָדָם כָּמֹהוּ לֹא רָאִיתִי

הַמְּפַחֵד – מִצֶּלֶם פָּנֵיהוּ.

הוא: הִנְּךָ עֹלֶה עִם אִשְׁתְּךָ גִּלְעָדָה

לָקַחַת צֳרִי כִּי לֹא יָלָדָה.

שְׁמָעֵנִי, שַׁלְחֶנָּה לְבַדָּהּ, בִּלְעָדֶיךָ,

אָז תַּעַל אֲרֻכָה לְמַחֲלַת אִשְׁתֶּךָ.

אני: לֹא טוֹבָה עֲצָתְךָ, אָחִי, הַפָּעַם

אַף כִּי חָכָם אַתָּה מִמְּשִׁיבֵי טָעַם,

הֵן לֹא אֶל הַצַּדִּיק אֲנַחְנוּ עֹלִים

כִּי אִם אֶל הַדָּקְטָר הָרוֹפֵא חוֹלִים.