פְּתִיחָה

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי, כִּי נָפַלְתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹבֵשׁ,

בְּלִי שֶׁתִּבְכֶּה טֶלֶגְרַמָּה, וּבְלִי

אֵדַע אִם דָּנוּךְ בִּפְצָצוֹת אוֹ בְּאֵשׁ.

אֶת קוֹסוּב וְקוּטִיב הִזְכִּירוּ לָרֹב,

וּסְנְיַאטִין־זַלּוּטְשֶׁה כִּכְרַךְ בֵּין כְּרַכִּים;

וְאַף זַלֶּשְׁטְשִׁיקִי – כַּמָּה זֶה קָרוֹב! –

וְאַתְּ רַק, וְאַתְּ רַק הוּשַׁבְתְּ מַחְשַׁכִּים.

וְגַם בַּמַּפָּה הַגְּדוֹלָה הַמַּדְפִּיס

שָׁכַח, לְהַכְעִיס, בִּנְקֻדָּה לְצַיְּנֵךְ;

כְּאִלּוּ הָיִית מִין עֲיֶרֶת־שֶׁל־כִּיס,

כְּאִלּוּ בִּכְלָל בָּעוֹלָם אַתְּ אֵינֵךְ!

וְאַתְּ הֵן יֶשְׁנֵךְ וְחַיָּה בִּלְבָבִי,

וְאִם לִפְרָקִים אֶת לִבִּי בָּךְ אָגִיס;

וּבָךְ מְצַפִּים לְאִגֶּרֶת אָבִי,

הָאָח, הַגִּיסָה, הָאָחוֹת וְהַגִּיס.

וּבָךְ בֵּית אָבִי הָרָעוּעַ עוֹמֵד

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה שָׁם מוֹרִיק;

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְהַדְּלִי בָּהּ יוֹרֵד,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְשׁוֹרֵק בַּחֲרִיק…

וְזֶה הַחֲרִיק הָעוֹלֶה מִן הַבְּאֵר

זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עֲדֵי יוֹם מוֹתִי!

וְאִם כִּי, נִתְּנָה הָאֱמֶת לֵאָמֵר,

הָיָה מְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד (אוֹתִי).

נֵעוֹר, הוּא רוֹאֶה אֶת יְרַק הַשִּׁטָּה

מִבַּעַד חַלּוֹן הַמִּזְרָח הָרָחָב,

וְשֶׁמֶשׁ רַכָּה שֶׁל שַׁחֲרִית מַבִּיטָה

בִּצְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק בֵּין עָנָף לְעָנָף…

יַלְדוּת הִיא מוֹלֶדֶת! וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל

הֵיכָן רְאִינוּהָ, אִם כָּאן וְאִם שָׁם;

וְהִיא הַגַּרְעִין לַמֶּרְחָב הַגָּדֵל

וְהִיא נְקֻדַּת טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לָכֵן גַּם אֵין פֶּלֶא, נֹאמַר בְּגָלוּי,

שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ – כִּי לָמָּה נַכְחִיד? –

נוֹשְׂאִים בְּלִבֵּנוּ בְּחֶדֶר חָבוּי

אֶת עִיר יַלְדוּתֵנוּ תָּמִיד וְתָמִיד!

תָּמִיד וְתָמִיד. כִּי הִיא הַתַּחְנָה

מִמֶּנָּה יָצָא מַסָּעֵנוּ רִאשׁוֹן,

וּשְׁמָהּ יִתְנוֹסֵס בְּתַחְנָה אַחְרוֹנָה,

בְּיוֹם נְסַיֵּם הַמַּסָּע הָאַחְרוֹן…

אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ – וַאֲנִי לְעִירִי!

וְאִם גַּם אֵינֶנָּה לֹא וִילְנָא, לֹא בְּרוֹד,

יִחַדְתִּי מָקוֹם לָהּ בְּרֹאשׁ זֶה שִׁירִי

וְגַם בְּסוֹפוֹ בְּזִכְרָהּ לֹא אֶבְגֹּד.

כִּי מָה אֶתְכַּחֵשׁ לָךְ וּמָה אֶתְבַּיֵּשׁ

בָּךְ, טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי,

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה בָּךְ רוֹעֵשׁ,

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְיוֹרֵד בָּהּ הַדְּלִי…

א

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים:

מֵאִיר, אַבְרָהָם וְשִׂמְחָה וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר (הַגִּבּוֹר, אַחַר־כָּךְ קוֹמִיסָר,

יְהִי זֶה הַשֵּׁם מֵעַכְשָׁו לָךְ זָכוּר) –

הוּא הוּא הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה עִם הַגּוֹי:

כִּנּוֹר, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וּבַטְנוּן וְחָלִיל,

בְּכָל חֲתֻנּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעִיר

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה רַק בִּלְבָד:

הַכַּנָּר, הַמְחַלֵּל וּמִשְׁנֵה־הַכַּנָּר,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בִּסְעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים

אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר.

הָיוּ מְנַגְּנִים רַק הַשְּׁנַיִם בִּלְבָד:

הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וְעִמּוֹ הֶחָלִיל,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה,

שִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה בְּחֶדְוָה וּבְגִיל.

הָיָה מְנַגֵּן הָאֶחָד רַק בִּלְבָד:

מֵאִיר מַרְגָּלִית (זֶה כִּנּוּי הַגִּבּוֹר),

בִּזְמַן שֶׁהָיָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

מְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי עַל הַ־G בַּכִּנּוֹר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְקוֹל הַקָּהָל הָעוֹנֶה לוֹ בַּחְשַׁאי.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מַמָּשׁ וּבְחוּשׁ –

תִּינוֹק שֶׁסָּרַח מְמָרֵק חֲטָאָיו,

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים:

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן!” הוּא מַבְטִיחַ לָאָב.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי,

מֵאִיר וְשָׂמֵחַ כִּבְיוֹם נְתִינָה…

הָיָה מִן הַכְּאֵב וְהַבְּכִי וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתָהּ נְגִינָה.

ב

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לֹא נִגְּנוּ בָּעֲיָרָה

וְגַם לֹא הָיוּ חֲתֻנּוֹת בַּכְּפָרִים.

רָעָב. מִלְחָמָה. הָעֵת עֵת צָרָה –

לְמִי, רַבּוֹתַי, דְּרוּשִׁים כְּלֵיזְמָרִים?

שִׂמְחָה – הוּא חַיָּט, אַבְרָהָם – הוּא גַלָּב,

הַגּוֹי גָּר בַּכְּפָר וּפָרָה לוֹ וָנִיר

וְגוֹי לְעוֹלָם לֹא יִגְוַע בְּרָעָב…

רָעֵב וְנָמֵק הָאֶחָד רַק – מֵאִיר!

מֵאִיר מַרְגָּלִית, הַזָּעִיר מִתָּמִיד,

עַכְשָׁו נִצְטַמֵּק כְּיָתֵד שֶׁל מֵיתָר;

אִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה – הִיא דָמְתָה לְקַשְׁתִּית,

גּוּפָהּ – הַשַּׁרְבִיט, צַמָּתָהּ – הַשֵּׂעָר.

כַּרְסֵי תְאוֹמָיו הָרְעֵבִים הִתְנַפְּחוּ

כִּכְרֵסוֹ שֶׁל כִּנּוֹר הָרֵיקָה וּנְפוּחָה,

וּשְׁנֵי הַפִּיּוֹת זֶה מוּל זֶה הִתְיַפְּחוּ

כָּ־f הַיְשָׁרָה וְהָ־f הַהֲפוּכָה.

וּמִי זֶה יִזְכֹּר אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר

וְאִשְׁתּוֹ הָרָזָה וְאֶת שְׁנֵי תְאוֹמָיו,

עֵת גַּם לַגְּבִירִים פַּת הַלֶּחֶם תֶּחְסָר

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב?

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי הַנָּעִים,

שֶׁמֵּאִיר מַרְגָּלִית הַזָּעֵף וְרָעֵב

הִתְחִיל מִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע דִּבּוּרִים

עַל צָבָא הָאָדֹם הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב?

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי יַקִּירִי,

כִּי יוֹתֵר שֶׁנִּשְׁמַע מִקָּרוֹב קוֹל תּוֹתָח,

מֵאִיר מַרְגָּלִית, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי,

יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְלַהֵב וְרָתַח:

"אָמְנָם מִלְחָמָה וּמַחְסוֹר וּכְדוֹמֶה,

אוּלָם אֵין שִׁוְיוֹן, אֵין שִׁוְיוֹן כָּל עִקָּר;

אֶצְלִי בְּבִטְנִי – כַּבַּטְנוּן הַהוֹמֶה,

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר מַצְפִּין הַכִּכָּר…

אֲנִי נְעָלַי קְרוּעוֹת וּבְלוּיוֹת,

מֵצִיץ הַמַּרְפֵּק מִתּוֹךְ חוֹר הַשַּׁרְווּל –

וְהֵן נְעָלִים עוֹד יֶשְׁנָן בַּחֲנֻיּוֹת

וּבַד וְאָרִיג חֲדָשִׁים מִן הַנּוּל…"

"לָכֵן – הִתְלוֹצֵץ בּוֹ אַחַד הַלֵּצִים –

בְּבוֹא הַצָּבָא הָאָדֹם לְמָחָר,

תִּהְיֶה לְךָ שִׂמְלָה וְתִהְיֶה לְקָצִין,

לֵאמוֹר, עוֹד תִּזְכֶּה וְתִהְיֶה קוֹמִיסָר!"

וּפֶלֶא עַל פֶּלֶא וּלְמַעְלָה מִזֶּה,

וְכִמְעַט לֹא תַאֲמִין לִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

אַךְ זוֹהִי עֻבְדָּה, לֹא דִמְיוֹן שֶׁל הוֹזֶה:

מֵאִיר מַרְגָּלִית נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר!

עָבְרוּ רַק יָמִים מֻעָטִים מִן הַיּוֹם

שֶׁבּוֹ הִתְלוֹצֵץ הַלֵּיצָן בְּמֵאִיר,

וּבֹקֶר אֶחָד הַצָּבָא הָאָדֹם

נִכְנַס וְשָׁפַךְ שִׁלְטוֹנוֹ עַל הָעִיר.

נִכְנַס – וּמִיָּד נִתְכַּנֵּס הָרֶבְקוֹם

וְאֻרְגַּן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים (וְרֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם);

וְרֹאשׁ עַל כֻּלָּמוֹ מֵאִיר מַרְגָּלִית,

נוֹשֵׂא הַמִּשְׂרָה וְנוֹשֵׂא הַחוֹתָם!

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

חָגוּר הָאֶקְדָּח לְצִדּוֹ הַיְמָנִי,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ כְּאוֹת תְּקוּמָה,

מֵאִיר מַרְגָּלִית – קוֹמִיסָר עִירוֹנִי!

וְכָאן, בִּתְחִלַּת הַמִּפְנֶה הֶחָדָשׁ,

אֶרְאֶה כְּחוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיד:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הִתְנַהֵג כְּבַר־נַשׁ,

אִם־כִּי נַעֲשָׂה “קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית”.

לֹא עָט לַשָּׁלָל, לֹא הֵצִיק לְאֶחָיו,

לֹא נָקַם אֶת נִקְמַת רְעָבוֹ בְּאָדָם;

שָׁמַר עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיץ חֲבֵרָיו,

לֹא אֶחָד גַּם הִצִּיל וְשִׁחְרֵר מִיָּדָם.

מִלְּבַד הַפַּרְוָה וּפַרְוָה לְאִשְׁתּוֹ

לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה יְתֵרָה;

לֹא הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל אָדָם בְּגִשְׁתּוֹ,

לֹא פִּשְׁפֵּשׁ, לֹא דִקְדֵּק דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרָה.

הֵבִיא רַק הַבַּיְתָה כָּל טוּב לִילָדָיו,

הֶאֱכִיל וְהִלְבִּישׁ – וּבְעַיִן יָפָה.

רַק פַּעַם, רַק פַּעַם חָטָא לֵאלֹהָיו –

חָטָא בִּדְבָרִים שֶׁהִפְטִיר בְּשָׂפָה.

ג

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה,

בִּזְמַן הַהֶפְסֵק בֵּין שַׁחֲרִית וּמוּסָף,

נִכְנַס אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה וְלַקְּלוֹז

מִשְׁמַר הַמִּילִיץ וְהֵבִיא עִמּוֹ צָו:

שֶׁכָּל הַגְּבָרִים יִתְכַּנְּסוּ בַּכִּכָּר

לִשְׁמוֹעַ נְאוּם הֶחָבֵר־הַמַּטִּיף

(אָדָם – לֶהָבָה, מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא,

מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת מְאִירוֹת מִתּוֹךְ פִּיו).

יָצְאוּ לַכִּכָּר אֶל הַוִּיטְשׁ מִן הַקְּלוֹז

וּמִשְּׁאָר כָּל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁבָּעִיר;

עָלָה הַמַּטִּיף עַל בָּמָה וּפָתַח:

"יָפֶה שֶׁבָּאתֶם, גַּם זָקֵן גַּם צָעִיר!

הַאֲזִינוּ אֵלַי, חֲבֵרִים יְקָרִים!

הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה, הָעָם הָעוֹבֵד!

הֵן אָנוּ לֹא בָּאנוּ בָּכֶם הִלָּחֵם –

הָלַכְנוּ לָכֶם אֶת הַחֹפֶשׁ לָתֵת!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְחַיִּים לְעוֹרֵר!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְעוֹלָם לְשַׁחְרֵר

מִן הַבֻּרְגָּנִים וּמִן הַמּוֹנַרְכִיסְטִים,

וּמִסַּפְסָרִים וּמִקַּפִּיטַלִיסְטִים!"

הִטִּיף הַמַּטִּיף, הַמֵּלִיץ הַמְפֹאָר,

הִרְשִׁיף נִיצוֹצוֹת וְחָצַב לֶהָבוֹת;

שָׁמְעוּ זְקֵנִים וְהֵנִיעוּ רֹאשָׁם,

שָׁמְעוּ צְעִירִים – חֻמְּמוּ הַלְּבָבוֹת.

הִקְשִׁיבוּ הִקְשִׁיבוּ שָׁעָה וְיוֹתֵר,

הִגִּיעַ זְמַן תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר;

הִשְׁקִיפוּ נָשִׁים מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים:

בְּנִי כְּבָר חָזַר? בַּעֲלִי כְּבָר חָזַר?

רָאוּ הַנָּשִׁים: הַגְּבָרִים לֹא חָזְרוּ,

לֹא בַּעַל, לֹא בֵּן, לֹא זָקֵן, לֹא צָעִיר.

אֲהוֹי וַאֲהָהּ! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם שָׁם יַחְדָּו אֶל הַקִּיר!

אָמְרָה הָאַחַת: מִי יוֹדֵעַ? אֲבוֹי!

אָמְרָה חֲבֶרְתָּהּ: הוֹי לֹא טוֹב, הוֹי לֹא טוֹב!

פָּתְחוּ בִּתְחִנָּה וּבִבְכִי וּבְקִינָה,

בָּכוּ בְּנִגּוּן וּבְדֶמַע לָרֹב.

עָבַר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מַרְגָּלִית

מְהֻדָּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

שָׁמַע אֶת הַבְּכִי וְנִגַּשׁ אֶל הַקְּלוֹז

וְקִשְׁקֵשׁ בַּשִּׁמְשָׁה: “הַבְּכִיָּה עַל שׁוּם מָה?”

הִפְנוּ הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן בּוֹכִיּוֹת

וְרָאוּ בַּחַלּוֹן – קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית!

אָמְרוּ: "מִשָּׁמַיִם מוֹשִׁיעַ נִשְׁלַח!

הוּא יֵלֵךְ וְיַצִּיל וִימַלֵּט וְיַפְלִיט!"

יָצְאוּ, סְבָבוּהוּ, בִּקְשׁוּ תַחְנוּנִים:

"קוֹמִיסָר הַיָּקָר! הַצִּילָה, הוֹשַׁע!

עֲשֵׂה לְמַעֲנֵנוּ וּלְמַעַן הַטָּף –

הֲלֹא גַם לְךָ יְלָדִים וְאִשָּׁה!"

אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה

נִתְעוֹרֵר הַכְּלִיזְמָר בְּמֵאִיר קוֹמִיסָר,

חָמַד בְּלִבּוֹ לְשַׁטּוֹת בַּנָּשִׁים

וּפָתַח בְּנִגּוּן שֶׁלָּהֶן וְאָמַר:

"בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

צְעַקְנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא;

בְּכֶינָה, צְעַקְנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אַךְ גַּם הַדְּמָעוֹת לֹא תוֹעַלְנָה!"

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

חַיֶּיךָ, מֵאִיר, יָבוֹא יוֹם וְתוֹקִיר

אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

ד

הַאִם פֹּה הִכְרִיעוּ דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים?

כִּי מַהֵר, הָהּ, מַהֵר וְנִמְהָר בָּא הַיּוֹם!

וְשׁוּב נִשְׁמְעוּ תּוֹתָחִים מַרְעִישִׁים,

וְשָׁב וְנָסוֹג הַצָּבָא הָאָדֹם.

וְהוּא, הַחַיָּל הַמַּטִּיף הַנִּלְהָב,

עוֹד צָעַק בָּרְחוֹב לְתֵבַת טֶלֶפוֹן:

“עִיר טְלוּסְטֶה בּוֹעֶרֶת סָבִיב!” וְהוּא עָף.

זֶה הָיָה הַדִּבּוּר הָאָדֹם הָאַחְרוֹן.

הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד מְאָדָּם, וּבַלֵּיל

הָאֹפֶק סָבִיב הִתְלַהֵט וְיָקַד;

בַּבֹּקֶר נִכְנַס הַצָּבָא הַ“גּוֹאֵל” –

נִכְנַס וְתָפַס וְאָסַר וְשָׁפַט…

הֵיכָן הַשִּׁחְרוּר וְהֵיכָן הָרֶבְקוֹם?

וְהֵיכָן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים (רֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם)?

אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה, מֵאִיר מַרְגָּלִית?

הֲדָמִיתָ לָהֶם וַתִּבְרַח כְּמוֹתָם?

אֶחָד נִתְחַבֵּא בִּמְאוּרַת עֲטַלֵּף,

אַחֵר נִתְכַּנֵּס בְּחוֹרוֹ שֶׁל עַכְבָּר,

וְזֶה בַּעֲלִיָּה וְאַחֵר בְּמַרְתֵּף…

אֶחָד רַק נִשְׁאַר – הוּא מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר!

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

וְאַךְ לֹא חָגוּר לְצִדּוֹ הָאֶקְדָּח,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ, כְּצֵל תְּקוּמָה –

וּמִיָּד בְּאֶסְקוֹרְטָא לְטשׁוֹרְטְקוּב נִשְׁלַח.

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר עָמַד מַרְגָּלִית

וְהִבִּיט מִבֵּינוֹת הַסְּרִיגִים אֶל הַשּׁוּק,

רָאָה בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית

חוֹפְרִים שָׁם בּוֹרוֹת, כִּקְבָרִים בְּדִיּוּק.

רָאָה נוֹעֲצִים שָׁם לְיַד הַבּוֹרוֹת

קוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְתוֹקְעִים בָּן וָוִים,

קוֹשְׁרִים חֲבָלִים וְעוֹשִׂים “עֲנִיבוֹת”

הַדּוֹמוֹת לְמַפְתֵּחַ בְּרֹאשׁ הַתָּוִים.

הִרְגִּישׁ מַרְגָּלִית מִין מַחְנָק בַּצַּוָּאר…

פִּתְאֹם נִתְחַוֵּר לוֹ וְהוּא כְּבָר הֵבִין:

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – גְּמָר,

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – Fine.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא חָשַׁב,

כָּל מַה שֶּׁאֶכְתֹּב אֲנִי רַק מְשַׁעֵר

(אָמְנָם שְׁאִלְתִּיו אַחַר־כָּךְ – אַךְ לַשָּׁוְא,

הָיָה מִתְחַמֵּק, לֹא רָצָה לְסַפֵּר).

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר אָז בִּשְׁנֵי תְאוֹמָיו,

מֵעִיד אֲנִי בּוֹ שֶׁמְּאֹד אֲהֵבָם;

חָשַׁב: הֵם יָשׁוּבוּ לִבְכּוֹת מֵרָעָב,

אַךְ פַּעַם הִצְלַחְתִּי לִשְׁבּוֹר רְעָבָם!

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר בְּאִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה,

אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאָהַב גַּם אוֹתָהּ;

חָשַׁב: מָה אַגִּיד לָהּ מָחָר בְּבוֹאָהּ?

וְאוּלַי לֹא אֶזְכֶּה עוֹד בִּכְלָל לִרְאוֹתָהּ?

אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּכִּנּוֹר,

זֶה הַכְּלִי הַיָּקָר הַבָּהִיר־הַמַּזְהִיר,

שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בִּצְלִילוֹ הַטָּהוֹר,

שֶׁכָּל־כָּךְ שְׁמָרוֹ וְהָיָה בּוֹ זָהִיר.

וְאִלּוּ הָיָה עִמּוֹ כָּאן כִּנּוֹרוֹ –

הָיָה מְנַגֵּן מַשֶּׁהוּ מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם הָרוֹאֶה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן מְזַכֵּךְ, מְטַהֵר אֶת הַלֵּב…

כְּגוֹן הַנִּגּוּן שֶׁל הֶמְיַת תַּמְרוּרִים

בִּזְמַן הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה לַכִּסֵּא…

אוּלָם, הֵן מָחָר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי!

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן, לְנַגֵּן,

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַלֵּב, לְרוֹקֵן, לְרוֹקֵן,

לְנַגֵּן וְלָמוּת בִּנְגִינָה בַּחֲשַׁאי…

ה

עַכְשָׁו, הַקּוֹרֵא, נַעֲזֹב אֶת מֵאִיר

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר חָלוּם בַּהִרְהוּר,

נֵלְכָה וְנָשׁוּבָה עַד טְלוּסְטֶה הָעִיר –

נַגִּיעַ לְשָׁם עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר.

אָמְנָם, מַה חֲבָל וַחֲבָל, הַגִּבּוֹר,

שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתְךָ גַּם אַתָּה בִּקְפִיצָה

יַחְדָּו עִם קוֹרְאִי וְעִמִּי לַעֲבוֹר

בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר מִקִּצָּהּ אֶל קִצָּהּ,

לָסוּר לַבָּתִים, לְבָתֵּי־הַתְּפִלָּה –

הָיִיתָ רוֹאֶה מַחֲזוֹת מְנַחֲמִים:

נָשִׁים מוֹסִיפוֹת לְחַיֶּיךָ פְּתִילָה

בְּנֵר־הַחַיִּים וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים.

הַקְשֵׁב, הֵן אוֹמְרוֹת: "הָאֵל בַּמְּרוֹמִים,

הַצֵּל אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר מִתְּלִיָּה,

וְאַל תַּעֲשֶׂה יְלָדָיו יְתוֹמִים!"

וְהֵן נֶאֱנָחוֹת וְעֵינָן בּוֹכִיָּה…

בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

בַּקֵּשְׁנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא!

בְּכֶינָה, בַּקֵּשְׁנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אוּלַי הַדְּמָעוֹת עוֹד תּוֹעַלְנָה!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

עוֹד יֵשׁ הַצָּלָה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל תְּפִלָּה

וּבִזְכוּת דִּמְעָתָן שֶׁל הַלָּלוּ!

ו

נָשִׁים הֵן נָשִׁים וְכֹחָן בִּתְפִלָּה.

אוּלָם הַגְּבָרִים – הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה:

הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים, מֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה

(אָבִי יַקִּירִי, גַּם אוֹתְךָ בָּם אֶחְזֶה.

אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר

וְאֶת קֶסֶת הַדְּיוֹ וְהָעֵט הַמָּחְלָד

רוֹעֲדִים בְּיָדֶיךָ, אָבִי הַיָּקָר,

וְזֶה הַמַּחְזֶה לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד לָעַד!)

נֶחְפָּז מַהֲלָכָם, מִן הַכֹּמֶר לָרַב,

מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה, מֵחָשׁוּב לְחָשׁוּב,

וְהֵם מַחְתִּימִים בְּחוֹתָם וּבִכְתָב

נֻסַּח בַּקָּשָׁה… וְהָיָה בּוֹ כָּתוּב:

"הֱיוֹת וַאֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

מִכָּל הָעֵדוֹת נְכוֹנִים לְהָעִיד

כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁכֻּלָּנוּ יוֹדְעִים

אֶת מֵאִיר מוּזִיקַנְט הַמְכֻנֶּה מַרְגָּלִית,

שֶׁהוּא אִישׁ יָשָׁר, בַּר מִדּוֹת וּמוּסָר,

אָהוּב לַמָּקוֹם וְחָבִיב לַבְּרִיּוֹת,

וּבְעֵת הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן

נִבְחַר בְּמִקְרֶה קוֹמִיסָר כָּאן לִהְיוֹת.

וְאַף כִּי גַם אָז לֹא עָשַׁק, לֹא חָמַס,

מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ מִתּוֹשָׁב לֹא לָקַח,

וּלְהֶפֶךְ, שָׁמַר, בִּהְיוֹתוֹ קוֹמִיסָר,

מִשְּׁלוֹט בְּעִירֵנוּ צָעִיר וּפִרְחָח.

וְזֹאת לְעֵדוּת, כִּי בְּבוֹא יוֹם הַפְּדוּת

הוּא לֹא הִתְחַמֵּק, לֹא בָּרַח כְּנָבָל,

בָּרְחוֹב הִתְהַלַּךְ, כְּאַחַד הָאֶזְרָח –

וְכָךְ נֶאֱסַר וּלְטשׁוֹרְטְקוּב הוּבַל.

וּבָאנוּ אֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

לִפְנֵי מַעֲלַת הַשִּׁלְטוֹן הַנֶּאְדָּר

לִשְׁטוֹחַ תְּחִנָּה: תִּנָּתֵן חֲנִינָה

לָאָדָם הַנָּקִי מַרְגָּלִית הַכְּלִיזְמָר,

צִדְקוֹ יִגָּלֶה, וְאַל־נָא יִתָּלֶה

עִם כָּל הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה בִּתְלִיָּה –

לְמַעַן הָעִיר וְהַקָּהָל הַמַּעְתִּיר

וּלְמַעַן טַפּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הָעֲנִיָּה".

ז

רְאֵה, הַקּוֹרֵא, הַפָּרָשׁ הַלָּזֶה

הַדּוֹהֵר עַל סוּס כְּנִשָּׂא עַל כָּנָף!

בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב הוּא טָס לְהַצִּיל

לָאִשָּׁה – הַמְפַרְנֵס, לַתְּאוֹמִים אֶת הָאָב.

בַּיָּד הָאַחַת אֶת הָרֶסֶן יַחְזִיק,

בַּיָּד הָאַחֶרֶת אֶת כְּתַב הַבַּקָּשָׁה…

נְחֵה, אֱלֹהִים, הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

תֵּן כֹּחַ לַסּוּס בַּמְּרוּצָה הַקָּשָׁה!

שְׁמֹר הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל,

שֶׁלֹּא יְאַחֵר וְיָבוֹא בַּמּוֹעֵד;

הֱיֵה נָא עִמּוֹ בְּמָסְרוֹ אֶת הַכְּתָב

וְתֵן מֵרַחֲמֶיךָ בְּלֵב הַמְפַקֵּד!

ח

בְּטשׁוֹרְטְקוּב שׁוֹקֵק הֶהָמוֹן שֶׁבַּשּׁוּק.

הִנֵּה הַנְּדוֹנִים – וּבָהֶם מַרְגָּלִית –

אִישׁ אִישׁ וְעֵצוֹ וְאִישׁ אִישׁ וּבוֹרוֹ

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית…

בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב דּוֹהֵר עוֹד הָרָץ,

בּוֹעֵט בְּסוּסוֹ וְהוּא טָס וְהוּא טָס.

אַךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָעִיר וְלַשּׁוּק –

יִשְׁלַט שָׁם הַמָּוֶת וְשֶׁקֶט וָהָס…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי לֹא רָאָה הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא! –

עַל־כֵּן גַּם יִהְיוּ דְּבָרַי מְעַטִּים:

תָּלוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה,

אַךְ קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁרֻבָּם בְּנֵי בְּרִית…

וְהוּא, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי הַלָּזֶה,

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר, קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית?

הֲבָא בִּזְמַנּוֹ הַפָּרָשׁ הַדּוֹהֵר?

הַהֵבִיא בְּעִתּוֹ לַמְפַקֵּד אֶת הַכְּתָב?

אוּלַי בְּדַקָּה רַק אֵחַר הַמּוֹעֵד

וְדַהֲרַת־דַּהֲרַת הָאַבִּיר אַךְ לַשָּׁוְא?

אוּלַי לֹא אֵחַר וּמָסַר, וְאוּלָם

עָשָׂה הַמְפַקֵּד אֶת לִבּוֹ חַלָּמִישׁ?

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

לְבָבְךָ הֶחָרֵד, לְבָבְךָ הָרָגִישׁ!

לָכֵן גַּם יָכֹלְתִּי בָּזֶה לְסַיֵּם

בְּחָרוּז מִלְּעֵילִי, כְּיָאֶה בְּבַלָּדָה:

מֵאִיר קוֹמִיסָר, “עֲנִיבָה” עַל צַוָּאר –

גְּוִיָּתוֹ הַקְּטַנָּה עַל הָעֵץ הִתְנַדְנָדָה.

אַךְ מָה אֲבַלֵּד וַאֲמוֹתֵת בְּשִׁירִי –

לֹא בִּלֵּד, לֹא מוֹתֵת בְּחַסְדּוֹ אֱלֹהִים!

יָפָה הַבַּלָּדָה וְטוֹב הַדִּמְיוֹן –

יָפִים וְטוֹבִים מִשְּׁנֵיהֶם הַחַיִּים!

ט

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים –

מֵאִיר וְשִׂמְחָה, אַבְרָהָם וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר – הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר –

אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת בִּתְלִיָּה עַל הָעֵץ

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר?

וּמִי יְנַגֵּן בְּשִׂמְחוֹת יִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

מַה כֹּחָם שֶׁל בַּטְנוּן, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וְחָלִיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

וְיָדוֹ הַקְּטַנָּה, הַזְּרִיזָה, הַקַּלָּה –

מִנַּיִן מָזוֹן לְפִיּוֹת תְּאוֹמָיו

וּמִנַּיִן מָזוֹן לְאִשְׁתּוֹ הַדַּלָּה?

עַל־כֵּן לֹא הוּמַת וְעַל־כֵּן לֹא נִתְלָה

מֵאִיר גִּבּוֹרֵנוּ בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק;

עַל־כֵּן לֹא נִכְשַׁל הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

לֹא אֵחַר וְהוּא בָּא בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק

בִּזְמַן שֶׁנִּתְלָה הַקּוֹדֵם בַּשּׁוּרָה

וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר…

עַל־כֵּן לֹא הִקְשָׁה הַמְפַקֵּד לְבָבוֹ

וְצִוָּה לְהוֹרִיד “עֲנִיבָה” מִצַּוָּאר…

עַל־כֵּן וְעַל־כֵּן וּוַדַּאי רַק עַל־כֵּן

הוּבָא גִבּוֹרֵנוּ מִטּשׁוֹרְטְקוּב עַל סוּס

יָשָׁר לְבֵיתוֹ, לְאִשְׁתּוֹ, לִתְאוֹמָיו,

לִפְנֵי תְפִלַּת כָּל נִדְרֵי בְּעִיר טְלוּסְט…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה הַמַּחְזֶה הַנִּלְבָּב! –

וְיִהְיוּ גַם בָּזֶה דְּבָרַי מְעַטִּים:

בָּכוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִמָּה:

מִשִּׂמְחָה? מִיָּגוֹן? מִשָּׂשׂוֹן? מִגִּילָה?

בָּכוּ – הַגִּבּוֹר, הָאִשָּׁה, הַתְּאוֹמִים,

וּבְנוֹת־יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה.

בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

הוֹדֶינָה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ;

בְּכֶינָה, הוֹדֶינָה: אָבִינוּ הָאֵל,

אַתָּה הַמַּשְׁפִּיל וּמַגְבִּיהַּ!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! הֲתָשׁוּב וְתַגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

אָחִינוּ מֵאִיר, כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר

דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

י

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת כָּל נִדְרֵי

כָּל פֶּה וְכָל לֵב רִנְּנוּ תְהִלָּה;

אוּלָם הַגִּבּוֹר – הוּא כְּאֶבֶן דָּמַם,

רַק עָמַד וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב לַתְּפִלָּה…

אוֹתוֹ יוֹם כִּפּוּר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם

כָּל עַיִן הָיְתָה בְּמֵאִיר מַרְגָּלִית –

אוּלָם הוּא יָשַׁב בְּפִנָּה כְּנָזוּף,

הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְכָבַשׁ בַּטַּלִּית…

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

כָּל אֹזֶן נָטְתָה לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר:

הוּא קָם וְנֵעוֹר וְנָטַל הַכִּנּוֹר

וְנִגֵּן כָּל נִדְרֵי עֲלֵי G הַמֵּיתָר.

אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שָׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת

הָעוֹלִים בִּבְכִיָּה, בְּהֶמְיָה, בְּרִנָּה;

אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם רָאוּ אֶצְבָּעוֹת

רוֹעֲדוֹת וְרוֹקְדוֹת בְּאוֹתָהּ נְגִינָה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּתִינוֹק הַמְמָרֵק חֲטָאָיו

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן” – הוּא מַבְטִיחַ לָאָב…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי –

הָיָה לְבַסּוֹף גַּם שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי.

שָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁרָאָה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁתָּעָה וְחָטָא –

וְהֵאִיר לוֹ הַחֵטְא וְחָזַר לְאוֹרוֹ…

הָיָה מִן הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הַתּוֹעֶה, הַנָּזוּף,

חָזַר בִּתְשׁוּבָה וּמָצָא לוֹ תִּקּוּן!

חֲתִימָה

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי לְעוֹלָם,

וְכָל בֵּית אָבִי שָׁם נִשְׁאַר, גַּם בְּלִי

אֵדַע אִם חַיִּים וּשְׁלֵמִים הֵם כֻּלָּם.

וּמִי נִתְמַנָּה שָׁם עַכְשָׁו קוֹמִיסָר?

הֲיָצִיק שָׁם הַרְבֵּה אוֹ יָצִיק אַךְ מְעַט?

שָׁמַעְתִּי כִּי זֶה גִבּוֹרִי הַכְּלִיזְמָר

לִמְצוֹא אֶת לַחְמוֹ אַרְגֶּנְטִינָה נָדַד.

וַדַּאי יִתְגַּעְגֵּעַ, אָחִינוּ מֵאִיר,

לָעִיר בָּהּ נִגֵּן אֶת מֵיטַב נִגּוּנָיו…

אוּלַי לוּ נִמְצָא עוֹד בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר

הָיָה מִתְמַנֶּה קוֹמִיסָר גַּם עַכְשָׁו.

וְאוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ – אַךְ לֹא עַל אֶקְדָּח,

וְלֹא עַל שִׁלְטוֹן וּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

רַק כָּךְ, רַק עָלַיִךְ וְכָל אֲשֶׁר בָּךְ,

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה קְטַנָּה, רְחוּמָה!

אוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ כָּמוֹנִי אֲנִי…

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אָבוֹא עוֹד לְשָׁם;

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אֵרֵד בָּאֳנִי

בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב, אֶחֱצֶה אֶת הַיָּם,

אֶסַּע בָּרַכֶּבֶת וּבְסוֹף הַמַּסָּע

אָבוֹא אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: "שָׁלוֹם!

מֵאַנְתָּ לָבוֹא וְלִהְיוֹת לְמַשָּׂא –

וְקַמְתִּי וּבָאתִי אֵלֶיךָ הֲלוֹם.

זְכֹר עֵת נִפְרַדְנוּ בְּסוֹף הַתַּרְצַ"ג,

נִשְׁאַרְתִּי חַיָּב נְשִׁיקָה לָךְ, אָבִי;

פִּתְאֹם הַקַּטָּר אָז בָּאֶמְצַע שָׁרַק…

וּבָאתִי אוֹתָהּ נְשִׁיקָה לְהָבִיא.

מִלְּבַד זֶה הֵבֵאתִי רִבִּית הַשָּׁנִים –

בָּנַי שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים לִי בְּשָׁם;

וְגַם אֶת מַרְיַסְיָה, הִיא אֵם הַבָּנִים,

אוּלָם הִיא מִזְּמַן כְּבָר נִקְרֵאת רַק מִרְיָם".

אוֹמֵר לִי אָבִי: "הֵן רְאוֹת פְּנֵיכֶם

פַּלֵּל לֹא פִּלַּלְתִּי, הוֹי בֶּן־זְקוּנַי.

עַתָּה, כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת כֻּלְּכֶם –

יְהִי מְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל אֲדֹנָי!"

מִיָּד הַבְּשׂוֹרָה שֶׁפָּשְׁטָה מַזְעִיקָה

אַחִים וְגִיסוֹת, אֲחָיוֹת וְגִיסִים;

נְפִילָה עַל צַוָּאר, נְשִׁיקָה, חֲבִיקָה,

אֶגְלֵי הַדִּמְעָה נוֹצְצִים בָּרִיסִים…

מָחָר, עִם צִפְצוּף צִפֳּרִים בַּשִּׁטָּה,

בִּזְרוֹחַ חַמָּה בֵּין עָנָף לְעָנָף,

אָקוּם בַּחֲשַׁאי וְאֶטּשׁ הַמִּטָּה,

אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת בַּשְּׁבִילִים אֶתְגַּנָּב,

אֵלֵךְ בֵּין קְבָרִים שְׁטוּפֵי נְהָרָה,

עַד אָבוֹא אֱלֵי קֶבֶר כָּרוּי בַּמּוֹרָד – –

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעִירָה וִיקָרָה,

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי – וְלָעַד!

תל־אביב, חשון ת"ש

הערות וביאורי המשורר

כָּל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּכְלָלָיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה בִּפְרָטָיו. מֵאִיר מַרְגָּלִית הָיָה מוֹרִי לְכִנּוֹר, וְאַגַּב וּבְעִקָּר לָמַדְתִּי אֶצְלוֹ אֶת תּוֹרַת הַסּוֹצְיַאלִיזְם שֶׁלּוֹ, בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: מִתּוֹךְ קְרִיאָה בְּסִפּוּרֵי י. ל. פֶּרֶץ, שֶׁלֹּא יָרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ, וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בַּדַּלּוּת, שֶׁלֹּא יָצְאָה מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. אִם לֹא נִקְרָא לִפְנֵי בֵּית־דִּין־שֶׁל־מַעְלָה, עֲדַיִן הוּא חַי בְּאַרְגֶּנְטִינָה וְהוּא זָקֵן מֻפְלָג. אֶפְשָׁר סִפְרִי זֶה מַגִּיעַ לְיָדוֹ, וְהוֹאִיל וְלֹא שִׁנִּיתִי שְׁמוֹ (כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ שְׁאָר שֵׁמוֹת) – וַדַּאי הוּא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּבָזֶה שְׁלוּחָה בִּרְכָתִי שָׁלוֹם לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ. מֵאִיר מַרְגָּלִית, עֲדַיִן תּוֹרָתְךָ שְׁמוּרָה בְּלִבִּי וְכִנּוֹרְךָ מְהַמֶּה בְּמֵעָי! הַמַּטִּיף הַמֵּלִיץ – רוּסִי, הָיָה דָר בְּבֵיתֵנוּ, וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא יְהוּדִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא שְׁמָעוֹ אָדָם מְדַבֵּר יִידִישׁ. בִּשְׁעַת הִתְלַהֲבוּת הָיָה מַרְחִיב אֶת בֵּית־הַצַּוָּאר שֶׁבָּרוּבַּשְׁקָה וּמְגַלֶּה שְׁלשָׁה קַלְעֵי כַּדּוּר שֶׁהָיוּ תְּקוּעִים שָׁם. מֵאִיר לְבֵית־קְלֵיינֶר – גְּבִיר הָעִיר וְרֹאשׁ הַקְּהִלָּה, סֵמֶל הָעַשְׁרוּת וְנוֹשֵׂא־הַקִּנְאָה בָּעֲיָרָה. מִילִיץ – מִילִיצְיָה; וִיטְשׁ – מַשָּׂא, נְאוּם; אֶסְקוֹרְטָא – מִשְׁמַר־לְוַאי; fine, – סוֹף, סִימַן הַסִּיּוּם בְּקֶטַע שֶׁל נְגִינָה.

רוֹצָה אַתְּ לָדַעַת, רֵעָה יְקָרָה,

מָה עִנְיַן הַלִּילָךְ

לְאֵלֶּה יְמֵי פֻּרְעָנוּת וְצָרָה –

אֲסַפֵּר בִּשְׁבִילָךְ.

יָדַעַתְּ יָפֶה שֶׁאֵינֶנִּי חוֹקֵר

בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים,

וְגַם לֹא אוּכַל לְצַעֲרִי הִתְפָּאֵר

בִּבְקִיאוּת בִּפְרָחִים.

אָמְנָם אֲהַבְתִּים. בְּפִנַּת יְהוּדָה

הַלֵּוִי–אַלֶּנְבִּי

אֶקְנֵם לְהָבִיא לְרַעְיָה חֲמוּדָה,

לַעֲקֶרֶת לִבִּי.

צְרוֹר צִפָּרְנִים מְרֻבֵּי־גְוָנִים;

מַרְגָּנִית הַגִּנָּה;

אוֹ דַּלְיָה אַחַת רְוַת אַרְגְּוָנִים

וְרֹאשָׁהּ מַרְכִּינָה;

אוֹ צִינִיּוֹת, מַרְאָן כִּשְׁמָשׁוֹת זְעַרְעָרוֹת;

אֲפוּנָה רֵיחָנִית;

גְּלַדְיוֹלָה (אוֹ שְׁתַּיִם, אִם לֹא יְקָרוֹת)

זְקוּפָה, יַחֲסָנִית;

אוֹ אִירִיסִים שְׁנַיִם גֵּאִים, רְצִינִיִּים:

מַאֲפִיל וּסְגַלְגַּל,

וְגַם לִפְעָמִים מִוַּרְדֵי־שׁוֹשַׁנִּים,

מְחִירָם עֵת הוּזַל;

כָּל פֶּרַח בִּזְמַן שֶׁמָּצוּי הוּא לָרֹב

וְנִמְכָּר בַּחֲנוּת,

אוֹ גַּם שֶׁקָּנוּי הוּא בְּקֶרֶן רְחוֹב

וּמִתּוֹךְ רַחְמָנוּת.

וְיֵשׁ גַּם שֶׁבָּא יְדִידִי מִן הַכְּפָר,

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁכָּתַב

וָרִיאַצִּיּוֹת עַל הָאָבִיב שֶׁעָבַר,

וּמַתָּן בְּיָדָיו –

צְרוֹר נַרְקִיסִים בְּלָבְנָם וּזְהָבָם

לְשִׂימָם לְפָנַי,

צָחֹר לִלְבוּשָׁם וְקִנְאָה בִּלְבָבָם:

“קְטַפְתִּים בְּיָדַי”.

מִלְּבַד שֶׁמֵּבִיא לִי אָבִיב בָּאָבִיב

מִפִּרְחֵי הַשָּׂדֶה:

פָּרָג הַלּוֹהֵט; כַּלָּנִית רַבַּת־זִיו

וְלוֹעֵי־הָאַרְיֵה.

רְאִי, שֶׁאֵינָם מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר

הַפְּרָחִים בְּחַיַּי.

הַאִם עַל מִעוּט הַפְּרָחִים אֶצְטַעֵר?

בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי.

אִם כִּי, הֵן אוֹמְרִים: הַנָּשִׁים מְשׁוּלוֹת

לִפְרָחִים רְגִישִׁים;

וּלְהֶפֶךְ, דּוֹמִים הַמְּשָׁלִים לַמְּשׁוּלוֹת,

הַפְּרָחִים לְנָשִׁים.

כָּאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה טוֹבִים בְּמִעוּט

וְרָעִים בְּרִבּוּי:

יָפְיָם בַּמְיֻחָד, בַּיְחִידוּת, בַּיִחוּד,

בַּלִּבּוּב, בַּלִּבּוּי;

בַּצֶבַע שֶׁאֵין לִגְוָנוֹ כַּנּוֹת שֵׁם,

וּבָרֵיחַ הַזֶּה,

שֶׁהוּא וְרַק הוּא מְשַׁכֵּר וּמְבַשֵּׂם

הַנְּשִׁימָה בֶּחָזֶה;

בְּכָךְ שֶׁהַפֶּרַח הַהוּא הַמְדֻבָּר

(וְהוּא הַדִּין בָּאִשָּׁה)

יָדוּעַ לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד גְּמָר,

מִנְּבִיטָה לִכְמִישָׁה.

וַדַּאי שֶׁאֵין זוֹ הֲלָכָה פְּסוּקָה.

יֵשׁ דּוֹמֶה לִדְבוֹרָה,

שׁוֹתֶה מִגָּבִיעַ נָפְתּוֹ הַמְּתוּקָה,

מִתְנַפְנֵף בָּאוֹרָה

וְטָס וּמְפַזֵּר אֶת אֲבַק הַזָּהָב

בְּכָל פֶּרַח; אוּלָם

קַלָּה הַדְּבוֹרָה וְנִשֵּׂאת עַל כָּנָף,

וְלֹא כֵן הָאָדָם.

שָׁלשׁ תְּקוּפוֹת הֵן שֶׁבָּן הָאָדָם

מִזְדַּקֵּק לִפְרָחִים:

הוּא יֶלֶד – הֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ וְקוֹטְפָם

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.

מִשִּׂיחַ־שָׂדֶה וּמֵעֵץ בֶּחָצֵר,

מִגִּנָּה שֶׁל שָׁכֵן;

וְהוּא אוֹהֲבָם וְקוֹשְׁרָם בְּתוֹךְ זֵר –

וְנֶהֱנֶה מִן הַחֵן.

אֲפִלּוּ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ הַשֵּׁם

וְהַסּוּג וְהַמִּין –

נוֹתְנָם לְאִמּוֹ וּנְשִׁיקַת פִּי הָאֵם

כַּשִּׁקּוּי הַמַּרְנִין.

הוּא נַעַר – לוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּל לִמּוּדָיו

אֶת תּוֹרַת הַצְּמָחִים;

כְּשֵׁם שֶׁחוֹטֵף הַפַּרְפַּר, הֶחָגָב –

הוּא קוֹטֵף הַפְּרָחִים,

חוֹתֵךְ בְּאִזֶּמֶל, סוֹפֵר וּמוֹנֶה,

מְצַיֵּר וְרוֹשֵׁם,

סוֹדֵר מִשְׁפָּחוֹת וּקְבוּצוֹת – וְנֶהֱנֶה

מִצִּיּוּר וּמִשֵּׁם;

אֲפִלּוּ הִבְדִּיל וְהִגְדִּיר וְלָמַד

צִיּוּנוֹ מְצֻיָּן –

אִם יַד חֲבֵרָה לֹא נָגְעָה בּוֹ בַּלָּאט

עוֹד פִּרְחוֹ לֹא חוֹנָן.

הוּא עֶלֶם – הוֹלֵם בּוֹ הַלֵּב לְלֵבָב,

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זִיו,

מֵרֹב רְנָנָה אֵין פִּתְחוֹן לִשְׂפָתָיו

וְדִבֵּר אֵין בְּפִיו;

אוּלָם הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד וְלוֹמַר

דָּבָר טוֹב וְרָחִים

לַלֵּב הָאַחֵר, הַקָּרוֹב וְיָקָר –

וְאוֹמֵר בִּפְרָחִים;

אֲפִלּוּ גִּמְגֵּם וּמְאוּם לָהּ לֹא סָח,

רַק הֶאְדִּים וְהֶחְוִיר –

אִם לֵב הַנַּעֲרָה לְאַהֲבָה לוֹ נִפְתַּח

גִּמְגּוּמוֹ לָהּ כְּשִׁיר.

שָׁלשׁ פְּעָמִים מַזְקִיקִין לָאָדָם

הַפְּרָחִים לְקַבֵּל:

נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה; בָּא לוֹ בֵּן לָעוֹלָם;

כְּשֶׁהוּא מִתְאַבֵּל.

שָׁלשׁ פְּעָמִים וְשָׁלשׁ פְּעָמִים –

הֵם פִּרְקֵי כָּל סִפּוּר;

אַשְׁרֵי לֹא קִבֵּל עוֹד אֶת כָּל הַפְּרָחִים,

סִפּוּרוֹ לֹא גָמוּר.

אוּלָם גַּם חֲמֵשֶׁת פִּרְקֵי הַשִּׂמְחָה

הַטּוֹבִים וּרְצוּיִים

טוֹבִים רַק לְמִי שֶׁלִּשְׂמוֹחַ זָכָה,

בַּמַּזָּל תְּלוּיִים.

אָדָם וְאָדָם – מַזָּרוֹ וּפְרָחָיו;

מַה מּוּזָר כָּל סִפּוּר:

יֵשׁ אִישׁ מְאֻשָּׁר וּבָרוּךְ בֵּין אֶחָיו,

יֵשׁ אֻמְלָל וְאָרוּר;

יֵשׁ אֵם לוֹ נָשְׁקָה, נַעֲרָה לוֹ תִּלְאַט

וְעַלְמָה גַּם תֹּאהַב,

מָצָא הָאִשָּׁה וְגַם בֵּן לוֹ נוֹלַד

וְזָקַן וְגַם שָׂב;

וְיֵשׁ לֹא נֻשַּׁק, לֹא לֹאַט, לֹא נֶאֱהַב

וְאִשָּׁה הוּא מוֹצֵא;

כְּבָא לֹא נָשׁוּק כֵּן עָשׁוּק הוּא גַּם שָׁב

וְרֵיקָם הוּא יוֹצֵא.

בַּמֶּה, יַקִּירָה, הַדְּבָרִים תְּלוּיִים?

בַּמַּזָּל? בְּוַדַּאי!

אוּלָם אֲגַלֶּה לָךְ דְּבָרִים הֲגוּיִים

בְּלִבִּי בַּחֲשַׁאי –

לִבִּי לִפְעָמִים לִי לוֹחֵשׁ וְאוֹמֵר:

הָרִאשׁוֹן – הָעִקָּר!

הַפֶּרַח אָהַבְנוּ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר

וְהָיָה הַיָּקָר

בִּימֵי הַיַּלְדוּת, עֵת הַלֵּב לֹא נִנְעַל

וְהָמָה וְרָעַד –

הוּא הוּא הַמַּזָּל וְהוּא הוּא הַגּוֹרָל

הַקּוֹבֵעַ לָעַד!

אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁעָשִׂיתִי תַּגְלִית

בְּקָבְעִי זֶה הַכְּלָל;

וְגַם בַּמִּבְחָן שֶׁל בִּקֹּרֶת פִּכְּחִית

לַעֲמוֹד לֹא יוּכַל;

אֵינֶנּוּ יָסוּד עַל שִׁיטַת חֲקִירָה

וּמֶחְקָר מַדָּעִי,

כִּי אִם עַל שִׁטָּה וְלִילָךְ וְשִׁירָה –

וְלֵבָב הוּא בָּעִי.

אוּלָם זֶה הַכְּלָל לֹא קָבַעְתִּי לַכְּלָל,

הָרוֹצֶה – הוּא יִסְמֹךְ;

אֲנִי מַאֲמִין. וְהַאֲמִינוֹ הֵן אוּכַל

לִידִידָה שֶׁכָּמוֹךְ.

הַפֶּרַח הַזֶּה (כָּאן מַתְחִיל הָעִקָּר

בַּסִּפּוּר בִּשְׁבִילָךְ),

הַפֶּרַח הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, הַיָּקָר,

לִי הָיָה – הַלִּילָךְ.

לִילָךְ הָ“אָדֹם” וְלִילָךְ הַ“לָּבָן” –

לֹא יָדְעָה הַלָּשׁוֹן

שֶׁל יֶלֶד לוֹמַר בְּדִיּוּק הַגָּוָן

שֶׁל פִּרְחוֹ הָרִאשׁוֹן.

אוּלָם בַּת־עֵינוֹ הַצְּעִירָה־הַבְּהִירָה

הִיא קָלְטָה אֶת הַכֹּל:

הָאֹדֶם הַבָּא מֵחַכְלִיל – בִּסְגִירָה –

וְעוֹבֵר לְסָגֹל;

הַלֹּבֶן מָהוּל בְּתָרֹג – בַּפְּתִיחָה –

שֶׁיָּצָא מִיָּרֹק;

עַתָּה, בְּכָתְבִי, עוֹד נַפְשִׁי מְרִיחָה

אֶת רֵיחָם הֶעָנֹג.

עַתָּה, בְּכָתְבִי, בְּרִחוּק שֶׁל שָׁנִים,

בְּמָקוֹם מְרֻחָק,

עֵינִי עוֹד רוֹאָה אֶת גַּוְנֵי־הַגְּוָנִים

בֶּעָלֶה הַיְרַקְרַק:

יָרֹק הַטָּרִי וְרוֹטֵט כְּתִינוֹק,

וְיָרֹק הַמְבֻגָּר,

יָרֹק שֶׁגָּמַע מִן הָאוֹר הַמָּתוֹק

וְרָוָה וְשָׁכַר:

טַרְפֵּי הֶעָלִים בְּצוּרַת לְבָבוֹת,

לְטִיפִים וּקְרִירִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב בִּבְשָׂרָם לְרַוּוֹת

אֶת חוּשַׁי הַצְּעִירִים!

מֵאַיִן הוּא בָּא, זֶה פִּרְחִי בְּרוּךְ־אֵל,

זֶה לִילַךְ יַלְדוּתִי,

לְיֶלֶד קָטָן מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל,

לְתִינוֹק גָּלוּתִי?

הָיָה מוּל בֵּיתֵנוּ שָׁם בַּיִת עִם גָּן

שֶׁשָּׁיַךְ לַפָּרִיץ;

גָּלָה הַפָּרִיץ וְהַבַּיִת רֵיקָן

וְאֵימָה הוּא מֵפִיץ;

אוֹמְרִים שֶׁדָּרִים בּוֹ שֵׁדִים וְלִילִית…

וְאִתָּם הַגַּנָּן…

אוּלָם תּוֹךְ הַגָּן מָה רַבָּה הַכַּחֲלִית,

הַלִּילָךְ הָרַעֲנָן!

וְהוּא מִתְרַפֵּק אֶל מוֹטוֹת הַגָּדֵר

וּפוֹרֵץ בֵּינוֹתָם…

אֶשְׁכּוֹל וְאֶשְׁכּוֹל… עוֹד רֵיחָם בִּי עוֹבֵר,

עוֹד אֶרְאֵם כְּמוֹתָם.

כְּשֵׁם שֶׁבַּבֹּקֶר בֵּרְכָה מִטָּתִי

הַשִּׁטָּה בַּמִּזְרָח,

צָחַק בִּפְנוֹת יוֹם בַּמַּעֲרָב לִקְרָאתִי

הַלִּילָךְ, הַלִּילָךְ!

וְהוּא הַלִּילָךְ הַ“פָּשׁוּט”, הָ“רָגִיל”,

וְהָיָה גַּם אַחֵר:

בַּדֶּרֶךְ הַשּׁוּקָה, לְמַטָּה, בַּשְּׁבִיל –

הַלִּילָךְ הַ“כָּשֵׁר”.

לִילָךְ הַכָּשֵׁר שֶׁל ר' הֶרְשִׁיל הָיָה,

שֶׁל ר' הֶרְשִׁיל מֵאִיר;

וְרַק אֱלֹהִים כֹּל־יוֹדֵעַ יֵדַע

מִי שְׁתָלוֹ שָׁם בָּעִיר.

הָיָה רַבִּי הֶרְשִׁיל סוֹחֵר שֶׁל בַּרְזֶל,

בַּעַל שַׁ"ס וּפוֹסֵק,

הָיָה גַּם עָשִׁיר וְגַם רַב בְּיִשְׂרָאֵל

וּבְשׁוּ"ת הִתְעַסֵּק,

אוּלָם מִתְפַּנֶּה רַבִּי הֶרְשִׁיל מִכֹּל,

מֵהַטּוּר וְהַשַּׁ"ךְ,

בִּשְׁבִיל לַעֲמוֹד וְלִשְׁמוֹר בַּמִּשְׁעוֹל

אַשְׁכְּלוֹת הַלִּילָךְ!

כִּי הוּא, רַבִּי הֶרְשִׁיל, גָּמַר וּפָסַק:

"אֵין קוֹטְפִין הַלִּילָךְ

בִּימֵי הַסְּפִירָה וְעַד עֶרֶב הֶחָג.

אָסוּר! חָלִילָה־לָּךְ!"

אוּלָם כְּשֶׁבָּא זֶה הַיּוֹם בְּהוֹדוֹ,

עֶרֶב חַג שָׁבוּעוֹת,

עָמַד רַבִּי הֶרְשִׁיל לַחְלוֹק בְּיָדוֹ

תִּפְרָחוֹת תִּפְרָחוֹת…

טַל בֹּקֶר עַל כָּל חֲטִיבָה עוֹד רִתֵּת,

מְבֻשֶּׂמֶת, קָרָה –

קִשַּׁטְנוּ בָּהֶן הַ“שִּׁוִּיתִי” וְאֵת

צוּרָתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א.

זָכוּר לִי יָפֶה אֵיךְ יָשַׁב מְעֻטָּף

בְּטַלִּית וּתְפִלִּין…

הָרֶקַע – סְפָרִים; וְתָדִיר רַק כָּתַב

בְּנוֹצָה עַל גְּוִילִין…

זָכוּר לִי יָפֶה הַ“שִּׁוִּיתִי” אַף הוּא:

תָּאֳמֵי אֲרָיוֹת…

זוּגֵי כְּנָפַיִם… מַבָּט מַה־קָּפוּא

וּמֵטִיל מוֹרָא־הוֹד…

זָכוּר לִי יָפֶה וְהֵיטֵב (מָה הֵיטֵב!)

וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח,

אֵיךְ יֶלֶד יָשַׁב וְהָיָה מְנַפְנֵף

בְּעָנָף שֶׁל לִילָךְ

לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל אִמּוֹ הַחוֹלָה,

לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ;

וּכְבָר הוּא יָדַע מַכָּתָהּ הַגְּדוֹלָה

וְכִי אֵין אֲרוּכָה.

אוּלָם זֶה סִפּוּר לְעַצְמוֹ, עוֹד אָשׁוּב

לְסַפֵּר לָךְ עַל כָּךְ;

עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁהַגְּרָ"א כְּבָר עָטוּף

בִּזְמוֹרוֹת שֶׁל לִילָךְ –

הִגִּיעָה שָׁעָה לְהַרְבּוֹת וְלִקְטוֹף

בַּלִּילָךְ הָ“רָגִיל”,

לִקְשׁוֹט בּוֹ כָּל דֶּלֶת, חַלּוֹן וּמַשְׁקוֹף

בְּחֶדְוָה וּבְגִיל,

הִגִּיעָה שָׁעָה לַלִּילָךְ הַ“פָּשׁוּט”

שֶׁיִּפְרשׁ מִשִּׂיחוֹ,

יָבוֹא לְבֵיתֵנוּ לְנוֹי וּלְקִשּׁוּט

וְיַשְׁקֶה בְּרֵיחוֹ,

יַשְׁכִּיר בְּתוּגָה אִי־אֶפְשָׁר הֲכִילָהּ,

אִי־אֶפְשָׁר הַגִּידָהּ,

תּוּגָה שֶׁל פְּרִיחָה בִּכְמִישָׁה וּנְבִילָה,

הִיא תוּגַת הַפְּרִידָה – –

כַּמָּה הוּא פּוֹרֵחַ, לִילַךְ הַפְּלָאוֹת?

מֵאִיָּר – עַד אֵין גְּבוּל.

שֶׁכֵּן אִמָּא מֵתָה בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת,

בְּכָף־הֵא בֶּאֱלוּל,

וְיוֹם אוֹ יוֹמַיִם לִפְנֵי הַפְּטִירָה

עוֹד הָיָה שָׁם לִילָךְ.

אִם אִמָּא הָיְתָה בְּמוֹתָהּ צְעִירָה?

גַּם לֹא כֵן וְגַם כָּךְ.

אִמֵּנוּ יָלְדָה גַּם בָּנוֹת גַּם בָּנִים,

וַאֲנִי – הַ“נּוֹסָף”,

הָרַךְ בֵּין כֻּלָּם, הַצָּעִיר בַּשָּׁנִים,

הַתִּינוֹק דְּבֵי־רַב.

הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד. וְלִי הִיא הָיְתָה –

אֵיךְ אַסְבִּיר לָךְ? אִמִּי!

הָיְתָה לִי אִמִּי, כְּכָל אֵם, וּבְמוֹתָהּ –

לֹא הָיְתָה עוֹד עִמִּי.

וְזֶה הַדָּבָר הַפָּשׁוּט וְהַקַּל,

שֶׁכָּל אִישׁ יְבִינוֹ,

אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי אֵלָיו הִתְרַגֵּל,

בְּלִבִּי הַשְׁכִּינוֹ.

הַיּוֹם, שֶׁגָּדַלְתִּי גַּם שַׂבְתִּי מְעָט,

וַאֲנִי אָב לְבָנִים,

עֲדֶן לְמוֹתָהּ לֹא הִסְכַּמְתִּי כִּמְעַט,

כִּבְאוֹתָן הַשָּׁנִים.

מֵאֵין בִּי יְכֹלֶת לִתְפּוֹס כְּמוֹתוֹ

אֶת מוֹתָהּ, פָּשׁוּט כָּךְ,

צָפַנְתִּי בַּלֵּב אֶת סִמְלוֹ, הוּא אוֹתוֹ

הֶעָנָף שֶׁל לִילָךְ.

וְשָׁם הוּא נוֹבֵט וּמַכֶּה שָׁרָשִׁים

וְשׁוֹקֶה מִדָּמִי

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה חֳדָשִׁים,

הַלִּילָךְ שֶׁל אִמִּי;

וְשָׁם הוּא פּוֹרֵחַ, מַמָּשׁ כְּגִדּוּל,

בִּפְרִיחָה רַעֲנַנָּה,

אִיָּר וְסִיוָן – עַד כָּף־הֵא בֶּאֱלוּל,

כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה.

רַק אָז, בֶּאֱלוּל רַק, יִכְמשׁ וְיִבֹּל…

לֹא שֶׁמֵּת, אַךְ נִרְדַּם.

שֶׁכֵּן בְּאִיָּר שׁוּב יִפְרַח בְּסָגֹל

וְחַכְלִיל – מִן הַדָּם.

רְאִי, יַקִּירָה, הִשְׁתַּרְבֵּב הַסִּפּוּר

גַּם לְשָׁם גַּם לְכָאן;

אוּלָם רַק כַּמָּה עוֹד בָּתִּים – וְגָמוּר

זֶה פִּרְקִי הַקָּטָן.

כַּמָּה הַבָּתִּים בְּמִזְרַח תֵּל־אָבִיב

שֶׁהֵם קִרְיַת־מֵאִיר,

יָרֹק מִסְּבִיבָם וּפוֹרֵחַ סָבִיב

וְיָפֶה כִּבְשִׁיר.

וְכָאן אֲנִי גָּר, כְּשָׁלשׁ בַּשָּׁנִים.

כָּאן נוֹסַף יְהוּדָה,

וְיֵשׁ מִדְשָׁאוֹת וּפְרָחִים רַעֲנַנִּים

וּשְׂדֵרָה חֲמוּדָה;

וְיֵשׁ עֲצֵי־תוּת, נִצָּבִים בְּשׁוּרָה;

וְשִׂיחִים לְמַכְבִּיר,

שׁוֹנִים בְּרֵיחָם, בְּמַרְאֶה וּבְצוּרָה –

שְׁמוֹתָם מִי יַכִּיר?

בִּקַּשְׁתִּי כַּמָּה פְּעָמִים הַגַּנָּן

וּפֵרַט הַמִּינִים

וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, אַךְ אֵינֶנִּי זוֹכְרָן,

כִּי כֻּלָּם לַטִּינִים.

אָמַרְתִּי לִי, עַד שֶׁיִּגְדַּל יְהוּדָה

כְּאָחִיהוּ אָבִיב,

יִהְיֶה שֵׁם עִבְרִי מְקֻבָּל וְנוֹדָע

לְכָל שִׂיחַ סָבִיב;

נַמְתִּינָה מְעָט, הוּא יִלְמַד וִילַמֵּד

גַּם אוֹתִי בְּקַלּוּת…

אַגַּב, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְשַׂרְטֵט

סוֹף פִּרְקִי הַפָּעוּט

יָשֵׁן יְהוּדָה בְּעַרְשׂוֹ הַלָּבָן

וּשְׁנָתוֹ מְתוּקָה;

אֲבָל הוּא עָלוּל גַּם בְּטֶרֶם הַזְּמַן

הִתְעוֹרֵר בִּצְעָקָה –

חַדָּה שְׁמִיעָתוֹ וּמְאֹד הוּא רָגִישׁ

לְזִמְזוּם אֲוִירוֹן…

אָבִיב – הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל כְּמוֹ אִישׁ,

כְּאָדָם הַנָּבוֹן,

שֶׁכָּל צִפֳּרֵי הַפְּלָדָה בַּמָּרוֹם

מִשֶּׁלָּנוּ כֻּלָּם;

בָּאִים מִדָּרוֹם וְחוֹזְרִים לְדָרוֹם,

כָּךְ סִבּוּב – וּלְשָׁם.

אוּלָם יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי חֹדֶשׁ יָמִים,

צָף פִּתְאֹם בִּי רַעְיוֹן:

רָאוּי לְהַרְאוֹת לוֹ, כָּך סְתָם, בְּלִי־מֵשִׂים,

אֶת פִּרְחִי הָרִאשׁוֹן…

אַחַת לוּ זְמוֹרָה שֶׁל לִילָךְ הַלָּבָן

אוֹ לִילָךְ הָאָדֹם –

כִּי מִי זֶה יוֹדֵעַ עַתָּה אֶת הַזְּמָן,

הַשָּׁעָה אוֹ הַיּוֹם?

רָאוּי שֶׁיַּכִּיר אֶת פִּרְחֵי הַפְּרִישָׁה –

שֶׁיִּזְכֹּר, לֹא יִשְׁכַּח…

הִתְחַלְתִּי עוֹשֶׂה חֲקִירָה וּדְרִישָׁה

בְּעִנְיַן הַלִּילָךְ.

שָׁאַלְתִּי כַּמָּה גַּנָּנִים אִם יֶשְׁנוֹ

בְּאַרְצֵנוּ אֵי־שָׁם.

אֶחָד לִי סִפֵּר כִּי רָאוֹ בִּזְמַנּוֹ

בְּפִנָּה בִּירוּשְׁלָם.

פָּנִיתִי אֵלָיִךְ: דִּרְשִׁי בֵּית־גּוֹרְדוֹן,

שַׁאֲלִי פַּלְמוֹנִי,

אִם יֵשׁ כָּאן בָּאָרֶץ לִילָךְ כָּרִאשׁוֹן,

לִילָכִי־רִאשׁוֹנִי.

רָאִית מֶה עָנָה. בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה שָׁלַח.

וּבַסּוֹף הוּא מוֹסִיף,

שֶׁאֵין בְּאַרְצֵנוּ עוֹלֶה הַלִּילָךְ,

וּמַצִּיעַ תַּחְלִיף:

הָעֵץ אִזְדָּרֶכֶת (וְהוּא הַנִּקְרָא

בְּעַרְבִית זַנְזְלַךְ) –

דּוֹמָה פְּרִיחָתוֹ בְּרֵיחָהּ וּבְמַרְאָהּ

לְפִרְחֵי הַלִּילָךְ.

מִסְרִי לוֹ תּוֹדָה. הוּא אַךְ אִישׁ הַמַּדָּע –

וְאֵינֶנּוּ נָבִיא;

מִנַּיִן יֵדַע כִּי עָלְתָה בִּי חֶמְדָּה

לְלִילָךְ כִּלְבָבִי…

גַּם אַתְּ רְאוּיָה לְתוֹדָה עַל פְּרָטִים

שֶׁמָּסַרְתְּ לִי מִשְּׁמוֹ,

כְּגוֹן שֶׁהוּבְאוּ אַשְׁכֹּלוֹת מְעַטִּים

לִירוּשְׁלֵם עִיר־שְׁלֹמֹה;

אוּלָם בְּיוֹתֵר הִתְרַגַּשְׁתִּי מִפְּרָט

לֹא חָשׁוּב וְקָטֹן,

כִּי זֶה הַלִּילָךְ לִכְבוֹד חַג־הַמּוֹלָד

הוּא הוּבָא – בַּאֲוִירוֹן!

בְּנִי הַקָּטָן קַל־שֵׁנָה וְרָגִישׁ

וְשׂוֹנֵא זִמְזוּמִים.

בְּנִי הַגָּדוֹל נִתְבַּגֵּר כְּמוֹ אִישׁ

וּפָנָיו עֲגוּמִים.

וְשָׁם, בַּיַלְדוּת, הַפָּרִיץ שׁוּב גָּלָה

וְשֵׁדִים מַפְחִידִים.

וּמוּל בֵּית אָבִי הַלִּילָךְ הֶעֱלָה

אַשְׁכֹּלוֹת מַרְעִידִים.

ר' הֶרְשִׁיל מֵאִיר הַזָּקֵן כְּבָר נִפְטַר

וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

אוּלָם הַלִּילָךְ הַ“כָּשֵׁר” עוֹד אֶפְשָׁר

כִּי נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ.

וְכָאן, בְּלִבִּי, הַלִּילָךְ הֶחָבוּי

מִשְׁתַּכֵּר מִפְּרִיחָה.

הַיּוֹם וְהַלֵּיל, הַמָּחָר הַסָּמוּי.

מִלְחָמָה. רְצִיחָה.

לֹא תַם סִפּוּרִי, לֹא נִגְמַר בִּמְאַת

רֻבָּעֵי הַלִּילָךְ.

קַבְּלִיהוּ כְּמוֹ, לֹא־נִשְׁלָם, כְּמַתָּת –

רְשַׁמְתִּיו בִּשְׁבִילָךְ.

לִילָךְ (Flieder, bez, lilach) אֵינוֹ מָצוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת מֻעָטִים. בֵּית גּוֹרְדוֹן – בֵּית־הַטֶּבַע עַל שֵׁם א. ד. גּוֹרְדוֹן בִּדְגַנְיָה א': פַּלְמוֹנִי – שֵׁם מְנַהֲלוֹ; רֻבָּעִים (עַל מִשְׁקַל חֻמָּשִׁים) – פִּרְחֵי הַלִּילָךְ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אַרְבָּעָה עַלְעַלִּים, וּבְהַשְׁאָלָה – בָּתֵּי הַשִּׁיר הַזֶּה, מְרֻבְּעֵי־הַשּׁוּרוֹת.

לזכר אבי שמואל שבתי בן קלונימוס מרדכי ע"ה

שרוב שנותיו היה מהלך בשלג היערים בין גויים

שקרדומות בידיהם, והיה שולח עצי הסקה למלַמדים,

עד שלבסוף נתרצה ושלח גם למורה לעברית

שהחמיצני אך פתח לפני את הדרך לארץ ישראל.

בשעה שסיימתי שירי זה דימיתי לראותו הולך

בראש בני ביתי הגולים, אבל אותה שעה כבר

היה השלג מכסה את קברו. ת’נ’צ’ב’ה'.

רָאוּי לְהַקְדִּים הַסְבָּרָה אֶל הַשִּׁיר

וּלְצָרֵף גַּם דִּבְרֵי הַזְמָנָה:

אוּלַי אֵין זֶה שִׁיר, רַק מַרְאוֹת עַל הַקִּיר,

רַק מֵעֵין תַּעֲרוּכָה קְטַנָּה.

בִּימֵי נַעֲרוּתִי הֵן הָיִיתִי מַאֲמִין

שֶׁעִקַּר כִּשְׁרוֹנִי בְּצִיּוּר;

צָבַעְתִּי רַבּוֹת בִּצְבָעִים מִכָּל מִין,

כְּצַיָּר מְנֻסֶּה וְגָמוּר.

וְכָל תִּקְוָתִי – שֶׁיְּזַכֵּנִי הָאֵל

אַךְ לִלְמוֹד וְלִהְיוֹת לְצַיָּר.

וּפַעַם שָׁלַחְתִּי מִכְתָּב לִ“בְצַלְאֵל”

עִם כַּמָּה גִלְיוֹנוֹת שֶׁל נְיָר.

צִפִּיתִי הַרְבֵּה לִתְשׁוּבָה – וְלַשָּׁוְא,

אֶל הַדֹּאַר הָיִיתִי גַם רָץ.

עַד בֹּקֶר אֶחָד נִתְקַבֵּל הַמִּכְתָּב:

תְּעוּדָה וְחָתוּם בּוֹרִיס שַׁץ.

מְאוּם לֹא חָסַר שֶׁאֶסַּע לִירוּשְׁלֵם,

רַק תִּשְׁעִים לִיטְרָאוֹת עֲרֵבוּת,

וְעֶשֶׂר בְּעֵרֶךְ בַּבַּנְק לְשַׁלֵּם,

הוֹצָאוֹת וּשְׂכַר־הַלִּמּוּד.

אָבִי הַיָּקָר, הָהּ אָבִי הָאָהוּב!

כָּל זֶה לֹא הִשִּׂיגָה הַיָּד…

פָּחַד גַּם הַלֵּב: הוּא יִסַּע, לֹא יָשׁוּב –

לֹא אֶתְּנֶנּוּ לִנְסוֹעַ לְבָד…

לִבְסוֹף הִתְפַּשַּׁרְנוּ: אֶסַּע, אַךְ קָרוֹב,

הֵן אֶפְשָׁר גַּם בִּלְבוֹב לְצַיֵּר;

וּמַה שֶּׁהָיָה אַחַר־כָּךְ שָׁם בִּלְבוֹב

לֹא בָּזֶה הַמָּקוֹם לְסַפֵּר.

אַךְ שָׁם הֱסִיתוּנִי הַמּוּזוֹת לֵירֵד

מִסֻּלַּם הַצְּבָעִים וּגְוָנָיו,

וְאַף הֵן מָסְרוּ בְּיָדִי אֶת הָעֵט,

וְהָעֵט עִם צִפֹּרֶן זָהָב.

הַלַּיְלָה הָרוּחַ דָּפַק בַּתְּרִיסִים

וְהָמָה וְשָׁרַק וְיִלֵּל,

זָרַק בְּזַעְפּוֹ רְסִיסִים כִּגְרִיסִים –

לֹא יָשַׁנְתִּי רֻבּוֹ שֶׁל הַלֵּיל.

הִרְהַרְתִּי בְּטֶבַע אַרְצֵנוּ פֶּלְאִי,

מַה כָּאן חֹרֶף, אָבִיב, וּמַה סְּתָו;

אֵיךְ יֶרֶק רַעֲנָן וְשַׁלֶּכֶת וּבְלִי

מִתְמַזְּגִים לְשַׁמֵּשׁ כָּאן יַחְדָּו.

הִגַּעְתִּי לַחְשׁוֹב עַל הַנּוֹף בַּצִּיּוּר

וּמְזִיגַת צְבָעִים נְכוֹנָה…

זֶה זַעַם הָרוּחַ, הַשְּׁרִיק, הַדִּהוּר –

אֵימָתַי שְׁמַעְתִּים רִאשׁוֹנָה?

וּמָה הַמַּרְאוֹת שֶׁנִּלְווּ לַקּוֹלוֹת,

הָאוֹרוֹת, הַצְּלָלִים, הַגְּוָנִים?

פִּתְאֹם בִּי עָבְרוּ תְּמוּנוֹת גְּדוֹלוֹת:

אַקְוָרֶלִים, פַּסְטֶלִים, שְׁמָנִים…

אֲנִי לֹא צִיַּרְתִּי אוֹתָם, כַּמּוּבָן,

זֶה גָדוֹל וּמֵעַל לְכֹחִי;

אוּלָם הֵם בָּאִים, הֲדוּרֵי הַגָּוָן,

וְעוֹלִים וְאוֹרִים מִתּוֹכִי.

כֻּלָּם כְּאֶחָד בְּהִירִים־בְּהִירִים

וּמִזּוּג הַצְּבָעִים בָּהֶם דַּק:

הַנּוֹף הַחָרְפִּי בִּשְׁטָחִים מַזְהִירִים,

הַנּוֹף הַחָרְפִּי הַמֻּשְׁלָג…

הַיּוֹם, בְּשַׁבָּת, טִלְפְּנוּ מוֹדִיעִין:

יְרוּשָׁלַיִם מֻשְׁלֶגֶת כָּלִיל;

בְּחֵיפָה רוֹאִים אֶת הַשֶּׁלֶג מַלְבִּין,

מַבְרִיק עַל הָרֵי הַגָּלִיל.

צְפַת הִתְעַטְּפָה בְּלָבָן וּבְזִיו

לִכְבוֹדָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּת,

וְשֶׁלֶג יָרַד גַּם בְּכָאן, תֵּל־אָבִיב,

וְאִם כִּי אַךְ מְעַט מִן הַמְּעָט.

אֲבָל רְאִיתִיו רְגָעִים מְעַטִּים

וְעוֹרֵר בִּי שֵׁנִית הַמַּרְאוֹת,

עָלוּ וְעָבְרוּ לְפָנַי הַבַּדִּים –

הַבַּדִּים שֶׁכֻּלָּם אֲמִתּוֹת.

אֶחָד וְאֶחָד רִטְּטוּ לְפָנַי

מַחֲזוֹת מַחֲזוֹת מְאִירִים –

הָיִיתִי אָנוּס לְעַמֵּץ אֶת עֵינַי

מֵעָצְמַת הַשְּׁלָגִים הַבְּהִירִים.

וּמַה שֶּׁרָאִיתִי אֲנַס לְמָסְרוֹ,

הַעֲלוֹת רִשּׁוּמוֹ עַל הַכְּתָב:

לֹא שֶׁמֶן, פַּסְטֶל, אַקְוָרֶל – לִי רַק דְּיוֹ,

וְרַק אַתְּ לִי, צִפֹּרֶן זָהָב.

א

תְּמוּנָה נְתוּנָה בַּגָּוָן הַסָּגֹל:

בַּמִּטְבָּח, וְהָאֵשׁ בַּתַּנּוּר;

מֵצִיץ בַּחַלּוֹן לֵיל־הַחֹרֶף כָּחֹל,

וְהָאֹדֶם – הוּא בָּא מִן הָאוּר.

בְּקֶרֶן־זָוִית מִתּוֹךְ עֶרֶשׂ נִבָּט

פַּרְצוּפוֹ שֶׁל תִּינוֹק שֶׁנֵּעוֹר.

לִפְנֵי הַתַּנּוּר, מוּל הָאֵשׁ שֶׁתִּיקַד,

דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל אִשָּׁה בִּמְלוֹא אוֹר –

אִשָּׁה שֶׁהִקְדִּימָה בַּחֹרֶף בַּלֵּיל

לֶאֱפוֹת לִילָדֶיהָ הַפַּת;

גֵּוָהּ מִתְכּוֹפֵף וְכָפוּף גַּם הַצֵּל

בְּסָגֹל הָאָפֵל עַל הַבַּד.

מַרְאֵה הַפָּנִים כְּמַרְאֵהוּ שֶׁל מִי

שֶׁיָּדַע יִסּוּרִים וָעֳנִי –

וְזֹאת הָאִשָּׁה מוּל הָאֵשׁ הִיא אִמִּי,

הַתִּינוֹק שֶׁבָּעֶרֶשׂ – אֲנִי.

ב

צִיּוּר שֶׁגְּוָנוֹ הַיְסוֹדִי – הַכָּחֹל,

בְּאוֹתוֹ הַמִּטְבָּח, בֹּקֶר אוֹר,

בְּלֵב הַתְּמוּנָה – הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל,

הַשְּׁמָשׁוֹת לְבָנוֹת מִן הַכְּפוֹר.

שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הַלְּבָנוֹת וּכְפוּרוֹת

הֵן גִּנּוֹת עִם צִיצִים וּפְרָחִים,

עֵצִים עֲנֵפִים, תִּפְרָחוֹת הֲדוּרוֹת,

וְרַבִּים בְּיוֹתֵר הַשְּׁרָכִים.

שָׁם יֶלֶד יוֹשֵׁב וְנוֹשֵׁף הֶבֶל פִּיו

בַּשִּׁמְשָׁה הַכְּפוּרָה, הַלְּבָנָה,

וְכָךְ הוּא מַמְסֶה לוֹ שָׁם צֹהַר שֶׁל זִיו

כְּגָדְלָהּ שֶׁל מַטְבֵּעַ קְטַנָּה.

וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנָה מְשַׁעֵר

מַה לַּיֶּלֶד בַּחוּץ שָׁם נִשְׁקָף, –

אֲנִי הַפָּעוֹט, וַאֲנִי עוֹד זוֹכֵר

אֶת הָאוֹר הַבָּהִיר וְהָרָב.

וְשֶׁלֶג לָבָן וְקַלִּיל כְּנוֹצוֹת

שָׁם כִּסָּה כָּל גִּנָּה וְגָדֵר,

וְאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים נִיצוֹצוֹת

עוֹפְפוּ, נוֹצְצוּ בָּאֲוֵר.

ג

הַנּוֹף כִּמְגִלָּה אֲרֻכָּה מִתְגַּלְגֵּל –

צִיּוּר צַר וְאָפְקִי וְאָרֹךְ;

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד אֲנָכִית וְנוֹפֵל

בְּשִׁפְעָה, בְּשַׁלְוָה וּבְרֹךְ.

בִּקְצֵה הַתְּמוּנָה מִיָּמִין בַּיִת קָט,

בִּתְכַלְכַל קִירוֹתָיו הַמּוּטִים;

גָּדֵר דְּחוּיָה וְעָלֶיהָ, עַל בַּד,

תְּלוּיִים אַוָּזִים שְׁחוּטִים.

אַוָּז שֶׁנִּשְׁחַט וְהִתִּיר אֶת רַגְלָיו

הִשְׁתַּחְרֵר מִשּׁוֹחֲטוֹ וּבָרַח;

הוּא רָץ בְּלִי קוֹל וּמֵנִיעַ כָּנָף

וְדָמוֹ עַל הַשֶּׁלֶג נִשְׁפָּךְ.

כָּךְ רָץ הָאַוָּז בְּצַוָּאר הַפָּשׁוּט

לָעוֹלָם הַצָּחֹר, הָרָחוֹק –

מֵעַל הַצַּוָּאר הָאָרֹךְ הַשָּׁחוּט

מִתְגַּלְגֵּל עוֹד אַלְמֹג וְאַלְמֹג.

ד

וְזֶהוּ רִשּׁוּם לִתְמוּנָה גְדוֹלָה;

מַגָּפַיִם רַבִּים בַּמִּדְרָךְ;

הָרֶגֶל יוֹרֶדֶת, הָרֶגֶל עוֹלָה,

וְיַחְדָּו, וּבְקֶצֶב, בַּסָּךְ.

דּוֹרֵךְ וְדוֹרֵס וְרוֹמֵס הַמַּגָּף

אֶת הַשֶּׁלֶג הַצַּח הָרִאשׁוֹן;

מַגָּף עַל הַשֶּׁלֶג, הַשֶּׁלֶג עָלָיו,

לַמַּגָּף הַמְסֻמָּר נִצָּחוֹן.

הַיֶּלֶד עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וּמַבִּיט:

מֵהֵיכָן וּלְהֵיכָן הַקַּלְגָּס?

אֵי־שָׁם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חֲזִית…

אַךְ חֲבָל שֶׁהַשֶּׁלֶג נִרְמָס!

ה

הַקֹּר הִתְעַצֵּם וְדָקַר אֶת הָאַף

וְתָקַע בַּבָּשָׂר מְחָטִים;

הָרוּחַ נִלְוָה אֶל הַקֹּר וְזָעַף

וְנָשַׁב בַּפָּנִים לְהָטִים.

וְאַבָּא אָמַר לְיַלְדּוֹ הַיָּתוֹם:

וְאוּלַי לֹא תֵלֵךְ אֶל הַקְּלוֹז?

קָרָה כְּלַהֶבֶת בּוֹעֶרֶת הַיּוֹם,

לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהָ לְעֹז.

הֲלֹא גַם בַּבַּיִת תּוּכַל הִתְפַּלֵּל,

וְאַחֶיךָ יֹאמְרוּ הַקַּדִּישׁ…

הַיֶּלֶד שָׁמַע וּמְאוּם לֹא מִלֵּל,

הוּא נָשַׁךְ שְׂפָתוֹ וְהֶחֱרִישׁ.

וְזֹאת הַתְּמוּנָה שֶׁלִּבִּי מַעֲלֶה:

אֵיךְ הַיֶּלֶד הוֹלֵךְ אֶל הַקְּלוֹז.

הַדֶּרֶךְ עוֹלָה, הוּא צוֹעֵד בַּמַּעֲלֶה,

בִּשְׁבִיל־שֶׁלֶג חָדָשׁ וְנָלוֹז.

הָרוּחַ טוֹפֵחַ לוֹ עַל הַפָּנִים

וּמוֹשֵׁךְ אֶת כְּנַף מְעִילוֹ, –

אַךְ הוּא מִתְגַּבֵּן אֶל־הַצַּד־וְלִפְנִים

וְהוֹלֵךְ בִּמְסִירוּת בִּשְׁבִילוֹ.

כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם

הוּא הוֹלֵךְ וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ, –

בַּלֹּבֶן נִרְאֵית לוֹ דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאֵם

שֶׁאַחֲרֶיהָ אוֹמֵר הוּא קַדִּישׁ.

ו

בַּחֶדֶר הִתְחִילוּ בְּסֵפֶר שְׁמוֹת,

שָׁם בּוֹנִים אֶת פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס.

הַשֶּׁלֶג מוּטָל עֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת,

הוּא קָשֶׁה וְאֵינֶנּוּ נָמֵס.

מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לוֹמְדִים גְּמָרָא,

אַךְ הַיּוֹם קְטַנְטַן כְּנַנָּס, –

בָּעֶרֶב קוֹרְאִים לְאוֹר נֵר בַּתּוֹרָה

וְהַבַּיְתָה חוֹזְרִים עִם פָּנָס.

גָּדוֹל הַפָּנָס וְכָבֵד וְכַבִּיר,

אִם כִּי אֵין נִזְקָקִים לְאוֹרוֹ,

הָעֶרֶב בָּהִיר, הַיָּרֵחַ מֵאִיר

וְהַשֶּׁלֶג מֵפִיץ זָהֳרוֹ.

אוּלָם הַפָּנָס מֵטִיל צֵל תְּכַלְכַל,

הַשְׁלָכוֹת הַדְּפָנוֹת מִשֶּׁל פַּח;

טְרַפֶּזוֹת הָאוֹר שֶׁבֵּינָן – סְגַלְגַּל

הָעוֹבֵר לְגַוַּן הַלִּילָךְ.

יֵשׁ שֶׁקֶט גָּדוֹל וְתָכֹל בַּתְּמוּנָה

וְהָאוֹר מְעֻמָּם, לֹא מַבְהִיק:

בַּשֶּׁקֶט שׁוֹמְעִים אֵיךְ הַדֶּרֶךְ עוֹנָה

לַדּוֹרֵךְ בִּלְחִישָׁה שֶׁל שְׁרִיק.

הַשֶּׁלֶג מוּטָל לִצְדָדִים עֲרֵמוֹת,

הוּא קָשֶׁה וְאֵינֶנּוּ נָמֵס,

נִרְמָז בּוֹ מוֹטִיב מִתּוֹךְ סֵפֶר שְׁמוֹת:

אֵיךְ בּוֹנִים אֶת פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס.

ז

בַּשַּׁחַר, עוֹד קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לְהַכִּיר

בֵּין תְּכֵלֶת וּבֵין כָּרָתֵי,

הַנַּעַר נֵעוֹר וְלִבּוֹ הוּא מֵעִיר,

מִתְגַּבֵּר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

בַּחוּץ עוֹד אָפֹר וּמְעַט עוֹד הָאוֹר,

הַשְּׁטָחִים בִּירַקְרַק פְּרוּשִׂים;

נִשְׁמָע מֵרָחוֹק צִלְצוּלָם הַטָּהוֹר

שֶׁל זוֹגִים בְּצַוְּארֵי הַסּוּסִים.

בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַהוֹמֶה מֵאָדָם

הַמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן הִתְפַּלֵּל.

הָרַבִּי מַתִּיר תְּפִלֵּי־רַבֵּנוּ־תָּם,

טַלִּיתוֹ הַגְּדוֹלָה מְקַפֵּל.

הַיּוֹם מַתְחִילִים בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים

בְּסֻגְיַת רַבִּי חֲנִינָא הַכֹּהֵן.

לְרֶגַע הָרַבִּי מַפְסִיק – וְנָחִים;

הוּא צָרִיךְ בְּתוֹסְפוֹת לְעַיֵּן.

בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁהָרַבִּי מַפְסִיק,

עַל־יָדוֹ וְסָמוּךְ לְאַפּוֹ,

אָצִיץ אֶל בִּרְכַּי, כִּי אֲנִי שָׁם מַחְזִיק

אֶת “אַהֲבַת צִיּוֹן” שֶׁל מַאפּוֹ.

מֵאָז מִשְׁתַּקְּעִים בְּלִבִּי הַקָּטָן

אֲמִינוֹן וְתָמָר הַנְּעִימִים,

וְצַר הַמָּקוֹם לְסֻגְיַת הַסָּגָן,

ר' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים.

רוֹאוֹת הָעֵינַיִם צִיּוּר בַּחַלּוֹן

שֶׁבְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַמְקֻמָּר:

אֲפָר בִּיהוּדָה, עִם קַשְׁתּוֹ אֲמִינוֹן,

הוּא מַצִּיל מֵאַרְיֵה אֶת תָּמָר.

ח

הָעֶרֶב בָּהִיר, מְאִירָה הַלְּבָנָה,

כּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם;

הִנֵּה הֵם רוֹקְדִים בַּמַּעְגָּל בִּרְנָנָה,

וְהִנֵּה הֵם רוֹקְעִים בַּמָּקוֹם.

לְמַטָּה עוֹנִים כְּנֶגְדָּם אֲחֵיהֶם

מִן הַשֶּׁלֶג אַף הֵם בִּרְמִיזָה, –

וְכָךְ כּוֹכָבִים מְסַפְּרִים בֵּינֵיהֶם

בִּלְשׁוֹנָם, בִּרְמִיזָה עַלִּיזָה.

בְּעֶלֶז הוֹמָה חֲבוּרָה עַל הָהָר,

נְעָרִים, נְעָרוֹת, קָהָל רָב,

בֵּינָם יֵשׁ אַחַת שְׁחוֹרַת הַשֵּׂעָר,

וְאַחַת שְׂעָרָהּ כְּזָהָב.

וְיֵשׁ בַּמִּזְחֶלֶת מָקוֹם לִשְׁתֵּיהֶן,

הַמִּזְחֶלֶת בִּשְׁבִיל שְׁלשָׁה –

אִתִּי הֵן יוֹשְׁבוֹת וַאֲנִי בֵּינֵיהֶן,

זוֹ בַּגָּב, זוֹ רֹאשִׁי עִם רֹאשָׁהּ.

הַדֶּרֶךְ קַלָּה בַּמּוֹרָד שֶׁל הָהָר,

אַךְ דּוֹפֵק בַּמַּעֲלֶה הַלֵּבָב;

אַחַת לִימִינִי – שְׁחוֹרַת הַשֵּׂעָר,

לִשְׂמֹאלִי – שְׂעָרָהּ כְּזָהָב.

ט

וְזוֹ הַמִּזְחֶלֶת יָפֶה חֲטוּבָה,

כָּל יָתֵד עֲשׂוּיָה בָּהּ בְּחֵן,

בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹתָהּ מִן הַיַּעַר הוּבָא

עֵץ־אַלּוֹן לַנַּגָּר הַשָּׁכֵן.

לִגְמַר מְלָאכָה נִמְסְרָה לַנַּפָּח,

פִּרְזְלָהּ חֲשׁוּקִים שֶׁל פְּלָד;

פַּסִּים הִיא חוֹתֶכֶת בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ,

חִשּׁוּקֶיהָ כִּרְאִי מְמֹרָט.

וְעוֹד הִיא נִבְדֶּלֶת לְשֶׁבַח וּלְנוֹי,

מִזְחַלְתִּי מֵעֵצוֹ שֶׁל אַלּוֹן;

לֹא חֶבֶל קָשׁוּר בָּהּ, רַק (אוֹי וַאֲבוֹי!)

רְצוּעָה חֲתוּכָה מִכִּידוֹן.

י

כְּבָר נִגְמְרָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עוֹלָם,

לָרְצִיחָה הַגְּדוֹלָה בָּא הַגְּמָר;

הָאָרֶץ בָּלְעָה הַדָּמִים וְקוֹלָם,

אַךְ עוֹד יֵשׁ יְרֻשַּׁת הַקֵּיסָר:

רוֹבִים קְצָרִים וְרוֹבִים אֲרֻכִּים,

נִבְדָּלִים בַּסְּגוֹר, בַּקַּתּוֹת,

רוֹבִים שֶׁהָיוּ בְּחָזְקָה הֲדוּקִים

לְשִׁכְמֵי לְאֻמִּים וְדָתוֹת.

עַתָּה הִתְלַקְּטוּ אֶל בֵּיתֵנוּ לָלִין,

יְשֵׁנִים וְנָחִים לָהֶם כָּאן:

עָשָׂה צְבָאָהּ הַכּוֹבֵשׁ שֶׁל פּוֹלִין

בְּבֵיתֵנוּ לְנֶשֶׁק מַחְסָן.

רוֹבִים יְשֵׁנִים זֶה עַל זֶה בַּקִּיטוֹן,

נִרְדְּמוּ כִּידוֹנִים בַּפְּרוֹזְדוֹר, –

הַנַּעַר חוֹתֵךְ רְצוּעָה מִכִּידוֹן,

הַכִּידוֹן מֵחֲלוֹם הוּא נֵעוֹר.

חָלַם הַכִּידוֹן: הוּא דוֹקֵר בְּאָדָם –

וְהִנֵּה זֶה חֲלוֹם, לֹא יוֹתֵר;

אוּלָם הוּא חוֹזֵר וּמִיָּד הוּא נִרְדָּם,

עַל רִצְפַּת הַפְּרוֹזְדוֹר הוּא גוֹהֵר.

יא

עַל־כֵּן לֹא אָהַבְתִּי לִמְשׁוֹךְ בָּרְצוּעָה,

הַמִּזְחֶלֶת דָּחַפְתִּי – גְּרִיר!

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲלָקָה וּקְפוּאָה

וְהוֹלִיכָה לְמַטָּה, לָעִיר.

וְכָךְ, בִּכְרִיעָה עַל בִּרְכִּי הַיְמָנִית

וּמַדְחִיף מִשְּׂמֹאלִי מֵאָחוֹר,

נָסַעְתִּי בִּיעָף אֶל מוֹרִי לְעִבְרִית

בְּיוֹם חֹרֶף לִהֵט בּוֹ הַקֹּר.

הָרוּחַ הֵטִיל כִּידוֹדִים בַּפָּנִים

וְכָוָה כָּל רְסִיס כְּנִיצוֹץ –

אַךְ שָׁם לִי בָּנִיתִי שִׁבְעָה בִּנְיָנִים,

לִהֲטוּנִי דִּבְרֵי בֶּן־אָמוֹץ.

יב

וְזֶהוּ צִיּוּר בִּירִיעָה גְדוֹלָה

וּמָרְכָּב מִבְּחִינַת הַגְּוָנִים:

מִלֹּבֶן צָחֹר לַאֲדֹם הַתּוֹלָע

וּמִשֶּׁלֶג בָּהִיר לְשָׁנִים.

חוֹצָה אֶת הַבַּד דְּמוּת נַעַר צָעִיר

וּפָנָיו מַבִּיטוֹת לַמִּזְרָח;

מִזֶּה הָאָדֹם – כִּי בּוֹעֶרֶת הָעִיר,

וּמִזֶּה נוֹף הַשֶּׁלֶג הָרַךְ.

גְּדוּד הַנָּסוֹג וּפֶּטְלוּר עִם כִּידוֹן

וְקוֹזַק שֶׁחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה;

בְּחֶרֶב חוֹתְכִים בּוֹלְשֶׁבִיק לֹא־נִדּוֹן,

מְשֻׁגַּעַת פּוֹרַעַת גּוּפָהּ.

הַשֶּׁלֶג נָמֵס, מִתְגַּלֵּעַ הַבֹּץ,

לֶהָבוֹת וְעָשָׁן וְדָמִים.

הַנַּעַר רוֹאֶה אֶת חֲזוֹן בֶּן־אָמוֹץ:

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

יג

שׁוּב חֹרֶף מַתְחִיל, וְהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד

בְּפִתִּים גְּדוֹלוֹת וְצַחוֹת.

הוּא בָּא בְּמַפְתִּיעַ, בְּטֶרֶם מוֹעֵד,

וְנִרְמָס בְּנַעֲלַיִם לַחוֹת.

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד עַל הַשּׁוּק שֶׁבִּלְבוּב,

עַל יַלְדָּה הַשּׁוֹמֶרֶת דּוּכָן,

הָאֵם הִשְׁאִירַתָּה, הִיא תֵּכֶף תָּשׁוּב,

אַךְ כִּסּוּי לַדּוּכָן לֹא הוּכָן.

מְעַט הַמַּאֲפֶה, דֻּבְשָׁנִים, כְּעָכִים,

בִּפְרוּטוֹת אַחֲרוֹנוֹת הוּא אָפוּי;

הָאֵם עוֹד אֵינֶנָּה, חוֹלִים הָאַחִים,

וְהַשֶּׁלֶג בָּא בִּלְתִּי־צָפוּי.

בִּשְׁבִיל לְהָגֵן עַל מְעַט הַסְּחוֹרָה,

שֶׁהִיא לֹא תֵרָטֵב לָהּ כָּלִיל,

הֵסִירָה מַהֵר כְּסוּתָהּ לְעוֹרָהּ

וְכִסְּתָה הַדּוּכָן בַּמְּעִיל.

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד בְּעָלִים גְּדוֹלִים

וְנָמֵס עַל רֹאשָׁהּ, עַל גַּבָּהּ.

מִיָּד הִיא תֵּלֵךְ לָאַחִים הַחוֹלִים

לְסַפֵּר עַל הַחֹרֶף שֶׁבָּא.

יד

בַּחשֶׁךְ קָמִים בְּדִירָה שֶׁל זָרִים,

מַדְלִיקִים מְנוֹרַת הַחַשְׁמַל.

מַהֵר מִתְלַבְּשִׁים בַּבְּגָדִים הַקָּרִים,

מַעֲלִים בִּכְפִיפָה הַמִּנְעָל.

הוֹלְכִים אֶל הַבֶּרֶז לִרְחוֹץ הַפָּנִים,

מַגָּעוֹ כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.

קֻרְטוֹב הַחֶמְאָה כְּחַלּוּק אֲבָנִים,

גַּם הַלֶּחֶם מִקֹּר מְאֻבָּן.

בַּחוּץ עוֹד אָפֹר, עוֹד דּוֹלֵק הַפָּנָס,

הוּא חָבֵר לִי, רֵעִי וִידִידִי.

כָּמוֹהוּ, בּוֹדֵד בֵּין אַלְפֵי אוֹרוֹת־גַּז,

גַּם אֲנִי עִם רַבִּים יְחִידִי.

הַטְּרַם מְצַלְצֵל, וְהַפִּיף וְהַשְּׁרִיק.

הוּא עוֹלֶה בִּגְרוֹדֶצְקָה בָּהָר.

הַשֶּׁלֶג מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הוּא מַבְהִיק,

הַפַּסִּים נִמְשָׁכִים קַו יָשָׁר.

טו

גַּם הָלְאָה נוֹסֵעַ אָמְנָם אוֹטוֹבּוּס,

אַךְ הוֹלֶכֶת יַחְדָּו חֲבוּרָה.

הַשֶּׁלֶג מוֹשֵׁךְ וְצָרִיךְ גַּם לָחוּס

עַל פְּרוּטָה חֲרוּדָה וּסְפוּרָה.

הִנֵּה בַּחַמָּה מַבְהִיקִים חַלּוֹנִים

וְלֹא עוֹד לְסִגְניוּבְקָה רָחוֹק.

שָׁם פֶלְד מְלַמֵּד אֶת “יוֹבֵל הָעֶגְלוֹנִים”

וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת כְּתִינוֹק.

טז

הָעֶרֶב יוֹרֵד וְיָרַד גַּם הַקֹּר,

בְּנִגּוּן מַכְרִיזִים עִתּוֹנִים;

לְאֹרֶךְ רְחוֹב פָּנָסִים וְצֵל־אוֹר,

מִדְרָכָה וַעֲצֵי עַרְמוֹנִים.

הַשֶּׁלֶג נוֹפֵל בְּפִתִּים קַלִּילוֹת,

מְחַדֵּשׁ אֶת לָבְנָהּ שֶׁל הָעִיר;

לִמְקוֹם שֶׁלְּשָׁם רַגְלֵיהֶם מוֹבִילוֹת

מְהַלְּכִים צְעִירָה וְצָעִיר.

אֶחָד כּוֹכָבוֹן־שִׁלְגָּנוֹן הִתְיַשָּׁב

עַל־גַּב רִיס שֶׁל עֵינָהּ כִּפְנִינָה,

וְהוּא מִתְנַדְנֵד עִם עִפְעוּף הָעַפְעָף

וּמוֹסִיף לִוְיַת־חֵן לְחִנָּהּ.

נָמַס הַכּוֹכָב וְנִתְלָה כְּדִמְעָה.

הוּא נוֹטֵל אֶת רֹאשָׁהּ וּבְרֹךְ

הוּא שַׁח וְשׁוֹתֶה הַדִּמְעָה מֵעִמָּהּ –

וְהַדֶּרֶךְ לָבָן וְאָרֹךְ.

יז

רַכֶּבֶת בַּלַּיְלָה. הַשֶּׁלֶג יוֹשֵׁב

עַל דַּרְגוֹת וְגִשְׁרֵי הַקָּרוֹן.

הָאֵד מִתְפָּרֵץ בְּצִשְׁצִישׁ וְנוֹשֵׁף

מִתַּחְתִּית הַקָּרוֹן הָאַחְרוֹן.

אָדָם עִם פַּטִּישׁ מְהַלֵּךְ וּמַקִּישׁ

נְקִישָׁה יְחִידָה כָּל גַּלְגַּל.

הַשֶּׁלֶג מַשְׁרִיק תַּחַת רֶגֶל הָאִישׁ

וּמוּאָר בְּוָרֹד־סְגַלְגַּל.

צִפְצוּף. וְזָזִים בַּתַּחְנָה פָּנָסִים

וְיוֹצְאִים בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ;

מִקֹּדֶם לְאַט, אַחַר־כָּךְ הֵם נָסִים,

אַךְ בְּטוּר מְמֻשְׁטָר וְעָרוּךְ.

וְשֶׁלֶג וָלָיְלָה. חוֹלֵף רֶשֶׁף־זִיק

שֶׁנִּמְלַט מִלֹּעוֹ שֶׁל קַטָּר;

רִבּוּעַ שֶׁל אוֹר עַל הַשֶּׁלֶג מַחְלִיק

וְנִדְמֶה הוּא עוֹמֵד עַל־אֲתָר.

בְּתוֹךְ הָרִבּוּעַ שֶׁל אוֹר נִרְאֶה צֵל:

בֵּי"ת רָאשִׁים סְמוּכִים זֶה לָזֶה:

רִשְׁפֵּי הַקַּטָּר מִתְמַלְּטִים בַּמַּאֲפֵל

וְחוֹלְפִים עַל הַצֵּל בַּמַּחֲזֶה.

יח

רַכֶּבֶת בַּבֹּקֶר. הַשֶּׁלֶג רוֹבֵץ

עַל שָׂדוֹת, יְעָרִים, גְּשָׁרִים:

כָּפוּף מִן הַשֶּׁלֶג כָּל שִׂיחַ וָעֵץ,

גְּדֵרוֹת שֶׁל בָּתֵּי אִכָּרִים.

מֵעַל לְגַגּוֹת הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים

הֶעָשָׁן לַמָּרוֹם מִתַּמֵּר;

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת מִבֵּינוֹת עֲנָנִים

וְהָאוֹר־הַחוֹזֵר מְסַנְוֵר.

תַּחֲנָה מִתְקָרֶבֶת. דְּפִיק וַחֲבָט

שֶׁל גַּלְגַּל הַנֶּחְבָּט אֶל הַפַּס;

בִּקְתַּת הַשּׁוֹמֵר; הוּא עוֹמֵד וְנִבָּט,

אַךְ מַהֵר הוּא נָסוֹג וְהוּא גָז.

מֵאֵט הַמַּסָּע רִיצָתוֹ הַקְּצוּבָה

וְיוֹצֵאת הַתַּחֲנָה לוֹ לִקְרָאת;

וְעֶלֶם נִפְרָד מֵעַלְמָה אֲהוּבָה,

נִפְרָדִים מִזְוָדָה מִמִּזְוָד.

הָעֶלֶם יוֹרֵד, הָעַלְמָה בַּחַלּוֹן,

נוֹפְפִים זֶה אֶל זֶה יְדֵיהֶם:

קִיטוֹר מְצַשְׁצֵשׁ בְּסוֹפוֹ שֶׁל קָרוֹן

וְעוֹלֶה וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.

יט

בַּדֶּרֶךְ לַיַּעַר הַשֶּׁלֶג פָּרוּשׂ

עַל שָׂדוֹת רְחָבִים כְּמַרְבָד.

מִגְרֶרֶת קַלָּה רְתוּמָה אֶל הַסּוּס

וְהַשּׁוֹט עִם תִּפְרַחַת בַּיָּד.

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת. הַשֶּׁלֶג זוֹהֵר

בְּאַלְפֵי אֲבָנָיו הַטּוֹבוֹת;

נוֹקְשׁוֹת פַּרְסוֹתָיו שֶׁל הַסּוּס, הוּא דוֹהֵר,

רְחוֹקוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ קְרוֹבוֹת.

בָּאֹפֶק הַיַּעַר מַכְחִיל־מַאֲפִיל

וְשָׁטוּחַ לָאֹרֶךְ כָּעָב.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ מַאֲהִיל

בְּכַף־יָד קְעוּרָה עַל עֵינָיו.

בַּיַּעַר גּוֹיִים מְנִיפִים קַרְדֻּמּוֹת

וְהַכֹּד עִם הַחֹד מַבְרִיקִים;

קַר־ר־רַע מְצָרְחִים הָעוֹרְבִים אֲיֻמּוֹת,

וְקַר־ר־רַח – אַלּוֹנִים עַתִּיקִים.

בַּשֶּׁלֶג נִרְאִים עֲקֵבוֹת טְבוּעִים

שֶׁל עוֹרֵב, שֶׁל שׁוּעָל וְשֶׁל צְבִי;

וְכָל עִקְּבוֹתָם נְהִירִים וּגְלוּיִים,

כִּשְׁבִילֶיהָ שֶׁל טְלוּסְט, לְאָבִי.

כ

הֵבִיאוּ אֵלוֹת לְבָנוֹת לְהַסָּקָה

וּפוֹרְקִים בְּסָמוּךְ לַתִּתּוֹר;

שְׁנֵי הַסּוּסִים מְנַשְּׁפִים בַּשַּׂקָּה

וְנִשְׁמַת אַפֵּיהֶם כְּקִיטוֹר.

צָרִיךְ לְהַזְמִין אֶת חוֹטֵב הָעֵצִים,

הַמִּגְרֶרֶת יָפֶה עֲמוּסָה.

הַסּוּס מְקַרְטֵעַ, צוֹהֵל וּמֵשִׂים

צַוָּארוֹ עַל צַוַּאר הַסּוּסָה.

כא

דִּירָה זְעִירָה מִשֶּׁל חֶדֶר יָחִיד,

אַךְ לְזוּג הִיא אֵינָהּ קְטַנָּה;

רִהוּט לֹא חָדָשׁ, בְּסִגְנוֹן לֹא אָחִיד,

כִּי הַכֹּל אֲרָעִי, לְשָׁנָה.

מִרְפֶּסֶת יָפָה, מְזֻגֶּגֶת סָבִיב,

וִילָאוֹת צְחֹרִים לָהּ עָנְדוּ;

הַכֹּל שָׁם חָרְפִּי וּבָהִיר וְרַב־זִיו

וּמַה טָּב לְמֵיתַב שָׁם טַנְדּוּ.

אַךְ בֹּקֶר אֶחָד (הַאִם לֹא בְּשַׁבָּת?)

סְגָרָנוּ הַשֶּׁלֶג הָרַב;

בְּקשִׁי פָּתַחְנוּ הַדֶּלֶת מְעָט

לְהוֹצִיא אֶל הַקֹּר אֶת הָאַף.

גָּרַפְנוּ הַשֶּׁלֶג בְּיַחַד, בְּגִיל,

עוֹד אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם הַמַּחֲזֶה:

הַשֶּׁלֶג נִבְזָק לְצִדָּיו שֶׁל הַשְּׁבִיל,

וְחוֹמָה לוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה.

גָּמַרְנוּ, נִשְׁאַרְנוּ עוֹמְדִים שָׁם יַחְדָּו

בֵּין חוֹמוֹת כְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם,

צָחַקְנוּ עַל פֹּעַל יָדֵינוּ הָרַב

וְהָיָה לָנוּ קַל וְגַם חָם.

פִּתְאֹם לִי אָמַרְתְּ, לֹא בְּלִי כֹבֶד־רֹאשׁ,

וּמִטַּעַם שֶׁאַתְּ רַק יָדַעְתְּ:

"זוֹ דֶרֶךְ לִלְבוּב – יֵשׁ לָשׁוּב וְלִדְרוֹשׁ

וּלְקַבֵּל אֶת הַצֶּרְטִיפִיקָט".

כב

הַשֶּׁלֶג נִבְזָק וְנִפְזָר כְּאָבָק

וּלְעוֹלָם הוּא מִמֶּנּוּ נִפְטָר.

רַק פַּעַם עוֹד, טֶרֶם נָמַס וְנָמַק,

עוֹד נָסַעְנוּ בְּדֶרֶךְ הַגְּרָר.

מִגְרֶרֶת יָפָה, הַסּוּסִים אַבִּירִים,

וְצִלְצוּל מְצִלּוֹת שֶׁבַּשִּׁיר.

אֲדָר. נוֹצְצִים בַּשָּׂדוֹת שַׁבְרִירִים,

עוֹד מְעַט וְהַשֶּׁלֶג יַפְשִׁיר.

בָּעֵמֶק הַדְּנְיֶסְטְר מֵימָיו מְגַלְגֵּל,

וְהַיַּעַר כַּקִּיר הַתָּלוּל.

הַגֶּשֶׁר נָטוּי כַּעֲנָק שֶׁל בַּרְזֶל

וְנוֹסְעִים עַל גַּבּוֹ הַסָּלוּל.

עֲנָק הוּא, חָזָק הוּא, רַגְלָיו בִּמְצוּלוֹת.

הוּא לוֹעֵג לְגֵאוּת, לִקְרָחִים –

אוּלָם בְּשׁוּבֵנוּ – נָסְעוּ עֲגָלוֹת,

כִּי הַגְּרָר נִשְׁתַּבֵּשׁ בַּדְּרָכִים.

הַשֶּׁלֶג הַצַּח עוֹד עָטַף הַשָּׂדוֹת,

אַךְ דַּקִּיק וְשָׁקִיף וְשָׁבִיר;

הַחֹרֶף חָלַף. הַעוֹד אֵין חֲסִידוֹת?

כִּי הַשֶּׁלֶג הִנֵּה הוּא מַפְשִׁיר.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה וְקוֹרֵעַ הַכְּסוּת

שֶׁעִטְּפָה הַשָּׂדוֹת בַּשֵּׁנָה,

מִצַּחַר הַשֶּׁלֶג בּוֹלְטוֹת בִּפְרִיצוּת

תְּלוּלִיּוֹת אֲדָמָה דְשֵׁנָה.

הַשֶּׁמֶשׁ גּוֹבֵר וְשׁוֹפֵעַ הָאוֹר

מְפַכִּים הַפְּלָגִים מִסָּבִיב.

אָמַרְנוּ: אִם בַּת – וְקָרָאנוּ לָהּ תּוֹר,

וְאִם בֵּן – נִקְרָאֶנּוּ אָבִיב.

חֲתִימָה

יוֹם אָלֶ"ף בַּבֹּקֶר. גָּמַרְתִּי הַשִּׁיר

וְנִגְמַר הַמִּסְקָר וְנִנְעַל.

עָבַר הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁלֶג מַזְהִיר –

וְעֵינַי לֹא הֵזַנְתִּי בּוֹ כְּלָל.

כָּל עֶרֶב עֵטִי זֶה הָיָה מְרַשֵּׁם

וּמִפִּי טֶלֶפוֹן עַל נְיָר,

מַה גֹּבַהּ הַשֶּׁלֶג שֶׁבִּירוּשְׁלֵם,

וּבִצְפַת בַּגָּלִיל עַל הָהָר.

וְאֵיךְ שָׁם גּוֹרְפִים אֶת הַשֶּׁלֶג מֵעַל

הַגַּגּוֹת – הַגַּגּוֹת הַשְּׁטוּחִים!

וְאֵיךְ יְלָדִים מְשַׂחֲקִים עִם חַיָּל,

וְאֵיךְ כַּדּוּרִים שְׁלוּחִים.

רָשַׁמְתִּי, רָשַׁמְתִּי הַכֹּל וּמַהֵר,

כָּרָאוּי לָרוֹשֵׁם הַזָּרִיז;

אוּלָם עֵת הַבַּיְתָה הָיִיתִי חוֹזֵר

וְסוֹגֵר כָּל חַלּוֹן וְכָל תְּרִיס –

זָהַר שָׁם הַשֶּׁלֶג שֶׁלִּי, בְּלִי סוֹף,

וְהִתְחִיל הַמִּסְקָר הַגָּדוֹל…

אֲהָהּ, כֹּה מַהֵר אֵיךְ אוּכָלָה לִכְתּוֹב,

אֵיךְ אוּכָלָה לִרְשׁוֹם אֶת הַכֹּל?

הִנֵּה הֵם בָּאִים, הַמַּרְאוֹת הַלְּבָנִים,

וְעוֹבְרִים חֲרִישִׁים־חֲרִישִׁים,

מַרְאוֹת שֶׁל יַלְדוּת וְנַעֲרוּת וְשָׁנִים,

אֵיךְ אֶתְפֹּס גַּם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים?

סְלַח, הַקּוֹרֵא, הִתְפָּאַרְתִּי חִנָּם,

זֶה גָדוֹל וּמֵעַל לְכֹחִי;

הִנֵּה הֵם חוֹזְרִים חֲרִישִׁים לִמְקוֹמָם

שֶׁמִּשָּׁם הֵם עָלוּ – לְתוֹכִי.

עַתָּה הִנֵּה בֹּקֶר, הוּרְמוּ הַתְּרִיסִים,

הָעוֹלָם מְעֻטָּף עֲרָפֶל,

וְעַל שֻׁלְחָנִי מַשְׁלִיגִים נַרְקִיסִים,

נַרְקִיסִים שֶׁבְּתוֹךְ אֲגַרְטֵל.

נִמְשַׁכְתִּי אַחַר הֶחָרוּז הַמּוּזָר

אֲגַרְטֵל – עֲרָפֶל – אֲפֵלָה…

תַּנּוּר הֶעָשָׁן – לַפִּיד אֵשׁ שֶׁעָבַר…

חֲשֵׁכָה וְאֵימָה גְדוֹלָה…

הָעַיִט יוֹרֵד וְהוּא עָט לַפְּגָרִים

וְנוֹעֵץ צִפָּרְנָיו בַּבָּשָׂר…

הָאַיִל, הָעֵז, הָעֶגְלָה – בְּתָרִים…

וְהַתּוֹר – הַצִּפּוֹר – לֹא בָּתָר…

הַבֵּט הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר אִם תּוּכַל…

וְאוּלָם גַּם – יָדוֹעַ תֵּדַע…

פִּתְאֹם מִמּוּלִי עַל הַקִּיר אוֹר נָפַל –

וּבַשֶּׁלֶג הוֹלֶכֶת עֵדָה.

הַשֶּׁלֶג עָמֹק וְרָחוֹק וְרָחָב,

יְהוּדִים יוֹצְאִים לְגָלוּת,

וְאֵין לָהֶם כְּלוּם, רַק הַצְּרוֹר עַל הַגָּב

וְרָצוֹן לֹא לָמוּת, לֹא לָמוּת…

אֲנִי לֹא צִיַּרְתִּי אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה,

זֶה הֶעְתֵּק מִשֶּׁל הִירְשֶׁנְבֶּרְג זַ"ל,

אוּלָם הִיא הָפְכָה לִי (הָהּ, הָאֱמוּנָה!)

וְהָיְתָה לִי לְאוֹרִיגִינַל.

כִּי כָּל הַיּוֹצְאִים הֵם אַחַי, אַחְיוֹתַי,

הַזָּקֵן בְּרֹאשָׁם – הוּא אָבִי;

אוֹתָם יְלָדִים – הֲלֹא הֵם יְלָדַי!

וְאִתָּם מְהַלֵּךְ לְבָבִי…

אִתָּם מְהַלֵּךְ גַּם אֲנִי לֵיל וָיוֹם,

וְעָיְפוּ הָרַגְלַיִם מִצְּעוֹד.

פָּנֵינוּ מִזְרָחָה, עֵינֵינוּ לָרוֹם –

הֲרָחוֹק עוֹד הַדֶּרֶךְ מְאֹד?

עָבַר הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁלֶג וָקֹר

וּמוֹרִיק בִּיהוּדָה הָאֲפָר;

הַאִם לֹא הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַתּוֹר? –

עוֹד לֹא תַּם זֶה שִׁירִי, אַךְ נִגְמָר.

תש"ב

הערות וביאורי המשורר

הַשִּׁיר נִכְתַּב בִּימֵי הַשֶּׁלֶג בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחֹרֶף תש“ב. הֶעְתֵּק מִשֶּׁל הִירְשֶׁנְבֶּרְג זַ”ל – מִצִּיּוּרוֹ הַנּוֹדָע “גָּלוּת”; פֶּטְלוּר – חַיָּל מִצִּבְאוֹת פֶּטְלוּרָה.

הִבְטַחְתִּי לָךְ פַּעַם לָשׁוּב וּלְסַפֵּר

עַל מוֹתָהּ שֶׁל אִמִּי,

אוּלָם זֶה קָשׁוּר בְּסִפּוּר עוֹד אַחֵר

הַצָּנוּעַ עִמִּי –

הֲלֹא הוּא סִפּוּר עַל חַיָּיו וּמוֹתוֹ

שֶׁל אֶחָד מֵאֶחָי:

אַף הוּא כָּךְ סֵרֵב בִּי לָמוּת בְּמוֹתוֹ

וּבְלִבִּי עוֹדוֹ חָי.

רַק פַּעַם אַחַת רְאִיתִיו, לֹא יוֹתֵר,

אֶת אָחִינוּ הַזֶּה,

אוּלָם זֹאת הַפַּעַם עוֹדֶנִּי זוֹכֵר

וְרוֹאֶה בַּמַּחְזֶה –

אֵיךְ הוּא הַגָּבוֹהַּ, הַבָּא־מֵרָחוֹק,

הָאוֹרֵחַ מִוִּין,

לוֹקֵחַ אוֹתִי, הַקָּטָן, הַתִּינוֹק

שֶׁמְּאוּם לֹא יָבִין,

וְהוּא מְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתִי וּמַצְחִיק,

שֵׁם־חִבָּה לִי יִקְרָא,

וְגַם בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּי יַחְזִיק

וְיָנִיף לַתִּקְרָה.

נִיסָן אָז הָיָה, חַג הַפֶּסַח, אָבִיב,

וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרַח;

בַּבַּיִת הַכֹּל חֲגִיגִי וְחָבִיב –

וַאֲנִי תִּינוֹק רַךְ.

וְרַק אַחַר־כָּךְ, עֵת גָּדַלְתִּי בָּחוּר

וְהִתְחַלְתִּי מֵבִין,

נוֹדַע לִי הַכֹּל אֶל נָכוֹן וּבָרוּר

עַל אָחִי זֶה מִוִּין.

עוֹדוֹ בֶּן יוּ“ד גִּימֶ”ל – יוּד דָּלֶ"ת שָׁנָה,

הֵן חָסֵר, הֵן יָתֵר,

עָזַב בֵּית הוֹרָיו וְהָעִיר הַקְּטַנָּה

וּבָרַח בְּהֶסְתֵּר

לְוִין, לַבִּירָה, לָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

הוּא קִוָּה שָׁם לִלְמוֹד,

אוּלָם הַמַּחְסוֹר הִכְרִיחוֹ לַחֲדוֹל

וּלְהַתְחִיל לַעֲבוֹד.

וְגַם לָעֲבוֹדָה נִתְרַגֵּל וְהִשְׁלִים

וְהִשְׂכִּיל בִּמְלַאכְתּוֹ,

כִּי הוּא נַעֲשָׂה שָׁם תַּפַּר־נְעָלִים –

לְחֶרְפַּת מִשְׁפַּחְתּוֹ.

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגְדִּיר בְּדִיּוּק

הַמֻּשָּׂג מִשְׁפָּחָה:

אָבִי זַ"ל – וַדַּאי הוּא מָצָא לוֹ צִדּוּק

לְלִמּוּד הַמְּלָאכָה.

הֵן הוּא בְּעַצְמוֹ כָּל יָמָיו דְּאָגָה,

דַּאֲגַת פַּרְנָסָה,

תָּמִיד בֶּעָמָל הַקָּשֶׁה נִתְיַגַּע

בְּכָל מַה שֶּׁעָשָׂה,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, בַּחֹרֶף, בַּקֹּר,

לַיְּעָרוֹת בְּצֵאתוֹ,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב – הַגּוֹי הַשִּׁכּוֹר

בַּמִּרְזָח בְּבֵיתוֹ.

אִמִּי זַ"ל? אָמְנָם, דָּאֲבָה, אֵין סָפֵק,

אוּלָם לֹא לִמְלַאכְתּוֹ,

אֶלָּא שֶׁמְּקוֹמוֹ בַּשֻּׁלְחָן נִשְׁאַר רֵיק

וְרֵיקָה צַלַּחְתּוֹ;

וּמִי הַיּוֹדֵעַ אִם שָׁמָּה, בַּכְּרַךְ,

בַּנֵּכָר, בַּמֶּרְחָק,

יֵשׁ מִי שֶׁמַּגִּישׁ לוֹ, לַנַּעַר הָרַךְ,

בְּכָל יוֹם כַּף מָרָק;

וְכָאן הֵן הַכֹּל בִּשְׁבִילוֹ גַּם מוּכָן,

כַּף מִכָּל קְעָרָה;

וּמְקוֹם שֶׁתִּשְׁעָה מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן –

גַּם יֹאכְלוּ עֲשָׂרָה.

אוּלַי הַקְּרוֹבִים הַ“פְּרִיצִים” הַיְהִירִים

וּנְשֵׁיהֶם הַגְּבִירוֹת?

אוּלַי הַדּוֹדִים “נֶאֶמְנֵי” הַגְּבִירִים,

הַיּוֹשְׁבִים בְּטִירוֹת?

שֶׁהֵם בְּעָבְרָם לְיַד בֵּית הַ“קָּרוֹב”

בְּמוֹשַׁב כִּרְכָּרָה –

יָנִיף הָעֶגְלוֹן אֶת הַשּׁוֹט וְיִצְלֹף

וְחָלְפוּ בִּדְהָרָה?

אַגַּב, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן

שֶׁאָחִי זֶה בְּוִין

נַעֲשָׂה סוֹצְיָאלִיסְט וְחָבֵר נֶאֱמָן

שֶׁל “פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן”.

לָכֵן כְּשֶׁבָּא אָז אָחִי הַלָּזֶה

לְעִירוֹ לְבִקּוּר,

אָסַף אֲסֵפָה חֲשָׁאִית בַּשָּׂדֶה

וְהִלְהִיב בְּדִבּוּר

אֶת כָּל הַשּׁוּלְיוֹת וְעוֹזְרֵי־הַמִּסְחָר

שֶׁבְּכָל הָעֲיָרָה;

מוּבָן שֶׁהַכֹּל נִתְגַּלָּה לְמָחָר

וְעוֹרֵר סְעָרָה.

סָעַר בֵּין הַשְּׁאָר גַּם אָחִינוּ מֵאִיר,

הוּא הָאָח הַגָּדוֹל:

הוּא שָׁב מְרֻגָּז וּמֻרְתָּח מִן הָעִיר

וְלִשְׁקוֹט לֹא יָכֹל

מֵרֹב הַחֶרְפָּה שֶׁ"הַכֹּל מְעַלְּבִין

וְעוֹקְצִין לְהַכְעִיס –

יָשֹׁב וְיַחְזֹר וְיִסַּע לוֹ לְוִין,

זֶה הַסּוֹצִיָּאלִיסְט!"

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגְדִּיר בְּדִיּוּק

הַ“הַכֹּל” מִי הוּא כָּאן:

אָבִי זַ"ל – וַדַּאי הוּא מָצָא לוֹ צִדּוּק

לַדִּבּוּר הַמְסֻכָּן.

הֵן הוּא בְּעַצְמוֹ כָּל יָמָיו מְרִידָה

לַ“נְּגִידִים” מִקְּרוֹבָיו,

בָּחַר בְּחַיִּים שֶׁל נֵכָר וּפְרִידָה –

וְרֹאשׁוֹ לֹא כָּפַף.

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בַּיַּעַר, בַּקֹּר,

אֶת חַיָּיו יְסַכֵּן,

פּוֹנִינְסְקִי אָדוֹן לוֹ – נָסִיךְ וְשִׁכּוֹר –

וְאַךְ לֹא מֵאִיר קְלֵין.

אִמִּי זַ"ל? אָמְנָם, דָּאֲבָה בְּוַדַּאי,

אֲבָל לֹא לַבּוּשָׁה,

אֶלָּא שֶׁהָיָה לְבָבָהּ בָּהּ דַּוָּי

וּסְאָתָהּ גְּדוּשָׁה:

הִנֵּה הוּא נוֹסֵעַ, הַבֵּן הָאָהוּב,

וְחוֹזֵר אֶל הַכְּרָךְ –

וּמִי הַיּוֹדֵעַ מָתַי הִיא תָשׁוּב

לִרְאוֹתוֹ אַחַר־כָּךְ?

לִבָּהּ לָהּ נִבָּא וְיָדַע מַה נִּבָּא:

רַק עוֹד פַּעַם בִּלְבָד

זָכְתָה לִרְאוֹתוֹ, לְלָחֳצוֹ אֶל לִבָּהּ,

רַק עוֹד פַּעַם אֶחָת.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַפֶּסַח עָבַר

הוּא עָמַד וְיָצָא

וְשָׁב לוֹ לְוִין, זֶה אָחִי הַתַּפָּר,

וּבְוִין הוּא נִמְצָא

בִּזְמַן שֶׁיָּרַד לָעוֹלָם הַטֵּרוּף

הָרִאשׁוֹן, הַגָּדוֹל,

שֶׁבָּא לְעַרְבֵּב עוֹלָמוֹ שֶׁל יִשּׁוּב,

לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל.

עֲדַיִן הָיָה אָז יַנִּיק זֶה הָאָח

מִלֵּילֵךְ לַצָּבָא;

אוּלָם לְאַחַר שֶׁרֹב דָּם כְּבָר נִשְׁפַּךְ

גַּם הִגִּיעַ וּבָא

הַתּוֹר לִשְׁנָתוֹ לְמַלֵּא הַפְּרָצוֹת

בַּחֲזִיתוֹת הָעוֹלָם,

לִפּוֹל פְּגָרִים עַל־פְּנֵי אֲרָצוֹת

וּלְדַשְּׁנָן בְּדָמָם.

הָלַךְ, כַּמּוּבָן, לֹא בְּרֹב הִתְלַהֲבוּת.

הוּא הָיָה סוֹצְיָאלִיסְט.

רָצָה עוֹד לִחְיוֹת, לֹא רָצָה עוֹד לָמוּת,

כִּלְשׁוֹנוֹ, “גאָר אוּמְזִיסְט”.

“מִיר גֶעהֶען צוּ קֶעמְפֶען פאַר אוּנְזֶערֶע פַיינְד” –

בְּשִׁירוֹ הוּא אוֹמֵר.

אַגַּב, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן:

הוּא הָיָה מְשׁוֹרֵר.

בִּצְרוֹר הַנְּיָרוֹת שֶׁהֻחְזַר בִּזְמַנּוֹ

עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים,

נִמְצָא גַּם פִּנְקָס עִם קִטְעֵי יוֹמָנוֹ

וְאַרְבַּעַת שִׁירִים.

שִׁירָיו חַלָּשִׁים מִבְּחִינַת הַצּוּרָה,

הַמִּשְׁקָל בָּם רוֹפֵף,

אֲבָל אֲמִתִּית כָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה

וְנִכְנֶסֶת לַלֵּב.

אוּלָם מִשִּׁירָיו בְּהַרְבֵּה חֲשׁוּבִים

הַדְּבָרִים בַּיּוֹמָן,

מַרְאוֹת וּרְשָׁמִים תְּפוּסִים וּכְתוּבִים

בְּדַקּוּת שֶׁל אֳמָן.

מִזֶּה הַיּוֹמָן גַּם נוֹדְעוּ לִי פְּרָטִים

אֲחָדִים מֵחַיָּיו,

כְּגוֹן מִי הָיוּ יְדִידָיו הַמְּעַטִּים,

וּכְגוֹן שֶׁאָהַב

אֶת מִיצִי בַּת וִין – שֶׁחָמֵשׁ פְּעָמִים

הוּא מַזְכִּיר אֶת שְׁמָהּ,

וְשָׂשׂ בְּקַבְּלוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים

גְּלוּיָה מֵעִמָּהּ.

גַּם הוּא לָהּ כָּתַב. הוּא הִרְבָּה אָז לִכְתּוֹב

מִכְתָּבִים לִידִידָיו –

הָיָה לוֹ, אָחִי, הַכִּשְׁרוֹן לֶאֱהוֹב

וּלְלַבֵּב בְּמִכְתָּב.

הַבַּיְתָה כָּתַב לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

וְהִזְכִּיר בִּמְיֻחָד

"שָׁלשׁ אַחְיוֹתַי, הַיָּפוֹת, הַטּוֹבוֹת,

וְאָחִינוּ הַקָּט".

מוּבָן שֶׁסָּלַח גַּם לָאָח הָרַגָּז,

לְאָחִינוּ מֵאִיר,

לְזֶה שֶׁהִרְתִּיחַ בַּפֶּסַח הַלָּז

בִּגְלַל שִׂיחַ הָעִיר.

אוּלָם לְחֻפְשָׁה, גַּם לְחֹפֶשׁ גָּדוֹל,

אַךְ לְוִין הוּא יָצָא –

הַבַּיְתָה לָבוֹא כַּנִּרְאֶה לֹא יָכֹל,

וְאוּלַי לֹא רָצָה.

וְאִמָּא שֶׁלָּנוּ בִּקְשָׁה לִרְאוֹתוֹ,

אֶת הַבֵּן בַּמַּדִּים –

הַאִם נִחֲשָׁה מֵרָחוֹק אֶת מוֹתוֹ,

מוֹת הַטּוֹב בַּיְלָדִים?

חָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּדָּבָר

וְתָמִיד לִי פְּלִיאָה

כָּל מַה בְּנַפְשָׁהּ שֶׁל אִמִּי אָז עָבַר

וְאִלְּצָהּ לִנְסִיעָה.

כִּי פֶּתַע הֶחְלִיטָה בְּעֹז לֹא רָגִיל,

הַחְלָטָה אֵיתָנָה,

לִנְסוֹעַ לְבִּיהֶם, לְרוֹנְשְׁפֶּרְק, בִּשְׁבִיל

שָׁם לִרְאוֹת אֶת בְּנָהּ.

אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר – לֹא נָסְעָה יְחִידָה,

כִּי נָסַע גַּם אָבִי.

גַּם הוּא בְּשׁוּבוֹ מִמַּסַּע הַפְּרִידָה

אֶת הָרֶגֶשׁ הֵבִיא

נִפְרוֹד כִּי נִפְרַד מִבְּנוֹ אֲהוּבוֹ

פְּרִידָה עוֹלָמִית:

כְּחֹדֶשׁ יָסְפוּ הַגְּלוּיוֹת עוֹד לָבוֹא –

עַד נִשְׁלַח לַחֲזִית.

רוֹאָה אַתְּ, אָחִינוּ הַנַּעַר הַזֶּה

שֶׁבַּסֵּתֶר בָּרַח

מִתּוֹךְ בֵּית אָבִיו, וְהוּא רַךְ וְרָזֶה –

שָׁם בַּנֶּכֶר, בַּכְּרָךְ,

גָּדַל וּבָגַר וְהָיָה לְבָחוּר

רַם־קוֹמָה וְזָקוּף –

אָמַרְתִּי לָךְ עוֹד בְּרֵאשִׁית הַסִּפּוּר

שֶׁגָּבַהּ, הָאָהוּב.

עַל־כֵּן מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, עֵת נִצַּב

לָאִמּוּן כְּטִירוֹן,

וְעַד אֶל הַקְּרָב שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא שָׁב

בְּיוֹמוֹ הָאַחְרוֹן,

תָּמִיד הוּא הָלַךְ הָרִאשׁוֹן בַּשּׁוּרָה

וְרִאשׁוֹן גַּם בַּטּוּר –

אִמִּי זֹאת יָדְעָה יְדִיעָה בְּרוּרָה

וְשָׁקְלָה זֹאת בָּרוּר.

יָדְעָה וְשָׁקְלָה וּבָכְתָה גַם מָרָה,

וּבְעוֹד בְּנָהּ חַי –

בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה בָּכְתָה אֶל כָּרָהּ,

בְּהַסְתֵּר, בַּחֲשַׁאי.

אַךְ אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאִמִּי זַ"ל הָיְתָה

בַּכְיָנִית מִטִּבְעָהּ.

תָּכְפוּ הַפְּגָעִים בַּחַיִּים שֶׁחָיְתָה –

וְנִצְּחָתַם שִׁבְעָה.

הִנֵּה, הֵן יָלַדְתְּ פַּעֲמַיִם גַּם אַתְּ

וּשְׁנֵיהֶם נֶחְמָדִים,

אוּלָם הֲנִסִּית בַּדִּמְיוֹן וְיָלַדְתְּ

גַּם תִּשְׁעָה יְלָדִים?

וְאִמֵּנוּ יָלְדָה. וְגִדְּלָה אֶת כֻּלָּם.

בְּיָדֶיהָ מַמָּשׁ –

לֹא גַן־יְלָדִים שֶׁיָּקֵל מֵעֻלָּם,

אֵין עוֹזֶרֶת לָרָשׁ,

הַכֹּל בְּיָדֶיהָ, הַכֹּל מִכֹּל כֹּל,

לְהַטְלִיא הַבְּגָדִים,

לִרְחוֹץ, לְהַלְבִּישׁ וּלְהַגִּישׁ לֶאֱכוֹל

לִילָדוֹת וִילָדִים.

וּרְאִי, הֵן גָּדַלְנוּ כֻּלָּנוּ רָמִים,

לֹא חָסַרְנוּ מְאוּם,

לֹא רֶגֶל, לֹא יָד, כָּל אֶחָד אַךְ תָּמִים,

לֹא פְּגָם וְלֹא מוּם.

אַךְ אָז הִיא בָּכְתָה שֶׁבְּנָהּ הָאָהוּב

לֹא חָסֵר לֹא־מְאוּם,

לֹא יָד וְלֹא רֶגֶל, וּפְגָם אֵין בַּגּוּף –

שֶׁאֵינוֹ בַּעַל־מוּם.

יָמִים מֻעָטִים אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּשְׁלַח

לַחֲזִית וְלַקְּרָב,

נִתְּנָה לוֹ חֻפְשָׁה קְטַנָּה וְהָלַךְ

לִהְיוֹת בֵּין חֲבֵרָיו

בְּוִין. אָמְרוּ לוֹ: מַגִּיעַ הַסּוֹף,

הִנֵּה פּוֹר תִּתְפּוֹרָר

הַיּוֹם אוֹ מָחָר, בְּקָרוֹב בְּקָרוֹב,

מַלְכוּתוֹ שֶׁל קֵיסָר.

מִי פֶּתִי עַכְשָׁו וְיֵלֵךְ לַחֲזִית?

אֶת מַדֶּיךָ פְּשֹׁט

וּלְבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, אֶזְרָחִית –

זֶה נָקֵל עַד מְאֹד.

רַבִּים כָּךְ עָשׂוּ וְעוֹשִׂים כָּךְ יוֹם־יוֹם,

זֶה בָּרוּר וּפָשׁוּט:

עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁרוֹמֵז הַשָּׁלוֹם

לֹא כְּדַאי עוֹד לָמוּת.

אוּלָם הוּא הֵשִׁיב: הַקֵּיסָר, הַמַּלְכוּת,

וּמַלְכָּה עֲנֻגָּה –

לֹא זֶה. וְאוּלָם חֲבֵרַי לָעֱנוּת,

יְדִידַי בַּפְּלֻגָּה –

כֻּלָּם מְצַפִּים לְבוֹאִי, לְשׁוּבִי.

הֵם יֵצְאוּ לַחֲזִית –

וַאֲנִי אֶתְחַבֵּא? לֹא לֹא לֹא, אֲהוּבִי,

לֹא אֶלְבַּשׁ אֶזְרָחִית…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹתוֹ יוֹם עוֹד נָשַׁל

מִנְעָלָיו וְלָקַח

לוֹ זוּג נַעֲלַיִם קַלּוֹת וְנָעַל –

נְעָלִים שֶׁל אֶזְרָח.

אֶפְשָׁר הוּא רָצָה בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת

לְשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת?

אֶפְשָׁר עַל דַּעְתּוֹ גַם הִתְחִיל הַעֲלוֹת

הָעֵצוֹת הַיְעוּצוֹת?

אִמֵּנוּ וַדַּאי נָטְתָה לְקַבֵּל

הָאֶפְשָׁר הָאַחְרוֹן;

אוּלָם לִי נִדְמֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ לֵיל

לֵילֵךְ אֶל תֵּיאַטְרוֹן,

אוֹ אֶל רְאִינוֹעַ – עִם מִיצִי שֶׁלּוֹ…

וְעַל־כֵּן הוּא גָמַר

שֶׁיֵּשׁ לְהַחְלִיף לְהַלֵּיל מִנְעָלוֹ,

הַמִּנְעָל הַמְסֻמָּר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אוֹתוֹ עֶרֶב הוּא שָׁב

לְאַחַר חֲצוֹת לֵיל

וְאוֹר לֹא הֶעֱלָה בְּדִירַת מְאָרְחָיו,

רַק הִלֵּךְ כְּמוֹ צֵל,

גִּשֵּׁשׁ בַּחֲשַׁאי וּמָצָא לוֹ סַפְסָל

וּבְשֶׁקֶט שָׁכַב,

וְכָךְ הוּא נִרְדַּם, זֶה אָחִי הַחַיָּל,

בִּבְגָדָיו, בִּנְעָלָיו.

הֲרֵי לִי כָּל זֶה רַק סִפּוּר מַעֲשֶׂה,

לֹא הָיִיתִי לוֹ עֵד,

אוּלָם, הַאֲמִינִי, אֶרְאֶה הַמַּחְזֶה

וּלְנֶגְדִּי הוּא עוֹמֵד –

אֵיךְ הוּא, הַגָּבוֹהַּ, שׁוֹכֵב אַפְּרַקְדָּן

לְכָל אֹרֶךְ מִדּוֹ,

וְאֵיךְ הַפִּגְיוֹן הָרָדוּם בַּנְּדָן

שָׁם שׁוֹכֵב לְצִדּוֹ,

וְאֵיךְ בַּנְּשִׁימָה מִתְרוֹמֵם הֶחָזֶה,

אֵיךְ עָלָה וְיָרַד –

עֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל בַּמַּחְזֶה

וְרוֹאֶה בּוֹ עוֹד פְּרָט:

אֵי־מִי מִתְקָרֵב שָׁם אֱלֵי מַרְגְּלוֹת

זֶה אָחִי הַיָּשֵׁן,

חוֹלֵץ לוֹ בַּלָּאט נְעָלָיו הַקַּלּוֹת,

וּכְבֵדוֹת – יַגִּישֵׁן…

הָיְתָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם וּמַחְסוֹר,

וְנַעֲלַיִם – זָהָב!

אוּלַי הוּא יִשְׁכַּח, הַחַיָּל, וְיַחְזֹר,

לֹא יַחְלִיף נְעָלָיו…

עַל־כֵּן אוֹתוֹ בֹּקֶר, בִּבְקוֹעַ הָאוֹר,

עֵת אָחִי הִתְעוֹרֵר,

הִרְגִּישׁ כִּי רַגְלָיו יְחֵפוֹת וְהַקֹּר

בָּן עוֹקֵץ וְדוֹקֵר.

מִיָּד הוּא נָעַל מִנְעָלָיו הַכְּבֵדִים,

לָרַכֶּבֶת מִהַר –

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ וְעָנוּ הַהֵדִים

לַמִּנְעָל הַמְסֻמָּר.

עוֹדֶנִּי מַבִּיט אַחֲרָיו וְרוֹאֶה

הִלּוּכוֹ הַזָּקוּף –

עוֹדֶנִּי מַבִּיט וּבָכוֹ לוֹ אֶבְכֶּה

לַהוֹלֵךְ לְלֹא־שׁוּב – –

הֵיכָן נֶהֱרַג, זֶה אָחִי הַחַיָּל?

הוּא נָפַל בְּפּוֹלִין,

אֶחָד בֵּין רַבִּים חֲלָלִים – עוֹד חָלָל

בַּבִּצּוֹת שֶׁל ווֹהְלִין.

הָהּ, אִלּוּ נוֹדַע הַדָּבָר בְּפַשְׁטוּת

וּמִיָּד וּבָרוּר;

הֲלֹא כֹּה רַבִּים נִשְׁלְחוּ אָז לָמוּת

בַּמִּרְצָח הָאָרוּר.

לֹא הוּא הַיָּחִיד שֶׁנִּקְרָא לִשְׁחִיטָה

וְנֶעֱקַד וְנֶעֱרַךְ,

לֹא הוּא הַיָּחִיד לֹא נִצַּל מִמִּיתָה,

לֹא נִשְׁלַח לוֹ מַלְאָךְ.

וְאִלּוּ בָּא הוּא, הַמַּלְאָךְ הַשָּׂטָן,

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ:

“הוּא מֵת, זֶה בְּנֵךְ” – אָז אוּלַי לָהּ נִתַּן

גַּם הָעֹז הַדָּרוּשׁ

לָשֵׂאת הַמַּכָּה בִּגְבוּרָה, בִּמְנוּחָה,

לִחְיוֹת אֵם לְשִׁבְעָה –

אִמֵּנוּ הָיְתָה אַמִּיצָה בְּרוּחָהּ

וּבְרִיאָה מִטִּבְעָהּ.

אוּלָם הוּא לֹא בָא לְבַשֵּׂר הַצָּרָה,

זֶה מַלְאַךְ הַבְּשׂוֹרָה,

אֶלָּא הוּא שָׁלַח אֶל אִמֵּנוּ שָׂרָה

שְׁלִיחוֹ הַנּוֹרָא:

סָפֵק – הַסָּפֵק אִם הוּא חַי אוֹ הוּא מֵת

הוּא נִצְּחָהּ וְשִׁבְּרָהּ,

אָכַל בָּהּ, אָכַל, עַד יָרְדָה בְּלֹא־עֵת

בְּיָגוֹן אֶל קִבְרָהּ.

אוֹתָם שֶׁזָּכוּ עוֹד לָשׁוּב אֶל בֵּיתָם,

מִי שָׁלֵם, מִי בַּעַל־מוּם,

סִפְּרוּ כִּי הָיָה עִמָּהֶם בְּצֵאתָם,

וְאוּלָם לֹא מְאוּם

וּמְאוּם לֹא יָדְעוּ עַל סוֹפוֹ לְסַפֵּר.

כָּל אֶחָד אַךְ נִשְׁבַּע

כִּי מֵת לֹא רָאָהוּ, וְיֵשׁ לְשַׁעֵר

כִּי לֹא מֵת אַךְ נִשְׁבָּה.

הַאִם יְכוֹלָה אַתְּ כָּל זֶה לַחֲשׁוֹב

עַד לְסוֹף וּגְמִירָה?

כָּל דֶּלֶת נוֹקֶשֶׁת עַל סַף וּמַשְׁקוֹף

וְתִסֹּב עַל צִירָהּ,

כָּל צַעַד קָרֵב וְכָל פֶּתַח נִפְתָּח –

הָיוּ פֶּתַח תִּקְוָה:

הַאִם לֹא הַבֵּן הוּא שֶׁבָּא וּפָתַח?

וְאוּלָם הוּא לֹא בָא.

הַאִם יְכוֹלָה אַתְּ כָּל זֶה לְשַׁעֵר,

עַל דַּעְתֵּךְ הַעֲלוֹת?

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הַלֵּב מְפַרְפֵּר,

בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת,

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר הַלֵּב מִתְלַבֵּט,

וְהַבְּכִי אֶל הַכָּר –

כָּל זֶה, יַקִּירָה, הֵן הָיִיתִי לוֹ עֵד

וְהַכֹּל לִי נִזְכָּר.

נִזְכָּר לִי יָפֶה וּבְכָל הַבְּהִירוּת

יוֹם אֶחָד אֵיךְ הוּא בָּא,

נוֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת, וּמָסַר בִּמְהִירוּת

מַעֲטָפָה צְהֻבָּה,

כָּזֹאת גְּדוֹלָה, מִשְׂרָדִית, וְסָבִיב

עִם מִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה…

אָבִיב אָז הָיָה. וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵצִיף

אֶת הַכֹּל זִיו־אוֹרָה.

אֲבָל בְּבֵיתֵנוּ הַשֶּׁמֶשׁ אָבַל

וְחָשַׁךְ הַמָּאוֹר.

"בִּנְכֶם הַטּוּרַאי מוֹזֶס מֶלְצֶר נָפַל

וְהוּא מֵת מוֹת גִּבּוֹר

עֲשִׁיר תְּהִלָּה" – נֶאֱמַר בַּמִּכְתָּב

בְּטָפְסוֹ הַמֻּדְפָּס.

וְעוֹד שָׁם הָיָה לַמִּכְתָּב מְצֹרָף

הַיּוֹמָן בַּפִּנְקָס,

פִּתְקַת הַזֶּהוּת בְּפַחִית נְתוּנָה,

כַּרְטִיסִים אֲחָדִים

(מֵהֶם עוֹד רֵיקִים, לִכְתִיבָה) וּתְמוּנָה –

הַחַיָּל בְּמַדִּים…

וְזוֹ הַתְּמוּנָה, רְווּיָה מִדְּמָעוֹת,

שְׁמוּרָה עוֹד עִמִּי.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הַדְּמָעוֹת,

שֶׁל אָבִי אוֹ אִמִּי –

יַחְדָּו הֶחְזִיקוּהָ הַרְבֵּה בְּיָדָם

בְּשִׁבְתָּם בַּ“שִּׁבְעָה”.

הַאִם הִסְתַּכַּלְתְּ בִּתְמוּנָה שֶׁל אָדָם

שֶׁבְּלֹא עֵת גָּוַע?

דּוֹמֶה, פִּיו לוֹחֵשׁ וְעֵינוֹ מַבִּיעָה,

אַךְ קָשֶׁה לְהַחְלִיט

אִם הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹ הוּא בָּא בִּתְבִיעָה –

הוּא לוֹחֵשׁ וּמַבִּיט…

הַרְבֵּה הִסְתַּכַּלְתִּי בְּזֹאת הַתְּמוּנָה,

בְּצַלְמוֹ שֶׁל אָחִי;

אַךְ פַּעַם נִדְמֶה לִי – הוּא בָּא בִּתְלוּנָה

וְעַל פִּיו כְּמוֹ בְּכִי,

פָּנָיו פְּנֵי נַעַר צָעִיר וְרָחִים

וּבְעֵינָיו הַתְּמִימוּת,

וּבְפִיו הוּא לוֹחֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים:

“עוֹד לִחְיוֹת! לֹא לָמוּת!”

וּפַעַם אַחֶרֶת, דּוֹמֶה, יֵשׁ רֹב עֹז

בְּפָנָיו וּמְרִי,

וְאָז לִי נִדְמֶה כִּי יִלְחַשׁ וְיִרְמֹז:

"אַל תִּשְׁכַּח אֶת שִׁירִי!

מִיר גֶעהֶען צוּ קֶעמְפֶען פאַר אוּנְזֶערֶע שׂוֹנְאִים

אוּן שְׁטַרְבּעֶן אוּמְזִיסְט!

לוּא מַתִּי בַּקְּרָב לְצִיּוֹן, לְשִׁוְיוֹן,

כִּיהוּדִי, סוֹצְיָאלִיסְט –

הָיְתָה הַסְבָּרָה וְנִמּוּק לְמוֹתִי

בָּעִנְיָן הַקָּדוֹשׁ.

אֲבָל בְּלֹא טַעַם לָמוּת כְּמוֹתִי

וְלָדַעַת מֵרֹאשׁ

שֶׁאֵין מַטָּרָה וְתַגְמוּל וְתַשְׁלוּם

וְהַכֹּל עַל־חִנָּם,

וְאֵין כְּלָל דָּמִי נֶחֱשָׁב וְלֹא־כְלוּם

לֹא לַדּוֹר, לֹא לָעָם – – –

וְעוֹד הֵם בָּאִים בִּמְלִיצָה שֶׁל כְּזָבִים

עַל תְּהִלָּה וּגְבוּרָה!

הֲלֹא אֲנִי מַתִּי מִיתָה שֶׁל כְּלָבִים

בְּלֹא אוֹת־קְבוּרָה!"

כֵּן כֵּן, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן,

בְּאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב

מְקוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁל הַמֵּת לֹא צֻיַּן

וּבַתֹּרֶף בָּא קַו –––––––––

חִפְּשׂוּ אֶת הַקֶּבֶר. כָּתְבוּ מִכְתָּבִים

לַקְּהִלּוֹת בְּווֹהלִין.

אוּלָם מִי יִמְצָא בֵּין קִבְרוֹת אֲלָפִים

גַּל חַיָּל אַלְמוֹנִי?

“חַיָּל אַלְמוֹנִי”… יְלָדִים בְּגִילִי

לֹא יָכְלוּ לְהָבִין,

אוּלָם זֶה הָיָה כָּךְ בָּרוּר בִּשְׁבִילִי:

זֶה הָאָח שֶׁמִּוִּין…

הָיְתָה לִי יַלְדוּת לֹא רַכָּה וְתַמָּה.

הֵן הָיִיתִי בֶּן הֵ"א

בִּזְמַן שֶׁ“פָּרְצָה” בָּעוֹלָם מִלְחָמָה –

וְרָאִיתִי הַרְבֵּה.

רָאִיתִי גְּוִיָּה שֶׁל אָדָם רְטוּשָׁה

וּבְזוּיָה בְּדָמָהּ,

רָאִיתִי גַם חֶרֶב מוּלִי לְטוּשָׁה,

מַבְרִיקָה בַּחַמָּה.

אֲבָל בְּיוֹתֵר הִבְהִילַנִי מַחְזֶה

לֹא־נִרְאֶה, דִּמְיוֹנִי:

אֵיךְ הוּא, הַגָּבוֹהַּ, “נוֹפֵל” וְנַעֲשֶׂה

“חַיָּל אַלְמוֹנִי”…

אֵיךְ רָץ מִתְכּוֹפֵף, וּפְגוּעַ כַּדּוּר

הוּא נוֹטֶה לִנְפִילָה –

רָאִיתִי הַכֹּל מַמָּשִׁי וּבָרוּר,

בִּבְהִירוּת מַבְהִילָה.

לֹא סָר הַמַּחְזֶה גַּם בִּימֵי הַבַּחְרוּת.

עוֹד נוֹסְפוּ לוֹ פְּרָטִים

רַבִּים לְקוּחִים מִקְּרִיאָה בַּסִּפְרוּת

וְרַבִּים מִסְּרָטִים.

קָרָאתִי הַרְבֵּה בְּסִפְרוּת מִלְחָמָה:

אֶת רֵימַרְק וְאֶת קִישׁ,

אֶת הַאשֶׁק וּצְוַייג וְאֶת רֶן וְרוֹלַן,

הַמֵּאִירִי, בַּרְבִּיס.

קָרָאתִי. בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא חַי

בְּיָמָיו אַחְרוֹנִים,

אָחִי הָאָהוּב, הַיָּקָר בְּאַחַי,

הַחַיָּל אַלְמוֹנִי.

רָאִיתִי הַרְבֵּה בְּסִרְטֵי מִלְחָמָה.

לֹא אֶזְכֹּר שְׁמוֹתָם,

אֲבָל הֵם הֶרְאוּ עַל פְּנֵי אֲדָמָה

חַיָּלִים בְּמוֹתָם.

בִּקַּשְׁתִּי לִנְטוֹעַ הֵיטֵב וְהֵיטֵב

בְּלִבִּי הַתָּמִים

נְטַע הַשִּׂנְאָה לְרוֹבֶה עַל כָּתֵף,

לְכִידוֹן זָב דָּמִים –

וּתְהִי שִׂנְאָתִי כְּמוֹ עֵץ שֶׁנִּשְׁתַּל,

כְּאַלּוֹן הַבָּכוּת

עַל קֶבֶר אָחִי הַחַיָּל שֶׁנָּפַל,

שֶׁהִקְדִּים כָּךְ לָמוּת.

אָמַרְתִּי, הַנֶּטַע יַשְׁרִישׁ וְיָנוּב,

לֹא יוּכְלוּ לַעֲקוֹר.

אָמַרְתִּי, שׁוֹטֶה, הָאָדָם לֹא יָשׁוּב

עַל דָּמוֹ כְּשִׁכּוֹר.

אוּלָם הוּא כּוֹזֵב, הָאָדָם, וְהוּא שָׁב,

אַתְּ רוֹאָה, יַקִּירָה;

עַתָּה אֲנִי שַׁח עַל תַּלְמֵי הַלֵּבָב

וְעוֹסֵק בַּעֲקִירָה…

וְעוֹד לֹא עָקַרְתִּי. דּוֹמֶה, לֹא אוּכַל.

הָהּ, כַּמָּה זֶה כּוֹאֵב!

אַךְ הוּא יֵעָקֵר, זֶה נִטְעִי הָאֻמְלָל –

עִם הַלֵּב, עִם הַלֵּב – – –

מָתַי הוּא נָפַל, זֶה אָחִי הַחַיָּל?

בְּיוּ“ד חֵי”ת בֶּאֱלוּל.

וּסְתָו עוֹד וָחֹרֶף צִפּוּ – לֶחָלָל,

לַחַיָּל הַנָּפוּל.

וּסְתָו עוֹד וָחֹרֶף נָגַס הַסָּפֵק

בְּלִבָּהּ שֶׁל אִמִּי –

הַלֵּב הֶחָזָק לֹא חָדַל הֵאָבֵק

וְצִפָּה עוֹד בִּדְמִי.

אָבִיב – וְהִגִּיעַ מִכְתַּב הַבְּשׂוֹרָה,

הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה.

אַחַר הַ“שִּׁבְעָה” לֹא בָּכְתָה, לִכְאוֹרָה,

אַךְ הָיְתָה כְּבָר חוֹלָה.

חָלְתָה כָּל הַקַּיִץ. גָּוְעָה לְאִטָּהּ.

בְּכָ“ף דָּלֶ”ת אֱלוּל

עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ סָבִיב לַמִּטָּה,

וּבְדֵעַ צָלוּל

נִפְרוֹד נִפְרְדָה מֵאִישָׁהּ, מִבָּנִים,

מִבָּנוֹת, מֵחָתָן.

הֻבְהַל מִן הַחֶדֶר גַּם בֶּן הַזְּקוּנִים,

“הַיָּתוֹם הַקָּטָן”.

הָיִיתִי בֶּן תֵּשַׁע. עוֹד יֶלֶד כִּמְעַט.

וְהַמָּוֶת – כָּפוּל –

יָשָׁר וְעָמֹק לְעֵינַי לִי נִבַּט.

בְּכָ“ף הֵ”א בֶּאֱלוּל – – –

סִלְחִי לִי. הִבְטַחְתִּי לָשׁוּב וּלְסַפֵּר

עַל מוֹתָהּ שֶׁל אִמִּי,

אוּלָם זֶה סִפּוּר מַה־נּוּגֶה, וְאַחֵר –

אַצְנִיעוֹ עוֹד עִמִּי.

תש"ג

הערות וביאורי המשורר

פּוֹנִינְסְקִי – רוֹזֵן נוֹדָע בְּפּוֹלִין; מֵאִיר קְלֵיין – הוּא מֵאִיר קְלֵיינֶר (רְאֵה הֶעָרוֹת לְ“מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר”). שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הָיָה קְלֵיין וְהִרְחִיבוֹ לִקְלֵיינֶר, לְהַבְדִּיל עַצְמוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשִׁירִים; אֵם לְשִׁבְעָה – אֶחָד מֵאַחֵינוּ, עַזְרִיאֵל, מֵת בְּנַעֲרוּתוֹ. מוֹזֶס – משֶׁה.

למלכה אחותי

שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אֶכְתֹּב לָךְ אִגֶּרֶת,

מִכְתַּב גַּעְגּוּעִים תְּמִימִי –

אֵלַיִךְ, נִלְבֶּבֶת, יָפָה, נֶאֱהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת כְּאִמִּי.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. שָׁכַבְתִּי יָגֵעַ

מִיּוֹם שֶׁל חַיִּים וִיגוֹנָיו;

וְעַרְתִּי, הִרְהַרְתִּי – וְשׁוּב בָּךְ נִזְכַּרְתִּי.

וְאִם מִכְתָּבִי לֹא יַגִּיעַ, אָמַרְתִּי,

אֶכְתֹּב לָךְ, אֶכְתֹּב לָךְ מִכְתָּב!

אֶכְתֹּב לָךְ בְּקֶצֶב. אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב

בִּדְפוּס שֶׁל חָרוּז הַכָּפוּל.

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – יַעֲמֹד וְיַגִּיעַ

אֵלַיִךְ אַחַר הַמַּבּוּל!

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

מֻנָּח עַל־גַּבֵּי הַכָּרִית;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת תָּמִיד לִי מַזְכֶּרֶת –

אוֹתָךְ, אֲהוּבָה, הִיא תָמִיד לִי מַזְכֶּרֶת,

אוֹתָךְ וַאֲשֶׁר לִי הָיִית.

שֶׁאַתְּ, הַמְאֹרֶשֶׂת, הָיִית מְכַבֶּסֶת

חִתּוּל עִם חִתּוּל לִי מִבַּד;

וְאַתְּ מְמַהֶרֶת לִגְמוֹר הָאִגֶּרֶת:

סְלַח לִי, חָתָן, שֶׁאֲנִי מְקַצֶּרֶת,

כִּי אָח קְטַנְטַן לִי נוֹלַד.

שֶׁאַתְּ, הַנֶּחְמֶדֶת, הָיִית מְלַמֶּדֶת

זְכוּת לַנּוֹלַד בִּמְאֻחָר:

הוֹי, בּוֹאוּ נָא הֵנָּה, רְאוּ נָא, רְאֶינָה,

אִם אֵין זוֹ בֻּבָּה שֶׁכָּמוֹהָ אֵינֶנָּה,

רְאוּ אֶת עֵינוֹ מַה תִּזְהָר!

הַאִם כָּךְ הָיִיתִי רַב־חֵן וְיָפִיתִי,

אֲנִי הַמְיֻתָּר לְאֶחָי,

שֶׁאַתְּ מְתָרֶצֶת וְאַתְּ מְרַחֶצֶת,

וְאַתְּ מְיַפָּה וּפוֹעָה וּמְצַיֶּצֶת

לַרְאוֹת הַגֻּמּוֹת בִּלְחָיָי?

גַּם אַתְּ מַה יָּפְיֶפֶת מוּלִי אַתְּ נִשְׁקֶפֶת

מֵאָז מֵעַל־גַּב צִלּוּמֵךְ;

אֶתְאַו לַחֲבוֹק אֶת רֹאשֵׁךְ וְלִנְשׁוֹק אֶת

הַפֶּה וְהַלְּחִי, הַגַּבּוֹת, הַתִּסְרֹקֶת,

עֵינֵךְ וְחֶמְדַּת עֲלוּמֵךְ.

חֻלְצָה שֶׁל מַלְמֶלֶת מֻשְׁבֶּצֶת סַלְסֶלֶת

אַתְּ שָׁם רְכוּסָה עַד צַוָּאר;

חָצִית מְפֻעְמֶנֶת יוֹרְדָה מְלֻכְסֶנֶת

מִמֹּתֶן עֶדְנָה בִּקְפִילָה מְמֻתֶּנֶת –

הַאַתְּ הִיא אוֹ זְמַן שֶׁעָבָר?

עַל מָה אַתְּ נֶעֱצֶבֶת, עַלְמָה נֶאֱהֶבֶת?

כִּי עֶצֶב אֶרְאֶה בָּךְ הוֹלֵךְ;

דַּבֵּר, צֶלֶם־כֶּשֶׁף, עֲנֵנִי בַּנֶּשֶׁף!

הַכֹּל יְשֵׁנִים, רַק לִבִּי עֵר בַּקֶּשֶׁב –

דַּבְּרִי, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ!

אַךְ אִם אַתְּ מַחְרֶשֶׁת – נַפְשִׁי לִי לוֹחֶשֶׁת

חִידַת תּוּגָתֵךְ בְּלֹא קוֹל;

אֶשְׁאַל וְאֶדְרשׁ אֶת שְׁלשִׁים וּשְׁלשֶׁת

שְׁנוֹת חַיָּתִי וְאֵדַע גַּם לִנְחוֹשׁ אֶת

פִּתְרוֹן עִצְּבוֹנֵךְ הַגָּדוֹל.

שֶׁאַתְּ חִתַּלְתִּנִי וְאַתְּ גִּדַּלְתִּנִי,

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי אֲנִי;

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי – וּבֵן לֹא הָיִיתִי,

וּבֵין שֶׁמֵּאַנְתִּי וּבֵין שֶׁרָצִיתִי

לוֹמַר לֹא יָכֹלְתְּ לִי: בְּנִי.

אַךְ עֵת שֶׁגִּדַּלְתִּי נוֹצָה וְהִתְחַלְתִּי

לָצֵאת וְלָעוּף מִן הַקֵּן,

נָתַתְּ לִי לַדֶּרֶךְ לִבֵּךְ, וְגַם עֵרֶךְ

כֵּלִים לְמִטָּה, וְכָרִית שֶׁלַּדֶּרֶךְ,

כְּאֵם הַנּוֹתֶנֶת לַבֵּן.

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת הִיא זוֹ, לֹא אַחֶרֶת,

שֶׁשַּׂמְתְּ לָךְ תָּמִיד לַמְּרַאֲשׁוֹת:

בִּפְנִים אֲדֻמָּה הִיא, כֻּלָּהּ מִפְּלוּמָה הִיא,

בְּחוּט הַשָּׁנִי בִּתְפָר־יָד חֲתוּמָה הִיא –

צִפּוֹת רַק עָשִׂית חֲדָשׁוֹת.

שָׁלשׁ אָז תָּפַרְתְּ לִי צִפּוֹת וְאָמַרְתְּ לִי:

בַּבַּיִת בְּאֵלֶּה עַטֵּף;

וְזוֹ הַפּוֹרַחַת – לַדֶּרֶךְ לָקַחַת,

לָשִׂים עַל סַפְסָל בָּרַכֶּבֶת מִתַּחַת

לָרֹאשׁ שֶׁבַּלֵּיל הוּא עָיֵף.

נָסַעְתִּי, נָסַעְתִּי – עַד הֵנָּה הִגַּעְתִּי.

דָּהוּ הַפְּרָחִים בַּצִּפָּה;

הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב לַזְּמַן הָיוּ טֶרֶף,

אָכְלָה בָּם שִׁנּוֹ וְקָרְעָה בְּלִי הֶרֶף,

גַּם מַחַט גַּם חוּט לֹא רִפָּא.

הַחוּט וְהַמַּחַט הִשְׂכִּילוּ אַךְ יַחַד

לַצִּיל עוֹד שְׁתֵּי צִפִּיּוֹת –

אוֹתָן רַק הַשְּׁתַּיִם רִקְמוֹת הַיָּדַיִם

שֶׁאַתְּ, יַקִּירָה, בָּן רָקַמְתְּ אוֹתְיוֹתַיִם

מִשְּׁמִי בְּעִטּוּר זִכְרִיּוֹת.

וְיֵשׁ אֵשֶׁת חֶסֶד שֶׁהִיא הַכּוֹבֶסֶת

אוֹתָן הַצִּפּוֹת הַלְּבָנוֹת:

וְזוֹ אֵשֶׁת חֶמֶד הִיא גַם הַמְרַחֶמֶת

אוֹתָן בַּגִּהוּץ וּמְיַשְּׁרָה בָּן כָּל קֶמֶט

בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְטַנּוֹת.

כִּי הִיא הַיּוֹדַעַת מִי אַתְּ לִי וּמָה אַתְּ,

וּמַהִי לִי זוֹ הַשְּׁאֵרִית:

וְעֵת נְעָרֵינוּ יֵצְאוּ לְפָנֵינוּ

שַׂחֵק כַּדּוּרֵי־כָּרִיּוֹת בְּחַדְרֵנוּ –

נַצִּיל מֵהֶם זֹאת הַכָּרִית.

כִּי אַתְּ נְשַׁמְתִּיהָ, וְאַתְּ רְקַמְתִּיהָ,

חוּטֵי אַהֲבָה בָּהּ רָקַמְתְּ:

מִיפִי עֲלוּמַיִךְ, מֵאֵשׁ כְּלוּלַיִךְ

וּמֵהִרְהוּרֵי הַנְּדוּדִים בְּלֵילַיִךְ

אֶל תּוֹךְ נוֹצוֹתֶיהָ לִי שַׂמְתְּ.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

עַל זוֹ הַכָּרִית הוּא נִשְׁעָן;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת עַתָּה לִי מַזְכֶּרֶת

אוֹתָךְ, רְחִימָה, וּרְעָדָה בִּי עוֹבֶרֶת:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן?

כַּמָּה רְחוֹקָה אַתְּ! הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת

כִּי פֹּה אֲחַכֶּה לָךְ תָּמִיד?

הַדֶּלֶת סוֹבֶבֶת, וְאַתְּ, הַנִּלְבֶּבֶת,

נִכְנֶסֶת וְעַל מִטָּתִי אַתְּ יוֹשֶׁבֶת…

"הִנֵּה הִיא, הִנֵּה הַכָּרִית.

הֵילִיכִי, הֵילִיכִי, רֹאשֵׁךְ נָא הַנִּיחִי.

כַּמָּה הוּא יָגֵעַ, רֹאשֵׁךְ!

הַרְשִׁי וְאָעִירָה. יָדִי אַעֲבִירָה

עֲלֵי תִסְרָקְתֵּךְ הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהֶאֱפִירָה,

אֵשֵׁב וְאֶשְׁמֹר עַל יָדֵךְ.

הַלַּיְלָה רוֹגֵעַ. עִם שַׁחַר בּוֹקֵעַ

אַרְאֵךְ נְכָדַיִךְ – בָּנָי.

עַתָּה הֵרָדְמִי נָא. יִשְׁנִי נָא, יִשְׁנִי נָא…"

הַאִם אַךְ מִקְסָם הוּא, נַפְשִׁי לִי הֵכִינָה?

רְדוּ, הַדְּמָעוֹת, עַל פָּנָי!

אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב בִּדְפוּס שֶׁל הַקֶּצֶב,

אֶחְרֹז דְּמָעַי עֲלֵי חוּט;

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – הוּא יִחְיֶה וְיַגִּיהַּ

קִבְרֵנוּ אַחַר שֶׁנָּמוּת.

תש"ב