זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם

מאת

שמשון מלצר

---

הַמַּגְרֵפָה

מאת

שמשון מלצר

"מגרפה היתה במקדש… ועשרה נקבים היו בה.

כל אחד מוציא מאה מיני זמר: נמצאת כולה מוציאה

אלף מיני זמר".

וּבִימֵי הַטּוֹבָה, כְּשֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ

הִתְנוֹסֵס בְּתִפְאֶרֶת וָהוֹד עַל תִּלּוֹ,

וְקָרְנוּ הַנֵּרוֹת בְּשִׁבְעַת הַקָּנִים

וְהִפְצִיעַ סָבִיב אוֹר עֶלְיוֹן בְּהִלּוֹ;

כֹּהֲנִים עַל דּוּכָן נָשְׂאוּ כַּפֵּיהֶם

לְבָרֵךְ אֶת הָעָם בְּבִרְכַּת אַהֲרֹן,

וּלְוִיִּם נַעֲנוּ כְּנֶגְדָּם וְנָתְנוּ

אֶת קוֹלָם בִּנְעִימָה אַדִּירָה מִגָּרוֹן –

נִתְלַוּוּ אֲלֵיהֶם הַכִּנּוֹר וְהַנֵּבֶל,

הַתֹּף, הַשּׁוֹפָר, הָעוּגָב, הֶחָלִיל,

צִלְצְלוּ צִלְצְלֵי הַתְּרוּעָה וְהַשֶּׁמַע

וְהַחֲצוֹצְרָה הֵרִיעָה בְּגִיל.

וְהָיָה שָׁם כְּלִי־זֶמֶר אֶחָד שֶׁנִּקְרָא

מַגְרֵפָה, עַל שׁוּם שֶׁגָּרַף אֶת הַכֹּל:

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל כִּנּוֹר וְקוֹלוֹ שֶׁל אַבּוּב

וְקוֹלוֹ שֶׁל עוּגָב וְצִלְצֵל וְכָל קוֹל;

וּכְשֶׁהָיָה הַמְשׁוֹרֵר מְשׁוֹרֵר בַּגָּרוֹן

וְנִגֵּן הַמְנַגֵּן עַל נִימִים בְּכֵלָיו,

הָיְתָה הַמַּגְרֵפָה מְשִׁיבָה כְּנֶגְדָּם

בְּקוֹל הֵד הָעוֹלֶה וְעוֹנֶה מֵאֵלָיו;

וְכֵיוָן שֶׁנֵּעוֹר בָּהּ הַהֵד וְהִתְחִילָה

עוֹנָה וּמַשְׁמַעַת קוֹלָהּ הֶעָשִׁיר,

לֹא הָיוּ מַבְחִינִים עוֹד בֵּין שִׁיר וְהֵדוֹ,

לֹא הָיוּ עוֹד יוֹדְעִים מִי מַשְׁמִיעַ הַשִּׁיר;

וְהָיוּ הַקּוֹלוֹת מִשְׁתַּפְּכִים בְּשִׂמְחָה

וְהָיוּ נִשָּׂאִים וְעוֹלִים בְּרָמָה,

וְהָיָה בָּם נִשְׁמָע מִדָּכְיוֹ שֶׁל הַיָּם

וּמִקּוֹל נִסּוּרוֹ שֶׁל גַּלְגַּל הַחַמָּה,

וּמִשִּׂיחַ שִׂיחִים בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן

וּמֵרַעַשׁ אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן בְּסוּפָה,

וּמִשַּׁאַג אַרְיֵה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה

וּמַשַּׁק הַכָּנָף שֶׁל יוֹנָה בְּעוּפָהּ.

וְהָעָם הָעוֹמְדִים צְפוּפִים בָּעֲזָרָה –

לְבָבָם מִתְרַחֵב כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם

וְקוֹלֵט אֶת הַשִּׁיר וְהֵדוֹ וְאֶת הֵד

הַנִּגּוּן וְאֶת אֶלֶף הַזֶּמֶר כֻּלָּם.

וְכֻלָּם מַאֲזִינִים, מַקְשִׁיבִים – וְסָפֵק

שׁוֹמְעִים וְסָפֵק מַשְׁמִיעִים אֶת הַקּוֹל.

וְהַקּוֹל מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה וְחָזָק,

וְהַקּוֹל מְאַחֵד וּמְיַחֵד אֶת הַכֹּל:

כָּל אֶחָד בּוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁיר הַקָּהָל,

כָּל אֶחָד מַאֲזִין בּוֹ אֶת שִׁיר הָאֻמָּה

הָאוֹזֵר אֶת הַכֹּל בְּאַבְנֵט שֶׁל זִמְרָה

וְחוֹפֵף עַל הַכֹּל כְּחֻפָּה רְקוּמָה;

כָּל אֶחָד בּוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁיר הַיָּחִיד,

כָּל אֶחָד מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב בּוֹ שִׁירוֹ

הַיּוֹצֵא מִלְּבָבוֹ, מִנַּפְשׁוֹ, מִמְּאֹדוֹ,

מִתְנַגֵּן בְּקִרְבּוֹ, בְּעַצְמוֹ, בִּבְשָׂרוֹ.

וּבְיוֹם הַצָּרָה, כְּשֶׁבָּא הָאוֹיֵב

וְהַבַּיִת חָרַב וְנִשְׂרַף עַל תִּלּוֹ,

וְכָבוּ הַנֵּרוֹת בְּשִׁבְעַת הַקָּנִים

וְהוּעַם אוֹר עֶלְיוֹן וְעָשָׁן הֶאֱפִילוֹ;

וְכֹהֵן הַגָּדוֹל עִם פִּרְחֵי כְהֻנָּה

זָרְקוּ לַמָּרוֹם מַפְתְּחוֹת הַהֵיכָל,

וְיָרְדוּ לְוִיִּים מִדּוּכַן הַשִּׁירָה

וְקָפְצוּ אֶל הָאֵשׁ וְהָיוּ לְמַאֲכָל –

נִשְׂרְפוּ עִמָּהֶם כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים,

שׁוֹפָרוֹת וְתֻפִּים, עוּגָבִים, חֲלִילִים,

נִשְׁתַּתְּקוּ צִלְצְלֵי הַתְּרוּעָה וְהַשֶּׁמַע

וּבַחֲצוֹצְרוֹת נֶחְנְקוּ הַצְּלִילִים.

וְאוּלָם כְּלִי־הַזֶּמֶר הַהוּא שֶׁנִּקְרָא

מַגְרֵפָה – הוּא בִּלְבַד לֹא נִגְרַף עִם הַכֹּל.

וּבְשָׁעָה שֶׁנָּדַם קוֹל כִּנּוֹר וְאַבּוּב,

חֲצוֹצְרָה וְעוּגָב וְצִלְצֵל וְכָל קוֹל,

וְאֶצְבְּעוֹת הַמְנַגֵּן דָּלְקוּ כְּנֵרוֹת

תְּקוּעִים בֵּין מֵיתָר וּמֵיתָר עַל כֵּלָיו –

הָיָה הֵד הַמַּגְרֵפָה מִתְנַגֵּן מֵעַצְמוֹ

וְעוֹלֶה וְעוֹנֶה וּמְקוֹנֵן מֵאֵלָיו.

וְהָיוּ הַקּוֹלוֹת מִשְׁתַּפְּכִים בִּבְכִיָּה

וְהָיוּ נִשָּׂאִים וְעוֹלִים בְּרָמָה,

וְהָיוּ מְשַׁתְּקִים אֶת דָּכְיוֹ שֶׁל הַיָּם

וְאֶת קוֹל נִסּוּרוֹ שֶׁל גַּלְגַּל הַחַמָּה,

וְהָיוּ מְפַכִּים כְּגַלֵּי הַיַּרְדֵּן,

רוֹעֲשִׁים כְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן בְּסוּפָה,

שׁוֹאֲגִים כְּאַרְיֵה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה

וְהוֹמִים כְּיוֹנָה שַׁכּוּלָה וּרְדוּפָה.

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת עֵינֵינוּ

וְרוֹאִים אֵיךְ כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה

וְעִירֵנוּ מָשְׁפֶּלֶת, כְּפָרֵינוּ בְּפַחַד

וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָהּ דְּווּיָה;

הָעָם בְּגָלוּת, מְפֻזָּר וּמְפֹרָד

וְשָׁסוּי וּבָזוּי וְיוֹשֵׁב בֵּין אוֹיְבָיו,

וְאַחֵינוּ בְּצָרָה, מֵהֶם הֲרוּגִים

וּמֵהֶם אֲסוּרִים וּנְתוּנִים לְרָעָב,

וּמֵהֶם נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר וּבָאִים

וְדוֹפְקִים – וְהַשַּׁעַר סָגוּר וּמְסֻגָּר,

הַמַּפְתֵּחַ מָסוּר בְּיַד עַם לוֹעֵז,

וְהָאֲדָמָה שְׁבוּיָה בְּיַד בֶּן־הָגָר,

וַאֲנַחְנוּ בּוֹכִים – מִתְעוֹרֵר שׁוּב הַהֵד

בַּמַּגְרֵפָה וְנוֹתֵן אֶת קוֹלוֹ בְּקִינָה,

וְשׁוֹאֵג הָאַרְיֵה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה

וְסוֹפֶקֶת כָּנָף אֶל כָּנָף הַיּוֹנָה

וּבוֹכִים כְּנֶגְדָּם הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ,

חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים, מַזָּלוֹת.

וְאוּלָם כְּשֶׁאָנוּ קָמִים מֵעָפָר

וְנוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּינוּ רַכּוֹת־מִתְיַבְּלוֹת

וְעוֹשִׂים עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם,

בַּבַּיִת, בָּרֶפֶת, בַּלּוּל, בַּגָּדֵר,

וְשָׁרִים הַמַּסּוֹר, הַטְּרַקְטוֹר הַקּוֹמְבַּיְן,

וּמַכִּים הַמַּכּוֹשׁ, הַפַּטִּישׁ, הַמַּעְדֵּר –

מִתְעוֹרֵר לִקְרָאתָם הַהֵד בַּמַּגְרֵפָה

וְעוֹנֶה כְּנֶגְדָּם בְּקוֹלוֹ הֶעָשִׁיר,

כִּבְיוֹם שֶׁעָנָה לַכֹּהֵן עַל דּוּכָן,

לַלְּוִיִּם הַשָּׁרִים וְנוֹגְנִים בִּכְלֵי שִׁיר;

וְקוֹלוֹת שֶׁעָלוּ בּוֹדְדִים וְדַלִּים –

מִתְגַּבְּרִים, מִתְחַבְּרִים וְעוֹלִים בְּרָמָה,

וְעוֹנֶה כְּנֶגְדָּם גַּם הַיָּם בְּדָכְיוֹ

וְנִשְׁכָּח נִסּוּרוֹ שֶׁל גַּלְגַּל הַחַמָּה,

וְעוֹבְרָה הַשִּׁירָה אֶת גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן

וְגוֹבְרָה עַל רוּחוֹת הַלְּבָנוֹן בְּסוּפָה,

וְשׁוֹאֵג הָאַרְיֵה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה

וּפוֹרְשָׂה הַיּוֹנָה הַכָּנָף לִמְעוּפָהּ,

וְעוֹנִים לִקְרָאתָם הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ,

וְרַנִּים כְּנֶגְדָּם כּוֹכָבִים, מַזָּלוֹת.

וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְעוֹרֵר אֶת הַהֵד

וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְעוֹרֵר הַקּוֹלוֹת,

וְאַשְׁרֵי הַבּוֹכֶה בְּתָמִים וּמוּכָן

גַּם לִקְרֹעַ הַלֵּב כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם.

הוּא יִזְכֶּה וְיִשְׁמַע אֶת הַהֵד וְקוֹלוֹ

וְיִשְׁמַע גַּם אֶת אֶלֶף הַזֶּמֶר כֻּלָּם.

תרצ"ח

הערות וביאורי המשורר

וְהַשַּׁעַר סָגוּר וּמְסֻגָּר, וְגוֹ' – הַשִּׁיר נִכְתַּב זְמַן רַב לִפְנֵי הֲקָמַת הַמְּדִינָה וּפְתִיחַת שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לְכָל יְהוּדִי. וּכְשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ שֶׁהַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה נִשְׁמָעוֹת לָנוּ כְּהֵד מִיָּמִים רָעִים שֶׁעָבְרוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד, כֵּן נִזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ כְּמַזְכֶּרֶת מִיָּמִים רְחוֹקִים כָּל שְׁאָר הַפֻּרְעֲנֻיּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בְּפִסְקָה זוֹ.

---

הַפָּרֹכֶת

מאת

שמשון מלצר

וְכִי בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בֶּאֱמֶת נֶחֱרַב וְהוּשַׁם וְנִשְׂרַף

וְאָכְלוּ לֶהָבוֹת אֶת הַדְּבִיר וְהָפְכוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ לְאֵפֶר?

לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם! נִשְׂרְפוּ רַק עֵצָיו, אֲבָנָיו –

כְּאוֹתָם הַגְּוִילִים בְּשָׁעָה שֶׁכָּרְכוּ בֶּן־תְּרַדְיוֹן בְּתוֹךְ סֵפֶר.

חֲנִינָא בֶּן־תְּרַדְיוֹן, כְּיָדוּעַ, לִמֵּד תּוֹרַת־אֵל בְּצִבּוּר,

וּמְצָאוּהוּ רוֹמִים שֶׁיּוֹשֵׁב וְתוֹרָה בְּחֵיקוֹ לוֹ מֻנַּחַת.

כְּרָכוּהוּ בַּסֵּפֶר וְהֵבִיאוּ זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ הָאוּר.

וְהָיוּ הַגְּוִילִים נִשְׂרָפִים, אַךְ כָּל אוֹת כְּיוֹנָה הַפּוֹרַחַת.

לְהֵיכָן הֵן פָּרְחוּ, אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַנִּשְׂרֶפֶת בָּאֵשׁ?

לַמָּרוֹם, שֶׁשָּׁם סֵפֶר־שֶׁל־מַעְלָה גָּנוּז בְּנַרְתִּיק שֶׁל שַׁלְהֶבֶת.

וְהוֹאִיל וְהַסֵּפֶר הַלָּה מֵעִקָּר הוּא שֶׁל אֵשׁ עַל גַּב אֵשׁ –

חוֹזֶרֶת שִׁיטָה אֶל שִׁיטָה וְכָל אוֹת עַל גַּב אוֹת מְרַחֶפֶת.

לְבַת־מֶלֶךְ יָפָה שֶׁאָבִיהָ אֵרְסָהּ לְבֶן־מֶלֶךְ עָשִׁיר,

הִלְבִּישָׁהּ פּוּרְפּוּרִין, שִׁירָאִין וְחֶמְדָּה שֶׁל רִקְמָה וּטְוִי־פֶלֶךְ.

וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁבָּה חֲתָנָהּ – כְּלוּם תְּהֵא מִתְקַשְּׁטָה בַּפּוּרְפִיר?

אֶלָּא מִתְעַטְּפָה בְּחָלוּק וְחוֹזְרָה אֶל אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ.

בְּדוֹמֶה לַתּוֹרָה – הַמִּקְדָּשׁ! נִשְׂרְפוּ הָעֵצִים, הָאֲבָנִים,

אַךְ פָּרְחָה הַתַּבְנִית לַמָּרוֹם וְעָלְתָה הַתִּפְאֶרֶת לְמַעְלָה,

וּבְשָׁם הִיא גְנוּזָה בַּזְּבוּל. וּכְשֶׁבָּא יוֹם שִׁיבַת הַבָּנִים

מְשִׁיבָהּ, יִתְבָּרַךְ, לִמְקוֹמָהּ – יְרוּשְׁלֵם שְׁלֵמָה, לֹא־אֻכָּלָה.

לְמֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁבָּנָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל מַלְכָּה פְּלָטָר,

וְנָפְלָה בּוֹ דְּלֵקָה. וְהָיְתָה הַמַּלְכָּה מְצַעֶקֶת: הַמֶּלֶךְ!

הֵשִׁיב לָהּ הַמֶּלֶךְ: בִּתִּי! הַלְוַאי אַתְּ נִצּוֹלָה לְאַלְתָּר!

שֶׁהֲרֵי דִּפְתְּרָאוֹת בְּיָדִי – לְמָחָר אֶחֱזֹר וְאֶבְנֶה לָךְ!

וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מֶלֶךְ בָּשָׂר, שֶׁזָּקוּק לִבְנִיָּה מֵחָדָשׁ,

לְמַלְכֵּנוּ, לְמֶלֶךְ עוֹלָם, הַבּוֹנֶה עוֹלָמוֹת בְּכָל שַׁחַר.

וּבְיוֹם שֶׁעוֹלֶה שַׁחֲרֵנוּ מוֹרִיד, יִתְבָּרַךְ, עִיר־מִקְדָּשׁ

שֶׁכֻּלָּהּ אַבְנֵי שֵׁשׁ וּמַרְמָר וְכָל כֹּתֶל בָּהּ כֹּחַל וָצַחַר.

וְהַכֹּתֶל שֶׁשָּׁאַר? מִשְׁתַּבֵּץ בַּבִּנְיָן בִּמְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן,

וְכָל אֶבֶן שֶׁבּוֹ מְקַבֶּלֶת חִיּוּת חֲדָשָׁה וּמַבְהֶקֶת,

וּמַזְהֶרֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל אַבְנֵי הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן –

מִדִּמְעוֹת יִשְׂרָאֵל הַזַּכּוֹת שֶׁהִרְבּוּ בְּכָל יוֹם שָׁם לָצֶקֶת.

וְתִהְיֶה עִיר הַקֹּדֶשׁ מֻשְׁלֶמֶת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשְּׁכִינָה

עֲדַיִן אֵינָהּ שְׁרוּיָה בָּהּ. מָשָׁל לְצִפּוֹר הַחוֹזֶרֶת,

מָצְאָה אֶת קִנָּהּ שֶׁקַּיָּם, אַךְ עֲדַיִן אֵינֶנּוּ קִנָּהּ –

שֶׁאֵינֶנּוּ מֻצְנָע וְכָסוּי. כָּךְ גַּם כָּאן – הַפָּרֹכֶת חֲסֶרֶת!

הַפָּרֹכֶת פֵּ“א־בֵּי”ת רִבּוֹאוֹת שֶׁל נִימִים הָיְתָה נַעֲשֵׂית,

וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִירִים בַּמַּסֶּכֶת הָיְתָה נֶאֱרֶגֶת.

וְכָל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַפָּרֹכֶת – יוֹצֵאת

עֲטוּרָה וּזְהוּרָה מִינֵי־חֵן וְעֵינָהּ מְאִירָה וּמַבְרֶקֶת.

וְזוֹרֵחַ הָאוֹר בִּשְׂעָרָהּ וְכֻלָּהּ מְשֻׁלְהֶבֶת פָּנִים,

לְחָיֶיהָ סוֹמְקוֹת כְּשׁוֹשָׁן וּצְחוֹר רַקּוֹתֶיהָ כְּבַהַט.

וְהָיוּ מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת וּמְגַדְּלוֹת וְרוֹאוֹת בְּנֵי־בָנִים

---

וַעֲדַיִן וָרֹד לְלֶחְיָן, לֹא הוּעַם בָּעֵינַיִם הַלַּהַט.

וְאִשָּׁה כָּל כַּמָּה שֶׁיָּפְתָה עַד שֶׁלֹּא נִתְבָּרְכָה בְּבָנִים,

עִם כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד שֶׁבָּא לָהּ – יָפְתָה עוֹד בְּכֵפֶל־כִּפְלַיִם!

וְאוּלָם מִשֶּׁאֵין הַפָּרֹכֶת, יָלְדָה – מַחְוִירוֹת הַפָּנִים

וְהַסֹּמֶק נִטָּל מִן הַלְּחִי וְהַלַּהַט כָּבֶה בָּעֵינַיִם…

מִפְּנֵי מָה? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הָרָשָׁע לְקָדְשֵׁי־קָדָשִׁים

וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת עַצְמוֹ וְגִדֵּד בְּחַרְבּוֹ הַפָּרֹכֶת –

הָיָה דָּם מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא בִּשְׁפָכִים־שְׁפָכִים חֲדָשִׁים,

וּמֵאָז עַד הַיּוֹם לֹא פָּסְקוּ הַדָּמִים מִלְּבַצְבֵּץ בְּתִשְׁפֹּכֶת.

וּמֵאָז עַד הַיּוֹם לֹא פָּסַק בַּפָּרֹכֶת זַרְזִיף הַדָּמִים

מֵאוֹתָהּ דְּקִירָה שֶׁדָּקַר בָּהּ אוֹתוֹ הָרָשָׁע, פְּזִיר־אֵפֶר,

וְנִמְשָׁךְ כְּמוֹ חוּט הַסִּקְרָה עַל פְּנֵי יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים,

כְּסִדְרֵי מַסְעוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם כְּתוּבִים הֵם עַל סֵפֶר.

וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם הוּא מַחְזִיר, יִתְבָּרַךְ, הַפָּרֹכֶת מִשָּׁם

וְקוֹבְעָהּ בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁתִּהְיֶה בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְקֹדֶשׁ מַבְדֶּלֶת.

וְהוּא מְרַפְּאָהּ בְּחֶמְלָה וְעוֹצֵר בְּרַחֲמִים אֶת הַדָּם,

וּמִיָּד מַעֲלָה אֲרוּכָה וְנִרְפֵּאת וּמַקְרִים בָּהּ הַגֶּלֶד.

וּבַמֶּה מְרַפְּאָהּ, יִתְבָּרַךְ? בְּחוּט חֶסֶד וּבְחֵבֶל־לֵדָה,

וּבְקוּר שֶׁל שֵׁנָה הַקָּרוּעַ וּבְקֶרֶן חִוֶּרֶת שֶׁל סַהַר –

מֵחַסְדָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּלְדוּ לוֹ בָּנִים לָעֲקֵדָה,

שֶׁהֵסִירוּ שֵׁנָה מֵעֵינָן וְגִדְּלוּם בְּאַהֲבָה וּבְצַעַר.

וּבַמֶּה הוּא מַחְזִיר, יִתְבָּרַךְ, לַפָּרֹכֶת זִיוָהּ הַקּוֹדֵם?

בְּחוּט־חֵן וּבְגֶוֶן שֶׁל וֶרֶד וּבְקֶרֶן צוֹחֶקֶת שֶׁל חֶרֶס –

מִוְּרוֹדוֹ וְחִנּוֹ שֶׁל תִּינוֹק שֶׁהִפְסִיק מִלִּינוֹק וְרוֹדֵם

וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו וְצוֹחֵק וְהָאֵם מַשְׁכִּיבַתּוּ בָּעֶרֶשׂ.

וּבַמֶּה הוּא רוֹקְמָהּ, יִתְבָּרַךְ, לְהוֹסִיף לָהּ עוֹד זִיו עַל גַּב זִיו?

בְּחוּטִים שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף וּבְקֶרֶן מַלְבֶּנֶת שֶׁל שַׁחַר –

מִזְּהַב רָאשֵׁיהֶן שֶׁל נָשִׁים שֶׁמִּצַּעַר־גִּדּוּל הוּא מַכְסִיף,

וּמִשְּׁחוֹר שְׂעָרָן שֶׁל אִמּוֹת שֶׁיִּסּוּרִים הִלְבִּינוּהוּ כְּצַחַר.

שֶׁהוּא, יִתְבָּרַךְ, מְאַסֵּף וְצוֹבֵר בִּגְבִיעִים גְּדוֹלִים

כָּל צְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק הַנִּרְדָּם וְחִיּוּךְ שֶׁל תִּינֹקֶת נִרְדֶּמֶת

וְקוּרֵי הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת יַלְדֵיהֶן הַחוֹלִים –

וּבָהֶם מְרַפֵּא וּמַחְזִיר אֶת הַזִּיו לְפָרֹכֶת הַחֶמֶד.

וּבְיוֹם שֶׁחָזַר לָהּ זִיוָהּ הִיא מַחְזֶרֶת הַיֹּפִי אִתָּהּ,

וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּפוֹת הֵן – יָפְיָן מִתְקַיֵּם בָּן לָנֶצַח,

וְאִשָּׁה מֵינִיקָה נִינָתָהּ וְהָאֵם זְרִיזָה כְּבִתָּהּ,

וּבַת קוּ“ף כְּבַת כַּ”ף לְפִרְיוֹן, אֵין שֵׂיבָה וְאֵין קֶמֶט בַּמֵּצַח.

וְאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה עַד שִׁבְעָה – רַק יָצְאָה מִכְּלַל עֲקָרָה…

וִילָדוֹת וּזְקֶנְתָּן מְשַׂחֲקוֹת וְיוֹצְאוֹת בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנָיִם,

וְיִהְיֶה – – אֵימָתַי, אֵימָתַי? הָהּ, עֲשֵׂה, אֱלֹהִים, בִּמְהֵרָה

וְהָשֵׁב אֶת עַמְּךָ לְצִיּוֹן, וּבְנֵה, וּבְנֵה יְרוּשָׁלָיִם!

הערות וביאורי המשורר

שִׁיטָה אֶל שִׁיטָה – שׁוּרָה אֶל שׁוּרָה; פּוּרְפּוּרִין, פּוּרְפִיר – בִּגְדֵי אַרְגָּמָן; זְבוּל – שֵׁם רָקִיעַ, הָרְבִיעִי מִשִּׁבְעַת הָרְקִיעִים; דִּפְתְּרָאוֹת – פִּנְקָסִים וְתָכְנִיּוֹת.

---

אָשִׁירָה לְרַשִׁ"י

מאת

שמשון מלצר

לזכר אמי שרה ביילא בת שלמה לבית גינזברג אֵם התשעה, שהיתה מסתפקת בביצה אחת לשבת, החלבון לדגים והחלמון להצהיב פני החלה, והיתה משלמת שכר לימוד לכמה מלמדים שבעיר בעד בנים ובנות. ובימים ששכבה על ערש דווי היתה כובשת רחמיה ומשדלתני שאעזבנה ואלך לחדר, ולא ביטלה אותי מתלמודי אלא פעם אחת, במותה. תנ’צ’ב’ה'.

אָשִׁירָה לְרַשִׁ“י, אָנֹכִי אָשִׁירָה בִּשְׁנַת תָּ”ו תָּ“ו קוּ”ף לְהֻלַּדְתּוֹ,

בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם חֲבֵרַי שֶׁנּוֹלְדוּ בְּתַרְסַ“ט וּבְתַרַ”ע וּבְתַרְעָ"א.

אָשִׁירָה לְרַשִׁ"י – לְפִי שֶׁזִּכְרוֹ מִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי כְּיַלְדוּת,

כִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם בִּפְרוֹס חַג הַפֶּסַח, כְּיֶרֶק בְּחַג שָׁבוּעוֹת,

כִּזְהַב הַשִּׁבֹּלֶת בְּאָב וֶאֱלוּל, כְּאֹדֶם שַׁלֶּכֶת בַּסְּתָו.

אָשִׁירָה בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם חֲבֵרַי – תַּלְמִידֵי רַ' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד,

תְּחִלָּתָם מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן הָאֶחָד וְסוֹפָם פְּזוּרִים בָּעוֹלָם.

שֶׁנּוֹלְדוּ בְּתַרְסַ"ט – חֲשֹׁב וְתִמְצָא שֶׁבִּזְמַן שֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה

הָיִינוּ בְּנֵי גִּימֶ“ל וְדָלֶ”ת וָהֵ"א. הָיָה הָעוֹלָם מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת

וְהָלַכְנוּ בְּטֵלִים מִתּוֹרָה וְתַלְמוּד, לֹא חֻמָּשׁ וְרַשִׁ"י, לֹא גְמָרָא.

עֵינֵינוּ רָאוּ מִלְחָמָה וּמוֹרָאֶיהָ, קַלְגַּסִּים וְחוֹלִים וּפְצוּעִים,

אָזְנֵינוּ הִקְשִׁיבוּ לְרַעַם תּוֹתָח, לְטִרְטוּר מְכוֹנוֹת יְרִיָּה.

הָיִינוּ עֵדִים לִגְזֵלָה וּרְצִיחָה, יָדַעְנוּ עַל אֹנֶס וְעוֹד.

הָיוּ שַׁעֲשׁוּעֵינוּ כַּדּוּרִים שֶׁל רוֹבֶה וַאֲבַק הַשְּׂרֵפָה לְמִשְׂחָק,

רֵאשִׁית חָכְמָתֵנוּ חָכְמַת הַפִּקּוּד, כּוֹכָבֵינוּ כּוֹכְבֵי הַצָּבָא –

גָּמַל אֲבִיבֵנוּ לִפְנֵי הַפְּרִיחָה, תֻּמַּת יַלְדוּתֵנוּ נִטָּלָה.

אַךְ מִיָּד לְאַחַר שֶׁחָזַר מִן הַחֲזִית רַבֵּנוּ אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד

וְיָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ לַשֻּׁלְחָן הָאָרֹךְ וְלָמַדְנוּ חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י –

חָזְרָה יַלְדוּתֵנוּ לִהְיוֹת טְהוֹרָה, תֻּמָּתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָתָה.

הָיִינוּ מְבֹהָלִים מִגְּדֻלַּת אֱלֹהִים הָאוֹמֵר וַאֲמִירָתוֹ עֲשִׂיָּה,

מֵאָדָם וְאִשְׁתּוֹ חַטָּאִים וְנָחָשׁ הַמַּדִּיחַ וּקְלָלָה הַנּוֹקֶבֶת,

מִקַּיִן רוֹצֵחַ אָחִיו וּמִקּוֹל הַדָּמִים וְהָאוֹת שֶׁבַּמֵּצַח.

וְהָיוּ הַדְּבָרִים מַבְהִיקִים בְּיוֹתֵר וְהָיוּ מְסַנְוְרִים אֶת עֵינֵינוּ.

הָיָה בָּם מֵאוֹרָם שֶׁל שִׁבְעַת הַיָּמִים וְזֹהַר רָחוֹק וּמוּזָר,

חָזָק וְחָרִיף מִגִּילֵנוּ הָרַךְ, מֵהָכִיל וְכַלְכֵּל בְּנַפְשֵׁנוּ.

רָאִינוּ הַפְּנִים בַּחֻמָּשׁ הַגָּדוֹל סָגוּר וּמְסֻגָּר כְּמִבְצָר,

וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים פֵּרוּשִׁים, כְּאַבְנֵי הַגָּזִית בַּחוֹמָה הַבְּצוּרָה,

וְאֻנְקְלוֹס שׁוֹמֵר כְּזָקִיף מִן הַצַּד וִיהוֹנָתָן מְסַיְּעוֹ מִשְּׂמֹאלוֹ,

וְחָבוּי מֵאַחֲרָיו הַיְרוּשַׁלְמִי, מוּכָן וּמְזֻמָּן לְזַנֵּק בְּמַפְתִּיעַ…

וּפִתְאֹם, רְאֵה זֶה פֶּלֶא! מִבֵּין הָאֲבָנִים הָאֲטוּמוֹת בַּחוֹמָה

הָאֶבֶן הָאַחַת זוֹהֶרֶת שְׁקוּפָה, כְּאֶבֶן הַקֹּדֶשׁ בַּחשֶׁן,

לְהַגִּיהַּ כָּל אָפֵל וְסָתוּם וּלְעַמֵּם אֶת הָאוֹר הַקָּדוּם, הַמַּכְאִיב,

לְסַגֵּל אֶת הָעַיִן לַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וּלְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן לַנִּשְׁמָע –

אַבְנְךָ הָיְתָה זוֹ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, אַבְנְךָ הַיְקָרָה בָּאֲבָנִים!

וְשׁוּב לֹא הָיִינוּ עֲזוּבִים בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית רְחַב־הַיָּדַיִם,

אַתָּה הוֹלַכְתָּנוּ מִפַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וְיִשַּׁרְתָּ הֲדוּרִים בְּדַרְכֵּנוּ.

לֹא זָזָה יָדְךָ הַטּוֹבָה מִיָּדֵנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ בְּעִקְּבוֹת אַבְרָהָם,

הִצְדַּקְתָּ אֶת אִמֵּנוּ שָׂרָה וְנַפְשָׁהּ הַיּוֹצֵאת עַל “כִּמְעַט” שֶׁל שָׂטָן,

הִשְׂנֵאתָ אֶת בְּנָהּ שֶׁל הָגָר הַמִּצְרִית (בְּצֶדֶק, בְּצֶדֶק הִשְׂנֵאתָ!)

וְהִטַּפְתָּ דִּמְעוֹתֵינוּ לְעֵינָיו שֶׁל יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר עָקְדֵנִי.

בִּסְדוֹם הָרְשָׁעָה הִשְׁמַעְתָּנוּ צַעֲקָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָרִיבָה הָאַחַת

שֶׁהוֹצִיאָה מָזוֹן לֶעָנִי בְּכַדָּהּ וַהֲרָגוּהָ מִיתָה מְשֻׁנָּה,

הִטְעַמְתָּנוּ מִמֶּתֶק הַנְּקָמָה בַּסְּדוֹמִית שֶׁבְּמֶלַח חָטְאָה וְלָקָתָה,

לִמַּדְתָּנוּ רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן מִשִּׂיחָתָם הַיָּפָה שֶׁל עַבְדֵי הָאָבוֹת

וְהִדְלַקְתָּ הַנֵּר מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת בְּאָהֳלָן שֶׁל שָׂרָה וְרִבְקָה.

הִשְׁמַעְתָּנוּ מְרִיבַת אֲבָנִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הַבּוֹרֵחַ,

הוֹרַדְתָּ מַלְאָכִים לְלַוּוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ וְהִקְפַּצְתָּ לְנֶגְדּוֹ אֶת חָרָן,

וְקִפַּלְתָּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתַּחְתָּיו כְּדֵי לְהַבְטִיחָהּ לַבָּנִים.

פָּקַחְתָּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת רַמָּאוּת בְּלָבָן וּבְחִבּוּקוֹ וְנִשּׁוּקוֹ,

עוֹרַרְתָּ בְּלִבֵּנוּ רַחֲמִים לְלֵאָה הַבּוֹכָה וְעֵינֶיהָ רַכּוֹת

לְפִי שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה לַעֲלוֹת בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע,

וְאַהֲבָה גְדוֹלָה עַד־אֵין־קֵץ לְאִמֵּנוּ רָחֵל הַיָּפָה וְהַטּוֹבָה,

שֶׁמָּסְרָה לְלֵאָה בָּעֶרֶב סִימָנִים שֶׁמָּסַר לָהּ בַּיּוֹם יַעֲקֹב.

וּכְשֶׁפָּחַדְנוּ לְהַנִּיחַ לְיַעֲקֹב לֵילֵךְ בֵּין אַלּוּפָיו הָרַבִּים שֶׁל עֵשָׂו –

נִחַמְתָּנוּ בְּמָשָׁל לְמַרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל וְאָדָם כּוֹבְרוֹ,

אוֹ בִּמְשַׁל הַפִּשְׁתָּנִי שֶׁנִּכְנְסוּ גְמַלָּיו טְעוּנִים וְתָמַהּ הַפֶּחָמִי…

עוֹרַרְתָּ בָּנוּ כַּעַס עַל יוֹסֵף וְדִבּוֹתָיו וְעַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁלָּבַשׁ,

וּכְבַשְׁתּוֹ בְּפֵרוּשְׁךָ פַּסִּי"ם: פּוֹטִיפַר, סוֹחֲרִים, יִשְׁמְעֵאלִים, מִדְיָנִים.

שִׁתַּפְתָּנוּ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיִצְחָק וְכִלַּלְתָּנוּ בְּחֵרֶם הַשְּׁבָטִים

שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת לְיַעֲקֹב הַמִּתְאַבֵּל אֶת הַסּוֹד שֶׁיּוֹסֵף עוֹדוֹ חַי,

הִכְנַסְתָּ בְּלִבֵּנוּ טִינָה לְבֵן פּוֹרָת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל

הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ – וְטוֹב שֶׁנִּתְגָּרָה בּוֹ הַדֹּב!

אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לִבֵּנוּ עִם הָאַחִים לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ

וְנָתְנוּ אֶת לִבָּם לִנְהוֹג בּוֹ אַחְוָה וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסֹקוּ;

וְאַתָּה שֶׁהִכְנַסְתָּנוּ יַחְדָּו עִם יְהוּדָה לְתִגָּר גָּדוֹל עִם יוֹסֵף –

צִמְצַמְתָּ עַצְמְךָ בְּקֶרֶן־זָוִית בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְוַדַּע אֶל אֶחָיו

(רַק אַגַּב הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת)…

וּבְלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּים וְהַקָּרִים, עֵת בַּחוּץ קִשְׁקְשׁוּ זוֹגֵי הַמִּזְחָלוֹת,

הוֹרַדְתָּנוּ בַּעֲגָלוֹת עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וְיוֹסֵף אָסַר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ,

וְיַחַד רִמִּינוּ אֶת פַּרְעֹה, שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין אֶלָּא בְּמִרְעֶה

וְרַק אֶרֶץ גּשֶׁן הִיא הַצְּרִיכָה לָנוּ – שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂנוּ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ.

וּלְאוֹרָם שֶׁל נֵרוֹת הַפָּרָפִי"ן שֶׁהֶעֱלִינוּ עָלְתָה דְמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב,

זָקֵן וְחָלוּשׁ וְתָשׁוּשׁ מִיִּסּוּרִין וּמִתְחַזֵּק לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה,

וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי בְּנוֹ הַשַּׁלִּיט (תַּעֲלָא בְּעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ!)

וְהוּא מִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמַסְבִּיר: וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן…

שַׁרְנוּ כֻּלָּנוּ בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב:

"וַאֲנִי – וַאֲנִי יַעֲקֹב, בְּבוֹאִי – כְּשֶׁבָּאתִי, מִפַּדָּן – הִיא פַּדַּן־אֲרָם,

מֵתָה – נִפְטְרָה, עָלַי – בִּגְלָלִי, רָחֵל – רָחֵל אִמֶּךָ…

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,

וְלֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמֶּךָ… וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי,

אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל־פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם… כְּשֶׁיַּגְלֶה נְבוּזַרְאֲדָן…"

שַׁרְנוּ כֻּלָּנוּ בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב –

מִלִּבּוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאִמּוֹ נִקְבְּרָה בַּשָּׂדֶה בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,

מִלִּבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהָאֲהוּבָה וְהַנְּעִימָה גַּם בְּמוֹתָהּ מִמֶּנּוּ נִפְרָדָה,

מִלִּבָּהּ שֶׁל רָחֵל הַיּוֹצֵאת עַל קִבְרָהּ וּבוֹכָה וּמְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים,

מִלִּבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶגְלוּם שַׁבָּאִים כְּבוּלִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,

וּמִלִּבּוֹ, כִּבְיָכוֹל, הָעוֹנֶה לְרָחֵל: יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ…

וְכַמָּה אֲהַבְנוּךָ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, וְכַמָּה חִבַּבְנוּ אוֹתְךָ!

רַשִׁ"י זוֹ אָמַרְנוּ עָלֶיךָ, בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, בְּרֹךְ וּבְרַחֲמִים.

הָיִיתָ לְכֻלָּנוּ כְּסַבְתָּא טוֹבָה וּכְסַבָּא זָקֵן וְרָגִיל,

לְפִי שֶׁכְּסַבְתָּא לִמַּדְתָּנוּ רֵאשִׁית צְעָדִים בִּטְרָשֶׁיהָ שֶׁל כְּנַעַן,

וּכְסַבָּא זָקֵן וְרָגִיל הוֹלַכְתָּנוּ בִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא הַמְפֻתָּלִים.

יָדֵנוּ בְּיָדְךָ וְעָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל הָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ בֶּאֱמוּנָה,

הִקְשַׁבְנוּ לִדְבָרְךָ בְּהַשְׁקֵל וּבְדַעַת, כָּל כְּלוֹמַר וְהָכֵי גָרְסִינָן,

לְפִי שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁדַּרְכְּךָ יְשָׁרָה וְהַהוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ לֹא יִתְעֶה.

וּכְשֶׁחָזַרְנוּ מִגְּמָרָא לִנְבִיאִים וְהָיִינוּ מַעְפִּילִים מֵעַצְמֵנוּ בַּמְּצוּדוֹת

(וּכְבָר הִתְחַלְנוּ מְדַבְּרִים “סְפָרַדִּית” וְעוֹסְקִים בְּדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן) –

עוֹד הָיִינוּ מְצִיצִים מִפֶּרֶק לְפֶרֶק לִרְאוֹת: וְרַשִׁ"י מָה אוֹמֵר?

אֶפְשָׁר דְּבַר דְּרוּשׁ וְרֶמֶז נֶחָמָה לְדִבְרֵי הַתּוֹכֵחָה הַקָּשִׁים?

אַחַר־כָּךְ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, נִתְפָּרְדָה חֲבִילָתוֹ שֶׁל רַ' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד,

וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע נִתְפַּזְּרוּ רְסִיסִים־רְסִיסִים בָּעוֹלָם.

רַק אֶחָד מֵעִמָּנוּ, אַבְרָהָם בֶּן מָרְדְּכַי הַגַּבַּאי, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

הִפְלִיג וְשָׂחָה בַּיָּם הַגָּדוֹל, זֶה יָם הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי,

וְאַתָּה לוֹ הָיִיתָ מַצְפֵּן וּמִפְרָשׂ וּמִפְלָט בְּגַלִּים סוֹעֲרִים,

הִגִּיעַ לְסוֹף פֵּרוּשְׁךָ בְּטָהֳרָה – וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה.

וְהַשְּׁאָר – מֵהֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ חֶנְוָנִים וּמֹאזְנֵי הַמִּרְמָה בְּיָדָם,

תַּגָּרִים הַמַּרְאִים תְּחִלָּה אֶת הַשֶּׁבַח וְנוֹתְנִים אַחַר־כָּךְ אֶת הַפְּסֹלֶת,

וּבְצָהֳרֵי שַׁבָּתוֹת הֵם קוֹרְאִים בְּעִתּוֹן – וְאַתָּה מְסֻלָּק וְשָׁכוּחַ.

וּמֵהֶם שֶׁהִפְלִיגוּ לִמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, נָדְדוּ לְאַשְׁכְּנַז, לְצָרְפַת.

לְאַשְׁכְּנַז – וְלֹא לְווֹרְמַיְשָׁא לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי חַכְמֵי לוֹתַר,

אֶלָּא לְבֶּרְלִין, לְאַסְכּוֹלוֹת מִשֶּׁלָּהֶם, וְלַחֲזוֹר כְּרוֹכְלִים בַּכְּפָרִים;

לְצָרְפַת – וְלֹא לִטְרוֹיֶשׁ, רַשִׁ"י הַזָּקֵן, לִרְאוֹת בִּמְקוֹר מַחֲצַבְתֶּךָ,

אֶלָּא לְפָּרִישׁ וְלִשְׁאָר הַכְּרַכִּים שֶׁנּוֹתְנִים שָׁם רְשׁוּת שְׁהִיָּה,

וְכֻלָּם רְחוֹקִים, שְׁכֵחֵי יַלְדוּתָם – אַף אַתָּה מְסֻלָּק וְשָׁכוּחַ…

וּשְׁנַיִם מֵהֶם נִשְׁתַּיֵּר עוֹד טַעַם דְּבָרְךָ הַמָּתוֹק בְּפִיהֶם

וְהֵם מְתַבְּלִים בִּשְׂרִידֵי אִמְרוֹתֶיךָ שִׂיחָם עִם שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת,

שָׁעָה שֶׁהֵם מְהַלְּכִים אַחֲרֵיהֶן בִּשְׂדוֹתֶיהָ שֶׁל בֵּית־שְׁעָרִים.

בְּבֵית־שְׁעָרִים רְחָבִים הַשָּׂדוֹת וְרַבָּה הָעֲבוֹדָה וְקָשָׁה

לְהוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה אֶת הַלֶּחֶם לָאָדָם וּלְהַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה.

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵצְאוּ לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם עֲדֵי עֶרֶב מַמָּשׁ,

וּבָעֶרֶב הַפָּרָה תּוֹבַעַת בְּפֶה וְצָרִיךְ לְפַיְּסָהּ בִּקְצָת שַׁחַת

וּלְפַנּוֹת אֶת הַזֶּבֶל וּלְהַשְׁקוֹת וְלַחֲלוֹב וְלִסְעוֹד וְלִישׁוֹן שְׁנַת עוֹבֵד

(אִם אֵין אוֹתוֹ לַיְלָה שְׁמִירָה בַּשָּׂדֶה וּדְלֵקָה בַּקָּמָה אִם אָיִן).

בְּבֵית־שְׁעָרִים שׁוֹמְעִים לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ הַפָּרוֹת, הַפְּרָדוֹת, הַכְּלָבִים,

הָאֲוִיר שָׁם בָּשׂוּם מִטָּהֳרַת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַנָּשִׂיא,

וּבִצְרִיף שָׁם מָצָאתִי לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה מִקְרָאוֹת עֶשְׂרִים־וְאַרְבָּעָה

בְּכֶרֶךְ אֶחָד קָטָן וְשָׁחוֹר, וּזְעִירוֹת־זְעִירוֹת הָאוֹתִיּוֹת,

אַךְ אֵין שָׁם – אֲבוֹי, אַךְ אֵין אַף גַּם שָׁם! – אֵין שָׁם חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י…

וְאֶצְלִי בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים עוֹד יֶשְׁנָם, בְּחָמֵשׁ כְּרִיכוֹת־בַּד מֻזְהָבוֹת,

חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי הַתּוֹרָה, הוֹצָאַת אַמְקְרוֹיט אֶת פְרוֹינְד בִּפְּרֶמִישְׁלָא.

וּכְשֶׁאֲנִי מְסֻפָּק בְּשִׁמּוּשׁ שֶׁל בַּכְלַ"ם אוֹ בִּשְׁאָר שִׁמּוּשֵׁי הַלָּשׁוֹן,

הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִי אֶצְלֶךָ, רַבִּי, לִמְצוֹא לִי מִסְמָךְ וּמִסְעָד,

וְאַתָּה לִי אִילָן לִתְלוֹת בּוֹ סָפֵק, וְאַתָּה לִי פּוֹסֵק וּמוֹרֶה.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים שֶׁאֵין כֹּחֲךָ בְּדִקְדּוּק –

אַתָּה הַדִּקְדּוּק וְאַתָּה הַדִּיּוּק וְאַתָּה הוּא חָכְמַת הַלָּשׁוֹן,

וּמִי שֶׁשָּׁאַב מִבְּאֵרְךָ לֹא יִצְמָא וּמִי שֶׁשָּׁתָה מִמֵּימֶיךָ רָווּי…

וּבְנִי הַגָּדוֹל כְּבָר הִגִּיעַ לְשֵׁשׁ וְיוֹדֵעַ סִפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית

מִפִּי הַשְּׁמִיעָה וּמִפִּי הַקְּרִיאָה בְּכֵלִים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים,

בְּקָרוֹב יַעֲבֹר לַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה וְיִלְמַד “סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא”,

וְלִבִּי לִי אוֹמֵר, וְלִבִּי בִּי דָוֶה, וְלִבִּי בִּי בוֹכֶה: אֶפְשָׁר –

אֲבוֹי וַאֲהָהּ, אַךְ אֶפְשָׁר! – אַף הוּא לֹא יִלְמַד חֻמָּשׁ עִם רַשִׁ"י…

הוֹי רַשִׁ"י זָקֵן, פַּרְדֵּס יַלְדוּתִי וּבֻסְתַּן דִּמְיוֹנִי הַפּוֹרֵחַ –

הַאֻמְנָם, הַאֻמְנָם כְּבָר עָלָה הַכּוֹרֵת לְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת שֶׁשָּׁתַלְתָּ?

וְאוּלַי רַק עֵת סְתָו הִיא, סַגְרִיר וְשַׁלֶּכֶת, נוֹשְׁרִים הֶעָלִים הַכְּמוּשִׁים,

אַךְ חַי עוֹד כָּל גֶּזַע וְחַי עוֹד כָּל בַּד, יָשׁוּבוּ יוֹצִיאוּ עָלִים?

יָשׁוּבוּ לִלְמוֹד בְּלֵילֵי טֵבֵת אֲרֻכִּים, בִּבְקָרִים שֶׁל סִיוָן מַזְהִירִים,

יָשִׁירוּ יַחְדָּו עוֹד בְּחֹם, בִּרְנָנָה, בְּנִגּוּן הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב?

הוֹי שׁוּבָה לִפְרוֹחַ, הַבֻּסְתָּן הַגָּדוֹל, לְהַרְנִין אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל,

הוֹי תֵּן תְּנוּבָתְךָ, הַפַּרְדֵּס הַנִּפְלָא, לְמִחְיָה לִתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל!

ת"ש

הערות וביאורי המשורר

וְהָיִינוּ מַעְפִּילִים… בַּמְּצוּדוֹת – הַפֵּרוּשִׁים מְצוּדַת צִיּוֹן וּמְצוּדַת דָּוִד לְרַ' דָּוִד אַלְטְשׁוּל; אַבְרָהָם בֶּן מָרְדְּכַי הַגַּבַּאי זַ"ל – חֲבֵר־יַלְדוּת בַּחֶדֶר וְרֵעַ־נְעוּרִים, טְהוֹר נֶפֶשׁ וּמַתְמִיד, שֶׁהֵמִית עַצְמוֹ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה; ר' אַהֲרֹן הַמְלַמֵּד – ר' אַהֲרֹן גּוֹלְדְהַבֶּר, מִטּוֹבֵי הַמּוֹרִים, יָדַע לִזְרוֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים וּלְהַמְתִּיק אֶת הַלִּמּוּדִים. זָכָה וְצֶאֱצָאָיו נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק

מאת

שמשון מלצר

---

כֶּתֶר

מאת

שמשון מלצר

א

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן פְּרוּצָה מִסָּבִיב הַגָּדֵר

וְעֵז אוֹ פָּרָה וְגַם סוּס בַּפִּרְצָה בָּהּ נִכְנָס וְעוֹבֵר,

הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי מַצֵּבוֹת וּמְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ עַל קְבָרִים

לִלְחוֹךְ אֶת הָעֵשֶׂב הַטּוֹב הַמּוֹרִיק רַעֲנָן לָעֲבָרִים.

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן הַקְּבָרִים צְפוּפִים־צְפוּפִים,

זְרוּעִים כְּפִרְחֵי הַשָּׂדֶה צִיּוּנִים כְּפוּפִים־כְּפוּפִים.

עָלוּ עֲשָׂבִים בְּלֶחְיָהּ שֶׁל כָּל אֶבֶן בָּכוּת וְגִלְעָד,

כִּסְּתָה יְרוֹקָה כָּל לְפַ“ק וּבָלְעָה הַפֵּאנוּ”נִים כִּמְעָט.

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן רַק אַחַת יְחִידָה מַצֵּבָה

עוֹמֶדֶת יָשָׁר זְקוּפָה, לֹא כְּפוּפָה וּגְחוּנָה מִשֵּׂיבָה:

הָעֵשֶׂב סָבִיב לָהּ יָרֹק וּפָרָה לְלַחֲכוֹ אֵין נִגֶּשֶׁת,

כִּי זוֹ מַצַּבְתָּהּ שֶׁל שָׂרָה הַצַּדֶּקֶת אִמּוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ"ט.

אִמּוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ"ט נִפְטְרָה עֲנִיָּה מְרוּדָה וּגְמוּרָה

וְקֶבֶר כָּרוּ לָהּ עִם שְׁאָר הַקְּבָרִים שֶׁבִּקְצֵה הַשּׁוּרָה.

שָׁנָה הִצְטָרְפָה אֶל שָׁנָה עַד שֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַיּוֹם

לְהַצִּיב מַצֵּבָה עַל קִבְרָהּ – וְאוּלָם לֹא נוֹדַע הַמָּקוֹם.

נָסְעוּ לַצַּדִּיק שֶׁל הַדּוֹר – וְאֵי דוֹר שֶׁאֵין לוֹ צַדִּיקוֹ –

שָׁמַע הַצַּדִּיק וְהֶחְזִיק זְקָנוֹ בְּכַפּוֹ וְהֶחְלִיקוֹ,

וַיֹּאמֶר: קְחוּ שְׁתַּיִם פָּרוֹת צְעִירוֹת לֹא עֻבַּד בָּן בְּעֹל

וְנָשְׂאוּ אֶת מַצֶּבֶת שָׂרָה וְתֻצַּב בַּאֲשֶׁר שָׁם תִּפֹּל.

נָשְׂאוּ הַפָּרוֹת עַל גַּבָּן אֶת הָאֶבֶן, וְהִיא לֹא־קְשׁוּרָה,

וַיִּשַּׁרְנָה בֵּינוֹת הַקְּבָרִים וַיַּפִּילוּהָ בִּקְצֵה הַשּׁוּרָה.

רָאָה וְיָדַע כָּל רוֹאֶה כִּי נוֹדַע וְנִמְצָא הַמָּקוֹם,

וְכָאן הוּא קִבְרָהּ שֶׁל שָׂרָה, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, עַד הַיּוֹם.

ב

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן קְבוּרָה גַּם זְקֶנְתֵּנוּ רָחֵל,

הִיא סַבְתָּא דְסַבְתָּא דִידַן, הַנְּגִידָה בַּעֲלַת הַמַּקֵּל.

וְזֶה הַמַּקֵּל הוּא הָיָה מֵעָנָף רֵיחָנִי שֶׁל גֻּדְגָּד,

סִקּוּס בִּכְתֵפוֹ שֶׁל סִקּוּס וְרֵיחוֹ עוֹלָמִית בּוֹ עָמָד.

וּכְשֵׁם שֶׁהָרֵיחַ עָמַד עוֹלָמִית בְּעֵצוֹ שֶׁל מַקֵּל –

עָמְדָה הַחָכְמָה בָּהּ תָּמִיד, בִּזְקֶנְתֵּנוּ שֶׁלָּנוּ רָחֵל.

אוּלָם לַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה גַּם נוֹסְפָה עֲשִׁירוּת וּגְדֻלָּה,

עַל־כֵּן זֶה מַקֵּל הַגֻּדְגָּד גַּם הָיְתָה לוֹ לְמַעְלָה גֻּלָּה

שֶׁל כֶּסֶף סָגוּר וּמִקְשָׁה וְסָבִיב בַּכֹּתֶרֶת נֶחְרַת:

“שַׁיָּךְ לַנְּגִידָה הַגְּבִירָה הֲלֹא הִיא הָאִשָּׁה כְּמָרַת…”

וּמִלְּבַד הַמַּקֵּל עִם גֻּלָּה וְרֵיחוֹ גֻדְגָּדִי שֶׁלֹּא פָּג

הָיְתָה לָהּ קֻפְסָה שֶׁל זָהָב, הֲלֹא הִיא הַקֻּפְסָה שֶׁל טַבַּק.

וְסַבְתָּא שֶׁלָּנוּ רָחֵל נִפְטְרָה גְּבִירָה הֲדוּרָה,

כָּרוּ אֶת קִבְרָהּ בְּמָקוֹם מְכֻבָּד בְּאֶמְצָעִית הַשּׁוּרָה.

וְהוֹאִיל וְהָיְתָה דַעְתָּנִית וְהָיְתָה חֲכָמָה וַעֲשִׁירָה –

כָּתְבוּ מַצַּבְתָּהּ בְּזָהָב, שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ כָּל אוֹת מְאִירָה.

וְיוֹם הִתְקַשֵּׁר אֶל לֵילוֹ, בָּא חֹרֶף וָקַיִץ וּסְתָו,

וְגֶשֶׁם עִם שֶׁמֶשׁ וְרוּחַ מָחֲקוּ אֶת אוֹתִיּוֹת הַזָּהָב.

שָׁנָה הִצְטָרְפָה אֶל שָׁנָה, עַד שֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַיּוֹם

וּבָאוּ לִפְקוֹד אֶת הַקֶּבֶר – וְשׁוּב לֹא נוֹדַע הַמָּקוֹם.

ג

אוּלָם בְּעוֹדָן בַּחַיִּים זְקֶנְתֵּנוּ הָיְתָה שְׁכֵנָה

שֶׁל אֵם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל, הַצַּדֶּקֶת שָׂרָה הַזְּקֵנָה.

הָיוּ מוֹקִירוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְהָיוּ מְגַלְגְּלוֹת בְּשִׂיחָה:

“שְׁבִי, שְׁכֶנְתִּי הַיְקָרָה, הִתְכַּבְּדִי וּקְחִי נָא רִיחָה”.

יוֹשֶׁבֶת גַּם סַבְתָּא רָחֵל עַל כִּסֵּא הָאַלּוֹן הַמְכֻבָּד

וּמַשְׁעֶנֶת גַּבָּהּ בַּמִּשְׁעָן הַגָּבוֹהַּ מְאֹד וּמְגֻיָּד:

יָדֶיהָ עַל שְׁתֵּי הַיָּדוֹת וַהֲדֹם לְרַגְלֶיהָ שְׁרַפְרָף,

גֻּלַּת הַמַּקֵּל בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ הַקֻּפְסָה שֶׁל זָהָב.

"קְחִי נָא, שָׂרָה, עוֹד רִיחָה. אַתְּ תָּמִיד אַךְ־זֶה־בָּאת – וְאֵינֵךְ.

וּמַה מַּעֲשַׂיִךְ, שָׂרָה? וְיִשְׂרֻאלִיק בְּנֵךְ־זְקוּנֵךְ?"

שׁוֹלַחַת שָׂרָה אֶצְבָּעָהּ עִם גֻּדְלָהּ לְקֻפְסַת הַזָּהָב,

נוֹטֶלֶת קַמְצוּץ קְטַנְטַן וּמַגֶּשֶׁת אוֹתוֹ אֶל הָאַף.

"הַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי! לְמַעֲשַׂי תִּשְׁאָלִינִי, רָחֵל?

וְכִי מָה אֶתְאוֹנֵן עוֹד, חָלִילָה? חַיָּה אֲנִי שֶׁבַח לָאֵל.

הַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי! וְיִשְׂרֻאלִיק בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה –

רָחֵל יַקִּירָה, הֵן תֵּדְעִי מַה יִּשְׂרֻאלִיק בְּנִי לִי עוֹשֶׂה…

בּוֹרֵחַ לַיַּעַר, עוֹזֵב אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָרַבִּי,

בָּאִים וְאוֹמְרִים לִי: בָּרַח – וְנֶחְתָּךְ בִּי מִצַּעַר לִבִּי.

הַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי וְהַפְּטְשִׁי! מֶה חָרִיף הַטַּבַּק וּמַה טּוֹב…"

כַּנְפוֹת מִטְפַּחְתָּהּ רוֹעֲדוֹת וְדִמְעָה מֵעֵינֶיהָ תִּטּוֹף.

“הַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ!” – מְשִׁיבָה זְקֶנְתֵּנוּ דְּבָרָהּ –

"אַל נָא, יַקִּירָה, אַל תִּבְכִּי, מָה עִנְיָן כָּאן לְבֶכִי, שָׂרָה?

הֵן כָּךְ גַּם הָיָה חֲתָנִי עַזְרִיאֵל אֶבֶן־פָּז שֶׁיִּחְיֶה,

עָזַב אֶת הַחֶדֶר וְגָז – וְהַיּוֹם הֵן תֵּדְעִי מָה הוֹיֶה.

בִּטְשֶׁרְנוֹבִיץ הוּא מְשָׁרֵת בְּמִשְׂרָה בִּ’שְׁלשָׁה כְּתָרִים',

וְיֵשׁ שָׁם כַּמָּה נֶאֱמָנִים וְכֻלָּם לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵם סָרִים.

וְלֹא מְשָׁרֵת הוּא, שָׂרָה, רַק אָדוֹן הוּא וָשָׂר, שֶׁהֲרֵי

לְפָנָיו בְּעָלָיו גַּם עוֹמְדִים כְּעַבְדָּא קַמָּא מָארֵיהּ.

הַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ! עֲגָלִים נַעֲשִׂים בְּקָרִים,

וְיִשְׂרֻאלִיק אַף הוּא עוֹד יִגְדַּל וְיִזְכֶּה לִ’שְׁלשָׁה כְּתָרִים'".

“אָמֵן וְאָמֵן!” – מְשִׁיבָה הַצַּדֶּקֶת שָׂרָה בַּאֲנָחָה –

"נִחַמְתְּ אֶת לִבִּי, לִבָּתִי, וְתָבוֹא גַם עָלַיִךְ בְּרָכָה.

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ עַכְשָׁו, לְיִשְׂרֻאלִיק בְּנִי הַיָּתוֹם,

שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן וּלְכָבוֹד לְאָבִיו הַשּׁוֹכֵן בַּמָּרוֹם?

הוֹי עוּצִי, רָחֵל, מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּקֵּד בַּתּוֹרָה

וּפוֹתֵחַ לִבּוֹ לִדְבָרָהּ וּפוֹקֵחַ עֵינָיו לְאוֹרָהּ?"

וְסַבְתָּא שֶׁלָּנוּ רָחֵל, שֶׁהָיְתָה חֲכָמָה וּנְבוֹנָה,

צִמְצְמָה שִׂפְתוֹתֶיהָ גֻּדְגָּד וּבִקְשָׁה הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה.

בִּקְשָׁה וּמָצְאָה וּמִיָּד הַדָּבָר בְּלִבָּהּ כְּבָר מוּכָן:

“אוּלַי תִּמְסְרִי אֶת יִשְׂרֻאלִיק לַחֶדֶר לִהְיוֹת רֵישְׁדּוּכָן?”

ד

וְכָךְ הָיוּ שְׁתֵּי הַזְּקֵנוֹת מְגַלְגְּלוֹת בֵּינֵיהֶן הַשִּׂיחָה,

וְסַבְתָּא רָחֵל מְכַבֶּדֶת אֶת שָׂרָה שְׁכֶנְתָּהּ בְּרִיחָה.

וְכָךְ הֵן תִּבְּלוּ דִבְרֵיהֶן בְּטַבַּק עוֹד קִמְעָה וְקִמְעָה,

פִּקְחוּת גְּדוֹלָה בַּהַפְּטְשׁוּ, בַּהַפְּטְשִׁי מִסְתַּתֶּרֶת דִּמְעָה.

כָּךְ יוֹם הִתְקַשֵּׁר אֶל לֵילוֹ וּמֵעֵתְלְעֵת בָּא אַחַר מֵעֵתְלְעֵת,

וְסַבְתָּא רָחֵל עִם שָׂרָה כְּבָר הָיוּ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת.

וְהוֹאִיל וּלְמַטָּן הֵן הָיוּ שְׁכֵנוֹת נֶאֱהָבוֹת וּנְעִימוֹת,

וַדַּאי לֹא הִפְרִידוּ בֵּינָן מִלָּשֶׁבֶת יַחְדָּו אַחֲרֵי־מוֹת.

וּבְכֵן הֵן יוֹשְׁבוֹת סְמוּכוֹת לְרַגְלֵי בַּעֲלֵיהֶן עַל שְׁרַפְרָף.

וּלְסַבְתָּא רָחֵל אֵין מַקֵּל, נִשְׁאֲרָה רַק קֻפְסַת הַזָּהָב.

כִּי סַבְתָּא רָחֵל גַּם בָּרוֹם מְחַבֶּבֶת שִׂיחָה עִם רִיחָה.

“הַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ וְהַפְּטְשׁוּ!” – הִיא פּוֹתַחַת בְּנַחַת שִׂיחָהּ –

"רְאִי נָא, שָׂרָה יְקָרָה, אֵיךְ לְמַטָּה עֶדְרֵי־עֲדָרִים

שֶׁל עָבִים וְרֻדּוֹת שָׁם רוֹעִים עַל גַּבֵּי עֲנָנִים־הֲרָרִים…

נִרְאֶה שָׁם לְמַטָּה הַיּוֹם מִתְקָרֵב אֶל קִצּוֹ וּמַעֲרִיב,

סָגְרוּ תִינוֹקוֹת סִפְרֵיהֶם וְהוֹלְכִים לְמִנְחָה־וּמַעֲרִיב.

וּמִי הַהוֹלֵךְ בְּרֹאשָׁם? הוֹי הַבִּיטִי, שָׂרָה יַקִּירָה,

הֵן זֶהוּ יִשְׂרֻאלִיק בְּנֵךְ הַמּוֹלִיךְ יְלָדָיו בְּשִׁירָה!

הַבִּיטִי, הַבִּיטִי, שָׂרָה, כְּרוֹעֶה עִם צֹאנוֹ כֵּן הוּא בָּא,

הִנֵּה הֵם עוֹנִים בְּמַקְהֶלֶת אָמֵן וִיהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא…

הַקְשִׁיבִי, שָׂרָה, הֵן קוֹלָם מִתְרוֹמֵם וּמַגִּיעַ עַד כָּאן,

וְכָל הָרְקִיעִים נִפְתָּחִים לְיִשְׂרֻאלִיק בְּנֵךְ רֵישְׁדּוּכָן…

שִׁמְעִי נָא, שִׁמְעִי נָא, שָׂרָה, הֵן גַּם כָּאן מְזַמְּרִים לִקְרָאתָם,

עוֹנִים לְשִׁירַת מַקְהַלְתּוֹ הַבּוֹקְעָה וְעוֹלָה מֵהָתָם…"

אוּלָם הַצַּדֶּקֶת שָׂרָה הִיא שׁוֹתֶקֶת, לְמַטָּה כְּפוּפָה,

אָזְנָהּ יְמָנִית נְטוּיָה וְלֶחְיָהּ יְמָנִית שְׁטוּפָה

וּכְנַף מִטְפַּחְתָּהּ הַשְּׂמָאלִית כְּלַפֵּי מַעְלָה מַרְעֶדֶת קִמְעָה

---

לְאַט מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּמַחְרֹזֶת דִּמְעָה עַל דִּמְעָה.

וְסַבְתָּא רָחֵל מַבִּיטָה וְרוֹאָה כָּל דִּמְעָה שֶׁתִּטּוֹף

נוֹפְלָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יִשְׂרֻאלִיק, זוֹהֶרֶת כָּאֶבֶן־הַטּוֹב,

וְאֶבֶן לְאֶבֶן יַחְדָּו מִשְׁתַּבְּצוֹת לִהְיוֹת כֶּתֶר אֶחָד –

וְסַבְתָּא רָחֵל מְבִינָה כִּי ‘שְׁלשָׁה כְּתָרִים’ זֶה מְעָט…

וְסַבְתָּא רָחֵל מְבִינָה כִּי יֵשׁ כֶּתֶר אֶחָד וְיָחִיד,

שֶׁגָּדוֹל כְּבוֹדוֹ מִשְּׁלשָׁה וְזָהֳרוֹ בּוֹ עוֹמֵד עוֹלָמִית…

וְדִמְעָה מִתְקַשְּׁרָה בְּעֵינָהּ, אַךְ לְמַטָּה נָטוֹף לֹא תִטּוֹף.

זֶה סוֹף סִפּוּרָן שֶׁל זְקֶנְתִּי וְאִמּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב.

תש"ב

הערות וביאורי המשורר

רָחֵל אֵשֶׁת ר' יִצְחָק וַיינְשֶׁעל הָיָה לָהּ מַקֵּל עִם רֹאשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְהָיְתָה מְרִיחָה טַאבִּיקָא מִקֻּפְסָה אַחַת עִם אִמּוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ“ט זצ”ל וּמֵתָה בְּזִקְנָה טוֹבָה, וַחֲתָנָהּ הַצָּעִיר ר' עַזְרִיאֵל גָּאלְדְשְׁטֵיין הָיָה פָּקִיד אֵצֶל הַפִירְמָה “דִּיא דְּרַייא קְרָאנֶען” (“שְׁלשָׁה כְּתָרִים”) בִּטְשֶׁערְנָאוִויץ וּבְעָלָיו עָמְדוּ לְפָנָיו כְּעַבְדָּא קַמָּא מָרֵיהּ (מָסֹרֶת־מִשְׁפָּחָה רְשׁוּמָה עַל גַּבֵּי טַבְלָה שֶׁל מִשְׁנָיוֹת בְּבֵית־אַבָּא). בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת – בִּטְלוּסְט; עַזְרִיאֵל אֶבֶן־פָּז – בֵּין כְּלֵי־הַפֶּסַח בְּבֵית־אַבָּא הָיָה נִשְׁמָר בִּזְהִירוּת בַּקְבּוּק מְרֻבָּע שֶׁעָבַר בִּירֻשָּׁה, וְהָיָה חָקוּק בּוֹ: עַזְרִיאֵל גָאלְדְשְׁטֵיין.

---

עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת

מאת

שמשון מלצר

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הָיָה עוֹד נִסְתָּר,

וְהָיָה מִתְעַלֶּה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּמִּסְתָּר,

בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה, בִּקְדֻשָּׁה, בְּטָהֳרָה וּבְדַעַת.

וְאוּלָם בְּנִגְלֶה – מְלַמֵּד־תִּינוֹקוֹת בַּכְּפָרִים.

מְשַׁנֵּן קָמֶץ־אָלֶף לְיֶלֶד, חֻמָּשׁ לִנְעָרִים,

וְלָבוּשׁ בְּמִין פֶּלְצִי“ל קָצָר, וְאַבְנֵט לוֹ – הַקְּרַיְקִ”י.

וּבְאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ הַכַּפְרִי הַמְגֻשָּׁם עַד־מְאֹד

הוּא הָלַךְ אֶל הָרַב הַגָּאוֹן רַ' גֵּרְשׁוֹן בְּקַ"ק בְּרוֹד,

אֲחוֹתוֹ הַיְתוֹמָה, הַיְעוּדָה לוֹ, מִמֶּנּוּ לָקַחַת.

וְהוּא בָּא וְנִכְנַס לַבֵּית־דִּין שֶׁל הָרַב רַ' גֵּרְשׁוֹן,

הַמָּלֵא בַּעֲלֵי־דִין, טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת וְשָׁאוֹן,

וְעָמַד בְּצִנְעָה כְּעָנִי הָעוֹמֵד לוֹ בַּפֶּתַח.

וְחָשַׁב לוֹ הָרַב: הַיְּהוּדִי מְבַקֵּשׁ נְדָבָה,

וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ וְלָתֵת לוֹ פְּרוּטָה הוּא אָבָה,

אַךְ הַלָּה מְסָרֵב, הוּא עוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ!

אֶלָּא מָה הוּא רוֹצֶה? הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הָרַב,

בִּיחִידוּת, בִּדְבַר־סוֹד… וּמִיָּד, דַּוְקָא תֵּכֶף, עַכְשָׁו!

וְהָרַב מִתְפַּלֵּא – וּפוֹנֶה עִם הָאִישׁ אֶל הָאַלְקִי"ר.

וּבָאַלְקִי"ר בִּהְיוֹת הַכַּפְרִי עִם הָרַב לְבַדּוֹ,

הוּא מַכְנִיס אֶל הַכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל הַפֶּלְצִי"ל יָדוֹ,

וּמוֹצִיא מִשָּׁם כְּתָב וְנוֹתְנוֹ אֶל הָרַב לְעַיֵּן בּוֹ.

וְהָרַב מְעַיֵּן… וְהַכְּתָב הוּא נוּסַח שֶׁל “תְּנָאִים”,

אַךְ כָּתוּב בְּפַשְׁטוּת וּבְלִי הַתְּאָרִים הַנָּאִים

הָרְגִילִים בְּחָתָן, רַק פָּשׁוּט: יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר.

וְנִזְכָּר הוּא, הָרַב, שֶׁהִנִּיחַ אָבִיו בִּירֻשָּׁה

כְּתָב־תְּנָאִים שֶׁכָּזֶה לְבִתּוֹ הַכַּלָּה הַגְּרוּשָׁה,

וְגַם שָׁם הֶחָתָן הוּא פָּשׁוּט: יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר!

הִנֵּה כָּךְ הוּא אֵרְשָׂהּ, רַ' אֶפְרַיִם אָבִיו, אַל יַחְשֹׁב

לוֹ הַשֵּׁם לְעָווֹן, וְהִנִּיחַ בִּתּוֹ לִפְנֵי דֹב,

וּמְסָרָהּ בְּיָדָיו שֶׁל חָתָן בּוּר גָּמוּר, עַם־הָאָרֶץ!

וְחָשְׁכוּ לוֹ עֵינָיו וְחָשַׁךְ עוֹלָמוֹ בִּרְאוֹתוֹ

כִּי הִנֵּה הַכַּפְרִי הַלָּזֶה הוּא חֲתַן אֲחוֹתוֹ,

וְהוּא בָּא, כְּנִרְאֶה, כַּלָּתוֹ לְאִשָּׁה לוֹ לָקַחַת…

אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא, רַב אֶפְרַיִם אָבִיהוּ זְצַ"ל,

אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁבָּחַר לוֹ חָתָן וּבְרָכָה הוּא אָצַל

לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בּוּר יְרֵא־חֵטְא, עַם הָאָרֶץ?

וְרוֹצֶה הוּא עַל־כֵּן, הַגָּאוֹן אַב־בֵּית־דִּין דְּקַ"ק בְּרוֹד,

לְבָדְקוֹ, אֶת הָאִישׁ הַלָּזֶה הַפָּשׁוּט עַד מְאֹד,

וְלֵידַע אִם מְעַט־מִן־הַמְּעַט לְפָחוֹת הוּא יוֹדֵעַ.

וּמוּבָן שֶׁהוּא לֹא יִשְׁאָלֶנּוּ דְּבָרִים עֲדִינִים..

הוּא רוֹצֶה רַק לִרְאוֹת אִם יֵדַע מִפְּשׁוּטֵי הַדִּינִים,

וּמִיָּד הוּא שׁוֹאֵל אֶת הָאִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּן־אֱלִיעֶזֶר.

וּמֵשִׁיב לוֹ הַלָּה, וּמֵנִיעַ בַּיָּד אֶת הַבַּיְטְ"שׁ:

הוּא יוֹדֵעַ מְעַט… הוּא קָרָא בְּתוֹךְ סֵפֶר שֶׁל טַיְטְ"שׁ…

מְבִינִים, רַבּוֹתַי? הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ!

נֶאֱנָח הַגָּאוֹן אֲנָחָה הַשּׁוֹבְרָה חֲצִי גוּף –

וּבוֹדֵק וְהוֹלֵךְ… הוּא מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוּב:

כִּי הִנֵּה, זֶה הַיּוֹם, כְּיָדוּעַ, הֲרֵי הוּא רֹאשׁ־חֹדֶשׁ!

וּבְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אוֹמְרִים “יַעֲלֶה וְיָבוֹא” בַּתְּפִלָּה:

אִם שָׁכַח, לֹא אָמַר, וְנִזְכַּר רַק אַחַר שֶׁכִּלָּה

וְגָמַר הַתְּפִלָּה – מָה הַדִּין? מְבַקֵּשׁ הוּא לָדַעַת!

(וְהַדִּין, יַקִּירַי אֲהוּבַי, הֵן וַדַּאי יְדַעְתֶּם,

אַךְ אֶפְשָׁר מֵרִבּוּי הַטְּרָדוֹת שְׁכַחְתֶּם גַּם אַתֶּם…

וַהֲרֵינִי מַזְכִּיר: הוּא חוֹזֵר לְרֵאשִׁית הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה!)

וְעַל זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הֵשִׁיב בַּעֲנָוָה,

שֶׁכִּוְּנָה לְהַנְמִיךְ בְּמִקְצָת בַּגָּאוֹן הַגַּאֲוָה

וּלְעוֹרֵר בּוֹ כָּבוֹד לְאָדָם הַלָּבוּשׁ רַק בְּפֶּלְצִי"ל.

וּבְזֶה הַלָּשׁוֹן הוּא הֵשִׁיב: זֶה הַדִּין, כְּבוֹד הָרַב,

לֹא נִכְתַּב בִּשְׁבִילִי, וְגַם לֹא לְמַעֲנוֹ הוּא נִכְתַּב.

כִּי אֲנִי בַּתְּפִלָּה יַעֲלֶה וְיָבוֹא לֹא שָׁכַחְתִּי.

אַךְ הָרַב זֶה הַבֹּקֶר שָׁכַח לְאָמְרוֹ בַּשַּׁחֲרִית

וְאָמַר שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שְׁנִיָּה מֵרֵאשִׁית עַד אַחְרִית,

וְאוּלָם הוּא שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבוֹא גַּם הַפַּעַם!

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, מַה גָּדְלָה חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הָרַב!

---

וְיָדוּעַ כַּמָּה אַחַר־כָּךְ אֶת גִּיסוֹ הוּא אָהַב,

וְכָתַב לוֹ: מוֹרִי וְרַבִּי וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת…

תשי"ג

הערות וביאורי המשורר

פֶּלְצִי“ל – מְעִיל־פַּרְוָה קָצָר שֶׁל עוֹר כְּבָשִׂים; קְרַיְקִ”י – אַבְנֵט שֶׁל אִכָּרִים, אָרוּג חוּטִים צִבְעוֹנִיִּים; אַלְקִי“ר – חֶדֶר פְּנִימִי, קִיטוֹן; וְהִנִּיחַ בִּתּוֹ לִפְנֵי דֹּב – מְרַמֵּז לְמַאֲמַר חֲזַ”ל: הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי; בַּיְטְשׁ – שׁוֹט לְסוּסִים; טַיְטְשׁ – דַּיְטְ"שׁ, הִיא יִידִישׁ הַקְּדוּמָה, שֶׁבָּהּ נִכְתְּבוּ סְפָרִים, תְּחִנּוֹת וְדִינִים לְנָשִׁים וּלְעַמֵּי־אֲרָצוֹת.

---

דֹּבּוּשׁ וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב

מאת

שמשון מלצר

לדב סדן

א

הָרוּחַ עוֹבֶרֶת בְּסַעַר, כּוֹפֶפֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר,

נוֹהֶמֶת, שׁוֹרֶקֶת בִּיעָף;

וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא עִם הָרוּחַ, כָּמוֹהָ יָנוּד, לֹא יָנוּחַ,

וְאִם כִּי הִזְקִין וַיִּיעָף.

כִּי דֹבּוּשׁ נָטָה אֶל הָעֶרֶב… לֹא עוֹד יִתְנַפֵּל עֲלֵי טֶרֶף,

לֹא עוֹד יֶאֱרֹב בֶּהָרִים.

חַיָּיו – אַגָּדָה לְתִפְאֶרֶת שֶׁאֵם לְתִינוֹק מְסַפֶּרֶת,

עַל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד שִׁירִים.

חַיָּיו – אַגָּדָה שֶׁעָבָרָה… לֹא עוֹד תִּתְגַּעְגַּעְנָה הָהָרָה

בָּנוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאִבָּן,

לְדֹבּוּשׁ לֹא עוֹד תְּשׁוֹרֵרְנָה; לֹא עוֹד לְשִׁמְעוֹ תִּתְעוֹרֵרְנָה

תִּקְווֹת זוֹהֲרוֹת בְּלִבָּן.

כִּי דֹבּוּשׁ הִלְבִּין כְּבָר כַּכָּסֶף… מַהֵר אֶל עַמּוֹ הוּא יֵאָסֶף

בּוֹדֵד בִּמְעָרָה אוֹ עַל כֵּף;

וְהוּא שֶׁמָּשַׁל עַל הַפֶּלֶךְ כְּפַּן, כְּרוֹזֵן וְכַמֶּלֶךְ –

יִהְיֶה מַאֲכָל לָעוֹרֵב.

לוֹחֶצֶת לִבּוֹ הָעַצָּבֶת… אַךְ הוּא לֹא יִירָא אֶת הַמָּוֶת,

רֵעוֹ שֶׁרֵעָה לוֹ תָּמִיד.

וְגַם לֹא יֵצַר לוֹ לָלֶכֶת… עָלֶה הַנּוֹשֵׁר בַּשַּׁלֶּכֶת

הַאִם יִתְאוֹנֵן וְיָרִיד?

וְהוּא – הֵן חַיָּיו כְּשַׁרְשֶׁרֶת אַחַת אֲרֻכָּה וּמַזְהֶרֶת

שֶׁל עֶלֶז, חִנְגָּה, הִלּוּלוֹת.

בַּיּוֹם רָב־שָׁלָל וְרָב־טֶרֶף… וְאֵשׁ הַדְּלֵקוֹת עִם הָעֶרֶב…

בַּלַּיְלָה – מִשְׂחָק וּבְתוּלוֹת.

שִׁשִּׁים בַּחוּרִים לוֹ בַּחֶבֶר, כֻּלָּם נֶאֶמְנוּ לוֹ עַד קֶבֶר,

עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וּרְמָזָיו.

וְיֵשׁ מְעָרָה לוֹ נִסְתֶּרֶת, כָּל אֶבֶן טוֹבָה בָּהּ מַזְהֶרֶת,

טַלָּארִים וָכֶסֶף, זָהָב.

וְלוֹ הַשָּׁלְטָן וּמֶמְשֶׁלֶת… הֲיֵשׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ מָה שׁוֹאֶלֶת

וְיַד בַּחוּרָיו לֹא תַשִּׂיג?

אַךְ יֵשׁ יִתְקְפֶנּוּ הַפַּחַד: כָּל אֵלֶּה, כָּל אֵלֶּה גַּם יַחַד –

הַאִם לֹא כֻלָּהַם לָרִיק?

הַאִם בַּחוּרָיו יַצִּילוּהוּ בַּיּוֹם לַמִּשְׁפָּט יַבְהִילוּהוּ,

בַּיּוֹם יַזְמִינוּהוּ לַדִּין?

הַאִם יַצִּילֶנּוּ הַכָּסֶף?… וְדֹבּוּשׁ מַהֵר הֵן יֵאָסֶף,

הֵן דֹּבּוּשׁ לֹא עוֹד הוּא לָאדִ’ין…

אֲהָהּ, מִי יִתְּנֶנּוּ מָנוֹחַ! מַה יַּעַשׂ יֹאבֶה לוֹ לִסְלוֹחַ

הָאֵל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו!

וְדֹבּוּשׁ עִם רוּחַ בַּיַּעַר נִשָּׂא עַל סוּסוֹ כְּבַסַּעַר

וְאִם כִּי הִזְקִין וְעָיָף.

ב

דֹּבּוּשׁ בָּא רָכוּב כַּנֶּשֶׁר, רַעְמָתוֹ כְּלֹבֶן שֶׁלֶג.

עַל סוּסוֹ מְהִיר רַגְלַיִם הוּא דוֹהֵר לִשְׂפַת הַפֶּלֶג.

וְהַבֶּעשׁ"ט יוֹשֵׁב עַל סֶלַע וְעֵינוֹ אֶל עָל נִבֶּטֶת.

דֹּבּוּשׁ רַד, כָּרַע עַל בֶּרֶךְ, אֶל הַבֶּעשׁ"ט דִּבֵּר בְּרֶטֶט:

"שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! אִישׁ אֱלֹהַּ! דֹּבּוּשׁ, דֹּבּוּשׁ לְרַגְלֶיךָ!

שׁוּר, מֵרֹאשׁ קַרְפָּט גָּבוֹהַּ הֵנָּה רַדְתִּי אֵלֶיךָ.

שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! זֶה הַכֶּלִי מַטְבְּעוֹת זָהָב מִלֵּאתִי –

מַתָּנָה לָךְ, אִישׁ הַפֶּלֶא… גַּם גַּרְזֶן שָׁנוּן הֵבֵאתִי…

קַח הַכֶּלִי, קַח הַכֶּסֶף – אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל גְּאָלָה,

כִּי קָרוֹב יוֹמִי לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְמָעְלָה.

אֶעֱמֹד לְדִין גָּבוֹהַּ: אֱלֹהִים – הוּא יִשְׁפְּטֵנִי.

הוּא יִשְׁאַל מַה פֹּה עָשִׂיתִי – שְׂרֻאלוּ, מָה אַגִּיד? עֲנֵנִי!

שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! קַח הַכֶּסֶף, אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל הַצִּילָה,

פֶּן אֶת גַּרְזִנִּי אָנִיפָה, בְּאַחַת רֹאשְׁךָ אַפִּילָה…"

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ! טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה

וְגַרְזֶן שָׁנוּן עָלֶיךָ? הַגַּרְזֶן מִמְּךָ וָהָלְאָה!"

הַגַּרְזֶן הִבְרִיק בַּשֶּׁמֶשׁ וְצִפְצֵף, שָׁרַק בָּרוּחַ;

טָס, נִתְקַע עָמֹק בְּגֶזַע, כְּמִקֶּשֶׁת חֵץ שָׁלוּחַ.

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה

וְהַגֶּזֶל בְּכַפֶּיךָ? הַזָּהָב מִמְּךָ וָהָלְאָה!"

הַזָּהָב נִצְנֵץ בַּזֹּהַר, כַּצִּפֹּרֶת כָּל מַטְבֵּעַ;

הִתְפַּזְּרוּ, נָפְלוּ לְמַטָּה – גַּרְעִינִים מִיַּד זוֹרֵעַ.

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! שָׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה!

וְעַכְשָׁו רְדָה לַפֶּלֶג, הַעֲמֵק הַבֵּט הַמָּיְמָה!"

"יֵשׁ שָׁמַיִם שָׁם מִלְּמַטָּה כַּשָּׁמַיִם שֶׁמִּלְמָעְלָה…

אַךְ אָצִים מֵימֵי הַפְּרוּטֶץ, נֶחְפָּזִים הֵם הָלְאָה הָלְאָה…"

“נֶחְפָּזִים כִּימֵי הַגֶּבֶר שֶׁלַּמָּוֶת כְּבָר קָרוֹב הוּא…”

“אֶל הַפְּרוּט שׁוֹטֵף הַפְּרוּטֶץ, הַחַיִּים לְאָן יִשְׁטֹפוּ?”

"הַחַיִּים מֵאֵל נִתָּנוּ, הַחַיִּים לָאֵל יָשׁוּבוּ,

הָאָדָם כְּגַל בַּפֶּלֶג, מַעֲשֵׂהוּ מֶה עָלוּב הוּא…

הָאָדָם כִּרְאִי הַמַּיִם, בָּבוּאָה לִרְצוֹן אֱלוֹהַּ:

הוּא עוֹשֶׂה כְּכָל יַרְאוּהוּ מִשָּׁמַיִם, מִגָּבוֹהַּ…"

ג

וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא כְּבַסַּעַר לְמַעְלָה, אֶל אֹפֶל הַיָּעַר;

הוּא טָס – וְהַמָּוֶת אַחֲרָיו.

אוּלָם בְּלִבּוֹ אֵין עַצָּבֶת. הֵן הוּא, מֵרֵעֵהוּ הַמָּוֶת,

נֶאֱמָן מִשִּׁשִּׁים בַּחוּרָיו.

הִנֵּה הֵם, הִנֵּה הֵם בַּמַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר.

"הֵי, כְלוֹפְּצִי! הֱיוּ לִי שָׁלוֹם!

אֵלְכָה לִי לְמַעְלָה גָּבוֹהַּ. אַתֶּם שַׂחֲקוּ עַד אָבוֹאָה,

עִלְזוּ עַד אָשׁוּבָה הֲלוֹם".

בָּעַט בְּסוּסוֹ וּבַצֶּלַע – וְטָס כְּמוֹ אֶבֶן מִקֶּלַע.

הַמָּוֶת – אַחֲרָיו הוּא יָטוּס.

וְדֹבּוּשׁ עָצַר. וּבְנַחַת רָכְבוּ אָז הַשְּׁנַיִם גַּם יָחַד.

בְּשַׁעַט וְסוּס לְיַד סוּס.

וְדֹבּוּשׁ בְּשֶׁקֶט אוֹמֵר לוֹ: אֶפְקֹד אוֹצָרִי בַּהוֹבֶרְלָא,

אָזִין אֶת עֵינַי בַּזָּהָב.

הַמָּוֶת “הֵן הֵן” מְרַמֵּז לוֹ. וְדֹבּוּשׁ מִבְּלִי הֵחָפֵז לוֹ

מֵיטִיב מוֹשָׁבוֹ בָּאֻכָּף.

הַשֶּׁמֶשׁ פָּנְתָה מַעֲרָבָה וְרוּחַ צוֹנֶנֶת נָשָׁבָה;

עָנָן אֶת רֵעֵהוּ רָדָף.

הֵם בָּאוּ. וְדֹבּוּשׁ הַפֶּתַח גִּלָּה וְנִכְנַס לוֹ לָבֶטַח –

הַמָּוֶת נִכְנַס אַחֲרָיו.

זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מְלוֹא הַמִּשְׁאֶרֶת…

וּמַרְגָּלִיּוֹת כַּבָּרָד…

וְדֹבּוּשׁ מוֹשִׁיט הַיָּדַיִם, חוֹפֵן וּבִמְלוֹא הַחָפְנַיִם –

הַחוּצָה, הַרְחֵק, לַמּוֹרָד.

וְאֹדֶם וְשֹׁהַם וָלֶשֶׁם נִתְּכוּ וְיָרְדוּ עִם הַגֶּשֶׁם,

הִבְרִיקוּ אֶל מוּל הַבָּרָק:

זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מִתּוֹךְ הַמִּשְׁאֶרֶת –

הַכֹּל הוּא חָפַן וְזָרָק.

הַגֶּשֶׁם הוֹסִיף עוֹד לָצֶקֶת. פִּתְאֹם – הַהִבְהִיקָה בָּרֶקֶת,

אוֹ זֶה הוּא גַּרְזֶן שֶׁהוּנָף?

וְדֹבּוּשׁ שׁוֹכֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט… אוֹרָה עַל פָּנָיו מְשַׂחֶקֶת

וְקֶרֶן שִׂמְחָה בְּעֵינָיו.

הַגֶּשֶׁם חָדַל מִלָּרֶדֶת, וְרוּחַ צוֹנֶנֶת מַדֶּדֶת

עֲדַת עֲנָנִים לְבָנִים.

הַשֶּׁמֶשׁ נִגְלֵית וְלוֹטֶפֶת… בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם נִשְׁקֶפֶת

הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…

לְמַטָּה, בְּאֹפֶל הַיַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר

לְדֹבּוּשׁ יָחִילוּ עַד בּוֹשׁ.

מִלְמַעְלָה, מֵרֹאשׁ הַהוֹבֶרְלָא, רֵיקָן וְעָזוּב הוּא חוֹזֵר לוֹ,

הַסּוּס הַלָּבָן, כְּפוּף רֹאשׁ.

תרצ"ט

הערות וביאורי המשורר

דֹּבּוּשׁ – לִסְטִים הוּצוּלִי מְפֻרְסָם, חַי בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים. לְפִי הַמָּסֹרֶת הָיָה נִפְגָּשׁ עִם הַבֶּעשׁ"ט בִּזְמַן הִתְבּוֹדְדוּתוֹ בֶּהָרִים, וְהָיָה מְכַבְּדוֹ בְּיוֹתֵר וּמַכִּיר בְּכֹחוֹ; פַּן – אָדוֹן, אָצִיל פּוֹלָנִי; טַלָּארִים – מִין מַטְבֵּעַ; לָאדִ’ין – עֶלֶם, בָּחוּר שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ נִכְבָּדוֹת (בִּלְשׁוֹן הַהֲרָרִיִּים); שְׂרֻאלוּ – יִשְׂרָאֵל (לְשׁוֹן קְרִיאָה); טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה – בֶּן־אָדָם; פְּרוּטֶץ – prutec, פֶּלֶג הֲרָרִי הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ פְּרוּט הַנָּהָר; כְלוֹפְּצִי – בַּחוּרִים, בְּנֵי חַיִל; הוֹבֶרְלָא – שֵׁם שִׂיא בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים.

---

בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר

מאת

שמשון מלצר

בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר,

הַרְחֵק מִמְּתִים, לְצַד הָהָר,

בְּבַיִת דַּל נָמוֹךְ וָצָר

הַבֶּעשׁ“ט זְצַ”ל הָיָה שָׁם דָּר.

הַבֶּעשׁ“ט זְצַ”ל הָיָה – אֲבוֹי! –

לָבוּשׁ בְּרוּסְלָק, מַלְבּוּשׁ שֶׁל גּוֹי,

יָשָׁן נוֹשָׁן, נְטוּל הַנּוֹי,

וּטְלַאי עַל טְלַאי וּבְלוֹי עַל בְּלוֹי.

בְּלוֹי עַל בְּלוֹי עָטוּף הַגּוּף,

אַךְ אַהֲבָה תּוֹכוֹ רָצוּף

לְכָל עוֹרֵב עַל הָעֵרוּב

הַנָּח עָיֵף מִן הַמָּעוּף;

לַשֶּׁלֶג רַד לָבָן וָזָךְ,

לָאוֹר שֶׁבַּחַלּוֹן יִזְרָח…

וְאַךְ עֵינָיו אוֹרוֹת פָּקַח

“מוֹדֶה אֲנִי” בְּרַעַד סָח.

נָעַל מָגָף וְעוֹד מָגָף

וּבַבְּרוּסְלָק גּוּפוֹ עָטָף.

יָצָא – וְעֵת עָבַר הַסָּף

אֶת הַמְּזוּזָה נָשַׁק בַּכָּף.

יָצָא, עָמַד בָּאוֹר שָׁטוּף –

נָטַף הָאוֹר לְתוֹךְ הַגּוּף;

וְרַק עוֹרֵב אֶחָד זָעוּף

קָרָא “רַק רַע” מִן הָעֵרוּב.

עָמַד הַבֶּעשׁ"ט, הִבִּיט סָבִיב:

"עוֹלָם לָבָן, עוֹלָם שֶׁל זִיו –

וְרַק עוֹרֵב קוֹרֵא לָרִיב…"

“רַק רַע, רַק רַע” עוֹרֵב הֵשִׁיב.

הַבֶּעשׁ"ט לַפֶּלֶג חִישׁ הָלַךְ –

הַפֶּלֶג לַיְלָה נִתְקָרַח;

הַבֶּעשׁ"ט בַּקֶּרַח הַךְ וָהָךְ –

בַּקֶּרַח בֵּית־טְבִילָה נִפְתַּח.

חָלַץ מָגָף, מָגָף נָשָׁל,

וְהַבְּרוּסְלָק גַּם הוּא נָפָל;

יָרַד לַמַּיִם הוּא זְצַ"ל,

בְּכַוָּנָה רַבָּה טָבָל.

טָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג

וְנִתְעַטֵּף לוֹ בַּבְּרוּסְלָק.

עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם שֶׁל חָג,

עוֹלָם טָהוֹר אֵלָיו צָחַק.

עָמַד, הִבִּיט סָבִיב סָבִיב…

הָלַךְ יָחֵף, דָּרַךְ נָתִיב.

וּמִכַּפּוֹת רַגְלָיו זַרְזִיף

אָדֹם נִמְשַׁךְ עַל לֹבֶן זִיו.

זַרְזִיף שֶׁל דָּם עַל שֶׁלֶג צַח –

אַךְ הוּא שָׁכַח הַכֹּל, שָׁכַח.

עוֹלָם הָדוּר נָאֶה כָּל־כָּךְ –

וְהוּא הָלַךְ, הָלַךְ, הָלָךְ…

אָז בָּא אֶחָד, זָקֵן וָשָׂב,

וְקַשׁ הֵבִיא עָמוּס עַל גָּב,

פָּרַשׂ שָׁטַח לִפְנֵי רַגְלָיו –

פָּסַק הַדָּם וְלֹא נָטָף.

פָּסַק הַדָּם וְלֹא זִרְזֵף.

עַל הָעֵרוּב חָבַט עוֹרֵב

כָּנָף שְׁחוֹרָה בִּשְׁחוֹר הַגֵּו:

“קָרַע קָרַע” – וַיִּתְעוֹפֵף.

יָדַע הַבֶּעשׁ"ט: נִקְרַע הַגְּזָר.

וְאֶל בֵּיתוֹ הַדַּל חָזָר,

הַרְחֵק מִמְּתִים, לְצַד הָהָר,

בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר.

תרצ"ח

---

גִּלּוּי־אֵלִיָּהוּ רִאשׁוֹן

מאת

שמשון מלצר

בַּיָּמִים שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם מִתְגּוֹרֵר

עַל הַגְּבוּל בֵּין עִיר־טְלוּסְט וּכְפַר־טְלוּסְט

כְּבָר שָׁכַח הָכֵיצַד מְשַׁמְּנִין עֲגָלָה וּמְרַתְּמִין בָּרִתְמָה אֶת הַסּוּס.

וְשָׁכַח הָכֵיצַד מַעֲמִידִין הַסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין הַגַּסָּה, הַדַּקָּה –

מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת הוּא הָיָה! וְנָהַג צֹאן־קָדְשׁוֹ בְּיָדוֹ הָרַכָּה.

וְאוּלָם, הֵן גְּזֵרָה גְּזוּרָה, כַּמְפֻרְסָם, שֶׁיִּהְיוּ הַמְלַמְּדִים עֲנִיִּים…

וְעָבַר כָּל הַחֹרֶף, הִגִּיעַ נִיסָן, בַּשָּׁמַיִם עָבִים וּנְשִׂיאִים,

וּבָאָרֶץ הַשֶּׁלֶג נָמֵס וְהוֹלֵךְ, וְזַרְזִיף מְרַדֵּף אֶת אָחִיו,

וּכְתָמִים שֶׁל שָׁחוֹר מִתְרַבִּים בַּלָּבָן, וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת אוֹר־זִיו –

וַעֲדַיִן בַּבַּיִת לֹא־כְלוּם לִקְרַאת חַג, לֹא בֵּיצָה, לֹא מַצָּה, לֹא בֻּלְבּוּס.

וְהָלַךְ הַבַּעַל־שֵׁם אֶל שְׁכֵנוֹ הָאִכָּר וְשָׂכַר עֲגָלָה עִם הַסּוּס,

וְהוֹצִיא הַנַּרְתִּיק וְהֶעֱמִיד הַסַּכִּין וְסָבַב בַּכְּפָרִים וְעָבַר,

וְשָׁחַט בָּזֶה עוֹף, וּבָזֶה עֵגֶל רַךְ, וְצָבַר בָּעֲגָלָה טוּב הַכְּפָר:

קֹדֶם־כֹּל – קְצָת חִטִּין בְּרוּרוֹת לְמַצָּה, וְשַׂקַּיִם מֵיטַב בֻּלְבּוּסִים,

וְעוֹד שַׂק שֶׁל סְלָקִים וּמֵיטַב יְרָקוֹת – רָב־מַשָּׂא דַּי לִשְׁנַיִם סוּסִים.

וּבְדֶרֶךְ שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ עִם כָּל טוּב הוּא הָיָה מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ,

וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמּוֹשָׁב בָּעֲגָלָה וְחוֹשֵׁב עַל אָדָם וּפִתּוֹ…

מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה בְּמַלְמַד הַמְלַמֵּד וְהֻכְרַח לְהוֹצִיא הַחַלָּף…

מְאֹד נִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְכִמְעַט מֵעֵינוֹ אֵגֶל־דֶּמַע נָטָף.

אַךְ הוֹאִיל וּמְכַוְּנִין מִלְמַעְלָה אֶת כָּל מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו שֶׁל הָאִישׁ,

הוּא בִּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת וְזֵרֵז אֶת הַסּוּס פְּעָמָיו לְהָחִישׁ.

וְאוּלָם זֶה הַסּוּס – הַמְּשִׁיכָה לוֹ קָשָׁה… כִּי הַשֶּׁלֶג נָמַס וְהָלַךְ

וְהַדֶּרֶךְ הִיא דֶּרֶךְ־פּוֹלִין הַפְּשׁוּטָה, וְהָרֶגֶב הִפְשִׁיר וְהֵרַךְ.

וְכָל מַה שֶּׁהַסּוּס עוֹד מַפְלִיג בְּדַרְכּוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ עוֹד לִמְשׁוֹךְ –

הָאוֹפַן עוֹד יוֹתֵר נֶאֱחָז בַּקַּרְקַע וְשׁוֹקֵעַ לַתּוֹךְ וְלַתּוֹךְ.

אָז יָרַד הַבַּעַל־שֵׁם מִמְּרוֹם הַמּוֹשָׁב וְהִלֵּךְ בְּצִדֵּי הָעֲגָלָה,

לְהָקֵל מֵעַל גַּב הַבְּהֵמָה הַמַּשּׂאוֹי שֶׁמֵּעַל לְכֹחָהּ הוּא עָלָה.

בֵּינָתַיִם הָרוּחַ בָּאָה… וּבִיעָף הִיא נוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ עָבִים…

וְהַכְּפָר עוֹד רָחוֹק, וְהָעִיר רְחוֹקָה… אֵין נִשְׁמַעַת נִבְחָה שֶׁל כְּלָבִים…

עוֹד מְעַט וְהַגֶּשֶׁם יַתְחִיל בְּטִפְטִיף וִילַחְלַח אֶת מְעַט הַחִטָּה – –

אָז אָחַז הַבַּעַל־שֵׁם בַּכְּלוֹנָס לַעֲזוֹר, וְהַשֶּׁכֶם לִדְחוֹף הוּא הִטָּה…

וְאוּלָם הֶעָבִים מִתְעַבִּים וּבָאִים, וּתְלוּיִים הֵם מִמַּעַל לָרֹאשׁ,

וְהַסּוּס כְּבָר עָיֵף, כָּל גַּלְגַּל – מַחְרֵשָׁה נִנְעֲצָה בָּאֲדָמָה לַחֲרוֹשׁ…

וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה הוּא, הִנֵּה… עוֹד מְעַט וְיִתַּךְ וְיַרְטִיב וְיַחְמִיץ –

וְהַסּוּס מְהַפֵּךְ אֶת רֹאשׁוֹ לָאָדָם וּבְעֵינַיִם לַחוֹת הוּא מֵצִיץ…

אָז הִתִּיר הַבַּעַל־שֵׁם הַמּוֹשְׁכוֹת מִן הַסּוּס וּכְמוֹסְרוֹת קְשָׁרָן אֶל הַוָּו –

וְאָסַר בְּתוֹכָן אֶת עַצְמוֹ וּמָשַׁךְ… וַיִּמְשֹׁכוּ – שְׁנֵיהֶם גַּם יַחְדָּו…

בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל יָצוּל הַבְּהֵמָה, בְּצִדּוֹ הָאַחֵר – הָאָדָם;

וּשְׁנֵיהֶם גּוּפֵיהֶם נְטוּיִים וּכְפוּפִים וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּינִים אֶת רֹאשָׁם,

וּשְׁנֵיהֶם רַגְלֵיהֶם בּוֹסְסוֹת בִּכְבֵדוּת וּבַבֹּץ הֵן יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת,

וּשְׁנֵיהֶם הַזֵּעָה מְטַפְטֶפֶת מֵהֶם בְּטִפּוֹת כְּבֵדוֹת וּגְדוֹלוֹת.

וְהַדֶּרֶךְ עוֹלָה בַּמַּעֲלֶה, לְרֹאשׁ הָר… וְהָהָר כְּבָר קָרוֹב לִכְפַר־טְלוּסְט…

וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה, הוּא תָלוּי וְעוֹמֵד… וְעוֹמֵד מִלָּלֶכֶת הַסּוּס!

וְעוֹמְדָה הָעֲגָלָה!… אָז עָמַד הַבַּעַל־שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

וְכָבַשׁ אֶת פָּנָיו בָּרַעְמָה שֶׁל הַסּוּס וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה,

וְיָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת עַל רַעְמַת הַבְּהֵמָה הַדְּבִיקָה.

וּפִתְאֹם הוּא מַרְגִּישׁ נְגִיעָה בִּכְתֵפוֹ, נְגִיעָה קַלִּילָה וּדְפִיקָה.

הוּא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבִּיט וְרוֹאֶה: גּוֹי גָּדוֹל עִם מִקְטֶרֶת בְּפִיו,

עִם פַּרְוָה־שֶׁל־כְּבָשִׂים הֲפוּכָה כְּלַפֵּי־חוּץ וְחָגוּר אֵזוֹר־עוֹר מִסָּבִיב…

הַמִּקְטֶרֶת בַּפֶּה, הוּא אוֹמֵר, מְפַפְפֵּף: "הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי!

אֵיךְ נִתְקַעְתָּ בַּדֶּרֶךְ… בָּהָר… בַּמַּעֲלֶה… הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי!"

“מִשְׁכוּ!” – הוּא אוֹמֵר לַבַּעַל־שֵׁם וְלַסּוּס וְעֵינָיו מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ־אוֹר…

“מִשְׁכוּ!” – הוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר וּמְפַפְפֵּף – “וַאֲנִי אֶדְחֲפָה מֵאָחוֹר…”

וּמִיָּד מְהַלֶּכֶת קַלָּה הָעֲגָלָה וְעוֹלָה בְּנָקֵל לְרֹאשׁ הָר…

וּמַפְנֶה הַבַּעַל־שֵׁם אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַגּוֹי “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” לוֹ לוֹמַר –

וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ, הַגּוֹי הַגָּדוֹל, נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ בָּזֶה…

וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם וּמְיַשֵּׁר אֶת גַּבּוֹ וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה:

מִתְפַּזְּרִים הֶעָבִים… וְזוֹרְחָה הַחַמָּה מִבֵּינוֹת מִפְלְשֵׁי עֲנָנִים…

בַּמֶּרְחָק – שָׁם הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד… וְנִרְאֵית גַּם הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…

וְגַוְנֵי קֶשֶׁת־אֵל מַבְהִיקִים לוֹ מִבְּעַד לְדִמְעָה הַתְּלוּיָה מוּל אִישׁוֹן…

וְהֵבִין מִי הָיָה זֶה הַגּוֹי – – וְהָיָה זֶה גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ רִאשׁוֹן.

תש"ז

הערות וביאורי המשורר

הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה חֲבִיבִי, חֲבִיבִי שֶׁלִּי; הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה מִסְכֵּנִי, מִסְכֵּנִי שֶׁלִּי; “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” – לְשׁוֹן־בְּרָכָה שֶׁל הָרוּתִינִים, בִּמְקוֹם תּוֹדָה.

---

הַגִּלְגּוּל

מאת

שמשון מלצר

מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה

מְחַבֵּב בְּיוֹתֵר וּבְיֶתֶר לַעֲסוֹק בְּסוּסִים כְּסַיָּס…

וְיָדוּעַ שֶׁכָּל גַּשְׁמִיּוּת גַּם – מִנַּפְשׁוֹ רוּחָנִיּוּת הוּא אָצַל לָהּ,

וְגַם כָּאן הָעִנְיָן לֹא חָלִילָה כִּפְשׁוּטוֹ וְכַחֹמֶר הַגָּס.

וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַסְבִּיר לִי כִּי חִבֵּב בְּפַשְׁטוּת הַסּוּסִים,

שֶׁהֻרְגַּל בָּם בְּעֵת הִתְבּוֹדֵד בֶּהָרִים בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,

הוּא עַצְמוֹ בִּמְחִילָה כְּמִין סוּס הוּא וּמֻתָּר בְּלִי כָּל הִסּוּסִים

לְקָשְׁרוֹ בְּאַפְסָר אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁיַּעֲמֹד וְיִלְעַס אֶת הַשַּׁחַת…

כִּי רֵאשִׁית, בְּשִׁבְתּוֹ בַּקַּרְפַּטִים לֹא טִפֵּל בַּסּוּס הוּא, כַּיָּדוּעַ,

רַק אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת… וְהוּא רַק הֶעֱמִיס הַחֵמָר בְּשִׁירָה.

וְכַמָּה הוּא רָאָה אֶת סוּסוֹ זֶה? פַּעֲמַיִם בְּכָל הַשָּׁבוּעַ!

כְּשֶׁבָּאָה אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת לְקַבֵּל הַחֵמָר לִמְכִירָה…

וְהַסּוּס, הוּא עַצְמוֹ, וְכִי פְּשִׁיטָא שֶׁהָיָה סוּס רָגִיל עוֹבֵד־פֶּרֶךְ

וּמוֹשֵׁךְ הַחֵמָר רַק בַּחֹמֶר, רַק בְּכֹחַ אוֹתָהּ אֲכִילָה?

וְאִם־כֵּן, לְאַחַר שֶׁגְּנָבוּהוּ, אֵיךְ מָצָא בְּעַצְמוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ

לַחֲזֹר מִמֶּרְחָק בִּשְׁעַת־לַיְלָה וּלְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ בִּצְהִילָה?

בְּקִצּוּר, הָעִנְיָן רַק נִרְאֶה כָּךְ פַּשְׁטָנִי וּמוּבָן בִּמְהוּתוֹ

לָאָדָם הַפָּשׁוּט שֶׁהַכֹּל לוֹ בְּחִינַת הַוַּדַּאי וְהַבֶּטַח.

אַךְ אַחֵר יֵרָאֶה לְעֵינֵינוּ אִם נוֹצִיא אֶת הַפְּשָׁט מִפְּשׁוּטוֹ

וְנַחְדֹּר בְּמִקְצָת אֶל הָעֹמֶק, לַדְּבָרִים שֶׁמִּתַּחַת לַשֶּׁטַח…

וְאִם גַּם לֹא נַפְלִיג וְנַחְקֹרָה בַּדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁלְּמַעְלָה,

בְּסוּסִים רְתוּמִים לְמִרְכֶּבֶת שֶׁל שַׁלְהֶבֶת וְאֵשׁ לֶהָבָה,

רַק נַרְכִּין אֶת אָזְנֵנוּ לְמַטָּה וְנַסְכִּין לְהַבִּיט מְעַט הָלְאָה

---

עוֹד נִלְמַד מִדַּרְכּוֹ, דֶּרֶךְ קֹדֶשׁ, שֶׁכֻּלָּהּ רַחֲמִים, אַהֲבָה…

וְכֵן גַּם מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,

עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא כָּךְ־סְתָם אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג:

רַק תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,

לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק.

וְאֵרַע פַּעַם, הֵמָּה בַּדֶּרֶךְ וּקְרוֹבִים לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה

לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת בְּעִנְיָן מֵאוֹתָם עִנְיָנִים,

וְרָמַז הַבַּעַל־שֵׁם לַאֲלֶכְּסִי בְּיָדוֹ לְיָמִין, לֵאמֹר: “הַיְטָה!”

וְהַדֶּרֶךְ הַהִיא מוֹלִיכָה רַק לְחַוָּה שֶׁל כַּמָּה בִּנְיָנִים.

וְאוֹתָהּ הַחַוָּה מִי יוֹשֵׁב בָּהּ? יְהוּדִי מְגֻדָּשׁ וּמְפֻטָּם!

וְאוֹתָם בִּנְיָנִים מַה־זֶּה יֵשׁ בָּם? הֵם אֻרְווֹת וּמְלֵאוֹת הֵן סוּסִים!

וְסוֹבֵר הַמַּצְלִיף, הוּא אֲלֶכְּסִי, בְּוַדַּאי הַנְּסִיעָה בִּזְכוּתָם,

כִּי הָרַבִּי"ן רוֹצֶה לֵהָנוֹת שָׁם מִמַּרְאֵה הַסּוּסִים הָאֲבוּסִים!

וְחוֹשֵׁב כָּךְ אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף גַּם, הָאוֹבֵס הַסּוּסִים לִמְכִירָה,

שֶׁהֲרֵי מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה

מְחַבֵּב הַסּוּסִים… וַדַּאי בָּא הוּא כָּאן לְשֵׁם קְנִיָּה וּבְחִירָה –

הוּא יִבְחַר אֶת הַסּוּס וְיִקְנֵהוּ, וּמִיָּד יַעֲלֶה, יִסַּע הָלְאָה…

וְאוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף בַּעַל־גּוּף הוּא. וְאוּלָם יֵשׁ בַּגּוּף נְשָׁמָה…

וְהוֹאִיל וְזָכָה זוֹ הַפַּעַם שֶׁיָּבוֹא הַבַּעַל־שֵׁם לְבַקְּרֵהוּ,

הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר בּוֹ וְנַפְשׁוֹ בּוֹ מִיָּד הִיא חַמָּה –

הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּבִלְבַד שֶׁמְּעַט יְעַכְּבֵהוּ!

וְהוּא רָץ לִקְרָאתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ, וּמְבָרְכוֹ וְעוֹזֵר לוֹ לָרֶדֶת –

וּבַמֶּה הוּא זָכָה לְבִקּוּר זֶה? לְאוֹרֵחַ כָּזֶה וְכָזֶה?!

לַחֲזוֹת בַּסּוּסִים? הוּא יַרְאֶה לוֹ כָּאן אֶת כָּל הָאֻרְווֹת, כִּי נִפְרֶדֶת

הָאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ אָבוּס הוּא מֵאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ רָזֶה…

תְּחִלָּה לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת, לַסּוּסִים הָרָזִים הֵם יֵלֵכוּ:

הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יִרְאֶה רַק, מַה מַּצַּב הַסּוּסִים בַּתְּחִלָּה…

אַחַר־כָּךְ הוּא יִרְאֶה עוֹר וָעֶצֶם לִבְהֵמוֹת־שֶׁל־מַמָּשׁ אֵיךְ הוֹפֵךְ הוּא!

לֹא חִנָּם חַוָּתוֹ מְפֻרְסֶמֶת וְשֵׁם־טוֹב לָהּ קָנְתָה וּתְהִלָּה!

וְעוֹד זֹאת, הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה וּמְעַט נַחַת…

שֶׁיִּבְחַר לוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי־הַבֶּרֶד סוּס בָּרֹד שְׁלִישִׁי – לְמִשְׁלוֹשׁ!

הוּא יוֹסִיף גַּם רִתְמָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְיִשְׂמַח שֶׁסּוּסוֹ יִפְסַע יַחַד

עִם סוּסָיו הַבְּרֻדִּים שֶׁל הָרַבִּי וְיָרוּץ בֵּינֵיהֶם, וּבָרֹאשׁ!

הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב שׁוֹמֵעַ בְּשֶׁקֶט וְהוֹלֵךְ עִמּוֹ שַׁעַל בְּשַׁעַל.

הֵם בָּאִים לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת וּשְׁנֵיהֶם הֵם יַחְדָּו נִכְנָסִים.

וְיִרְאֶה נָא הָרַבִּי אֶת אֵלֶּה… אֵיךְ כָּל עֶצֶם בּוֹלֶטֶת לְמַעַל…

אַךְ בְּעוֹד כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים רַק – לֹא יַכִּירוּ אוֹתָם, הָרָזִים!

וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּשֶׁקֶט וְרוֹאֶה הַסּוּסִים הַגְּבוֹהִים,

כָּל אֶחָד וְרֹאשׁוֹ הַמֻּרְכָּן לוֹ וְהַפֶּה הַנּוֹבֵר שָׁם בַּשֹּׁקֶת;

רַק אֶחָד בְּפִנָּה מְסֻתֶּרֶת לוֹ נוֹשֵׂא רוֹאוֹתָיו הַתּוֹהִים,

וְעוֹמֵד מִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּצַעַר, מִתְחַנֵּן לְפָנָיו כְּתִינוֹקֶת…

וְאוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם לִמְאָרְחֵהוּ: אִם תִּרְצֶה בֶּאֱמֶת לִגְרוֹם נַחַת

וְלָתֵת לִי אֶחָד מִסּוּסֶיךָ מַתָּנָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה,

אָנָּא תֵּן לִי אֶת זֶה, הָעוֹמֵד שָׁם מְסֻתָּר בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,

הָעוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל שָׁם, הָעַרְמוֹן, הָאַחְרוֹן בַּשּׁוּרָה…

וּלְשׁוֹן הַבַּעַל־גּוּף מְגַמְגֶּמֶת: שֶׁיִּסְלַח לוֹ הָרַבִּי… וְלָמָּה

לֹא יִקַּח לוֹ הָרַבִּי בֶּן־בֶּרֶד וְשָׁמֵן וְתִפְאֶרֶת־שֶׁל־סוּס?

זֶה הַסּוּס בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת, הָעוֹמֵד וּמַבִּיט כָּכָה שָׁמָּה,

הוּא דַּוְקָא בְּמִקְרֶה רַק עוֹמֵד כָּאן וְאֵינֶנּוּ כְּלָל סוּס־שֶׁל־אִבּוּס.

זֶהוּ סוּס שֶׁל שֵׁרוּת כָּאן בַּמֶּשֶׁק… הוּא עוֹבֵד זֶה שָׁנִים מְרֻבּוֹת,

וְהוּא טוֹב לִרְכִיבָה, לְמִרְכֶּבֶת… הוּא מוּכָן כָּל שָׁעָה וְכָל זְמָן!

וְתָמִיד הוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט כָּךְ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַצְּהֻבּוֹת,

לֹא אוֹכֵל, לֹא מַשְׁמִין וְעוֹבֵד רַק, אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד סוּס נֶאֱמָן…

לְמָשָׁל, הוּא נוֹסֵעַ הָעִירָה וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וְטוֹרֵד,

וּמִיָּד כָּל הַדֶּרֶךְ עַבְטִיט הִיא וְנִדְבָּק הַגַּלְגַּל וְשׁוֹקֵעַ;

אַךְ לִבּוֹ בּוֹ שׁוֹקֵט, אֵין בּוֹ פַּחַד, הַסּוּסוֹן הַקָּטָן – הוּא צוֹעֵד

וְכִשְׁנַיִם סוּסִים כֵּן מוֹשֵׁךְ הוּא… וְעַל־כֵּן רַק עִמּוֹ הוּא נוֹסֵעַ!

לֹא, אֶת זֶה לֹא יִתֵּן, וְיִסְלַח לוֹ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וִיבִינֵהוּ…

וְאִם אֵין לוֹ נִרְאֶה כָּאן סוּס־רֶכֶב, לֹא עַרְמוֹן, לֹא בָּרֹד, לֹא נָקוּד,

הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לוֹ אַחֶרֶת… אֶת שִׁטְרֵי־חוֹבוֹתָיו הוּא יַרְאֵהוּ,

וְיִבְחַר נָא הָרַבִּי שְׁטָר־חוֹב לוֹ, שָׁוֶה־כֶּסֶף כְּכֶסֶף פָּשׁוּט!

יֵשׁ לוֹ רָב… יִכָּנֵס נָא הָרַבִּי! וְיֵשֵׁב, וְיִרְאֶה אֶת הַצְּרוֹר.

וְכֻלָּם, הַשְּׁטָרוֹת, בְּרִיאִים הֵם, וְהַכֹּל כִּמְזֻמָּן וּבָטוּחַ…

שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי מֵאֵלֶּה שְׁטָר אֶחָד, הוּא יָכוֹל לוֹ לִבְחוֹר!

כִּי הִנֵּה כָּל הַצְּרוֹר לְפָנָיו הוּא, וְהַכֹּל לוֹ גָּלוּי וּפָתוּחַ.

וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַשֻּׁלְחָן עִם אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף,

וּמַבִּיט אֶל הַצְּרוֹר הַתָּפוּחַ שֶׁהַלָּה כָּאן מַתִּיר וּפוֹתֵחַ;

“וְכָל שְׁטָר – חוֹזֵר זֶה – הוּא בַּעַל־עֵרֶךְ, יְשֻׁלַּם וְרֵיקָם לֹא יָשׁוּב!”

וְרוֹאֶה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ, וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ.

"שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ עוֹד – הוּא אוֹמֵר לוֹ – אֵיזֶה שְׁטָר שֶׁפָּחוּת הוּא בָּעֵרֶךְ,

הֵן כָּל אֵלֶּה שְׁטָרוֹת גְּדוֹלִים הֵם, בִּסְכוּמִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר!"

בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד… גַּם שְׁטָרוֹת שֶׁחָזְרוּ מִן הַדֶּרֶךְ,

וְסָפֵק הוּא אִם עוֹד יִפָּרֵעוּ… גַּם כָּאֵלֶּה יֵשׁ דַּי וְהוֹתֵר!

הִנֵּה כָּאן, זֶה הַשְּׁטָר עַל הָאֶלֶף… שֶׁל פָּרִיץ שֶׁפָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל!

הִנֵּה זֶה – הוּא יָרַד מִכָּל נֶכֶס, וְעַכְשָׁו אֵין לוֹ מַה יְּשַׁלֵּם!

וְהַזֶּה – הוּא חוֹלֶה, לֹא עָלֵינוּ, נְגָחוֹ בַּקַּרְנַיִם פַּר־עֵגֶל,

וְהוֹצִיא לְרוֹפְאִים כָּל־הַיֵּשׁ־לוֹ, וַעֲדַיִן אֵינֶנּוּ שָׁלֵם…

וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצוֹק"ל וּמַבִּיט בַּשְּׁטָרוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ לוֹ,

וְשׁוֹמֵעַ תּוֹלְדוֹת גּוּף וָנֶפֶשׁ מִתּוֹלְדוֹת הַנְּיָרוֹת הַחֲתוּמִים;

וּפִתְאֹם אֶת יָדוֹ, גְּלִיל־קֹדֶשׁ, הוּא נוֹשֵׂא לַבַּעַל־גּוּף שֶׁמִּמּוּל־לוֹ

וְאוֹמֵר בַּחֲשַׁאי וּבְרֹב רֶגֶשׁ, בִּנְעִימָה שֶׁכֻּלָּהּ תַּחֲנוּנִים:

הִנֵּה זֶה, זֶה הַשְּׁטָר, אָנָּא תֵּן לִי! וְנִקַּח וְנֵצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ…"

וּפוֹרֵץ הַבַּעַל־גּוּף בִּצְחוֹק־לַעַג וְאוֹמֵר בִּלְשׁוֹנוֹ הַפְּשׁוּטָה:

"שֶׁיִּסְלַח וְיִמְחַל לִי הָרַבִּי… זֶה הַשְּׁטָר הֵן בִּכְלָל אֵין לוֹ עֵרֶךְ!

הַחוֹתְמוֹ פָּשַׁט רֶגֶל וָמֵת גַּם, וְהַשְּׁטָר אֵין שׁוֹוֶה אַף פְּרוּטָה!"

וְחוֹזֵר הַבַּעַל־שֵׁם וְאוֹמֵר לוֹ בְּקוֹלוֹ הַחֲשָׁאִי וּבְשֶׁקֶט:

“דַּוְקָא זֶה… זֶה הַשְּׁטָר אָנָּא תֵן לִי! לַחֲלוּטִין, מַתָּנָה גְמוּרָה!”

וְצוֹחֵק הַבַּעַל־גּוּף בְּכָל כֹּחַ, כָּל כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה מְצַחֶקֶת;

שֶׁיִּקַּח, שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי! מַתָּנָה גְמוּרָה וּבְרוּרָה!"

וְנוֹטֵל אֶת הַשְּׁטָר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּלְעֵינֵי הַבַּעַל־גּוּף הַתָּמֵהַּ

הוּא קוֹרְעוֹ קְרָעִים־בָּתַר־קֶרַע וְזוֹרְקוֹ אֶל הַדְּלִי הַמּוּכָן.

וְהוּא קָם וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר וְהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ

וְחוֹזֵר לָעֲגָלָה הַמַּמְתֶּנֶת, לַאֲלֶכְּסִי שֶׁעַל הַדּוּכָן.

וְהוֹלֵךְ הַבַּעַל־גּוּף וּמְלַוֵּהוּ וְשָׂמֵחַ עַל כָּל אוֹתוֹ עֵסֶק,

וּכְרֵסוֹ בּוֹ עוֹדָהּ מִתְנוֹעַעַת וְכֻלּוֹ הוּא עֲדַיִן צוֹחֵק…

וְעוֹזֵר לַעֲלוֹת, לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּמְתַקֵּן הַמּוֹשָׁב בְּרֹב חֵשֶׁק –

וְהִנֵּה בִּמְרוּצָה בָּא הָעֶבֶד וּמֵנִיעַ יָדָיו וְצוֹעֵק:

הוֹי אָדוֹן, הוֹי אָדוֹן, בּוֹאָה חוּשָׁה! זֶה הַסּוּס הָעַרְמוֹן הֶחָרוּץ

פִּתְאֹם־פֶּתַע פָּשַׁט הָרַגְלַיִם וּמֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ לֵאלֹהִים!

וּמֵשִׂים הַבַּעַל־שֵׁם כַּף־יָדֵהוּ עֲלֵי רֹאשׁ הַבַּעַל־גּוּף: "אַל תָּרוּץ,

זֶה הַסּוּס בָּא יוֹמוֹ, לֹא יִחְיֶה עוֹד!" וּמַסְבִּיר לַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹהִים:

"כְּשֶׁמֵּת בַּעַל הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ, וְנִשְׁאַר זֶה הַשְּׁטָר לֹא פָּרוּעַ,

נִתְחַיֵּב לַחֲזוֹר לְעוֹלָמֵנוּ וּלְפָרְעוֹ כְּמוֹ סוּס בַּעֲבוֹדָה.

וְעַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי וּבִטַּלְתִּי הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ –

נִשְׁתַּחְרֵר מִלַּעֲבוֹד כָּאן בְּפֶרֶךְ, וְחָזְרָה נִשְׁמָתוֹ לִכְבוֹדָהּ…

אַל תִּבְכֶּה לְפוֹשֵׁט הָרַגְלַיִם, אֶלָּא שְׂמַח לְפוֹשֵׁט אֶת הָרֶגֶל,

שֶׁנִּגְאַל מִבּוּשָׁה וּמִצַּעַר וְחָזַר מְנֻחָם לִמְקוֹמוֹ;

כִּי רָשָׁע הַלּוֹוֶה וְאֵין שֶׁלֶם, וְחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם בֶּן עַם־סֶגֶל" –

כָּךְ אָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַבַּעַל־גּוּף מִמּוֹשַׁב־מְרוֹמוֹ.

וּמִיָּד הוּא רָמַז לַאֲלֶכְּסִי, וְקָרָא לַסּוּסִים “וִיּוֹ הַיְטָה!”

וְסוֹבְבָה הָעֲגָלָה חֲצִי־גֹרֶן וְיָצְאָה מֵחֲצַר הַחַוָּה;

וּבִן־רֶגַע הִגִּיעוּ לַדֶּרֶךְ וּבְעוֹד רֶגַע הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה,

כִּי־עַל־כֵּן הַסּוּסִים סוּסֵי־לַהַט, הַמִּרְכֶּבֶת כְּאֵשׁ־לֶהָבָה!

וּמֵאָז מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,

עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא סְתָם־כָּךְ אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג;

אַךְ תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,

לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק!

תשי"א

הערות וביאורי המשורר

זְצַלְלְהָ“ה – זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; זַ”ל, זִי“עַ – זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ; אֲלֶכְּסִי – סַיָּסוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב. הָיָה רָגִיל בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ וְהַרְבֵּה אַגָּדוֹת כְּרוּכוֹת בּוֹ; הַיְטָה! – לְשׁוֹן קְרִיאָה לְסוּסִים, שֶׁיִּפְנוּ יָמִינָה; הָרַבִּין – הָרַבִּי, כְּמִבְטָאָם שֶׁל הָאִכָּרִים; בְּנֵי בֶּרֶד – בְּרוּדִים; מִשְׁלוֹשׁ – שְׁלוֹשָׁה סוּסִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים הָעֲשִׁירִים בְּרוּסְיָה; רוֹאוֹתָיו – עֵינָיו; זְצוֹקְ”ל – זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה; קְרָעִים בָּתַר קֶרַע – קְרָעִים אַחַר קֶרַע; וִיּוֹ, הַיְטָה! – קָדִימָה וְיָמִינָה, מִלְּשׁוֹן הַסַּיָּסִים.

---

גַּזְדָּא

מאת

שמשון מלצר

בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּשָׁעָה הַמֻּקְדֶּמֶת,

עוֹד גָּבוֹהַּ הַשֶּׁמֶשׁ בָּרוֹם,

יָצָא הַבַּעַל־שֵׁם לַשָּׂדֶה לְקַדֵּם אֶת

הַמַּלְכָּה הַיּוֹרְדָה מִמָּרוֹם.

יָצָא לְקַדֵּם הַשַּׁבָּת הַנִּכְנֶסֶת –

וְעִמּוֹ חֲבוּרַת תַּלְמִידָיו;

מִשְּׂמֹאל מוֹרִיקָה לְרַגְלָם הָאַסְפֶּסֶת,

מִיָּמִין – שִׁבֳּלֵי הַזָּהָב.

וְאַף שֶׁעֲדַיִן הַרְבֵּה מְרֻחֶקֶת

הַשָּׁעָה עַד תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה,

נָעָה בִּרְעָדָה הָעַלְוָה הַיְרַקְרֶקֶת,

וְאוֹמֶרֶת “בָּרְכוּ” הַמְּלִילָה.

מַסְבִּיר הַבַּעַל־שֵׁם מָה רוֹמְזָה הָאַסְפֶּסֶת

הַנְּמוּכָה וְרַכָּה וּכְפוּפָה;

וּמָה הַשִּׁבֹּלֶת – לְרֶגַע קוֹרֶסֶת

וְחוֹזְרָה וְעוֹמְדָה זְקוּפָה…

וּמָה הַצַּרְצוּר הַמְנַגֵּן בְּהֶצְנֵעַ,

מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵי הָעוֹלָם,

וּמָה הַצִּפּוֹר הַפּוֹרְשָׂה כְּנָפֶיהָ

לְגָבְהֵי הַשְּׁחָקִים וּתְכוֹלָם…

פִּתְאֹם הוּא אוֹמֵר לְאֶחָיו הָעֲשֶׂרֶת

(כָּל אֶחָד לוֹ תַלְמִיד וְחָבֵר):

"חֲבָל שֶׁעִמִּי אֵין לִי כָּאן הַמִּקְטֶרֶת,

שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְקַטֵּר.

הַיּוֹם עוֹד גָּדוֹל, הַחַמָּה מִשְׁתַּפֶּלֶת,

אַךְ דַּרְכָּהּ לְפָנֶיהָ עוֹד רָב.

מַה טּוֹב לוּ יָכֹלְתִּי מִמִּי לְקַבֵּל אֶת

מִקְטַרְתּוֹ לְקִטּוּר־שֶׁל־חֲטָף.

רְאוּ נָא, אַחִים יְקָרִים, וְהַגִּידוּ:

הַאֵין בָּא וּמִקְטֶרֶת בְּפִיו?"

הִפְנוּ רָאשֵׁיהֶם וְהִבִּיטוּ, הִבִּיטוּ –

לֹא נִרְאָה שׁוּם אָדָם מִסָּבִיב.

"שִׁמְעוּ נָא, אַחִים אֲהוּבִים, וְהָשִׁיבוּ:

הַאִם אֵין מִתְקָרְבָה עֲגָלָה?"

הִטּוּ אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, הִקְשִׁיבוּ –

אַךְ שׁוּם קוֹל בְּאָזְנָם לֹא עָלָה.

עָשָׂה הַבַּעַל־שֵׁם אֶת אָזְנוֹ אֲפַרְכֶּסֶת,

הִתְרוֹמֵם עַל הַבֹּהֶן קַלִּיל:

"רְאוּ נָא, הִנֵּה בֵּין שִׁפּוֹן וְאַסְפֶּסֶת

עֲגָלָה מִתְקָרֶבֶת בַּשְּׁבִיל…

הַבִּיטוּ, הִנֵּה הִיא אֵלֵינוּ נוֹסַעַת,

הִיא אֵלֵינוּ נוֹסַעַת יָשָׁר…

שִׁמְעוּ הַטִּרְטוּר וְהַשְּׁרִיק וְהַשַּׁעַט…

וּמִי זֶה הַנּוֹסֵעַ? אִכָּר!

אִכָּר, כַּנִּכָּר, מֵאִפַּרְכִיָּה אַחֶרֶת,

בַּעַל זָקָן מְגֻדָּל וְסָבוֹךְ…

וְיֵשׁ לוֹ – רְאוּ נָא, רְאוּ נָא! – מִקְטֶרֶת

שֶׁקָּנֶהָ מְאֹד הוּא אָרֹךְ".

– שָׁלוֹם לְךָ, גַּזְדָּא! מֵאַיִן תָּבוֹאָה?

כַּנִּרְאֶה מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק.

– מִשָּׁם (הוּא מַרְאֶה), מִן הָהָר הַגָּבוֹהַּ…

(וְהַקּוֹל כְּכִנּוֹר לְמָתוֹק).

– וְאַנְתְּ – אַתָּה רַבִּין? וְאֵלֶּה אַחֶיךָ?

– אֲנִי שְׂרֻאלְקוֹ בַּעַל־שֵׁם מֵעִיר טְלוּסְט.

– אֲהָהּ, כֵּן, שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ

בִּירִיד לַשְׁקוֹבִיץ, שָׁם בַּוִּידְפּוּסְט.

– הֵי גַזְדָּא, אוּלַי לִי תִּתֵּן הַמִּקְטֶרֶת

לְקִטּוּר לְשָׁעָה אַךְ קַלָּה?

– אֶתֵּן גַּם אֶתֵּן, אַךְ הַמְתֵּן, אֲאַפֵּר אֶת

הַמִּקְטֶרֶת וְגַם אֲמַלְאָהּ.

הָפַךְ וְדָפַק וְנִעֵר אֶת הַדֶּשֶׁן

וְדָחַק הַטַּבַּק, וּבְצוּר

הִצִּית הַפְּתִילָה, עַד עָלָה בָּהּ הָעֶשֶׁן

וְנִיצוֹץ הֶאֱחִיז בָּהּ הָאוּר.

– הִנֵּה, רַבִּין שְׂרֻאלְקוֹ, הָאֵשׁ, הַמִּקְטֶרֶת.

– וּמָה, גַּזְדָּא, יָפִים הַיָּמִים?

– יָפִים… וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם אַחֶרֶת…

דְּרוּשִׁים עוֹד מְעַט גְּשָׁמִים.

– וְאָז תִּתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלָהּ הָאַסְפֶּסֶת

וְתִמְלָא בַּשִּׁפּוֹן הַמְּלִילָה?

– כֵּן יֶהִי, בִּרְצוֹת אֱלֹהִים רַב־הַחֶסֶד,

כִּי הִנֵּה הַתְּבוּאָה אֲפִילָה…

רְאֵה עֲנָנָה כְּכַף־יָד בָּרָקִיעַ,

וְאֶפְשָׁר שֶׁהַגֶּשֶׁם קָרוֹב…

הָשֵׁב מִקְטַרְתִּי, עֵת לִנְסוֹעַ הִגִּיעָה.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, סַבָּא הַטּוֹב.

רָמַז לַסּוּסִים בְּשׁוֹטוֹ לֵאמוֹר “יַזְדָּא!” –

דָּהֲרוּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב.

"הַאִם יְדַעְתֶּם מִי הָיָה זֶה הַגַּזְדָּא?

הוֹ, הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ אַחֲרָיו!"

עָמַד וְהִבִּיט אַחֲרָיו כָּל הַצֶּוֶת

וְרָאוּ: לַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה,

סוּסִים – סוּסֵי אֵשׁ… עֲגָלָה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת –

בִּסְעָרָה לַמָּרוֹם מַרְקִיעָה…

וְאָז רַק – רַק אָז! – נִתְגַּלָּה לַחַבְרַיָּא

מִי הָיָה אוֹתוֹ סַבָּא יָקָר;

נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וִידֵיהֶם מוּל שְׁמַיָּא –

אוּלָם שַׁעַר־שָׁמַיִם נִסְגַּר…

"אִלּוּ זְכִיתֶם לְהַכִּיר אֶת הַגַּזְדָּא

עוֹד לִפְנֵי שֶׁבַּסַּעַר עָלָה,

אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְגַלֶּה לָכֶם רָז דָּא

עַל בִּיאַת הַגּוֹאֵל בַּעֲגָלָא".

כָּךְ שָׂח הַבַּעַל־שֵׁם בְּדִמְעָה הַנִּגֶּרֶת.

"אַךְ הִנֵּה הַחַמָּה נִסְתַּלְּקָה;

פָּנָה זִיו הַיּוֹם, הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת –

נְקַבֵּל אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה".

קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַשַּׁבָּת הַנֶּעֱלֶסֶת

וְנַפְשָׁם עֲגוּמָה וּנְבוֹכָה.

הָרוּחַ נָשְׁבָה בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,

הַשִּׁבֹּלֶת כָּרְעָה שְׁחוֹחָה.

הערות וביאורי המשורר

לְקַטֵּר – לְעַשֵּׁן; גַּזְדָּא – בַּעַל־בַּיִת, נִכְבָּד (בְּרוּתִינִית); רַבִּין – רַבִּי (בְּרוּתִינִית); לַשְׁקוֹבִיץ – שֵׁם מָקוֹם בְּגַלִּיצְיָה, מְפֻרְסָם בַּיְרִידִים הַשְּׁנָתִיִּים; וִידְפּוּסְט – יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה (בְּרוּתִינִית). הַיְרִידִים בְּלַשְׁקוֹבִיץ רֵאשִׁיתָם בְּהִתְכַּנְּסוּת הַכַּפְרִיִּים לְיוֹם־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אֶחָד קָדוֹשׁ מִשֶּׁלָּהֶם; רָז דָּא – סוֹד זֶה; בַּעֲגָלָא – בְּקָרוֹב.

---

הָאוֹרֵחַ

מאת

שמשון מלצר

לֵיל הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר. מִסָּבִיב יוֹשְׁבִים בְּהֶדֶר

הַהוֹרִים וְהַבָּנִים;

בַּכֵּלִים מַבְרִיק הַיַּיִן, נוֹצְצִים נֵרוֹת בָּעַיִן,

גִּיל הֶחָג עַל כָּל פָּנִים,

וּבַבַּיִת אוֹר זוֹרֵחַ.

מִי זֶה בָּא, הַאִם אוֹרֵחַ?

רֹאשׁ שֵׂיבָה וּשְׂחוֹק שֶׁל יֶלֶד… מִי פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת?

“חַג שָׂמֵחַ!” סָח בְּקוֹל,

“יַקִּירַי, הַרְבּוּ לִסְלוֹחַ, הַאוּכַל אִתְּכֶם לִפְסוֹחַ?”

“כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי, יֵיכוֹל!”

בַּעַל־הַבַּיִת – הוּא שָׂמֵחַ:

בָּא לִכְבוֹד הֶחָג אוֹרֵחַ.

וְהַבָּא – אִישׁ רָשׁ וָהֵלֶךְ, רֹאשׁ שֵׂיבָה, כָּפוּף מִכֶּלַח;

הַתַּרְמִיל הֵסִיר מִגַּב,

לַשֻּׁלְחָן נִגַּשׁ לָשֶׁבֶת… פֶּתַע רָעֲדָה שַׁלְהֶבֶת

וּמַשָּׁב קַלִּיל נָשַׁב.

“פֶּגֶר פֹּה… אָחוּשׁ בָּרֵיחַ”

סָח בְּלַחַשׁ הָאוֹרֵחַ.

“פֶּגֶר?” קוֹל אֶחָד שָׁאָלוּ. מַה מְּאֹד כֻּלָּם נִבְהָלוּ!

“אוֹיָה לָנוּ – עֲלִילָה!”

וַתּוּפַר שִׂמְחַת הַסֵּדֶר… הֵם חִפְּשׂוּ בְּכָל הַחֶדֶר,

וְאֶחָד מֵהֶם גִּלָּה

שַׂק מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת;

וּבַשַּׂק – גְּוִיָּה שֶׁל יֶלֶד.

יֶלֶד זָר, בֶּן שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע, אֵין בּוֹ רוּחַ, אֵין בּוֹ צֶבַע,

קַר כַּשֶּׁלֶג, פֶּגֶר מֵת…

מֵת לִבּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת: פֶּגֶר!… עוֹד מְעַט כָּעַיִט

גַּם הַמַּעֲלִיל יֵרֵד!

אֵין בָּהֶם אֶת פִּיו פּוֹתֵחַ…

לֹא נִבְהַל רַק הָאוֹרֵחַ.

וּבְשֶׁקֶט כֹּה דִבֵּר הוּא: "מַהֲרוּ בְּגָדִים, מַהֵרוּ!

אֶת הַפֶּגֶר חִישׁ נַלְבִּישׁ;

לַשֻּׁלְחָן אוֹתוֹ נוֹשִׁיבָה, כּוֹס וָיַיִן לוֹ נַקְרִיבָה –

אִישׁ בַּגֹּלֶם לֹא יַרְגִּישׁ,

כִּי עֵינָיו גַּם נְפַקֵּחַ…"

הֵם צִיְּתוּ לוֹ לָאוֹרֵחַ.

אַךְ הוֹשִׁיבוּ אֶת הַיֶּלֶד – וְהִנֵּה דּוֹפְקִים עַל דֶּלֶת;

וְהַדֶּפֶק גַּס, מָהִיר.

נִכְנְסוּ שָׂרֵי הַקֶּרֶת, הַמַּלְשִׁין עִם הַמִּשְׁטֶרֶת,

בָּא אִתָּם גַּם רֹאשׁ הָעִיר.

וּבְכָל מָקוֹם בִּקֵּשׁוּ,

אַךְ בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין יֵשׁ הוּא.

רֹאשׁ הָעִיר – פָּנָיו הִרְצִינוּ; הַמַּלְשִׁין – פָּנָיו הִלְבִּינוּ,

אַךְ פִּתְאֹם הִבִּיט וַיַּרְא:

לַשֻּׁלְחָן יוֹשֵׁב הַיֶּלֶד (זֶהוּ, עִם עֵינֵי הַתְּכֵלֶת…)

אָז בְּנִצָּחוֹן יֹאמַר:

“פֹּה!… וְזֶה הוּא הָרוֹצֵחַ!”

וַיִּרְמֹז עַל הָאוֹרֵחַ.

“מִי רָצַח? הֵן חַי הַנַּעַר!” יַעַן הַזָּקֵן בְּגַעַר,

“חַי הַנַּעַר! חַי, לֹא מֵת!”

וּכְמוֹ זֹאת לְהוֹכִיחַ, יָד עַל רֹאשׁ הַמֵּת הִנִּיחַ

וַיְדַבֵּר אֵלָיו רְתֵת:

"לָמָּה נַפְשְׁךָ נִבְהָלָה?

קוּמָה, קוּם, בְּנִי, וּשְׁאָלָה!"

וְהַיֶּלֶד קָם מִשֶּׁבֶת, קוֹמָתוֹ אֵיתָן נִצֶּבֶת,

אֶת עֵינָיו הִרְחִיב פָּקַח;

לַזָּקֵן הִבִּיט בְּנַחַת, יָד שָׁלַח סִדּוּר לָקַחַת

וּבַהַגָּדָה פָּתַח:

“מַה נִּשְׁתַּנָּה” קוֹל בּוֹטֵחַ

אַט קָרָא מוּל הָאוֹרֵחַ.

“מַה נִּשְׁתַּנָּה” קוֹל הַיֶּלֶד יַעַן בִּנְעִימָה צוֹהֶלֶת,

“מַה נִּשְׁתַּנָּה זֶה הַלֵּיל?”

יַחַד “עֲבָדִים הָיִינוּ” לוֹ כֻלָּם בְּשִׁיר יַרְנִינוּ,

זֶמֶר יְשׁוּעוֹת גּוֹאֵל;

וְעַל קוֹל כֻּלָּם צוֹלֵחַ

קוֹל שִׁירוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ.

בּוֹשׁ הָלַךְ לוֹ רֹאשׁ הַקֶּרֶת. הַמַּלְשִׁין, כְּבוּל שַׁרְשֶׁרֶת,

הוּא מוּבָל לַמִּשְׁטָרָה.

שׁוּב יוֹשְׁבִים סָבִיב בְּהֶדֶר, מַמְשִׁיכִים בְּגִיל הַסֵּדֶר:

נֵס גָּדוֹל לָהֶם קָרָה –

וּבַבַּיִת אוֹר זוֹרֵחַ.

אַךְ הֵיכָן הוּא הָאוֹרֵחַ?

אֵימָתַי פָּתַח הַדֶּלֶת? וּלְהֵיכָן נֶעְלַם הַיֶּלֶד?

גָּזוּ… גָּז גַּם הַתַּרְמִיל…

בַּכּוֹסוֹת מַבְרִיק הַיַּיִן… וְנוֹצֵץ בְּתוֹךְ כָּל עַיִן

פַּחַד יַחַד עִם הַגִּיל…

אַךְ הַפַּחַד חִישׁ פּוֹרֵחַ:

הַבַּעַל־שֵׁם הוּא הָאוֹרֵחַ.

---

בְּיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג שָׁבוּעוֹת

מאת

שמשון מלצר

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר עַל הָעִיר מֶזִיבּוּזשׁ

וּפִזֵּר עַל הַכֹּל אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹרָה

וְהֵפִיץ זְהָבוֹ עַל כָּל צִיץ הַמּוֹרִיק

לִכְבוֹד חַג שָׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן הַתּוֹרָה.

הַבָּתִּים הִתְכּוֹפְפוּ לְאוֹרוֹ הַמְלַטֵּף,

כִּילָדוֹת אֶל הַיָּד הַלּוֹטֶפֶת רֹאשָׁן;

מִשִּׁמְשַׁת כָּל חַלּוֹן מְצֻחְצָח הִצְטַחֵק

בְּלִבְנַת הַנְּיָר הַגָּזוּר הַשּׁוֹשָׁן.

בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה הִתְפַּלְּלוּ יְהוּדִים

וְאָמְרוּ בַּנִּגּוּן הַמְקֻבָּל אַקְדָּמוֹת

וִילָדִים הִרְהֲרוּ בִּסְעֻדַּת הֶחָלָב

וּבְכִיסָנִיּוֹת הַגְּבִינָה הַחַמּוֹת.

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ הִתְרוֹנֵן בְּחֶדְוָה

וְהָיָה כֻּלּוֹ חַג וְהָיָה כֻּלּוֹ זִיו.

וּבְבֵית הַמּוֹרֶה הִתְיַצְּבוּ תַּלְמִידָיו

בְּסָמוּךְ לַמִּטָּה מִסָּבִיב מִסָּבִיב.

כִּי בְּבֵית הַמּוֹרֶה כַּיָּדוּעַ הָיָה

עַל הַקִּיר הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עִם מִשְׁקָל,

וְעַל גַּב הַשִּׁדָּה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

הַסּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ וְדוֹפֵק לוֹ חִישׁ־קַל.

וְאָמַר הַמּוֹרֶה, כִּי בְּבוֹא שְׁעָתוֹ –

וְיֵדַע זֹאת כָּל אִישׁ בְּבֵיתוֹ וְיַכִּיר,

כִּי יַפְסִיק מֵרוֹצוֹ הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

וְיַעֲמֹד הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עַל הַקִּיר.

וְיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בַּשַּׁחֲרִית

נֶעֱצַר הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן וְשָׁתַק.

וְהוֹסִיף עוֹד לָלֶכֶת בְּדֹפֶק כָּבֵד

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל בְּטַק־טַק וְטַק־טָק.

וְהִקִּיפוּ קְהַל תַּלְמִידָיו הַמִּטָּה,

בַּל יִרְאֶה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן שֶׁעוֹמֵד.

כִּי סָבְרוּ שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה הוּא לִשְׁהוֹת

וַעֲדַיִן בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא חוֹמֵד.

אֲבָל הוּא, הַקָּדוֹשׁ, לֹא רָצָה עוֹד לִשְׁהוֹת

וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת אֶת אָבִיו.

וְשָׁכַב בַּמִּטָּה וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת

וְרוֹאוֹת אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב.

וּפִתְאֹם הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב בַּמְּרַאֲשׁוֹת

וְשָׁאַל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם כָּךְ:

וְהֵיכָן יְדִידִי הַיָּקָר רַב נַחְמָן?

אִישׁ־הַחֶמֶד דְּמִן הוֹרוֹדֶנְקָא הָלַךְ?

וְהֵשִׁיב בְּעַצְמוֹ: לְחִנָּם הוּא מַרְעִישׁ

בְּעָצְמַת הַתְּפִלָּה עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

לוּ יָדַע אֶת פִּתְחִי שֶׁאֲנִי בּוֹ נִכְנָס,

יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ שׁוֹמְעִים וְעוֹנִים.

וְאָמַר, שֶׁקִּוָּה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם

בְּדוֹמֶה לְאֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוּב,

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ פְּלַג־גּוּפוֹ,

הָכֵיצַד יַעֲלֶה לַמָּרוֹם פְּלַג־הַגּוּף?

וְהוֹסִיף שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ לַמִּיתָה,

וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה אַף שָׁעָה לְאַחֵר.

כִּי הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לוֹ בַּפֶּתַח הַזֶּה

וּמִיָּד הוּא נִכְנָס לוֹ בְּפֶתַח אַחֵר.

וְעָמְדוּ תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב וְשָׁמְעוּ

וְקִבְּלוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בִּלְחִישָׁה.

וְאִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, בִּנְקִישָׁה.

וּבֵין כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמִּטָּה

שָׁם עָמַד בִּרְעָדָה גַּם הַבֵּן כְּמַר צְבִי;

מִשּׁוּם חַג לֹא בָּכָה, אַךְ נֶאֱנַח בַּחֲשַׁאי

וְלָחַשׁ כָּל הַזְּמַן: “הוֹי אָבִי, הוֹי אָבִי”.

וְעָנָה לוֹ הָאָב וְלָחַשׁ לוֹ דָּבָר,

וּמַר צְבִי לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַלְּחִישָׁה,

כִּי גָבַר עֲלֵיהֶם הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר

שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ הַכָּבֵד בִּנְקִישָׁה.

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה מִן הַסַּף

זְעָקָה הַבּוֹקַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב:

“הוֹי, טַאטֶענְיוּ מַיינֶער!” – רַק שְׁתַּיִם מִלִּים

אַךְ נוֹשְׂאוֹת בְּתוֹכָן הֲרָרִים שֶׁל כְּאֵב.

וְהָיְתָה הַזּוֹעֶקֶת אֶת זֹאת הַזְּעָקָה

מָרַת אָדֶ"ל בִּתּוֹ הָאַחַת וִיחִידָה

שֶׁל רַבֵּנוּ זְצַ"ל, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר

כִּי בִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל וְחִידָה.

וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁמִיעָה קוֹלָהּ הַנִּכְאָב

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ וְהִכִּיר,

נִתְרַעֵשׁ בְּשָׁאוֹן כָּל גַּלְגַּל וְאוֹפַן

בַּשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, עַל הַקִּיר.

רָעֲשָׁה הַשַּׁרְשֶׁרֶת, נָפַל הַמִּשְׁקָל

וּפָקַע בַּשָּׁעוֹן לְבָבוֹ בַּחֲרִיקָה.

וְרָאוּ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה

כִּי יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה בִּנְשִׁיקָה.

הוֹרִידוּהוּ לְאַט מֵעַל גַּב הַמִּטָּה,

הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל גַּב הָרִצְפָּה שֶׁל חֵמָר.

וּמִיָּד רָץ הָרָץ אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה

וְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ מִמְּרוֹם כָּל אַלְמֵימָר.

וְהִתְחִילוּ נוֹהִים מִגָּדוֹל עַד קָטָן,

מִקָּרוֹב, מֵרָחוֹק, בִּדְרָכִים, בִּשְׁבִילִים.

הַשָּׁמַיִם הָיוּ פְּרוּשִׂים כְּטַלִּית

וְהַיַּעַר סָבִיב וְסָבִיב כִּגְדִילִים.

הערות וביאורי המשורר

הַמּוֹרֶה – כִּנּוּיוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּפִי תַּלְמִידָיו; רַב נַחְמָן – מֵהוֹרוֹדֶנְקָא, תַּלְמִידוֹ וִידִידוֹ וְאַחַר־כָּךְ מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם; הוֹי טַאטֶענְיוּ מַיינֶער – יִידִישׁ: הוֹי אַבָּא’לִי שֶׁלִּי; אָדֶ"ל… שֶׁבִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל – הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אָמַר שֶׁשֵּׁם בִּתּוֹ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה: אֵ’שׁ דָּ’ת לָ’מוֹ (דְּבָרִים לג, ב).

---

תַּכְרִיכִים

מאת

שמשון מלצר

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ מִכָּל הַכְּפָרִים אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לַיָּרִיד –

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נְקוּבָה כִּכְבָרָה, יָבְשָׁה כְּבִשְׁעַת הַגָּרִיד;

הַשֶּׁמֶשׁ הוֹצִיא אֶת נַרְתִּיק זְהָבוֹ, פִּזֵּר זָהֳרוֹ מִסָּבִיב,

הַדֶּשֶׁא הוֹרִיק לְצִדֵּי הַדְּרָכִים – הָיָה אָז בָּאָרֶץ אָבִיב!

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ מִכָּל הַכְּרַכִּים, מִכָּל הֶעָרִים, הָעֲיָרוֹת –

עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה! – וְהֵבִיאוּ מִכָּל הַסְּחוֹרוֹת:

פַּרְווֹת, כּוֹבָעִים לְרָאשֵׁי הַגּוֹיִים, אָרִיג הַנִּמְכָּר בָּאַמָּה,

מִינֵי מְתִיקָה וְסִדְקִית, אִיקוֹנִין וּמַרְאוֹת מַבְרִיקוֹת בַּחַמָּה.

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ לַהֲקוֹת קַבְּצָנִים מֵאַחֲרֵי כְּנֵסִיָּה וְגָדֵר,

הַיָּד תְּסוֹבֵב קַטֵּרִינְקָא בּוֹכָה, הַפֶּה מִתְעַקֵּם וּמְזַמֵּר:

"אַחִים רַחְמָנִים, רַחֲמוּ רַחֲמוּ! תְּנוּ נְדָבָה לָאֻמְלָל!

מָרִיָּה תְּצַו עֲלֵיכֶם בִּרְכָתָהּ! הוֹי, חֹנּוּ, הוֹי חֹנּוּ הַדָּל!"

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּא גַּם עוֹשֵׂה־הַפְּלָאוֹת, מַפְשִׁיל שַׁרְווּלָיו וּמַכְרִיז:

“הוֹי הֵנָּה, הוֹי הֵנָּה, כָּל בַּעַל־לֵבָב! כָּל מִי שֶׁפְּרוּטָה לוֹ בַּכִּיס!”

בּוֹלֵעַ הָאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ נִכְוֶה וְסֶרֶט פּוֹלֵט רַבְגָּוָן,

תּוֹקֵעַ הַחֶרֶב בַּלּוֹעַ וָחָי, הוֹפֵךְ הַשָּׁחוֹר לְלָבָן…

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ לְשָׁם שַׁדְּכָנִים וּמִטְרִיּוֹתָם בְּיָדָם –

מָקוֹם שֶׁנִּפְגֶּשֶׁת סְחוֹרָה בִּסְחוֹרָה נִפְגָּשׁ גַּם אָדָם בְּאָדָם!

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּחָתָן לְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת וּנְדוּנְיָה לָהּ קַ"ן,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בִּמְלַמֵּד לִילָדָיו – הֵיכָן יִמְצָאֵם אִם לֹא כָּאן?

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּטַלִּית כְּשֵׁרָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה בִּתְפִלִּין,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּאַבְנֵט מְכֻבָּד שֶׁל מֶשִׁי וּבַעַל גְּדִילִין,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּחֻמָּשׁ מְהֻדָּר, מֵי“ם בֵּי”ת פֵּרוּשִׁים מְפֹרָשׁ,

צְאֶינָה וּרְאֶינָה, סִדּוּר לִתְפִלָּה, אוֹ סֵפֶר מוּסָר אוֹ מִדְרָשׁ,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּתַרְיַ"ג הַמִּצְווֹת עַל דֶּרֶךְ הַשִּׁיר מְחֹרָז,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּ“פִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת”, פּוֹתֵר כָּל חֲלוֹם וְכָל רָז,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה… הוֹי, וּמִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וּבְכָל לֵב

לִקְנוֹת לוֹ דָבָר שֶׁל מַמָּשׁ, הוּא הוֹלֵךְ וְנִכְנָס לַחֲנוּת שֶׁל ר' לֵיבּ!

אַי אַי, חֲנוּתוֹ שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ! רֵיקָה הִיא, רֵיקָה הִיא מִכֹּל,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהּ כֹּל!

וְהִיא הַמְפַרְנֶסֶת יָתוֹם, אַלְמָנָה, אִשָּׁה עֲגוּנָה לְבַעְלָהּ,

וְהִיא הַמְפַרְנֶסֶת יוֹרֵד מְסֻתָּר וְהִיא הַמַּכְנֶסֶת כַּלָּה,

וְלָמֶ“ד וּוָא”ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים, שֶׁהֵם יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם,

רַק הִיא, חֲנוּתוֹ הָרֵיקָה שֶׁל ר' לֵיבּ, רַק הִיא מְפַרְנֶסֶת כֻּלָּם!

כֵּיצַד? הָאָדָם שֶׁסָּחַר וּמָכַר וְגָמַר עֲסָקָיו בַּיָּרִיד,

נִכְנָס לַחֲנוּת שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ, קוֹנֶה לוֹ מִצְוָה וּמוֹרִיד

מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת אוֹ כֶּסֶף אוֹ בְּדִיל לְקֻפַּת הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה

---

וְכָל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ מִתְמַלְּאוֹת: רְפוּאָה לָאִשָּׁה הַחוֹלָה,

זִוּוּג לַבָּנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, לַבֵּן הַתְמָדָה בַּתּוֹרָה,

וְשֶׁפַע בְּבֵית־הַמְּזִיגָה שֶׁבַּכְּפָר, וְשֶׁפַע חָלָב לַפָּרָה…

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּא גַּם לְזֶה הַיָּרִיד רִבּ אִיצִיק הַגְּבִיר הָאַדִּיר,

עָשָׂה עֲסָקִים וְהִרְוִיחַ הַרְבֵּה, וּמַה הֲנָאָה לוֹ יַדִּיר?

אַרְנָק מְפֻטָּם מַטְבְּעוֹת בְּכִיסוֹ – הָלַךְ וְקָנָה מַתָּנוֹת,

מַחֲרוֹז אַלְמֻגִּים אֲדֻמִּים לְאִשְׁתּוֹ, זוּגוֹת עֲגִילִים לַבָּנוֹת.

הוּא בָּא וְסָחַר וּמָכַר וְקָנָה וְגָמַר עֲסָקָיו בַּיָּרִיד –

וְאֶל חֲנוּתוֹ הָרֵיקָה שֶׁל ר' לֵיבּ לֹא סָר, לֹא קָנָה, לֹא הוֹרִיד

מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת אוֹ כֶּסֶף אוֹ בְּדִיל, פָּסַח עַל קֻפַּת הַצְּדָקָה…

“רִבּ אִיצִיק, רִבּ אִיצִיק, יִגַּשׁ נָא לְכָאן!” קוֹרֵא הָר' לֵיבּ בִּצְעָקָה.

אוּלָם הָרִבּ אִיצִיק אֵינֶנּוּ נִגָּשׁ, יָקָר לוֹ כָּל רֶגַע מִפָּז,

הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹנֶה וְנוֹטֶה לְמַעֲרָב, רִבּ אִיצִיק הַבַּיְתָה נֶחְפָּז.

רַבִּים עֲסָקָיו וּמְאֹד הוּא טָרוּד, בָּהוּל הוּא לִנְסוֹעַ מַהֵר…

וְאָז הָר' לֵיבּ מְשַׁנֵּס אֶת מָתְנָיו, עוֹזֵב חֲנוּתוֹ וְדוֹהֵר.

תּוֹפֵשׂ אֶת הַגְּבִיר בָּאַבְנֵט וּמְבַקֵּשׁ, דּוֹרֵשׁ וּמְצַוֶּה כְּאֶחָד:

“רִבּ אִיצִיק, רִבּ אִיצִיק, קְנֵה לָךְ מִצְוָה! קְנֵה לָךְ, וְלוּ רַק אֶחָת!”

אוּלָם הָרִבּ אִיצִיק אֵינֶנּוּ קוֹנֶה… יִקְנֶה עוֹד… וְלָמָּה לִדְחוֹק?

עַכְשָׁו אֵין לוֹ פְּנַאי וְנֶחְפָּז הוּא מְאֹד… הַדֶּרֶךְ אָרֹךְ וְרָחוֹק…

"הַדֶּרֶךְ, רִבּ אִיצִיק, רָחוֹק וְקָצָר, הַדֶּרֶךְ אָרֹךְ וְקָרוֹב –

אַשְׁרֵי הַיּוֹצֵא לְדַרְכּוֹ וְעִמּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים לָרֹב…

עַכְשָׁו, הָרִבּ אִיצִיק, כָּל זְמַן שֶׁמּוֹכְרִים, קְנֵה הַמִּצְוָה, וּמִיָּד!"

אֲבָל הָרִבּ אִיצִיק מַבִּיט וּפוֹנֶה, מֵנִיד בְּבִטּוּל אֶת הַיָּד…

וְאָז הָר' לֵיבּ מַחֲזִיק בּוֹ בַּגְּבִיר, יָדוֹ הָאַחַת בָּאַבְנֵט

וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מְרִימָה הַקַּפְטָן: “הַשְׁפֵּל אֶת עֵינֶיךָ! הַבֵּט!”

נִבְהָל הָרִבּ אִיצִיק מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו, מַבִּיט וְרוֹאֶה וּמַחְוִיר:

מִתַּחַת לִכְנַף הַקַּפְטָן הַשָּׁחוֹר כְּלֹבֶן שֶׁל בַּד לוֹ מַבְהִיר…

וְכָל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב נִבְהָלִים, מַבִּיטִים וְרֹאשָׁם מַנְמִיכִים,

כֻּלָּם לוֹחֲשִׁים בְּאֵימָה חֲרִישִׁית: “תַּכְרִיכִים… תְּכַרִיכִים… תַּכְרִיכִים…”

וְגַם הָעוֹבְרִים מִתְכַּנְּסִים מִסָּבִיב, נִדְחָקִים וְצַוָּאר מַאֲרִיכִים,

כָּל אֶחָד מְלַחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ בְּאֵימָה: “תַּכְרִיכִים… תַּכְרִיכִים… תַּכְרִיכִים…”

וְכָךְ עוֹד שָׁעָה מְרֻבָּה נִשְׁמְעוּ בְּאֵימָה וּלְחִישָׁה הַקּוֹלוֹת,

וְעַל זְקָנוֹ שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

הערות וביאורי המשורר

קַטַרִינְקָה – תֵּבַת־זִמְרָה; קַפְטָן – בֶּגֶד עֶלְיוֹן אָרֹךְ.

---

רַבִּי לֵיבּ נוֹסֵעַ וִינָה

מאת

שמשון מלצר

"רַבִּי לֵיבּ, הַכֹּל הִשְׁלַמְתִּי, הַסּוּסִים הִנֵּה רָתַמְתִּי,

בַּשָּׁלִיף מִסְפּוֹא גַּם שַׂמְתִּי וּשְׂעוֹרִים כִּמְלוֹא הַהִין".

"תֵּכֶף, אַל נָא תְּמַהֵרָה. וּזְכוֹר, בִּנְסוֹעַ הֶרָה

הִזָּהֵר וְהִזָּהֵרָה – סוּס לִדְפּוֹק אַל־נָא תָּהִין!"

“לְהֵיכָן נִסַּע, הָרַבִּי?”

“עוֹד נִהְיֶה הַיּוֹם בְּוִין”.

"וִין? הַיּוֹם נָבוֹאָה וִינָה? הַהֵיטֵב אָזְנִי הִבְחִינָה?

אֵיךְ דָּבָר כָּזֶה אָבִינָה? זֶה עִנְיָן מַפְלִיא מְאֹד!"

"הֵן אָמַרְתִּי כִּי נָבוֹאָה. הַסּוּסִים יוּכְלוּ לִרְגּוֹעַ,

וְהַיּוֹם, בִּרְצוֹת אֱלוֹהַּ, גַּם לָשׁוּב נַסְפִּיקָה עוֹד".

“עוֹד נַסְפִּיק לָשׁוּב הַבַּיְתָה?”

“קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת”.

"הַיְטָה וְיוֹ! הָרִימוּ בֶּרֶךְ, מְתוּשֶׁלַח וְרִבּ תֶּרַח!

רְחוֹקָה מְאֹד הַדֶּרֶךְ, אֲרֻכָּה הִיא עַד אֵין סוֹף!"

"בּוֹא נָבוֹא בַּזְּמַן הָעִירָה, הַסּוּסִים אַל־נָא תַּדְהִירָה,

הַמּוֹשְׁכוֹת רָפוֹת הַשְׁאִירָה – וְאַתָּה פְּנֵה וָסֹב!"

“מִי עַל הַסּוּסִים יַשְׁגִּיחַ?”

“הַסּוּסִים לְבַד עֲזוֹב!”

הַסּוּסִים הִרְחִיבוּ צַעַד. וְהָעֲגָלָה נוֹסַעַת

וּמְטַרְטְרָה בְּרַעַד, עַד יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר.

וּפִתְאֹם הִיא מִתְנוֹפֶפֶת וְנִשֵּׂאת וּמְרַחֶפֶת,

הַסּוּסִים רַגְלָם טוֹפֶפֶת וּמְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

“מָה הֵם הַשְּׁטִיחִים לְמַטָּה?”

“הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר”.

וְהָעֲגָלָה פּוֹרַחַת, הִיא וּשְׁנֵי נוֹסְעֶיהָ יַחַד,

וְנִפְעָם הַלֵּב מִפַּחַד, הַמַּחֲזֶה מַבְהִיל־מַרְנִין!

וּפִתְאֹם וְהָעֲגֶלֶת שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְגַּלְגֶּלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְנַהֶלֶת, מִתְקָרֶבֶת לְפַלְטִין.

“רַבִּי, לְהֵיכָן הִגַּעְנוּ?”

"זוֹהִי עִיר־הַמֶּלֶךְ וִין.

הַסּוּסִים עֲטוֹף חֲמִילָה וּמְעַט גַּם הַאֲכִילָה,

וְאַתָּה עֲמוֹד הוֹחִילָה, כִּי אָשׁוּבָה לְאַלְתָּר.

כָּאן עֲמוֹד וְאַל תָּגוּרָה, כָּל הַזְּמַן צַפֵּה וָעוּרָה!

וַאֲנִי אֵלֵךְ אָסוּרָה עַד הֲלוֹם, אֶל הַפַּלְטָר".

“רַבִּי, וְאֶל מִי תֵּלֵכָה?”

“לְדַבֵּר עִם הַקֵּיסָר!”

בַּעַל־הָעֲגָלָה תָּמֵהַּ, אַךְ אֵינֶנּוּ מִתְמַהְמֵהַּ,

בִּמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְיַגֵּעַ וְעוֹשֶׂה כְּכָל צֻוָּה.

וְנִרְאֶה לוֹ כְּמַפְלִיא־מָה, אֵיךְ ר' לֵיבּ צוֹעֵד קָדִימָה,

לֶחָצֵר נִכְנָס פְּנִימָה, פֶּתַח הָאַרְמוֹן הוּא בָא.

וּבְסֶלֶד הַמִּשְׁמֶרֶת

הָאַרְמוֹנָה הוּא מוּבָא.

וּבַחוּץ הַלָּז שׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרַבִּי לֵיבּ פּוֹסֵעַ

עַל הַשַּׁיִשׁ, אֵיךְ נוֹגֵעַ מַגָּפוֹ בּוֹ הַדָּרוּךְ…

אַחַר־כָּךְ נִפְסָק הַצַּעַד, וְאָזְנוֹ הֵיטֵב שׁוֹמַעַת

חֵלֶף־שִׂיחַ, כְּמִבַּעַד קִיר שֶׁל חֶדֶר הַסָּמוּךְ.

“רֹב שָׁלוֹם, קֵיסָר וָמֶלֶךְ!”

“הַנִּכְנָס יִהְיֶה בָּרוּךְ!”

"מֶלֶךְ וְקֵיסָר רַב־חֶסֶד! אֵיךְ יָדְךָ אֵינָהּ הוֹסֶסֶת

מִלַּחְתּוֹם גְּזֵרָה נוֹגֶשֶׂת עַל אַחַי בְּנֵי אַבְרָם?

נֵר שַׁבָּת הוּא נֵר אֱלוֹהַּ! אֵיךְ תָּעֵז עָלָיו, לַנֹּהַּ,

לְהַטִּיל אַקְצִיז גָּבוֹהַּ, לְצַמְצֵם אֶת מְאוֹרָם?!"

הַפְסָקָה. דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ –

אַךְ אֵינוֹ מֵבִין פִּשְׁרָם.

"לֶהֱוֵי לְךָ יָדוּעַ, כִּי שִׂטְנָה הִיא שֶׁבָּדוּהָ

כָּל שׂוֹנְאֵינוּ. וּמַדּוּעַ לַשִּׂטְנָה אַתָּה מַקְשִׁיב?

מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל גָּבוֹהַּ! בָּנוּ אַל תָּהִין לִנְגּוֹעַ!

אֶת הַגְּזָר צָרִיךְ לִקְרוֹעַ, אֶת הַצַּו יֵשׁ לְהָשִׁיב!

פֶּן תַּמְרֶה – עַל צַוָּארֶיךָ

מִטְפַּחְתִּי אֶכְרוֹךְ סָבִיב…"

הַפְסָקָה קַלָּה. וְאַחַר – קוֹל שֶׁל צַעַק, נֶשֶׁם־נַחַר…

הַפְסָקָה – וְרִיב וָתַחַר… קוֹל לוֹעֵז בְּחִיל יִקְרָא.

הֵאָבְקוּת, טִלְטוּל וָסֶנֶק… וְצִפְצוּף חָנוּק בְּשֶׁנֶק…

וְחִרְחוּר גָּרוֹן בְּחֶנֶק… הַפְסָקָה. וּנְיָר נִקְרָע.

קוֹל ר' לֵיבּ לוֹחֵשׁ בְּזַעַם:

“עוֹד תּוֹסִיף לִגְזוֹר גְּזֵרָה?!”

וְהָאֹזֶן שׁוּב שׁוֹמַעַת עַל הַשַּׁיִשׁ כֹּבֶד צַעַד,

הַמִּשְׁמֶרֶת שׁוּב מַצְדַּעַת – וְר' לֵיבּ יוֹצֵא וּבָא…

אֹדֶם אֵשׁ לוֹ בָּעֵינַיִם, חִוָּרוֹן עַל הַשְּׂפָתַיִם,

אַךְ אַמִּיץ יַצִּיב רַגְלַיִם וּבְנַחַת וְשׁוּבָה.

“קַח וּרְתוֹם, נָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

הוּא עוֹשֶׂה אֲשֶׁר צֻוָּה.

“הַיְטָה וְיוֹ!” וְהָעֲגָלָה בְּטִרְטוּר שׁוּב מִטַּלְטֶלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְגַּלְגֶּלֶת – עַד יָצְאָה מִחוּץ לָעִיר;

אַךְ יָצְאָה – הִיא מִתְגַּבַּהַת, וּפוֹסֵק טִרְטוּר וָרַעַד,

רֶגֶל הַסּוּסִים בְּשַׁעַט מְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

וּבוֹרְחִים שָׁם חִישׁ לְמַטָּה

הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר.

וְהִנֵּה גַּם הָעֲיֶרֶת, לְרַגְלֵי הָהָר גּוֹהֶרֶת,

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹד זוֹהֶרֶת, אַךְ הַיּוֹם פָּנָה וָרָד.

וְהָעֲגָלָה יוֹרֶדֶת, מִתְנַהֶלֶת שׁוּב בְּנֶדֶד,

מְטַרְטֶרֶת וּמַרְעֶדֶת וְנוֹסַעַת בַּמּוֹרָד.

"סֹב וּתְפוֹס הַמּוֹשְׁכוֹתַיִם,

הַסּוּסִים נַהֵל מְעָט!"

הַסּוּסִים בְּעֹז הִפְרִיסוּ, אֶת פְּסִיעָתָם הֵגִיסוּ,

וְעוֹד קֹדֶם שֶׁהִכְרִיזוּ “עֵת לְהַדְלָקַת הַנֵּר!” –

אֶל הָעֲיָרָה הִגִּיעוּ, סוּס וַעֲגָלָה הִכְלִיאוּ,

וְלִכְבוֹד שַׁבַּת הַקֹּדֶשׁ עוֹד הִסְפִּיקוּ הִטַּהֵר.

וּבְכָל חַלּוֹן הִגִּיהַּ

נֵר שַׁבָּת בְּאוֹר זוֹהֵר.

הערות וביאורי המשורר

קֵיסָר וָמֶלֶךְ – יוֹסֵף הַשֵּׁנִי, קֵיסַר אוֹסְטְרִיָה וּמֶלֶךְ הוּנְגַרְיָה; אַקְצִיז – מַס הֶחָל עַל מִצְרָכִים, וְכָאן עַל נֵרוֹת.

---

רִקּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא

מאת

שמשון מלצר

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא עִם אָחִיו הָרַבִּי מֶלֶךְ

יוֹם אֶחָד כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר, טֶרֶם שֶׁמֶשׁ אוֹר יָאִיר,

קָמוּ חֶרֶשׁ, הִתְקַדָּשׁוּ, הִתְעַטְּפוּ בְּבִגְדֵי הֵלֶךְ,

שַׂק הָעֹנִי עַל הַשֶּׁכֶם – וַיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָעִיר.

כִּי הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְאָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּיִת וְלִחְיוֹת מִתּוֹךְ קַלּוּת;

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.

וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד… יַעַר וְשָׂדֶה זָרוּעַ,

צִפֳּרִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה, מְצַפְצְפוֹת מִקֵּן טָמִיר;

וּפָרוֹת רוֹעוֹת בָּאָחוּ וְגוֹעוֹת בְּקוֹל תָּמוּהַּ,

מִצְטַלֵּב רוֹעֶה עַל לֶחֶם וְרוֹעָה עוֹנָה בְּשִׁיר.

וְהַשִּׁיר רוֹנֵן בַּכֹּל וְהוּא שׁוֹפֵעַ מִגָּבוֹהַּ,

וּמִלְּמַטָּה – מִן הַנַּחַל, וּמִפְּנִים – מִתּוֹךְ הַלֵּב;

וְנוֹטֵף הָאוֹר מִלְמַעְלָה, וְשָׁטוּף הַכֹּל בַּזֹּהַר,

וְהַגּוּף נָמוֹג מִמֶּתֶק, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְעַטֵּף…

וּבַדֶּרֶךְ יֵשׁ פֻּנְדָּק, יוֹמָם וָלֵיל דַּלְתּוֹ פּוֹתֵחַ,

בַּפֻּנְדָּק – הַפֻּנְדָּקִי, אָדָם יָשָׁר עִם אִישׁ וָאֵל;

יְהוּדִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אוֹרֵחַ,

מִתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

יְהוּדִי נַפְשׁוֹ עוֹרֶגֶת לְמִצְוַת אַבְרָם אָבִינוּ –

אֵשֶׁ"ל תֵּת לְכָל אוֹרֵחַ שֶׁבַּכְּפָר דַּרְכּוֹ עוֹבֵר;

אַף צֵידָה לָהֶם לַדֶּרֶךְ רְקִיקֵי בֵּיצִים יָכִינוּ,

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק – פֻּנְדָּק אַחֵר.

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק עוֹמֵד בַּסֵּתֶר,

בַּפֻּנְדָּק הַפֻּנְדָּקִי בּוֹרֵז לוֹ יַיִן מִן הַקִּיר…

דִּבּוּרוֹ רָזֵי תוֹרָה… מִתַּחַת לַמִּגְבַּעַת – כֶּתֶר…

הֵם אוֹתוֹ מִיָּד יַכִּירוּ, הוּא אוֹתָם מִיָּד יַכִּיר!

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ פַּעַם, פַּעַם… בֵּינָתַיִם

בָּאוּ אֶל פֻּנְדָּק, וּפֻנְדָּקִי – הָרַע בַּפֻּנְדָּקִים:

כֶּתֶר לֹא וְאֵשֶׁ"ל לֹא, וְלֹא נִיצוֹץ תּוֹךְ הָעֵינַיִם,

כָּל מִלָּה גִּדּוּף, פַּרְצוּף שֶׁאֵין בּוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים.

"מָה, קַבְּצָן בָּא? אָרְחֵי־פָּרְחֵי? שָׁמָּה, עַל גַּבֵּי כִּירָיִם!

עַל גַּבֵּי כִּירַיִם שָׁם, יִשְׁכַּב יִתְכַּס וְיִתְחַמָּם!

עוֹד אֶחָד בָּא? בָּאוּ יָחַד? קַבְּצָנִים בָּאִים בִּשְׁנָיִם!

שָׁמָּה, עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ שָׁם!"

"לִי – אָמַר הָרַבִּי מֶלֶךְ אֶל רַב זוּשָׁא, אֶל אָחִיהוּ –

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, זוּשָׁא סֶרְצֶה, לָךְ".

אַךְ רַב זוּשָׁא כָּךְ עָנָה לוֹ: "גַּב כִּירַיִם לָךְ, לֹא לִי הוּא,

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, קָח".

אָז עָלָה הָרַבִּי מֶלֶךְ וַיִּשְׁכַּב עַל הַכִּירַיִם,

וּקְרִיאַת שְׁמַע קָרָא וַיֵּרָדֵם גַּם וַיִּישָׁן;

אַךְ אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא לֹא עָצַם אֶת הָעֵינַיִם,

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל הַשֻּׁלְחָן.

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם נִכְנֶסֶת

לַפֻּנְדָּק חֶבְרָה עוֹלֶזֶת… רַעַשׁ וּשְׁרֵקָה וָשִׁיר:

“הַמּוֹזֵג, הֵי הִתְעוֹרֵרָה! קוּם וָצֵא מִתּוֹךְ הַכֶּסֶת!”

וְהַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת מְצַלְצֶלֶת לְהָעִיר.

“הַמּוֹזֵג, הֵי, הִזְדָּרֵזָה! קוּמָה, יֵין־שָׂרָף נָא תֵּנָה!”

“מִן הַיַּ”שׁ תֵּן הַבּוֹעֵר־בּוֹעֵר הַהוּא! וּמְלוֹא הַהִין!"

“שֵׁב נָא, קוּמֶה, שֵׁבָה, כָּכָה!”

“זוּז מְעַט נָא, קוּמֶה, הֵנָּה!”

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא – הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין.

הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין אֵיךְ כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל בָּהִיר:

הַבְּלִיעָה בּוֹלַעַת, הַלָּשׁוֹן מוֹצֶצֶת וְרוֹקֶקֶת –

יַךְ אֶגְרוֹף עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַגָּרוֹן יָרֹן בְּשִׁיר.

שִׁיר־יָחִיד – אֶחָד פּוֹתֵחַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עַלִּיזָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עָצוּב;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה – וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַקָּצוּב.

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִגּוּף אֶל גּוּף, מִלֵּב אֶל לֵב;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת,

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּבַגַּלְגַּל הוּא מִסְתּוֹבֵב.

"מִי שׁוֹכֵב עַל הַשֻּׁלְחָן? וּמִי יִישַׁן וּמִי יִנְחֹר עֵת

פֹּה נִרְקֹדָה? הַעִירוּהוּ וְאִתָּנוּ פֹּה יִשְׂמָח!"

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא כְּבָר נִשָּׂא תּוֹךְ הַסְּחַרְחֹרֶת

וְרוֹקֵד בְּכָל שְׁסָ“ה וּמִסְתַּחְרֵר בְּכָל רְמָ”ח.

יָהּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַשְׁקִיפָה וּרְאֵה נָא נַחַת:

רַבִּי זוּשָׁא מִסְתּוֹבֵב וּמִתְעוֹפֵף לוֹ בַּמָּחוֹל!

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

יַחַד הֵם מְפַזְּזִים וְיַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.

יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

אַךְ הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְעוֹרֵר לְקוֹל הָרֶנֶן

וְיָשַׁב עַל הַכִּירַיִם וּפָקַח אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו:

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…

אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ, כִּי אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

שָׁר עִם מַלְאֲכֵי שָׁרֵת וְעִם שַׂרְפֵי עֶלְיוֹן רָקָד;

אָז קָרָא הָרַבִּי מֶלֶךְ: "זוּשָׁא סֶרְצֶה, בּוֹאָה חוּשָׁה,

קַח אוֹתִי גַּם לָעִגּוּל, תֵּן גַּם לִי לִרְקוֹד מְעָט!"

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן חָלַף אָבָד…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק, רַק מִן הַשֻּׁלְחָן תַּגִּיעַ

אַנְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא מִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… אַט פּוֹסַעַת וְנִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ צַעַד־צַעַד לַשֻּׁלְחָן;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק עֵינוֹ בְּאוֹר מַזְהֶרֶת,

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ וּבְרַעַד כֹּה יִלְחַשׁ וְיִתְחַנָּן:

"קוּמָה, זוּשָׁא, נִתְחַלֵּפָה… קוּם עֲלֵה עַל הַכִּירַיִם,

וַאֲנִי אֶשְׁכַּב לִי פֹּה… עֲלֵה וְהִתְחַמֵּם מְעָט…"

אָז עָלָה הָרַבִּי זוּשָׁא וּמִיָּד עָצַם עֵינַיִם –

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם שׁוֹרֶקֶת

וְנִפְרֶקֶת לָהּ הַדֶּלֶת – הֵם חוֹזְרִים… הֵם בָּאוּ שׁוּב…

הֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם שׁוֹתִים: כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל קָצוּב…

שִׁיר־יָחִיד עוֹלֶה בּוֹקֵעַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עֲצוּבָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עַלִּיז;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַפָּזִיז.

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִלֵּב אֶל לֵב, מִגּוּף אֶל גּוּף;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּמִסְתַּחְרֵר כְּבַמָּעוּף.

"שׁוּב הַיְּהוּדִי שׁוֹכֵב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב סָרוּחַ

עֵת אֲנַחְנוּ פֹּה נִשְׂמָחָה? נַרְקִידֵהוּ נָא מְעָט!"

"הֵי, הַנַּח לוֹ שָׁמָּה, קוּמֶה! הוּא עָיֵף, יִשְׁכַּב, יָנוּחַ;

זֶה שֶׁעַל גַּבֵּי כִּירַיִם – הוּא יוּרַד וְהוּא יָרְקָד!"

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – עַד אַחַת עֵינָיו נִפְקַחַת

כְּבָר הוּרַד הָרַבִּי זוּשָׁא וְנִשָּׂא הוּא בַּמָּחוֹל;

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

שׁוּב יַחְדָּו מְכַרְכְּרִים הֵם, יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.

יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

וְאוּלָם הָרַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹל הָרֶנֶן,

הוּא יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהוּא קוֹרֵעַ אֶת עֵינָיו;

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…

אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ וְהֵבִין כִּי רַק אָחִיהוּ,

הוּא בִּלְבַד עִם מַלְאָכִים זָכָה לִרְקוֹד, רַק הוּא בִּלְבָד…

אָז בָּכָה הָרַבִּי מֶלֶךְ: "אשֶׁר זֶה לֹא לִי, לֹא לִי הוּא –

לֹא זָכִיתִי לְרִקּוּד, וְאַף לֹא לְסִבּוּב אֶחָד…"

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן אָבַד חָלָף…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק מִן הַכִּירָה תַּגִּיעַ

נַחְרָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא בִּשְׁנָתוֹ עַזָּה יִשְׁכַּב.

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… צַעַד־צַעַד אַט נִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אֶל אָחִיהוּ הַבָּכִיר;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק דִּמְעַת עֵינוֹ נִגֶּרֶת,

וּבְרַעַד וּבְרֶטֶט אֶת אָחִיו מִשְּׁנָת יָעִיר:

"זוּשָׁא סֶרְצֶה, סֶרְצֶה זוּשָׁא! הוֹי, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ!

פַּעֲמַיִם הָרִקּוּד, פַּעֲמַיִם הַשִּׁירָה!"

“פַּעֲמַיִם?! הוֹי אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ וְרָאִיתָ!”

וַיִּבְכּוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בַּלֵּיל הַהוּא עַל הַכִּירָה.

וַיִּבְכּוּ בַּלֵּיל הַהוּא הָרַבִּי מֶלֶךְ וְרַב זוּשָׁא,

וַיַּשְׁכִּימוּ עִם הַשַּׁחַר וַיֵּלְכוּ מִתּוֹךְ קַלּוּת:

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.

הערות וביאורי המשורר

סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּצוּרָתוֹ הָעֲמָמִית, אַךְ בְּרֹב תֵּאוּרִיּוּת וָחֵן, שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹתְנִי וּמוֹרִי ר' חֲנוֹךְ שֶׁכְטֶר זַ"ל. דּוּשֶׁה – נְשָׁמָה, נִשְׁמָתִי; סֶרְצֶה – לֵב, וְכָאן נִלְבָּב, יַקִּיר; קוּמֶה – שׁוֹשְׁבִין, יָדִיד.

---

חֶשְׁבּוֹן תָּמִים

מאת

שמשון מלצר

הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ’נְסְק זְצַ"ל אָמַר פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְתַלְמִידָיו שֶׁלּוֹ: לְכוּ וּצְאוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר וְשָׁם תִּרְאוּ בַּיִת קָטָן וּבוֹדֵד. עִמְדוּ מִבַּחוּץ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים וְלִמְדוּ הֵיטֵב.

לֹא הִרְהֲרוּ אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי וְיָצְאוּ מִיָּד בַּחֲבוּרָה, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה יָצְאוּ. יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁאֵין הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ.

לִיזֶ’נְסְק אֵינָהּ כְּרַךְ גָּדוֹל. עַד שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים לֵירֵד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּבָר רַגְלֵיהֶם עוֹמְדוֹת בְּסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר, סָמוּךְ לְאוֹתוֹ בַּיִת מַמָּשׁ. וּפְלִיאָה הִיא, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הָיוּ יוֹצְאִים לַשָּׂדֶה לִשְׁמוֹעַ שִׂיחַת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְהָיוּ עוֹבְרִים בְּמָקוֹם זֶה, וְאוֹתוֹ בַּיִת קָטָן דּוֹמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ צָמַח וְעָלָה פִּתְאֹם מִן הַקַּרְקַע כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְאוּלָם הַבַּיִת בַּיִת מַמָּשׁ. קָטָן וְנָקִי, וּמִסָּבִיב לַבַּיִת גְּדֵלִים שִׂיחִים וּפְרָחִים שֶׁכְּבָר הִתְחִילָה בָּהֶם הַכְּמִישָׁה. אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁעָה שֶׁלִּפְנֵי הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה, וְרוּחַ קַלָּה מְנַשֶּׁבֶת בַּשִּׂיחִים וּמַרְגֶּשֶׁת אוֹתָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת פְּתוּחִים הָיוּ, לֹא הָיוּ הַיּוֹשְׁבִים בּוֹ מַרְגִּישִׁים בַּתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַכְּתָלִים וּמְצִיצִים מִן הַחֲרַכִּים וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים כְּדַרְכָּם, בְּפַשְׁטוּת וּבִתְמִימוּת, כְּאִלּוּ אֵין עַיִן רוֹאָה, מִלְּבַד עֵינוֹ הַצּוֹפִיָּה יִתְבָּרַךְ.

וְהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת כְּהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחַיָּטִים. שֶׁכֵּן חַיָּט הָיָה דָר בְּאוֹתוֹ בַּיִת. וְהָיָה הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נֶחְפָּזִים לְסַיֵּם מַלְבּוּשׁ אֶחָד. הָיָה הָאָב יוֹשֵׁב עַל שְׁרַפְרַף וּמַכְלִיב בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. הִכְלִיב – מוֹסֵר אֶת הַלְּבוּשׁ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל, וְהוּא מַטִּיל בּוֹ תְּפִירוֹת־תְּפִירוֹת מְהִירוֹת. תְּפָרוֹ – מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהוּא חוֹתֵךְ וְעוֹשֶׂה בּוֹ אִבְקָה, אוֹ מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ, וְהוּא קוֹבֵעַ בּוֹ כַּפְתּוֹר. גָּמְרוּ שְׁנֵיהֶם – מוֹסְרִים אֶת הַלְּבוּשׁ לַאֲחוֹתָם כַּלָּה, וְהִיא מַתֶּזֶת עָלָיו רְבִיבִים־רְבִיבִים שֶׁל מַיִם וּמְגַהֶצֶת בְּמַגְהֵץ כָּבֵד וּמַעֲלֶה עָשָׁן. וּמִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁל סַמּוּ“ט וְשֶׁל אַטְלָ”ס הָיָה, לֹא הָיְתָה בַּת הַחַיָּט מְגַהֶצֶת בַּמַּגְהֵץ עַל הַלְּבוּשׁ מַמָּשׁ, אֶלָּא נוֹתֶנֶת מַטְלִית שֶׁל הַבַּד הַגַּס לַחֲצִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּגְהֵץ הֶחָם.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים מִבַּחוּץ וּמִסְתַּכְּלִים בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים, וְהָיוּ תוֹהִים עַל רַבָּם שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת מַעֲשָׂיו שֶׁל אֶחָד חַיָּט, שֶׁאֵינָם שׁוֹנִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל כָּל שְׁאָר הַחַיָּטִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְתַּח בְּלִבָּם סֶדֶק כָּלְשֶׁהוּ לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל רַבָּם – לֹא זָכוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁנִּרְמַז לָהֶם בְּגִהוּצָהּ שֶׁל בַּת הַחַיָּט, הַיְנוּ, שֶׁהַבַּד הַגַּס, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּמִימוּת וְהַפַּשְׁטוּת, כֹּחוֹ יָפֶה לִשְׁמוֹר עַל הָאָדָם שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כַּמְרֻמָּז בְּסַמּוּ“ט וְאַטְלָ”ס.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלְּבוּשׁ לִגְמַר עֲשִׂיָּתוֹ, וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ עַל גֹּלֶם שֶׁל עֵץ שֶׁאֵין לוֹ לֹא רֹאשׁ וְלֹא יָדַיִם וּמִטַּבּוּרוֹ וּלְמַטָּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּלוֹנָס הָעוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס. עָמְדוּ הַחַיָּט וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ מִסָּבִיב וְסוֹבְבוּ אֶת הַגֹּלֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, פָּנִים וְאָחוֹר, וְאָמְרוּ כֻּלָּם לַתֶּפֶר טוֹב הוּא.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה הַחַמָּה בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמַסְלוּלָהּ וְהִתְחִילָה פּוֹנָה לְצַד מַעֲרָב. אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו סַלְּקוּ הַכֵּלִים וְנִתְפַּלֵּל. סִלְּקוּ הַכֵּלִים וְעָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל, וּתְפִלָּתָם בְּפַשְׁטוּת כְּדֶרֶךְ כָּל הַחַיָּטִים. עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּתְּפִלָּה פָּרְשָׂה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה מַפָּה לְבָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמַּפָּה טְלוּאָה הָיְתָה, הָיְתָה מַבְהֶקֶת בַּלֹּבֶן שֶׁלָּהּ, וְאַף סִימָנֵי קִפּוּלֶיהָ עֲדַיִן עוֹמְדִים בָּהּ.

הֵבִיאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַחַיָּט שְׁנֵי פָּמוֹטוֹת שֶׁל נְחשֶׁת וְהִדְלִיקָה בָּהֶם נֵרוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹד הָיָה הַיּוֹם גָּדוֹל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְאוֹרָם שֶׁל הַנֵּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם הִתְפַּשֵּׁט זָהֳרָם בְּכָל הַבַּיִת וְלֹא הָיְתָה פִּנָּה פְּנוּיָה מִזִּיוָם. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה אֵשֶׁת הַחַיָּט וְאִתָּהּ הַבַּת הַכַּלָּה וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁהֵבִיאוּ וְעָרְכוּ עַל הַשֻּׁלְחָן.

כְּשֶׁגָּמְרוּ הַחַיָּט וְג' בָּנָיו אֶת תְּפִלָּתָם, נָטְלוּ יְדֵיהֶם וּבֵרְכוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְהֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן וּבֵרְכוּ “הַמּוֹצִיא” וּבָצְעוּ עַל הַפַּת וְאָכְלוּ מַה שֶּׁאָכְלוּ, אֲבָל בְּשִׂמְחָה, וּבִשְׁתִיקָה אָכְלוּ וּבְנִימוּסִין.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַסְּעֻדָּה נָטַל הַחַיָּט כּוֹס גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, מָזַג אֶת הַכּוֹס וְהֶעֱמִידוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. הִשְׁפִּילָה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה אֶת עֵינֶיהָ לַכּוֹס, וְנִרְאוּ לָהּ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה בָּבוּאוֹת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ יוֹנִים כְּשֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ בְּעֶצֶב. לֹא יָכְלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶן וְסִלְּקָה אֶת רֹאשָׁהּ לִצְדָדִין.

אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו, יַקִּירַי וַאֲהוּבַי, נַעֲשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הָעֲבֵרוֹת.

קָם הַחַיָּט וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס אֶחָד, כְּאוֹתָם הַפִּנְקָסִים שֶׁדֶּרֶךְ הַחַיָּטִים לִרְשׁוֹם בָּהֶם אֶת מִדּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם תּוֹפְרִים. אֲבָל הַפִּנְקָס הַזֶּה לֹא מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּלְבּוּשִׁים הָיוּ כְּתוּבוֹת בּוֹ, אֶלָּא מִדּוֹתָיו שֶׁל הַחַיָּט עַצְמוֹ. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת הַפִּנְקָס מִיָּד הִבְהִיקוּ מִתּוֹכוֹ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם. פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס:

הַיּוֹם יוֹם ה' לַשָּׁבוּעַ כ"ה בְּתִשְׁרֵי עָשִׂיתִי עֲבֵרָה, הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלָּה חֲטוּפָה וּבִבְהִילוּת גְּדוֹלָה.

הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עָבַר בְּנִי הַגָּדוֹל עֲבֵרָה וְדִבֵּר עַזּוּת נֶגֶד רַ' יְחֶזְקֵאל.

הַיּוֹם מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ פּ' בְּרֵאשִׁית עָשְׂתָה אִשְׁתִּי עֲבֵרָה וְהוֹצִיאָה מִפִּיהָ קְלָלָה עַל רַ' בֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ עָשְׂתָה בִּתִּי הַכַּלָּה עֲבֵרָה וְקִנְּאָה בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ עָשָׂה בְּנִי הַקָּטָן עֲבֵרָה וְגָנַב וַיינְפֶּערְלִי"ךְ מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי.

וְכָךְ הָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ וְשֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ מִפָּרָשִׁיּוֹת הַשָּׁנָה.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצַ"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב לַבַּיִת וְעוֹשִׂים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. כְּשֶׁהָיָה הַחַיָּט עוֹמֵד בְּפָרָשַׁת נֹחַ עֲדַיִן הָיוּ תְמֵהִים עַל רַבָּם הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּט שֶׁהוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ מְלֵאִים עֲבֵרוֹת כְּרִמּוֹן וְאֵין לְךָ יוֹם מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ בּוֹ עֲבֵרָה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת לֶךְ־לְךָ הִתְחִילוּ מְבִינִים שֶׁרַבָּם הַקָּדוֹשׁ לֹא לַחִנָּם שָׁלַח אוֹתָם, אֶלָּא לִרְאוֹת אֶת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חַיָּט, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַמְתִּין עַד שֶׁתַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה וְתַעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה לִכְתּוֹב בַּסֵּפֶר אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ רוֹשֵׁם אוֹתָן בְּפִנְקָסוֹ בָּעֶרֶב, קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע.

וְכָךְ הָיוּ נִצָּבִים מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל וּמַקְשִׁיבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת נִצָּבִים. כִּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁעַכְשָׁו יִפֹּל עַל פָּנָיו וְיִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו וַעֲווֹנוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהָיוּ מִתְאַוִּים בְּיוֹתֵר לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ וִדּוּי.

אֲבָל לֹא כֵן הַחַיָּט. לְאַחַר שֶׁסָּגַר אֶת הַפִּנְקָס, קָם וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס שֵׁנִי גָּדוֹל וְעָבֶה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כְּאוֹתוֹ פִּנְקָס שֶׁבֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי רוֹשֵׁם בּוֹ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁלָּקוֹחוֹתָיו חַיָּבִים לוֹ. פָּתַח וְאָמַר:

עַכְשָׁו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִרְאֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ.

פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס הַשֵּׁנִי:

הַיּוֹם יוֹם ה' בַּשָּׁבוּעַ כ"ה תִּשְׁרֵי שָׁלַחְתָּ אֵלַי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶת רַ' יְחֶזְקֵאל מַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהִתְרָה בִּי שֶׁאָכִין לוֹ לְמָחָר אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית וְאֶת הָרִבִּית דְּרִבִּית וְגָרַם לִי צַעַר עַד שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה תְּפִלָּתִי.

הַיּוֹם עֶשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בָּא הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית רַ' יְחֶזְקֵאל וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ רַק קֶרֶן וְרִבִּית, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי לְשַׁלֵּם לוֹ גַם רִבִּית דְּרִבִּית וְרָצָה לַחְבּוֹל אֶת הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁל הַנָּגִיד שֶׁנִּמְסַר לִי לְתִקּוּן וְגָרַם לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, עַד שֶׁקָּם עָלָיו בְּנִי הַגָּדוֹל יִחְי' וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים.

הַיּוֹם מוֹצָשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בִּיַּשְׁתָּ אֶת זוּגָתִי תִּחְי' בּוּשָׁה גְדוֹלָה, שֶׁבָּאָה לַחֶנְוָנִי רַ' בֵּרִישׁ וּבִקְשָׁה לִקַּח מִמֶּנּוּ קֶמַח וּשְׁמָרִים בַּהֲקָפָה, וְלֹא נָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל בִּטָּחוֹן בִּמְקוֹם מְזֻמָּנִים.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ גָּרַמְתָּ לְבִתִּי הַכַּלָּה תִּחְי' צַעַר גָּדוֹל, שֶׁרָאֲתָה חֲבֶרְתָּהּ הַצְּעִירָה נִשֵּׂאת לַחֲתָנָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִכָּנֵס לְחֻפָּה, שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשֵׁי הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּהּ, וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת כַּמַּיִם עַד שֶׁנִּתְאַדְּמוּ עֵינֶיהָ.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ שִׁלַּחְתָּ אֶת הַכֶּלֶב בִּבְנִי הַקָּטָן שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי קְצָת וַיינְפֶּערְלִי"ךְ, לְהַמְתִּיק אֶת לִבָּהּ הַמַּר שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַכַּלָּה. נָשַׁךְ הַכֶּלֶב אֶת בְּנִי הַקָּטָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְהָיָה לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל, וְגַם נִקְרַע הַטַּלִּית־קָטָן שֶׁלּוֹ.

וְכָךְ הָיָה הַחַיָּט הוֹלֵךְ מִיּוֹם לְיוֹם וּמִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וְהָיָה מְפָרֵט כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּבַיָּכוֹל עָשָׂה כְּנֶגְדּוֹ וּכְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת נִצָּבִים נִצַּב עַל רַגְלָיו וְנָטַל אֶת הַכּוֹס הַגָּדוֹל, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, וְאָמַר בְּקוֹל רָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַפִּנְקָס שֶׁל הָעֲבֵרוֹת שֶׁלְּךָ גָּדוֹל וְעָבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַפִּנְקָס שֶׁל עֲבֵרוֹתַי שֶׁלִּי וַעֲבֵרוֹת בְּנֵי בֵּיתִי. אִלּוּ רָצִינוּ לְנַכּוֹת זֶה מִזֶּה, וַדַּאי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִי עֹדֶף גָּדוֹל. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹם עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, זְמַן סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה, הֲרֵינִי מְוַתֵּר לְךָ עַל הָעֹדֶף, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁתִּמְחַל לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂינוּ, וּכְנֶגֶד זֶה גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתִי. וּבִפְרָט נֶגֶד בִּתִּי הַכַּלָּה תִּחְי'.

וְכָאן הִגְבִּיהַּ הַחַיָּט אֶת כּוֹסוֹ וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– לְחַיִּים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְחַיִּים, לְחַיִּים!

וְשָׁתָה רֹב כּוֹס, וְנָתַן לְאִשְׁתּוֹ. וְאִשְׁתּוֹ לִבְנָהּ הַגָּדוֹל, וְהַבֵּן הַגָּדוֹל לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהָאָח הַצָּעִיר לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ. עַד שֶׁהִגִּיעַ הַכּוֹס לָאָחוֹת הַכַּלָּה, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אֶלָּא כְּדֵי שִׁעוּר שֶׁל שְׁתֵּי דְמָעוֹת בִּלְבַד.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַכּוֹס סִלְּקוּ אֶת הַסַּפְסָלִים לִצְדָדִין, נָתְנוּ כַּף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדוֹ שֶׁל זֶה וְכַף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדָהּ שֶׁל זוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּם עִגּוּל אֶחָד, וּפָתְחוּ אֶת פִּיהֶם בַּנִּגּוּן שֶׁל הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ וְיָצְאוּ בְּרִקּוּד. וְהָיָה הָעִגּוּל מִסְתּוֹבֵב בְּנַחַת וּבְשִׁירָה וּבְרִנָּה וּבְדִיצָה וּבְצָהֳלָה, עַד שֶׁהִתְחִיל הַנִּגּוּן פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ וְהָרִקּוּד מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. לְבַסּוֹף לֹא נִשְׁמְעוּ אֶלָּא נְקִישׁוֹת סַנְדְּלֵיהֶם בִּלְבַד.

*

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב וּמַטִּים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל וְעֵינֵיהֶם קְרוּעוֹת בִּתְמִיהָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְסוֹף חֶשְׁבּוֹנוֹ וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ, נוֹסְפוּ לַתְּמִיהָה גַּם כַּעַס גָּדוֹל וְקֶצֶף. הֲיִתָּכֵן? דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חַיָּט מְדַבֵּר עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ לְחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים וְשׁוֹתִים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת דְּחַיָּטִים?! חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הָרִקּוּד וְשָׁמְעוּ אֶת הַנִּגּוּן וְהִרְגִּישׁוּ אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה, נִטְּלוּ הַכַּעַס וְהַקֶּצֶף וְנִשְׁאֲרָה הַתְּמִיהָה בִּלְבַד.

רָאוּ שֶׁהַחַמָּה נֶחְפֶּזֶת בְּמַהֲלָכָהּ לְצַד מַעֲרָב וְנֶחְפְּזוּ אַף הֵם וְחָזְרוּ אֶל הָעִיר. הַתְּמִיהָה הָיְתָה מַטְרֶדֶת אֶת לִבָּם, אֲבָל לִשְׁאוֹל לֹא הֵהִינוּ. שֶׁכֵּן מִי זֶה יַעַרְבֶנּוּ לִבּוֹ לִגַּשׁ אֶל הָרַבִּי בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת?

אֲבָל הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל הִרְגִּישׁ בִּתְפִלָּתָם שֶׁל תַּלְמִידָיו שֶׁהִיא מְטֹרֶפֶת וְרָאָה אֶת הַהִרְהוּרִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִמְתִּין כְּדַרְכּוֹ עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה בְּלֵיל כָּל נִדְרֵי קָרָא לְתַלְמִידָיו וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁרָאוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת. לֹא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְסִפּוּרָם, אֶלָּא כְּדֵי לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים.

סִפְּרוּ כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ הִתְחִילוּ מִתְרָעֲמִים:

– רַבֵּינוּ, הֲיִתָּכֵן?! דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חֻצְפָּה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל הוּא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שְׂפָתָיו הָיוּ מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ שֶׁל הֲנָאָה וּבְעֵינָיו הָיָה מְנַצְנֵץ אוֹר שֶׁל שִׂמְחָה:

– אַי, אַי, שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם – אָמַר לָהֶם בְּלָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה – אִלְמָלֵא יְדַעְתֶּם אֵיזֶה רשֶׁם הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים לְמַעְלָה!

הערות וביאורי המשורר

סַמּוּ“ט – קְטִיפָה. אַטְלָ”ס – מִין מֶשִׁי, וּבִשְׁנֵיהֶם מְרֻמָּזִים בְּנוֹטְרִיקוֹן שְׁנֵי פְּסוּקִים בִּתְהִלִּים: סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב (תְּהִלִּים לד, טו), אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל [סֶלָה] (תְּהִלִּים עג, א); וַיינְפֶּערְלִי"ךְ – מִינֵי עֲנָבִים קְטַנְטַנִּים שֶׁטַּעֲמָם חֲמַצְמַץ.

---

רַבִּי זוּשָׁא בְּאוֹסְטְרָהָא

מאת

שמשון מלצר

וְרַגְלוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא הִתְרַגְּלָה תָּמִיד לִפְסוֹעַ

מִיִּשּׁוּב אֱלֵי יִשּׁוּב וּמִמָּקוֹם אֱלֵי מָקוֹם;

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא – וְיוֹרֶדֶת מִגָּבוֹהַּ

וְגוֹלָה הַמַּטְרוֹנִיתָא וְנוֹדֶדֶת מִמָּרוֹם.

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא – וְלִבּוֹ מוֹשֵׁךְ, כָּמֵהַּ,

מִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֶחָיו הַנִּדָּחִים בְּעִיר וּכְפָר;

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא וְלִשְׁכַּב שָׁלֵו, שָׂבֵעַ –

וְאָחִיו רָעֵב לְלֶחֶם וּצְמָאוֹ עוֹד לֹא שָׁבָר.

וְלָכֵן הָיְתָה אָזְנוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא אֲפַרְכֶּסֶת

הַמְכַנֶּסֶת כָּל אוֹי־אוֹי וְכָל אֲבוֹי הַנֶּאֱמָר;

אֲנָחָה הַנֶּאֱנַחַת כָּל גּוּפוֹ שׁוֹבְרָה, כּוֹסֶסֶת –

וּמְפַרְכֶּסֶת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ וּמְנַגֶּנֶת כְּמֵיתָר.

וּמְפַרְכֶּסֶת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ וּמְנַגֶּנֶת עִם הַיַּעַר

הַנּוֹבֵל בִּשְׁלַל הַצֶּבַע וּבִכְמִישָׁתוֹ יִפְרַח;

וּמַעְיַן שִׁירָה נוֹבֵעַ מִן הַיַּעַר, מִן הַצַּעַר –

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא בִּתְפִלָּה אֶת פִּיו יִפְתַּח.

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא, פִּיו קָדוֹשׁ – כְּמוֹ מַשְׁרֹקֶת

בִּשְׁרִיקָה עַזָּה יָרִיעַ הוֹדָיָה לָאָב הַטּוֹב;

וְעָנָה לוֹ מִתַּמֵּהַּ בֶּן־בָּקָר מֵעַל הַשֹּׁקֶת,

וְשָׁמַע לוֹ עֵץ הַיַּעַר וּמָחָא כָּנָף כָּל עוֹף.

כָּךְ רַגְלוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא אַט פּוֹסַעַת וְהוֹלֶכֶת

וְדוֹרֶכֶת־לֹא־דוֹרֶכֶת עַל הָעֵשֶׂב, עַל הַנִּיר;

וּמִתּוֹךְ שָׂדֶה וָיָעַר, וּמִתּוֹךְ עֲלֵי שַׁלֶּכֶת,

בָּא הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא אֶת הֶחָג לָחֹג בָּעִיר.

בָּא הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא – מִי מַכִּיר וּמִי יוֹדֵעַ?

בָּא אוֹרֵחַ לְאוֹסְטְרָהָא וְסוֹעֵד בְּבֵית הָרַב;

מֵעֵינוֹ חִבָּה שׁוֹפַעַת, מִקּוֹלוֹ הַחֹם שׁוֹפֵעַ,

אַךְ הָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא טָחוּ מֵרְאוֹת עֵינָיו.

אַךְ הָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא טָחָה לוֹ מֵרְאוֹת הָעַיִן

וְלָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא סְתָם בִּלְשׁוֹן אַתָּה יִרְמוֹז:

"זוּשָׁא בּוֹא וְזוּשָׁא שֵׁב, וְזוּשָׁא קוּם קַדֵּשׁ עַל יַיִן,

זוּשָׁא זְכוֹר שֶׁהֶחֱיָנוּ, זוּשָׁא טוֹל, בָּרֵךְ וּפְרוֹס…"

מִי יְגַל אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁל הַמּוֹהָ“ר דְּקַ”ק אוֹסְטְרָהָא,

מִי יֹאמַר לוֹ, מִי יַגִּיד לוֹ מִי־הוּא מַה־הוּא הָאֻשְׁפִּיז!

וּסְעֻדַּת הֶחָג נִגְמֶרֶת, עֵת בִּרְכַּת מָזוֹן גַּם בָּאָה –

וּמִבְּעַד לִסְכַךְ הַיֶּרֶק מְרַמֵּז כּוֹכָב עַלִּיז.

וּמבְּעַד לִסְכַךְ הַיֶּרֶק מְרַמְּזוֹת אַלְפֵי עֵינַיִם,

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא בַּסֻּכָּה לִישׁוֹן שָׁכָב;

מִטָּתוֹ נָאֶה מֻצַּעַת, כֶּסֶת בָּהּ וְגַם כָּרַיִם –

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא יִתְכַּסֶּה וְיִתְעַטָּף.

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא יִתְעַטֵּף הֵיטֵב בַּכֶּסֶת

וְרוֹאֶה כֵּיצַד יָרֵחַ עֵדֶר עֲנָנִים יִנְהַג;

"מַה גְּדוֹלָה מִצְוַת סֻכָּה! אָדָם כֻּלּוֹ הִיא מְכַנֶּסֶת

עַל רְמַ“ח וְעַל שְׁסָ”ה – לָכֵן שְׁקוּלָה הִיא כְּתַרְיַ“ג!”

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא מִתְעַטֵּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת

וְרוֹאֶה כֵּיצַד יָרֵחַ עֵדֶר עֲנָנִים יִנְהַג;

הַצִּנָּה גּוּפוֹ שׁוֹבֶרֶת, שְׁאֵר וָעֶצֶם הִיא חוֹדֶרֶת –

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יִשְׁאַג.

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יָרִיעַ:

“קַר לְזוּשָׁא! קַר לְזוּשָׁא! עַיִן לֹא יוּכַל לִסְגּוֹר!”

וּמִיָּד אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

אֵשׁ יוֹרֶדֶת מֵרָקִיעַ וּמְטָרֶדֶת אֶת הַקֹּר.

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וּמְפַזֶּזֶת וְקוֹפֶצֶת וּמַזְהֶרֶת,

מִתְרוֹצֶצֶת, מִסְתַּלְסֶלֶת, מִתְגַּלְגֶּלֶת מִסְּבִיבָהּ;

וּפִתְאֹם וְהַשַּׁלְהֶבֶת מִתְעַכֶּבֶת, נֶעֱצֶרֶת

וְנִנְעֶצֶת בַּמָּקוֹם – וּמִסָּבִיב רוֹעִים שִׁבְעָה…

מִסָּבִיב לְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים עוֹמֶדֶת,

מְצֻמֶּדֶת יָד לְשֶׁכֶם וְהָרֶגֶל עֲרוּכָה;

מִסָּבִיב לְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים רוֹקֶדֶת,

מִתְנוֹדֶדֶת אַט בְּקֶצֶב וְהָרֶגֶל כְּבָר שְׁלוּחָה.

וְהָרֶגֶל אַט מוּרֶמֶת, וְהָרֶגֶל אַט מוּרֶדֶת,

וְהָרֶגֶל מְעוֹפֶפֶת וְטוֹפֶפֶת בָּאֲוִיר;

וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, וּמַרְעֶשֶׁת וּמַרְעֶדֶת,

וּמְדוֹבֶבֶת מֵיתָרִים – מֵיתְרֵי כִּנּוֹר שֶׁעַל הַקִּיר.

וְהַקִּיר יָרֹק וְחַי הוּא, וְהַקִּיר כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ,

הָרִצְפָּה מֵאֶבֶן שַׁיִשׁ וְהַסְּכָךְ – כַּפּוֹת לוּלָב;

וְכַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ, אוֹר גָּדוֹל יָקָר זוֹרֵחַ,

וְכַסַּהַר הַמָּלֵא מַזְהִיר מִמַּעַל כָּל כּוֹכָב…

וְכַסַּהַר הַמָּלֵא פָּנָיו שֶׁל זוּשָׁא אוֹר יַקְרִינוּ

הַזָּקֵן שֶׁבָּרוֹעִים יָדוֹ אֵלָיו עֵת כִּי יִשְׁלַח;

וְכֻלָּם אֶת רַבִּי זוּשָׁא לְרִקּוּד הֶחָג יַזְמִינוּ:

“בְּמָטוּ מִנָּךְ, רַב זוּשָׁא, רַבִּי, בְּמָטוּ מִנָּךְ!”

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – מִסְּבִיבָיו הָאֵשׁ לוֹהֶטֶת,

מֵעָלָיו תִּיקַד שַׁלְהֶבֶת וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו תִּבְעַר;

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא בַּמִּטָּה רַגְלוֹ בּוֹעֶטֶת

וְנִשְׁמֶטֶת חִישׁ הַכֶּסֶת וּמִמְּרַאֲשׁוֹתָיו הַכָּר.

וְנִשְׁמֶטֶת חִישׁ הַכֶּסֶת וּמִמְּרַאֲשׁוֹתָיו כָּרַיִם:

“רַבִּי זוּשָׁא, רַבִּי זוּשָׁא! קַח הָאֵשׁ, אֲנִי נִשְׂרָף!”

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ הִשְׁמִיעַ נִיב שְׂפָתַיִם –

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת, אֵין רִקּוּד וְאֵין רוֹקְדָיו…

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת… רַק הָרוּחַ הַזּוֹעֶפֶת

מְנוֹדֶדֶת וּמַרְעֶדֶת הַסֻּכָּה לִנְפּוֹל תִּשַּׁח;

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת… רַק הָרוּחַ הַנּוֹקֶפֶת

וְקוֹטֶפֶת הָעוֹדֶפֶת מִן הַיֶּרֶק שֶׁל הַסְּכָךְ.

וְנוֹטֶפֶת מִן הָרַב זֵעַת אַפַּיִם וְנִגֶּרֶת,

עוּף הָרוּחַ, טוּף הַיֶּזַע – חַם וְקַר לוֹ גַּם יַחְדָּו:

וְהָרַבִּי זוּשָׁא מְעֻטָּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת

בִּמְנוּחָה עַל הַמַּחְצֶלֶת בִּשְׁנָתוֹ שָׁכוֹב יִשְׁכַּב…

אָז יָדַע מָרָן אוֹסְטְרָהָא כִּי חָטָא וְכִי הֵרֵעַ,

וְכִסָּה אֶת רַבִּי זוּשָׁא בְּכַסְתּוֹ וּבַכָּרִים,

וּלְצִדּוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא עַל מַחְצֶלֶת הִשְׂתָּרֵעַ

הִתְעַטֵּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת וְשָׁכַב לָא־תִיר לָא־נִים.

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – הוּא מַרְעִיד לוֹ בָּאַדֶּרֶת

וְשׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרוּחַ מְרַחֶפֶת עוּף וָעוּף…

"מַה גְּדוֹלָה מִצְוַת סֻכָּה! וְאוּלָם… כְּשֶׁמְּצַעֶרֶת

הַצִּנָּה וְגַם הָרוּחַ – שֶׁמָּא אֵין בָּזֶה חִיּוּב?"

וְאוּלָם הָרַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יָרִיעַ:

“חַם לְזוּשָׁא! חַם לְזוּשָׁא! זוּשָׁא לֹא יוּכַל לִנְשׁוֹם!”

וּמִיָּד אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

עָב יוֹרֶדֶת מֵרָקִיעַ וּמְטָרֶדֶת אֶת הַחֹם.

עָב שׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת, מִתְפַּשֶּׁטֶת, מִתְכַּוֶּצֶת,

מִסְתּוֹבֶבֶת, מִסְתַּלְסֶלֶת, מִתְגַּלְגֶּלֶת מִסְּבִיבָהּ;

וּפִתְאֹם וְהָעַבְעֶבֶת מִתְעַכֶּבֶת וְרוֹבֶצֶת

וְנִנְעֶצֶת בַּמָּקוֹם – וּמִסָּבִיב רוֹעִים שִׁבְעָה…

מִסָּבִיב לְעַב־עוֹפֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים עוֹטֶרֶת,

מְצֻמֶּדֶת יָד לְשֶׁכֶם וְהָרֶגֶל מְחַכָּה;

מִסָּבִיב לְעַב־עוֹפֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים דּוֹהֶרֶת,

מְכַרְכֶּרֶת חִישׁ בְּקֶצֶב וְהָרֶגֶל כְּבָר תִּרְקָע.

וְהָרֶגֶל חִישׁ מוּרֶדֶת, וְהָרֶגֶל חִישׁ מוּרֶמֶת,

וְהָרֶגֶל מְעוֹפֶפֶת מְתוֹפֶפֶת בֶּעָנָן;

וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וּמַבְרֶקֶת וּמַרְעֶמֶת

וּמַגְשֶׁמֶת הָעַבְעֶבֶת גֶּשֶׁם חַי וְרַעֲנָן…

וְהַגֶּשֶׁם חַי וְחַם הוּא, וְהַגֶּשֶׁם כֹּל מַפְרִיחַ,

וְהָאָרֶץ – גַּן־הָעֵדֶן, בָּרָקִיעַ – עֲנָנִים;

וְהַשֶּׁמֶשׁ אַט מֵגִיחַ, אוֹר שִׁבְעַת יָמִים מַזְרִיחַ,

וְהַקֶּשֶׁת מִתְקַשֶּׁטֶת, מִתְיַפְיֶפֶת בַּגְּוָנִים…

וְכַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּגִיחַ עֵינֵי זוּשָׁא אוֹר יַקְרִינוּ,

הַצָּעִיר שֶׁבָּרוֹעִים יָדוֹ אֵלָיו עֵת כִּי יִשְׁלַח;

וְכֻלָּם אֶת רַבִּי זוּשָׁא לָרִקּוּד שֵׁנִית יַזְמִינוּ:

“בְּמָטוּ מִנָּךְ רַב זוּשָׁא, רַבִּי, בְּמָטוּ מִנָּךְ!”

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – מִסְּבִיבָיו הָעָב שׁוֹכֶבֶת,

מֵעָלָיו טִפּוֹת מַטֶּפֶת וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מָטָר;

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – בִּשְׁנָתוֹ יָדוֹ סוֹבֶבֶת,

בִּשְׁנָתוֹ הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכֶּסֶת וְהַכָּר.

בִּשְׁנָתוֹ הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכֶּסֶת, הַכָּרַיִם:

“וַי, הָרַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא! קַח נָא מֵעָלַי הָעָב!”

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ הִשְׁמִיעַ נִיב שְׂפָתַיִם –

אֵין עוֹד קֶשֶׁת, אֵין עַבְעֶבֶת, אֵין רִקּוּד וְאֵין רוֹקְדָיו.

וְנוֹטֶפֶת וְרוֹעֶדֶת מִן הָרַב זֵעַת אַפַּיִם,

טִיף הַגֶּשֶׁם, טִיף הַיֶּזַע, קַר וְחַם לוֹ גַּם יַחְדָּו;

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא תַּחַת כֶּסֶת וְכָרַיִם

בִּמְנוּחָה עַל הַמַּחְצֶלֶת בִּשְׁנָתוֹ שָׁכוֹב יִשְׁכַּב…

אָז רָאָה מָרָן אוֹסְטְרָהָא מִי הוּא, מַה הוּא הָאוֹרֵחַ,

וְהָרוּחַ בּוֹ נִפְעָמָה, וְנִפְעַם בּוֹ הַלֵּבָב;

וּלְמַרְגְּלוֹת רַב זוּשָׁא רַב אוֹסְטְרָהָא הִשְׂתָּרֵעַ,

הִתְעַטֵּף בִּקְצֵה הַכֶּסֶת – וּמִיָּד עָצַם עֵינָיו.

כָּךְ עָבַר אוֹתוֹ הַלַּיִל וּשְׁעַת שַׁחֲרִית גַּם בָּאָה,

וְהָרַב אוֹתוֹ הַבֹּקֶר קוּם הִשְׁכִּים, נָטַל יָדָיו.

וְכֹה אָמַר לְרַבִּי זוּשָׁא הַמּוֹהָ“ר דְּקַ”ק אוֹסְטְרָהָא:

"קוּמוּ, רַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא, קוּמוּ לִנְטִילַת לוּלָב;

בּוֹאוּ, רַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא, וְנֵלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת…"

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא הִתְפַּלֵּא בִּמְֹאד מְאֹד;

וּמִיָּד צִוָּה לָאֹזֶן – נִסְתַּתְּמָה כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

וּמִיָּד אַחַר הָרֶגֶל זוּשָׁא שׁוּב יָצָא לִנְדּוֹד.

---

הַקּוֹזַאצ'וֹק שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי

מאת

שמשון מלצר

א

בֵּין אַתָּה נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ קַדִּישָׁא,

בֵּין אַתָּה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ"ן,

בְּוַדַּאי תִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ! הַט הָאֹזֶן וְהַגִּישָׁה

וְסִפּוּר לְךָ אַלְחִישָׁה מֵעָמְקֵי הַלֵּב הָרָן.

מְפֻרְסָם הוּא וְיָדוּעַ שֶׁהַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

הִתְעַסֵּק כָּל הַשָּׁבוּעַ, כָּל יְמוֹת הַחֹל שִׁשָּׁה,

בְּמַתַּן עֵצָה פִּקַּחַת, בְּרִפּוּי יְדוּעֵי חֹלִי…

לִכְאוֹרָה, עֻבְדָּה שֶׁל חֹל הִיא, לְהַשְׁלִים אִישׁ עִם אִשָּׁה…

אַךְ כָּזֹאת דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ! מֵאֶחָד פִּדְיוֹן לוֹקֵחַ,

וְדַוְקָא מָלֵא, בְּגֹדֶשׁ, רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם!

וּבַכֶּסֶף מַה לּוֹ צֹרֶךְ? הוּא מִיָּד יָדוֹ שׁוֹלֵחַ

וְלִפְנֵי נִצְרָךְ פּוֹתֵחַ וְנוֹתֵן בְּלֵב שָׁלֵם.

מֵילָא, בַּיָּמִים הָהֵמָּה! לֹא הָיָה בְּכָךְ שׁוּם פֶּלֶא,

לֹא הָיָה בָּזֶה שׁוּם תֵּמַהּ, צַדִּיקִים הָיוּ לָרֹב!

וּבַמֶּה נִפְלָה הַסַּבָּא מִן הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה

וְהָיָה נֶחְשָׁב לְפֶלֶא? בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב!

לְמַעֲשֶׂה הָיוּ שָׁם שְׁנַיִם, שְׁנַיִם רִקּוּדִים בְּיַחַד:

הָאֶחָד כְּבַד רַגְלַיִם, מַמָּשׁ דֹּב רוֹקֵד בַּשּׁוּק!

כַּף וָרֶגֶל, כַּף וָרֶגֶל, כָּל נִיעָה מַפֶּלֶת פַּחַד,

וְנִדְמֶה – נִשְׁמַעַת נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הַחִשּׁוּק!

וְשֵׁנִי – כֻּלּוֹ הוּא עֶלֶז וּמָלֵא גִּילָה וָצַהַל,

כְּמִשְׂחַק גַּלִּים בַּפֶּלֶס, כְּפִזּוּז תִּינוֹק בִּצְחוֹק.

וְהָרֶגֶל חִישׁ נִזְרֶקֶת וּמוּשֶׁבֶת שַׁעַל שַׁעַל,

מַטָּה, מַעַל, מַטָּה, מַעַל, בְּקִצּור, מִין קוֹזַאצ’וֹק!

לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

כָּל הָעִיר לָהּ מִתְכַּנֶּסֶת בַּמַּחְזֶה הַזֶּה לַחֲזוֹת;

מַאֲמִינִים זָקֵן וָיֶלֶד כִּי תְּרוּפָה בְּדוּקָה לַכֹּל הִיא,

לִלְבָבוֹת שְׁבוּרִים, לְחֹלִי, רְקִידַת־הַדֹּב הַזֹּאת.

וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּדֹחַק בְּמַעְגָּל גָּדוֹל כְּזֶרֶת,

כְּשָׁלשׁ אַמּוֹת בָּרֹחַק, טַף וָנַעַר, אֲנָשִׁים;

וּמִלְמַעְלָה מִן הַסֹּרֶג, מֵאֶשְׁנָב שֶׁבָּעֲזֶרֶת,

בְּעֵינָן דִּמְעָה מַזְהֶרֶת, מַבִּיטוֹת גַּם הַנָּשִׁים.

וְרוֹאִים אֵיךְ וְאֵיכָכָה לֵיל־שַׁבָּת בְּכָל שָׁבוּעַ

סַבָּא לֵיבּ רוֹקֵד לוֹ כָּכָה אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאצ’וֹק.

וּתְמֵהִים: מָתַי, מִנַּיִן – שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל תָּמוּהַּ –

הָרִקּוּד הַזֶּה יָדוּעַ לַזָּקֵן כְּכָל־הַחֹק?

וְהָיָה עַל כָּךְ תָּמֵהַּ וְשָׁאַל מִפִּי הַסַּבָּא

הַצַּדִּיק וְהָאוֹרֵחַ רַבִּי אַבְרָהָם מַלְאָךְ:

שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, מִי לִמְּדוֹ זֹאת, מִמָּתַי זֶה הוּא יוֹדֵעַ

לְכַרְכֵּר וּלְהִתְנוֹעֵעַ, לְרַקֵּד גַּם כָּךְ גַּם כָּךְ?

וְסִפֵּר אוֹתוֹ הָעֶרֶב סַבָּא אַרְיֵה־לֵיבּ קַדִּישָׁא

בְּרָצוֹן וּמִבְּלִי סֶרֶב לְאוֹרְחוֹ הָרָם הַזֶּה;

וְשָׁמְעָה כָּל הָעֲיֶרֶת, הָעֵדָה אָזְנָהּ הִגִּישָׁה

וְהִקְשִׁיבָה וְהֶחְרִישָׁה לְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.

ב

בַּיָּמִים שֶׁהָיָה עוֹד הַסַּבָּא אַבְרֵךְ

וְהָיָה אֶת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים מְשָׂרֵךְ

לְהַכִּיר וְלָדַעַת, לִרְאוֹת יְהוּדִים

בַּמָּה הֵם נִזּוֹנִים, בַּמָּה הֵם טְרוּדִים,

לַעֲזוֹר בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲזוֹר

בְּעֵצָה יְעוּצָה, בִּתְרוּפָה לְמָזוֹר –

נִזְדַּמֵּן לוֹ לִכְפָר מְסֻיָּם בְּאוּקְרַיְנָא

וְנִכְנַס בְּדַרְכּוֹ לְמוֹזֵג לָאַכְסַנְיָא.

וְהִנֵּה בָּאַכְסַנְיָא רַבָּה הַצָּרָה,

הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ בּוֹכִים מַר־מָרָה:

הַמּוֹזֵג, רֹאשׁ־הַבַּיִת, אֵינֶנּוּ, נִלְקַח!

הוּא חַיָּב לַפָּרִיץ תַּשְׁלוּמִים כָּךְ וָכָךְ –

וְלָקַח וּסְגָרוֹ בְּחֶשְׁכַת הַתְּפִיסָה…

הוּא יוֹשֵׁב שָׁם חוֹלֶה וְקָרוֹב לִגְסִיסָה,

מְזוֹנוֹ לֶחֶם צַר וּבַכַּד מְעַט מַיִם –

מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, אָב רַחוּם בַּשָּׁמַיִם?

כִּי הִנֵּה הִיא שׁוֹמַעַת, אוֹתָהּ עֲלוּבָה,

מַה נּוֹרָא הַדָּבָר שֶׁבְּסוֹד לָהּ הוּבָא!

הַפָּרִיץ גָּמַר אֹמֶר מָחָר בַּחֲצוֹת

בְּעֵת נֶשֶׁף הַחֵשֶׁק אוֹרְחָיו לְרַצּוֹת

וְלִגְרוֹם תַּעֲנוּג לִידִידָיו הָרַבִּים:

בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הֵם יִהְיוּ מְסֻבִּים

מִסָּבִיב־מִסָּבִיב וְעוֹמְדִים בְּעִגּוּלָא –

יְסַיֵּם בְּ“חִדּוּשׁ” אֶת שִׂמְחַת הַהִלּוּלָא:

יָעֳלֶה וְיָלְבַּשׁ בְּעוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב

הַיְּהוּדִי מִן הַסֹּהַר, הַבּוֹר הָרָטֹב,

וְיוּבָא לָאוּלָם רִקּוּד־דֹּב שָׁם לִרְקוֹד!

אִם הוּא לֹא יְרַקֵּד – יִצְלְפוּהוּ בְּשׁוֹט,

יַרְקִידוּהוּ בְּכֹחַ עַד צֵאת נִשְׁמָתוֹ

וְיָשִׁיבוּ הַמֵּת אֶל בְּנֵי עֲדָתוֹ.

אֲבָל אִם יִשְׁתַּדֵּל וּלְשַׁעֲשֵׁעַ יַצְלִיחַ –

יִשָּׁמֵט לוֹ חוֹבוֹ וְחַיָּיו הוּא יַרְוִיחַ!

וְאוּלָם אֵיךְ יִרְקֹד, טוֹעֲנָה הָאִשָּׁה,

וַהֲרֵי הוּא אָסוּר שָׁם יָמִים כְּשִׁשָּׁה,

מְתֻשָּׁשׁ מִן הַפַּחַד, חוֹלֶה מִן הַצּוֹם…

בְּוַדַּאי יִתְעַלֵּף וְעֵינָיו יַעֲצֹם

וְיַשְׁאִיר אַלְמָנָה וִילָדִים יְתוֹמִים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי מְרוֹמִים!

מִתְיַפְּחָה הָאִשָּׁה וּפוֹכֶרֶת יָדֶיהָ

וְעִמָּהּ בּוֹכִים יַחַד קְהַל יְלָדֶיהָ.

וְנִשְׁבַּר בּוֹ הַלֵּב, בְּאַרְיֵה הָאַבְרֵךְ,

וְאָמַר לָאִשָּׁה: שִׁכְחִי צַעֲרֵךְ,

וַהֲיִי מֻבְטָחָה הַבְטָחָה נֶאֱמָנָה,

בַּעֲלֵךְ לֹא יֻזַּק בּצִפֹּרֶן קְטַנָּה!

וּבְלִבּוֹ הוּא אָמַר: הָרוֹאֶה הִנֵּה טוֹב –

הוּא יִרְאֶה שֶׁאַרְיֵה יְרַקֵּד אֶת הַדֹּב!

וּמִיָּד הוּא נָטַל אֶת הַצְּרוֹר עַל הַכֶּתֶף,

בַּקְבּוּק יַ“שׁ, בֵּי”ת רֻבָּל, וְהָלַךְ לוֹ בְּחֶטֶף.

וּלְהֵיכָן הוּא הָלַךְ? אֶל חֲצַר הַפָּרִיץ!

הַשּׁוֹמֵר לִקְרָאתוֹ אֶת הַכֶּלֶב הֵרִיץ,

וְאוּלָם, כַּמְפֻרְסָם, גְּדוֹלָה לְגִימָה,

בִּרְאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק – כְּבָשׁוֹ בִּנְהִימָה.

וּבִשְׂכַר בֵּי"ת רֻבָּל שֶׁלַּיָּד לוֹ הִרְצָה,

הַשּׁוֹמֵר לַהֲבִיאוֹ אֶל הַבּוֹר הוּא נִרְצָה,

לְדַבֵּר עִם הַלָּז, הַגּוֹסֵס שָׁם לָבֶטַח –

הוּא יַמְתִּין עַד יֵצֵא, הוּא יִשְׁמֹר לוֹ בַּפֶּתַח…

וְנֶחְפַּז אַרְיֵה־לֵיבּ וְנִכְנַס לַחֲפִירָה

וְלָחַשׁ לַמּוֹזֵג לְחִישָׁה מְהִירָה:

נַחֲלִיף בְּגָדֵינוּ! אֲנִי בְּשֶׁלְּךָ

וְאַתָּה בְּשֶׁלִּי – וְהַבַּיְתָה לְכָה!

וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר. וּבְעֶזְרַת אֵל עֶלְיוֹן

אֲרַקֵּד רִקּוּד דֹּב כַּיָּאֶה וּכְנָכוֹן.

וְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה: בִּגְדֵיהֶם הֵם הֶחְלִיפוּ.

הַמּוֹזֵג הִתְחַמֵּק. אַרְיֵה־לֵיבּ לוֹ חָלִיף הוּא!

וּבַלַּיְלָה הַהוּא, בְּחֶשְׁכַת זֶה הַבּוֹר,

נִשְׁתַּפְּכָה נְהָרָה מִגִּנְזֵי הַמָּאוֹר

וְנִכְנַס אֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב,

לְלַמֵּד אֶת אַרְיֵה רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב.

הִסְתַּכֵּל נָא, בְּנִי, הוּא אָמַר בְּבַת־שְׂחוֹק,

אֲרַקֵּד לְפָנֶיךָ כַּדִּין וְכַחֹק.

וְאַתָּה הִתְבּוֹנֵן נָא הֵיטֵב וְיָדַעְתָּ

אֵימָתַי כַּף לְמַעְלָה וְרֶגֶל לְמַטָּה.

וּמִיָּד נִשְׁתַּפְּכָה בֶּחָלָל רַב־הָאוֹר

נְגִינָה עֲדִינָה חֲרִישִׁית שֶׁל כִּנּוֹר,

כִּנְגִינַת הַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הַמְשׁוֹרֵר…

וְאֵלִיָּהוּ רִקֵּד לְפָנָיו וְשׁוֹרֵר:

אִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה,

נְרַקֵּד בִּשְׁבִילָם הוֹפְּסָסָה, הוֹפְּסָסָה!

נְרַקֵּד, רִבּוֹנִי, הַגָּלוּת לְהַמְתִּיקָה,

עַד יוֹם בּוֹא הַגּוֹאֵל, הוֹי קַדִּישָׁא עַתִּיקָא!

וְאֵלִיָּהוּ שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיו וְרָקַד

וְלִמֵּד אֶת אַרְיֵה הָרִקּוּד הָאֶחָד,

הוּא רִקּוּד הַגָּלוּת, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב:

אֵיךְ הָרֹאשׁ לְהַרְכִּין וְהַגַּב אֵיךְ לָכֹף,

וְלָתֵת לְכָל גַּל וְנַחְשׁוֹל לַעֲבוֹר,

וְכָפוֹף עוֹד וְעוֹד, וְאוּלָם – אַל שָׁבוֹר!

וּלְהָרִים בְּכָל רֶגַע כַּפָּה־כַּפָּתַיִם

בִּתְפִלָּה לַמָּרוֹם, לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.

וּמִלְּבַד קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה

עוֹד לִמְּדָהוּ מִדָּה גְּדוֹלָה וְנָאוָה:

לְהוֹדוֹת עַל הַטּוֹב הַטָּבוּעַ בָּרָע,

לְבָרֵךְ הַתִּקְוָה הַטְּמוּנָה בַּצָּרָה,

הַמְּתִיקוּת שֶׁבַּמַּר, הַמּוֹצָא בַּמָּצוֹק –

הוּא לִמְּדָהוּ כֵּיצַד מְרַקְּדִין קוֹזַאצ’וֹק!

לְכַרְכֵּר וּלְפַזֵּז בְּכָל לֵב וּבְכָל אֶפֶשׁ,

לְהַלְהִיב אֶת הַגּוּף בְּכָל לַהַט הַנֶּפֶשׁ!

ג

וּבָעֶרֶב בַּהִלּוּלָא וכְטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן,

לַעֲשׂוֹת חוּכָא־אִטְלוּלָא בְּשָׁעָה אַחַר חֲצוֹת –

הֶעֱלוּ מִבּוֹר הָאֹפֶל הַשָּׁחוֹר כִּשְׁחוֹר הָעַיִן

הַיְּהוּדִי (הוּא חַי עֲדַיִן!) לְשַׂחֵק בּוֹ וּלְהַצּוֹת.

הִלְבִּישׁוּהוּ, הֶחְגִּירוּהוּ עוֹר הַדֹּב וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת,

הֶעֱלוּהוּ, הֱבִיאוּהוּ לָאוּלָם מְלֵא־הָאוֹר.

וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּעֹגֶל הַפְּרִיצִים כֻּלָּם, קוֹהֶלֶת

הַצּוֹחֶקֶת וְצוֹהֶלֶת, סוֹד הַפַּאנִים הַנָּאוֹר!

מוּכָנִים כֻּלָּם בְּיַחַד לְהָזִין אֶת הָעֵינַיִם

בִּיהוּדִי רוֹעֵד מִפַּחַד וְסוֹפֵג צְלִיפוֹת מִשּׁוֹט,

וְרוֹקֵד רִקּוּד שֶׁל עֶלֶג, פִּיק בִּרְכַּיִם, מֵיט יָדַיִם,

וְנוֹפֵל מִן הָרַגְלַיִם מִתְעַלֵּף, עָיֵף עַד־מוֹת.

וְאוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא! הַיְּהוּדִי רוֹקֵד בְּכֹחַ!

בִּתְנוּעוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה! בְּקַלּוּת וְגַם בְּנוֹי!

אַךְ הִצְלִילוּ הַמְּצִלְתַּיִם בְּנִגּוּן הַדֹּב לִפְתּוֹחַ,

נִזְדָּרֵז רַגְלָיו לִשְׁלוֹחַ, לֹא הִשְׁמִיעַ גַּם קוֹל אוֹי!

אַדְּרַבָּא וּלְהֶפֶךְ! בַּחֲשַׁאי־בַּחֲשַׁאי, בְּשֶׁקֶט,

מְנַהֵם הוּא כְּמִין שֶׁפֶךְ סוֹד וָשִׂיחַ וּתְפִלָּה.

לִצְלִילֵי הַנְּחֻשְׁתַּיִם, עֵת רַגְלוֹ בְּעֹז דּוֹפֶקֶת,

כַּף אֶל כַּף דֻּבִּית סוֹפֶקֶת – הוּא לוֹחֵשׁ מִלָּה־מִלָּה:

הוֹי קַדִּישָׁא וְעַתִּיקָא. אַבָּא. אַבָּא בַּשָּׁמַיִם.

לִכְבוֹדְךָ אָרִים רַגְלַיִם. בִּמְסִירוּת. בְּאֵשׁ וִיקוֹד.

אֵלִיָּהוּ. מְבַשְּׂרֵנוּ. אֵשׁ קָדְשׁוֹ. רַגְלִי הִדְלִיקָה.

הוּא אָמַר לִי. לֵךְ הַמְתִּיקָה. הוּא לִמְּדַנִי. כָּךְ לִרְקוֹד.

אַבָּא. אַבָּא בָּרָקִיעַ. אֵל עֶלְיוֹן. יוֹשֵׁב־לְמַעְלָה.

הַאֻמְנָם עוֹד לֹא הִגִּיעָה עֵת אֱסוֹף וְעֵת כְּנוֹס?

הַאֲמִינָה. אֵין עוֹד כֹּחַ. לְכַרְכֵּר כָּךְ. הָלְאָה. הָלְאָה.

עַד מָתַי, אָבִי, אֶשְׁאָלָה, עוֹד תִּתְּנֵנוּ פֹּה לִרְמוֹס?

לָמָּה, אַבָּא, אַב הַחֶסֶד. אֻמָּתְךָ עוֹדְךָ אוֹנֵף בָּהּ?

כָּאַסְקֻפָּא הַנִּדְרֶסֶת. רְמוּסָה הִיא, נִדְרָסָה.

כָּל טָמֵא שׁוֹלֵחַ רֶגֶל. וּבוֹעֵט בָּהּ. וְעוֹלֵב בָּהּ.

וְשׁוֹלֵט בָּהּ. וְצוֹלֵף בָּהּ. וּמַרְקִיד בְּהוֹפְּסָסָה!

פִּיו לוֹחֵשׁ תְּפִלָּה־בְּשֶׁקֶט הַנִּשְׁמַעַת לֹא־נִשְׁמַעַת.

אַךְ רַגְלוֹ יוֹתֵר נִדְלֶקֶת עִם כָּל כֶּפֶף שֶׁיָּכֹף.

לִצְלִילֵי הַמְּצִלְתַּיִם הוּא רוֹקֵד, בּוֹעֵט בְּלַהַט,

טֶפֶף, שַׁעַט, טֶפֶף, שַׁעַט בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב.

כֹּף לִשְׂמֹאל וְכֹף יָמִינָה, וְרוֹקֵד, לוֹהֵט כָּל אֵבֶר,

עֵין פָּרִיץ מִיָּד הִבְחִינָה, חֵן וְטַעַם וְצוּרָה!

וּמַבִּיט סָבִיב בְּיַחַד בִּפְלִיאָה רַבָּה הַחֶבֶר,

וּפְנֵיהֶם חִבָּה וָסֵבֶר וּמְשַׁלְּשִׁים יַחְדָּו: הוּרָה!

הַחוֹבוֹת נִשְׁמוֹט נִשְׁמָטוּ. הַמְּזִיגָה חִנָּם נִתֶּנֶת.

יָד עַל כֶּתֶף לוֹ חָבָטוּ, מַעֲשֵׂה יָדִיד, פַּאן־בְּרַאט.

אַרְיֵה־לֵיבּ רֹאשׁוֹ מַרְכִּין הוּא בִּתְנוּעָה־שֶׁל־דֹּב חִנֶּנֶת.

בַּמְּהוּמָה הַמִּתְרוֹנֶנֶת הוּא נֶעְלָם… דַּרְכּוֹ יָרַט!

לַמּוֹזֵג רַק סָר לְרֶגַע, לְבַשְּׂרוֹ כִּי תַּם הַצַּעַר,

לְבַשְּׂרוֹ כִּי סָר הַנֶּגַע, בְּעֶזְרַת יוֹשֵׁב מָרוֹם.

שׁוּב יוֹצֵא הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ וְרוֹאֶה שָׂדֶה וָיַעַר.

וְעָבִים צָפִים בְּנַהַר. וְצִפּוֹר טָסָה בָּרוֹם.

ד

כְּשֶׁבָּאוּ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַמַּלְאָךְ

וְסִפְּרוּ הַסִּפּוּר לַמַּהֲרָ"ן אַחַר־כָּךְ,

הִתְחַיֵּךְ הָאַבְרֵךְ בְּחִיּוּךְ דַּק וָמַר,

נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְאָמַר:

לְחִנָּם הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא טֶענְצֶע"ר חָזָק.

אָמְנָם כֵּן, הוּא לָמַד אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאק,

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי אֵי אַיֵּהוּ?

מִשּׁוּם מָה לֹא בִּקֵּשׁ, אֵלִיָּהוּ יְלַמְּדֵהוּ?

אִלּוּ לִי אֵלִיָּהוּ בְּשָׁם נִתְגַּלָּה –

וְהָיָה לִי מַרְאֶה גַּם רִקּוּד־הַכַּלָּה!

לִכְאוֹרָה זֶה רִקּוּד קַל־פָּשׁוּט וְשָׁקֵט,

שֶׁיּוֹדַעַת כָּל בַּת־יִשְׂרָאֵל לְרַקֵּד

בְּשָׁעָה שֶׁמּוּלֶכֶת כַּלָּה לַחֻפָּה:

לְיָמִין־בִּמְשֻׁפָּע וְלִשְׂמֹאל־בִּמְשֻׁפָּע,

הַפָּנִים לַפָּנִים וְהָרֶגֶל נִסֶּגֶת –

וּמִבְּלִי לְהָסֵב אֶת הָעַיִן מִנֶּגֶד.

אוּלָם זֶה הָרִקּוּד הַפָּשׁוּט וְהַקַּל

הוּא קָשֶׁה מִכֻּלָּם, עוֹד כָּבְדּוֹ לֹא נִשְׁקַל!

לוּ לִמְּדוֹ אֵלִיָּהוּ, וּתְפָסָהוּ כְּמוֹ,

וּקְלָטוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבְלָעוֹ בְּדָמוֹ –

וְיָדַע אָז לִרְקוֹד הַשְּׁלִישִׁיָּה כָּל־כֻּלָּהּ

וְהָיָה בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה:

לוּ לִלְמוֹד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ,

וְהָיָה בּוֹ מַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ!

וְאָכֵן, אֵין זֶה פֶּלֶא, רֵעִי וְאִישִׁי,

שֶׁאַרְיֵה לֹא לָמַד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי.

הָרִקּוּד הָרִאשׁוֹן, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב –

בְּוַדַּאי, יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ־הַסֵּבֶל, לֵב טוֹב.

הָרִקּוּד הַשֵּׁנִי, הוּא רִקּוּד הַקּוֹזַאק –

אַף גַּם הוּא יֵשׁ בּוֹ סוֹד, כֻּלּוֹ דַּק מִן הַדַּק.

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא עִקָּר הוּא –

הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מַה גָּדוֹל וְנִכָּר הוּא!

בַּקּוֹזַאק וּבַדֹּב הָרוֹקֵד הַמְיֻמָּן

מְרַקֵּד מֵעַצְמוֹ לַמָּקוֹם וְלַזְּמָן.

וְאִלּוּ בָּרִקּוּד־שֶׁלִּפְנֵי־הַכַּלָּה –

הָרוֹקֵד סָג אָחוֹרָה בְּרֶגֶל קַלָּה

וּמַרְקִיד הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן מִתּוֹכוֹ –

מִקִּרְבּוֹ, מִנַּפְשׁוֹ, מִלִּבּוֹ, מִמֹּחוֹ!

וּלְרִקּוּד שֶׁכָּזֶה, הַיּוֹצֵר יֵשׁ מֵאַיִן,

צִפָּה אָז הַגּוֹאֵל וּמְצַפֶּה גַם עֲדַיִן!

בֵּין לִבְּךָ נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ זְצַלְלְהָ"ה,

בֵּין נוֹטֶה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הַפֶּלֶא הַמַּהֲרָ"ן –

כָּךְ שָׁמַעְתִּי, כָּךְ סִפַּרְתִּי, וְאַתָּה מְסוֹר נָא הָלְאָה!

הֵן שְׁנֵיהֶם הֵם כְּבָר לְמַעְלָה וְהִשְׁלִים בֵּינָם הַזְּמָן.

הערות וביאורי המשורר

קוֹזַאצ’וֹק – רִקּוּד הַקּוֹזַאקִים; הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ“ן – הַמּוֹרֶה הָרַבִּי רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלָב. בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק מִשְּׁפּוֹלִי כְּבָר הָיָה יָשִׁישׁ עֲדַיִן הָיָה ר' נַחְמָן צָעִיר בְּיוֹתֵר, וְהָיָה חוֹלֵק עַל דְּרָכָיו וּמִנְהָגָיו שֶׁל הַשְּׁפּוֹלָאִי; רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם – פִּתְגָּם עֲמָמִי: ר' יַעֲקֹב (יְהוּדִי) חַיָּב לְשַׁלֵּם בְּעַד כָּל דָּבָר; נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת – יְרִידַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, נְפִילָתָהּ לַקַּרְקַע: תְּפִיסָה – כֶּלֶא; גְּדוֹלָה לְגִימָה – וְהֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲמָר: שֶׁמְּקָרֶבֶת רְחוֹקִין; קַדִּישָׁא עַתִּיקָא – קָדוֹשׁ וְקַדְמוֹן, כִּנּוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; אֶפֶשׁ – רָצוֹן; פַּאן־בְּרַאט – אָדוֹן־אָח (פּוֹלָנִית), יָדִיד וָרֵעַ; טֶענְצֶע”ר – רַקְדָן.

---

הָאַבְרֵךְ

מאת

שמשון מלצר

לזכר מורי וידידי

ד"ר יהושע גוטסמן

א

הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ ר' לֵיבּ שָׂרָה’ס זְצוֹק"ל

(הוֹי, אָפְסוּ כְּמוֹתוֹ צַדִּיקִים יְקָרִים!),

כַּיָּדוּעַ, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּעִקָּר

בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים מִמֵּצַר וּמָצוֹק

וּבְפִרְנוּס לָמֶ“ד־וָא”ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים

בְּמַלְבּוּשׁ וּבְמִנְעָל וּבְלֶחֶם כִּכָּר.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלָּלוּ כֻּלָּם, כַּנּוֹדָע,

חוֹטְבֵי־עֵץ הֵם אוֹ מַיִם לָעִיר שׁוֹאֲבִים

וְיוֹדְעִים גַּם מְעַט מִן הַמְעַט מְלָאכָה…

וְאוּלָם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכָּם וְיוֹדַעַ

מִפְּנֵי־מָה עֲנִיִּים הֵם וְגַם רוֹעֲבִים?

לֹא בְּכָל מְלָאכָה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה!

וְהָיָה הָר' לֵיבּ מִטַּלְטֵל מֶרְחַקִּים,

מִפֻּנְדָּק לְפֻנְדָּק, מִיִּשּׁוּב אֶל יִשּׁוּב,

בַּעֲגָלָה עִם סוּסָה עֲלוּבָה וְדַקָּה,

וְקוֹבֵץ עַל הַיָּד וּמַכְנִיס בְּשַׂקִּים –

בִּשְׁבִיל לֹא לִצְטָרֵךְ לִסְפִירָה וְחִשּׁוּב

וְשֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִצְּדָקָה לִצְדָקָה.

וְאֵרַע פַּעַם (מֵילָא, אוֹתָם הַיָּמִים!)

שֶׁהֻצְרַךְ הָר' לֵיבּ לְמָאתַיִם אֲלָפ'

לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים – חֲבוּרָה שְׁלֵמָה!

וְהָיָה הַפָּרִיץ גּוֹי רָשָׁע, אִישׁ־דָּמִים,

וְאִיֵּם לַהֲרוֹג בַּמַּרְתֵּף שְׁבוּיָיו –

וְנָפְלָה עַל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ הָאֵימָה,

בְּמִקְצָת מֵאוֹתָהּ הָאֵימָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהָיָה הָר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ,

מִתְמַסֵּר לָהּ בִּזְמַן שֶׁקּוֹרֵא אֶת ‘שְׁמַע’

ועוֹקֵד אֶת נַפְשׁוֹ כְּכִבְשָׂה לְעוֹלָה,

וּבִשְׁבִיל שֶׁהוּא לֹא יִתְפַּשֵּׁט מִמְּהוּתוֹ

הוּא נֶאֱחָז בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, בָּאֲדָמָה…

וְאָמַר הָר' לֵיבּ בְּלִבּוֹ: מֵהֵיכָן

אֲקַבֵּץ יָד־עַל־יָד סַךְ מָאתַיִם אֲלָפ'

מִיחִידִים, בִּירִידִים, בִּנְדִידָה מְרֻבָּה?

וְהַזְּמַן לְפִדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים – הִנֵּה כָּאן,

הוּא מָחָר! וְגָדְלוּ עַד־מְאֹד יִסּוּרָיו.

אִם הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ, הוֹי, אָנָה הוּא בָּא?

וְנָסַע הָר' לֵיבּ פֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה

(וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁהָיְתָה לוֹ ‘קְפִיצָה’!)

וְנִכְנַס אֶל אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים

וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הַשְּׁבוּיִים בַּטִּירָה,

וְכַמָּה הַשָּׁעָה דּוֹחֲקָה וּמְאִיצָה

וְכַמָּה רֻבָּלִים בְּפִדְיוֹן הֵם עוֹלִים.

וְעַל־כֵּן, הוּא אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה הוּא, הַגְּבִיר,

לוֹ לִתֵּן אֶת הַסַּךְ הַדָּרוּשׁ בִּשְׁלֵמוּת

וּבְלֹא שְׁהִיּוֹת יְתֵרוֹת, עַל הַיָּד –

הוּא מוּכָן, הָר' לֵיבּ, לְהַבְטִיחַ לַגְּבִיר,

שֶׁיֵּשֵׁב בְּגַן־עֵדֶן אִתּוֹ בִּשְׁכֵנוּת,

בְּסָמוּךְ, אַף לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מְעָט…

וְהַגְּבִיר גְּבִיר אַדִּיר! הוּא יָכוֹל! הוּא יָחִיד,

יְלָדָיו כְּבָר הִשִּׂיא וְהוּא בָּא בַּיָּמִים

וְחַיָּב לְהָכִין לוֹ לַדֶּרֶךְ צֵידָה…

וְנִדְאַג וְנִפְלַג בּוֹ הַלֵּב, בַּנָּגִיד,

בֵּין אִבּוּד הַיָּמִים וְאִבּוּד הַדָּמִים –

וְאֶת יוֹם הַמִּיתָה מִי נָבִיא וְיֵדַע?

וְהִסְכִּים! הוּא יִתֵּן! עוֹד הַיּוֹם יֶאֱסֹף

אֶת הוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹת פְּזוּרָיו הַשּׁוֹנִים

וְיַשְׁלִים אֶת מָאתַיִם הָאֶלֶף יַחְדָּו,

מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּמְזֻמָּן, מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בְּחוֹב,

וַאֲפִלּוּ בַּקֵּשׁ יְבַקֵּשׁ לוֹ קוֹנִים

וְיִמְכֹּר – וּבְזוֹל! – אֲחָדִים מִבָּתָּיו!

וְאוּלָם בַּקָּשָׁה הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ,

וּמִלְּבַד מְקוֹמוֹ בְּגַן־עֵדֶן כַּנַּ"ל…

בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לָמֶ“ד־וָא”ו,

וְיָדוּעַ גַּם־כֵּן, הָר' לֵיבּ, שֶׁלּוֹ יֵשׁ

נְגִיעָה אֲלֵיהֶם, אֶל הַפְּרָט, אֶל הַכְּלָל…

וְרוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת רַק אֶחָד בְּעֵינָיו!

בַּתְּחִלָּה הָר' לֵיבּ מִשְׁתַּתֵּק. אַחַר־כָּךְ

הוּא אוֹמֵר לוֹ לַגְּבִיר בְּפֵרוּשׁ, בִּבְהִירוּת:

לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ, הִגְדַּלְתָּ לִשְׁאוֹל!

וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁגָּדוֹל גַּם הַסָּךְ,

וּגְדוֹלָה הַמִּצְוָה וּגְדוֹלָה הַמְּסִירוּת –

גַּם בָּזֶה לְסָרֵב לָךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל.

תִּזְדָּרֵז וְתִסַּע לְאוֹדֵיסָה הָעִיר.

וּמִחוּצָה לָעִיר, בְּפַרְוַר כָּךְ־וָכָךְ,

בֵּין עֵצִים גְּבוֹהִים יֵשׁ בִּקְתָּה נְמוּכָה.

וְאֶשְׁנָב לַבִּקְתָּה קְטַנְטַן וּמֵאִיר

וּמֵטִיל אוֹר בָּהִיר עַל הַשֶּׁלֶג הַזָּךְ,

הַפָּרוּשׂ לְפָנָיו כְּמַפָּה שְׁטוּחָה.

וְהַשֶּׁלֶג עָמֹק, אַךְ עָבוֹר תַּעֲבֹר.

תִּכָּנֵס לַבִּקְתָּה וְתִמְצָא בָּהּ חַיָּט

הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, בְּמַחְטוֹ וּבְחוּט;

אַל תַּרְבֶּה דְבָרִים וּמִלֶּיךָ תָּבֹר.

אַךְ תֹּאמַר ‘עֶרֶב טוֹב’ – תְּסַפֵּר לוֹ מִיָּד

לָמָּה בָּאתָ אֵלָיו, וּבְיִידִישׁ פָּשׁוּט:

אִֵיךְ טוּא פָארִין פוּן וַויט, בִּין בַּאלָאדִין מִיט לַאסְט,

אוּנ אִיךְ וֵוייס נִיט וִויא לַאנְג אִיךְ וֶועל זַיין אוֹיף דֶעם טְרַאקְט,

אוּנ דִי הוֹיְזִין זִיךְ הָאבִּין צֶערִיסִין בַּייא מִיר;

טָא פַארְרִיכְט מִיר דִי הוֹיְזִין, אַזוֹי וִויא עֶס פַּאסְט,

אַז אִיךְ זָאל נִיט פַארקִילִין־זִיךְ פְרָאסְט וֶוענ עֶס פַּאקְט,

אוּנ זָאל קֶענִין בְּשָׁלוֹם בַּאטְרֶעטִין מַיין טִיר.

הוּא יִדְרשׁ כָּךְ־וָכָךְ, אַל תַּסְכִּים לוֹ מִיָּד.

רַק אֱמֹר: זֶה יָקָר וְצָרִיךְ לְהַפְחִית

(אַךְ לִ פְ נֵ י הַתְּפִירָה שֶׁיִּהְיֶה מְמֻקָּח!):

וְהָיָה אִם יַפְחִית מִן הַמְּחִיר, הַחַיָּט,

וּמִיָּד יְתַקֵּן – תְּתֻקַּן תִּקּוּן־בְּרִית

וְתִהְיֶה כְּתִינוֹק־שֶׁנּוֹלַד מְזֻכָּךְ – – –

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, שֶׁהַגְּבִיר נִתְלַהֵב!

הוּא זָכָה זְכִיָּה גְדוֹלָה וִיתֵרָה!

הוּא בִּקֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה – וְיוֹתֵר עוֹד מָצָא!

הוּא יִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים־שֶׁבַּלֵּב,

מֵרְבָבִים בַּנְּשָׁמָה, מֵהִרְהוּר־עֲבֵרָה –

וּמִיָּד אוֹתוֹ בֹּקֶר לַדֶּרֶךְ יָצָא!

בַּלַּיְלָה, לְאוֹר כּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ,

הַגְּבִיר לַפַּרְוָר שֶׁל אוֹדֵיסָה הִגִּיעַ.

הִנֵּה הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, כַּעֲטֶרֶת,

תַּחְתָּם הַבִּקְתָּה הַקְּטַנָּה מִסְתַּתֶּרֶת.

הַשֶּׁלֶג סָבִיב כַּמַּפָּה הוּא לָטֹהַר,

אֶשְׁנָב קְטַנְטַן מֵעָלָיו מֵפִיץ זֹהַר.

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר, אֶל הָאוֹר הוּא הוֹלֵךְ לוֹ,

בְּעֹמֶק הַשֶּׁלֶג נָתִיב הוּא דוֹרֵךְ לוֹ.

כָּל צַעַד וָצַעַד בָּעֹמֶק שָׁקוּעַ.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – הַמָּקוֹם לוֹ יָדוּעַ.

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר מְרֻגָּשׁ, אַךְ בָּטוּחַ,

הוֹלֵךְ וּמוֹצֵא אֶת הַפֶּתַח – פָּתוּחַ.

כְּאִלּוּ לֵיל־קַיִץ בַּחוּץ, לֹא לֵיל־חֹרֶף…

יוֹשֵׁב הַחַיָּט עַל שֻׁלְחָן, וְהָעֹרֶף

מֻפְנֶה אֶל הַפֶּתַח, לַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ.

רַגְלוֹ עַל שְׁרַפְרָף, הַשְּׁנִיָּה – עַל הַבֶּרֶךְ.

הַיָּד אֶת הַמַּחַט בְּבֶגֶד נוֹעֶצֶת,

וְתֵכֶף חוֹזְרָה וּלְמַעְלָה קוֹפֶצֶת.

בִּפְנִים הַקָּרָה מְלַהֶטֶת בְּלַהַט,

אוּלָם לַחַיָּט הִיא אֵינֶנָּה נוֹגַעַת.

תַּנּוּר אֵין בַּחֶדֶר, כִּירָה אֵין מֻסֶּקֶת,

מֵעַל הַמַּדָּף הַפְּתִילָה רַק דּוֹלֶקֶת.

וְזֶה הַחַיָּט – הוּא תּוֹפֵר לוֹ בְּנַחַת,

כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בָּרוֹם לוֹ זוֹרַחַת.

וּמוּל הַנִּכְנָס מִן הַחוּץ, מִכְּנֶגֶד,

יוֹשֵׁב לוֹ אַבְרֵךְ וּמַבִּיט אֶל הַבֶּגֶד;

מַבִּיט בְּעִיּוּן וְאֵינֶנּוּ גּוֹרֵעַ

עֵינוֹ מִן הַחוּט הַקּוֹפֵץ, מִתְנוֹעֵעַ;

מִיַּד הַחַיָּט הַיּוֹרְדָה וְתוֹקַעַת

הַמַּחַט בַּבֶּגֶד וּלְמַעְלָה נִרְתַּעַת…

פְּנֵי הָאַבְרֵךְ קְפוּאִים, בְּלֹא רֶתֶת.

אוּלָם אֲדֻמִּים הֵם כָּאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת.

וְאֵשׁ־בְּתוֹךְ־אֵשׁ הִיא עֵינוֹ הַיּוֹקֶדֶת,

זֵעָה מִמִּצְחוֹ מְבַצְבֶּצֶת, יוֹרֶדֶת,

טִפָּה מְגַלְגֶּלֶת טִפָּה וְדוֹחֶפֶת,

עוֹקֶפֶת לֶחְיוֹ, מִזְּקָנוֹ הִיא נוֹטֶפֶת.

רוֹאִים בַּעֲלִיל, כָּל חַיָּיו לוֹ מִנֶּגֶד

תְּלוּיִים בַּחַיָּט, בַּתְּפִירָה וּבַבֶּגֶד.

הַחוּט וְהַמַּחַט, כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת,

מוֹשְׁכִים מִתּוֹכוֹ אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹאֶבֶת.

לַבֶּגֶד הַזֶּה, הַבָּלוּי, עִם הָרֶפֶשׁ,

נָתוּן הוּא כֻּלּוֹ, בְּכָל כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ…

וּפְנֵי הָאַבְרֵךְ, הַסּוֹמְקִים מֵרֹב יֶגַע,

אֵינָם מְנִיחִים לוֹ, לַגְּבִיר, אַף לְרֶגַע.

הָאוֹר הַזּוֹרֵחַ מֵהֶם וְהַלַּהַט

אֵינָם מַנִּיחִים לְהַסִּיחַ הַדַּעַת.

אֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לִגְרוֹעַ הָעַיִן,

כְּאִלּוּ מִלְּבַד הָאַבְרֵךְ פֹּה אִישׁ אָיִן.

פִּתְאֹם הַחַיָּט לוֹ קוֹל־רֶטֶן מַשְׁמִיעַ

(וְהוּא מִמְּקוֹמוֹ גַּם אֵינֶנּוּ מַרְתִּיעַ):

‘וָואס וִויל דָּא אַ יִיד?’ לְשֵׁם מָה כָּאן נִכְנַסְתָּ?

מֵשִׁיב לוֹ הַגְּבִיר: 'אִיךְ טוּא פָארִין… מִיט לַאסְטִין…

אִיךְ וֵויס נִיט וִוי לַאנְג…" וְגוֹמֵר כָּל הַזֶּמֶר,

כְּפִי שֶׁלִּמְּדוֹ הָר' לֵיבּ, עַד הַגֶּמֶר.

‘וֶועט קָאסְטִין אַ רוּבִּיל’ – מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ.

אוֹמֵר לוֹ הַגְּבִיר, שֶׁיַּפְחִית בְּמִקְצָת לוֹ.

שֶׁאֵין זוֹ תְּפִירָה חֲדָשָׁה, רַק תִּקּוּן הוּא

וְרוּבִּיל שֶׁל כֶּסֶף מַטְבֵּעַ הָגוּן הוּא.

מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ: 'אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין,

נָאר שְׁטֶעל דִיךְ אַוֶועק אוּן אִיךְ נֵייא דִיר צוּ תֵּכֶּף'.

כָּךְ־כָּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ, לַגְּבִיר, בִּלְשׁוֹן אָתָּה!

וְהוּא מֵאָחוֹר מַחֲזִיק בּוֹ לְמַטָּה,

מַפְשִׁיל אֶת שׁוּלֵי הַפַּרְוָה לוֹ לְמַעְלָה

וּכְבָר הוּא מוֹצֵא הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרַע לוֹ,

וּכְבָר הוּא תוֹפֵר כְּמַכְלִיב, וּבְטֶרֶם

הַגְּבִיר הִתְאוֹשֵׁשׁ – הוּא אִחָה אֶת הַפֶּרֶם!

הַגְּבִיר מְשַׁלֵּם פֵּ"א קוֹפֵּיקוֹת נְחשֶׁת,

חוֹגֵר הַחֲגוֹר עַל גַּבֵּי הַתִּלְבּשֶׁת,

אוֹמֵר ‘לַיְלָה טוֹב’ וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר…

בַּחוּץ מְרַמְּזִים כּוֹכְבֵי־יָהּ בְּרֹב־הֶדֶר.

נִרְאֶה, הִתְגַּבְּרָה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת,

עוֹבֵר בְּגַבּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר כְּמִין רֶטֶט…

כָּל צַעַד קוֹדֵם עוֹד בַּשֶּׁלֶג שָׁקוּעַ,

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר בַּנָּתִיב הַטָּבוּעַ.

הַשֶּׁלֶג עָמֹק, הוּא בּוֹסֵס עַד הַבֶּרֶךְ,

מַגִּיעַ עַד אֶל הַמִּזְחֶלֶת בַּדֶּרֶךְ,

עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב בָּהּ וּכְבָר הִיא נוֹסַעַת.

עַזָּה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת בְּלַהַט.

אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִן הַקֹּר מְלַהֶטֶת

נַפְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ, בְּקַדַּחַת רוֹטֶטֶת.

הִסְכִּים, הַחַיָּט! וּמִיָּד הוּא תָּפַר לוֹ!

כְּפִי שֶׁר' לֵיבּ לוֹ הִסְבִּיר וְאָמַר לוֹ..

הִסְכִּים, וְהַרְבֵּה לֹא עָמַד עַל הַמֶּקַח…

מָה רַב זֶה הַסּוֹד! מַה גָּדוֹל זֶה הַלֶּקַח!

וְזֶה הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָא, שֶׁבְּסֹמֶק

לָהַט כָּל־כֻּלּוֹ וְהִבִּיט בְּרֹב־עֹמֶק

בְּכָל דְּקִירָה וּדְקִירָה שֶׁל הַמַּחַט…

הִנֵּה הֵן עֵינָיו… הֵן נוֹפֵל מַמָּשׁ פַּחַד!

וּמִי הוּא, אַבְרֵךְ זֶה? כֵּן, מִי הוּא וּמַה הוּא?

אַבְרֵךְ שְׁחוֹר־זָקָן… הֵן זֶה לֹא אֵלִיָּהוּ?

וּבַבֹּקֶר נֵעוֹר הוּא, הַגְּבִיר, עִם הַיּוֹם,

וּמוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב בְּמִטָּה,

וְנִזְכָּר לְשֵׁם מָה הוּא נָסַע לְאוֹדֵיס…

וְנִרְאֶה לוֹ כָּל זֶה כְּדִמְיוֹן, כַּחֲלוֹם,

כְּמַרְאָה שֶׁשָּׁכַח רֵאשִׁיתָהּ, אַחֲרִיתָהּ,

כְּמִין נֵס… אַךְ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם, זֶה הַנֵּס!

שֶׁהֲרֵי הוּא בִּקֵּשׁ מֵר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶחָד מִן הַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו,

וְהַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו הֲרֵי זֶה – הַחַיָּט…

וְהִנֵּה הוּא רָאָה רַק מֵעֹרֶף הָרֹאשׁ,

וְאוּלָם לַחֲלוּטִין לֹא רָאָה אֶת פָּנָיו,

לֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, לֹא נָגַע בּוֹ בַּיָּד…

מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי זֶה הָאַבְרֵךְ!

כִּי פָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ הַלּוֹהֵט,

וְעֵינָיו הַדּוֹמוֹת לְמִין אֵשׁ־אוֹכְלָה־אֵשׁ,

הֵן הִסִּיחוּ, הִשְׁכִּיחוּ הַמָּה וְהָאֵיךְ…

גַּם עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה אֶת פָּנָיו וְרוֹעֵד

וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו בְּכָל נֶפֶשׁ וָיֵשׁ…

וְקוֹפֵץ הוּא, הַגְּבִיר, וְנוֹסֵעַ מִיָּד

לְאוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בַּפַּרְוָר שֶׁל הָעִיר –

הוּא רוֹצֶה בַּשֵּׁנִית לִרְאוֹתָם, אֶת שְׁנֵיהֶם!

הוּא רוֹצֶה לִתֵּן יָד לְאוֹתוֹ הַחַיָּט…

הוּא יִמְצָא הַמָּקוֹם… הָעֵצִים הוּא יַכִּיר,

כַּעֲטֶרֶת סָבִיב… וּבִקְתָּה בֵּינֵיהֶם…

הוּא נוֹסֵעַ מִיָּד וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ –

וְאֵינֶנּוּ מוֹצֵא! אֵין בִּקְתָּה, אֵין עֵצִים…

הַפַּרְוָר כָּל־כֻּלּוֹ נִתְעַלֵּם מֵעֵינָיו!

הוּא מוֹסִיף וְחוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ, מִתְעַקֵּשׁ,

וְכָל־עוֹד הַסּוּסִים לְהַלֵּךְ חֲפֵצִים

הוּא סוֹבֵב וּמְחַפֵּשׂ – וּלְחִנָּם וְלַשָּׁוְא!

רַק בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה פִּתְאֹם הוּא תּוֹפֵס,

שֶׁאֶתְמוֹל הוּא זָכָה וְהָלַךְ בְּבִטְחָה

כִּי ר' לֵיבּ מֵרָחוֹק צְעָדָיו לוֹ כּוֹנֵן –

מִצֵּאתוֹ מִבֵּיתוֹ עַד בּוֹאוֹ לְאוֹדֵיס,

עַד אוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בֵּין עֵצִים, עַד פִּתְחָהּ…

וּלְאַחַר שֶׁהֵבִין – לְבָבוֹ הִתְרוֹנֵן!

אַךְ עֲדַיִן הָיָה לוֹ סָתוּם כְּחִידָה

הָאַבְרֵךְ הַלָּזֶה, הַלּוֹהֵט בְּיוֹם קֹר…

מִי וָמִי הוּא? וְגַם לְשֵׁם־מָה שָׁם יָשַׁב?

לוּ זָכָה וְנִפְגַּשׁ עוֹד פְּגִישָׁה יְחִידָה

עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ… לוּ רָצָה לוֹ לֵאמוֹר,

מִי אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ שֶׁלָּהַט כְּשָׂרָף!…

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים,

וְאָבוֹת נִסְתַּלְּקוּ וְזָקְנוּ הַבָּנִים

וְר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ אַף גַּם הוּא נִסְתַּלֵּק

וְעוֹלַם הַחֲסִידוּת נִתְפַּשֵּׁט, נִתְפַּלֵּג –

נִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם הַצַּדִּיק הַנּוֹדָע,

פְּאֵרָהּ שֶׁל טְשֶׁרְנוֹבִּיל, זִיוָהּ וְהוֹדָהּ,

הַמַּגִּיד הַמְפֻרְסָם הָר' מוֹטִיל זְצוֹק"ל.

הוּא צָעִיר וְיָהִיר. וְהַגְּבִיר – הֵן זֶה צְחוֹק,

הוּא דִבֵּר פֶּה־אֶל־פֶּה עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

וְרָאָה לָמֶ“ד־וָא”ו – מִי יָבוֹא וְיִדְרשׁ,

שֶׁיִּסַּע אֶל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הֶחָדָשׁ?

וּבִפְרָט, הוּא יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ!

וּבִפְרָט שֶׁבִּפְרָט, שֶׁאוֹתוֹ הַצַּדִּיק

בִּדְרָכָיו שֶׁל אָבִיו זַ"ל אֵינֶנּוּ מַחְזִיק!

הַמַּגִּיד ר' נַחוּם זַ"ל – כֻּלּוֹ צְנִיעוּת,

בְּדוֹמֶה לְר' לֵיבּ – בַּדְּרָכִים, בַּעֲנִיּוּת…

וְאוּלָם הַצָּעִיר – הוּא בָּעִיר, בְּטִירָה!

מִי יָבִין לְאוֹתָהּ צַדִּיקוּת צְעִירָה?

מִי יַגִּיד, מִי יֹאמַר, לְשֵׁם־מָה הוּא חַיָּב

מְשָׁרְתִים וּמַצְלִיף לְהַחְזִיק לְסוּסָיו?

וּמוֹשְׁכִים הַסּוּסִים מֶרְכָּבָה הֲדוּרָה,

הִלּוּכָם, מְסַפְּרִים, בְּהַדְרוּת, בִּגְבוּרָה,

לְמָשָׁל – שֶׁנּוֹסֵעַ אַחַד הַנְּסִיכִים!

וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבְּרִיּוֹת מְסִיחִים…

אַךְ רְאֵה, פִּרְסוּמוֹ מִתְפַּשֵּׁט כַּנָּהָר,

וְעוֹלִים לַטִּירָה, וְעוֹלִים אֶל הָהָר…

וְעוֹלִים עֲנִיִּים, וְעוֹלִים עֲשִׁירִים,

וְעוֹלִים זְקֵנִים בְּחֶבְרַת צְעִירִים,

וּמְסַפְּרִים עַל נִסִּים וּמַעֲשֵׂי נִפְלָאוֹת,

וִידִיעוֹת וּשְׁמוּעוֹת מוֹסִיפוֹת וּבָאוֹת…

וְאָמַר אָז הַגְּבִיר הַיָּשִׁישׁ בִּלְבָבוֹ:

אֶתְחַזֵּק וְאֶסַּע לַצַּדִּיק וְאָבוֹא,

וְאֶרְאֶנּוּ גַּם אָנִי – בְּטֶרֶם אָמוּת…

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ אֵינוֹ בָּא לְטָעוּת!

הֵן אוֹמֵר הָעוֹלָם: הוּא קָדוֹשׁ וְצַדִּיק!

וְאִם גַּם לֹא יוֹעִיל, הֲרֵי גַּם לֹא יַזִּיק…

וְהוּא קָם, הַיָּשִׁישׁ, וְנָסַע טְשֶׁרְנוֹבִּיל,

מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן מְלַוֵּהוּ, מוֹבִיל.

וּמִפְּאַת זִקְנוּתוֹ מְפַנִּים לוֹ מַעֲבָר –

וְנִכְנַס אֶל ר' מוֹטִיל לַחֶדֶר יָשָׁר.

גַּם פִּתְקָה לֹא כָּתַב, כַּנָּהוּג בֵּין אֲנַ"שׁ –

הֵן הוּא בָּא רַק לִרְאוֹת, וְדָרוֹשׁ לֹא דָרַשׁ!

אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס אֶל הַחֶדֶר בִּפְנִים

וְרָאָה אֶת ר' מוֹטִיל פָּנִים־אֶל־פָּנִים –

הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו פַּחַד וְחִיל וּרְעָדָה,

וּבִרְכָּיו דָּא לְדָא, וְרַגְלוֹ מָעֲדָה,

וְהִרְגִּישׁ חֲלִישׁוּת גְּדוֹלָה שֶׁבַּלֵּב

וְנָפַל בִּמְקוֹמוֹ וְהִתְחִיל מִתְעַלֵּף…

הוּא הִכִּיר בְּר' מוֹטִיל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ!

וּמִיָּד הַגַּבַּאי הִתְחִיל מַיִם שׁוֹפֵךְ,

וְרַבִּים מֵאֲנַ"שׁ נִדְחֲקוּ מִסָּבִיב,

הָעִקָּר, שֶׁהִצְלִיחוּ נַפְשׁוֹ לְהָשִׁיב.

וּלְאַחַר שֶׁנֵּעוֹר וְחָזְרָה לוֹ רוּחוֹ,

הָר' מוֹטִיל אָמַר לוֹ בְּטוּב חִיּוּכוֹ:

מַה נִּבְהַלְתָּ כָּל־כָּךְ, יְשִׁישִׁי הַיַּקִּיר,

וְהִלְבַּנְתָּ כֻּלְּךָ כְּמוֹ סִיד עַל הַקִּיר?

וֶוער אַ רֶבִּי וִויל וֶוערִין מוּז לֶערְנִין בַּייא זֵייא

וִויא אַזוֹי פַאר אַ יִידִין צוּא טוּעֶן אַ נֵייא,

וִויא אַזוֹי אַ פָּאר הוֹיְזִין מִיט פָאדִים אוּנ נָאדִיל

צוּא פַארְרִיכְטִין אוּן מַאכִין אַ תִּקּוּן הַגָּדוֹל…

---

וּלְסִיּוּם הַסִּפּוּר כָּךְ אָמַר הַמְחַבֵּר:

לֹא בָּדִיתִי מִלֵּב, לִי סִפֵּר הַמְסַפֵּר,

וְכָתַבְתִּי הַכֹּל רַק כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי.

וְלָכֵן, לְמָשָׁל, לְהַסְבִּיר לֹא יָדַעְתִּי,

מָה עִנְיַן הָעֲמִידָה עַל הַמֶּקַח… אָכֵן,

בְּוַדַּאי זֶה מֻסְבָּר לְיוֹדֵעַ הַחֵ"ן.

הערות וביאורי המשורר

אִיךְ טוּא פָארִין וְכוּ' – אֲנִי נוֹסֵעַ מִמֶּרְחַקִּים, וַאֲנִי מְעֻמָּס מַשָּׂא רַב, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן אֶהְיֶה בַּדְּרָכִים, וְהַמִּכְנָסַיִם נִקְרְעוּ אֶצְלִי. עַל־כֵּן תַּקֵּן לִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה, שֶׁלֹּא אֶצְטַנֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהַקֹּר מִתְגַּבֵּר, וְאוּכַל לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם וְלַעֲבוֹר אֶת סַף בֵּיתִי. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: אֲנִי בָּא מִמֶּרְחָק, מְעֻמָּס בְּמַשָּׂא, / לֹא אֵדַע שְׁהוֹתִי בְּדַרְכֵי הַמְּדִינָה, / וְהִנֵּה נִתְקָרְעוּ מִכְנָסַי לִי פִּתְאֹם. / וְעַל־כֵּן קַח תַּקֵּן הַקְּרִיעָה הַגַּסָּה / וְאַל נָא תִּתְקְפֵנִי חָלִילָה צִנָּה / וְאוּכַל לַחֲזוֹר אֶל בֵּיתִי בְּשָׁלוֹם; וָואס וִויל דָא אַ יִיד – מָה רוֹצֶה כָּאן יְהוּדִי; וֶועט קָעסְטֶען אַ רוּבִּיל – יַעֲלֶה רֻבָּל; אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין וְכוּ' – יְהֵא שְׁמוֹנִים קוֹפֵּייקוֹת, אַךְ הִתְיַצֵּב כָּאן וַאֲנִי תּוֹפֵר לְךָ תֵּכֶף וּמִיָּד; וֶוער אַ רֶבִּי וְכוּ' – מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת לְרַבִּי חַיָּב לִלְמוֹד אֶצְלָם כֵּיצַד לִתְפּוֹר בִּשְׁבִיל יְהוּדִי תְּפִירָה כָּלְשֶׁהִי, כֵּיצַד לְאַחוֹת זוּג מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט וְלַעֲשׂוֹת הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: הָרוֹצֶה לִהְיוֹת רַבִּי – מֵהֶם הוּא יִלְמַד / אֵיךְ בִּשְׁבִיל יְהוּדִי לְאַחוֹת אֶת הַבַּד; / וְכֵיצַד מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט – / בַּתִּקּוּן הַגָּדוֹל לְתַקֵּן אוֹתָם יָחַד.

---

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין בּוֹרֵחַ

מאת

שמשון מלצר

הַצַּאר לוֹ הֵצַר. הוּא בָּרַח, וְהִנֵּה הוּא

נִשָּׂא בֵּין גַּלָּיו שֶׁל הַפְּרוּט.

בַּלַּיְלָה, בָּאֹפֶל נָטַשׁ אֶת נָוֵהוּ –

הָיָה לוֹ הַדֶּרֶךְ יָרוּט.

נָטַשׁ אֶת שֻׁלְחַן הַזָּהָב וְהַ“זֹּהַר”,

כִּסְאוֹ כְּכִסֵּא הַדֻּכָּס;

נָטַשׁ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת אֵשֶׁת הַנֹּעַר,

אֶת שֵׁשֶׁת בָּנָיו, הוּא הַשַּׁ"ס.

עָזַב אֶת אֶחָיו שֶׁבַּסֵּתֶר שָׁאָפוּ

לְקֶרֶן שֶׁל זֹהַר וּפְדוּת,

עָזַב וּבָרַח – וְהִנֵּה מְכֻתָּף הוּא

בֵּין רַעַשׁ גַּלָּיו שֶׁל הַפְּרוּט.

הִנֵּה הוּא נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּבְרִיאלוֹ,

צוֹעֵד הַזָּקֵן וְשׁוֹתֵק.

מִלְמַעְלָה שָׁמַיִם בְּזַעַף יַאֲפִילוּ,

צוֹוֵחַ הַפְּרוּט וְצוֹעֵק.

אוּלָם מִן הַחשֶׁךְ, מִתּוֹךְ הַמַּאְפֵּלְיָה,

מִצַּעַק וְצֶוַח הַפְּרוּט,

נִשְׁמָע קוֹל נִגּוּן כְּנִגּוּן שֶׁל קַפֵּלְיָה

בְּמַרְשׁ שֶׁל קוֹזַאקִים רָהוּט.

קַפֵּלְיָה קַפֵּלְיָה, קַפֵּלְיָה נֶעֱלֶסֶת,

נַגְּנִי הַנִּגּוּן הַכָּשִׁיף!

הַלַּיְלָה עוֹשֶׂה אֶת אָזְנוֹ אֲפַרְכֶּסֶת

וְכָל הָעוֹלָם לָךְ מַקְשִׁיב.

הַלַּיְלָה פּוֹקֵחַ עֵינוֹ הַזּוֹהֶרֶת,

מַגִּיהַּ הַפְּרוּט וְגַלָּיו;

הָעַיִן רוֹאָה מֶרְכָּבָה הָעוֹבֶרֶת

בְּדֶרֶךְ נָסֹלָּה זָהָב.

הַדֶּרֶךְ נָסֹלָּה מֵרֻבְּלִים שֶׁל כֶּתֶם,

מֵרֻבְּלִים עֻמְּדוּ דְּחוּסִים;

וְכֶסֶף יְדוֹת הַמִּרְכֶּבֶת, הָרֶתֶם,

וּשְׁנַיִם זוּגוֹת הַסּוּסִים.

וְזֶה הַיּוֹשֵׁב עַל דּוּכַן הַמִּרְכֶּבֶת

זָקֵן וּזְקָנוֹ עַד בִּרְכָּיו,

חָגוּר אֵזוֹר עוֹר, וּבְשׁוֹט שֶׁל שַׁלְהֶבֶת

יַצְלִיף הַסּוּסִים, הָרַכָּב.

וְזֶה הַיּוֹשֵׁב בַּמִּרְכֶּבֶת הוּא מֶלֶךְ.

שַׁלִּיט הוּא, קֵיסָר מַמָּשִׁי.

וְשֶׁמָּא זֶה הוּא, הַמּוֹשֵׁל בְּלִי שֶׁלַח?

וְשֶׁמָּא זֶה הוּא, הַ־מָּ־שִׁ־י–

אַךְ פֶּתַע נִפְסַק הַנִּגּוּן, הַקַּפֵּלְיָה

הַמַּרְשׁ לֹא נִגְּנָה עַד הַסּוֹף.

וְשׁוּב הָעוֹלָם מִתְעַלֵּף בַּמַּאְפֵּלְיָה

וְאֹפֶל וְאֵבֶל יַעֲטֹף.

הַלַּיְלָה עוֹצֵם אֶת עֵינוֹ הַנּוֹגַהַת,

מַאֲפִיל הַמַּרְאֶה, מַעֲלִים.

בְּרַעַשׁ הַמַּיִם נִשְׁמָע עוֹד הַשַּׁעַט –

וְצַעַד שֶׁל אִישׁ בֵּין גַּלִּים.

וְשׁוּב הוּא נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּבְרִיאלוֹ.

צוֹעֵד הַזָּקֵן וְשׁוֹתֵק.

מִלְמַעְלָה שָׁמַיִם בְּזַעַף יַאֲפִילוּ.

צוֹוֵחַ הַפְּרוּט וְצוֹעֵק.

הערות וביאורי המשורר

קַאפֶּלְיָה – חֶבֶר נוֹגְנִים, תִּזְמֹרֶת קְטַנָּה.

---

כְּיָדוּעַ בְּטְשׁוֹרְטְקוּב

מאת

שמשון מלצר

כְּיָדוּעַ בְּטְשׁוֹרְטְקוּב – שָׁם הוֹד שֶׁל מַלְכוּת…

הֶחָצֵר – כְּאַרְמוֹן מְלָכִים מְפֹאָר,

וְהַגָּן – כְּגַן־עֵדֶן וְלֹא יְתֹאָר!

וְהַקְּלוֹיְז הַגָּדוֹל!

כָּל פְּאֵר וּמִכְלוֹל

בּוֹ יַחַד חֻבְּרוּ לְפָאֵר כְּתָלָיו.

וְהַהוֹד שֶׁבְּהוֹד הוּא חֲדַר־הַזָּהָב,

הוּא חֲדַר הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

כִּי כְּיָדוּעַ, בְּטְשׁוֹרְטְקוּב מִתְפַּלְּלִים לְחוּד…

בַּקְּלוֹיְז – הָעוֹלָם וְאִתָּם הַבָּנִים,

וְהוּא – בַּחֲדַר־הַזָּהָב, מִבִּפְנִים.

כְּאוֹתוֹ הַקְּבַרְנִיט

הַנִּצָּב וּמַבִּיט

מִתָּאוֹ הַמְיֻחָד עַל הַיָּם הָרָחָב

וְנוֹהֵג הַסְּפִינָה בְּבִטְחָה בֵּין גַּלָּיו.

וְכִי מָה? הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן!

וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְסַפְּרִים מַעֲשֶׂה

שֶׁבְּלֵיל כָּל נִדְרֵי לְאַחַר הַתְּפִלָּה,

לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ קַ"ן פִּרְקֵי תְּהִלָּה

וּבַעֲלֵי הַקּוֹמָה

לָמְדוּ בְּיוֹמָא

אוֹ חָזְרוּ עַל הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר בָּרַמְבַּ"ם

וְכִוְּנוּ בַּלִּמּוּד לִדַּבֵּק בְּרַבָּם,

הֲלֹא הוּא הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן –

הָיָה הֶרְשִׁיל הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ

כָּרָגִיל, לְיַד כַּף הַמַּנְעוּל – מִבַּחוּץ.

כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ שָׁם נָחוּץ

וְיִמְסֹר לְהַלָּן

לְהֶרְשִׁיל הַקָּטָן

וְיָרוּץ וְיָבִיא וְיַכְנִיס לְחַדְרוֹ,

לַחֲדַר־הַזָּהָב, הוּא מִשְׁכַּן הֲדָרוֹ

שֶׁלּוֹ, שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

וּפִתְאֹם הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ מִתְהַלֵּךְ…

וְהַקּוֹל הֵן חָלוּשׁ וְכִמְעַט כְּלוֹחֵשׁ,

אַךְ יוֹרֵד חַדְרֵי לֵב. הֵן זֶה לַחַשׁ שֶׁל אֵשׁ!

וְהֶרְשִׁיל נִרְעָד

וּפוֹתֵחַ בְּמִקְצָת:

מְהַלֵּךְ הוּא בַּחֶדֶר, בַּחֲדַר־הַזָּהָב,

צַעֲדוֹ לֹא נִשְׁמָע, וְרַק לַחַשׁ שְׂפָתָיו,

שִׂפְתֵי פִּי הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

מְהַלֵּךְ הוּא בַּחֶדֶר וּמְסַפֵּר לְעַצְמוֹ…

(וְאוּלַי? מִי יוֹדֵעַ לְמִי הוּא דִּבֵּר?

מִי יוֹדֵעַ לְמִי סִפּוּרוֹ הוּא סִפֵּר?):

"מֵהֵיכָן נוֹטְלִים

זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל ר' אוּרִי’לִי מִסְּטְרֶלִיסְק?

מֵהֵיכָן נוֹטְלִים

זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל ר' אוּרִי’לִי מִסְּטְרֶלִיסְק!

וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ? וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!"

לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הֵן לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר

שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הָיָה מֻרְתָּח וּמֻרְעָשׁ,

בְּחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה מַמָּשׁ.

אַךְ הֶרְשִׁיל עַקְשָׁן

דָּא לְדָא נָקְשָׁן

וְהוּא עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וְשׁוֹמֵעַ, מַקְשִׁיב

לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיו,

מִתּוֹךְ פִּי הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן:

"מַעֲשֶׂה בְּר' אוּרִי’לִי הַקָּדוֹשׁ מִסְּטְרֶלִיסְק,

שֶׁבְּלֵיל כָּל נִדְרֵי לְאַחַר הַתְּפִלָּה,

לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ קַ"ן פִּרְקֵי תְּהִלָּה,

ר' אוּרִי’לִי עָמַד

וְלָמַד מַה שֶּׁלָּמַד

וְהָיְתָה תּוֹרָתוֹ מְלַהֶטֶת כָּאֵשׁ.

וְהָיָה שָׁם עִמּוֹ הַבָּחוּר הַמְשַׁמֵּשׁ

וְשָׁכַב עַל הַסַּפְסָל בַּחֶדֶר הַדָּל".

כִּי כְּיָדוּעַ, בִּסְטְרֶלִיסְק יְסוֹד שֶׁבְּעַנְווּת,

וְהַכֹּל שָׁם יַחְדָּו וּבְחֶדֶר אֶחָד:

הַשֻּׁלְחָן וְהַכִּסֵּא, וְסַפְסָל מִן הַצַּד,

בַּפִּנָּה הַקַּנְקַן

הָעוֹמֵד עַל הַכַּן

וְנַטְלָה שֶׁל נְחשֶׁת בַּת יְדוֹתַיִם

מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִנְטִילַת הַיָּדַיִם.

וְהַבָּחוּר עַל הַסַּפְסָל בַּחֶדֶר הַדָּל.

"וּשְׁנָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הָיְתָה כְּבֵדָה,

שֶׁהִרְבָּה לֶאֱכוֹל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים.

וּפִתְאֹם הוּא צוֹעֵק בִּשְׁנָתוֹ תַּמְרוּרִים:

'אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בִּי, אֵשׁ!

מַיִם! מַיִם לוּ יֵשׁ!'

וְקוֹפֵץ לַפִּנָּה וְתוֹפֵס הַקַּנְקַן

וְלוֹגֵם וְלוֹגֵם – כְּבָר חֶצְיוֹ מְרֻקָּן,

וְרַק אָז הוּא פּוֹסֵק. וְר' אוּרִי’לִי שׂוֹחֵק…

וְחוֹזֵר הַשַּׁמָּשׁ לַסַּפְסָל וְנוֹפֵל

וּמִיָּד הוּא נִרְדָּם תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה.

וּלְאַחַר כְּשָׁעָה הוּא פּוֹרֵץ שׁוּב בִּצְעָקָה:

'אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּמֵעָי!

מִי יִתְּנֵנִי מַיִם, וָי!'

וְקוֹפֵץ לַפִּנָּה וְתוֹפֵס הַקַּנְקַן

וְלוֹגֵם וְלוֹגֵם – כְּבָר רֻבּוֹ מְרֻקָּן…

וְרַק אָז הוּא פּוֹסֵק… וְר' אוּרִי’לִי שׁוֹתֵק…

וּלְאַחַר שֶׁיָּשַׁן כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה

דִּבֵּר הַבָּחוּר בַּשְּׁלִישִׁית מִן הַשְּׁנָת:

‘מַה צָּמֵאתִי מְאֹד! אֶשְׁתֶּה מַיִם מְעָט!’

וְיָרַד מִן הַסַּפְסָל

וְאֶת יָדָיו נָטַל

וְנִגַּשׁ לַפִּנָּה וְלָקַח הַקַּנְקַן

וּבֵרֵךְ וְלָגַם לְגִימָה – וְרַק כָּאן

ר' אוּרִי’לִי לֹא שָׂחַק וְר' אוּרִי’לִי לֹא שָׁתַק…

וְר' אוּרִי’לִי אָמַר לַמְשַׁמֵּשׁ בְּחִבָּה:

‘הֲשָׁכַחְתָּ בְּנִי שֶׁעַכְשָׁו לֵיל־כִּפּוּר?’

וּמִיָּד נִתְפַּכַּח וְנִבְהַל הַבָּחוּר

וְהֶחְזִיר הַקַּנְקַן

לַפִּנָּה עַל הַכַּן

וְחָזַר לַסַּפְסָל וְשָׁכַב וְנִרְדַּם".

וּלְרֶגַע נִפְסַק כָּאן הַקּוֹל וְנָדַם,

הוּא קוֹלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

אַחַר־כָּךְ הִתְהַלֵּךְ בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה:

"מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

שֶׁל ר' אוּרִי’לִי הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁרָאָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ

יְהוּדִי הַלּוֹגֵם מִקַּנְקַן לִרְוָיָה

וְרַק בַּשְּׁלִישִׁית הִפְסִיקוֹ בַּשְּׁתִיָּה –

וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ? וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!"

וְכָךְ הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

מְהַלֵּךְ בְּחַדְרוֹ, הוּא חֲדַר־הַזָּהָב,

וְחוֹזֵר בְּכִסּוּפִים עֲצוּמִים עַל דְּבָרָיו:

"וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ,

“וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!”

וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שָׁמְעוּ אִישׁ מֵאָחִיו

שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הֶרְשִׁיל שֶׁעָמַד וְהִקְשִׁיב

מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן!

הערות וביאורי המשורר

הֶרְשִׁיל הַגָּדוֹל (שְׁטֶרְנְבֶּרְג) וְהֶרְשִׁיל הַקָּטָן (רַפּוֹפּוֹרְט) הָיוּ שְׁנֵיהֶם גַּבָּאִים נוֹדָעִים בֶּחָצֵר שֶׁל הָרַבִּי בְּטְשׁוֹרְטְקוּב. אַף סִפּוּר־מַעֲשֶׂה זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹתְנִי ר' חֲנוֹךְ שֶׁכְטֶר ז"ל. וואוּ נֶעמְט מֶען דָּאשׁ – מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זֹאת.

---

הַשָּׁבִיס שֶׁל סַבְתָּא זִיסְל

מאת

שמשון מלצר

סַבְתָּא זִיסְל הָיָה לָהּ שָׁבִיס לְלֵילוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב,

וְהָיְתָה קוֹשַׁרְתּוֹ, כַּמִּנְהָג, לְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בִּבְרָכָה,

וּלְרִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת קַל־קָלִיל, בִּצְעָדִים שֶׁל הָלוֹךְ־וְטָפוֹף,

לְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים וְכַלּוֹת בִּשְׂמָחוֹת שֶׁל בְּנוֹת מִשְׁפָּחָה.

אַחַר־כָּךְ סַבְתָּא זִיסְל הִתְחִילָה בִּרְכַּת הַנֵּרוֹת לְהַגִּיד

בְּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי צְחַרְחֶרֶת קְשׁוּרָה כַּמְשֻׁלָּשׁ הַכָּפוּל;

וּכְשֶׁהִשִּׂיאָה אֶת בְּנָהּ, ר' לֵיבֶּלִי, זְקֵנֵנוּ ר' לֵיבֶּלִי חָסִיד,

הוֹלִיכַתּוּ לַחֻפָּה בְּשָׁבִיס, וְאוּלָם – בְּשָׁבִיס הַשָּׁאוּל…

אַחַר־כָּךְ גַּם רָאוּהָ לֹא פַּעַם בְּרִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת עִם כַּלָּה,

אוֹ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁהָיוּ, בְּלִי עַיִן רָעָה, לֹא מְעָט,

וְהִנֵּה הַשָּׁבִיס שֶׁלְּרֹאשָׁהּ – לֹא שְׁבִיסָהּ, בְּפֵרוּשׁ לֹא שֶׁלָּהּ,

מִי שֶׁעַיִן רוֹאָה לוֹ הִבִּיט וְהִכִּיר וְהִבְחִין זֹאת מִיָּד…

וְהָיוּ תְּמֵהִים בְּיוֹתֵר: שֶׁהֲרֵי הַחֲנוּת הַקְּטַנָּה,

הִיא חֲנוּת־הַצְּבָעִים, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתְנָה, וְעוֹד אֵיךְ, פַּרְנָסָה.

וְתָמְהוּ כָּךְ יָמִים עַל יָמִים, וְתָמְהוּ כָּךְ שָׁנָה עַל שָׁנָה,

וְהֵבִינוּ: וַדַּאי אֵיזֶה סוֹד סַבְתָּא זִיסְל בָּזֶה מְכַסָּה…

אַחַר־כָּךְ נִתְגַּלָּה זֶה הַסּוֹד, מִמָּקוֹר נֶאֱמָן נִתְגַּלָּה:

הַפָּקִיד־הַשַּׁמַּאי לוֹפַּטִינְסְקִי – הוּא עַצְמוֹ הוּא גִּלָּה אֶת הַסּוֹד:

סַבְתָּא זִיסְל הָיָה לָהּ דָּרוּשׁ סָךְ הָגוּן לְהַכְנָסַת הַכַּלָּה,

נַעֲרָה יְתוֹמָה לְהַשִּׂיא, וְהִיא בָּאָה אֶל בֵּית־הָעֲבוֹט,

וְהֵבִיאָה לְשָׁם הַשָּׁבִיס וְקִבְּלָה בְּמִלְוֶה כָּךְ־וָכָךְ,

וְנָתְנָה נְדוּנְיָה, מַלְבּוּשִׁים, וְהִכְנִיסָה כַּלָּה לַחֻפָּה…

אַחַר־כָּךְ הִיא פָּרְעָה אֶת הַחוֹב – וְקִבְּלָה בַּשֵּׁנִית אֵיזֶה סָךְ:

וְנִשְׁאַר הַשָּׁבִיס בַּעֲבוֹט, מְסֻגָּר וְסָגוּר בַּקֻּפָּה…

כָּךְ־וָכָךְ, אֵיזֶה סָךְ… סוֹף כָּל סוֹף, מָה הַסְּכוּם שֶׁקִּבְּלָה בַּעֲבוֹט?

דָּבָר זֶה נִשְׁאַר סוֹד לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא נוֹדַע מָה הַסָּךְ.

לוֹפַּטִינְסְקִי נִשְׁאַל וְטָעַן: הוּא פָּקִיד וְחַיָּב לִשְׁמוֹר סוֹד,

וְאוּלָם הַשָּׁבִיס הוּא שָׁוֶה לְפָחוֹת בְּכִפְלַיִם מִכָּךְ…

סַבְתָּא זִיסְל גַּם הִיא נִשְׁאֲלָה, וְהֵשִׁיבָה בִּשְׂחוֹק סַבְתָּא זִיסְל:

לוֹפַּטִינְסְקִי אָמְנָם הוּא שַׁמַּאי, אֲבָל גּוֹי יֵשׁ לוֹ מֹחַ שֶׁל גּוֹי.

וְכִי זֶה הַשָּׁבִיס הוּא שָׁבִיס? הֲרֵי אֵין זֶה שָׁבִיס, רַק שָׁבִיסְל!

כָּל־כֻּלּוֹ הוּא שָׁוֶה וְלֹא־כְלוּם… רַק נִצְנוּץ… מַרְאִית־עַיִן… לְנוֹי…

כָּךְ הָיָה הַשָּׁבִיס שָׁם מֻנָּח וּכְבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ בַּקֻּפָּה…

וּבְבֵית־הָעֲבוֹט סַבְתָּא זִיסְל אוֹרַחַת קְבוּעָה וּרְגִילָה:

כָּל כַּמָּה חֳדָשִׁים הִיא מַכְנֶסֶת כַּלָּה יְתוֹמָה לַחֻפָּה,

וְרוֹקֶדֶת רִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת בַּשָּׁבִיס הַשָּׁאוּל – וּבְגִילָה!

אֵימָתַי הוּא הוּצָא, הַשָּׁבִיס, וְנִפְדָּה מִקֻּפַּת הָעֲבוֹט?

בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ סַבְתָּא זִיסְל וּבַעֲלָהּ מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל לִצְפָת;

מֶה הָיָה שָׁם גּוֹרַל הַשָּׁבִיס, בְּעִיר־הַקֹּדֶשׁ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת,

לֹא יָדוּעַ בְּכָל הַדִּיּוּק, אַךְ יָדוּעַ בְּרַב אוֹ בִּמְעָט:

כְּשֶׁבָּאוּ לִצְפַת, הֵם נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם לַעֲלוֹת לְמֵירוֹן

עִם שְׁאָר עוֹלֵי־רֶגֶל לְשָׁם וְלִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת הַהִלּוּלָה

עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי ר' שִׁמְעוֹן –

וְהֵכִינוּ לִבָּם לַדָּבָר וְשִׁקְּעוּ בּוֹ הַנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ.

הֵם עָבְרוּ מַחְצִיתָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, עַד מָקוֹם הַנִּקְרָא בִּיר־אִל־שֵׁיךְ,

וְנַפְשָׁם צָמְאָה לִמְעַט מַיִם, כִּי הַיּוֹם הוּא יוֹם־קַיִץ בּוֹעֵר,

וְרָאוּ אֵיךְ נָטוּי בְּשָׁם אֹהֶל וּמְחַלְּקִים בְּשָׁם טֵייא, וְגַם אֵיךְ

הַגְּבָרִים שָׁם שׁוֹפְתִים דּוּד עַל דּוּד וְנָשִׁים דּוֹלוֹת מַיִם מִבְּאֵר –

וְאָמְרָה סַבְתָּא זִיסְל לְסַבָּא: מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל, אַתָּה קוּם וָלֵךְ,

וַאֲנִי אֶעֱמֹד כָּאן בָּאֹהֶל, לְסַיֵּעַ עִם כָּל הָעוֹבְדִים.

וּוַדַּאי לָהּ הֵשִׁיב מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל: זִיסְל זִיסֶה, לְבָד – אֵיךְ וָאֵיךְ?

גַּם אֲנִי אֲסַיֵּעַ בְּכָאן, לְהַסִּיק וְלִשְׁפּוֹת הַדְּוָדִים…

כָּךְ עָבְדוּ כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים,

כִּי עוֹד אֵלֶּה עוֹלִים לְמֵירוֹן, וְהַלָּלוּ הוֹלְכִים וְשָׁבִים…

סַבְתָּא זִיסְל דּוֹלָה דְּלִי עִם דְּלִי וְשׁוֹפְכָה לַדְּוָדִים הַגְּדוֹלִים,

מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל מַלְהִיב אֶת הָאֵשׁ וּפָנָיו לְהָבִים־לְהָבִים.

לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת הָיוּ שָׁם בְּתַחֲנַת בִּיר־אִל־שֵׁיךְ נִתָּנִים

קִשּׁוּאִים, כְּבוּשֵׁי מְלָפְפוֹן, פִּתּוֹת־לֶחֶם מֵאוֹת עַל מֵאוֹת,

לְהָשִׁיב וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים, גְּדוֹלִים עִם קְטַנִּים,

שֶׁחָנַן אֱלֹקִים וְזִכָּם לַעֲשׂוֹת בְּמֵירוֹן הַפֵּאוֹת.

לֹא נַגְזִים וְנֹאמַר שֶׁהַכֹּל, כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה הַנִּתָּן,

הוּא הָיָה מִשֶּׁל סַבָּא וְסַבְתָּא – לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל בְּעִיר צְפַת!

אֲבָל חֵלֶק גָּדוֹל מִכָּל זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מֵאִתָּם,

וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלְּכָךְ גַּם בִּצְפַת הַשָּׁבִיס הָעֳבַט…

וְהוֹאִיל וַחֲנוּת הַצְּבָעִים כְּבָר הָיְתָה רְחוֹקָה, בַּגּוֹלָה,

לֹא הָיָה לָהּ לְסַבְתָּא שֶׁלָּנוּ בַּמֶּה הַשָּׁבִיס עוֹד לִפְדּוֹת…

וְאוּלָם לֹא עַל כָּךְ, בְּוַדַּאי, הִצְטַעֲרָה סַבְתָּא זִיסְל… אֶלָּא,

שֶׁהִנֵּה, הִנֵּה בָּא לַ"ג בָּעֹמֶר, וְאֵין מָה עוֹד לָתֵת בַּעֲבוֹט…

אֵין בַּמֶּה עוֹד לִקְנוֹת עֲצֵי־דֶלֶק, קִשּׁוּאִים עִם כְּבוּשֵׁי מְלָפְפוֹנִים,

אֵין בַּמֶּה לְהַמְתִּיק אֶת הַטֵּייא וּלְהָכִין פִּתֵּי־לֶחֶם מֵאוֹת;

וְהִנֵּה עוֹד מְעַט עוֹלֵי־רֶגֶל כְּבָר עוֹלִים וּבָאִים וְחוֹנִים,

וּמַעֲלִים עִמָּהֶם אֶת הַטָּף, לַעֲשׂוֹת בְּמֵירוֹן הַפֵּאוֹת…

וְעַל כָּךְ זְקֶנְתֵּנוּ מָרַת זִיסְל וַדַּאי הִצְטַעֲרָה וּבָכְתָה;

כִּי בֵּינְתַיִם זְקֵנֵנוּ מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל שָׁבַק הַחַיִּים לְכָל חַי,

וְהָיְתָה אָז נוֹטָה לִדְמָעוֹת… רַק שְׁנָתַיִם סַךְ־הַכֹּל הִיא זָכְתָה

עִמּוֹ יַחַד בְּבִּיר־אִל־שֵׁיךְ לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים לְבַר־יוֹחַאי.

וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁמַּמָּשׁ בְּשָׁעָה אַחֲרוֹנָה־אַחֲרוֹנָה

בָּא אָדָם וְשָׁאַל לִמְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל – הוּא שַׁדָּ"ר, זֶה עַתָּה רַק הוּא שָׁב…

הֱשִׁיבוּהוּ: מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל אֵינֶנּוּ, הָאַלְמָנָה הִנֵּה כָּאן מְעוֹנָהּ.

הוֹבִילוּהוּ לְשָׁם, וְנָתַן לָהּ עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנִים שֶׁל זָהָב…

סַבְתָּא זִיסְל בְּרֶגֶל קַלָּה מִהֲרָה לְהָכִין הַדָּרוּשׁ,

הַשַּׁדָּ"ר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ… וְאֶפְשָׁר שֶׁהִקְדִּים לְמֵירוֹן…

וְאֶפְשָׁר גַּם, אֶפְשָׁר… מִי יוֹדֵעַ? מִי יֹאמַר מְבֹרָר וּבְפֵרוּשׁ,

מִי הָיָה הַשַּׁדָּ"ר שֶׁהֵבִיא לָהּ לִזְקֶנְתֵּנוּ לְזִיסְל דּוֹרוֹן?

יְדִידִים יַקִּירִים, בְּוַדַּאי כְּבָר תָּבִינוּ אַתֶּם מִדַּעְתְּכֶם,

כִּי אוֹתוֹ הַשַּׁדָּ"ר לֹא הָיָה אֶלָּא הוּא, הַזָּקֵן הַתִּשְׁבִּי…

אַף אֲנִי כָּאן הָיִיתִי יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְאַמֵּת סְבָרַתְכֶם,

לְהַטְרִיחַ כָּאן אֶת אֵלִיָּהוּ וְתִשְׁבִּי לַחֲרוֹז עִם רִשְׁבִּ"י.

וְאוּלָם כְּמֵאָז כֵּן גַּם עָתָּה, דַּעְתִּי לֹא כְּדַעַת הָרֹב:

הַמֵּיטָב שֶׁבַּשִּׁיר לֹא כְּזָבוֹ, רַק מִקְצָת הָאֱמֶת שֶׁאִתּוֹ;

אֶת תִּשְׁבִּי עִם רִשְׁבִּ"י עוֹד נַחְרֹז, וְאוּלָם לֹא בָּזֶה, רַק בַּסּוֹף…

וּבָזֶה נְסַפֵּר הָעִנְיָן, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה לַאֲמִתּוֹ.

כְּשֶׁבָּא זֵידֶה צַיְגֶר, חָסִיד מֵחֲסִידֵי הוּסְיָאטִין בְּקוֹלוֹמֵייא,

לָאַדְמוֹ“ר מֵהוּסְיָאטִין שְׁלִיטָ”א – שְׁאֵלוֹ בְּחִבָּה הָאַדְמוֹ"ר

עַל הַזּוּג מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל וְזִיסְל מִקּוֹלוֹמֵייא הַמְחַלְּקִים כּוֹסוֹת טֵייא

לַקָּהָל הָעוֹלֶה לְמֵירוֹן. וְאָמַר מַה שֶּׁיָּדַע שָׁם לֵאמוֹר:

“הוּא אִישׁ תָּם… הוּא נוֹסֵעַ לְוִיזְ’נִיץ… וּבְנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ…” וְשִׁלֵּב,

יִתָּכֵן, בִּדְבָרָיו אֶת עִנְיַן הַשָּׁבִיס, אֵיךְ הָיָה מָעֳבָט…

וְאָמַר הָאַדְמוֹ“ר שְׁלִיטָ”א, שֶׁרוֹצֶה אֶת עַצְמוֹ לְשַׁתֵּף

בְּאוֹתָן הַמִּצְווֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַזּוּג הַיָּקָר שֶׁבִּצְפָת…

נִזְדַּמֵּן לוֹ שְׁלִיחַ מִצְוָה – וְשָׁלַח עֲשָׂרָה דַּרְכְּמוֹנִים,

וְהֵם־הֵם דַּרְכְּמוֹנֵי הַזָּהָב שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ יוֹם הַשַּׁדָּ"ר;

וּמֵהֶם עוֹד הָיוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּבִּיר־אִל־שֵׁיךְ מְלֵאִים וּנְכוֹנִים

הַדְּוָדִים, הַסִּירִים, הַיָּדַיִם, כָּל הָאֹהֶל – דָּבָר לֹא נֶעְדָּר.

סַבְתָּא זִיסְל זָכְתָה לְהַשְׁקוֹת עוֹד אוֹתָהּ הַשָּׁנָה אַךְ וְרַק,

כִּי שָׁנָה אַחַר־כָּךְ נִפְטְרָה אֶל עוֹלַם הָאֱמֶת, בְּתַרְעַ"ד;

וְאִם כִּי הַמִּנְהָג לְהַשְׁקוֹת מִן שְׁנַת תַּרְפֵּא־הֵ"א כְּבָר פָּסַק,

עוֹד זִכְרוֹן צִדְקָתָהּ חַי־קַיָּם וְעוֹמֵד עַד הַיּוֹם בְּעִיר צְפָת.

וּבְנוֹגֵעַ לְאוֹתָם עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנֵי הַזָּהָב שֶׁשָּׁלַח

הָאַדְמוֹ“ר שְׁלִיטָ”א לִזְקֶנְתֵּנוּ לְשַׁתְּפוֹ בְּמִצְווֹתֶיהָ הָהֵן

---

יִתָּכֵן, בִּזְכוּתָם הוּא זָכָה וְעָלָה לְאַרְצֵנוּ אַחַר־כָּךְ…

כֵּן יִזְכֶּה וְיֵלֵךְ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחֵנוּ, אָמֵן!

הַשָּׁבִיס נִשְׁתַּכַּח בָּעֲבוֹט, וּמֵאָז לֹא נוֹדַע עוֹד דָּבָר,

וְאֶפְשָׁר הוּא עֲדַיִן בִּצְפַת, מְסֻתָּר בְּתוֹךְ כּוּךְ בִּמְעָרָה…

אַךְ בֵּין־כָּךְ וּבֵין־כָּךְ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה שַׂהֲרוֹן לְצַוַּאר

חֲמוֹרוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה!

וַאֲנַחְנוּ כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ, בִּקְצָרָה וּמִבְּלִי הַרְחִיבָן,

לַחֲרוֹז אֶת צִדְקוֹת סַבְתָּא זִיסְל וּמַעֲשֶׂיהָ לִכְבוֹד הָרִשְׁבִּ"י,

כֵּן נִזְכֶּה לֶאֱרוֹג עוֹד שִׁירֵינוּ וְלַעֲשׂוֹת כֻּלָּם יַחַד דִּיוָאן

וּמַרְבָד וּמִשְׁטָח וּמִדְרָךְ לְרַגְלֵי הַמְבַשֵּׂר הַתִּשְׁבִּי!

וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה

מאת

שמשון מלצר

---

בְּלֵיל־חֹרֶף אֶחָד

מאת

שמשון מלצר

בְּלֵיל־חֹרֶף אֶחָד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הָלַךְ

לִטְבִילָה בַּמִּקְוֶה הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ,

הֲלֹא הוּא הַמִּקְוֶה בְּעִירֵנוּ, עִיר טְלוּסְט,

שֶׁאוּלַי עוֹד הַיּוֹם יַכִּירוֹ מְקוֹמוֹ.

וְהָיָה לֵיל־הַחֹרֶף לֵיל חשֶׁךְ וָקֹר,

לֹא יָרֵחַ מֵאִיר, לֹא כּוֹכָב הָרוֹמֵז,

רַק הַשֶּׁלֶג מַלְבִּין וּמַכְחִיל בְּמִקְצָת

וּמַרְאֶה אֶת הַשְּׁבִיל לַמַּגָּף הַבּוֹסֵס…

וְהָלַךְ הַבַּעַל־שֵׁם הֲלִיכָה מְהִירָה

וְדַרְכּוֹ יְשָׁרָה, לֹא פִּקְפּוּק, לֹא חֲשָׁשׁ,

וְהָלַךְ אַחֲרָיו בְּיִרְאָה וּרְעָדָה

וּבְפִיק הַבִּרְכַּיִם הָאִישׁ הַשַּׁמָּשׁ…

וְאוּלָם מִשֶּׁבָּאוּ לִפְנִים הַמֶּרְחָץ

וְהַחשֶׁךְ גָּמוּר, כְּמוֹתוֹ לֹא נִהְיָה –

הִתְחִיל הַשַּׁמָּשׁ לַחֲרוֹד עוֹד יוֹתֵר,

וּפִתְאֹם הוּא נוֹשֵׂא אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִיָּה:

"הוֹי, רַבֵּנוּ, אֵינֶנִּי רוֹאֶה וְלֹא־כְלוּם…

וְהַחשֶׁךְ אָטוּם… וִישׁוּפֵנִי מְאֹד…

מְגָרֵד וְסוֹרֵט… בְּשָׂרִי חִדּוּדִין…

וּכְמוֹ שִׁפּוּדִין נִנְעָצִים בַּקָּדְקֹד!"

“אַל תִּירָא, אַל תִּירָא!” מֵשִׁיב לוֹ הַבַּעַל־שֵׁם

וְנִשְׁמָע בְּפֵרוּשׁ הַחִיּוּךְ בְּקוֹלוֹ;

"אַךְ גְּלִידִים הֵם שֶׁל קֶרַח, לֹא שׁוּם שִׁפּוּדִין…

פִּלְאוֹתָיו הַיָּפִים שֶׁל הַשֵּׁם וּפָעֳלוֹ…

שָׂא יָדְךָ כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֱחֹז בִּזְנָבוֹ

שֶׁל אַחַד הַגְּלִידִים הַתְּלוּיִים וֶאֱמֹר:

נֵר שֶׁל כְּפוֹר, נֵר שֶׁל כְּפוֹר, הִדָּלֵק נָא וּדְלֹק,

הִתְבָּרֵק נָא וּבְרֹק, יְהִי אוֹר, יְהִי אוֹר!"

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁמַעַת בַּקּוֹל עֲלִיצוּת

שֶׁל אָדָם הַמַּלְעִיג וּמְשַׁטֶּה בְּשׁוֹטֶה,

הַשַּׁמָּשׁ, בִּבְלִי דַעַת, מִלָּה בְּמִלָּה,

הוּא חוֹזֵר עַל דִּבְרֵי הַבַּעַל־שֵׁם וּבוֹטֶה:

"נֵר שֶׁל כְּפוֹר, נֵר שֶׁל כְּפוֹר, הִדָּלֵק נָא וּדְלֹק,

הִתְבָּרֵק נָא וּבְרֹק, יְהִי אוֹר, יְהִי אוֹר!"

וּמִיָד נֶאֱחֶזֶת הָאֵשׁ בַּגָּלִיד,

בַּגָּלִיד הַפָּשׁוּט מִשֶּׁל קֶרַח וּכְפוֹר.

וְהִנֵּה הוּא דּוֹלֵק, וְהִנֵּה הוּא בּוֹרֵק

וּמַתִּיז רְשָׁפִים וְשָׁבִיב עַל שָׁבִיב,

וְנוֹצְצִים לִקְרָאתוֹ כְּאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ

כָּל שְׁאָר הַגְּלִידִים הַתְּלוּיִים מִסָּבִיב…

וְעוֹמֵד הַשַּׁמָּשׁ וְתוֹהֶה וּמַבִּיט

בְּעֵינַיִם בּוֹהוֹת וּקְרוּעוֹת לִרְוָחָה,

וּפְלָאִים עַל פְּלָאִים, אֲבָנִים יְקָרוֹת

כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁהָעַיִן נָחָה…

וְנוֹשֵׂא הוּא יָדוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה שֵׁנִית,

וְרוֹצֶה הוּא לִנְגּוֹעַ, לַחְקוֹר וְלִבְדּוֹק…

אַךְ אוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם (בֵּינָתַיִם טָבַל,

הִתְעַטֵּף וְעָלָה) לַשַּׁמָּשׁ בְּקוֹל צְחוֹק:

"אִם הֻרְשֵׁיתָ הַדְלֵק וְהַבֵּט וּרְאוֹת,

לֹא הֻרְשֵׁיתָ לִנְגּוֹעַ, לִבְדּוֹק וְלַחְקוֹר…"

וְהוּא שָׂם יָד אַחַת עַל עֵינֵי הַשַּׁמָּשׁ –

וּמִיָּד נֶעֶלְמוּ הַמַּרְאֶה וְהָאוֹר…

וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה הוּא מֵשִׂים עַל הַיָּד

הַמּוּשֶׁטֶת לְמַעְלָה לַחְקוֹר וְלִבְדּוֹק,

וְאוֹחֵז בָּהּ בְּרֹךְ, בְּחֶמְלָה, בְּאַהֲבָה,

כְּמוֹ אָב הַתּוֹפֵס בְּיָדוֹ שֶׁל תִּינוֹק…

וְהוֹלֵךְ הַבַּעַל־שֵׁם וְיוֹצֵא אֶל הַחוּץ

וְדַרְכּוֹ יְשָׁרָה, לֹא פִּקְפּוּק, לֹא חֲשָׁשׁ,

וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו כְּמוֹ יֶלֶד נָבוֹךְ,

וְעִם פִּיק־הַבִּרְכַּיִם, הָאִישׁ הַשַּׁמָּשׁ…

אַךְ בַּחוּץ לֵיל־הַחֹרֶף – לֵיל זֹהַר וָאוֹר,

הַיָּרֵחַ מֵאִיר, הַכּוֹכָב גַּם רוֹמֵז,

וְהַשֶּׁלֶג מַכְחִיל וּמַלְבִּין עַד מְאֹד

וּמֵשִׁיב בִּשְׁרִיקָה לַמַּגָּף הַבּוֹסֵס…

---

כְּשֶׁבָּא רַב נַחְמָן לִטְבֶרְיָה

מאת

שמשון מלצר

כְּשֶׁבָּא לִטְבֶרְיָה, תִּבָּנֶה לִפְאֵר־יָהּ,

הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁתָה מִבְּאֵר־יָהּ,

מִבְּאֵרוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ"ט, מִמְּקוֹר הַחֲסִידוּת –

הוּא לֹא בָּא לְבַדּוֹ וְלֹא בָּא בִּיחִידוּת,

אֶלָּא עִם חֲבוּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֲנַ"שׁ.

וְהַרְבֵּה לֹא חָקַר וְהַרְבֵּה לֹא דָּרַשׁ,

רַק שָׂכַר לוֹ חָצֵר וּמִיָּד הִשְׁתַּכֵּן כָּאן –

הֲלֹא הוּא הַצַּדִּיק רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.

וְיָשְׁבָה הַחֲבוּרָה בְּדֵלָה וּגְדוּרָה

בְּאוֹתָהּ הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה הַשְּׂכוּרָה

וְהָיְתָה שָׁם עוֹסֶקֶת בַּמֶּה שֶׁעָסְקָה…

וְאוּלָם כָּל הַיּוֹם לֹא חָדְלָה, לֹא פָּסְקָה

מִתְּחִנָּה־חֲנִינָה, מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה…

וְנִשְׁמַע קוֹל הָרֹן בְּסוֹף כָּל תְּהִלָּה

בְּכָל לַיְלָה וָלֵיל בַּשְּׁכוּנָה מִתְנַגֵּן כָּאן

בֶּחָצֵר שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.

וְאַחֵינוּ הַסַּ"ט, הֵם יָדְעוּ אַךְ מְעַט

עַל הָאִישׁ הַצַּדִּיק שֶׁהוֹאִיל וְחָמַד

לְשִׁבְתּוֹ הֶחָצֵר בְּאוֹתָהּ הַשְּׁכוּנָה…

וְהוֹאִיל וְהָיְתָה הַשָּׁנָה שְׁחוּנָה

וְהָיוּ הַבְּרִיּוֹת נְתוּנִים בְּצָרָה,

וְכָל לֵב מְדֹאָב וְכָל נֶפֶשׁ מָרָה,

מִי יָבוֹא לַחֲקוֹר וְדַעְתּוֹ מִי יִתֵּן כָּאן

עַל שִׁבְתּוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא?

אַךְ אַחַר שֶׁעָבְרָה הָרְבִיעָה וְגָבְרָה

סַכָּנַת הָרָעָב וְלֵב כֹּל הִיא שָׁבְרָה;

לֹא יָרְדָה טִפַּת־גֶּשֶׁם מִשְּׁמֵי הַמָּרוֹם

וְעָמַד הָעוֹלָם מְלֹהָט וְעָרֹם,

הָרָקִיעַ בַּרְזֶל מְלֻבָּן בַּשָּׁרָב,

הַקַּרְקַע מְסֻדָּק וּמֻסָּק וְנִשְׂרָף –

וְנָפְלוּ עַל כֻּלָּם הָאֵימָה וְהַפַּחַד,

יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמָעֵאל, וְאָדָם וָחַי יַחַד.

וְאַחֵינוּ עֲדַת וָתִיקִים, אַנְשֵׁי סַ"ט,

הִתְפַּלְּלוּ בִּנְעִימָה, כְּדַרְכָּם הַנֶּחְמָד,

וְהִרְבּוּ נְגִינָה וְרִנָּה לַבּוֹרֵא,

שֶׁיְּרַחֵם הָעוֹלָם וְיוֹרִיד הַיּוֹרֶה.

וּכְנֶגְדָּם, לְהַבְדִּיל, כָּל עֲדַת יִשְׁמָעֵאל

נִתְכַּנְּסָה בְּכָל יוֹם בַּמִּסְגָּד הִתְפַּלֵּל.

אַךְ אֵין אוֹת, אֵין סִימָן וְאֵין רוּחַ, אֵין גֶּשֶׁם,

רַק מַשַּׁב הַשָּׁרָב הָעוֹצֵר אֶת הַנֶּשֶׁם.

וּפִתְאֹם יוֹם אֶחָד, לֹא יָדוּעַ כֵּיצַד,

נִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה מִכָּל פֶּה כְּאֶחָד,

כִּי שׁוֹהֶה כָּאן בָּעִיר אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ,

וְאִם הוּא לִגְשָׁמִים יִתְפַּלֵּל וְיִדְרֹשׁ –

וְשָׁמַע אֱלֹהִים וִיקַבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ,

כְּשָׁמְעוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל בְּשַׁעְתּוֹ…

הֲלֹא זֶה הוּא הָאִישׁ הַצַּדִּיק הַשּׁוֹכֵן כָּאן

בֶּחָצֵר הַלָּזֹאת, רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.

וְהָלְכָה חֲבוּרָה חֲשׁוּבָה וּבְרוּרָה

אֶל אוֹתָהּ הֶחָצֵר הַגְּבוֹהָה הַגְּדוּרָה

וּבִקְשׁוּ מֵרַבֵּינוּ נַחְמָן הַקָּדוֹשׁ

שֶׁיּוֹאִיל לְבַקֵּשׁ, לְהַעְתִּיר וְלִדְרוֹשׁ…

כִּי אָכֵן וְאָכֵן, הֵם שָׁמְעוּ וְנוֹדַע,

הוּא יוֹדֵעַ תְּפִלַּת הַגְּשָׁמִים וְסוֹדָהּ.

תְּחִלָּה הוּא סֵרֵב… הָכֵיצַד יְסַכֵּן כָּאן?

עַנְוָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא!

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁחָזְרוּ לְמָחָר

וְהִרְבּוּ לְהַפְצִיר, הוּא הֵבִין כִּי נִבְחַר

לִהְיוֹת פֶּה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל בִּטְבֶרְיָה.

הֶעֱבִיר מַבָּטוֹ עַל אַדְמַת הָעֶרְיָה

וְנֶאֱנַח אֲנָחָה הַשּׁוֹבֶרֶת הַגּוּף –

וְהֵבִינוּ שֶׁלֹּא יְסָרֵב לָהֶם שׁוּב.

וְאָמְנָם נַעֲנָה ר' נַחְמָן וְהוֹדִיעַ:

יִתְפַּלֵּל עִם אֲנַ"שׁ בִּמְעָרַת רַבִּי חִיָּא…

וּמִיָּד וְעָמְדָה כָּל הָעִיר עַל עָמְדָהּ,

כִּי כֻּלָּהּ, יְהוּדִים וְעַרְבִים, נִתְחַמְּדָה

לִרְאוֹתָם, אֶת רַבֵּינוּ נַחְמָן וַאֲנַ"שׁ,

אֵיךְ אוֹתָהּ הָעֵדָה לְצֵאתָהּ תִּתְכַּנַּשׁ

וְתֵרֵד לְאוֹתָהּ מְעָרָה יְעוּדָה

שֶׁל חִיָּא וּבָנָיו חִזְקִיָּה וִיהוּדָה…

וְעָמְדוּ כָּל־כֻּלָּם, אִישׁ, אִשָּׁה וְגַם נַעַר,

בְּסָמוּךְ לַחוֹמָה הַיְשָׁנָה, עִם הַשַּׁעַר.

וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים בִּפְלִיאָה וְתוֹהִים,

כִּי אוֹתָהּ חֲבוּרָה, הַבָּאִים וְנוֹהִים,

מְלֻבֶּשֶׁת כְּמוֹ בְּיוֹם־חֹרֶף גָּמוּר:

בְּרֹאשָׁם כּוֹבָעִים שֶׁל שׁוּעָל וְסַמּוּר,

וְהַגּוּף – הוּא עָטוּף בַּכַּפְתָּן הָרָחָב,

מִתְבַּדְּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כָּל כָּנָף…

וּבְכַפְתּוֹרֵי־כֶּסֶף טָהוֹר מִסְתַּמֵּן כָּאן

כַּפְתָּנוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא.

אַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּחִידָה אֵין פּוֹתֵר,

הַקָּהָל בְּעֵינָיו הָרַגְלַיִם עוֹטֵר:

עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל – מַגָּף וּמַגָּף,

וְכָל זוּג בָּתֵּי־שׁוֹק יַחֲשׁוֹק אֶת בִּרְכָּיו…

וְהִבִּיט הַקָּהָל בְּרַגְלָיו – סַנְדָּלִים,

כָּרָאוּי לְשָׁרָב, חֲרִירִים וְקַלִּים…

וְהִבִּיט בְּרַגְלֵי הַהוֹלְכִים – מַגָּפַיִם

כְּבֵדִים וּגְבוֹהִים, לְבוֹסֵס בָּם בַּמַּיִם!

וְהִבִּיטָה תּוֹהָה עַל כָּל מַה שֶּׁרוֹאָה

מֵעַל גַּב הַחוֹמָה הַיְשָׁנָה הַגְּבוֹהָה

חֲבוּרַת עַרְבִיִּים, חֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר;

צָחֲקוּ זֶה לָזֶה וְהִרְבּוּ לְהָעִיר

חִדּוּדִין־חִדּוּדִין עַל הָעֹמֶס הָרָב

שֶׁעָמְסוּ עֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים בַּשָּׁרָב,

לָעֲגוּ לַסִּיעָה בִּיגִיעָה הִשְׂתָּרֵכָה –

וּבֵין כָּל הָעוֹמְדִים גַּם מֻחַמֶד הַפֶּחָה!

וּמֻחַמֶד הָאִישׁ, זֹאת רָאוּי לְהַדְגִּישׁ,

הוּא מוֹשֵׁל מֵישָׁרִים וּלְצֶדֶק רָגִישׁ,

בְּיָמָיו יָשְׁבָה בֶּטַח הָעִיר טְבֶרְיָה.

וְאוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַדְמַת הָעֶרְיָה,

וְאֶת אֵלֶּה בְּנֵי אִל־יַהוּד הַנְּעוּלִים

מַגָּפַיִם – רָאָה בָּזֶה מִין הִתּוּלִים,

וְאָמַר בְּרֻגְזָה וּבְכֹבֶד הַנֶּשֶׁם:

אִל־יַהוּד בְּטוּחִים שֶׁיּוֹרִידוּ הַגֶּשֶׁם…

הִסְתַּכְּלוּ, רְאוּ שָׁם, הִתְבּוֹנְנוּ בִּלְבוּשָׁם…

וְאוּלָם מַה יִּהְיֶה בְּאִם לֹא יְגֻשָּׁם?

אִם יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם עוֹדָם עֲצוּרִים,

לֹא תוֹעִיל תְּפִלָּתָם, גְּאֵיוֹנִים אֲרוּרִים?

אִם לַשָּׁוְא הִתְחַפְּשׂוּ, נִזְדָּרְזוּ אִל־יַהוּד

לַהֲפוֹךְ לְיוֹם־חֹרֶף יוֹם־חֹרֶב לָהוּט?

וְעַל־כֵּן נָא הַקְשִׁיבוּ, בְּנֵי עֲדַת אַלְלָה,

לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁאֹמַר לָכֶם הָלְאָה:

הֵם יֵלְכוּ הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

וּלְוַאי אֱלֹהִים הַתְּפִלָּה יְקַבֵּל!

וְהָיָה בְּשׁוּבָם מֵאוֹתָהּ מְעָרָה

רְטֻבִּים מִגְּשָׁמִים, רוֹעֲדִים מִקָּרָה –

וְנֵרֵד אֲלֵיהֶם, נְכַבְּדֵם כָּבוֹד רָב

וְנִשָּׂא כָּל אֶחָד מֵאִתָּם עַל הַגָּב,

עַד נָבִיא אֶת כֻּלָּם אֶל בֵּיתָם, הֶחָצֵרָה,

וּכְחוֹמָה מִסָּבִיב חַיֵּיהֶם נְבַצֵּרָה.

וְאוּלָם אִם הָאֵל יְסָרֵב לְקַבֵּל,

וְנֵדְעָה כִּי בַּעֲלֵי גַּאֲוָה יִשְׂרָאֵל.

וְנֵדְעָה כִּי הָיְתָה הַתְּפִלָּה לֵב וָלֵב,

וְעַל־כֵּן אֱלֹהִים לְקַבְּלָהּ מְסָרֵב.

וְהָיָה בְּשׁוּבָם מֵאוֹתָהּ מְעָרָה

וְנִמְשָׁךְ הַשָּׁרָב – תְּבוֹאֵם הַצָּרָה:

כִּי כֻּלָּנוּ נָבוֹאָה יַחְדָּו הֶחָצֵרָה

וּבְסַיִף בְּרֹאשׁ אֶת כֻּלָּם נְקַצֵּרָה!

וְרַבֵּינוּ נַחְמָן, עֶבֶד־אֵל הַנֶּאֱמָן,

לֹא שָׁהָה שָׁם הַרְבֵּה, וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן

וְעָלְתָה כָּל אוֹתָהּ חֲבוּרָה קְדוֹשָׁה

אֶל הָהָר, וְרַבֵּינוּ נַחְמָן בְּרֹאשָׁהּ.

נִכְנְסוּ לִמְעָרַת הַצַּדִּיק רַ' חִיָּא

וְשָׁהוּ שָׁם כַּמָּה שֶׁנִּדְרַשׁ לִשְׁהִיָּה –

וּמִנְחָה גְּדוֹלָה בַּמְּעָרָה הִתְפַּלָּלוּ…

בְּאוֹתָם הַיָּמִים! שַׂרְפֵי־קֹדֶשׁ הַלָּלוּ!

הֵם עָמְדוּ בִּתְפִלָּה בִּרְעָדָה וְחִילָה,

וְעִם זֶה – בְּתִקְוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּגִילָה!

אוּלָם אֵיךְ נְתָאֵר כָּאן פִּרְטֵי הַפְּרָטִים,

מִי הָאִישׁ שֶׁיֹּאמַר: אָנֹכִי יְדַעְתִּים?

לוּ זָכִינוּ, הָיִינוּ עִמָּם לִרְאוֹתָם,

הֵן אֶפְשָׁר שֶׁהָיִינוּ מַמָּשׁ כְּמוֹתָם…

אַךְ אוֹמְרִים, אַךְ אָמַר הַשַּׁ"ץ “מַשִּׁיב הָרוּחַ”

וְהִתְחִילָה הָרוּחַ לִנְשׁוֹב וְלָפוּחַ…

וְהִנֵּה עָב עוֹלָה כְּכַף־אִישׁ גְּדוֹלָה

וְעָבֵי עַבְעָבִים הִיא אַחְרֶיהָ דּוֹלָה,

וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָם עֲדָרִים עֲדָרִים

בִּמְרוּצָה וּתְאוּצָה מֵאַחַר הֶהָרִים.

וּבָרָק מִתְבָּרֵק כְּנָחָשׁ מִתְעוֹפֵף

וְהָרַעַם מַרְעִים, מְהַדְהֵד, מְתוֹפֵף.

הַבּוֹרֵא אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פּוֹתֵחַ –

וְהַגֶּשֶׁם נִתָּךְ וְנִשְׁפָּךְ וְקוֹלֵחַ!

וּקְהַל יִשְׂרָאֵל עִם קְהַל יִשְׁמָעֵאל

מִשְׁתָּאֶה, מַחֲרִישׁ, מִשְׁתּוֹמֵם, מִתְפָּעֵל…

זַרְזִיפֵי הַגְּשָׁמִים עֲלֵיהֶם נִתָּזִים –

הֵם עוֹמְדִים דּוֹמְמִים בִּמְקוֹמָם, אֵין זָזִים…

הֵם עוֹמְדִים מַבִּיטִים בִּפְלִיאָה, בִּתְמִיהָה,

אֵיךְ עֲדַת הַקְּדוֹשִׁים מִן הָהָר מַגִּיעָה.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם נִשְׁפָּךְ וְקוֹלֵחַ,

הִיא נִרְאֵית מִתְקָרֶבֶת בְּנֹגַהּ זוֹרֵחַ.

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם בַּחוֹמָה בַּמָּרוֹם

הַקָּהָל כָּל־כֻּלּוֹ הִתְחִיל נָע בַּמָּקוֹם.

כִּי מֻחַמֶד הַפֶּחָה נִתַּר וְקָפַץ

וְיָרַד וְלִקְרַאת הַבָּאִים הִתְחִיל רָץ.

וּמִיָּד כָּל גִּבּוֹר וְנִכְבָּד בָּעַרְבִים

נִזְדָּרְזוּ אַחֲרָיו, בְּרִיצָה מִתְעָרְבִים…

וְרָאָה כָּל הָעָם אֲלֵיהֶם אֵיךְ הִגִּיעוּ

וְלִפְנֵי הַיְּהוּדִים אֶת הַבֶּרֶךְ הִכְרִיעוּ.

וְהַפֶּחָה חָטַף וְחָבַק אֶת רַגְלָיו

שֶׁל רַבֵּינוּ נַחְמָן וּנְשָׂאוֹ בִּזְרוֹעָיו.

וְכָמוֹהוּ רָאוּ וְעָשׂוּ כָּל הַשְּׁאָר –

אַף אֶחָד מֵאֲנַ"שׁ מְהַלֵּךְ לֹא נִשְׁאָר.

וְנִשְּׂאוּ כָּל־כֻּלָּם כְּסִפְרֵי הַתּוֹרָה,

מַבְהִיקִים בַּגְּשָׁמִים, זוֹהֲרִים בָּאוֹרָה.

בַּמּוֹרָד, בַּבִּקְעָה, בַּמַּעֲלֶה וְגַם הֶרָה –

כָּךְ הֵשִׁיבוּ אוֹתָם הָעַרְבִים הֶחָצֵרָה.

וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל וְכָל עַם יִשְׁמָעֵאל

מִשְׁתָּאֶה, מִשְׁתּוֹמֵם, מִתְלַהֵב, מִתְפָּעֵל.

כִּי גָדוֹל זֶה הַיּוֹם וְנִכְבָּד מִיָּמִים,

בּוֹ נִקְדַּשׁ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּעַמִּים – –

וּמַה טּוֹב לוּ נִתַּן סִפּוּרֵנוּ לִגְמוֹר

בִּבְשׂוֹרָה עַל עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר!

כִּי בִּשְׁעַת הָרָצוֹן, עֵת אֵל בָּנוּ הִשְׁגִּיחַ,

מִשּׁוּם־מָה, בֶּאֱמֶת, לֹא יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?

וּמְסַפְּרִים בִּטְבֶרְיָה, תִּבָּנֶה לִפְאֵר־יָהּ,

כִּי שָׁפַע אוֹתוֹ יוֹם חֶסֶד רַב מִבְּאֵר־יָהּ

וּבָשַׁל לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה אוֹתוֹ זְמָן…

וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּשָּׂא רַ' נַחְמָן

בַּזְּרוֹעוֹת שֶׁל הַפֶּחָה – נִפְחַת לוֹ כַּפְתּוֹר

מֵעַל גַּב הַכַּפְתָּן… לְהֵיכָן? אֵין לִפְתּוֹר!

וּבְשֶׁל הַכַּפְתּוֹר הַלָּזֶה, כַּפְתּוֹר כֶּסֶף,

נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל עֶצֶב…

וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד עָלָיו עֶצֶב מְעַט

בְּעֶטְיוֹ שֶׁל כַּפְתּוֹר יְחִידִי וְאֶחָד,

נִפְגְּמָה הִתְעָרוּת שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה,

נִתְעַכְּבָה הַגְּאֻלָּה הַהוֹלְכָה וּבָאָה…

כַּפְתּוֹר כֶּסֶף אֶחָד וְיָחִיד – הוּא פָּגַם…

וְהַגֶּשֶׁם יָרַד וְהָלַךְ אֶל הַיָּם…

וּלְוַאי בְּדוֹר זֶה אֶת הַפְּגָם נְתַקֵּן כָּאן –

תַּעֲמֹד לָנוּ זְכוּת רַ' נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶנְקָא!

הערות וביאורי המשורר

אֲנַ“שׁ – אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּנּוּי לַחֲסִידִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם; הַסַּ”ט – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: סְפָרַדִּים טְהוֹרִים; יְגֻשָּׁם – יֵרֵד גֶּשֶׁם.

---

בִּצְפַת עִיר־הַקֹּדֶשׁ

מאת

שמשון מלצר

בִּצְפַת עִיר־הַקֹּדֶשׁ שָׁמַעְתִּי סִפּוּר

מִפִּי אִישׁ בַּעַל מֶתֶק וְנֹעַם דִּבּוּר,

וְיָפֶה הַסִּפּוּר וּפָשׁוּט כְּשִׂיחָה

וּבָזֶה אֲסַפְּרוֹ וּבְלֹא אֲרִיכָה;

אִם שִׂיחָה שְׁלֵמָה וְאִם רַק בְּדַל־שִׂיחַ –

שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ!

*

לִפְנֵי שֶׁעָלָה הַצַּדִּיק הָרְמַ"ם

מִוִּיטֶבְּסְק לְאַרְצֵנוּ, עָבַר אֶת הַיָּם

וְעָזַב הַגָּלוּת, וְקַטְנוּת הַמֹּחִין,

וְהוּא בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ רַק זוֹכִין

לְהָבִין הַשְׁגָּחַת הַמַּנְהִיג־וּמַשְׁגִּיחַ

(וְאֵלֶיהָ יָבוֹא בַּתְּחִלָּה הַמָּשִׁיחַ!) –

הוּא הָיָה, הָרַ' מֶנְדִּיל, מְאֹד מְמֻרְמָר,

וּמָרָה בּוֹ נַפְשׁוֹ וְהַלֵּב אַף הוּא מַר,

מֵאוֹתָם חֲרָמוֹת וּרְדִיפוֹת וּנְגִישׂוֹת,

שֶׁהָיוּ אֶת אֲנַ"שׁ בְּכָל יוֹם מַכְעִיסוֹת,

וּבִקֵּשׁ אֶת הַכֹּל בַּגָּלוּת לְהַנִּיחַ –

וְלַעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ לִקְרַאת הַמָּשִׁיחַ…

וּמִפְּנֵי שֶׁרָצָה לְהַעְפִּיל אֶל הָהָר

מְנֹעָר מִכָּל רַע וְטָהוֹר וּמְטֹהָר

וְנָקִי כְּתִינוֹק וּכְקָטָן שֶׁנּוֹלָד,

הוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ וְהָיָה בּוֹ מָחְלָט

לְזַמֵּן אֶת הַסַּ"ם לְבֵרוּר וּלְשִׂיחַ –

שֶׁיֶּחְדַּל מֵעַכְשָׁו לְטָרְדוֹ וּלְהַטְרִיחַ!

נִזְדַּמֵּן – הִתְחַנֵּן לְפָנָיו הָרְמָ"ם:

בְּקָרוֹב אֶעֱזֹב וְאֵלְכָה לִי לְשָׁם,

לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם בִּמְנוּחָה, בְּאַהֲבָה…

וְהִנֵּה, עַד עַכְשָׁו, דַּהֲוָה כָּאן – הֲוָה!

מֵעַכְשָׁו, אֲבַקֵּשׁ, אַל תְּהֵא בִּי מַשְׁגִּיחַ…

(תַּעֲלָא בְּעִדְנֵיהּ – בְּכָבוֹד בּוֹ הָסִיחַ!)

כִּי הִנֵּה, לוֹ מַסְבִּיר הַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ,

אִם בְּכָאן נִשְׁתַּפְּכָה הַמַּחְלֹקֶת כְּאֵשׁ,

כְּמַבּוּל וְכַמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים,

וּמָלְאָה כָּל הָאָרֶץ צָרוֹת וּכְעָסִים,

הֲרֵי שָׁם, בְּאַרְצֵנוּ, בְּאֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ,

שָׁם נִחְיֶה בְּשַׁלְוָה שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל חֹדֶשׁ…

וּמֵשִׁיב בְּבַת־שְׂחוֹק וְעוֹנֶה הַשָּׂטָן:

אֶעֱשֶׂה לְךָ פַּעַם גַּם חֶסֶד קָטָן,

שְׁמַעְתִּיךָ, רַ' מֶנְדִּיל… עֲלֵה וְהַצְלַח!

וְהֶאֱמִין הָרַ' מֶנְדִּיל בָּזֶה וְשָׂמַח,

לֹא יוֹסִיף עוֹד הַלָּה בְּמַעֲשָׂיו לְהַשְׁגִּיחַ –

וּבֵינְתַיִם נִזְכֶּה וְיָבוֹא הַמָּשִׁיחַ!

מֵילָא אֵיךְ שֶׁנִּפְרַד בְּמוֹהִילֶב הָעִיר

הָרְמַ“ם מֵרְשַׁ”ז בִּבְכִיָּה וְהִשְׁאִיר

אֶת עֲדַת חֲסִידָיו הָרַבִּים בַּגּוֹלָה,

אֵיךְ נָטְפָה אֶל הַדְּנְיֶסְט' כָּל דִּמְעָה גְּדוֹלָה,

הֲרֵי שׁוּם עֵט־סוֹפֵר לְתָאֵר לֹא יַצְלִיחַ –

שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְשִׂמְחַת הַמָּשִׁיחַ!

וְגַם אֵיךְ שֶׁהִגִּיעוּ רְמַ"ם וַאֲנָשָׁיו

לְקוֹנְשְׁטַנְטְ' לַשֻּׂלְטָן וְנָתַן לָהֶם צַו

לְקוֹמֵם חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל צְפַת תּוּבְבָ"א,

וְכָל מַה שֶּׁמְּצָאוֹ לְאַחַר שֶׁהוּא בָא,

לֹא צָרִיךְ לַאֲנַ"שׁ לְסַפֵּר וּלְהָסִיחַ –

הֵן בִּקֵּשׁ לְהָבִיא בְּיָמָיו הַמָּשִׁיחַ!

אֲבָל עוֹד עַל הַיָּם, בַּסְּפִינָה הַקְּטַנָּה,

בֵּין מִשְׁבְּרֵי הַגַּלִּים, בֵּין גַּל נָד לְגַל נָע,

נִתְגַּלָּה פַּרְצוּפוֹ הַצּוֹחֵק שֶׁל הַסַּ"ם…

וְנֶחְרַד וְנִרְעַד בְּיוֹתֵר הָרְמַ"ם,

כִּי סָבַר שֶׁחָדַל בּוֹ הַלָּז לְהַשְׁגִּיחַ

וְיוּכַל לְקָרֵב אֶת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ!

וְצָעַק הָרְמַ“ם אֶל הַסַּ”ם בְּעֹז־קוֹל

וְטָעַן כְּנֶגְדּוֹ בְּתַרְעֹמֶת גָּדוֹל:

מַה מַּעֲשֶׂיךָ בְּכָאן? הֵן הִבְטַחְתָּ בָּרוּר,

עִם צֵאתִי מִבֵּיתִי – חֶשְׁבּוֹנֵנוּ גָּמוּר!

הֵן הִבְטַחְתָּ אוֹתִי מִלִּבְּךָ לְהַשְׁכִּיחַ!

מִפְּנֵי מָה גַּם בַּיָּם לְנַפְשִׁי לֹא תָנִיחַ?

וְעוֹנֶה בְּחִיּוּךְ וְאוֹמֵר לוֹ הַסָּ"ם:

שֶׁיִּסְלַח לִי כְּבוֹד צַדִּיקֵנוּ הָרָם…

זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל, זֶה הַיָּם הַכָּחֹל –

הוּא אֵינֶנּוּ עוֹד אֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ… הוּא חֹל…

וּבְכָאן לֹא הִבְטַחְתִּי נִשְׁקִי לְהַנִּיחַ –

עוֹד מֻתָּר לִי עָמְקֵי הַמְּצוּלָה לְהַרְתִּיחַ!

וְכָל מַה שֶּׁסָּבְלוּ הָרְמַ“ם וַאֲנַ”שׁ

עַל הַיָּם שֶׁרָתַח וְסָעַר וְגָעַשׁ,

אֵיךְ חִזְּקוּ אֶת לִבָּם בְּרִנָּה וּתְפִלָּה

עַד הַסַּעַר עָבַר וְהַגַּעַשׁ כָּלָה,

לֹא צָרִיךְ לְאֶחָד מֵאֲנַ"שׁ לְהָסִיחַ –

שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ!

אַךְ גַּם עֵת שֶׁהִגִּיעַ רַבֵּינוּ וּבָא

אֶל עִירֵנוּ, אֶל צְפַת הַקְּדוֹשָׁה תוּבְבָ"א,

רַק הִצִּיב בָּהּ הָרֶגֶל וְצַעַד צָעַד –

וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה בּוֹ בָּרֶגַע מִיָּד,

שֶׁאוֹתוֹ הַבָּחוּר, אַל יְהִי זָכוּר כָּאן,

מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו מְכֻרְבָּל וּמֻרְכָּן…

נִתְפַּחֵד הָרְמַ"ם וְנִרְתַּע לְאָחוֹר,

וְגָעַר בְּקוֹל רָם בְּאוֹתוֹ הַשָּׁחוֹר:

מַה תִּרְצֶה עוֹד בְּכָאן? הֵן הִבְטַחְתָּ בַּיָּם,

שֶׁשְּׁלִיטַת כֹּחֲךָ כָּאן בָּאָרֶץ תִּתַּם?

הַבְטָחָה הַבְטָחָה הִיא, וְאֵיךְ תְּפִירֶנָּה?

הִסְתַּלֵּק! נִסְתַּיְּמָה שְׁלִיטָתְךָ וְאֵינֶנָּה!

וּמֵשִׁיב בְּצִחְקוּק שֶׁל לִגְלוּג הַבָּחוּר:

אָמְנָם כֵּן… הַהֶסְכֵּם לִי זָכוּר וְזָכוּר…

אֲבָל מִי עֲשָׂאוֹ עִם הָרַב? שְׁלִיחִי!

וְגַם שָׁם, עַל הַיָּם – הָיָה הוּא, חִי־חִי־חִי!

כְּבוֹדוֹ לֹא נִפְגַּשׁ עוֹד אִ+תִּ+י מֵעוֹדוֹ!

אוּלָם כָּאן אֲטַפֵּל בְּעַצְמִי בִּכְבוֹדוֹ!

כָּךְ אוֹמֵר לוֹ הַסַּ"ם בְּנוּסַח מִתְלוֹצֵץ

וְצוֹחֵק קוֹל גָּדוֹל… וְהַצְּחוֹק מִתְפּוֹצֵץ

מֵעַל רֹאשׁ הָעַצְמוֹן וְעַד גֶּ’בְּל־אָרוּשׂ,

יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם וִירַחֵם וְיָחוּס

וִיבַטֵּל כֹּחוֹתָיו וְכֹחוֹת הַשָּׁלִיחַ –

שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ!

*

וְאֶפְשָׁר – מְסַיֵּם לִי זֶה אִישׁ הַשִּׂיחָה,

וּנְעִימַת סִפּוּרוֹ בְּעַצְבוּת מַנְמִיכָה –

שֶׁבִּגְלַל זֶה הַשֵּׁד, שֶׁרִמָּה אֶת הָרַב,

לֹא זָכִינוּ לָאוֹר הַמָּלֵא עַד עַכְשָׁו…

אַךְ זָכִינוּ יְסוֹד לַגְּאֻלָּה לְהַנִּיחַ –

שֶׁנִּזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְשִׂמְחַת הַמָּשִׁיחַ!

הערות וביאורי המשורר

הָרְמָ“ם – הָרַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִּיל מִוִּיטֶבְּסְק, עָלָה לָאָרֶץ בִּשְׁנַת תַּקְלַ”ז וְעִמּוֹ כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת חֲסִידִים: אֲנַ“שׁ – אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּנּוּי לַחֲסִידִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם; הַסַּ”ם – הַסָּמֶךְ־מֵם, קִצּוּר מִסַּמָּאֵל, הַשָּׂטָן; תַּעֲלָא בְּעִדְנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ – שׁוּעָל בִּזְמַנּוֹ (כְּשֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל הַחַיּוֹת עַל־פִּי תּוֹר) הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ: מֵרְשַׁ“ז – מֵרַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן, הָרַב מִלַּאדִי, בַּעַל הַ”תַּנְיָא“; הַדְּנְיֶסְט – הַנָּהָר דְּנְיֶסְטֶר; לְקוֹנְשְׁטַנְטְ – לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל; תּוּבְבָ”א – תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

---

דִּין תּוֹרָה

מאת

שמשון מלצר

לָרַב דְּקַ"ק בֶּרְדִיטְשֶׁב, רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק,

נִכְנַס אֶחָד חֵלֵכָה וּבִדְמָעוֹת צָעַק:

"צַדִּיק קָדוֹשׁ, הוֹשִׁיעָה, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל הַטָּף!

לְדִין־תּוֹרָה זַמְּנֵהוּ!" שׁוֹאֵל אוֹתוֹ הָרַב:

“אֶת מִי? אֶת מִי, אֱמֹר נָא, אַזְמִין לְדִין־תּוֹרָה?”

“אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!” הֵשִׁיב בְּלֹא מוֹרָא.

שָׁמַע הָרַב בְּתֵמַהּ וְאֶל זְקָנוֹ שָׂחַק:

“סְדֹר טַעֲנוֹתֶיךָ, אַחַר אוֹצִיא הַפְּסָק”.

“אֲנִי וּבְנֵי הַבַּיִת”, פָּתַח הַלָּה דְבָרָיו,

"זֶה עִדָּנִים וָחֵצִי סוֹבְלִים חֶרְפַּת רָעָב.

דַּלֵּי־דַלּוּת בַּבַּיִת… לֹא בֻּלְבּוּס, לֹא קְלִפָּה,

וְלֹא פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם וְלֹא חָלָב טִפָּה…

אֲנִי – אוּלַי חָטָאתִי, וְלֹא אֶטְעַן עָלָיו!

אוּלָם הַטָּף, רַבֵּנוּ, בַּמֶּה חָטָא הַטָּף?

אֲנִי דוֹרֵשׁ דִּין־צֶדֶק, רוֹצֶה בְּדִין־תּוֹרָה!"

נָשָׂא הָרַב עֵינֵיהוּ, תָּלָה בִּשְׁמֵי קוֹרָה:

"רִבּוֹן עוֹלָם, שָׁמַעְתָּ? הַאִם אֵינוֹ צוֹדֵק?

הֲלֹא אִתּוֹ הַצֶּדֶק! וּמָה אַתָּה שׁוֹתֵק?

רִבּוֹן עוֹלָם, עֲנֵנִי, כִּי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים!

עַל הָאָבוֹת, כָּתַבְתָּ, לֹא יוּמְתוּ בָּנִים!

הִנֵּה סוֹף סוֹף הִסְכַּמְתָּ, קִבַּלְתָּ סוֹף כָּל סוֹף!

עַכְשָׁו הַפְּסָק נוֹצִיאָה, כַּדָּת וָדִין נִכְתֹּב!"

יָשַׁב הָרַב וְתֵכֶף נָטַל פִּסָּה שֶׁל קְלָף,

טָבַל נוֹצָה בַּקֶּסֶת, בִּכְתַב קָדְשׁוֹ כָּתָב:

"בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. בֵּי־דִינָא… רִבּוֹן הָעוֹלָמִין

חַיָּב עַל־פִּי הַיּשֶׁר וְגַם עַל־פִּי הַדִּין

לָתֵת צָרְכֵי הַבַּיִת, בָּשָׂר וְגַם חָלָב,

וּבֻלְבּוּסִין וָלֶחֶם, הַכֹּל לְפִי הַטָּף,

לַבַּעַל־הַתּוֹבֵעַ, וְתֵכֶף וּמִיָּד!

אַבַּ“ד דְּקַ”ק בֶּרְדִיטְשֶׁב, לֵוִי־יִצְחָק הַקָּט".

וְהֶעָנִי בְּרַעַד חָטַף מַהֵר הַכְּתָב,

קָפַץ, פָּתַח הַדֶּלֶת, נָשָׂא מַהֵר רַגְלָיו,

שֶׁכֵּן יָרֵא, אוּלַי עוֹד רַבֵּנוּ יִתְחָרֵט…

הֵן לֹא פְּסַק־דִּין פָּשׁוּט הוּא, אֵינוֹ נִתָּן כָּל עֵת!

וַיְהִי הוּא רָץ בַּדֶּרֶךְ, סוֹבֵב מֵרְחוֹב לִרְחוֹב,

מַחְזִיק בַּיָּד הַפֶּתֶק (כִּי עוֹד הָיָה רָטֹב!),

וְרוּחַ בָּא בְּנֶשֶׁב, חָטַף פִּסַּת הַקְּלָף,

נָשָׂא אוֹתָהּ לְמַעְלָה, כְּמוֹ צִפּוֹר־כָּנָף…

נָשָׂא הָאִישׁ רַגְלַיִם, אַחַר הַקְּלָף הוּא רָץ,

אוּלָם הַקְּלָף פּוֹרֵחַ וּמִלְּפָנָיו הוּא אָץ.

בְּגֹבַהּ אִישׁ נִשָּׂא הוּא, שְׁלַח הַיָּד, אֱחֹז!

אַךְ לֹא יוּכַל, בִּישׁ גַּדָּא, הַחְזֵק בּוֹ וְתָפוֹס.

כִּי אַךְ יִשְׁלַח יָדֵהוּ, אֱחוֹז בּוֹ וְהַחְזֵק,

הַקְּלָף מִיָּד מַגְבִּיהַּ וְעָף וּמִתְרַחֵק…

נוֹשֵׁב נוֹשֵׁב הָרוּחַ וּמִתְרַחֵק הַפְּסָק,

רוֹדֵף רוֹדֵף, חֵלֵכָה, וְאַחֲרָיו יִדְלָק,

יָרוּץ, יִשְׁלַח הָרֶגֶל כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה…

עַד סוֹף כָּל סוֹף הַפֶּתֶק נָפַל לְתוֹךְ שׁוּחָה!

וְהֶעָנִי בְּעֶלֶז קָפַץ לְתוֹךְ הַבּוֹר,

שָׁלַח יָדוֹ לָקַחַת – פִּתְאֹם הִבְרִיק לוֹ אוֹר.

פִּתְאֹם אוֹרָה מַבְהֶקֶת – בָּרֶקֶת וְיַהְלוֹם…

זָהָב חָרוּץ וָכֶסֶף – אוֹצָר שָׁמוּר הֲלוֹם!

אוֹצָר שֶׁאֵין לוֹ חֵקֶר, יַסְפִּיק לְרֹב שָׁנִים!

לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת וְגַם לִבְנֵי בָנִים!

וְכָךְ קִיְּמוּ מִלְמַעְלָה הַפְּסָק שֶׁל הַקָּדוֹשׁ,

כְּכָל שֶׁהוּא בְּתֹקֶף תָּמִיד דָּרַשׁ דָּרוֹשׁ!

וְכָכָה נִתְקַיֵּם שָׁם הַפְּסָק שֶׁל הַזָּקֵן,

רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק זַ"ל, זְכוּתוֹ יָגֵן, אָמֵן.

---

בֵּין גַּבְרִיאֵל לְגַבְרִיאֵל

מאת

שמשון מלצר

נוֹהֵג הָיָה תָּמִיד רַבֵּנוּ (וּלְוַאי זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ!)

רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק זְצַ"ל,

לֵסֵב לְסֵדֶר לֵיל־הַפֶּסַח בִּזְמַן שֶׁכָּל הָעִיר בֶּרְדִיטְשֶׁב

אָמְרָה כְּבָר בְּנִגּוּן “חֲסַל”!

וּמָה הָיָה עוֹשֶׂה מֵעֶרֶב וְעַד קָרוֹב לַחֲצִי הַלַּיְלָה

אֶצְלוֹ שְׁעַת הַהֲסִבָּה?

עוֹסֵק הָיָה עִסּוּק שֶׁל נַחַת בַּהֲכָנוֹת לִקְרַאת הַסֵּדֶר,

בְּרֹב יִרְאָה, בְּרֹב חִבָּה.

הָיָה מֵכִין בְּמוֹ יָדַיִם, בְּמוֹ יָדָיו, גְּלִילֵי הַקֹּדֶשׁ,

אֶת הַקְּעָרָה כַּדָּת, כַּדִּין:

מִשְּׂמֹאל בֵּיצָה עִם הַחֲרֹסֶת, וּמִיָּמִין מָרוֹר עִם זְרוֹעַ,

כַּרְפַּס בֵּין שְׂמֹאל וּבֵין יָמִין;

בּוֹרֵר מַצָּה שְׁמוּרָה תִּפְאֶרֶת, עוֹטֵף יַחְדָּו אֶת כָּל הַשְּׁלשֶׁת,

כֹּהֵן, לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל,

וְזָן עֵינָיו בִּבְרַק הַיַּיִן, בְּכוֹס־שֶׁל־פֶּסַח מִתְנוֹצֶצֶת,

בְּנֵר־שֶׁל־חַג בְּאוֹר יָהֵל;

מֵכִין בִּדְחִילוּ אֶת הַקִּיטֶ"ל, מַצִּיעַ כַּר עַל גַּב הַכֶּסֶת

לַהֲסִבָּה עַל הַדַּרְגָּשׁ;

וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זַ"ל – עוֹשֶׂה בְּרַעַד וּבְלַהַט

וּבִמְסִירוּת־נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ.

וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זַ"ל – בְּכַוָּנָה הַמְכֻוֶּנֶת

(וְאַל תַּרְבֶּה בָּזֶה דְּרִישָׁה!),

וְסָח בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה בְּנַחַת עִם מַלְאָכִים, דָּרֵי שָׁמַיִם,

כְּמוֹ עִם יְלוּדֵי אִשָּׁה.

שׁוֹלֵחַ זֶה לְכָאן לָלֶכֶת, וְזֶה לְשָׁם לָטוּס כְּרֶגַע,

לִשְׁמוֹר אֶת יִשְׂרָאֵל, וְדַ"ל.

וְגַבְרִיאֵל, שַׁמָּשׁ בַּקֹּדֶשׁ, לֵאמוֹר, שַׁמָּשׁ בְּבֵית רַבֵּנוּ

רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק זְצַ"ל,

בְּכוֹר הָיָה, וְעֶרֶב פֶּסַח הוּא צָם כְּדִין כָּל פֶּטֶר־רֶחֶם,

וּפְשִׁיטָא שֶׁהָיָה רָעֵב…

הָרַב שׁוֹהֶה שָׁעָה וּשְׁתַּיִם, לַהֲכָנוֹת אֵין סוֹף וָקֵצֶה –

וְהוּא מַרְגִּישׁ חֻלְשַׁת־הַלֵּב!

וּמֶה עָשָׂה? חָמַק בְּשֶׁקֶט, יָצָא בַּחֲשַׁאי מִתּוֹךְ הַחֶדֶר

וְלַמִּטְבָּח נִכְנַס בַּלָּאט:

"כְּבוֹד הָרַבָּנִית, בִּמְטוּתָא, מִתַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה רַק –

הַנֶּפֶשׁ לְהָשִׁיב מְעָט"…

חָשְׁבָה הָרַבָּנִית: “נוּ מֵילָא, הֲרֵי הוּא צָם – פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ!”

מֵרַחֲמִים לִבָּהּ הָמָה…

וְכַף־הָעֵץ בַּכַּף נָטָלָה, וּמִן הַסִּיר מִלְּאָה צַלַּחַת

מִתַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.

וְהַשַּׁמָּשׁ רָאָה הַהֶבֶל הַמִּתַּמֵּר לוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה,

עֲנַן הַקְּטֹרֶת הָעוֹלֶה,

וַיֶּהֱמוּ בּוֹ לֵב וָקֶרֶב אֶל הַצַּלַּחַת הַמַּהְבֶּלֶת

וַיְהִי מִתַּאֲוָה חוֹלֶה…

וַיְהִי הוּא אַךְ שָׁלַח יָדֵהוּ לָקַחַת לוֹ אֶת הַצַּלַּחַת

וְגַם לִתְקוֹעַ בָּהּ הַכַּף –

וּמִן הַחֶדֶר קוֹל בּוֹקֵעַ: “גַּבְרִיאֵל, מִיָּד בּוֹא הֵנָּה!”

וְזֶה הַקּוֹל הוּא קוֹל הָרַב…

וְהַשַּׁמָּשׁ נִרְעַד מִפַּחַד וּבִלְבָבוֹ חָשַׁב: "אֲבוֹי לִי!

מָצָא הָרַב אֶת עֲווֹנִי!

וַדַּאי רָאָה, וַדַּאי יוֹכִיחַ, אֲבוֹי לִי, גַּרְגְּרָן וּוַי לִי…

הִנֵּה נִגְלָה, נִגְלָה קְלוֹנִי!"

מִיָּד מִפַּחַד הַצַּלַּחַת שָׁמַט לָאָרֶץ עִם כָּל־יֶשׁ־בָּהּ,

וַתִּתְפַּזֵּר, וַתִּתְפּוֹרֵר…

וְהוּא מִהֵר לָרַב לַחֶדֶר: “הִנֵּנִי, רַבִּי, כִּי קָרָאתָ!”

בְּרַעַד הוּא לָרַב אוֹמֵר.

אוּלָם הָרַב מַבִּיט תָּמֵהַּ כְּלֹא־מֵבִין, כְּלֹא־יוֹדֵעַ,

וְלַשַּׁמָּשׁ בְּנַחַת סָח:

"לְךָ קָרָאתִי? לֹא, נִדְמֶה לִי. הַכַּוָּנָה הָיְתָה לֹא לָךְ…

אֶלָּא לְגַבְרִיאֵל־מַלְאָךְ!"

---

הֶרְשִׁילִי בְּבֵית־דִּין שֶׁל־מַעְלָה

מאת

שמשון מלצר

וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית־מָנוֹס לָךְ,

שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (אבות).

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מְמַשְּׁלִים וְאוֹמְרִים

שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַמָּוֶת

עַל הֶרְשִׁילִי מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל לֹא תִהְיֶה לוֹ שְׁלִיטָה,

הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעַ וּבָא יוֹם־הַמִּיתָה

לֹא עָמְדָה לוֹ הַפִּקְחוּת וְהֻצְרַךְ אַף הוּא לָמוּת.

וּמִשֶּׁלְּקָחוֹ הַמָּוֶת

נִתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם הָעָגְמָה, הַקַּדְרוּת,

נִשְׁתַּלְּטָה הָעַצָּבֶת.

וּבְיוֹתֵר נִשְׁתַּלְּטָה עַל רַבִּי בָּרוּךְ’ל הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁנַּפְשׁוֹ, כַּיָּדוּעַ, נִתְקַשְּׁרָה בְּסוֹד עֶצֶב

וְאֵין זִיק שֶׁל שִׂמְחָה בָּהּ נִדְלָק וְנוֹצֵץ

אֶלָּא מִמַּה שֶּׁחוֹנֵן וְנוֹתֵן בָּהּ הַלֵּץ.

וּכְשֶׁהֶרְשִׁילִי נִסְתַּלֵּק הָיָה רַבִּי בָּרוּךְ’ל דָּבֵק

וּמִדַּבֵּק בָּעֶצֶב,

מָשָׁל לְנֵר הַמַּבְלִיחַ, סָפֵק־כָּבֶה סָפֵק־דּוֹלֵק,

וּכְדֵי יָגוֹן וָקֶצֶף!

וְהָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִתְהַלְּכִים מִסָּבִיב

וְרוֹאִים אֶת רַבָּם מִשְׁתַּקֵּעַ בְּצַעַר;

זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּלְתַחֲנוּן,

וְעַל הַזְּרוֹעַ הַשְּׁלוּחָה – הַמֵּצַח שָׁעוּן,

וְהָרֹאשׁ הַכָּבֵד לֹא יָנוּד, כְּמוֹ נֵד,

מִכֹּבֶד הַצַּעַר,

וּכְבָר עָיְפוּ מִלָּשֵׂאת אֶת אֶבְלוֹ הַכָּבֵד

גַּם זָקֵן וְגַם נַעַר.

וּפִתְאֹם הִתְעוֹרֵר רַבִּי בָּרוּךְ’ל מִשִּׁבְתּוֹ

וְצָחַק בִּצְלִילוּת כִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד:

חַ־חַ־חָה וְחַ־חַ־חָה! הוֹי הוֹי הוֹי, הֶרְשִׁיל לֵץ!

וּמֵרֹב הַצְּחִיקָה הִתְעַוֵּת וְהִתְכַּוֵּץ.

נִתְלַוּוּ אֶל הַצְּחוֹק אֲנָשֵׁינוּ, כַּחֹק,

כָּל אֶחָד כְּמוֹ יֶלֶד.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לַכֹּל, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,

כְּדִבְרֵי הַקֹּהֶלֶת!

כָּךְ צָחַק רֹב צְחוֹק רַבִּי בָּרוּךְ’ל זְצוֹק"ל

וְצָחֲקָה עִמּוֹ יַחַד כָּל אוֹתָהּ הַחַבְרַיָּא;

וְלֹא הָיָה לַצְּחוֹק דַּי וְלֹא הָיָה בּוֹ מַסְפִּיק,

כָּךְ הָיוּ צוֹחֲקִים הֵם וְעִמָּם הַצַּדִּיק…

עַד שֶׁהִפְסִיק וְרָמַז – וּמִיָּד הָשְׁלַךְ הָס,

נִשְׁתַּתְּקָה הַחַבְרַיָּא:

שִׁמְעוּ נָא אֵיךְ הֶרְשִׁילִי חָמַק לוֹ וְגָז

גַּם מִדִּינָא דִּשְׁמַיָּא!

וְהָרַבִּי ר' בָּרוּךְ’ל סִפֵּר לָהֶם כָּךְ:

כְּשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הֶרְשִׁילִי לַבֵּית־דִּין־שֶׁל־מַעְלָה

וּשְׁאָלוּהוּ שְׁאֵלוֹת, כַּנָּהוּג לִשְׁאוֹל,

הָיָה הֶרְשִׁילִי שׁוֹתֵק כְּאֵינוֹ־יוֹדֵעַ־לִשְׁאוֹל,

וּלְבַסּוֹף רַק הֵשִׁיב שֶׁיַּסְכִּים לְהָשִׁיב

רַק לְמַעְלָה־לְמַעְלָה –

שֶׁיַּגְבִּיהוּהוּ אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהַזִּיו

וְיַעֲמִיקוּ שְׁאָלָה!

וְנִרְאָה הַדָּבָר לְשׁוֹפְטֵי הַמָּרוֹם

וְהֻחְלַט וְהֻסְכַּם וְקֻבַּל בַּפָּמַלְיָא,

לְהָבִיא אֶת הַלֵּץ לְפָנָיו, כִּבְיָכוֹל.

אַדְּרַבָּא, יַרְאֶה שָׁם מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל!

בְּוַדַּאי לוֹ הֵכִין – נִתְרַמְּזוּ מְחַיְּכִין

הַזְּקֵנִים בַּפָּמַלְיָא –

דָּבָר שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי לְהַאֲזִין,

בְּוַדַּאי מִדֵּי מְעַלְיָא!

וּכְשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הֶרְשִׁילִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ,

לֹא הִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת וּפָתַח פִּתְחֵי פִיהוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל,

אֶפְּלָה נָא בְּיָדְךָ וּבְיַד דַּיָּנִים אַל אֶפּוֹל!

כָּבְשָׁה הַפָּמַלְיָא קִצְפָּהּ, וְשָׂרָף לָקַח רִצְפָּה

וַיַּגַּע אֶל פִּיהוּ:

אָמַר אֱלֹהִים לְהֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל:

הֶרְשִׁילִי בְּנִי הוּא.

חָזַר הֶרְשִׁילִי וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

גָּלוּי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ

שֶׁכָּל טִיבִי בְּעוֹלַם־הַשֶּׁקֶר תָּמִיד לֹא הָיָה

אֶלָּא בְּדָיָה שֶׁבֶּאֱמֶת וֶאֱמֶת שֶׁבִּבְדָיָה

וְעָבַרְתִּי בְּמָשָׁל אֶת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל.

וְעַכְשָׁו, כֹּל יוֹדֵעַ,

הַרְשֵׁנִי וַאֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ מַעֲשִׂיָּה

שֶׁסּוֹפָהּ לְהִשָּׁמֵעַ.

וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה בְּדִידִי.

מְמַשְׁמֵשׁ וְהוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ חַג הַפֶּסַח,

יְהוּדִים תּוֹלִים מַצּוֹת בְּסָדִין בַּעֲלִיַּת־גָּג,

בַּמַּרְתֵּף – בֻּלְבּוּסִים, מְסַיְּדִים לִכְבוֹד הֶחָג,

וּלְהֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל אֵין כֹּל, רִבּוֹנִי, אֵין כֹּל

לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח…

בְּוַדַּאי שְׁכַחְתָּנִי, אֱלֹהִים כֹּל יָכוֹל,

מִתּוֹךְ הֶסַח!

וְהִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ עֶרֶב־יוֹם־טוֹב מַמָּשׁ.

הֶחָמֵץ נִתְפַּנָּה מֵעַצְמוֹ מִן הַבַּיִת,

אֵין שְׂאוֹר בַּמִּשְׁאֶרֶת, בָּעֲרֵבָה אֵין בָּצֵק,

מְרוֹקָן הַמְּזָוֶה וּבַכֹּל רִיק וָרֵיק.

לֹא הָיְתָה, רִבּוֹנִי, אָז בְּכָל מְעוֹנִי

פְּרוּסַת לֶחֶם כְּזַיִת.

וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִין וְכָפוּף בִּיגוֹנִי

יָצָאתִי מִן הַבַּיִת.

וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּךְ כָּךְ בָּרְחוֹב…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (בְּעָנְיִי אָז אָמַרְתִּי),

לְפָחוֹת גְּמִילוּת־חֶסֶד! אַךְ מִי זֶה יָבִיא

אֶת מָמוֹנוֹ לְהַנִּיחַ עַל קֶרֶן הַצְּבִי?

הֵן לָזֶה אֲנִי חַיָּב, וְלָזֶה אֲנִי חַיָּב,

וְלָזֶה לֹא הֶחְזַרְתִּי…

הָהּ, אַתָּה הַיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה אָז בִּלְבָבִי

וּבַמֶּה אָז הִרְהַרְתִּי!

וּלְמַרְבֵּה הַצָּרָה הִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי

יְהוּדִי שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר הִלְוָנִי,

וַעֲדַיִן עוֹמֵד לֹא־פָרוּעַ הַחוֹב –

וּמִהַרְתִּי לַעֲבוֹר לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָרְחוֹב…

אַךְ הַלָּה קוֹרֵא בְּקוֹל: ‘ר’ הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל!'

קוֹרֵא זֶה שֶׁהִלְוָנִי.

כָּאן מָצָא לוֹ בַּעַל־חוֹב יוֹם לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב,

חָשַׁבְתִּי לִי אָנִי.

וְאוּלָם הַיְּהוּדִי לֹא לִגְבּוֹת הוּא רוֹצֶה.

ר' הֶרְשִׁיל, אוֹמֵר הוּא, ר' הֶרְשִׁיל, נִדְמֶה לִי,

שֶׁעֲדַיִן אֵין לְךָ יַיִן לְאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת –

וּמִמֶּנִּי, מִידִיד, לֹא צָרִיךְ לְכַסּוֹת…

וְהֵא לְךָ הֵא רֻבָּל, ר' הֶרְשִׁילִי… אֲבָל…

תֵּן אֶת הֵן צִדְקְךָ לִי

שֶׁהַפַּעַם שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם לִי… רֻבָּל

בְּכָל חֹדֶשׁ תִּפְרַע לִי!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אַרְבֶּה דִבּוּרִים –

וְאַתָּה כֹּל רוֹאֶה וּמַבִּיט מִגָּבוֹהַּ!

אֵיזֶה פֶּסַח הָיָה לָנוּ, עִם יַיִן, מַצּוֹת!

אֵיזֶה סֵדֶר עָרַכְנוּ, עַד אַחַר הַחֲצוֹת!

וְהַכֹּל בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַלְוָאָה מְעוּטָה…

וְנִשְׁבַּעְתִּי קוֹל גָּבוֹהַּ,

לְקַמֵּץ וְלַחְסוֹךְ לִי פְּרוּטָה לִפְרוּטָה

וְחוֹבִי זֶה לִפְרוֹעַ!

חָסַכְתִּי, קִמַּצְתִּי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה – מִן הַפֶּה, מִן הַלֶּחֶם,

וּבְקשִׁי שִׁלַּמְתִּי הַתַּשְׁלוּם הָרִאשׁוֹן.

וּמֵרֹב דְּאָגָה לֹא יָכֹלְתִּי לִישׁוֹן,

כִּי דָאַגְתִּי עַכְשָׁו בְּכִפְלַיִם: לַטַּף

לְמַלְבּוּשׁ וּלְלֶחֶם,

וּלְפִרְעוֹן הַתַּשְׁלוּם הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁכַב

כְּרֵחַיִם עַל שֶׁכֶם.

וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי הַתַּשְׁלוּם הַשֵּׁנִי,

רַק בְּנֵס, רִבּוֹנִי, רַק בְּנֵס וּבְפֶלֶא –

הִתְחַלְתִּי חוֹסֵךְ וְחוֹתֵךְ מֵרִישִׁי

לְשַׁלֵּם לַבַּעַל־חוֹב הַתַּשְׁלוּם הַשְּׁלִישִׁי…

וְגַם זֶה, אַתָּה עֵד, שֻׁלַּם לֹא בַּמּוֹעֵד,

וּבְנֵס וּבְפֶלֶא –

וְיָרַד עַל גַּבִּי הָרְבִיעִי, הַכָּבֵד

כְּמוֹ אֶבֶן, צוּר־סֶלַע.

וּבְצַעַר גָּדוֹל וּבְרֹב עִנּוּיִים

וּבְנֵס־בְּתוֹךְ־נֵס וּבְפֶלֶא־תוֹךְ־פֶּלֶא

עוֹד הִצְלַחְתִּי תַּשְׁלוּם רְבִיעִי לְסַלֵּק…

וְהִתְחַלְתִּי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה דּוֹאֵג

לַתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי. אַךְ עָנְיִי וְרִישִׁי

שֶׁבַּיָּמִים הָאֵלֶּה

לְסַפֵּר, רִבּוֹנִי, בְּיָדִי אֵין סִפֵּק,

לְשׁוֹן הֶרְשִׁיל גַּם תֵּלֶא.

וְהַיָּמִים – סוֹף אֱלוּל, וּבָאִים הַחַגִּים,

וְאֶצְלִי רֵיק וָרִיק וּמְאוּם אֵין בַּבַּיִת,

לֹא אֲבַק־קֶמַח בַּשַּׂק, לֹא נוֹצָה מִשֶּׁל עוֹף…

כְּלוּם יָכֹלְתִּי לְסַלֵּק לַבַּעַל־חוֹב אֶת הַחוֹב –

וְלֹא הָיָה, רִבּוֹנִי, אָז בְּכָל מְעוֹנִי

גַּם לַטַּף פַּת כְּזַיִת!

וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִין וְכָפוּף בִּיגוֹנִי

יָצָאתִי מִן הַבַּיִת.

וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּךְ כָּךְ בָּעִיר…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! (תְּפִלָּתִי אָז שָׁטַחְתִּי)

אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה יִסּוּרַי וְרִישִׁי,

אַךְ עָזְרֵנִי לְשַׁלֵּם הַתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי!

הִנֵּה בָּא הַמּוֹעֵד וְהַחוֹב עוֹד עוֹמֵד,

הֵן נִשְׁבַּעְתִּי, הִבְטַחְתִּי…

הָהּ, אַתָּה, רִבּוֹנִי, הַיּוֹדֵעַ וָעֵד

לִלְבָבִי מַה שּׂוֹחַחְתִּי!

וּלְמַרְבֵּה הַיָּגוֹן הִנֵּה בָּא וְהוֹלֵךְ

יְדִידִי הָרַחוּם וְהַטּוֹב שֶׁהִלְוָנִי…

הוֹי, שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי וְלֹא שִׁלַּמְתִּי עַד הַסּוֹף –

וּמִהַרְתִּי לַעֲבוֹר לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָרְחוֹב…

אַךְ הַלָּה קוֹרֵא בְּקוֹל: ‘ר’ הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל!'

קוֹרֵא זֶה שֶׁהִלְוָנִי.

הִנֵּה בָּא הַבַּעַל־חוֹב לִגְבּוֹת חוֹבוֹ עַד הַסּוֹף,

חָשַׁבְתִּי לִי אָנִי.

וְאוּלָם יְדִידִי לֹא לִגְבּוֹת הוּא רוֹצֶה!

ר' הֶרְשִׁיל, אוֹמֵר הוּא, ר' הֶרְשִׁיל, דּוֹמַנִי

שֶׁאַתָּה מִצְטַעֵר בַּתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי,

וְאַתָּה מִתְהַלֵּךְ בְּיָגוֹן חֲרִישִׁי,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ לְשַׁלֵּם – ר' הֶרְשִׁיל, בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם!

כְּלוּם מַלְוֶה־בְּרִבִּית אָנִי?

אַרְבָּעָה תַשְׁלוּמִים שִׁלַּמְתָּ? וְהַחֲמִישִׁי –

פָּטוּר! וּבָרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! נָתַתָּ לִי אֶת חַיַּי

כְּהַלְוָאָה הַמַּתְחִילָה לְהִגָּבוֹת מִיָּד

בַּחֲמִשָּׁה תַשְׁלוּמִים, בַּחֲמִשָּׁה עַל־כָּרְחַי:

עַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – דַּי!

אִם הַיְּהוּדִי הִסְפִּיקוּ לוֹ אַרְבָּעָה תַּשְׁלוּמַי –

גַּם לְךָ דַּי, בְּהֶחְלֵט!

וְנִרְאָה הַדָּבָר לְשׁוֹפֵט הַמָּרוֹם

וּבִדַּח וְהִצְהִיל שָׁם אֶת כָּל הַפָּמַלְיָא,

וּוִתְּרוּ לוֹ לַלֵּץ הַתַּשְׁלוּם הָאַחֲרוֹן –

“וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן!”

וְצָחֲקוּ כֻּלָּם יַחַד, בִּדְמָעוֹת וּבְנַחַת,

כְּבַיָּכוֹל וְהַפָּמַלְיָא:

"הוֹי, הֶרְשִׁילִי לֵץ! אֲפִלּוּ כָּאן אֵין לוֹ פַּחַד

לוֹמַר מִדֵּי מְעַלְיָא!"

וּכְשֶׁגָּמַר רַבִּי בָּרוּךְ’ל זַ"ל סִפּוּרוֹ לְסַפֵּר,

צָחַק שׁוּב בִּצְלִילוּת כִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד;

חַ־חַ־חָה וְחַ־חַ־חָה! אוֹי אוֹי אוֹי, הֶרְשִׁיל לֵץ!

וּמֵרֹב הַצְּחִיקָה הִתְפַּתֵּל וְהִתְכַּוֵּץ.

נִתְלַוּוּ אֵלָיו, זְצוֹק"ל, אֲנָשֵׁינוּ כַּחֹק,

כָּל אֶחָד כְּמוֹ יֶלֶד:

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לַכֹּל! עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,

כְּדִבְרֵי הַקֹּהֶלֶת!

וּמִיָּד נִשְׁתַּלְּטָה הַשִּׂמְחָה מִסָּבִיב

וְעָלְצָה בְּחֶדְוָה כָּל אוֹתָהּ הַחַבְרַיָּא

וְעָלָה עַד לְעֵילָא וּלְעֵילָא הַצְּחוֹק…

אַךְ לְפֶתַע רַבִּי בָּרוּךְ’ל הִתְיַפַּח כְּתִינוֹק:

הֶרְשִׁילִי אֵינֶנּוּ, הֶרְשִׁילִי אֵינֶנּוּ,

יַקִּירָא דְּמִן חַבְרַיָּא!

וּמִי יַצְהִילֵנוּ, הוֹי, מִי יַצִּילֵנוּ

מִדִּינָא דִּשְׁמַיָּא!

הערות וביאורי המשורר

מִדֵּי מְעַלְיָא – מַשֶּׁהוּ טוֹב; מִתּוֹךְ הֶסַּח – מִתּוֹךְ הֶסַּח־הַדַּעַת; לְעֵילָא וּלְעֵילָא – לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה; יַקִּירָא דְּמִן חַבְרַיָּא – הַיָּקָר שֶׁבַּחֲבוּרָה.

---

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי

מאת

שמשון מלצר

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי עִם קָרוֹן וְכִלָּה

וְעִם שְׁנַיִם סוּסִים בְּרֻדִּים,

שֶׁתָּמִיד הוּא עָמַל כְּמַצְלִיף וּכְסַבָּל

וּכְבַעַל־עֲגָלָה לַיְּהוּדִים.

וְהָיָה, הַמִּסְכֵּן, מְרוֹקָן בֶּאֱמֶת,

וּכְלָל לֹא כְּמוֹ פֶּלַח רִמּוֹן,

רַק סָחוּף וְנָגוּב וּמְנֻגָּב מִכָּל טוּב

וְסָחוּט כִּקְלִפָּה שֶׁל לִימוֹן.

לֹא תּוֹרָה, לֹא מִצְווֹת, לֹא מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים,

לֹא תְּפִלָּה וְלֹא שְׂכַר הֲלִיכָה,

רַק סוּסִים וּמוֹשְׁכוֹת, הַגַּלְגַּל וְהַשּׁוֹט,

וְרַק שֶׁמֶן מִשְׁחָה וְסִיכָה.

לֹא שִׁנָּה מִנְהָגוֹ גַּם בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת,

עֵת הַדָּג שֶׁבַּמַּיִם מַרְעִיד,

וְהָיָה מִטַּלְטֵל, הֶעָלוּב, מִתְגַּלְגֵּל

בַּדְּרָכִים מִיָּרִיד אֶל יָרִיד.

צַדִּיקִים, כַּיָּדוּעַ, דִּינָם לְאַלְתָּר

לְחַיִּים – בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה;

בֵּינוֹנִים – עוֹד עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה

נְתוּנִים הֵם לָהֶם לְהַמְתָּנָה,

וְאִלּוּ הָרְשָׁעִים – אוֹי אֲבוֹי! לְשׁוּבָם

מַמְתִּינִים עַד הוֹשַׁעְנָא־רַבָּה,

שֶׁיִּהְיֶה עוֹד סִפֵּק בְּיָדָם לְחַזֵּק

וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמָם, אַדְּרַבָּה!

וְאוּלָם הָעֶגְלוֹן גַּם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי

הַתְּשׁוּבָה מִדַּרְכּוֹ הוּא לֹא שָׁב:

מִזְּרִיחָה לִשְׁקִיעָה טִלְטוּלִים וּנְסִיעָה,

כִּי בַּמֶּה יְפַרְנֵס אֶת הַטָּף?

וְהָיָה לְבָבוֹ בּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּר

רַע וָמַר וְשָׁבוּר כִּקְדֵרָה,

כִּי בַּמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹן הָעוֹלָם,

וְכֻלּוֹ גַּשְׁמִיּוּת, עֲבֵרָה!

וְהִנֵּה גַּם הִגִּיעַ הוֹשַׁעְנָא־רַבָּה

וְהַלָּה – הוּא חוֹזֵר מִיָּרִיד,

מִטַּלְטֵל, מִתְנוֹדֵד בַּקָּרוֹן הַכָּבֵד –

מַזָּלוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ גָּרִיד!

מִטַּלְטֵל הַיְּהוּדִי בַּקָּרוֹן הֶעָמוּס

וּלְאַט וּלְאַט הוּא נִרְדָּם…

וְרוֹאֶה בַּחֲלוֹם בֵּית־הַדִּין בַּמָּרוֹם

שֶׁנָּדוֹן בּוֹ אָדָם וְאָדָם.

וְכֵיצַד הוּא נָדוֹן, הָאָדָם, בַּמָּרוֹם?

בִּשְׁקִילָה בְּמֹאזְנַיִם גְּדוֹלִים!

מַעֲשָׂיו הַנָּאִים, מַעֲשָׂיו הָרָעִים –

נִשְׁקָלִים וְיוֹרְדִים וְעוֹלִים!

מַעֲשֶׂה רַב וָדָל מִצְטָרֵף לַמִּשְׁקָל

וְנֶחְשָׁב כָּל טָפֵל כְּעִקָּר,

כָּל פֵּרוּר שֶׁל מִצְוָה, כָּל פֵּרוּר עֲבֵרָה

בָּם נִשְׁקָל וְנִרְאֶה וְנִכָּר!

קָטֵגוֹר מִצַּד זֶה, סָנֵגוֹר מִצַּד זֶה,

מוֹסִיפִים פֵּרוּרִים בְּיָדָם,

הַכַּפּוֹת מִתְנוֹדְדוֹת וְעוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת

וְקוֹבְעוֹת גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם!

וְעוֹמֵד הַיְּהוּדִי וְרוֹאֶה בִּמְבוּכָה

אֵיךְ שׁוֹקְלִים מַעֲשָׂיו שֶׁל עַצְמוֹ…

כַּף שְׂמֹאל עֲמוּסָה עֲבֵרוֹת וּדְחוּסָה,

כַּף יָמִין רֵיקָנִית הִיא כְּמוֹ…

הוֹי כְּמוֹ שֶׁרֵיקִים כָּל יָמָיו מִטּוֹבָה,

מִתַּעֲנוּג שֶׁל דָּבָר רוּחָנִי –

מַה מִּצְווֹת הוּא יָכוֹל, וְהָרָשׁ אֵין לוֹ כֹּל,

וְאֵין כְּלוּם וְלֹא־כְלוּם לֶעָנִי…

וְהַכַּף מִצַּד שְׂמֹאל עוֹד שׁוֹקַעַת יוֹתֵר,

וְדוֹמֶה הִיא יוֹרֶדֶת לִתְהוֹם,

וְהַכַּף הַיְמָנִית מִתְרוֹמְמָה רֵיקָנִית

וְקַלָּה מִתְנוֹדֶדֶת בָּרוֹם…

וְעוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַשָּׁחוֹר וְנֶהֱנֶה

וְצַחְקוּק שֶׁל תַּעֲנוּג הוּא מַפְלִיט,

וְעוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַצָּחוֹר וְנֶאֱנָח

וּפָנָיו בִּכְנָפוֹ הוּא מֵלִיט…

וּפִתְאֹם מֵרָחוֹק מִתְקָרֵב קוֹל טִרְטוּר

כְּמוֹ קוֹל גַּלְגַּלִּים בַּמּוֹרָד,

וּבָאִים בִּדְהִירָה, בִּפְסִיעָה מְהִירָה

הַנּוֹפֶלֶת מַהֵר כְּבָרָד –

הַסּוּסִים הַבְּרֻדִּים! וּמוֹשְׁכִים אַחֲרֵיהֶם

הַקָּרוֹן וְעָלָיו הַכִּלָּה,

וְעוֹלִים הֵם בִּיעָף מִיָמִין עַל הַכָּף –

הִיא בְּקשִׁי אוֹתָם מְכִילָה!

וְרוֹאֶה הַיְּהוּדִי אֵיךְ הַכַּף מִשְׁתַּקְּעָה

וְיוֹרֶדֶת פִּלְאֵי פְּלָאִים,

וְהַכַּף הַשְּׂמֹאלָה מִתְרוֹמְמָה וְעוֹלָה,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלָּה בַּגְּבָהִים…

וְשׁוֹמֵעַ הוּא, זֶה הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט,

שֶׁחַיָּיו רַק סוּסִים וְקָרוֹן,

קוֹל יוֹנָה מְהַמָּה, מַרְעִיפָה נֶחָמָה,

וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל שֶׁהוּא רֹן:

מִי ‘עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל־עֵת’? זֶה הַזָּן

אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים!

---

וּמִיָּד הִתְעוֹרֵר וּלְבָבוֹ בּוֹ שׁוֹרֵר,

וְהָיוּ אֵיבָרָיו בּוֹ רַנִּים!

וְזֵרֵז הַסּוּסִים וְהִגְבִּיהוּ רַגְלָם,

שָׁעֲטוּ מְהִירִים וְקַלִּים,

קִשְׁקְשׁוּ נַעֲלָסוֹת עַל הַכְּבִישׁ הַפְּרָסוֹת,

טִרְטְרוּ בְּשִׂמְחָה גַּלְגַּלִּים.

וְשָׂמְחוּ גַּלְגַּלִּים־אוֹפַנִּים בַּמָּרוֹם

בְּאוֹתוֹ לֵיל שִׂמְחַת הַתּוֹרָה,

כִּי הָיְתָה לַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, הַמְּרוּדִי,

נֶחָמָה וְשִׂמְחָה וְאוֹרָה.

וּמֵאָז הא נוֹשַׁע בֶּאֱמֶת, הָעֶגְלוֹן,

וְזָכָה לְבָנוֹת וּבָנִים

הַמְקַיְּמִים הַכָּתוּב מִתּוֹךְ עשֶׁר וָטוּב,

בְּשִׁירָה וְזִמְרָה וּרְנָנִים!

לֹא כְּמוֹ פֶּלַח רִמּוֹן – רוֹמֵז לַדְּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק בְּשִׁיר הַשִּׁירִים: “כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ” – אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְווֹת כְּרִמּוֹן; גָּרִיד – יָבֵשׁ וְקָשֶׁה; עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת – הַדְּרוּשׁ כְּדִיּוּקוֹ: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים.

---

מַעֲשֵׂה הַחַיָּט הַמּוֹקִיר שַׁבָּת

מאת

שמשון מלצר

א

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּרוֹמִי הַבִּירָה, / חַיָּט מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וּמוֹשֵׁל בְּמַחְטוֹ הַמְּהִירָה. / וַיְהִי הָאִישׁ מוֹקִיר שַׁבָּת וָחָג, / וּמֵאֶחָד בְּשַׁבָּת לְשַׁבַּתּוֹ יִדְאָג. / כָּכָה יַעֲשֶׂה כָּל הַיָּמִים וְכֹה יִנְהָג.

כָּכָה יַעֲשֶׂה כָּל הַיָּמִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת, / בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמוֹעֵד – עַל אַחַת כַּמָּה וְאַחַת! / וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, לְשִׂמְחַת לֵב הַחַיָּט, / חָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בַּחֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת, / שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים קֹדֶשׁ לַאדֹנָי: / “אַשְׁרֵי וְטוֹב לִי שֶׁיְּהוּדִי אֲנִי, אַשְׁרָי!”

וַיִּנְעַץ הַחַיָּט אֶת הַמַּחַט מִתַּחַת לְדַשׁ בִּגְדּוֹ, / וַיָּסַר אֶת הָאֶצְבָּעוֹת מֵעַל אַמַּת יָדוֹ, / וְנָטַל אֶת הַסַּל וְיָצָא אֶל הַשּׁוּק, / לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת וָחָג / דָּג יָאֶה וְנָאֶה וּמְדֻקְדָּק / וְנִבְחָר וְרָצוּי וְחָשׁוּק.

וַיִּקָּר הַמִּקְרֶה בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּדִיּוּק, / שֶׁנִּתְרַע הַמַּזָּל, הוּא מַזַּל הַדָּגִים, / וְלֹא הָיוּ נִמְצָאִים בְּכָל הַשְּׁוָקִים / לֹא דָּג גָּדוֹל וְלֹא דָּג קָטָן, / לֹא זְאֵב הַמַּיִם וְלֹא הַסַּלְתָּן, / וְלֹא סִימָן שֶׁל דָּג / מִדַּגְדְּגֵי הָרְקָק.

וַיִּתְעַצֵּב הַחַיָּט וּבְלִבּוֹ דְאָגָה, / וַיִּתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהָיו עַל אוֹדוֹת הַדָּגָה:

בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, / עוֹשֵׂה הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּם! / אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הִתְאַוֵּיתִי תַּאֲוָה, / וְלֹא חָמַדְתִּי בְּדָגִים אֶלָּא מֵאַהֲבָה / לְשַׁבָּת הַמַּלְכָּה וּלְמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ, / לְמַעַן אוּכַל כַּבֵּד אֶת כְּבוֹד שְׁמֶךָ. / אָנָּא, אֵל נָא, / אֶת תְּפִלָּתִי קַבֵּל נָא, / וּכְשֵׁם שֶׁזִּמַּנְתָּ לְיוֹנָה בְּשַׁעְתּוֹ אֶת הַדָּג, / כֵּן תְּזַמְּנֵהוּ גַם לִי לִכְבוֹד שַׁבָּת וָחָג!

עוֹדוֹ מְדַבֵּר, וְדַיָּג בָּא נוֹשֵׂא אַקּוֹן / וּבוֹ דָּג אֶחָד גָּדוֹל וְחָסוֹן, / שִׁבּוּט מְשֻׁבָּט בֶּן בְּנוֹ שֶׁל שִׁבּוּט, / מְקַרְטֵעַ וּמִתְלַבֵּט וּמִתְחַבֵּט בְּחִבּוּט. / וְזֶה הַחַיָּט הָאִישׁ / עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה וּמַחֲרִישׁ / לָדַעַת הֲנִשְׁמְעָה תְּפִלָּתוֹ? / וַיַּרְא אֶת הַדַּיָּג וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ, / וְאֵין קֵץ לְאָשְׁרוֹ וּגְבוּל לְשִׂמְחָתוֹ.

ב

אַךְ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע / בָּא גַּם הַשָּׂטָן וַיְהִי לוֹ לְפֶגַע. / וּמִי הוּא וְאֵי־זֶה הוּא אוֹתוֹ הַשָּׂטָן? / עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי, עֶבֶד לְרֹאשׁ לִוְיָתָן!

וְעֶבֶד־מֶלֶךְ שֵׁם הָעֶבֶד, כִּי זֶה הוּא שְׁמוֹ / וּמִלֵּדָה כָּךְ קָרְאוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ; / וְרֹאשׁ לִוְיָתָן הוּא שֵׁם אֲדוֹנֵי עֶבֶד־מֶלֶךְ, / אֶחָד מִגְּדוֹלֵי רוֹמִי וּמוֹשֵׁל בְּכָל הַפֶּלֶךְ; / וְכִנּוּהוּ בְּשֵׁם אוֹתוֹ הַדָּג הַגָּדוֹל, / כִּי הָיָה הָאִישׁ הַהוּא מַפְלִיא לֶאֱכוֹל, / וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁכָּל הַדָּגִים שֶׁבַּיָּם / הוּא עַצְמוֹ יָכוֹל לְאָכְלָם וּלְבָלְעָם, / וְהָיָה נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים וּבְכָל הַשְּׁוָקִים / כְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְקוֹנֵי הַדָּגִים.

ג

וְהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּדָג אֶחָד, / עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי מִזֶּה וּמִזֶּה הַחַיָּט, / זֶה תּוֹפֵס בְּרֹאשׁוֹ וְזֶה לוֹפֵת הַזָּנָב, / זֶה מוֹשֵׁךְ בְּכָל כֹּחוֹ בִּסְנַפִּירֵי הַזָּהָב, / וְזֶה בֵּין הַקַּשְׂקָשׂוֹת נוֹעֵץ צִפָּרְנָיו.

וַיְהִי בִּרְאוֹת הַדַּיָּג / שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּדָּג, / זֶה אוֹמֵר מָכְרֵהוּ לִי, / וְזֶה אוֹמֵר מָכְרֵהוּ לִי, / זֶה צוֹעֵק: “לִכְבוֹד שַׁבָּת וָחָג!” / וְזֶה “בִּשְׁבִיל הַשָּׂר!” יִצְעַק, / וַיַּהַס אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִשְׁקִיט, / וְהוֹצִיא אֶת הַדָּג מִידֵיהֶם וְהִגִּיד:

– לְפִי הַמַּרְבֶּה וּלְפִי הַמַּמְעִיט / יָקוּם הַשִּׁבּוּט לְמִקְנָה לִבְעָלָיו! / וּמְחִיר הַשִּׁבּוּט דִּינָר אֶחָד זָהָב…

– דִּינָרַיִם אֶתֵּן, הִכְרִיז עֶבֶד־מֶלֶךְ, / אֵין דָּבָר יָקָר לְחֵךְ שַׂר־הַפֶּלֶךְ!

– שְׁלשָׁה דִינָרִים, שְׁלשָׁה דִינְרֵי זָהָב! / לִכְבוֹד חַג וְשַׁבָּת אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב!

– אַרְבָּעָה דִּינָרִים, בִּשְׁבִיל רֹאשׁ לִוְיָתָן!

– חֲמִשָּׁה דִּינָרִים! שַׁדָּי, קְרַע שָׂטָן!

– שִׁשָּׁה דִּינָרִים! בִּשְׁבִיל שַׂר הַגָּלִיל!

– שִׁבְעָה דִּינָרִים! בִּשְׁבִיל הֶחָג וּבִשְׁבִיל…

– שְׁמוֹנָה דִּינָרִים, וְתֵן לִי אֶת הַדָּג!

– תִּשְׁעָה דִּינָרִים! לְשַׁבָּת וְלֶחָג!

– עֲשָׂרָה דִּינָרִים! בִּשְׁבִיל הַשָּׂר…

– אַחַד־עָשָׂר! שְׁנֵים־עָשָׂר!

וְעֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי עוֹמֵד וּמְהַרְהֵר: / אִם אֲנִי מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר: / אֲדוֹנִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ, / כָּךְ וְכָךְ הוֹצֵאתִי עַל שִׁבּוּט / מִיָּד הוּא נוֹטְלוֹ לְעֶבֶד־מֶלֶךְ / וְצוֹלְבוֹ עַל הָעַמּוּד!

וְנִשְׁאַר הַדָּג / בְּיַד הַחַיָּט, / לִכְבוֹד הֶחָג / וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת.

ד

וְהַכּוּשִׁי עֶבֶד־מֶלֶךְ / הָלַךְ וְשָׁב לְשַׂר־הַפֶּלֶךְ, / הִשְׁתַּחֲוָה גִּימֶ"ל פְּעָמִים וְאָמַר: / אֲהָהּ לְיוֹם רַע וּמַר וְנִמְהָר! / סוֹבַבְתִּי בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת מֵאָז יָצָאתִי / וְדָג בְּכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי.

– אַף לֹא דָּג אֶחָד קָטָן? / – הִשְׁתּוֹמֵם רֹאשׁ לִוְיָתָן. / – אַף לֹא דָּג אֶחָד? – הִתְרַגֵּז וְרָטַן.

עָנָה וְאָמַר עֶבֶד־מֶלֶךְ: / הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאֲדוֹנִי שַׂר־הַפֶּלֶךְ? / מָצָאתִי שִׁבּוּט אֶחָד גָּדוֹל וְנָאֶה, / אֵין כָּמוֹהוּ טוֹב לְמַאֲכָל וּלְמַרְאֶה, / אֶלָּא שֶׁבָּא יְהוּדִי אֶחָד מִיהוּדֵי הָעִיר, / וְעָמַד עַל הַמִּקָּח וְהֶעֱלָה אֶת הַמְּחִיר / מִדִּינָר אֶחָד לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָר!

וַיִּמָּלֵא הַשָּׂר חֵמָה וַיֹּאמַר: / מִי שֶׁמַּעֲלֶה שִׁבּוּט לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָר, / וַדַּאי שֶׁגְּבִיר עָצוּם הוּא וְיֵשׁ לוֹ אוֹצָר, / אֵלֵךְ וְאַחֲרִימֶנּוּ לְגִנְזֵי הַקֵּיסָר!

הָלַךְ וּמְצָאוֹ לַיְּהוּדִי בְּחֶדֶר צַר וָדָל, / אֵין בּוֹ אֶלָּא שֻׁלְחָן וּמִטָּה וְסַפְסָל. / תָּמַהּ הַשָּׂר תְּמִיהָה גְדוֹלָה וְשָׁאַל: / אַתָּה הוּא זֶה שֶׁקָּנִיתָ דָּג בִּשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָר?

– אֲנִי הוּא – עָנָה הַחַיָּט – אֲנִי, אֲדוֹנִי הַשָּׂר.

– בַּזְבְּזָן שֶׁכְּמוֹתְךָ – צָוַח הַשָּׂר – / וַדַּאי יֵשׁ לְךָ אוֹצָר, / וּבָאתִי לְהַחֲרִימוֹ לְגִנְזֵי הַקֵּיסָר!

וְהַחַיָּט עָנָה בְּלִי מוֹרָא וָפַחַד: / שְׁנֵי אוֹצָרוֹת יֵשׁ לִי, וְהֵם הָאֶצְבָּעוֹן וְהַמַּחַט, / וְאִם בָּאתָ לִטּוֹל, טוֹל אֶת שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד!

גָּדְלָה עוֹד יוֹתֵר תְּמִיהָתוֹ שֶׁל הַשָּׂר, / וְכָבַשׁ אֶת כַּעֲסוֹ וְשָׁאַל וְאָמַר: / אִם כָּל עַצְמְךָ אֵינְךָ אֶלָּא חַיָּט, / לָמָּה אַתָּה מְבַזְבֵּז מָמוֹן רָב עַל דָּג אֶחָד?

תָּלָה הַחַיָּט אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם: / לֹא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, / אֶלָּא לִכְבוֹד הַמָּקוֹם, / וְלֹא לְמַעֲנִי קָנִיתִי, / אֶלָּא לְמַעַן הֶחָג וְהַשַּׁבָּת, / לְקַבְּלָם וּלְכַבְּדָם כַּמִּצְוָה וְכַדָּת.

שׁוּב שָׁאַל הָרוֹמִי רֹאשׁ לִוְיָתָן / אֶת הָאִישׁ הַיְּהוּדִי, הַחַיָּט דִּידָן: / וְאִלּוּ נִזְדַּמֵּן לְךָ זֶה הַדָּג בִּימוֹת הַחֹל / לֹא הָיִיתָ מְבַזְבֵּז עָלָיו סַךְ כָּל־כָּךְ גָּדוֹל?

– בְּחַיֶּיךָ – הֵשִׁיב הַחַיָּט – בְּחַיֵּי אֲדוֹנִי הַשָּׂר, / לֹא הָיִיתִי מוֹצִיא עָלָיו אֲפִלּוּ אִסָּר!

חָזַר הַשָּׂר וּשְׁאֵלוֹ לַחַיָּט וְאָמַר: / הַיּוֹם אַתָּה מְפַזֵּר אֶת כָּל הַשָּׂכָר, / מִמָּה אַתָּה הוֹלֵךְ וּמִתְפַּרְנֵס לְמָחָר?

עָנָה הַחַיָּט בִּלְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב: / כְּדַאי הוּא הֶחָג שֶׁאֲבַזְבֵּז כָּל מָמוֹנִי עָלָיו; / וְלֹא מִשֶּׁלִּי הוֹצֵאתִי, אֶלָּא מִשֶּׁל מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; / וְנֶאֱמָן הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם לִי וּלְהַחֲזִיר / אַף מַה שֶּׁלָּוִיתִי מֵאֲחֵרִים לַהוֹצָאָה הַיְתֵרָה, / בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב וּבִמְהֵרָה.

נָתַן הַשָּׂר אֶת הַדָּבָר אֶל לְבָבוֹ, / וְנִתְקַנֵּא בַּיְּהוּדִי הַמַּשְׁלִיךְ יְהָבוֹ / עַל אֵל בַּשָּׁמַיִם וּמַפְלִיא לְאָהֳבוֹ, / וְנִקְלָה בְּעֵינָיו כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, / וְרָצָה לִדַּבֵּק בָּאֱמוּנָה וּבַטּוֹב. / הִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ וְאָמַר לְבַסּוֹף: / אַשְׁרֵיכֶם, בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, / שֶׁאַתֶּם לוֹוִים וֵאלֹהֵיכֶם פּוֹרֵעַ אֶת הַחוֹב!

וְנִפְטַר הַשָּׂר בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם וְכָל טוֹב, / וְלֹא שָׁהָה שְׁהִיּוֹת הַרְבֵּה וּמִהֵר / וּבָרַח לְמָקוֹם שֶׁבָּרַח וְנִתְגַּיֵּר / וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל ר' לִוְיָתָן הַגֵּר.

ה

וּמֶה הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַחַיָּט? / עַל כָּל יִשְׂרָאֵל! תֵּכֶף וּמִיָּד / אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטַר לוֹ הַשָּׂר וְהָלַךְ, / נָטַל הַחַיָּט אֶת סַכִּין הַמִּטְבָּח, / הִשְׁחִיזוֹ הֵיטֵב־הֵיטֵב וּפָתַח אֶת הַשִּׁבּוּט. / וְכֵיוָן שֶׁהָיָה צַדִּיק תָּמִים, נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ זְכוּת, / וּמָצָא בְּתוֹךְ הַדָּג בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם / מַרְגָּלִית אַחַת גְּדוֹלָה כְּאֶגְרוֹפַיִם, / מַרְגָּלִית טוֹבָה וְיָפָה, / שֶׁהָיְתָה מְאִירָה מִסּוֹף הַמְּדִינָה וְעַד סוֹפָהּ.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַחַיָּט הַנַּ“ל / לֹא הָיָה מִן הַגְּבִירִים כְּלָל וּכְלָל, / וְיָכֹל לִמְכּוֹר אֶת הַמַּרְגָּלִית בְּדָמִים הַרְבֵּה / וְלִרְאוֹת חַיִּים יָפִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, / הוּא בְּרֹב צִדְקָתוֹ לֹא עָשָׂה כָּךְ / וּבִגְדוֹלוֹת לִבּוֹ לֹא הָלַךְ / וּבְדֶרֶךְ הַגְּבִירִים לֹא אָזַל, / וְזָכַר אֶת מַאֲמַר חֲזַ”ל: / מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה… / וְהֵבִין אֶת הַתַּכְלִית / וְלֹא בִּזְבֵּז אֶת הַמַּרְגָּלִית / לְבָשָׂר וּלְדָגָה. / וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִיָּדוֹ אֶת הַמַּחַט, / עַד שֶׁמֵּת שְׂבַע יָמִים וְשָׁנִים וָנַחַת.

ו

וּמֶה עָלְתָה לָהּ לַמַּרְגָּלִית הַיָּפָה, / שֶׁהָיְתָה מְאִירָה מִסּוֹף הַמְּדִינָה וְעַד סוֹפָהּ? / גְּנוּזָה הִיא בְּנַרְתִּיק תּוֹךְ נַרְתִּיק וְתֵבָה תּוֹךְ תֵּבָה, / סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת עַל מַנְעוּלִים שִׁבְעָה, / נִסְתָּרָה וּמְסֻתֶּרֶת בְּתוֹךְ מְעָרָה / בְּאַחַת מִגִּבְעוֹתֶיהָ שֶׁל רוֹמִי הַבִּירָה. / וּלְעָתִיד לָבוֹא, בְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ חַג וְשַׁבָּת, / הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיאָהּ וּמַחֲזִירָהּ לַחַיָּט, / וְהוּא נוֹטְלָהּ וּמְשַׁבְּצָהּ בַּעֲטֶרֶת הַתִּפְאֶרֶת / שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁתְּהֵא נוֹצֶצֶת וּמַזְהֶרֶת / וּמַקְרֶנֶת וּמַבְהֶקֶת וּמַבְרֶקֶת, / עִם הָאֹדֶם וְהַפִּטְדָה וְהַבָּרֶקֶת / וְהַנֹּפֶךְ וְהַסַּפִּיר וּשְׁאָר אַבְנֵי הַחֵן, / בַּעֲגָלָא וּבִזְמָן קָרִיב, אָמֵן!

---

ר' הֶנְזִיל גְּבִיר וְהַקַּבְּצָן

מאת

שמשון מלצר

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּדוּדָן הַבִּירָה, / הִיא הָעִיר סְטְרִי שֶׁבִּמְדִינַת הַקִּירָ"ה, / וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ רַב הֶנְזִיל גְּבִיר, / שֶׁהָיָה יַחְסָן וּמְכֻבָּד וְעָשִׁיר, / מַרְבֶּה נְכָסִים וְעוֹשֶׂה בִּסְחוֹרָה, / זָרִיז בְּמִצְווֹת וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, / פְּאֵר לְעַמּוֹ וּלְעִירוֹ תִּפְאֶרֶת; / וְלֹא יָרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת, / לֹא בָּשָׂר וְלֹא דָגִים וְכָל מִינֵי פַּרְפֶּרֶת, / וּמִי שֶׁנִּכְנַס רָעֵב הָיָה יוֹצֵא שָׂבֵעַ, / בִּטְנוֹ מְלֵאָה וּבְכִיסוֹ מַטְבֵּעַ.

פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַב הֶנְזִיל הַגְּבִיר / לִרְחוֹץ לִכְבוֹד שַׁבָּת בְּמֶרְחַץ הָעִיר. / נִכְנַס רַב הֶנְזִיל לְבֵית־הַמֶּרְחָץ / וּפָשַׁט בְּגָדָיו וּנְעָלָיו חָלַץ. / רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, לֹא כָּל שֶׁכֵּן הַבַּלָּן! / מִהֵר וְהֵבִיא לְרַ' הֶנְזִיל דִּידָן / עָבִיט־שֶׁל־עֵץ נָקִי וְלָבָן, / וּצְרוֹר זַרְדֵי אַלּוֹן אֲגוּדִים בְּחֶבֶל. / עָלָה רַב הֶנְזִיל וְקָרָא: הֶבֶל! / נִזְדָּרְזוּ וּבָאוּ הָאֻלְיָר וְהַבַּלָּן / וְהִתִּיזוּ רוֹתְחִין לַתַּנּוּר הַמְלֻבָּן. / וְכָךְ הָיוּ עוֹמְדִים וְשׁוֹפְכִים הָרוֹתְחִין / קַנְקַן אֶחָד מִשְּׂמֹאל וְקַנְקַן אֶחָד מִיָּמִין, / כָּל זְמַן שֶׁרַב הֶנְזִיל עוֹנֶה לָהֶם: הַדְרָן! / עַד שֶׁעָלָה הָאֵד כְּעַמּוּד הֶעָנָן, / וְהָלַךְ וְהִתְרוֹמֵם כְּקִיטוֹר הַכִּבְשָׁן, / וְקָרָא רַב הֶנְזִיל: עֲמֹד וְאַל תּוֹסֵף!

וּלְאַחַר שֶׁרַב הֶנְזִיל הִזִּיעַ הֵיטֵב, / וְנִשְׁתַּפְשֵׁף בְּעַנְפֵי הָאַלּוֹן וְנִשְׁתַּטֵּף, / יָרַד לְאַט־לְאַט מִלְמַעְלָה לֵישֵׁב / בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה וְלָנוּחַ בְּמִקְצָת / קֹדֶם שֶׁיֵּרֵד לִטְבּוֹל לִכְבוֹד שַׁבָּת.

אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁמַע קוֹל אָדָם מִתְאַנֵּחַ. / הָפַךְ פָּנָיו וְרָאָה יְהוּדִי אֶחָד קִפֵּחַ, / שֶׁלֹּא מִבְּנֵי הָעִיר, חָשַׁב: וַדַּאי אוֹרֵחַ. / נִכְנַס בִּדְבָרִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ כָּךְ: / עַל מָה יְהוּדִי נֶאֱנָח?

הָפַךְ הַיְּהוּדִי אֵלָיו פָּנִים וְסָח: / הַנֶּאֱנָח לֹא מִתַּעֲנוּג הוּא נֶאֱנָח.

אָמַר רַב הֶנְזִיל דְּבָרִים שֶׁטַּעְמָם כַּיָּיִן: / הֶעָבָר הָלַךְ וָאָיִן, / הַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, / וְהֶעָתִיד עָתִיד עֲדַיִן, / אִם כֵּן, רִבּ יְהוּדִי, הַדְּאָגָה מִנַּיִן?

שָׁמַע הַיְּהוּדִי – וְשׁוּב נֶאֱנַח, / וְעָנָה לְרַב הֶנְזִיל וְאָמַר לוֹ כָּךְ: / עָנִי אֲנִי וְקוֹבֵץ עַל יָד, / וְכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ אֲנִי נָע וָנָד, / וְאֵינִי סוֹעֵד יָפֶה אֶלָּא מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, / וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ טִיבוֹ שֶׁל הַגְּבִיר / שֶׁאֶסְעַד אֶצְלוֹ מָחָר בְּזוֹ הָעִיר. / שֶׁמָּא זֶה הַגְּבִיר הוּא מֵאוֹתָן הַבְּרִיּוֹת, / הַמְפַטְּמִים בִּזְמִירוֹת וּמְמַעֲטִים בְּאִטְרִיּוֹת, / כְּאוֹתוֹ דָּבָר־אַחֵר שֶׁאֶצְלוֹ סָעַדְתִּי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר.

לֹא נִרְאָה לוֹ לְרַב הֶנְזִיל זֶה הַדָּבָר, / שֶׁבִּשְׁבִיל סְעֻדָּה שֶׁהִיא שְׁמֵנָה אוֹ רָזָה, / דִּבֶּר סָרָה בִּיהוּדִי וְצַלְמוֹ בָּזָה.

שָׁאַל רַב הֶנְזִיל אֶת הַיְּהוּדִי הַקִּפֵּחַ: / וְאֵצֶל מִי שְׁלָחוֹ הַגַּבַּאי לְהִתְאָרֵחַ?

עוֹנֶה הֶעָנִי, וְהוּא שׁוּב מִתְאַנֵּחַ: / הַגַּבַּאי נָתַן לִי פֶּתֶק שֶׁאֶסְעַד / אֵצֶל רַב הֶנְזִיל אוֹ גֶּנְזִיל אֶחָד. / שֶׁמָּא יוֹדֵעַ מַר טִבְעוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ?

שָׁמַע רַב הֶנְזִיל קְלוֹנוֹ וְהֶחֱרִישׁ. / אָמַר בְּלִבּוֹ: אֲלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, / שֶׁלֹּא תְהֵא הַגַּרְגְּרָנוּת פּוֹרֶצֶת עָלֶיךָ פֶּרֶץ! / מֶה עָשָׂה רַב הֶנְזִיל? הִתְנַכֵּר, / וּכְמֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ הוּא אוֹמֵר: / הֶנְזִיל זֶה עָשִׁיר הוּא וְקַמְצָן גָּדוֹל / וּמִיָּמָיו לֹא נָתַן עוֹד לְאוֹרֵחַ לֶאֱכוֹל / בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְעַיִן יָפָה. / וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ עֵצָה וּתְרוּפָה…

וַיִּתְחַנָּן / הַקַּבְּצָן: / יֹאמַר נָא מַר, מָה הָעֵצָה הַיְעוּצָה.

עוֹנֶה רַב הֶנְזִיל בְּלָשׁוֹן חָרוּצָה: / אֹמַר לְךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, / שֶׁכֵּן מִצְוָה לְהַחְסִיר / שַׂעֲרָה מֵחֲזִיר. / מִנְהָג יֵשׁ לוֹ לְאוֹתוֹ גְבִיר, / שֶׁעִקַּר סְעֻדָּתוֹ בִּימֵי שַׁבָּת וָחָג – הַדָּג! וְלֹא הֲרֵי הַדָּג – כַּהֲרֵי הַצִּיר שֶׁל דָּג! / מָרָק וְאִטְרִיּוֹת – אֶצְבָּעוֹן, בָּשָׂר – רַק מַזְכֶּרֶת, / וּפַרְפֶּרֶת – בִּקְצֵה הַמַּזְלֵג, כַּחֲזֶרֶת! / אַךְ דָּגִים וְחַלָּה – לְמַכְבִּיר, / וְעִקַּר הָעִקָּרִים – הַצִּיר! / עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, / כְּשֶׁיֹּאמַר לְךָ “רִבּ אוֹרֵחַ, נְטֹל” – / טְבֹל וֶאֱכֹל, טְבֹל וֶאֱכֹל!

בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ אֵין קָטָן נִכָּר לִפְנֵי גָדוֹל: / עָנִי וְעָשִׁיר / קַבְּצָן וּגְבִיר, / הַכֹּל שָׁוִים הֵם שָׁם. / אַךְ כֵּיוָן שֶׁנָּטַל אָדָם בְּגָדָיו וּלְבָשָׁם, / מִיָּד מְעִידִים עָלָיו מִי הוּא וְאֵיזֶהוּ: / רַב הֶנְזִיל יוֹשֵׁב בְּמִזְרָח וְכָבוֹד מַרְאֵהוּ. / אֲבָל הָאֶבְיוֹן עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת, / לְבוּשׁוֹ קְרָעִים וַעֲמִידָתוֹ מֻשְׁפֶּלֶת… / רְאֵה מַה בֵּין הַגְּבִיר וְהָאוֹרֵחַ: / זֶה בַּעַל־בְּעַמָּיו וְזֶה אוֹרֵחַ־פּוֹרֵחַ, / זֶה הוֹלֵךְ עִם בָּנָיו לְאִשְׁתּוֹ וּלְבֵיתוֹ, / וְזֶה מְחַכֶּה לַגְּבִיר לְיַד הַדֶּלֶת בְּצֵאתוֹ. / רַב הֶנְזִיל מְקָרֵב אֶת הָאוֹרֵחַ בִּשְׁעַת הֲלִיכָה, / לוֹקֵחַ אִתּוֹ דְבָרִים וּמַרְבֶּה עִמּוֹ שִׂיחָה, / וַיַּכֵּר הַגְּבִיר אֶת הַקַּבְּצָן וְהוּא לֹא הִכִּירוֹ…

אִלּוּ הָלַךְ מַלְאָךְ מֵהַמְלַוִּים וְהִזְהִירוֹ / לֹא הָיָה הֶעָנִי מַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ בַּסּוֹף. / אַךְ מִן הַשָּׁמַיִם עִכְּבוּ, לְלַמְּדוֹ לֶקַח טוֹב. / שָׁתְקוּ הַמַּלְאָכִים עַד שֶׁבָּאוּ לַמָּקוֹם / שֶׁאָמְרוּ לָהֶם “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!” / וְהָיוּ עוֹמְדִים וּמְרַחֲמִים עַל יְלוּד־הָאִשָּׁה / וּמִצְטַעֲרִים שֶׁלֹּא הֻרְשׁוּ לְהַצִּילוֹ מִבּוּשָׁה. / אָמַר לָהֶם רַב הֶנְזִיל בִּדְרִישָׁה וּבִדְגִישָׁה: / “צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!” / וְעַל־כָּרְחָם פָּרְשׂוּ כָּנָף וּפָרְשׁוּ לַמָּרוֹם. / אָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ וְקִדְּשׁוּ אֶת הַיּוֹם / בְּנִגּוּן וּבְנֹסַח וְשָׁתוּ רָב־כּוֹס יַיִן.

מִסְתַּכֵּל הֶעָנִי בַּשֻּׁלְחָן – לֹא רָאֲתָה עַיִן. / כָּל חַלָּה בָּרָה וְיָפָה כְּכַלָּה, / עֲשׂוּיָה מִקְלָעוֹת־מִקְלָעוֹת כֻּלָּהּ, / לֶחְיָהּ מְשׁוּחָה בְּחֶלְמוֹן הַבֵּיצָה / וּבְעֵינַיִם שֶׁל קֶצַח צוֹחֶקֶת בְּדִיצָה. / וְאַחַת גְּדוֹלָה, מִיּוּד־בֵּית מְשֻׁבָּצָה, / וּכְרֵסָהּ מִתַּחַת לַמַּפָּה מְצִיצָה. / מִסְתַּכֵּל הָאֶבְיוֹן בַּחַלּוֹת וּבוֹלְעָן בָּעֵינַיִם: / כַּמָּה קַלָּה חַלָּה כָּזֹאת וְנִמּוֹחָה בֵּין הַשִּׁנַּיִם!

בֵּינָתַיִם הֵבִיאוּ קְעָרָה וְכַד מַיִם, / וְנַטְלָה גְדוֹלָה בַּת יְדוֹתַיִם, / וּבַעַל־הַבַּיִת אוֹמֵר: אִי־נוּ־אוֹ, נְטִילַת יָדַיִם! / נָטְלוּ וְנִגְּבוּ וּבֵרְכוּ וּבָצְעוּ וְטָבְלוּ בְּמֶלַח, / וְהֵבִיאוּ דָגִים, מַמָּשׁ כְּיַד־הַמֶּלֶךְ: / שִׁבּוּטוֹת מְמֻלָּאוֹת מֵחֻלְיָתָן עִם כָּל מִינֵי תּוֹסֶפֶת, / וְהַצִּיר קָפוּא וְעֵינוֹ כַּזְּכוּכִית הַנִּשְׁקֶפֶת, / וְרֵיחוֹ כְּרֵיחַ גַּן־עֵדֶן וְכַנֹּפֶת הַנּוֹטֶפֶת. / כִּבֵּד בַּעַל־הַבַּיִת אֶת הָאוֹרֵחַ בְּמָנָה כְּפוּלָה: / “אֶמְצַע” לְמַאֲכָל וְ“רֹאשׁ” לִגְדֻלָּה. / וְהַדָּגָה בְּתוֹךְ הַצִּיר טְבוּעָה וּטְבוּלָה.

סָבוּר הֶעָנִי, זוֹ הִיא כָּל הַסְּעֻדָּה כֻּלָּהּ, / וּמְבַתֵּר לִבְתָרִים אֶת הַדָּג הַמְמֻלָּא, / וְאוֹכֵל בְּחִפָּזוֹן וּבִמְהִירוּת גְּדוֹלָה, / מְמַעֵט בַּמִּקְפָּה וּמַרְבֶּה בְּחַלָּה, / וְחוֹתֵךְ גַּם מִן הָרְחָבָה וּמִיּוּד־בֵּית קְפוּלָה, / וּמְשַׁלֵּחַ בָּהּ נִקְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה בָּהּ כָּלָה… / וְכָךְ הוּא הוֹלֵךְ וְחוֹתֵךְ וּפוֹרֵס, / וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל וְלוֹעֵס, / וְכוֹסֵס וְטוֹחֵן בַּשִּׁנַּיִם, / עַד שֶׁמִּלֵּא כְּרֵסוֹ וְסָתַם הַמֵּעַיִם.

בֵּינָתַיִם בַּעַל־הַבַּיִת שָׁר וְהַכֹּל עוֹנִים לוֹ: / כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ, / כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ, / שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל־פִּי פָעֳלוֹ, / אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִתְשׁוּעַת עוֹלָמִים, אַף הֶעָנִי הִגִּיעַ לַסּוֹף. / וְצָחַק בְּקִרְבּוֹ: שִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעַי, כִּי־טוֹב! / עֲצָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר סִכַּלְתִּי! / כַּמָּה דָּגִים אָכַלְתִּי, / כַּמָּה חַלָּה בָּלָעְתִּי! / בְּדָגִים וְחַלָּה יְדֵי סְעֻדָּה שְׁלֵמָה יָצָאתִי!

עַכְשָׁו בּוֹא וְאַרְאֶךָ מַה הֶבֶל שִׂמְחַת הָאָדָם: / בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵבִיאוּ רֹטֶב מַעֲלֵה הֶבֶל וָחָם, / וְעֵינוֹ עֵין־זָהָב וְעַיִן בְּעַיִן, / וְתוֹכוֹ רָצוּף אִטְרִיּוֹת… “זוֹ מִנַּיִן?” / כָּךְ תָּמַהּ הָאוֹרֵחַ, / פּוֹקֵחַ עֵינוֹ וּפִיו פּוֹתֵחַ. / נָטַל הֶעָנִי אֶת הַכַּף / וְטָבַל בִּמְרַק־הַזָּהָב, / שָׁאַב וְהִגִּישׁ לַפֶּה – אַךְ לַשָּׁוְא: / מְלֵאִים וּסְתוּמִים בְּנֵי מֵעָיו… / וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַלֵּב / רוֹצֶה וְחוֹמֵד וְשׁוֹאֵף, / וְהָאַף קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ, / וְהָרֵיחַ מְגָרֶה וּמְגָרֵד, / לַשָּׁוְא טוֹרֵחַ הָאוֹרֵחַ, / לַשָּׁוְא הָאוֹרֵחַ טוֹרֵד: / הַחַלָּה עוֹמֶדֶת בַּגַּרְגֶּרֶת / וְהַבְּלִיעָה סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת.

וְרַב הֶנְזִיל עַיִן אַחַת פּוֹקֵחַ / וּמַפְנֶה עַצְמוֹ אֶל הָאוֹרֵחַ, / וּבִתְמִימוּת גְּדוֹלָה הוּא שׁוֹאֵל: / רִבּ יְהוּדִי, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ אוֹכֵל? / שֶׁמָּא הָרֹטֶב תָּפֵל? / וְשֶׁמָּא חָסֵר הוּא פִּלְפֵּל? / וְאוּלַי קְצָת מֶלַח, רִבּ אוֹרֵחַ?

כָּךְ הוּא מִתְעַסֵּק בּוֹ וְטוֹרֵחַ: / וְהָאוֹרֵחַ – שׁוֹתֵק וְשׁוֹמֵעַ. / לֵב צָרַת נַפְשׁוֹ יוֹדֵעַ, / לֵב עָקַת בִּטְנוֹ מַרְגִּישׁ. / וּמְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ הָאוֹרֵחַ: / רִמָּה אוֹתִי, שִׁטָּה בִּי אוֹתוֹ הָאִישׁ!

רָאָה רַב הֶנְזִיל שֶׁכָּךְ, / וּפִיו בַּשִּׁיר פָּתַח, / וְעוֹנִים לוֹ הַיְלָדִים: / מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים, / יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחְמַדִּים, / שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים, / כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבִיאַת הַגּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, / הֵבִיאוּ אֶת הַבָּשָׂר, לְכָל אֶחָד חֲטִיבָה רַבָּה, / וְלָאוֹרֵחַ מָנָה אַחַת אַפָּיִם: / שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם / וְקֻרְקְבָן אֶחָד גָּדוֹל.

אֱכֹל, רִבּ אוֹרֵחַ, אֱכוֹל! / הַקֻּרְקְבָן שֶׁל תַּרְנְגוֹל, / וְהַכְּרָעַיִם כַּרְעֵי תַּרְנְגֹלֶת… / שְׁמֵנָה הָיְתָה, מַמָּשׁ כִּמְפֻטֶּמֶת. / וַהֲרֵי חַלָּה שֶׁל קֶמַח־סֹלֶת, / וַהֲרֵי חֲזֶרֶת אֲדַמְדֶּמֶת, / וַהֲרֵי לְבָנָה שֶׁטַּעְמָהּ חָרִיף. / אֱכֹל וְיִנְעַם לְךָ, אוֹרֵחַ חָבִיב… / בַּשַּׁבָּת יֵשׁ לַיְּהוּדִי נְשָׁמוֹת שְׁתַּיִם, / וַהֲרֵי הוּא מְחֻיָּב לֶאֱכוֹל כִּפְלַיִם… / וְאֵין הַשִּׂמְחָה שׁוֹרָה אֶלָּא בַּמֵּעַיִם… / וּכְשֶׁהַבֶּטֶן מְלֵאָה הַלֵּב שָׂמֵחַ… / כָּךְ מְזָרֵז בַּעַל־הַבַּיִת אֶת הָאוֹרֵחַ, / קְצָתוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּקְצָתוֹ מִתְבַּדֵּחַ. / וְהָאוֹרֵחַ מַאֲזִין וּמַחֲרִישׁ / וּבְשָׂרוֹ עָלָיו חִדּוּדִין־חִדּוּדִין… / אִלּוּ מְצָאוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, / הָיָה מְבַזֵּהוּ כַּדָּת וְכַדִּין, / אֶת הַשַּׁקְּרָן הַלָּז, הַבַּדַּאי… / בְּוַדַּאי שֶׁרִמָּה, בְּוַדַּאי… / “הַלְוַאי שֶׁתֹּאכְלֵהוּ הָרִמָּה בְּחַיָּיו, זֶה הָרַמַּאי!”

אַי, אַי, אַי! אֶת מִי הוּא מְקַלֵּל? / בִּתְמִימוּת שׁוֹאֵל / בַּעַל־הַבַּיִת. / וּמִפְּנֵי מָה לֹא טָעַם אֲפִלּוּ כַּזַּיִת? / שֶׁמָּא אֵין הַבָּשָׂר רַךְ דֵּי הַצֹּרֶךְ? / כָּךְ מְדַבֵּר רַב הֶנְזִיל וּמַרְבֶּה עָלָיו טֹרַח. / וְהָאֶבְיוֹן – נוֹחַ הָיָה לוֹ לְהִבָּלַע כְּקֹרַח!

וְאוּלָם הַגְּבִיר / פּוֹתֵחַ פִּיו בַּשִּׁיר / וְעִמּוֹ הַטַּפְלַיָּא: / יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, / אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, / עוֹבַד גְּבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא, / שְׁפַר קֳדָמָךְ לְהַחֲוָיָא.

וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לִירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא – / מִיָּד מְבִיאִים מָגִיס לִפְתָּן שֶׁל גֶּזֶר, / בַּעַל־הַבַּיִת מְחַלְּקוֹ וְעֶזְרוֹ לוֹ לְעֵזֶר. / נָתְנוּ לְכָל אֶחָד מָנָה, / אַךְ שִׁנָּה רַב הֶנְזִיל בַּקַּבְּצָן דִּידָן, / וְהִגְדִּיל וְהִכְפִּיל וְשִׁלֵּשׁ הַמַּתָּן, / וְנָתַן וְחָזַר וְחָזַר וְשָׁנָה. / וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מַגְדִּישׁ הַצַּלַּחַת / הוּא מֵפִיס דַּעְתּוֹ בְּדִבְרֵי נַחַת: / מֵילָא, רִבּ אוֹרֵחַ יָקָר, / לֹא טָעַמְתָּ מִן הָרֹטֶב וְהַבָּשָׂר נִשְׁאַר, / אַךְ הַלִּפְתָּן הַלָּזֶה וַדַּאי שֶׁיִּכְשַׁר. / וַאֲפִלּוּ נֹאמַר / שֶׁיֵּשׁ לְךָ מֵחוּשׁ מֵעַיִם, / חַיֶּיךָ שֶׁאֵין טוֹב לַדָּבָר / מִמַּעֲשֵׂה מַרְחֶשֶׁת וְכִירַיִם.

הָאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת, אַךְ אֵין מַכְנִיסוֹת לַלֵּב… / רֵיחַ הַלִּפְתָּן עוֹלֶה וְנוֹדֵף, / וְגִזְרֵי הַגֶּזֶר טוֹבְעִים מַמָּשׁ, / צָפִים רוֹחֲשִׁים בְּשֻׁמָּן וּדְבַשׁ… / אִלּוּ מְצָאוֹ, אֶת הַלּוֹעֵג לָרָשׁ, / הָיָה מְבַזֶּה צַלְמוֹ הַנִּבְאָשׁ / “שֶׁתִּדְבַּק לְשׁוֹנוֹ לְחִכּוֹ וְתִיבַשׁ, / וְיִשְׁכַּב וּבְחַיָּיו הָרִמָּה בּוֹ תִּרְחָשׁ! / שֶׁתָּבוֹא עָלָיו הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה!”

נוֹרָא, אַי, אַי, אַי, נוֹרָא! / (אוֹמֵר רַב הֶנְזִיל) פַּחַד וּמוֹרָא! / אֶת מִי וְעַל מַה זֶּה הוּא מְקַלֵּל? / וְשׁוּב (הוּא מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל) / מִפְּנֵי מָה אַף הַגֶּזֶר אֵינוֹ אוֹכֵל? / הֲרֵי לִפְתָּן שֶׁל גֶּזֶר מִנְהַג יִשְׂרָאֵל, / וּמִנְהַג יִשְׂרָאֵל דִּינוֹ כְּדִין… / כָּךְ מְדַבֵּר רַב הֶנְזִיל בִּלְשׁוֹן חִדּוּדִין, / וְהָאֶבְיוֹן מוֹרִיק וּמַכְחִיל וּמַלְבִּין. / אוֹמֵר הָרַב הֶנְזִיל: בָּנַי / זַמְּרוּ נָא וַעֲנוּ אַחֲרַי: / צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנָי; / שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ, כִּדְבַר אֲדֹנָי!

וּכְשֶׁגָּמְרוּ לָשִׁיר הַמִּזְמוֹר, / בָּא וְהִגִּיעַ הַתּוֹר / לַלִּפְתָּן הַשֵּׁנִי, לִפְתַּן הַפִּתִּים, / וְהוּא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וּמַעֲשֵׂה חֲבִתִּים, / מְבֻשָּׁל וּמְטֻגָּן וּמְצֻמָּק, / עָשׂוּי בְּטוּב־טַעַם וְדַק־מִן־הַדָּק, / מְבֻצָּל וּמְפֻלְפָּל, / וּבְזַנְגְּבִיל מְתֻבָּל, / מְמֻלָּח וּמְשֻׁמָּן, / וּמְכֻרְכָּם וּמְקֻנְמָן, / וְזָרוּעַ שְׁוִיסָקִים / שֶׁכֻּלָּם מַמְתַּקִּים, / וּשְׁוִיסָק גָּדוֹל מִשְּׁוִיסָק… / וְדָק בַּעַל־הַבַּיִת וְדָאַג / לָתֵת לָאוֹרֵחַ מְלוֹא הַצַּלַּחַת, / וְהָיָה מְזָרְזוֹ שֶׁיֹּאבֶה לָקַחַת /וְלֶאֱכוֹל וְלִגְרוֹם לוֹ נַחַת: / וְכִי מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ? קַח וֶאֱכֹל! / נִי, לְמַעַן כְּבוֹדִי, רִבּ אוֹרֵחַ, טוֹל־טוֹל, / ‘כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר בַּעַל־הַבַּיִת’ כְּלָל גָּדוֹל…

כָּךְ מְזָרְזוֹ הַגְּבִיר לַדָּךְ / תְּחִלָּה בִּדְבָרִים כְּגִידִים, וְאַחַר־כָּךְ / בְּדִבְרֵי שִׁדּוּל וּבְפֶה רַךְ, / וּמוֹסִיף וְדוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ. / וְהֶעָנִי – כְּאִלּוּ הָיָה חֵרֵשׁ, / שׁוֹתֵק – וַחֲמָתוֹ בּוֹעֶרֶת בּוֹ כָּאֵשׁ… / אִלּוּ פָּגַע בּוֹ, הָיָה קוֹרְעוֹ כַּדָּג! / מִנְהָג יֵשׁ לוֹ, אָמַר, מִנְהָג… מִנְהָג… / רַק חַלָּה וָדָג, רַק חַלָּה וָדָג… / וְכָאן נוֹתְנִים מָרָק… / וּבָשָׂר… וְלִפְתָּן מְצֻמָּק… / וּשְׁוִיסָק גָּדוֹל מִשְּׁוִיסָק… / וְכָאן שׁוּב אֵין הַקַּבְּצָן יָכוֹל / לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ וּבְכַעֲסוֹ הַגָּדוֹל, / וְהוּא צוֹעֵק וְשׁוֹאֵג בְּקוֹל: / תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! / שַׁקְּרָן, בַּדַּאי וּבֵן מֵבִישׁ! / יִכָּנֵס הָרוּחַ בַּאֲבִי אָבִיו!

כָּךְ הַקַּבְּצָן מְנַבֵּל אֶת פִּיו, / צוֹרֵחַ וְצוֹוֵחַ וּמְקַלֵּל. / וְרַב הֶנְזִיל מִתַּמֵּם וְשׁוֹאֵל: / אוֹי וָי, אֶת מִי זֶה תְּקַלֵּל? / וּמֶה עָשָׂה לְךָ, רִבּ אוֹרֵחַ?

פּוֹתֵחַ הַקַּבְּצָן, וְכֻלּוֹ רוֹתֵחַ: / מְנֻוָּל זֶה פְּגָשַׁנִי בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, / וְהִרְחִיב אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ חָרַץ, / שֶׁכָּאן אוֹכְלִים בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַחַגִּים / רַק דָּגִים, וּבְעִקָּר, אָמַר, צִיר שֶׁל דָּגִים! / וְהוֹסִיף אוֹתוֹ רָשָׁע וְיָעַץ, / שֶׁמִּיָּד לְאַחַר שֶׁאֶרְחַץ / אֲמַלֵּא כְּרֵסִי דָּגִים וְחַלָּה. / עַכְשָׁו עֵינִי רוֹאָה וְכָלָה / – שֶׁתָּבוֹא עָלָיו אָלָה וּקְלָלָה – / וְנַפְשִׁי רוֹצָה וּמִתְגַּעְגַּעַת, / וּמְרֵרָתִי בְּקִרְבִּי מִתְפַּקַּעַת…

וְרַב הֶנְזִיל בַּת־צְחוֹק בִּשְׂפָמוֹ מְשַׁעְשַׁעַת / וְחִיּוּךְ בִּזְקָנוֹ מְתַעְתֵּעַ: / רִבּ אוֹרֵחַ, הֱוֵי יוֹדֵעַ, / שֶׁאֲנִי הוּא הַיְּהוּדִי שֶׁדִּבֵּר וְיָעַץ / אוֹתָהּ הָעֵצָה בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ… / לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם גַּרְגְּרָן, / וְשֶׁתֵּדַע מִי הוּא רַב הֶנְזִיל וּמָן / וְלִכְשֶׁיִּזְדַּמֵּן לְךָ עוֹד / אֵצֶל רַב הֶנְזִיל לִסְעוֹד, / לֹא תְהֵא מִתְאַנֵּחַ.

צָחֲקוּ הַמְּסֻבִּים וְחָפוּ פְּנֵי הָאוֹרֵחַ, / וְשָׁב מִדַּרְכּוֹ וְהָיָה בֵּאלֹהִים בּוֹטֵחַ, / וְהִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט וְהָיָה אַךְ שָׂמֵחַ.

זֶה סוֹף מַעֲשֵׂה רַב הֶנְזִיל הַגְּבִיר, / תּוֹכוֹ כְּסִפּוּר וּבָרוֹ כְּמוֹ שִׁיר, / יְיָ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

הערות וביאורי המשורר

רַ' הֶנְזִיל הוּא רַ' עֶנְזִיל צוֹיזְמֶר (עֵ"ץ) וַחֲנִיכָתוֹ פֶפֶרְבּוֹיְם, רַבָּהּ שֶׁל סְטְרִי, וְהַמַּעֲשֶׂה מוּבָא בְּנֻסַּח אַחֵר אֵצֶל שַׁ"י עַגְנוֹן.

---

מַעֲשֵׂה הָרַב וּבַעַל־הָעֲגָלָה

מאת

שמשון מלצר

מַעֲשֶׂה בְּמוֹזֵג אֶחָד בְּמִשְׁמַנִּים הָעִיר, / שֶׁשָּׂכַר בַּעַל־עֲגָלָה שֶׁיָּבִיא לוֹ וְיַעֲבִיר / חָבִית־יַיִן אַחַת מֵעִיר נַחַל־זָהָב. / בָּדַק הָעֶגְלוֹן אֶת פַּרְסוֹת בֵּי"ת סוּסָיו, / וְתִקֵּן הָרִתְמָה וְשִׁמֵּן צִיר וּסְדָן, / וּמָשַׁח בְּעִטְרָן כָּל אוֹפַן וְאוֹפָן, / וְכִוֵּן לְעַיֵּן בְּחִשּׁוּקוֹ וּבְחִשּׁוּרָיו, / וְהִטְלִיא הַכִּלָּה וְיִשֵּׁב הַמּוֹשָׁב / (פַּת־לֶחֶם קִבָּר מִתַּחְתָּיו אֲרוּזָה) / וְנָטַל אֶת הַשּׁוֹט וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה / וְדָפַק הַסּוּסִים וְיָצָא בְּשָׁלוֹם.

וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, / וְרָאָה שֶׁמֻּקְדָּם וְגָדוֹל עוֹד הַיּוֹם, / לֹא עָשָׂה חֲנָיָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, / וְאָמַר: עוֹד הַיּוֹם לְמִשְׁמַנִּים אֲנִי חוֹזֵר. / וּמִהֵר וְנָתַן לַסּוּסִים הַמִּסְפּוֹא, / וְהוֹצִיא הַקִּבָּר וּפְרָסוֹ בְּכַפּוֹ, / וְשָׁתָה מְעַט יַי"שׁ עַד הִסְמִיק כָּל אַפּוֹ. / וּלְאַחַר שֶׁשָּׁתָה וְסָעַד אֶת הַלֵּב, / הוּא יָרַד לַמַּרְתֵּף עִם בַּעַל הַמַּרְתֵּף, / וְלָקְחוּ שָׁם חָבִית גְּדוֹלָה וּמְכֻבֶּדֶת, / כְּרֵסָהּ בֵּין חִשּׁוּקֶיהָ, עַל גְּחוֹנָהּ מִתְנוֹדֶדֶת, / מְשָׁכוּהָ בַּחֲבָלִים וְגוֹלְלוּהָ בַּעֲבוֹתַיִם, / וַיְרִימוּהָ וַיִּשָּׂאוּהָ בַּמּוֹט בִּשְׁנַיִם, / וַיּוֹשִׁיבוּהָ בְּכָבוֹד וּבְהָדָר בָּעֲגָלָה, / וַתְּהִי בֵּין הַסֻּלָּמוֹת מְשֻׁבֶּצֶת כְּכַלָּה / וְהַכִּלָּה לָהּ מִמַּעַל כְּמוֹ אַפִּרְיוֹן.

נִזְדָּרֵז אָז לִרְתּוֹם אֶת סוּסָיו הָעֶגְלוֹן, / וְעָלָה וְיָשַׁב וְהִצְלִיף בָּאֲוִיר, / וְיָצָא בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב קַל מִן הָעִיר. / אַךְ לֹא כָּל הַזָּרִיז וּמַקְדִּים מִשְׂתַּכֵּר, / וְלֹא כָּל הַנֶּחְפָּז גַּם יַגִּיעַ מַהֵר! / הָעֶגְלוֹן לֹא הִסְפִּיק / מִן הָעִיר לְהַרְחִיק – / וּבָרָק הִבְרִיק, / הִבְהִיק / מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף, / וְרוּחַ הִתְחִיל לִנְשׁוֹב, / וְגֶשֶׁם לִנְטוֹף, / תְּחִלָּה רַק טִיף־טִיף, / כְּמַדְלִיף וּמַזְלִיף, / וְאַחַר־כָּךְ כְּזַרְזִיף, / שֶׁיּוֹרֵד וְטוֹרֵד, / וְנִשְׁפָּךְ קַבִּים־קַבִּים, / מַבּוּל שֶׁל מַיִם רַבִּים, / כְּאִלּוּ נִפְתְּחוּ כָּל אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם. / וּבֵינָתַיִם / יָרַד הַיּוֹם וְהַחשֶׁךְ גָּבַר, / וְהַסּוּסִים מוֹשְׁכִים בְּמַעֲלֵה הָהָר!

הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, אָמַר הַקֹּהֶלֶת, / וְעֵינֵי הָעֶגְלוֹן – בָּעֲגָלָה הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת. / וְרָאָה שֶׁהַגֶּשֶׁם הוֹלֵךְ וְחָזֵק, / הַדֶּרֶךְ מִשְׁתַּבֶּשֶׁת וְהַבֹּץ מִתְעַמֵּק, / הַלַּיְלָה יוֹרֵד וְהָעוֹלָם שָׁטוּף, / וְכָל פְּסִיעָה־שֶׁל־סוּס מַמָּשׁ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ – / וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לַהֲפוֹךְ וְלָשׁוּב. / אוּלָם לֹא עֲלֵיכֶם, כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ! / בְּהָפְכוֹ – וַתֵּהָפֵךְ כָּל הָעֲגָלָה, / וַתִּפֹּל מִתּוֹכָהּ הֶחָבִית־הַכַּלָּה, / וּבַמּוֹרָד יָרְדָה פְּלָאִים וְהִתְגַּלְגְּלָה, / וְלֹא הִגִּיעָה לַחֲצִי הָהָר, / עַד שֶׁבָּא הָרֶגַע הַמַּר וְהַנִּמְהָר, / וְהָעֶגְלוֹן רָאָה מִשְׁבַּתּוֹ עַיִן בְּעַיִן: / הֶחָבִית נִשְׁבְּרָה וְנִשְׁפַּךְ כָּל הַיַּיִן… / וּמָה אֲתָאֵר וּמָה אֲסַפֵּר, / וּמָה אַאֲרִיךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לְקַצֵּר? / לֹא עָלֵינוּ וְלֹא עֲלֵיכֶם, אַחִים יְהוּדִים, / הָעֶגְלוֹן הֵבִיא הַבַּיְתָה תְּרֵיסַר לִמּוּדִים / וְשִׁשָּׁה חִשּׁוּקִים עִם שְׁתֵּי תַחְתִּיּוֹת…

מִלִּהְיוֹת בִּישׁ־מַזָּל – מוּטָב כְּלָל לֹא לִהְיוֹת! / לֹא דַי שֶׁהָעֶגְלוֹן שֶׁלָּנוּ הִטְרִיחַ אֶת סוּסָיו, / וְיָגַע בְּעַצְמוֹ וְטָרַח – וְלַשָּׁוְא, / עוֹד הָלַךְ הַמּוֹזֵג וְהִזְמִינוֹ לְדִין תּוֹרָה! / לִכְאוֹרָה – וְכִי מַה יֵּשׁ בָּזֶה לְהִתְדַּיֵּן? / אֶלָּא שֶׁהָרַב – הוּא חָקַר וְעִיֵּן, / וּמָצָא שֶׁהָעֶגְלוֹן חַיָּב! / לֹא הוֹעִילוּ לָעֶגְלוֹן כָּל טַעֲנוֹתָיו: / דִּין דִּין הוּא וְיִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר!

כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶגְלוֹן שֶׁדִּין הַתּוֹרָה כָּךְ, / נֶאֱנַח וְקִבֵּל אֶת הַפְּסָק וְסָח: / “אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ – / מֵילָא, מַה שַּׁיָּךְ, / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי אֲשַׁלֵּם!”

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה וְהָלַךְ.

אוּלָם לְאַחַר שָׁעָה מֻעֶטֶת חָזַר: / “מֵילָא, רַבִּי, נִתְחַיַּבְתִּי בַּדִּין – מָה אֹמַר? / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם! / אֶלָּא מָה? לֹא אֲשַׁלֵּם? / אֲבָל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ לְהָבִין: / מִנַּיִן לָקַח הָרַבִּי אֶת הַדִּין?”

גִּחֵךְ הָרַב בִּזְקָנוֹ וְהוּא סָח: / “מִן הַשַּׁ”ךְ, בְּנִי, מִן הַשַּׁ“ךְ”.

“מֵילָא, אָמַר בַּעַל־הָעֲגָלָה וְנֶאֱנַח, / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְגַם הַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי אֲשַׁלֵּם!"

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה וְהָלַךְ.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מֻעָטִים וְהוּא שָׁב: / “מֵילָא, רַבִּי, חַיָּב הֲרֵי חַיָּב! / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהָרַבִּי לָקַח מִן הַשַּׁ“ךְ – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם! / אֶלָּא מָה? לֹא אֲשַׁלֵּם? / וְאוּלָם, רַבִּי, לִשְׁאֵלָתִי תִּסְלַח: / וְהַשַּׁ”ךְ? מִנַּיִן לָקַח הַשַּׁ“ךְ?”

חִיֵּךְ הָרַב אֶל תּוֹךְ הַשָּׂפָם: / “מִן הָרַמְבַּ”ם, בְּנִי, מִן הָרַמְבַּ“ם”.

“מֵילָא, אָמַר בַּעַל־הַעֲגָלָה וְנֶאֱנַח, / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ, / וְגַם הָרַמְבַּ“ם פּוֹסֵק כָּךְ – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי אֲשַׁלֵּם”.

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה וְהָלַךְ.

וּמִיָּד לִיצִיאָתוֹ בִּיאָתוֹ. חָזַר וְאָמַר: / “מֵילָא, רַבִּי, דִּין דִּין הוּא, מָה אֶפְשָׁר? / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ / וְהַשַּׁ“ךְ מִן הָרַמְבַּ”ם לָקַח – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם! / אֶלָּא מָה? לֹא אֲשַׁלֵּם? / אֲבָל, רַבִּי, אֶשְׁאָלְךָ שְׁאֵלַת תָּם: / וְהָרַמְבַּ“ם? מִנַּיִן לָקַח הָרַמְבַּ”ם?"

בַּת־שְׂחוֹק קַלָּה עַל פִּי הָרַב עָבְרָה: / “מִן הַגְּמָרָא, בְּנִי, מִן הַגְּמָרָא”.

“מֵילָא, אָמַר בַּעַל־הָעֲגָלָה וְנֶאֱנַח, / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ, / וְגַם הָרַמְבַּ“ם פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהָרַמְבַּ”ם מִן הַגְּמָרָא לָקַח – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי אֲשַׁלֵּם".

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה וְהָלַךְ.

אַךְ יָצוֹא יָצָא – מִיָּד שָׁב וְאָמַר: / “מֵילָא, רַבִּי, בְּוַדַּאי שֶׁמַּר לִי מָר. / אַךְ אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסֵק כָּךְ, / וְגַם הָרַמְבַּ“ם פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהָרַמְבַּ”ם מִן הַגְּמָרָא לָקַח – / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם! / אֶלָּא מָה? לֹא אֲשַׁלֵּם? / וְאוּלָם, רַבִּי, סְלַח לִשְׁאֵלָתִי הַנִּבְעָרָה: / וְהַגְּמָרָא? מִנַּיִן לָקְחָה הַגְּמָרָא?"

הָרַב קִמֵּט אֶת גַּבּוֹתָיו עַל הָעֵינַיִם: / “מִן הַתּוֹרָה! וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם!”

“מֵילָא, אָמַר בַּעַל־הָעֲגָלָה וְנֶאֱנַח, / אִם הָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהָרַבִּי לָקַח מִן הַשַּׁ”ךְ, / וְהַשַּׁ“ךְ מִן הָרַמְבַּ”ם לָקַח, / וְהָרַמְבַּ“ם מִן הַגְּמָרָא, / וְהַגְּמָרָא מִן הַתּוֹרָה – / בְּוַדַּאי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה, / צָרָתִי צָרָה, / וַאֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי אֲשַׁלֵּם”.

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה וְהָלַךְ.

אַךְ סָגַר הַדֶּלֶת – חָזַר וּפְתָחָהּ: / “רַבִּי, אָמַר, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ… / מֵילָא, אִם הָרַבִּי וְהַשַּׁ”ךְ פּוֹסְקִים כָּךְ, / וְהַשַּׁ“ךְ מִן הָרַמְבַּ”ם לָקַח, / וְהָרַמְבַּ“ם מִן הַגְּמָרָא, / וְהַגְּמָרָא מִן הַתּוֹרָה – / הַאִם יֵשׁ לִי בְּרֵרָה? / אֲשַׁלֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם! / אֶלָּא מָה? לֹא אֲשַׁלֵּם? / דִּין תּוֹרָה דִּין הוּא, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי… / אַךְ מָתַי, רַבִּי, נִתְּנָה הַתּוֹרָה? אֵימָתַי?”

הִתְרָעֵם הָרַב וְאָמַר בְּקוֹל שֶׁל קַפְּדָן: / “בְּוָא”ו סִיוָן נִתְּנָה, בְּוָא“ו סִיוָן! / וְאַל תּוֹסֵף לִגְרוֹם לִי עוֹד בִּטּוּל הַזְּמָן!”

“אִם כָּךְ, קָרָא בַּעַל־הָעֲגָלָה דִּידָן, / אִם הַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּוָא”ו סִיוָן – / הַכֹּל שַׁפִּיר, רַבִּי! הַכֹּל עַכְשָׁו מוּבָן! / עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין כְּבָר אֶת הַדִּין! / בְּוָא"ו סִיוָן אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, / הַשָּׁמַיִם בְּהִירִים וְהַחַמָּה זוֹרַחַת, / הַסּוּסִים רָצִים וְצוֹהֲלִים בְּנַחַת, / הָעֲגָלָה קַלָּה וְהִיא רִנָּה פּוֹצַחַת / וּפַרְסוֹת הַבַּרְזֶל אוֹמְרוֹת שִׁירָה! / עַל־כֵּן, רַבִּי, עַל־כֵּן אָמְרָה הַתּוֹרָה: / חַיָּב! / בְּוַדַּאי שֶׁבַּקַּיִץ חַיָּב!

אַךְ אִלּוּ נִתְּנָה הַתּוֹרָה בַּסְּתָו, / בִּזְמַן שֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, / וְזוֹלֵף וְזוֹרֵם וְטוֹרֵד, / וְנִדְבָּק הַגַּלְגַּל אֶל הַטִּיט הַכָּבֵד – / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא כָּךְ הָיָה הַדִּין! / וְעַל־כֵּן יִשְׁמַע נָא רַבֵּנוּ וְיַאֲזִין:

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָרַבִּי פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ“ךְ פּוֹסֵק כָּךְ, / וְהַשַּׁ”ךְ מִן הָרַמְבַּ“ם לָקַח, / וְהָרַמְבַּ”ם מִן הַגְּמָרָא, / וְהַגְּמָרָא מִן הַתּוֹרָה, / וְהַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם מְסוּרָה – / לֹא אֲשַׁלֵּם, / אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, / אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת שְׁבוּרָה! / בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא אֲשַׁלֵּם!"

וְנָשַׁק הַמְּזוּזָה – וְהָלַךְ.

---

הַוִּכּוּחַ

מאת

שמשון מלצר

א

בְּאַחַד הַכְּפָרִים בְּפּוֹלִין הַמְּדִינָה

הָיָה כֹּמֶר שׂוֹנֵא־יִשְׂרָאֵל,

וְהָיָה מְקַטְרֵג בְּקִנְאָה וּבְשִׂנְאָה

וּמֵשִׂים אֶת אַחֵינוּ חֶרְפָּה וּשְׁנִינָה

בִּדְבָרִים שֶׁהִטִּיף בְּהַקְהֵל.

וְלֹא דַּי שֶׁשָּׁלַח לְשׁוֹנוֹ הַטְּרֵפָה

בְּאַחֵינוּ בְּנֵי זֶה הַכְּפָר

בְּכָל יוֹם שֶׁל חָגָּא וּבְכָל אֲסֵפָה

וְהִטִּיף לִגְזֵלָה וְהִטִּיף לִשְׂרֵפָה

וְהֵסִית הֶהָמוֹן הַנִּבְעָר,

עוֹד הוֹסִיף וְשִׁלַּח לְשׁוֹנוֹ הַטְּמֵאָה

בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּזוּי:

הוּא בָּקִי וְגָדוֹל בְּחָכְמָה וּבְדֵעָה

וּמוּכָן לַעֲמוֹד גַּם כְּנֶגֶד מֵאָה

רַבָּנִים בְּוִכּוּחַ גָּלוּי…

הוּא בָּקִי בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל כָּל־כֻּלָּהּ

וְיוֹדֵעַ בָּהּ כָּל הַסּוֹדוֹת!

יֵשׁ לוֹ גַם בַּתַּלְמוּד יְדִיעָה מְעֻלָּה,

הוּא יוֹכִיחַ כִּי הֵמָּה הֵם עַם הַסְּגֻלָּה

וְלָהֶם רַק נָאֶה לְהוֹדוֹת…

וְנִשְׁמַע זֶה הַקּוֹל לַפָּרִיץ בֶּחָצֵר

(וּפָרִיץ אָז כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּד!)

וְרָאָה הִזְדַּמְּנוּת לַיְּהוּדִים לְהָצֵר,

(וְאוּלַי אֲחָדִים מֵהֶם גַּם לְנַצֵּר!)

וְהִכְרִיז עַל וִכּוּחַ! פָּשׁוּט –

“יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים”… יִתְעַנְּגוּ הַכְּמָרִים,

בְּמִשְׂחַק הַפּוֹלְמוֹס הֶחָבִיב…

יִתְאַסְּפוּ הַשְּׁכֵנִים, פָּרִיצֵי הַכְּפָרִים,

בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת וּנְגִידִים וְשָׂרִים

וְהַשְּׁלְיַכְטָא כֻּלָּהּ מִסָּבִיב –

יִתְאַסְּפוּ וְיִרְאוּ בַּמַּחֲזֶה הַנִּלְבָּב!

אֵיךְ הָרַב מִן הַדָּת הַיְשָׁנָה,

אֵיזֶה רַבִּין רָזֶה וְחִוֵּר כְּמוֹ קְלָף,

מִתְאַמֵּץ לַעֲנוֹת לוֹ לַכֹּמֶר הָעָב

וּלְהַצִּיל עֲדָתוֹ הַקְּטַנָּה…

(וְאִם כִּי לַיְּהוּדִי יֵשׁ וָיֵשׁ מַעֲנֶה,

לֹא יוּכַל לְהָשִׁיב בְּגָלוּי…

כִּי אֲבוֹי אִם דָּבָר הוּא בִּשְׁמוֹ יְכַנֶּה!

בַּמַּאֲסָר, בָּאזִקִּים וּבַסַּד יִתְעַנֶּה

אִם יִפְגַּע רַק בִּכְבוֹד הַתָּלוּי!..)

וְקָבַע הַפָּרִיץ לַוִּכּוּחַ מוֹעֵד

וְהִכְרִיז בָּרַבִּים הַכָּרוֹז –

וּקְהַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּכְּפָר הַבּוֹדֵד

מִתְמַלֵּא חֲרָדָה וּמִפַּחַד רוֹעֵד –

מִי יֵלֵךְ, מִי יַעֲמֹד לוֹ בְּעֹז?

וְשָׁלְחוּ שְׁלִיחִים לַקְּהִלָּה הַסְּמוּכָה

אֶל הָרַב, אֶל פַּרְנַס הַקָּהָל,

לְבַקֵּשׁ לַמַּכָּה הַקָּשָׁה אֲרוּכָה:

אִישׁ חָכָם, שֶׁיָּשִׁיב בְּלָשׁוֹן בְּטוּחָה

לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהַכֹּמֶר יִשְׁאָל.

וְיָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים – בַּשָּׁעָה הַטּוֹבָה! –

הֲיַצְלִיחוּ לָשׁוּב בַּמּוֹעֵד?

כִּי הָעִיר הַסְּמוּכָה אַף גַּם הִיא לֹא קְרוֹבָה!

וּמָחָר הוּא הַיּוֹם – וְאָדָם עוֹד לֹא בָא

וְהַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה הוּא יוֹרֵד…

כָּל הַלַּיְלָה חָרְדוּ הַיְּהוּדִים שֶׁבַּכְּפָר

וְלַבֹּקֶר צִפּוּ חֲרֵדִים;

כִּי הִנֵּה כְּבָר נוֹסַעַת בְּשֶׁטֶף, בִּדְהָר,

כָּל הַשְּׁלְיַכְטָא יַחְדָּו, כְּמוֹ שֶׁטֶף נָהָר,

לִהְיוֹתָם לַוִּכּוּחַ עֵדִים…

וְהַבֹּקֶר הִנֵּה הוּא עוֹלֶה וְהוּא בָא

וְהָאֹפֶק בְּאֹדֶם יָהֵל…

לֹא חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים מִן הָעִיר… לֹא הוּבָא

אִישׁ יוֹדֵעַ הָשִׁיב בְּחָכְמָה וּבְשׁוּבָה

וּלְהַקְהוֹת שֵׁן שׂוֹנֵא־יִשְׂרָאֵל – –

ב

וּכְבוֹא הַשָּׁעָה וְעָלוּ הַבָּמָה

הַפָּרִיץ וַעֲדַת מֵרֵעָיו

וְעִמָּם חֲבוּרָה כְּבוּדָה וְרָמָה;

וְסָבִיב הַקָּהָל כְּמוֹ יָם כֵּן הָמָה,

כְּמוֹ יָם הַמַּסְעִיר אֶת גַּלָּיו.

וְיָצָא לַבָּמָה הַכֹּהֵן הֶעָבֶה

וְגָאוֹן וְתִפְאֶרֶת עִמּוֹ;

הוּא לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו וְלִרְאוֹת מִתְאַוֶּה

אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי שֶׁאֵלָיו יִשְׁתַּוֶּה,

וּמְחַפְּשׂוֹ – בַּעֲבוּר הַרְעִימוֹ!

וְאוּלָם לְחִנָּם הוּא לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו…

יְהוּדִים מִן הַכְּפָר – הֵם בִּלְבָד!

סַךְ־הַכֹּל כְּמוֹ שְׁנֵי מִנְיָנִים, עַם לֹא רַב,

פְּחוּדִים, רְעוּדִים, נִצָּבִים הֵם יַחְדָּו,

לֹא לַמְדָן וְלֹא רַב בָּם אֶחָד…

וְשָׂמַח הַכֹּהֵן וְחָשַׁב בִּלְבָבוֹ:

מִי מֵעֵז בָּם וּמִי בִּן־הַכּוֹת?

וַיִּנְהַג לְמַרְאִית כְּרַחְמָן, וַיָּבוֹא

לְהוֹסִיף עַל רִשְׁעוֹ אֶת צִדְקַת־כְּזָבוֹ

וַיִּפְתַּח וַיְדַבֵּר בָּם רַכּוֹת:

אֲדוֹנַי הַנְּאוֹרִים, הַדְּגוּלִים, הַכְּבוּדִים!

וְעַמִּי הָרַחוּם, הַמְרַחֵם!

יֵשׁ מַחְלֹקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵין הַיְּהוּדִים,

זֶה הָעָם עַז־הָעֹרֶף, זֶה עַם הַמְּרוּדִים,

הַמּוֹרֵד בַּגּוֹאֵל־הַמְנַחֵם…

וְהִנֵּה נֶאֱסַפְנוּ בָּזֶה לְבָרֵר:

אֵי הַצֶּדֶק? עִם מִי הוּא שׁוֹכֵן?

וּבִשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה הַוִּכּוּחַ קָצֵר

לֹא נַרְבֶּה דִּבּוּרִים יְתֵרִים לְדַבֵּר,

לְהַלְאוֹת הַשּׁוֹמְעִים… הֲלֹא כֵן?

הֵן אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל

בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּבְשִׂיחָה…

לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּדָתוֹת! הֵם יוֹדְעִים לְנַהֵל

וִכּוּחִים מְשׁוּכִים, בְּלֹא סוֹף לְפַלְפֵּל,

בַּחֲרִיפוּת, בַּחֲצִיפוּת, בַּאֲרִיכָה – –

וְהֶחְלַטְנוּ לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת בַּשִּׁלּוּשׁ:

רַק שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת!

וְאוּלָם תְּשׁוּבוֹת בְּרוּרוֹת, וְלֹא דְּרוּשׁ,

דְּבָרִים שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לְפֵרוּשׁ –

וְהָיוּ אָזְנֵיכֶם קַשּׁוּבוֹת!

וֶהֱיוֹת שֶׁהַדָּת הַיְּהוּדִית – יְשָׁנָה,

וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הָרֹב,

יִשְׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְעָנָה

עַבְדְּכֶם אָנֹכִי בִּקְצָרָה, בִּקְטַנָּה,

וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַל לְבַסּוֹף…

יְהִי כֵן! – נָתַן אוֹת הַפָּרִיץ הַגָּדוֹל,

וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ הַמְסֻבִּים.

יַעֲלֶה יְהוּדִי וְיִשְׁאַל! – נָתַן קוֹל

הַכֹּהֵן הֶעָבֶה, הַשָּׁמֵן, הֶעָגֹל,

וְהַקּוֹל כְּנַהֲמַת הַדֻּבִּים.

וּקְהַל יִשְׂרָאֵל הַמֻּעָט, הַקָּטָן,

נֶחֱרַד וְיַחְדָּו הִצְטוֹפֵף.

אִישׁ בְּאִישׁ אֶת עֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת אַךְ נָתַן:

מִי יַעֲלֶה? מִי יִשְׁאַל? מִי יִגְעַר בַּשָּׂטָן?

מִי יָפֵר מְזִמַּת הָאוֹיֵב?

ג

וּפִתְאֹם – נֵס וָפֶלֶא! מִתּוֹךְ הַמְּבוּכָה

מִתְקַדֵּם יְהוּדִי דַּל־רָזֶה

וְקֻפַּת הָרוֹכְלִים לְפָנָיו שְׁלוּחָה…

הוּא עוֹלֶה לַבָּמָה וְנִצָּב בִּמְנוּחָה,

כְּבָקִי וְרָגִיל וּמְנֻסֶּה…

וְעוֹמֵד הַיְּהוּדִי, פּוֹלָנִית מְדַבֵּר,

כְּבָקִי וְרָגִיל עִם פְּרִיצִים,

בְּלָשׁוֹן מְצַלְצֶלֶת כְּזוֹג, מְזַמְרֵר

בִּנְעִימָה נְעִימָה וְאֵינוֹ מְמַהֵר,

וּמַמָּשׁ כְּאַחַד הַמְּלִיצִים!

רַבּוֹתַי! (הוּא אוֹמֵר) אֲדוֹנִי יוֹשֵׁב־רֹאשׁ!

פֹּה אָמַר הַכֹּהֵן הַנִּכְבָּד,

שֶׁנִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת בְּמִסְפָּר אַךְ שָׁלשׁ,

כִּי־עַל־כֵּן הַיְּהוּדִים אוֹהֲבִים הֵם לִדְרוֹשׁ,

וְרֹב שִׂיחַ לִשְׁמוֹעַ יִכְבָּד.

וְלָכֵן בְּוַדַּאי תִּשְׂמְחוּ לִדְבָרַי,

כִּי־עַל־כֵּן הֵם יִהְיוּ אַךְ מְעָט;

כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁאַל פֹּה בְּשֵׁם חֲבֵרַי

לֹא שָׁלשׁ וְלֹא שְׁתַּיִם… יָשִׁיב אַחֲרַי

וְעָנָה הַכֹּהֵן רַק אַחַת!

עֲנֵנִי, הַכֹּמֶר, בִּקְצִירַת־הָאֹמֶר!

מַה זֶּה: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ?

יַ“א נְיֶ”ע וְיֶע"ם! – הַכֹּמֶר מִיָּד לוֹ צָעַק

קוֹל רָם וְגָדוֹל וְנִשָּׂא וְחָזָק

כַּשּׁוֹפָר הַתּוֹרֵעַ!

“הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ?! נִצַּח הָרוֹכֵל!”

הַפָּרִיץ אָז הִכְרִיז בְּקוֹל רָם.

"הַכֹּהֵן רַק לַשָּׁוְא הִתְפָּאֵר! הוּא נוֹכֵל!

לֹא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ! זֶה מַסְפִּיק! וּמוֹחֵל!"

וּמֵרִיעַ סָבִיב כָּל הָעָם.

וְעָמְדוּ הַיְּהוּדִים מִשְׁתָּאִים, מִשְׁתּוֹמְמִים,

וְקָרְעוּ עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה –

מִן הַנֵּס וּמֵרֹב תְּמִיהָה דּוֹמְמִים…

וְהַשְּׁלְיַכְצִיצִים אֶת הָרוֹכֵל מְרוֹמְמִים

וְ“הוּרָה!” מְשַׁלְּשִׁים בִּקְרִיאָה!

וְהַכֹּמֶר עוֹמֵד וּפָנָיו כִּקְדֵרָה

שֶׁהֻפַּךְ וְשֻׁפַּךְ תַּבְשִׁילָהּ…

אֵיךְ אָמַר בְּחָפְזָה וְנִכְזַב בִּמְהֵרָה!

אִי חֶרְפָּה, אִי בּוּשָׁה! וּבְאֵין לוֹ בְּרֵרָה

הוּא יוֹרֵד חֲפוּי־רֹאשׁ, בִּמְחִילָה…

ד

לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַיְּהוּדִים בְּשִׂמְחָה

וְשָׁתוּ “לְחַיִּים” כּוֹסִית יַי"שׁ,

הֵם אָמְרוּ לָרוֹכֵל: חָכְמַת־אֵל הִיא עִמְּךָ!

הִצַּלְתָּנוּ מִצָּר! כָּל לָשׁוֹן תְּרוֹמִמְךָ!

אֵיךְ לְכָאן נִזְדַּמַּנְתָּ, בַּר־נָשׁ?

וְכֵיצַד זֹאת יָדַעְתָּ, חָכָם־כִּשְׁלֹמֹה,

מַה לִּשְׁאוֹל אֶת הַכֹּמֶר הַלָּז?

וְכֵיצַד לֹא יָרֵאתָ עֲלוֹת לִמְרוֹמוֹ,

לַעֲמוֹד כְּנֶגְדּוֹ בִּכְפָרוֹ, בִּמְקוֹמוֹ?

הוֹדִיעֵנוּ, מַה פֵּשֶׁר הָרָז?

הֵן תִּרְאוּ (הוּא הֵשִׁיב) כִּי רוֹכֵל אָנֹכִי,

מְהַלֵּךְ בַּכְּפָרִים לִי לִסְחוֹר.

בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה אַךְ מִצְעָר הוּא כֹּחִי…

הַשְּׁאֵלָה הַלָּזֹאת לֹא נוֹלְדָה בְּמֹחִי,

שֶׁל בְּנִי, שֶׁל בְּנִי הִיא, הַבְּכוֹר.

הוּא לוֹמֵד אֵצֶל רַבִּי, הַטּוֹב שֶׁבָּעִיר!

וְתַלְמִיד הוּא שַׁקְדָן וְחָרוּץ.

וּמַקְשִׁיב לִפְעָמִים גַּם אֲנִי, אֵיךְ מַסְבִּיר

לוֹ הָרַבִּי תּוֹרָה בִּרְנָנָה וּבְשִׁיר,

שְׁאֵלָה – וּתְשׁוּבָה, וְתֵרוּץ!

וְשָׁמַעְתִּי שָׁם פַּעַם, שֶׁבְּנִי הַתַּלְמִיד

שָׁאַל: “מַה זֶּה ‘אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ’?”

וְהֵשִׁיב הַמְלַמֵּד בְּפֵרוּשׁ וְהִגִּיד:

אִי“ךְ וֵיי”ס נִי"ט,

וַאֲנִי שָׁם יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ…

עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּאתִי הַבֹּקֶר לַכְּפָר

וְנִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית הַמּוֹזֵג,

וְשָׁמַעְתִּי עִנְיַן כָּל אוֹתוֹ הַדָּבָר

וּמִקְרֵה רַב־הָעִיר שֶׁלָּבוֹא הוּא אֵחַר –

וְהִתְחַלְתִּי מֵצֵר וְדוֹאֵג.

וּמִהַרְתִּי מִיָּד אֶל מְקוֹם הַקְּהִלָּה

וְשָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי הַמְגַדֵּף…

וּבְאָמְרוֹ: יִשְׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה –

נִתְמַלֵּאתִי מִיָּד רֹב חֶדְוָה וְגִילָה

וְקָפַץ מִשִּׂמְחָה בִּי הַלֵּב!

כִּי נִזְכַּרְתִּי אוֹתָהּ שְׁאֵלָה חֲמוּרָה,

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בִּלְבָבִי:

אִם לָרַבִּי אֵין בָּהּ יְדִיעָה בְּרוּרָה,

הֵן לַכֹּמֶר וַדַּאי הִיא חִידָה גְמוּרָה!

וָאֶלְבַּשׁ גְּבוּרָה כַּלָּבִיא.

ה

לְבַסּוֹף בָּא הָרַב וְעִמּוֹ הַשְּׁלִיחִים

וּבָרֶגֶל, בְּלֹא עֲגָלָה!

(נֶאֱחַז הָאוֹפַן בְּאַחַד הַשִּׂיחִים

וְנִשְׁבַּר, וְהָלְכוּ הֲלִיכִים־הֲלִיכִים,

וְהַדֶּרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ קַלָּה!)

וְשָׁמְעוּ הַנִּסִּים וְרָאוּ הַפְּלָאוֹת,

אֵיךְ הַשֵּׁם חִידוֹתָיו לוֹ פּוֹתֵר!

וְרָאוּ בָּזֶה אוֹת שֶׁל טוֹבָה לַבָּאוֹת

וְשָׁתוּ בַּשְּׁנִיָּה “לְחַיִּים”, כַּיָּאוֹת,

וְהֵיטִיבוּ לִבָּם בְּיוֹתֵר.

וְהוֹאִיל וּבָא יַחַד אִתָּם הַשּׁוֹחֵט,

הוּא שָׁחַט בֶּן־בָּקָר רַךְ וָטוֹב;

וְעָשׂוּ לָהֶם חַג וְקָרְאוּ שָׁם מוֹעֵד

וְהָיָה הַשֻּׁלְחָן מִתְכּוֹפֵף וְרוֹעֵד

מִכָּל־טוּב שֶׁהֵשִׂימוּ לָרֹב!

וְעָרְכוּ שָׁם כֵּרָה גְּדוֹלָה, אַדִּירָה,

וּבֵרְכוּ אֶת בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל.

וּבִלּוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירָה,

וְהִזְכִּירוּ גַּם שֵׁם יְרוּשְׁלֵם הַבִּירָה,

תּוֹבָבָ"א וְיָבוֹא הַגּוֹאֵל!

---

גִּינֶנְדִּיל

מאת

שמשון מלצר

נִשְׁכַּח נָא לְרֶגַע הַצַּעַר וּנְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת מִן הַמֹּחַ,

נָשִׁיר וּנְסַפֵּר עַל גִּינֶנְדִּיל, כִּי רַבֵּנוּ צִוָּנוּ לִשְׂמוֹחַ!

א

בְּאַחַת הֶעָרִים שֶׁבְּפּוֹלִין, בַּמָּחוֹז שֶׁהָיָה אָז גַּלִיצְיֶה,

הָיָה גָּר יְהוּדִי עֲלוּב־נֶפֶשׁ, שֶׁנִּקְרָא בְּפִי־כֹל הָרַ' אִיצְיֶה.

וְהָיְתָה לְרַ' אִיצְיֶה שֶׁלָּנוּ, יִשְׁמְרֵנוּ הָאֵל, “אֵשֶׁת חַיִל”;

וְהָיָה “פֶּה קָדוֹשׁ” לַמִּרְשַׁעַת, שֶׁלֹּא נָח לֹא בַּיּוֹם, לֹא בַּלַּיִל.

אֵין צָרִיךְ עוֹד לוֹמַר כִּי עָלוּב זֶה, כְּלוֹמַר, הָרַ' אִיצְיֶה הַבַּעַל,

כָּל חַיָּיו לֹא הָיוּ כְּגַן־עֵדֶן… וְסוֹף סוֹף רִחֲמוּהוּ מִמַּעַל,

וְקָרְאוּ לוֹ לָבוֹא וְלָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה, בְּשַׁלְוָה וּבְשֶׁקֶט,

עֲטָרָה נְתוּנָה בְּרֹאשֵׁהוּ וְנֶהֱנֶה מִן הַזִּיו שֶׁמִּנֶּגֶד…

נִשְׁאֲרָה הָאִשָּׁה, הִיא גִּינֶנְדִּיל (זֶה שְׁמָהּ שֶׁל עֲקֶרֶת שִׁירֵנוּ),

אַלְמָנָה מִבַּעֲלָהּ הָרַ' אִיצְיֶה, אַלְמָנָה עֲלוּבָה, לֹא עָלֵינוּ!

נִשְׁאֲרָה גַּם נַעֲרָה מְבֻגֶּרֶת, נַעֲרָה שֶׁהִגִּיעָה לַפֶּרֶק,

וְדַוְקָא צְנוּעָה וּשְׁקֵטָה הִיא, לֹא פִּרְכּוּס וְלֹא כֹּחַל וָשֶׂרֶק

---

וְעִם זֶה יַעְלַת־חֵן וְנִלְבֶּבֶת… בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֵשֶׁת־חַיִל!

וַהֲרֵיהִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת, בֵּית־אִמָּהּ, וּבוֹכָה יוֹם וָלַיִל.

וְעַל מָה הִיא בּוֹכָה, הַבּוֹגֶרֶת, וְדִמְעָה עַל דִּמְעָה רַק מוֹחָה הִיא?

לִכְאוֹרָה עַל הָאָב כִּי אֵינֶנּוּ, בֶּאֱמֶת עַל עַצְמָהּ כָּךְ בּוֹכָה הִיא!

עַל חַיֶּיהָ וְעַל עֲלוּמֶיהָ, עַל רֹאשָׁהּ שֶׁיַּלְבִּין בְּבֵית־אִמָּא!

מִי יִשָּׂא לְאִשָּׁה בַּת־גִּינֶנְדִּיל, לוֹ חוֹתֶנֶת כָּזֹאת לְהָשִׂימָה?

ב

וְעַכְשָׁו נַעֲזֹב אֶת גִּינֶנְדִּיל וּבִתָּהּ שֶׁלַּפֶּרֶק הִגִּיעָה,

נַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְהָאָרֶץ וְנִרְאֶה מֶה חָדָשׁ בָּרָקִיעַ!

וְאָכֵן, יֵשׁ חָדָשׁ בַּשָּׁמַיִם! הַשָּׂטָן, הוּא־הוּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת,

לְפָנָיו, כִּבְיָכוֹל, מִתְיַצֵּב הוּא, וְכֻלּוֹ הוּא תּוּגָה וְעַצָּבֶת…

כְּנָפָיו שְׁמוּטוֹת כְּלַפֵּי מַטָּה, דִּמְעָתוֹ עַל הַלֶּחִי שׁוֹטֶפֶת,

וַאֲפִלּוּ חֻדָּהּ שֶׁל הַחֶרֶב לֹא טִיף־דָּם, רַק טִיף־דֶּמַע נוֹטֶפֶת…

מַה קָּרָה? מָה אֵרַע? מָה רוֹצֶה הוּא? מָה הֶעֱצִיב אֶת רוּחוֹ הַנֶּעְכֶּרֶת?

הוּא מוֹאֵס בִּמְלַאכְתּוֹ הַמְשַׁעֲמֶמֶת וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִתְּנוּ לוֹ אַחֶרֶת!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! – כָּךְ טוֹעֵן הוּא – מַה תַּכְלִית יֵשׁ וּמַה יֵּשׁ תּוֹעֶלֶת

בִּמְלַאכְתִּי הַלָּזֹאת שֶׁאֵין סוֹף לָהּ? לֶאֱרוֹב לְכָל חֵטְא וְאִוֶּלֶת,

לְהַכְשִׁיל הָאָדָם הַתּוֹלַעַת וְלִרְמוֹס אַחַר־כָּךְ בְּכַף־רֶגֶל?

יֵצֶר־לֵב־הָאָדָם הֵן אֶחָד הוּא עוֹד מִימוֹת הַנָּחָשׁ וְהָעֵגֶל!

הַנִּיחֵם, רִבּוֹנִי, וְיֶחְטָאוּ, הַנִּיחֵם, רִבּוֹנִי, וְיָשׁוּבוּ!

אִם כֻּלּוֹ הוּא זַכַּאי אוֹ חַיָּב הוּא – הָאָדָם, רִבּוֹנִי, מֶה חָשׁוּב הוּא?

מֵעָפָר עֲשִׂיתוֹ וְעָפָר הוּא, גַּם חַיָּיו גַּם מוֹתוֹ אֵין בָּם עֵרֶךְ…

מָה אִכְפַּת אִם הוּא טוֹב אוֹ אִם רַע הוּא,

אִם לְךָ אוֹ אִם לִי יִכְרַע בֶּרֶךְ?

וּמְחַיֵּךְ כִּבְיָכוֹל וְאוֹמֵר לוֹ: כֵּן דִּבַּרְתָּ, בְּנִי, אַף צָדַקְתָּ…

“אַל תָּדוּן חֲבֵרְךָ” הֵם אָמָרוּ, וְאַתָּה בְּצָרָה לֹא נָמַקְתָּ,

לֹא נִסִּיתָ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא־סֵבֶל וּבָרַע לְהִלָּחֵם וּלְנַצֵּחַ…

וְעַל־כֵּן, הוֹי בְּנִי, שְׁמָעֵנִי: הִנְנִי מוֹרִידְךָ וּמְשַׁלֵּחַ

לָעוֹלָם הַשָּׁפָל שָׁם לְמַטָּה – וְהָיִיתָ אָדָם, וְסָבַלְתָּ…

וְהָיָה כִּי תָרִיד וְצָעַקְתָּ, וְשָׁמַעְתִּי אֲנִי וְהֹעַלְתָּ!

ג

וְהוּרַד הַבָּחוּר מִשָּׁמַיִם וְהֻפַּל מִגָּבְהֵי הָרָקִיעַ…

וְאֵרַע הַמִּקְרֶה שֶׁלְּעִירֵנוּ, לְעִירָהּ שֶׁל גִּינֶנְדִּיל, הִגִּיעַ.

לְהֵיכָן יִכָּנֵס כָּזֶה הֵלֶךְ, שֶׁאֵין אָח וְגוֹאֵל וְקָרוֹב לוֹ?

שֶׁכָּזֶה, שֶׁגַּלְמוּד וְעָזוּב הוּא, אֵין יָפֶה, כַּמּוּבָן, וְאֵין טוֹב לוֹ

אֶלָּא בֵּית־הַמִּדְרָשׁ! שָׁם פָּתוּחַ… וּבְכֵן, הוּא נִכְנָס וְעוֹמֵד הוּא.

אֵין פּוֹנֶה, אֵין שׁוֹאֵל… וּמַה יַּעַשׂ? נָטַל סֵפֶר, יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד הוּא…

וְרוֹאִים: יְהוּדִי נוֹטֵל סֵפֶר וְיוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בּוֹ בְּשֶׁקֶט,

מִתְחַמֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ לַהֵלֶךְ, הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית לוֹ נִדְלֶקֶת,

נִגָּשִׁים וְתוֹקְעִים לוֹ כַּפַּיִם, שׁוֹאֲלִים מֵהֵיכָן וּלְהֵיכָן הוּא…

וִיהוּדִים, מַה שֶּׁאֵין לָהֶם אָיִן, וְאוּלָם בְּחוּשׁ־רֵיחַ נֵחָנוּ!

וּמִיָּד מַרְגִּישִׁים הֵם בְּחוּשׁ זֶה, שֶׁהַהֵלֶךְ הַלָּה מִתְגַּעְגֵּעַ

לִמְנוּחָה, לְפִנָּה שֶׁשֶּׁלּוֹ הִיא… לֹא לָגוּר בָּא, אֶלָּא לְהִשְׁתַּקֵּעַ!

וְאִם כֵּן… וְאִם כֵּן מְשַׁדְּכִים לוֹ אֶת בִּתָּהּ הַצְּנוּעָה שֶׁל גִּינֶנְדִּיל!

לֹא אַלְמָן, לֹא גָּרוּשׁ הָאוֹרֵחַ, הוּא בָּחוּר, הֶחָתָן, וּשְׁמוֹ מֶנְדִּיל…

בֶּן־תּוֹרָה – וְתוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, הִיא מֵיטַב הַסְּחוֹרָה… וּבְלִי נֵדֶר,

יְצָרְפוּ לוֹ כַּמָּה יַלְדֵי־חֶמֶד, וְיִהְיֶה לוֹ “מַעֲמָד”, לֵאמוֹר: “חֵדֶר”!

וְאוֹתָהּ הַכַּלָּה הַמְדֻבֶּרֶת, לְאִמָּהּ הֲרֵי בַּת יְחִידָה הִיא.

וְחָמוֹת שֶׁכָּזֹאת הֵן הִיא אִמָּא, הֵן הִיא עֵזֶר בַּכֹּל וִידִידָה הִיא!

לֹא גְּבִירָה עֲשִׁירָה, אֲבָל בַּיִת, וּפִנָּה חֲמִימָה וְרֹב נַחַת…

וְהוֹלְכִים לַחֻפָּה, בְּמַזָּל טוֹב, בְּשָׁעָה הַטּוֹבָה וּמֻצְלַחַת!

וְחוֹזְרִים הֵם בְּיַחַד הַבַּיְתָה, הָאַבְרֵךְ וְאִשְׁתּוֹ – זֹאת הַפַּעַם.

וְחַיֵּי הָאָדָם נְעִימִים לוֹ, הוּא מוֹצֵא בָּהֶם נַחַת וָטַעַם!

הוּא מוֹצֵא בָּהֶם נַחַת וָנֹעַם וּמוֹדֶה לְאָבִיו בַּשָּׁמַיִם…

וְאוּלָם לֹא לָנֶצַח הַנַּחַת – הִתְקָרְבוּ וְהַטּוּ הָאָזְנַיִם!

ד

עוֹד יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה לֹא עָבָרוּ, אַךְ טָעַם מְעַט־קָט מִן הַטַּעַם,

וַחֲמַת הֶחָמוֹת בּוֹ עָלָתָה בְּאָלָה, בִּקְלָלָה וּבְזַעַם:

הוּא אֵינֶנּוּ אוֹכֵל, רַק בּוֹלֵעַ, הוּא שׂוֹרֵף כְּמוֹ אֵשׁ הַדּוֹלֶקֶת…

שֶׁכָּזֶה מִי יוּכַל לְסַפֵּק לוֹ בְּכָל יוֹם סְעֻדָּה הַמַּסְפֶּקֶת?

וְרֵיחוֹ – כָּךְ טוֹעֶנֶת גִּינֶנְדִּיל אֶל עַצְמָהּ בְּקוֹל רָם וְנֶאֱנַחַת –

הוּא מַמָּשׁ כְּרֵיחָהּ שֶׁל הַזֶּפֶת שֶׁבִּשְׁאוֹל־תַּחְתִּיּוֹת הִיא רוֹתַחַת…

וְעִֵינָיו, הוֹי אֵלִי בַּשָּׁמַיִם, רַק גָּפְרִית יֵשׁ בָּהֶן וְשַׁלְהֶבֶת,

הֵן נוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת חַדְרֵי בֶּטֶן כְּעֵינֵי הַמְמֻנֶּה עַל הַמָּוֶת…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מְצִיאָה זוֹ – מֵהֵיכָן, מֵהֵיכָן זֶה לָקַחְתָּ?

וְאִם כְּבָר מְצָאתָהּ, אֶשְׁאָלֶךָ: לָמָּה לִּי מַתָּנָה זוֹ שָׁלַחְתָּ?

הוֹי יְהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, אֱלֹהִים הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא בָּא וְהִגִּיעַ וְנָפַל לִי יָשָׁר לַיָּדַיִם,

כֵּן לְפֶתַע יָקוּם וְיֵלֵךְ לוֹ, אוֹ הָרוּחַ פִּתְאֹם יִשָּׂאֶנּוּ,

אוֹ תִּפְצֶה נָא הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְהַשְּׁאוֹל בְּחַיָּיו תִּבְלָעֶנּוּ!

כָּךְ בְּקוֹל וּבְנִגּוּן הִיא אוֹמֶרֶת וּמְזַמְרֶרֶת בְּבֶכִי, גִּינֶנְדִּיל,

וְשׁוֹמֵעַ, מִסְכֵּן, וּבוֹלֵעַ הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר כְּמַר מֶנְדִּיל.

הוּא שׁוֹמֵעַ, מִסְכֵּן, וְיוֹדֵעַ, כִּי גִּינֶנְדִּיל צוֹדֶקֶת, צוֹדֶקֶת…

הֵן אָמְנָם הוּא אָדָם, אַךְ בָּעֹמֶק – הֲלֹא אֵשׁ גֵּיהִנּוֹם בּוֹ דּוֹלֶקֶת…

וּמוּכָן הוּא לָקוּם וְלִבְרוֹחַ עִם כָּל רוּחַ קַלָּה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת…

וְאוּלָם הָאִשָּׁה, בַּת גִּינֶנְדִּיל, הִיא דַּוְקָא אֶת בַּעֲלָהּ הִיא אוֹהֶבֶת!

כַּנִּרְאֶה הִיא אֵינֶנָּה מַרְגֶּשֶׁת אֶת הָאֵשׁ, הַגָּפְרִית וְהַזֶּפֶת –

הִיא תַּמָּה וּטְהוֹרָה! רַק בּוֹכָה הִיא, וּבִכְיָה שֶׁנַּפְשׁוֹ הִיא טוֹרֶפֶת!

וּבִשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַנֶּפֶשׁ מִטֵּרוּף – הוּא בַּבַּיִת אוֹרֵחַ;

הוּא עוֹקֵר אֶת רַגְלָיו מִן הַחֶדֶר וְאֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הוּא בּוֹרֵחַ!

ה

וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בַּצָּהֳרַיִם הוּא יוֹשֵׁב בְּפִנָּה וּמְעַיֵּן הוּא;

וְאָדָם אֵין בְּאֹהֶל הַקֹּדֶשׁ, הַשַּׁדְּכָן בְּוַדַּאי שֶׁאֵינֶנּוּ…

רַק בְּקֶרֶן־זָוִית הָאַחֶרֶת, בְּפִנָּה אֲפֵלָה וְנִדַּחַת,

שָׁם יוֹשֵׁב יְחִידִי בָּחוּר־חֶמֶד, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּרֹב נַחַת.

וְיוֹשֵׁב הַשָּׂטָן כְּמַר מֶנְדִּיל וּמַבִּיט אֶל אוֹתוֹ בָּחוּר־חֶמֶד…

וּמַרְגִּישׁ הוּא: נַפְשׁוֹ מִתְגַּעְגַּעַת לְאָדָם, לְמִלָּה מְנַחֶמֶת…

וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר מִצִּדּוֹ גַּם לְרַ' מֶנְדִּיל נַפְשׁוֹ בּוֹ נִמְשֶׁכֶת;

וְאִם נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ נִכְמַהַת – הֵן הָרֶגֶל מִמֵּילָא הוֹלֶכֶת!

וְיוֹשְׁבִים הֵם הַשְּׁנַיִם בְּיַחַד, וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ הָרַ' מֶנְדִּיל,

וּמְסַפֵּר רֹב־הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחֲמַת חֲמוֹתוֹ, הִיא גִּינֶנְדִּיל.

וְכִי מָה הוּא בִּקֵּשׁ? מָה הִבְטִיחוּ? שְׁלוֹם־בַּיִת, שַׁלְוָה רַק וָשֶׁקֶט!

וְהִנֵּה, מַה קִּבֵּל וּמַה יֵּשׁ לוֹ? גֵּיהִנּוֹם! אֵשׁ־שֶׁל־מַטָּה דּוֹלֶקֶת!

אִלּוּלֵא זוֹ אִשְׁתּוֹ הָאֻמְלֶלֶת, הַכִּבְשָׂה הַתַּמָּה, הָאוֹהֶבֶת,

וְהָיָה מִיָּד קָם וּבוֹרֵחַ עִם כָּל רוּחַ קַלָּה הַנּוֹשֶׁבֶת…

וְאוֹתוֹ הֶחָבֵר בֶּן־הַחֶמֶד (נִקְרָאֶנּוּ בְּשֵׁם יְשַׁעְיָהוּ)

אֶת דִּבְרֵי הַתְּלוּנָה וְהַצַּעַר בְּרָצוֹן וּבְאֵלֶם שָׁמַע הוּא.

אַחַר־כָּךְ נִחֲמוֹ בְּרֹב דַּעַת, בִּזְהִירוּת, כְּחוֹבֵשׁ אֶת הַפֶּצַע;

הֲרֵי לֹא לְעוֹלָם הַחוֹתֶנֶת… וּבְרִיחָה – מַה טּוֹבָה בָּהּ, מַה בֶּצַע?

הָאִשָּׁה הֲלֹא הִיא אֵשֶׁת־חַיִל וִיקָרָה מִפְּנִינִים, וְתַמָּה הִיא;

אַל תִּתֵּן אֶת לִבְּךָ לַחוֹתֶנֶת! לְקוֹלָהּ אַל תִּשְׁמָעָה, כִּי מַה הִיא?

בְּקִצּוּר, הוּא חִזֵּק לְבָבוֹ בּוֹ, מֵרֹב סֵבֶל לְבַל יִתְפַּקֵּעַ…

וְהָיָה כַּצֳּרִי לוֹ לַנֶּפֶשׁ, כְּרוֹפֵא לוֹ, כְּאָח לוֹ וָרֵעַ!

ו

וְאוּלָם לֹא הוֹעִיל גַּם הָרֵעַ, הַיְדִידוּת הַטּוֹבָה לֹא הוֹעִילָה,

כִּי גִּינֶנְדִּיל עַל מֶנְדִּיל שֶׁלָּנוּ חֲתִתָּהּ כְּדֵי כָּךְ הִיא הִפִּילָה –

שֶׁהוּא קָץ בְּחַיָּיו עֲלֵי אָרֶץ, בְּחַיֵּי הָאָדָם טוֹבֵי־טַעַם;

וְכָל־כָּךְ הַמְּרִירוּת נִתְגַּבְּרָה בּוֹ וְכָל־כָּךְ נִתְגַּבֵּר בּוֹ הַזַּעַם,

שֶׁעָמַד וְהִתְרִיס כְּלַפֵּי מַעְלָה: מָה רַבָּה בָּעוֹלָם הָעַצָּבֶת!

מִי יִתֵּן לִי מוֹתִי זֶה הָרֶגַע, כִּי טוֹב־טוֹב מֵחַיַּי לִי הַמָּוֶת!

אֲבָל מִי זֶה יָמִית, מִי יוֹשִׁיעַ, אִם הַמָּוֶת, לֵאמוֹר, הָרַ' מֶנְדִּיל,

מִתְעַנֶּה תַּחַת יַד הַחוֹתֶנֶת, הָאִשָּׁה הַמְאֹרֶרֶת גִּינֶנְדִּיל?

אָז נָשָׂא אֶת עֵינָיו לָרָקִיעַ וְאָמַר בַּאֲנָחָה הַשּׁוֹבֶרֶת

חֲצִי גּוּף וְעִמּוֹ חֲצִי נֶפֶשׁ, בִּכְמִיהָה הָעוֹלָה וְגוֹבֶרֶת:

הֲשִׁיבֵנִי, אָבִי בַּשָּׁמַיִם, לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן, כִּי עָיַפְתִּי…

אֲוַתֵּר עַל יְדִיד וְעַל רֵעַ, אֲוַתֵּר עַל אִשָּׁה שֶׁאָהַבְתִּי.

עַל פְּנֵי אֲדָמָה לֹא אָגוּרָה, לֹא אֶהְיֶה עוֹד אָדָם וְלֹא מֶנְדִּיל…

וְרַק זֹאת, הוֹי אָבִי, נָא עֲשֵׂה לִי – הַצִּילֵנִי מִיָּד מִגִּינֶנְדִּיל!

הֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ, אָשׁוּבָה, בַּתַּפְקִיד הַקָּדוּם אֶעֱמֹדָה,

אֶעֱבֹד בִּמְסִירוּת כְּמִקֹּדֶם, לֹא אֶלְעַג עוֹד, אָבִי, לֹא אֶמְרֹדָה!

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַבֵּן הַחוֹזֵר בּוֹ,

וְשָׁמַע הַשָּׂטָן עַל הָאָרֶץ אֶת הַקּוֹל שֶׁמִּמַּעַל דּוֹבֵר בּוֹ:

רִחַמְתִּיךָ, בְּנִי, רִחַמְתִּיךָ, לֹא אוֹסִיף הוֹרִידְךָ עוֹד מֵעָתָּה!

אַךְ זָכוֹר וְשָׁמוֹר, אַל תִּשְׁכָּחָה, וְנָתוֹן אֶל הַלֵּב, וְיָדַעְתָּ –

כִּי לֹא קַל לָאָדָם עַל הָאָרֶץ… אִם מַרְבִּית כָּל־יָמָיו הֵם עַצָּבֶת –

לִפְעָמִים גַּם בְּךָ יִמְצָא יֶשַׁע, וּמְנוּחָה וּמַרְפֵּא לוֹ בַּמָּוֶת!

ז

וְלִפְנֵי שֶׁחָזַר הָרַ' מֶנְדִּיל לַעֲבוֹד כְּמִקֹּדֶם בַּחֶרֶב,

הוּא קָרָא לְרֵעוֹ יְשַׁעְיָהוּ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, לִפְנוֹת עֶרֶב,

הוֹצִיאוֹ חוּץ לָעִיר, אֶל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּין שִׁפּוֹן וְכֻסֶּמֶת,

אֶל מָקוֹם שֶׁנּוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ וְנִדְמֶה הַנְּשִׁימָה מְבֻשֶּׂמֶת,

וּבְזֶה הַלָּשׁוֹן הוּא אָמַר לוֹ: יְדִידִי, לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ,

לֹא אָדָם אָנֹכִי וְלֹא מֶנְדִּיל לְגִינֶנְדִּיל מִרְשַׁעַת כָּנוּעַ,

רַק מַלְאָךְ אָנֹכִי… וְאֵיזֶהוּ? אַל תִּירָא, הַט לִי אֹזֶן קַשָּׁבֶת!

אָנֹכִי הַמֵּסִית וּמַדִּיחַ, הַשָּׂטָן וְגַם מַלְאַךְ־הַמָּוֶת!

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה שָׁם… וְהֻכְרַחְתִּי לָרֶדֶת לְמַטָּה…

וְיוֹמִי הִנֵּה בָּא וְהִגִּיעַ, לִמְלַאכְתִּי שׁוֹב אָשׁוּבָה מֵעָתָּה…

וְאַתָּה, שֶׁהָיִיתָ לִי רֵעַ, וּבְלֵב נֶאֱמָן לִי עָזַרְתָּ,

וּבְרַע לִי אַתָּה נִחַמְתָּנִי, וּבְצַר לִי עִמִּי הִצְטָעַרְתָּ,

הִנְנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ חֶסֶד וְטוֹבָה עַל טוֹבָה אֶגְמְלֶךָ,

לְהָסִיר מִמְּךָ עֹל פַּת־הַלֶּחֶם וְדַאֲגַת פַּרְנָסָה מֵעָלֶיךָ;

הִתְחַפֵּשׂ כְּרוֹפֵא עוֹשֵׂה־פֶלֶא, הַמְרַפֵּא גַּם גּוֹוֵעַ אֲפִלּוּ…

וְהָיָה כִּי יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, יִקְרְאוּ לְגוֹסֵס וְיַבְהִילוּ –

וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ הַחַדְרָה… וְהָיָה כִּי תַבִּיט וְתִרְאֵנִי,

כִּי בְּצַד הַמִּטָּה אֶעֱמֹדָה, אוֹ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ הִנֵּנִי –

יֵשׁ תִּקְוָה לַחוֹלֶה, כִּי יִחְיֶה עוֹד! קַח שָׂכָר, כִּי רַפֵּא תְּרַפְּאֶנּוּ!

מֵי וְרָדִים וּנְרָדִים אוֹ כָּל עֵשֶׂב, כָּל תְּרוּפָה מְדֻמָּה כִּי תַשְׁקֶנּוּ –

הוּא יָקוּם מֵחָלְיוֹ זֶה וְיֶחִי – בִּזְכוּתְךָ אֶסְתַּלֵּקָה, הָרֵעַ!

וְאוֹתְךָ תְּפָאֵר כָּל הָאָרֶץ כְּרוֹפֵא כֹּל־יָכוֹל, כֹּל־יוֹדֵעַ…

וְאוּלָם אִם כְּבָר תִּמְצָאֵנִי עֵת נִצָּב אָנֹכִי עִם הַחֶרֶב

לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּטָּה – וְיָדַעְתָּ: מוֹת יָמוּת הַחוֹלֶה! וְאָז הֶרֶף…

אַל תְּנַס לְרַפְּאוֹ… לֹא אָסוּר עוֹד! כִּי אַכֶּנּוּ בְּנֵטֶף־הָרֶצַח!

וְהָיָה זֶה לְאוֹת בֵּינוֹתֵינוּ – וְשָׁלוֹם, יְדִידִי עַד לָנֶצַח!

כָּךְ דִּבֵּר בֵּין שִׁפּוֹן וְכֻסֶּמֶת הַמַּלְאָךְ־הַשָּׂטָן, הוּא הַמָּוֶת.

וּפִתְאֹם הִתְעוֹפֵף וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָלָה לַמָּרוֹם בְּשַׁלְהָבֶת!

ח

וְכִדְבַר הַמַּלְאָךְ כֵּן הָיָה לוֹ: הַבָּחוּר הַיָּקָר יְשַׁעְיָהוּ

נִתְפַּרְסֵם כְּרוֹפֵא עוֹשֵׂה־פֶלֶא וּכְאַחַד הַקְּדוֹשִׁים כֵּן נוֹדַע הוּא!

פִּרְסוּמוֹ נִתְפַּשֵּׁט בְּלִי הֶרֶף, בְּעִירוֹ, בַּמְּדִינָה, בַּמַּמְלֶכֶת!

לֹא חָדַל מִנִּי בֹקֶר עַד לַיְלָה מֵחוֹלֶה אֶל חוֹלֶה רַק לָלֶכֶת!

וְ“לָלֶכֶת” לְשׁוֹן־אֲמִירָה הִיא – כִּי נָסוֹעַ נָסַע בְּמִרְכֶּבֶת!

מִמָּקוֹם אֶל מָקוֹם! הוּא נִכְנָס לוֹ – וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה גַּם לָשֶׁבֶת,

רַק עוֹמֵד וּמַבִּיט מִן הַפֶּתַח, וְרוֹמֵז: זֶה יָמוּת… וְזֶה יֶחִי…

כָּאן מַשְׁאִיר הוּא אַחֲרָיו אֶת הַצַּעַר, הַיֵּאוּשׁ, הַדִּמְעָה וְהַבֶּכִי,

וּבְכָאן שָׂכָר רַב מְקַבֵּל הוּא וְתִקְוָה חֲדָשָׁה שָׁם נוֹשָׁבֶת!

בְּקִצּוּר, הוּא הָיָה כְּמִין מֶלֶךְ, הַמּוֹלֵךְ עַל חַיִּים וְעַל מָוֶת!

וְאֵרַע הַדָּבָר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ עַל אוֹתָהּ הַמַּמְלֶכֶת,

אִישׁ יָשִׁישׁ וְרוֹפֵף וּתְשׁוּשׁ־כֹּחַ, שֶׁכֻּלּוֹ כְּמוֹ עֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת,

נֶחֱלָה, וְנָפַל, לֹא עָלֵינוּ, לַמִּשְׁכָּב, רַק בְּקשִׁי נוֹשֵׁם עוֹד,

וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה מָה, מְעַט מַיִם אֵינֶנּוּ טוֹעֵם עוֹד!

בְּאַחַת, הוּא גּוֹסֵס וְגוֹוֵעַ, עוֹד מְעַט וְאֵינֶנּוּ, חָלִילָה!

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, שֶׁמִּרְכֶּבֶת נִשְׁלְחָה בִּדְחִיפוּת וְהִבְהִילָה

אֶת רוֹפְאֵנוּ כְּמַר יְשַׁעְיָהוּ, כִּי שִׁמְעוֹ לֶחָצֵר גַּם הִגִּיעַ!

הַתִּקְוָה הֵן אָמְנָם הִיא מֻעֶטֶת, אַךְ אוּלַי עוֹד יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ!

הוּא הוּבָא הָאַרְמוֹנָה לַמֶּלֶךְ – וּמִיָּד הוּא רוֹאֶה, בְּעֵין־הֶרֶף:

הַשָּׂטָן, הוּא־הוּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת, הוּא עוֹמֵד בַּמְּרַאֲשׁוֹת עִם הַחֶרֶב!

הוּא אֵחֵר הַמּוֹעֵד! וְהַמֶּלֶךְ – הוֹי הַמֶּלֶךְ יִישַׁן לוֹ הַמָּוֶת!

וְאוּלָם בְּפִתְאֹם וּבְפֶתַע כַּבָּרָק נִצְנְצָה בּוֹ מַחְשָׁבֶת –

וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא בְּכָל כֹּחַ, קוֹל אֵימָה וּפְחָדִים: הָרַ' מֶנְדִּיל!

הִמָּלֵט! הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ! הַחוֹתֶנֶת הוֹלֶכֶת! גִּינֶנְדִּיל!!!

אָחֲזָה חֲרָדָה אֶת הַמָּוֶת, וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק לוֹ – וַיֵּלֶךְ!

וְהַמֶּלֶךְ פָּקַח הָעֵינַיִם וְהַרְבֵּה עוֹד שָׁנִים חַי הַמֶּלֶךְ!

---

מַעֲשֶׂה בִּמְלַמֵּד, בְּשׁוֹדֵד וּבְאַף

מאת

שמשון מלצר

רַבִּי לֵיבּוּשׁ הָיָה מְלַמֵּד דַּרְדַּקִּים,

מְרֻחָק מִבֵּיתוֹ – מֶרְחַקֵּי מֶרְחַקִּים!

רַק בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, לִפְנֵי “בֵּין הַזְּמַנִּים”,

הוּא חָזַר אֶל אִשְׁתּוֹ, אֶל בָּנָיו הַקְּטַנִּים.

הוּא חָזַר וְנָסַע בְּמִקְצָת בַּעֲגָלָה,

וּבְמִקְצָת בַּהֲלִיכָה וּבְרֶגֶל קַלָּה.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה מְעֻמָּס וְעָמוּס

מַתָּנוֹת לְמַכְבִּיר, כְּמַשָּׂא חֲצִי־סוּס:

תַּפּוּחִים, אַגָּסִים, בְּכַד־חֶרֶס שֻׁמָּן,

וְאַרְנָק מְפֻטָּם מַטְבְּעוֹת בִּמְזֻמָּן,

הַטַּלִּית, הַתְּפִלִּין, וּמֵעַל לַכֹּל־כֹּל

עוֹד יָשַׁב עַל הַגַּב בְּסַלְסַל – תַּרְנְגוֹל!

וְהָיָה הָרִבּ לֵיבּוּשׁ הוֹלֵךְ לוֹ לְאָט,

מְהַלֵּךְ לוֹ קִמְעָה וְנִנּוֹחַ מְעָט,

וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְרוֹאֶה,

מִין צִפּוֹר מְפָרֵשׂ כְּנָפָיו וְדוֹאֶה,

וּמֵעַל לַצִּפּוֹר, לְעֵילָא וּלְעֵיל,

מְרַחֵף לוֹ עַבְעַב דַּק־דָּקִיק, עֲרָפֶל,

מִתְמַשֵּׁךְ בָּרָקִיעַ כְּשֹׁבֶל שָׁקִיף,

לְמָשָׁל, מִין כַּלָּה שֶׁרֹאשָׁהּ בְּצָעִיף…

וְנִזְכָּר הָרִבּ לֵיבּוּשׁ אִשְׁתּוֹ הַכְּשֵׁרָה –

שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹתָהּ, בִּמְהֵרָה־בִּמְהֵרָה!

וְנִזְכָּר יְלָדָיו הַגְּדוֹלִים, הַקְּטַנִּים –

שֶׁכֻּלָּם כִּשְׁתִילֵי הַזֵּיתִים רַעֲנַנִּים…

אָמְנָם כֵּן, כַּעֲסָנִית, רַגְזָנִית הִיא אִשְׁתּוֹ,

וּרְעָדָה הוּא מַרְגִּישׁ בְּקָרְבוֹ וּבְגִשְׁתּוֹ.

וְאוּלָם בִּרְאוֹתָהּ אֶת כָּל־טוּב הַמַּשָּׂא,

בְּוַדַּאי תִּתְמַתֵּק, תִּתְפָּרֵק מִכַּעֲסָהּ,

וְתִשְׂמַח לִקְרָאתוֹ וְתָאִיר לוֹ פָּנִים…

הוּא יָשִׁיב לָהּ בִּשְׂחוֹק וְיִשַּׁק לַבָּנִים,

וְיוֹצִיא הָאַרְנָק הַמָּלֵא מַטְבְּעוֹת…

"הוֹי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יְהוּדִי עִם פֵּאוֹת,

הֵן אֵינֶנּוּ! אֵינֶנּוּ אִתִּי, הָאַרְנָק!" –

הִצְטַעֵק הָרִבּ לֵיבּוּשׁ פִּתְאֹם וְנֶאֱנַק.

וּמִיָּד הוּא מַתְחִיל מְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסָיו,

מְפַשְׁפֵּשׁ וְחוֹזֵר וּמְפַשְׁפֵּשׁ – וְלַשָּׁוְא!

מֵרֹב צַעַר יָשַׁב הָרִבּ לֵיבּוּשׁ בְּצַד

הַשָּׂדֶה וּבָכָה וּמֵרַר וְסָפַד.

מַה יָּבִיא לְבֵיתוֹ, מַה יָּבִיא לְבָנָיו,

וְלִפְנֵי זוּגָתוֹ אֵיךְ יַרְאֶה אֶת פָּנָיו?

וּבַמֶּה יִצְטַדָּק? מַה יֹּאמַר וִידַבֵּר?

אֵיךְ יוּכַל אֶת אָזְנָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ לְשַׂבֵּר?

שֶׁאִבַּד אֶת הַכֶּסֶף, בִּישׁ־גָּד שֶׁכָּזֶה?

הֲרֵי בּוֹז לוֹ תָּבוּז וְצַלְמוֹ תְּבַזֶּה!

הֵן שָׂרוֹף תִּשְׂרְפֶנּוּ בְּהֶבֶל הַפֶּה,

כַּחֲשַׁשׁ וּכְקַשׁ, וּבְאֵין מְכַבֶּה!

כָּךְ יָשַׁב הַמְלַמֵּד בְּצִדּוֹ שֶׁל הַכְּבִישׁ,

תְּחִלָּה נֶאֱנָק, אַחַר־כָּךְ מַחֲרִישׁ.

כָּךְ יָשַׁב וְחָשַׁב כְּשָׁעָה וְיוֹתֵר,

מְבַקֵּשׁ לוֹ מוֹצָא וְשִׁבְרוֹ לוֹ פּוֹתֵר.

וּלְבַסּוֹף הוּא קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ בְּגִילָה:

מְבֹרָךְ הַבּוֹרֵא, לוֹ תּוֹדָה וּתְהִלָּה!

הוּא מָצָא לוֹ מוֹצָא וּמָצָא לוֹ עֵצָה!

וְהוּא קָם וְהָלַךְ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,

וּבְרֶגֶל קַלָּה, כְּנִשָּׂא עַל כָּנָף

וְעוֹד קֹדֶם מִנְחָה הוּא עָמַד עַל הַסָּף!

הוּא עָמַד עַל הַסַּף וְהַפֶּתַח פָּתַח –

אַךְ אֲבוֹי לָעֵינַיִם רָאוּהוּ בְּכָךְ!

כִּי הָיָה לוֹ הָרֹאשׁ מְכֻרְבָּל וְעָטוּף

בְּמִטְפַּחַת סָבִיב, מְקֻשָּׁר וְצָנוּף.

וּמַרְאֵהוּ כְּמִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו,

בְּרֹאשׁוֹ, בְּאָזְנָיו, בַּקָּדְקֹד וּבָאָף…

וְכֵיוָן שֶׁהוּא כָּךְ לְאִשְׁתּוֹ נִתְגַּלָּה,

הִיא מִיָּד לוֹ פָּתְחָה בִּבְכִיָּה וִילָלָה:

אוֹי־אֲבוֹי לְרֹאשִׁי! אוֹי אָסוֹן וְצָרָה!

בַּעֲלִי הַיָּקָר, מַה קָּרָה, מַה קָּרָה?

וְכֵיוָן שֶׁבָּכְתָה וְסָפְקָה כַּף אֶל כָּף,

נִצְטָרְפוּ לַמִּסְפֵּד הַיְלָדִים וְהַטָּף,

וְהַבַּיִת מָלֵא תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה,

וַתֶּחְרַד הַתִּקְרָה מִקּוֹלוֹת הַבְּכִיָּה…

אָז הֵרִים הַמְלַמֵּד אֶת יָדוֹ וְרָמַז

אֱלֵי פִיו… הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר… וַיְהִי הָס!

וּבְקוֹל מְאַנְפֵּף, כְּאָדָם שֶׁנֶּחְתַּךְ

לוֹ אַפּוֹ, הוּא הִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶם כָּךְ:

יְלָדַי הַיְקָרִים וְאִשְׁתִּי הַיְקָרָה!

מַה גָּדוֹל הָאָסוֹן שֶׁאֶתְמוֹל לִי קָרָה!

בְּשָׁעָה שֶׁעָבַרְתִּי בַּיַּעַר בּוֹדֵד,

הִתְנַפֵּל עָלַי פֶּתַע, אֲבוֹי לִי, שׁוֹדֵד…

בְּסַכִּין שְׁלוּחָה כְּנֶגְדִּי הוּא זָנַק

וְצָעַק: יְהוּדִי, תֵּן מַהֵר הָאַרְנָק!

וְאִם אֶת אַרְנָקְךָ לִי מִיָּד לֹא תִתֵּן

(כָּךְ צָעַק הַשּׁוֹדֵד לִקְרָאתִי וְרִטֵּן)

בַּסַּכִּין הַלְּטוּשָׁה אֶת אַפְּךָ כָּאן אֶחְתֹּךְ!

הִתְחַנַּנְתִּי, בָּכִיתִי, בִּקַּשְׁתִּי בְּרֹךְ:

אֲנִי אָב לִילָדִים פְּעוּטִים! – וְלַשָּׁוְא!

הַשּׁוֹדֵד בְּאַחַת: הָאַרְנָק אוֹ הָאַף!

וְהִנֵּה, זוּגָתִי הַיְקָרָה, מֵאַחַר

שֶׁיָּדַעְתִּי, הִנֵּה אָבוֹא בַּיְתָה מָחָר,

וּבְכִיסִי אֵין פְּרוּטָה שְׁבוּרָה וּשְׁחוּקָה –

מָה אַגִּיד, מָה אֹמַר, זוּגָתִי הַמְּתוּקָה…

הִתְגַּבַּרְתִּי וְשַׂמְתִּי נַפְשִׁי בְּכַפִּי

וְאָמַרְתִּי לוֹ: קַח וַחֲתֹךְ אֶת אַפִּי!

וְלָקַח הַשּׁוֹדֵד הַסַּכִּין וְחָתַךְ…

וְעַל־כֵּן, זוּגָתִי, מְקֻשָּׁר אֲנִי כָּךְ!

אָז פָּרְצָה הָאִשָּׁה בִּבְכִיָּה מְרִירָה:

אוֹי־אֲבוֹי לְאוֹתָהּ הַחְלָטָה מְהִירָה!

מִי רָאָה יְהוּדִי שֶׁהוּא בַּעַל וָאָב,

שֶׁיִּמְכֹּר בְּעַד כֶּסֶף נִבְזֶה אֶת הָאָף?

אֵיךְ אֵצֵא מִבֵּיתִי, אֵיךְ אָבוֹא אֶל הָרְחוֹב?

אֵיךְ אַסְתִּיר בּוּשָׁתִי, חֶרְפָּתִי אֶאֱסֹף!

אֶל פְּנֵי הַנָּשִׁים אֵיךְ אוּכַל לְהַבִּיט,

הֵן כֻּלָּן לִי תִּרְמֹזְנָה: הִנֵּה הַחֲרוּמַפִּית!

וְאֶל מוּל יְלָדֵינוּ כָּל יֶלֶד יִרְמֹז

וְיַצְבִּיעַ: הִנֵּה הֵם, יַלְדֵי הַבֶּזְנוֹס!

אוֹי־וַאֲבוֹי לְעֵינַי, אוֹי־וַאֲבוֹי לְנַפְשִׁי!

אִי־אַפְשִׁי זֶה הַכֶּסֶף! לִחְיוֹת אִי־אַפְשִׁי!

אָז אָמַר הָרִבּ לֵיבּוּשׁ (וּבְלִי הָאִנְפּוּף):

יְבָרְכֵךְ אֱלֹקִים, זוּגָתִי, בְּכָל טוּב!

אֵין כָּמוֹךְ חֲכָמָה וִיקָרָה וְטוֹבָה!

כֵּן נִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לִישׁוּעָה קְרוֹבָה,

שֶׁחָשַׁבְתִּי כְּכָל שֶׁחָשַׁבְתְּ וְדִבַּרְתְּ

וְעָשִׂיתִי מַמָּשׁ כְּכָל מַה שֶּׁאָמַרְתְּ!

אִם לֹא שֶׁקֶר הַכֶּסֶף וְהֶבֶל אַרְנָק?

וּנְתַתִּים לַשּׁוֹדֵד, גּוֹי גָּדוֹל וַעֲנָק…

יְהִי לוֹ אֲשֶׁר לוֹ! וַהֲרֵי לָךְ הָאַף!

וּבְדַבְּרוֹ כֵּן הֵסִיר הַמַּטְלִית מִפָּנָיו,

הַמַּטְלִית הַכְּרוּכָה מִסָּבִיב־מִסָּבִיב,

וַיִּתְגַּל אָז מַרְאֶה מְהֻדָּר וּמַרְהִיב:

בְּתוֹךְ חֹרֶשׁ שָׁחוֹר שֶׁל פֵּאוֹת וְזָקָן

וְשָׂפָם – שָׁם הַחֹטֶם עָמַד עַל הַכַּן,

הִתְנוֹסֵס לְתִפְאֶרֶת בָּרִיא וְחָזָק!

כָּךְ בִּזְכוּת חָכְמָתוֹ הַמְלַמֵּד לֹא נִזַּק,

וְאִשְׁתּוֹ הַמְלַמֶּדֶת שָׂחֲקָה וּבָכְתָה,

שֶׁלִּרְאוֹת אֶת הַחֹטֶם שָׁלֵם הִיא זָכְתָה.

וְשָׂמְחָה הַמְלַמֶּדֶת בְּבַעַל־בְּרִיתָהּ,

וְשָׁלְחָה לַשּׁוֹחֵט הַתַּרְנְגוֹל לִשְׁחִיטָה,

וְהֵכִינָה לִפְתַּן תַּפּוּחִים וְאַגָּסִים,

וְהָיוּ הַיְלָדִים שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים.

לֹא הָיוּ לוֹ לַזּוּג יְמֵי־שֶׁקֶט יָפִים,

כַּיָּמִים לְאַחַר שֶׁאָבְדוּ הַכְּסָפִים…

כִּי נִכְבַּד זֶה הָאִישׁ בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה:

מַבִּיטָה בּוֹ בְּנַחַת, נֶאֱנַחַת – וְשַׁהּ…

וְדִבְּרוּ בַּדָּבָר מִזָּקֵן עַד צָעִיר,

וְנוֹדַע הַדָּבָר בָּרְחוֹב וּבָעִיר.

וְנִשְׁמַע הַדָּבָר בַּסְּבִיבָה, בַּמְּדִינָה,

וּבְכָל הָעוֹלָם נִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁנִינָה.

וְסִפֵּר דּוֹר לְדוֹר בְּעַל־פֶּה עַל הָאַף,

עַד שַׁקַּמְתִּי אֲנִי וְרָשַׁמְתִּי בִּכְתָב!

אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶהֱמָיָה

מאת

שמשון מלצר

---

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר

מאת

שמשון מלצר

פְּתִיחָה

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי, כִּי נָפַלְתְּ בְּיָדוֹ שֶׁל כּוֹבֵשׁ,

בְּלִי שֶׁתִּבְכֶּה טֶלֶגְרַמָּה, וּבְלִי

אֵדַע אִם דָּנוּךְ בִּפְצָצוֹת אוֹ בְּאֵשׁ.

אֶת קוֹסוּב וְקוּטִיב הִזְכִּירוּ לָרֹב,

וּסְנְיַאטִין־זַלּוּטְשֶׁה כִּכְרַךְ בֵּין כְּרַכִּים;

וְאַף זַלֶּשְׁטְשִׁיקִי – כַּמָּה זֶה קָרוֹב! –

וְאַתְּ רַק, וְאַתְּ רַק הוּשַׁבְתְּ מַחְשַׁכִּים.

וְגַם בַּמַּפָּה הַגְּדוֹלָה הַמַּדְפִּיס

שָׁכַח, לְהַכְעִיס, בִּנְקֻדָּה לְצַיְּנֵךְ;

כְּאִלּוּ הָיִית מִין עֲיֶרֶת־שֶׁל־כִּיס,

כְּאִלּוּ בִּכְלָל בָּעוֹלָם אַתְּ אֵינֵךְ!

וְאַתְּ הֵן יֶשְׁנֵךְ וְחַיָּה בִּלְבָבִי,

וְאִם לִפְרָקִים אֶת לִבִּי בָּךְ אָגִיס;

וּבָךְ מְצַפִּים לְאִגֶּרֶת אָבִי,

הָאָח, הַגִּיסָה, הָאָחוֹת וְהַגִּיס.

וּבָךְ בֵּית אָבִי הָרָעוּעַ עוֹמֵד

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה שָׁם מוֹרִיק;

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְהַדְּלִי בָּהּ יוֹרֵד,

סוֹבֵב הַגַּלְגַּל וְשׁוֹרֵק בַּחֲרִיק…

וְזֶה הַחֲרִיק הָעוֹלֶה מִן הַבְּאֵר

זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עֲדֵי יוֹם מוֹתִי!

וְאִם כִּי, נִתְּנָה הָאֱמֶת לֵאָמֵר,

הָיָה מְעוֹרֵר אֶת הַיֶּלֶד (אוֹתִי).

נֵעוֹר, הוּא רוֹאֶה אֶת יְרַק הַשִּׁטָּה

מִבַּעַד חַלּוֹן הַמִּזְרָח הָרָחָב,

וְשֶׁמֶשׁ רַכָּה שֶׁל שַׁחֲרִית מַבִּיטָה

בִּצְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק בֵּין עָנָף לְעָנָף…

יַלְדוּת הִיא מוֹלֶדֶת! וְאֵין כָּל הֶבְדֵּל

הֵיכָן רְאִינוּהָ, אִם כָּאן וְאִם שָׁם;

וְהִיא הַגַּרְעִין לַמֶּרְחָב הַגָּדֵל

וְהִיא נְקֻדַּת טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לָכֵן גַּם אֵין פֶּלֶא, נֹאמַר בְּגָלוּי,

שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ – כִּי לָמָּה נַכְחִיד? –

נוֹשְׂאִים בְּלִבֵּנוּ בְּחֶדֶר חָבוּי

אֶת עִיר יַלְדוּתֵנוּ תָּמִיד וְתָמִיד!

תָּמִיד וְתָמִיד. כִּי הִיא הַתַּחְנָה

מִמֶּנָּה יָצָא מַסָּעֵנוּ רִאשׁוֹן,

וּשְׁמָהּ יִתְנוֹסֵס בְּתַחְנָה אַחְרוֹנָה,

בְּיוֹם נְסַיֵּם הַמַּסָּע הָאַחְרוֹן…

אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ – וַאֲנִי לְעִירִי!

וְאִם גַּם אֵינֶנָּה לֹא וִילְנָא, לֹא בְּרוֹד,

יִחַדְתִּי מָקוֹם לָהּ בְּרֹאשׁ זֶה שִׁירִי

וְגַם בְּסוֹפוֹ בְּזִכְרָהּ לֹא אֶבְגֹּד.

כִּי מָה אֶתְכַּחֵשׁ לָךְ וּמָה אֶתְבַּיֵּשׁ

בָּךְ, טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי,

וְעֵץ הַשִּׁטָּה בַּגִּנָּה בָּךְ רוֹעֵשׁ,

בְּאֵר בֶּחָצֵר וְיוֹרֵד בָּהּ הַדְּלִי…

א

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים:

מֵאִיר, אַבְרָהָם וְשִׂמְחָה וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר (הַגִּבּוֹר, אַחַר־כָּךְ קוֹמִיסָר,

יְהִי זֶה הַשֵּׁם מֵעַכְשָׁו לָךְ זָכוּר) –

הוּא הוּא הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה עִם הַגּוֹי:

כִּנּוֹר, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וּבַטְנוּן וְחָלִיל,

בְּכָל חֲתֻנּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעִיר

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל.

הָיוּ מְנַגְּנִים הַשְּׁלשָׁה רַק בִּלְבָד:

הַכַּנָּר, הַמְחַלֵּל וּמִשְׁנֵה־הַכַּנָּר,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בִּסְעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים

אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר.

הָיוּ מְנַגְּנִים רַק הַשְּׁנַיִם בִּלְבָד:

הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וְעִמּוֹ הֶחָלִיל,

בִּזְמַן שֶׁנִּגְּנוּ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה,

שִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה בְּחֶדְוָה וּבְגִיל.

הָיָה מְנַגֵּן הָאֶחָד רַק בִּלְבָד:

מֵאִיר מַרְגָּלִית (זֶה כִּנּוּי הַגִּבּוֹר),

בִּזְמַן שֶׁהָיָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

מְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי עַל הַ־G בַּכִּנּוֹר.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְקוֹל הַקָּהָל הָעוֹנֶה לוֹ בַּחְשַׁאי.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מַמָּשׁ וּבְחוּשׁ –

תִּינוֹק שֶׁסָּרַח מְמָרֵק חֲטָאָיו,

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים:

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן!” הוּא מַבְטִיחַ לָאָב.

הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי,

מֵאִיר וְשָׂמֵחַ כִּבְיוֹם נְתִינָה…

הָיָה מִן הַכְּאֵב וְהַבְּכִי וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתָהּ נְגִינָה.

ב

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לֹא נִגְּנוּ בָּעֲיָרָה

וְגַם לֹא הָיוּ חֲתֻנּוֹת בַּכְּפָרִים.

רָעָב. מִלְחָמָה. הָעֵת עֵת צָרָה –

לְמִי, רַבּוֹתַי, דְּרוּשִׁים כְּלֵיזְמָרִים?

שִׂמְחָה – הוּא חַיָּט, אַבְרָהָם – הוּא גַלָּב,

הַגּוֹי גָּר בַּכְּפָר וּפָרָה לוֹ וָנִיר

וְגוֹי לְעוֹלָם לֹא יִגְוַע בְּרָעָב…

רָעֵב וְנָמֵק הָאֶחָד רַק – מֵאִיר!

מֵאִיר מַרְגָּלִית, הַזָּעִיר מִתָּמִיד,

עַכְשָׁו נִצְטַמֵּק כְּיָתֵד שֶׁל מֵיתָר;

אִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה – הִיא דָמְתָה לְקַשְׁתִּית,

גּוּפָהּ – הַשַּׁרְבִיט, צַמָּתָהּ – הַשֵּׂעָר.

כַּרְסֵי תְאוֹמָיו הָרְעֵבִים הִתְנַפְּחוּ

כִּכְרֵסוֹ שֶׁל כִּנּוֹר הָרֵיקָה וּנְפוּחָה,

וּשְׁנֵי הַפִּיּוֹת זֶה מוּל זֶה הִתְיַפְּחוּ

כָּ־f הַיְשָׁרָה וְהָ־f הַהֲפוּכָה.

וּמִי זֶה יִזְכֹּר אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר

וְאִשְׁתּוֹ הָרָזָה וְאֶת שְׁנֵי תְאוֹמָיו,

עֵת גַּם לַגְּבִירִים פַּת הַלֶּחֶם תֶּחְסָר

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר חוֹשֵׁשׁ לְרָעָב?

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי הַנָּעִים,

שֶׁמֵּאִיר מַרְגָּלִית הַזָּעֵף וְרָעֵב

הִתְחִיל מִתְעוֹרֵר לְמִשְׁמַע דִּבּוּרִים

עַל צָבָא הָאָדֹם הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב?

מַה פֶּלֶא, אֵפוֹא, הוֹי קוֹרְאִי יַקִּירִי,

כִּי יוֹתֵר שֶׁנִּשְׁמַע מִקָּרוֹב קוֹל תּוֹתָח,

מֵאִיר מַרְגָּלִית, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי,

יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִתְלַהֵב וְרָתַח:

"אָמְנָם מִלְחָמָה וּמַחְסוֹר וּכְדוֹמֶה,

אוּלָם אֵין שִׁוְיוֹן, אֵין שִׁוְיוֹן כָּל עִקָּר;

אֶצְלִי בְּבִטְנִי – כַּבַּטְנוּן הַהוֹמֶה,

וּמֵאִיר לְבֵית־קְלֵינֶר מַצְפִּין הַכִּכָּר…

אֲנִי נְעָלַי קְרוּעוֹת וּבְלוּיוֹת,

מֵצִיץ הַמַּרְפֵּק מִתּוֹךְ חוֹר הַשַּׁרְווּל –

וְהֵן נְעָלִים עוֹד יֶשְׁנָן בַּחֲנֻיּוֹת

וּבַד וְאָרִיג חֲדָשִׁים מִן הַנּוּל…"

"לָכֵן – הִתְלוֹצֵץ בּוֹ אַחַד הַלֵּצִים –

בְּבוֹא הַצָּבָא הָאָדֹם לְמָחָר,

תִּהְיֶה לְךָ שִׂמְלָה וְתִהְיֶה לְקָצִין,

לֵאמוֹר, עוֹד תִּזְכֶּה וְתִהְיֶה קוֹמִיסָר!"

וּפֶלֶא עַל פֶּלֶא וּלְמַעְלָה מִזֶּה,

וְכִמְעַט לֹא תַאֲמִין לִי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

אַךְ זוֹהִי עֻבְדָּה, לֹא דִמְיוֹן שֶׁל הוֹזֶה:

מֵאִיר מַרְגָּלִית נַעֲשָׂה קוֹמִיסָר!

עָבְרוּ רַק יָמִים מֻעָטִים מִן הַיּוֹם

שֶׁבּוֹ הִתְלוֹצֵץ הַלֵּיצָן בְּמֵאִיר,

וּבֹקֶר אֶחָד הַצָּבָא הָאָדֹם

נִכְנַס וְשָׁפַךְ שִׁלְטוֹנוֹ עַל הָעִיר.

נִכְנַס – וּמִיָּד נִתְכַּנֵּס הָרֶבְקוֹם

וְאֻרְגַּן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים (וְרֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם);

וְרֹאשׁ עַל כֻּלָּמוֹ מֵאִיר מַרְגָּלִית,

נוֹשֵׂא הַמִּשְׂרָה וְנוֹשֵׂא הַחוֹתָם!

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

חָגוּר הָאֶקְדָּח לְצִדּוֹ הַיְמָנִי,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ כְּאוֹת תְּקוּמָה,

מֵאִיר מַרְגָּלִית – קוֹמִיסָר עִירוֹנִי!

וְכָאן, בִּתְחִלַּת הַמִּפְנֶה הֶחָדָשׁ,

אֶרְאֶה כְּחוֹבָה לְעַצְמִי לְהָעִיד:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הִתְנַהֵג כְּבַר־נַשׁ,

אִם־כִּי נַעֲשָׂה “קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית”.

לֹא עָט לַשָּׁלָל, לֹא הֵצִיק לְאֶחָיו,

לֹא נָקַם אֶת נִקְמַת רְעָבוֹ בְּאָדָם;

שָׁמַר עַל אַנְשֵׁי הַמִּילִיץ חֲבֵרָיו,

לֹא אֶחָד גַּם הִצִּיל וְשִׁחְרֵר מִיָּדָם.

מִלְּבַד הַפַּרְוָה וּפַרְוָה לְאִשְׁתּוֹ

לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה יְתֵרָה;

לֹא הִפִּיל חִתִּיתוֹ עַל אָדָם בְּגִשְׁתּוֹ,

לֹא פִּשְׁפֵּשׁ, לֹא דִקְדֵּק דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרָה.

הֵבִיא רַק הַבַּיְתָה כָּל טוּב לִילָדָיו,

הֶאֱכִיל וְהִלְבִּישׁ – וּבְעַיִן יָפָה.

רַק פַּעַם, רַק פַּעַם חָטָא לֵאלֹהָיו –

חָטָא בִּדְבָרִים שֶׁהִפְטִיר בְּשָׂפָה.

ג

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה,

בִּזְמַן הַהֶפְסֵק בֵּין שַׁחֲרִית וּמוּסָף,

נִכְנַס אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה וְלַקְּלוֹז

מִשְׁמַר הַמִּילִיץ וְהֵבִיא עִמּוֹ צָו:

שֶׁכָּל הַגְּבָרִים יִתְכַּנְּסוּ בַּכִּכָּר

לִשְׁמוֹעַ נְאוּם הֶחָבֵר־הַמַּטִּיף

(אָדָם – לֶהָבָה, מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא,

מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת מְאִירוֹת מִתּוֹךְ פִּיו).

יָצְאוּ לַכִּכָּר אֶל הַוִּיטְשׁ מִן הַקְּלוֹז

וּמִשְּׁאָר כָּל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה שֶׁבָּעִיר;

עָלָה הַמַּטִּיף עַל בָּמָה וּפָתַח:

"יָפֶה שֶׁבָּאתֶם, גַּם זָקֵן גַּם צָעִיר!

הַאֲזִינוּ אֵלַי, חֲבֵרִים יְקָרִים!

הַקְשִׁיבָה וּשְׁמָעָה, הָעָם הָעוֹבֵד!

הֵן אָנוּ לֹא בָּאנוּ בָּכֶם הִלָּחֵם –

הָלַכְנוּ לָכֶם אֶת הַחֹפֶשׁ לָתֵת!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְחַיִּים לְעוֹרֵר!

הָלַכְנוּ אֶתְכֶם לְעוֹלָם לְשַׁחְרֵר

מִן הַבֻּרְגָּנִים וּמִן הַמּוֹנַרְכִיסְטִים,

וּמִסַּפְסָרִים וּמִקַּפִּיטַלִיסְטִים!"

הִטִּיף הַמַּטִּיף, הַמֵּלִיץ הַמְפֹאָר,

הִרְשִׁיף נִיצוֹצוֹת וְחָצַב לֶהָבוֹת;

שָׁמְעוּ זְקֵנִים וְהֵנִיעוּ רֹאשָׁם,

שָׁמְעוּ צְעִירִים – חֻמְּמוּ הַלְּבָבוֹת.

הִקְשִׁיבוּ הִקְשִׁיבוּ שָׁעָה וְיוֹתֵר,

הִגִּיעַ זְמַן תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר;

הִשְׁקִיפוּ נָשִׁים מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים:

בְּנִי כְּבָר חָזַר? בַּעֲלִי כְּבָר חָזַר?

רָאוּ הַנָּשִׁים: הַגְּבָרִים לֹא חָזְרוּ,

לֹא בַּעַל, לֹא בֵּן, לֹא זָקֵן, לֹא צָעִיר.

אֲהוֹי וַאֲהָהּ! מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא

הֶעֱמִידוּ כֻּלָּם שָׁם יַחְדָּו אֶל הַקִּיר!

אָמְרָה הָאַחַת: מִי יוֹדֵעַ? אֲבוֹי!

אָמְרָה חֲבֶרְתָּהּ: הוֹי לֹא טוֹב, הוֹי לֹא טוֹב!

פָּתְחוּ בִּתְחִנָּה וּבִבְכִי וּבְקִינָה,

בָּכוּ בְּנִגּוּן וּבְדֶמַע לָרֹב.

עָבַר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מַרְגָּלִית

מְהֻדָּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

שָׁמַע אֶת הַבְּכִי וְנִגַּשׁ אֶל הַקְּלוֹז

וְקִשְׁקֵשׁ בַּשִּׁמְשָׁה: “הַבְּכִיָּה עַל שׁוּם מָה?”

הִפְנוּ הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן בּוֹכִיּוֹת

וְרָאוּ בַּחַלּוֹן – קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית!

אָמְרוּ: "מִשָּׁמַיִם מוֹשִׁיעַ נִשְׁלַח!

הוּא יֵלֵךְ וְיַצִּיל וִימַלֵּט וְיַפְלִיט!"

יָצְאוּ, סְבָבוּהוּ, בִּקְשׁוּ תַחְנוּנִים:

"קוֹמִיסָר הַיָּקָר! הַצִּילָה, הוֹשַׁע!

עֲשֵׂה לְמַעֲנֵנוּ וּלְמַעַן הַטָּף –

הֲלֹא גַם לְךָ יְלָדִים וְאִשָּׁה!"

אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּיוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה

נִתְעוֹרֵר הַכְּלִיזְמָר בְּמֵאִיר קוֹמִיסָר,

חָמַד בְּלִבּוֹ לְשַׁטּוֹת בַּנָּשִׁים

וּפָתַח בְּנִגּוּן שֶׁלָּהֶן וְאָמַר:

"בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

צְעַקְנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא;

בְּכֶינָה, צְעַקְנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אַךְ גַּם הַדְּמָעוֹת לֹא תוֹעַלְנָה!"

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

חַיֶּיךָ, מֵאִיר, יָבוֹא יוֹם וְתוֹקִיר

אֶת דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

ד

הַאִם פֹּה הִכְרִיעוּ דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים?

כִּי מַהֵר, הָהּ, מַהֵר וְנִמְהָר בָּא הַיּוֹם!

וְשׁוּב נִשְׁמְעוּ תּוֹתָחִים מַרְעִישִׁים,

וְשָׁב וְנָסוֹג הַצָּבָא הָאָדֹם.

וְהוּא, הַחַיָּל הַמַּטִּיף הַנִּלְהָב,

עוֹד צָעַק בָּרְחוֹב לְתֵבַת טֶלֶפוֹן:

“עִיר טְלוּסְטֶה בּוֹעֶרֶת סָבִיב!” וְהוּא עָף.

זֶה הָיָה הַדִּבּוּר הָאָדֹם הָאַחְרוֹן.

הַשֶּׁמֶשׁ יָרַד מְאָדָּם, וּבַלֵּיל

הָאֹפֶק סָבִיב הִתְלַהֵט וְיָקַד;

בַּבֹּקֶר נִכְנַס הַצָּבָא הַ“גּוֹאֵל” –

נִכְנַס וְתָפַס וְאָסַר וְשָׁפַט…

הֵיכָן הַשִּׁחְרוּר וְהֵיכָן הָרֶבְקוֹם?

וְהֵיכָן הַמִּילִיץ, כַּמְפֹרָט לְהַלָּן:

זַלְמָן בֶּן־צִפּוֹר וּ“בָרוּךְ הַמָּקוֹם”

וְאַיְזִיק־מַזִּיק וְקַלְמָן הַבַּלָּן,

וְעוֹד אֲחָדִים (רֻבָּם מִבְּנֵי בְּרִית,

שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁמוֹתָם)?

אַיֶּכָּה, אַיֶּכָּה, מֵאִיר מַרְגָּלִית?

הֲדָמִיתָ לָהֶם וַתִּבְרַח כְּמוֹתָם?

אֶחָד נִתְחַבֵּא בִּמְאוּרַת עֲטַלֵּף,

אַחֵר נִתְכַּנֵּס בְּחוֹרוֹ שֶׁל עַכְבָּר,

וְזֶה בַּעֲלִיָּה וְאַחֵר בְּמַרְתֵּף…

אֶחָד רַק נִשְׁאַר – הוּא מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר!

הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, בְּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

וְאַךְ לֹא חָגוּר לְצִדּוֹ הָאֶקְדָּח,

בָּעִיר הִתְהַלֵּךְ לוֹ, כְּצֵל תְּקוּמָה –

וּמִיָּד בְּאֶסְקוֹרְטָא לְטשׁוֹרְטְקוּב נִשְׁלַח.

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר עָמַד מַרְגָּלִית

וְהִבִּיט מִבֵּינוֹת הַסְּרִיגִים אֶל הַשּׁוּק,

רָאָה בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית

חוֹפְרִים שָׁם בּוֹרוֹת, כִּקְבָרִים בְּדִיּוּק.

רָאָה נוֹעֲצִים שָׁם לְיַד הַבּוֹרוֹת

קוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְתוֹקְעִים בָּן וָוִים,

קוֹשְׁרִים חֲבָלִים וְעוֹשִׂים “עֲנִיבוֹת”

הַדּוֹמוֹת לְמַפְתֵּחַ בְּרֹאשׁ הַתָּוִים.

הִרְגִּישׁ מַרְגָּלִית מִין מַחְנָק בַּצַּוָּאר…

פִּתְאֹם נִתְחַוֵּר לוֹ וְהוּא כְּבָר הֵבִין:

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – גְּמָר,

הַפַּעַם פֵּרוּשׁ הַמַּפְתֵּחַ הוּא – Fine.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא חָשַׁב,

כָּל מַה שֶּׁאֶכְתֹּב אֲנִי רַק מְשַׁעֵר

(אָמְנָם שְׁאִלְתִּיו אַחַר־כָּךְ – אַךְ לַשָּׁוְא,

הָיָה מִתְחַמֵּק, לֹא רָצָה לְסַפֵּר).

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר אָז בִּשְׁנֵי תְאוֹמָיו,

מֵעִיד אֲנִי בּוֹ שֶׁמְּאֹד אֲהֵבָם;

חָשַׁב: הֵם יָשׁוּבוּ לִבְכּוֹת מֵרָעָב,

אַךְ פַּעַם הִצְלַחְתִּי לִשְׁבּוֹר רְעָבָם!

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֵר בְּאִשְׁתּוֹ הַגְּבוֹהָה,

אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאָהַב גַּם אוֹתָהּ;

חָשַׁב: מָה אַגִּיד לָהּ מָחָר בְּבוֹאָהּ?

וְאוּלַי לֹא אֶזְכֶּה עוֹד בִּכְלָל לִרְאוֹתָהּ?

אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּכִּנּוֹר,

זֶה הַכְּלִי הַיָּקָר הַבָּהִיר־הַמַּזְהִיר,

שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ בִּצְלִילוֹ הַטָּהוֹר,

שֶׁכָּל־כָּךְ שְׁמָרוֹ וְהָיָה בּוֹ זָהִיר.

וְאִלּוּ הָיָה עִמּוֹ כָּאן כִּנּוֹרוֹ –

הָיָה מְנַגֵּן מַשֶּׁהוּ מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם הָרוֹאֶה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן מְזַכֵּךְ, מְטַהֵר אֶת הַלֵּב…

כְּגוֹן הַנִּגּוּן שֶׁל הֶמְיַת תַּמְרוּרִים

בִּזְמַן הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה לַכִּסֵּא…

אוּלָם, הֵן מָחָר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן כָּל נִדְרֵי!

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְנַגֵּן, לְנַגֵּן,

אֶחָד וְיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי,

לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַלֵּב, לְרוֹקֵן, לְרוֹקֵן,

לְנַגֵּן וְלָמוּת בִּנְגִינָה בַּחֲשַׁאי…

ה

עַכְשָׁו, הַקּוֹרֵא, נַעֲזֹב אֶת מֵאִיר

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּסֹּהַר חָלוּם בַּהִרְהוּר,

נֵלְכָה וְנָשׁוּבָה עַד טְלוּסְטֶה הָעִיר –

נַגִּיעַ לְשָׁם עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר.

אָמְנָם, מַה חֲבָל וַחֲבָל, הַגִּבּוֹר,

שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתְךָ גַּם אַתָּה בִּקְפִיצָה

יַחְדָּו עִם קוֹרְאִי וְעִמִּי לַעֲבוֹר

בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר מִקִּצָּהּ אֶל קִצָּהּ,

לָסוּר לַבָּתִים, לְבָתֵּי־הַתְּפִלָּה –

הָיִיתָ רוֹאֶה מַחֲזוֹת מְנַחֲמִים:

נָשִׁים מוֹסִיפוֹת לְחַיֶּיךָ פְּתִילָה

בְּנֵר־הַחַיִּים וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים.

הַקְשֵׁב, הֵן אוֹמְרוֹת: "הָאֵל בַּמְּרוֹמִים,

הַצֵּל אֶת מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר מִתְּלִיָּה,

וְאַל תַּעֲשֶׂה יְלָדָיו יְתוֹמִים!"

וְהֵן נֶאֱנָחוֹת וְעֵינָן בּוֹכִיָּה…

בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

בַּקֵּשְׁנָה: סְלַח נָא וּמְחַל נָא!

בְּכֶינָה, בַּקֵּשְׁנָה: הוֹשַׁע־נָא הָאֵל! –

אוּלַי הַדְּמָעוֹת עוֹד תּוֹעַלְנָה!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! וְכִי מִי זֶה הִגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

עוֹד יֵשׁ הַצָּלָה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל תְּפִלָּה

וּבִזְכוּת דִּמְעָתָן שֶׁל הַלָּלוּ!

ו

נָשִׁים הֵן נָשִׁים וְכֹחָן בִּתְפִלָּה.

אוּלָם הַגְּבָרִים – הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה:

הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים, מֵרָאשֵׁי הַקְּהִלָּה

(אָבִי יַקִּירִי, גַּם אוֹתְךָ בָּם אֶחְזֶה.

אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר

וְאֶת קֶסֶת הַדְּיוֹ וְהָעֵט הַמָּחְלָד

רוֹעֲדִים בְּיָדֶיךָ, אָבִי הַיָּקָר,

וְזֶה הַמַּחְזֶה לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד לָעַד!)

נֶחְפָּז מַהֲלָכָם, מִן הַכֹּמֶר לָרַב,

מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה, מֵחָשׁוּב לְחָשׁוּב,

וְהֵם מַחְתִּימִים בְּחוֹתָם וּבִכְתָב

נֻסַּח בַּקָּשָׁה… וְהָיָה בּוֹ כָּתוּב:

"הֱיוֹת וַאֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

מִכָּל הָעֵדוֹת נְכוֹנִים לְהָעִיד

כְּאֶלֶף עֵדִים שֶׁכֻּלָּנוּ יוֹדְעִים

אֶת מֵאִיר מוּזִיקַנְט הַמְכֻנֶּה מַרְגָּלִית,

שֶׁהוּא אִישׁ יָשָׁר, בַּר מִדּוֹת וּמוּסָר,

אָהוּב לַמָּקוֹם וְחָבִיב לַבְּרִיּוֹת,

וּבְעֵת הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן

נִבְחַר בְּמִקְרֶה קוֹמִיסָר כָּאן לִהְיוֹת.

וְאַף כִּי גַם אָז לֹא עָשַׁק, לֹא חָמַס,

מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ מִתּוֹשָׁב לֹא לָקַח,

וּלְהֶפֶךְ, שָׁמַר, בִּהְיוֹתוֹ קוֹמִיסָר,

מִשְּׁלוֹט בְּעִירֵנוּ צָעִיר וּפִרְחָח.

וְזֹאת לְעֵדוּת, כִּי בְּבוֹא יוֹם הַפְּדוּת

הוּא לֹא הִתְחַמֵּק, לֹא בָּרַח כְּנָבָל,

בָּרְחוֹב הִתְהַלַּךְ, כְּאַחַד הָאֶזְרָח –

וְכָךְ נֶאֱסַר וּלְטשׁוֹרְטְקוּב הוּבַל.

וּבָאנוּ אֲנַן הַחֲתוּמִים לְמַטָּן

לִפְנֵי מַעֲלַת הַשִּׁלְטוֹן הַנֶּאְדָּר

לִשְׁטוֹחַ תְּחִנָּה: תִּנָּתֵן חֲנִינָה

לָאָדָם הַנָּקִי מַרְגָּלִית הַכְּלִיזְמָר,

צִדְקוֹ יִגָּלֶה, וְאַל־נָא יִתָּלֶה

עִם כָּל הַנְּדוֹנִים לְמִיתָה בִּתְלִיָּה –

לְמַעַן הָעִיר וְהַקָּהָל הַמַּעְתִּיר

וּלְמַעַן טַפּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הָעֲנִיָּה".

ז

רְאֵה, הַקּוֹרֵא, הַפָּרָשׁ הַלָּזֶה

הַדּוֹהֵר עַל סוּס כְּנִשָּׂא עַל כָּנָף!

בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב הוּא טָס לְהַצִּיל

לָאִשָּׁה – הַמְפַרְנֵס, לַתְּאוֹמִים אֶת הָאָב.

בַּיָּד הָאַחַת אֶת הָרֶסֶן יַחְזִיק,

בַּיָּד הָאַחֶרֶת אֶת כְּתַב הַבַּקָּשָׁה…

נְחֵה, אֱלֹהִים, הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

תֵּן כֹּחַ לַסּוּס בַּמְּרוּצָה הַקָּשָׁה!

שְׁמֹר הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל,

שֶׁלֹּא יְאַחֵר וְיָבוֹא בַּמּוֹעֵד;

הֱיֵה נָא עִמּוֹ בְּמָסְרוֹ אֶת הַכְּתָב

וְתֵן מֵרַחֲמֶיךָ בְּלֵב הַמְפַקֵּד!

ח

בְּטשׁוֹרְטְקוּב שׁוֹקֵק הֶהָמוֹן שֶׁבַּשּׁוּק.

הִנֵּה הַנְּדוֹנִים – וּבָהֶם מַרְגָּלִית –

אִישׁ אִישׁ וְעֵצוֹ וְאִישׁ אִישׁ וּבוֹרוֹ

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה יְשָׁרָה בְּתַכְלִית…

בַּדֶּרֶךְ לְטשׁוֹרְטְקוּב דּוֹהֵר עוֹד הָרָץ,

בּוֹעֵט בְּסוּסוֹ וְהוּא טָס וְהוּא טָס.

אַךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָעִיר וְלַשּׁוּק –

יִשְׁלַט שָׁם הַמָּוֶת וְשֶׁקֶט וָהָס…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי לֹא רָאָה הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא! –

עַל־כֵּן גַּם יִהְיוּ דְּבָרַי מְעַטִּים:

תָּלוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה,

אַךְ קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁרֻבָּם בְּנֵי בְּרִית…

וְהוּא, גִּבּוֹרוֹ שֶׁל שִׁירִי הַלָּזֶה,

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר, קוֹמִיסָר מַרְגָּלִית?

הֲבָא בִּזְמַנּוֹ הַפָּרָשׁ הַדּוֹהֵר?

הַהֵבִיא בְּעִתּוֹ לַמְפַקֵּד אֶת הַכְּתָב?

אוּלַי בְּדַקָּה רַק אֵחַר הַמּוֹעֵד

וְדַהֲרַת־דַּהֲרַת הָאַבִּיר אַךְ לַשָּׁוְא?

אוּלַי לֹא אֵחַר וּמָסַר, וְאוּלָם

עָשָׂה הַמְפַקֵּד אֶת לִבּוֹ חַלָּמִישׁ?

יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, קוֹרְאִי הַיָּקָר,

לְבָבְךָ הֶחָרֵד, לְבָבְךָ הָרָגִישׁ!

לָכֵן גַּם יָכֹלְתִּי בָּזֶה לְסַיֵּם

בְּחָרוּז מִלְּעֵילִי, כְּיָאֶה בְּבַלָּדָה:

מֵאִיר קוֹמִיסָר, “עֲנִיבָה” עַל צַוָּאר –

גְּוִיָּתוֹ הַקְּטַנָּה עַל הָעֵץ הִתְנַדְנָדָה.

אַךְ מָה אֲבַלֵּד וַאֲמוֹתֵת בְּשִׁירִי –

לֹא בִּלֵּד, לֹא מוֹתֵת בְּחַסְדּוֹ אֱלֹהִים!

יָפָה הַבַּלָּדָה וְטוֹב הַדִּמְיוֹן –

יָפִים וְטוֹבִים מִשְּׁנֵיהֶם הַחַיִּים!

ט

הָיוּ בְּעִירֵנוּ שְׁלשָׁה כְּלֵיזְמָרִים –

מֵאִיר וְשִׂמְחָה, אַבְרָהָם וְעוֹד גּוֹי;

הַגּוֹי – הַבַּטְנוּן, אַבְרָהָם – הֶחָלִיל,

שִׂמְחָה – הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁלְּנוֹי.

מֵאִיר – הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן הַדּוֹבֵב,

הַצּוֹבֵט אֶת הַלֵּב בְּבִכְיוֹ הֶעָצוּר –

אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת בִּתְלִיָּה עַל הָעֵץ

בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּר?

וּמִי יְנַגֵּן בְּשִׂמְחוֹת יִשְׂרָאֵל

וְגַם בְּשִׂמְחוֹת הַגּוֹיִים לְהַבְדִּיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

מַה כֹּחָם שֶׁל בַּטְנוּן, כִּנּוֹר־בֵּי"ת וְחָלִיל?

וּבְלִי כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מֵאִיר מַרְגָּלִית

וְיָדוֹ הַקְּטַנָּה, הַזְּרִיזָה, הַקַּלָּה –

מִנַּיִן מָזוֹן לְפִיּוֹת תְּאוֹמָיו

וּמִנַּיִן מָזוֹן לְאִשְׁתּוֹ הַדַּלָּה?

עַל־כֵּן לֹא הוּמַת וְעַל־כֵּן לֹא נִתְלָה

מֵאִיר גִּבּוֹרֵנוּ בְּטשׁוֹרְטְקוּב בַּשּׁוּק;

עַל־כֵּן לֹא נִכְשַׁל הַפָּרָשׁ בְּדַרְכּוֹ,

לֹא אֵחַר וְהוּא בָּא בְּדִיּוּק־בְּדִיּוּק

בִּזְמַן שֶׁנִּתְלָה הַקּוֹדֵם בַּשּׁוּרָה

וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר…

עַל־כֵּן לֹא הִקְשָׁה הַמְפַקֵּד לְבָבוֹ

וְצִוָּה לְהוֹרִיד “עֲנִיבָה” מִצַּוָּאר…

עַל־כֵּן וְעַל־כֵּן וּוַדַּאי רַק עַל־כֵּן

הוּבָא גִבּוֹרֵנוּ מִטּשׁוֹרְטְקוּב עַל סוּס

יָשָׁר לְבֵיתוֹ, לְאִשְׁתּוֹ, לִתְאוֹמָיו,

לִפְנֵי תְפִלַּת כָּל נִדְרֵי בְּעִיר טְלוּסְט…

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְתָאֵר הַמַּחְזֶה,

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים;

אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה הַמַּחְזֶה הַנִּלְבָּב! –

וְיִהְיוּ גַם בָּזֶה דְּבָרַי מְעַטִּים:

בָּכוּ – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִמָּה:

מִשִּׂמְחָה? מִיָּגוֹן? מִשָּׂשׂוֹן? מִגִּילָה?

בָּכוּ – הַגִּבּוֹר, הָאִשָּׁה, הַתְּאוֹמִים,

וּבְנוֹת־יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה.

בְּכֶינָה בְּכֶינָה, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל,

הוֹדֶינָה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ;

בְּכֶינָה, הוֹדֶינָה: אָבִינוּ הָאֵל,

אַתָּה הַמַּשְׁפִּיל וּמַגְבִּיהַּ!

מֵאִיר מַרְגָּלִית! הֲתָשׁוּב וְתַגִּיד

שַׁעֲרֵי הַדְּמָעוֹת כִּי נִנְעָלוּ?

אָחִינוּ מֵאִיר, כַּמָּה יֵשׁ לְהוֹקִיר

דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶן שֶׁל הַלָּלוּ!

י

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת כָּל נִדְרֵי

כָּל פֶּה וְכָל לֵב רִנְּנוּ תְהִלָּה;

אוּלָם הַגִּבּוֹר – הוּא כְּאֶבֶן דָּמַם,

רַק עָמַד וְהִקְשִׁיב וְהִקְשִׁיב לַתְּפִלָּה…

אוֹתוֹ יוֹם כִּפּוּר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם

כָּל עַיִן הָיְתָה בְּמֵאִיר מַרְגָּלִית –

אוּלָם הוּא יָשַׁב בְּפִנָּה כְּנָזוּף,

הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְכָבַשׁ בַּטַּלִּית…

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר

כָּל אֹזֶן נָטְתָה לְמֵאִיר הַכְּלִיזְמָר:

הוּא קָם וְנֵעוֹר וְנָטַל הַכִּנּוֹר

וְנִגֵּן כָּל נִדְרֵי עֲלֵי G הַמֵּיתָר.

אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שָׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת

הָעוֹלִים בִּבְכִיָּה, בְּהֶמְיָה, בְּרִנָּה;

אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם רָאוּ אֶצְבָּעוֹת

רוֹעֲדוֹת וְרוֹקְדוֹת בְּאוֹתָהּ נְגִינָה!

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּתִינוֹק הַמְמָרֵק חֲטָאָיו

וְהוּא מִתְחַטֵּא, מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

“אִחֲרַטְנָא בְּהוֹן” – הוּא מַבְטִיחַ לָאָב…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגֵּן

מִתְּחִלָּה כְּיָחִיד וּבְלִי שׁוּם לְוָי –

הָיָה לְבַסּוֹף גַּם שְׁלִיחַ צִבּוּר

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִסִּינָי.

שָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מְלַבֵּב,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁרָאָה אֶת בּוֹרוֹ,

נִגּוּן שֶׁל אָדָם שֶׁתָּעָה וְחָטָא –

וְהֵאִיר לוֹ הַחֵטְא וְחָזַר לְאוֹרוֹ…

הָיָה מִן הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהָרֹן

וּתְרוּעַת נִצָּחוֹן בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן:

מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר הַתּוֹעֶה, הַנָּזוּף,

חָזַר בִּתְשׁוּבָה וּמָצָא לוֹ תִּקּוּן!

חֲתִימָה

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעַרְעֶרֶת שֶׁלִּי!

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי לְעוֹלָם,

וְכָל בֵּית אָבִי שָׁם נִשְׁאַר, גַּם בְּלִי

אֵדַע אִם חַיִּים וּשְׁלֵמִים הֵם כֻּלָּם.

וּמִי נִתְמַנָּה שָׁם עַכְשָׁו קוֹמִיסָר?

הֲיָצִיק שָׁם הַרְבֵּה אוֹ יָצִיק אַךְ מְעַט?

שָׁמַעְתִּי כִּי זֶה גִבּוֹרִי הַכְּלִיזְמָר

לִמְצוֹא אֶת לַחְמוֹ אַרְגֶּנְטִינָה נָדַד.

וַדַּאי יִתְגַּעְגֵּעַ, אָחִינוּ מֵאִיר,

לָעִיר בָּהּ נִגֵּן אֶת מֵיטַב נִגּוּנָיו…

אוּלַי לוּ נִמְצָא עוֹד בִּטְלוּסְטֶה הָעִיר

הָיָה מִתְמַנֶּה קוֹמִיסָר גַּם עַכְשָׁו.

וְאוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ – אַךְ לֹא עַל אֶקְדָּח,

וְלֹא עַל שִׁלְטוֹן וּפַרְוָה אֲדֻמָּה,

רַק כָּךְ, רַק עָלַיִךְ וְכָל אֲשֶׁר בָּךְ,

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה קְטַנָּה, רְחוּמָה!

אוּלַי יִתְגַּעְגֵּעַ כָּמוֹנִי אֲנִי…

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אָבוֹא עוֹד לְשָׁם;

קִוִּיתִי כִּי פַּעַם אֵרֵד בָּאֳנִי

בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב, אֶחֱצֶה אֶת הַיָּם,

אֶסַּע בָּרַכֶּבֶת וּבְסוֹף הַמַּסָּע

אָבוֹא אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: "שָׁלוֹם!

מֵאַנְתָּ לָבוֹא וְלִהְיוֹת לְמַשָּׂא –

וְקַמְתִּי וּבָאתִי אֵלֶיךָ הֲלוֹם.

זְכֹר עֵת נִפְרַדְנוּ בְּסוֹף הַתַּרְצַ"ג,

נִשְׁאַרְתִּי חַיָּב נְשִׁיקָה לָךְ, אָבִי;

פִּתְאֹם הַקַּטָּר אָז בָּאֶמְצַע שָׁרַק…

וּבָאתִי אוֹתָהּ נְשִׁיקָה לְהָבִיא.

מִלְּבַד זֶה הֵבֵאתִי רִבִּית הַשָּׁנִים –

בָּנַי שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים לִי בְּשָׁם;

וְגַם אֶת מַרְיַסְיָה, הִיא אֵם הַבָּנִים,

אוּלָם הִיא מִזְּמַן כְּבָר נִקְרֵאת רַק מִרְיָם".

אוֹמֵר לִי אָבִי: "הֵן רְאוֹת פְּנֵיכֶם

פַּלֵּל לֹא פִּלַּלְתִּי, הוֹי בֶּן־זְקוּנַי.

עַתָּה, כִּי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת כֻּלְּכֶם –

יְהִי מְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל אֲדֹנָי!"

מִיָּד הַבְּשׂוֹרָה שֶׁפָּשְׁטָה מַזְעִיקָה

אַחִים וְגִיסוֹת, אֲחָיוֹת וְגִיסִים;

נְפִילָה עַל צַוָּאר, נְשִׁיקָה, חֲבִיקָה,

אֶגְלֵי הַדִּמְעָה נוֹצְצִים בָּרִיסִים…

מָחָר, עִם צִפְצוּף צִפֳּרִים בַּשִּׁטָּה,

בִּזְרוֹחַ חַמָּה בֵּין עָנָף לְעָנָף,

אָקוּם בַּחֲשַׁאי וְאֶטּשׁ הַמִּטָּה,

אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת בַּשְּׁבִילִים אֶתְגַּנָּב,

אֵלֵךְ בֵּין קְבָרִים שְׁטוּפֵי נְהָרָה,

עַד אָבוֹא אֱלֵי קֶבֶר כָּרוּי בַּמּוֹרָד – –

הוֹי טְלוּסְט, עֲיָרָה זְעִירָה וִיקָרָה,

אֲבוֹי כִּי נֻתַּקְתְּ מֵעִמִּי – וְלָעַד!

תל־אביב, חשון ת"ש

הערות וביאורי המשורר

כָּל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּכְלָלָיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה בִּפְרָטָיו. מֵאִיר מַרְגָּלִית הָיָה מוֹרִי לְכִנּוֹר, וְאַגַּב וּבְעִקָּר לָמַדְתִּי אֶצְלוֹ אֶת תּוֹרַת הַסּוֹצְיַאלִיזְם שֶׁלּוֹ, בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: מִתּוֹךְ קְרִיאָה בְּסִפּוּרֵי י. ל. פֶּרֶץ, שֶׁלֹּא יָרְדוּ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ, וּמִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת בַּדַּלּוּת, שֶׁלֹּא יָצְאָה מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. אִם לֹא נִקְרָא לִפְנֵי בֵּית־דִּין־שֶׁל־מַעְלָה, עֲדַיִן הוּא חַי בְּאַרְגֶּנְטִינָה וְהוּא זָקֵן מֻפְלָג. אֶפְשָׁר סִפְרִי זֶה מַגִּיעַ לְיָדוֹ, וְהוֹאִיל וְלֹא שִׁנִּיתִי שְׁמוֹ (כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ שְׁאָר שֵׁמוֹת) – וַדַּאי הוּא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּבָזֶה שְׁלוּחָה בִּרְכָתִי שָׁלוֹם לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ. מֵאִיר מַרְגָּלִית, עֲדַיִן תּוֹרָתְךָ שְׁמוּרָה בְּלִבִּי וְכִנּוֹרְךָ מְהַמֶּה בְּמֵעָי! הַמַּטִּיף הַמֵּלִיץ – רוּסִי, הָיָה דָר בְּבֵיתֵנוּ, וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא יְהוּדִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא שְׁמָעוֹ אָדָם מְדַבֵּר יִידִישׁ. בִּשְׁעַת הִתְלַהֲבוּת הָיָה מַרְחִיב אֶת בֵּית־הַצַּוָּאר שֶׁבָּרוּבַּשְׁקָה וּמְגַלֶּה שְׁלשָׁה קַלְעֵי כַּדּוּר שֶׁהָיוּ תְּקוּעִים שָׁם. מֵאִיר לְבֵית־קְלֵיינֶר – גְּבִיר הָעִיר וְרֹאשׁ הַקְּהִלָּה, סֵמֶל הָעַשְׁרוּת וְנוֹשֵׂא־הַקִּנְאָה בָּעֲיָרָה. מִילִיץ – מִילִיצְיָה; וִיטְשׁ – מַשָּׂא, נְאוּם; אֶסְקוֹרְטָא – מִשְׁמַר־לְוַאי; fine, – סוֹף, סִימַן הַסִּיּוּם בְּקֶטַע שֶׁל נְגִינָה.

---

לִילָךְ

מאת

שמשון מלצר

רוֹצָה אַתְּ לָדַעַת, רֵעָה יְקָרָה,

מָה עִנְיַן הַלִּילָךְ

לְאֵלֶּה יְמֵי פֻּרְעָנוּת וְצָרָה –

אֲסַפֵּר בִּשְׁבִילָךְ.

יָדַעַתְּ יָפֶה שֶׁאֵינֶנִּי חוֹקֵר

בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים,

וְגַם לֹא אוּכַל לְצַעֲרִי הִתְפָּאֵר

בִּבְקִיאוּת בִּפְרָחִים.

אָמְנָם אֲהַבְתִּים. בְּפִנַּת יְהוּדָה

הַלֵּוִי–אַלֶּנְבִּי

אֶקְנֵם לְהָבִיא לְרַעְיָה חֲמוּדָה,

לַעֲקֶרֶת לִבִּי.

צְרוֹר צִפָּרְנִים מְרֻבֵּי־גְוָנִים;

מַרְגָּנִית הַגִּנָּה;

אוֹ דַּלְיָה אַחַת רְוַת אַרְגְּוָנִים

וְרֹאשָׁהּ מַרְכִּינָה;

אוֹ צִינִיּוֹת, מַרְאָן כִּשְׁמָשׁוֹת זְעַרְעָרוֹת;

אֲפוּנָה רֵיחָנִית;

גְּלַדְיוֹלָה (אוֹ שְׁתַּיִם, אִם לֹא יְקָרוֹת)

זְקוּפָה, יַחֲסָנִית;

אוֹ אִירִיסִים שְׁנַיִם גֵּאִים, רְצִינִיִּים:

מַאֲפִיל וּסְגַלְגַּל,

וְגַם לִפְעָמִים מִוַּרְדֵי־שׁוֹשַׁנִּים,

מְחִירָם עֵת הוּזַל;

כָּל פֶּרַח בִּזְמַן שֶׁמָּצוּי הוּא לָרֹב

וְנִמְכָּר בַּחֲנוּת,

אוֹ גַּם שֶׁקָּנוּי הוּא בְּקֶרֶן רְחוֹב

וּמִתּוֹךְ רַחְמָנוּת.

וְיֵשׁ גַּם שֶׁבָּא יְדִידִי מִן הַכְּפָר,

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁכָּתַב

וָרִיאַצִּיּוֹת עַל הָאָבִיב שֶׁעָבַר,

וּמַתָּן בְּיָדָיו –

צְרוֹר נַרְקִיסִים בְּלָבְנָם וּזְהָבָם

לְשִׂימָם לְפָנַי,

צָחֹר לִלְבוּשָׁם וְקִנְאָה בִּלְבָבָם:

“קְטַפְתִּים בְּיָדַי”.

מִלְּבַד שֶׁמֵּבִיא לִי אָבִיב בָּאָבִיב

מִפִּרְחֵי הַשָּׂדֶה:

פָּרָג הַלּוֹהֵט; כַּלָּנִית רַבַּת־זִיו

וְלוֹעֵי־הָאַרְיֵה.

רְאִי, שֶׁאֵינָם מְרֻבִּים בְּיוֹתֵר

הַפְּרָחִים בְּחַיַּי.

הַאִם עַל מִעוּט הַפְּרָחִים אֶצְטַעֵר?

בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי.

אִם כִּי, הֵן אוֹמְרִים: הַנָּשִׁים מְשׁוּלוֹת

לִפְרָחִים רְגִישִׁים;

וּלְהֶפֶךְ, דּוֹמִים הַמְּשָׁלִים לַמְּשׁוּלוֹת,

הַפְּרָחִים לְנָשִׁים.

כָּאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה טוֹבִים בְּמִעוּט

וְרָעִים בְּרִבּוּי:

יָפְיָם בַּמְיֻחָד, בַּיְחִידוּת, בַּיִחוּד,

בַּלִּבּוּב, בַּלִּבּוּי;

בַּצֶבַע שֶׁאֵין לִגְוָנוֹ כַּנּוֹת שֵׁם,

וּבָרֵיחַ הַזֶּה,

שֶׁהוּא וְרַק הוּא מְשַׁכֵּר וּמְבַשֵּׂם

הַנְּשִׁימָה בֶּחָזֶה;

בְּכָךְ שֶׁהַפֶּרַח הַהוּא הַמְדֻבָּר

(וְהוּא הַדִּין בָּאִשָּׁה)

יָדוּעַ לְךָ מֵרֵאשִׁית וְעַד גְּמָר,

מִנְּבִיטָה לִכְמִישָׁה.

וַדַּאי שֶׁאֵין זוֹ הֲלָכָה פְּסוּקָה.

יֵשׁ דּוֹמֶה לִדְבוֹרָה,

שׁוֹתֶה מִגָּבִיעַ נָפְתּוֹ הַמְּתוּקָה,

מִתְנַפְנֵף בָּאוֹרָה

וְטָס וּמְפַזֵּר אֶת אֲבַק הַזָּהָב

בְּכָל פֶּרַח; אוּלָם

קַלָּה הַדְּבוֹרָה וְנִשֵּׂאת עַל כָּנָף,

וְלֹא כֵן הָאָדָם.

שָׁלשׁ תְּקוּפוֹת הֵן שֶׁבָּן הָאָדָם

מִזְדַּקֵּק לִפְרָחִים:

הוּא יֶלֶד – הֲרֵיהוּ הוֹלֵךְ וְקוֹטְפָם

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.

מִשִּׂיחַ־שָׂדֶה וּמֵעֵץ בֶּחָצֵר,

מִגִּנָּה שֶׁל שָׁכֵן;

וְהוּא אוֹהֲבָם וְקוֹשְׁרָם בְּתוֹךְ זֵר –

וְנֶהֱנֶה מִן הַחֵן.

אֲפִלּוּ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ הַשֵּׁם

וְהַסּוּג וְהַמִּין –

נוֹתְנָם לְאִמּוֹ וּנְשִׁיקַת פִּי הָאֵם

כַּשִּׁקּוּי הַמַּרְנִין.

הוּא נַעַר – לוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּל לִמּוּדָיו

אֶת תּוֹרַת הַצְּמָחִים;

כְּשֵׁם שֶׁחוֹטֵף הַפַּרְפַּר, הֶחָגָב –

הוּא קוֹטֵף הַפְּרָחִים,

חוֹתֵךְ בְּאִזֶּמֶל, סוֹפֵר וּמוֹנֶה,

מְצַיֵּר וְרוֹשֵׁם,

סוֹדֵר מִשְׁפָּחוֹת וּקְבוּצוֹת – וְנֶהֱנֶה

מִצִּיּוּר וּמִשֵּׁם;

אֲפִלּוּ הִבְדִּיל וְהִגְדִּיר וְלָמַד

צִיּוּנוֹ מְצֻיָּן –

אִם יַד חֲבֵרָה לֹא נָגְעָה בּוֹ בַּלָּאט

עוֹד פִּרְחוֹ לֹא חוֹנָן.

הוּא עֶלֶם – הוֹלֵם בּוֹ הַלֵּב לְלֵבָב,

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זִיו,

מֵרֹב רְנָנָה אֵין פִּתְחוֹן לִשְׂפָתָיו

וְדִבֵּר אֵין בְּפִיו;

אוּלָם הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד וְלוֹמַר

דָּבָר טוֹב וְרָחִים

לַלֵּב הָאַחֵר, הַקָּרוֹב וְיָקָר –

וְאוֹמֵר בִּפְרָחִים;

אֲפִלּוּ גִּמְגֵּם וּמְאוּם לָהּ לֹא סָח,

רַק הֶאְדִּים וְהֶחְוִיר –

אִם לֵב הַנַּעֲרָה לְאַהֲבָה לוֹ נִפְתַּח

גִּמְגּוּמוֹ לָהּ כְּשִׁיר.

שָׁלשׁ פְּעָמִים מַזְקִיקִין לָאָדָם

הַפְּרָחִים לְקַבֵּל:

נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה; בָּא לוֹ בֵּן לָעוֹלָם;

כְּשֶׁהוּא מִתְאַבֵּל.

שָׁלשׁ פְּעָמִים וְשָׁלשׁ פְּעָמִים –

הֵם פִּרְקֵי כָּל סִפּוּר;

אַשְׁרֵי לֹא קִבֵּל עוֹד אֶת כָּל הַפְּרָחִים,

סִפּוּרוֹ לֹא גָמוּר.

אוּלָם גַּם חֲמֵשֶׁת פִּרְקֵי הַשִּׂמְחָה

הַטּוֹבִים וּרְצוּיִים

טוֹבִים רַק לְמִי שֶׁלִּשְׂמוֹחַ זָכָה,

בַּמַּזָּל תְּלוּיִים.

אָדָם וְאָדָם – מַזָּרוֹ וּפְרָחָיו;

מַה מּוּזָר כָּל סִפּוּר:

יֵשׁ אִישׁ מְאֻשָּׁר וּבָרוּךְ בֵּין אֶחָיו,

יֵשׁ אֻמְלָל וְאָרוּר;

יֵשׁ אֵם לוֹ נָשְׁקָה, נַעֲרָה לוֹ תִּלְאַט

וְעַלְמָה גַּם תֹּאהַב,

מָצָא הָאִשָּׁה וְגַם בֵּן לוֹ נוֹלַד

וְזָקַן וְגַם שָׂב;

וְיֵשׁ לֹא נֻשַּׁק, לֹא לֹאַט, לֹא נֶאֱהַב

וְאִשָּׁה הוּא מוֹצֵא;

כְּבָא לֹא נָשׁוּק כֵּן עָשׁוּק הוּא גַּם שָׁב

וְרֵיקָם הוּא יוֹצֵא.

בַּמֶּה, יַקִּירָה, הַדְּבָרִים תְּלוּיִים?

בַּמַּזָּל? בְּוַדַּאי!

אוּלָם אֲגַלֶּה לָךְ דְּבָרִים הֲגוּיִים

בְּלִבִּי בַּחֲשַׁאי –

לִבִּי לִפְעָמִים לִי לוֹחֵשׁ וְאוֹמֵר:

הָרִאשׁוֹן – הָעִקָּר!

הַפֶּרַח אָהַבְנוּ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר

וְהָיָה הַיָּקָר

בִּימֵי הַיַּלְדוּת, עֵת הַלֵּב לֹא נִנְעַל

וְהָמָה וְרָעַד –

הוּא הוּא הַמַּזָּל וְהוּא הוּא הַגּוֹרָל

הַקּוֹבֵעַ לָעַד!

אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁעָשִׂיתִי תַּגְלִית

בְּקָבְעִי זֶה הַכְּלָל;

וְגַם בַּמִּבְחָן שֶׁל בִּקֹּרֶת פִּכְּחִית

לַעֲמוֹד לֹא יוּכַל;

אֵינֶנּוּ יָסוּד עַל שִׁיטַת חֲקִירָה

וּמֶחְקָר מַדָּעִי,

כִּי אִם עַל שִׁטָּה וְלִילָךְ וְשִׁירָה –

וְלֵבָב הוּא בָּעִי.

אוּלָם זֶה הַכְּלָל לֹא קָבַעְתִּי לַכְּלָל,

הָרוֹצֶה – הוּא יִסְמֹךְ;

אֲנִי מַאֲמִין. וְהַאֲמִינוֹ הֵן אוּכַל

לִידִידָה שֶׁכָּמוֹךְ.

הַפֶּרַח הַזֶּה (כָּאן מַתְחִיל הָעִקָּר

בַּסִּפּוּר בִּשְׁבִילָךְ),

הַפֶּרַח הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, הַיָּקָר,

לִי הָיָה – הַלִּילָךְ.

לִילָךְ הָ“אָדֹם” וְלִילָךְ הַ“לָּבָן” –

לֹא יָדְעָה הַלָּשׁוֹן

שֶׁל יֶלֶד לוֹמַר בְּדִיּוּק הַגָּוָן

שֶׁל פִּרְחוֹ הָרִאשׁוֹן.

אוּלָם בַּת־עֵינוֹ הַצְּעִירָה־הַבְּהִירָה

הִיא קָלְטָה אֶת הַכֹּל:

הָאֹדֶם הַבָּא מֵחַכְלִיל – בִּסְגִירָה –

וְעוֹבֵר לְסָגֹל;

הַלֹּבֶן מָהוּל בְּתָרֹג – בַּפְּתִיחָה –

שֶׁיָּצָא מִיָּרֹק;

עַתָּה, בְּכָתְבִי, עוֹד נַפְשִׁי מְרִיחָה

אֶת רֵיחָם הֶעָנֹג.

עַתָּה, בְּכָתְבִי, בְּרִחוּק שֶׁל שָׁנִים,

בְּמָקוֹם מְרֻחָק,

עֵינִי עוֹד רוֹאָה אֶת גַּוְנֵי־הַגְּוָנִים

בֶּעָלֶה הַיְרַקְרַק:

יָרֹק הַטָּרִי וְרוֹטֵט כְּתִינוֹק,

וְיָרֹק הַמְבֻגָּר,

יָרֹק שֶׁגָּמַע מִן הָאוֹר הַמָּתוֹק

וְרָוָה וְשָׁכַר:

טַרְפֵּי הֶעָלִים בְּצוּרַת לְבָבוֹת,

לְטִיפִים וּקְרִירִים –

כַּמָּה הָיָה טוֹב בִּבְשָׂרָם לְרַוּוֹת

אֶת חוּשַׁי הַצְּעִירִים!

מֵאַיִן הוּא בָּא, זֶה פִּרְחִי בְּרוּךְ־אֵל,

זֶה לִילַךְ יַלְדוּתִי,

לְיֶלֶד קָטָן מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל,

לְתִינוֹק גָּלוּתִי?

הָיָה מוּל בֵּיתֵנוּ שָׁם בַּיִת עִם גָּן

שֶׁשָּׁיַךְ לַפָּרִיץ;

גָּלָה הַפָּרִיץ וְהַבַּיִת רֵיקָן

וְאֵימָה הוּא מֵפִיץ;

אוֹמְרִים שֶׁדָּרִים בּוֹ שֵׁדִים וְלִילִית…

וְאִתָּם הַגַּנָּן…

אוּלָם תּוֹךְ הַגָּן מָה רַבָּה הַכַּחֲלִית,

הַלִּילָךְ הָרַעֲנָן!

וְהוּא מִתְרַפֵּק אֶל מוֹטוֹת הַגָּדֵר

וּפוֹרֵץ בֵּינוֹתָם…

אֶשְׁכּוֹל וְאֶשְׁכּוֹל… עוֹד רֵיחָם בִּי עוֹבֵר,

עוֹד אֶרְאֵם כְּמוֹתָם.

כְּשֵׁם שֶׁבַּבֹּקֶר בֵּרְכָה מִטָּתִי

הַשִּׁטָּה בַּמִּזְרָח,

צָחַק בִּפְנוֹת יוֹם בַּמַּעֲרָב לִקְרָאתִי

הַלִּילָךְ, הַלִּילָךְ!

וְהוּא הַלִּילָךְ הַ“פָּשׁוּט”, הָ“רָגִיל”,

וְהָיָה גַּם אַחֵר:

בַּדֶּרֶךְ הַשּׁוּקָה, לְמַטָּה, בַּשְּׁבִיל –

הַלִּילָךְ הַ“כָּשֵׁר”.

לִילָךְ הַכָּשֵׁר שֶׁל ר' הֶרְשִׁיל הָיָה,

שֶׁל ר' הֶרְשִׁיל מֵאִיר;

וְרַק אֱלֹהִים כֹּל־יוֹדֵעַ יֵדַע

מִי שְׁתָלוֹ שָׁם בָּעִיר.

הָיָה רַבִּי הֶרְשִׁיל סוֹחֵר שֶׁל בַּרְזֶל,

בַּעַל שַׁ"ס וּפוֹסֵק,

הָיָה גַּם עָשִׁיר וְגַם רַב בְּיִשְׂרָאֵל

וּבְשׁוּ"ת הִתְעַסֵּק,

אוּלָם מִתְפַּנֶּה רַבִּי הֶרְשִׁיל מִכֹּל,

מֵהַטּוּר וְהַשַּׁ"ךְ,

בִּשְׁבִיל לַעֲמוֹד וְלִשְׁמוֹר בַּמִּשְׁעוֹל

אַשְׁכְּלוֹת הַלִּילָךְ!

כִּי הוּא, רַבִּי הֶרְשִׁיל, גָּמַר וּפָסַק:

"אֵין קוֹטְפִין הַלִּילָךְ

בִּימֵי הַסְּפִירָה וְעַד עֶרֶב הֶחָג.

אָסוּר! חָלִילָה־לָּךְ!"

אוּלָם כְּשֶׁבָּא זֶה הַיּוֹם בְּהוֹדוֹ,

עֶרֶב חַג שָׁבוּעוֹת,

עָמַד רַבִּי הֶרְשִׁיל לַחְלוֹק בְּיָדוֹ

תִּפְרָחוֹת תִּפְרָחוֹת…

טַל בֹּקֶר עַל כָּל חֲטִיבָה עוֹד רִתֵּת,

מְבֻשֶּׂמֶת, קָרָה –

קִשַּׁטְנוּ בָּהֶן הַ“שִּׁוִּיתִי” וְאֵת

צוּרָתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א.

זָכוּר לִי יָפֶה אֵיךְ יָשַׁב מְעֻטָּף

בְּטַלִּית וּתְפִלִּין…

הָרֶקַע – סְפָרִים; וְתָדִיר רַק כָּתַב

בְּנוֹצָה עַל גְּוִילִין…

זָכוּר לִי יָפֶה הַ“שִּׁוִּיתִי” אַף הוּא:

תָּאֳמֵי אֲרָיוֹת…

זוּגֵי כְּנָפַיִם… מַבָּט מַה־קָּפוּא

וּמֵטִיל מוֹרָא־הוֹד…

זָכוּר לִי יָפֶה וְהֵיטֵב (מָה הֵיטֵב!)

וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח,

אֵיךְ יֶלֶד יָשַׁב וְהָיָה מְנַפְנֵף

בְּעָנָף שֶׁל לִילָךְ

לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל אִמּוֹ הַחוֹלָה,

לְהָשִׁיב אֶת רוּחָהּ;

וּכְבָר הוּא יָדַע מַכָּתָהּ הַגְּדוֹלָה

וְכִי אֵין אֲרוּכָה.

אוּלָם זֶה סִפּוּר לְעַצְמוֹ, עוֹד אָשׁוּב

לְסַפֵּר לָךְ עַל כָּךְ;

עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁהַגְּרָ"א כְּבָר עָטוּף

בִּזְמוֹרוֹת שֶׁל לִילָךְ –

הִגִּיעָה שָׁעָה לְהַרְבּוֹת וְלִקְטוֹף

בַּלִּילָךְ הָ“רָגִיל”,

לִקְשׁוֹט בּוֹ כָּל דֶּלֶת, חַלּוֹן וּמַשְׁקוֹף

בְּחֶדְוָה וּבְגִיל,

הִגִּיעָה שָׁעָה לַלִּילָךְ הַ“פָּשׁוּט”

שֶׁיִּפְרשׁ מִשִּׂיחוֹ,

יָבוֹא לְבֵיתֵנוּ לְנוֹי וּלְקִשּׁוּט

וְיַשְׁקֶה בְּרֵיחוֹ,

יַשְׁכִּיר בְּתוּגָה אִי־אֶפְשָׁר הֲכִילָהּ,

אִי־אֶפְשָׁר הַגִּידָהּ,

תּוּגָה שֶׁל פְּרִיחָה בִּכְמִישָׁה וּנְבִילָה,

הִיא תוּגַת הַפְּרִידָה – –

כַּמָּה הוּא פּוֹרֵחַ, לִילַךְ הַפְּלָאוֹת?

מֵאִיָּר – עַד אֵין גְּבוּל.

שֶׁכֵּן אִמָּא מֵתָה בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת,

בְּכָף־הֵא בֶּאֱלוּל,

וְיוֹם אוֹ יוֹמַיִם לִפְנֵי הַפְּטִירָה

עוֹד הָיָה שָׁם לִילָךְ.

אִם אִמָּא הָיְתָה בְּמוֹתָהּ צְעִירָה?

גַּם לֹא כֵן וְגַם כָּךְ.

אִמֵּנוּ יָלְדָה גַּם בָּנוֹת גַּם בָּנִים,

וַאֲנִי – הַ“נּוֹסָף”,

הָרַךְ בֵּין כֻּלָּם, הַצָּעִיר בַּשָּׁנִים,

הַתִּינוֹק דְּבֵי־רַב.

הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד. וְלִי הִיא הָיְתָה –

אֵיךְ אַסְבִּיר לָךְ? אִמִּי!

הָיְתָה לִי אִמִּי, כְּכָל אֵם, וּבְמוֹתָהּ –

לֹא הָיְתָה עוֹד עִמִּי.

וְזֶה הַדָּבָר הַפָּשׁוּט וְהַקַּל,

שֶׁכָּל אִישׁ יְבִינוֹ,

אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי אֵלָיו הִתְרַגֵּל,

בְּלִבִּי הַשְׁכִּינוֹ.

הַיּוֹם, שֶׁגָּדַלְתִּי גַּם שַׂבְתִּי מְעָט,

וַאֲנִי אָב לְבָנִים,

עֲדֶן לְמוֹתָהּ לֹא הִסְכַּמְתִּי כִּמְעַט,

כִּבְאוֹתָן הַשָּׁנִים.

מֵאֵין בִּי יְכֹלֶת לִתְפּוֹס כְּמוֹתוֹ

אֶת מוֹתָהּ, פָּשׁוּט כָּךְ,

צָפַנְתִּי בַּלֵּב אֶת סִמְלוֹ, הוּא אוֹתוֹ

הֶעָנָף שֶׁל לִילָךְ.

וְשָׁם הוּא נוֹבֵט וּמַכֶּה שָׁרָשִׁים

וְשׁוֹקֶה מִדָּמִי

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה חֳדָשִׁים,

הַלִּילָךְ שֶׁל אִמִּי;

וְשָׁם הוּא פּוֹרֵחַ, מַמָּשׁ כְּגִדּוּל,

בִּפְרִיחָה רַעֲנַנָּה,

אִיָּר וְסִיוָן – עַד כָּף־הֵא בֶּאֱלוּל,

כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה.

רַק אָז, בֶּאֱלוּל רַק, יִכְמשׁ וְיִבֹּל…

לֹא שֶׁמֵּת, אַךְ נִרְדַּם.

שֶׁכֵּן בְּאִיָּר שׁוּב יִפְרַח בְּסָגֹל

וְחַכְלִיל – מִן הַדָּם.

רְאִי, יַקִּירָה, הִשְׁתַּרְבֵּב הַסִּפּוּר

גַּם לְשָׁם גַּם לְכָאן;

אוּלָם רַק כַּמָּה עוֹד בָּתִּים – וְגָמוּר

זֶה פִּרְקִי הַקָּטָן.

כַּמָּה הַבָּתִּים בְּמִזְרַח תֵּל־אָבִיב

שֶׁהֵם קִרְיַת־מֵאִיר,

יָרֹק מִסְּבִיבָם וּפוֹרֵחַ סָבִיב

וְיָפֶה כִּבְשִׁיר.

וְכָאן אֲנִי גָּר, כְּשָׁלשׁ בַּשָּׁנִים.

כָּאן נוֹסַף יְהוּדָה,

וְיֵשׁ מִדְשָׁאוֹת וּפְרָחִים רַעֲנַנִּים

וּשְׂדֵרָה חֲמוּדָה;

וְיֵשׁ עֲצֵי־תוּת, נִצָּבִים בְּשׁוּרָה;

וְשִׂיחִים לְמַכְבִּיר,

שׁוֹנִים בְּרֵיחָם, בְּמַרְאֶה וּבְצוּרָה –

שְׁמוֹתָם מִי יַכִּיר?

בִּקַּשְׁתִּי כַּמָּה פְּעָמִים הַגַּנָּן

וּפֵרַט הַמִּינִים

וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, אַךְ אֵינֶנִּי זוֹכְרָן,

כִּי כֻּלָּם לַטִּינִים.

אָמַרְתִּי לִי, עַד שֶׁיִּגְדַּל יְהוּדָה

כְּאָחִיהוּ אָבִיב,

יִהְיֶה שֵׁם עִבְרִי מְקֻבָּל וְנוֹדָע

לְכָל שִׂיחַ סָבִיב;

נַמְתִּינָה מְעָט, הוּא יִלְמַד וִילַמֵּד

גַּם אוֹתִי בְּקַלּוּת…

אַגַּב, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְשַׂרְטֵט

סוֹף פִּרְקִי הַפָּעוּט

יָשֵׁן יְהוּדָה בְּעַרְשׂוֹ הַלָּבָן

וּשְׁנָתוֹ מְתוּקָה;

אֲבָל הוּא עָלוּל גַּם בְּטֶרֶם הַזְּמַן

הִתְעוֹרֵר בִּצְעָקָה –

חַדָּה שְׁמִיעָתוֹ וּמְאֹד הוּא רָגִישׁ

לְזִמְזוּם אֲוִירוֹן…

אָבִיב – הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל כְּמוֹ אִישׁ,

כְּאָדָם הַנָּבוֹן,

שֶׁכָּל צִפֳּרֵי הַפְּלָדָה בַּמָּרוֹם

מִשֶּׁלָּנוּ כֻּלָּם;

בָּאִים מִדָּרוֹם וְחוֹזְרִים לְדָרוֹם,

כָּךְ סִבּוּב – וּלְשָׁם.

אוּלָם יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי חֹדֶשׁ יָמִים,

צָף פִּתְאֹם בִּי רַעְיוֹן:

רָאוּי לְהַרְאוֹת לוֹ, כָּך סְתָם, בְּלִי־מֵשִׂים,

אֶת פִּרְחִי הָרִאשׁוֹן…

אַחַת לוּ זְמוֹרָה שֶׁל לִילָךְ הַלָּבָן

אוֹ לִילָךְ הָאָדֹם –

כִּי מִי זֶה יוֹדֵעַ עַתָּה אֶת הַזְּמָן,

הַשָּׁעָה אוֹ הַיּוֹם?

רָאוּי שֶׁיַּכִּיר אֶת פִּרְחֵי הַפְּרִישָׁה –

שֶׁיִּזְכֹּר, לֹא יִשְׁכַּח…

הִתְחַלְתִּי עוֹשֶׂה חֲקִירָה וּדְרִישָׁה

בְּעִנְיַן הַלִּילָךְ.

שָׁאַלְתִּי כַּמָּה גַּנָּנִים אִם יֶשְׁנוֹ

בְּאַרְצֵנוּ אֵי־שָׁם.

אֶחָד לִי סִפֵּר כִּי רָאוֹ בִּזְמַנּוֹ

בְּפִנָּה בִּירוּשְׁלָם.

פָּנִיתִי אֵלָיִךְ: דִּרְשִׁי בֵּית־גּוֹרְדוֹן,

שַׁאֲלִי פַּלְמוֹנִי,

אִם יֵשׁ כָּאן בָּאָרֶץ לִילָךְ כָּרִאשׁוֹן,

לִילָכִי־רִאשׁוֹנִי.

רָאִית מֶה עָנָה. בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה שָׁלַח.

וּבַסּוֹף הוּא מוֹסִיף,

שֶׁאֵין בְּאַרְצֵנוּ עוֹלֶה הַלִּילָךְ,

וּמַצִּיעַ תַּחְלִיף:

הָעֵץ אִזְדָּרֶכֶת (וְהוּא הַנִּקְרָא

בְּעַרְבִית זַנְזְלַךְ) –

דּוֹמָה פְּרִיחָתוֹ בְּרֵיחָהּ וּבְמַרְאָהּ

לְפִרְחֵי הַלִּילָךְ.

מִסְרִי לוֹ תּוֹדָה. הוּא אַךְ אִישׁ הַמַּדָּע –

וְאֵינֶנּוּ נָבִיא;

מִנַּיִן יֵדַע כִּי עָלְתָה בִּי חֶמְדָּה

לְלִילָךְ כִּלְבָבִי…

גַּם אַתְּ רְאוּיָה לְתוֹדָה עַל פְּרָטִים

שֶׁמָּסַרְתְּ לִי מִשְּׁמוֹ,

כְּגוֹן שֶׁהוּבְאוּ אַשְׁכֹּלוֹת מְעַטִּים

לִירוּשְׁלֵם עִיר־שְׁלֹמֹה;

אוּלָם בְּיוֹתֵר הִתְרַגַּשְׁתִּי מִפְּרָט

לֹא חָשׁוּב וְקָטֹן,

כִּי זֶה הַלִּילָךְ לִכְבוֹד חַג־הַמּוֹלָד

הוּא הוּבָא – בַּאֲוִירוֹן!

בְּנִי הַקָּטָן קַל־שֵׁנָה וְרָגִישׁ

וְשׂוֹנֵא זִמְזוּמִים.

בְּנִי הַגָּדוֹל נִתְבַּגֵּר כְּמוֹ אִישׁ

וּפָנָיו עֲגוּמִים.

וְשָׁם, בַּיַלְדוּת, הַפָּרִיץ שׁוּב גָּלָה

וְשֵׁדִים מַפְחִידִים.

וּמוּל בֵּית אָבִי הַלִּילָךְ הֶעֱלָה

אַשְׁכֹּלוֹת מַרְעִידִים.

ר' הֶרְשִׁיל מֵאִיר הַזָּקֵן כְּבָר נִפְטַר

וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

אוּלָם הַלִּילָךְ הַ“כָּשֵׁר” עוֹד אֶפְשָׁר

כִּי נִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ.

וְכָאן, בְּלִבִּי, הַלִּילָךְ הֶחָבוּי

מִשְׁתַּכֵּר מִפְּרִיחָה.

הַיּוֹם וְהַלֵּיל, הַמָּחָר הַסָּמוּי.

מִלְחָמָה. רְצִיחָה.

לֹא תַם סִפּוּרִי, לֹא נִגְמַר בִּמְאַת

רֻבָּעֵי הַלִּילָךְ.

קַבְּלִיהוּ כְּמוֹ, לֹא־נִשְׁלָם, כְּמַתָּת –

רְשַׁמְתִּיו בִּשְׁבִילָךְ.

לִילָךְ (Flieder, bez, lilach) אֵינוֹ מָצוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת מֻעָטִים. בֵּית גּוֹרְדוֹן – בֵּית־הַטֶּבַע עַל שֵׁם א. ד. גּוֹרְדוֹן בִּדְגַנְיָה א': פַּלְמוֹנִי – שֵׁם מְנַהֲלוֹ; רֻבָּעִים (עַל מִשְׁקַל חֻמָּשִׁים) – פִּרְחֵי הַלִּילָךְ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אַרְבָּעָה עַלְעַלִּים, וּבְהַשְׁאָלָה – בָּתֵּי הַשִּׁיר הַזֶּה, מְרֻבְּעֵי־הַשּׁוּרוֹת.

---

שֶׁלֶג

מאת

שמשון מלצר

לזכר אבי שמואל שבתי בן קלונימוס מרדכי ע"ה

שרוב שנותיו היה מהלך בשלג היערים בין גויים

שקרדומות בידיהם, והיה שולח עצי הסקה למלַמדים,

עד שלבסוף נתרצה ושלח גם למורה לעברית

שהחמיצני אך פתח לפני את הדרך לארץ ישראל.

בשעה שסיימתי שירי זה דימיתי לראותו הולך

בראש בני ביתי הגולים, אבל אותה שעה כבר

היה השלג מכסה את קברו. ת’נ’צ’ב’ה'.

רָאוּי לְהַקְדִּים הַסְבָּרָה אֶל הַשִּׁיר

וּלְצָרֵף גַּם דִּבְרֵי הַזְמָנָה:

אוּלַי אֵין זֶה שִׁיר, רַק מַרְאוֹת עַל הַקִּיר,

רַק מֵעֵין תַּעֲרוּכָה קְטַנָּה.

בִּימֵי נַעֲרוּתִי הֵן הָיִיתִי מַאֲמִין

שֶׁעִקַּר כִּשְׁרוֹנִי בְּצִיּוּר;

צָבַעְתִּי רַבּוֹת בִּצְבָעִים מִכָּל מִין,

כְּצַיָּר מְנֻסֶּה וְגָמוּר.

וְכָל תִּקְוָתִי – שֶׁיְּזַכֵּנִי הָאֵל

אַךְ לִלְמוֹד וְלִהְיוֹת לְצַיָּר.

וּפַעַם שָׁלַחְתִּי מִכְתָּב לִ“בְצַלְאֵל”

עִם כַּמָּה גִלְיוֹנוֹת שֶׁל נְיָר.

צִפִּיתִי הַרְבֵּה לִתְשׁוּבָה – וְלַשָּׁוְא,

אֶל הַדֹּאַר הָיִיתִי גַם רָץ.

עַד בֹּקֶר אֶחָד נִתְקַבֵּל הַמִּכְתָּב:

תְּעוּדָה וְחָתוּם בּוֹרִיס שַׁץ.

מְאוּם לֹא חָסַר שֶׁאֶסַּע לִירוּשְׁלֵם,

רַק תִּשְׁעִים לִיטְרָאוֹת עֲרֵבוּת,

וְעֶשֶׂר בְּעֵרֶךְ בַּבַּנְק לְשַׁלֵּם,

הוֹצָאוֹת וּשְׂכַר־הַלִּמּוּד.

אָבִי הַיָּקָר, הָהּ אָבִי הָאָהוּב!

כָּל זֶה לֹא הִשִּׂיגָה הַיָּד…

פָּחַד גַּם הַלֵּב: הוּא יִסַּע, לֹא יָשׁוּב –

לֹא אֶתְּנֶנּוּ לִנְסוֹעַ לְבָד…

לִבְסוֹף הִתְפַּשַּׁרְנוּ: אֶסַּע, אַךְ קָרוֹב,

הֵן אֶפְשָׁר גַּם בִּלְבוֹב לְצַיֵּר;

וּמַה שֶּׁהָיָה אַחַר־כָּךְ שָׁם בִּלְבוֹב

לֹא בָּזֶה הַמָּקוֹם לְסַפֵּר.

אַךְ שָׁם הֱסִיתוּנִי הַמּוּזוֹת לֵירֵד

מִסֻּלַּם הַצְּבָעִים וּגְוָנָיו,

וְאַף הֵן מָסְרוּ בְּיָדִי אֶת הָעֵט,

וְהָעֵט עִם צִפֹּרֶן זָהָב.

הַלַּיְלָה הָרוּחַ דָּפַק בַּתְּרִיסִים

וְהָמָה וְשָׁרַק וְיִלֵּל,

זָרַק בְּזַעְפּוֹ רְסִיסִים כִּגְרִיסִים –

לֹא יָשַׁנְתִּי רֻבּוֹ שֶׁל הַלֵּיל.

הִרְהַרְתִּי בְּטֶבַע אַרְצֵנוּ פֶּלְאִי,

מַה כָּאן חֹרֶף, אָבִיב, וּמַה סְּתָו;

אֵיךְ יֶרֶק רַעֲנָן וְשַׁלֶּכֶת וּבְלִי

מִתְמַזְּגִים לְשַׁמֵּשׁ כָּאן יַחְדָּו.

הִגַּעְתִּי לַחְשׁוֹב עַל הַנּוֹף בַּצִּיּוּר

וּמְזִיגַת צְבָעִים נְכוֹנָה…

זֶה זַעַם הָרוּחַ, הַשְּׁרִיק, הַדִּהוּר –

אֵימָתַי שְׁמַעְתִּים רִאשׁוֹנָה?

וּמָה הַמַּרְאוֹת שֶׁנִּלְווּ לַקּוֹלוֹת,

הָאוֹרוֹת, הַצְּלָלִים, הַגְּוָנִים?

פִּתְאֹם בִּי עָבְרוּ תְּמוּנוֹת גְּדוֹלוֹת:

אַקְוָרֶלִים, פַּסְטֶלִים, שְׁמָנִים…

אֲנִי לֹא צִיַּרְתִּי אוֹתָם, כַּמּוּבָן,

זֶה גָדוֹל וּמֵעַל לְכֹחִי;

אוּלָם הֵם בָּאִים, הֲדוּרֵי הַגָּוָן,

וְעוֹלִים וְאוֹרִים מִתּוֹכִי.

כֻּלָּם כְּאֶחָד בְּהִירִים־בְּהִירִים

וּמִזּוּג הַצְּבָעִים בָּהֶם דַּק:

הַנּוֹף הַחָרְפִּי בִּשְׁטָחִים מַזְהִירִים,

הַנּוֹף הַחָרְפִּי הַמֻּשְׁלָג…

הַיּוֹם, בְּשַׁבָּת, טִלְפְּנוּ מוֹדִיעִין:

יְרוּשָׁלַיִם מֻשְׁלֶגֶת כָּלִיל;

בְּחֵיפָה רוֹאִים אֶת הַשֶּׁלֶג מַלְבִּין,

מַבְרִיק עַל הָרֵי הַגָּלִיל.

צְפַת הִתְעַטְּפָה בְּלָבָן וּבְזִיו

לִכְבוֹדָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּת,

וְשֶׁלֶג יָרַד גַּם בְּכָאן, תֵּל־אָבִיב,

וְאִם כִּי אַךְ מְעַט מִן הַמְּעָט.

אֲבָל רְאִיתִיו רְגָעִים מְעַטִּים

וְעוֹרֵר בִּי שֵׁנִית הַמַּרְאוֹת,

עָלוּ וְעָבְרוּ לְפָנַי הַבַּדִּים –

הַבַּדִּים שֶׁכֻּלָּם אֲמִתּוֹת.

אֶחָד וְאֶחָד רִטְּטוּ לְפָנַי

מַחֲזוֹת מַחֲזוֹת מְאִירִים –

הָיִיתִי אָנוּס לְעַמֵּץ אֶת עֵינַי

מֵעָצְמַת הַשְּׁלָגִים הַבְּהִירִים.

וּמַה שֶּׁרָאִיתִי אֲנַס לְמָסְרוֹ,

הַעֲלוֹת רִשּׁוּמוֹ עַל הַכְּתָב:

לֹא שֶׁמֶן, פַּסְטֶל, אַקְוָרֶל – לִי רַק דְּיוֹ,

וְרַק אַתְּ לִי, צִפֹּרֶן זָהָב.

א

תְּמוּנָה נְתוּנָה בַּגָּוָן הַסָּגֹל:

בַּמִּטְבָּח, וְהָאֵשׁ בַּתַּנּוּר;

מֵצִיץ בַּחַלּוֹן לֵיל־הַחֹרֶף כָּחֹל,

וְהָאֹדֶם – הוּא בָּא מִן הָאוּר.

בְּקֶרֶן־זָוִית מִתּוֹךְ עֶרֶשׂ נִבָּט

פַּרְצוּפוֹ שֶׁל תִּינוֹק שֶׁנֵּעוֹר.

לִפְנֵי הַתַּנּוּר, מוּל הָאֵשׁ שֶׁתִּיקַד,

דְּיוֹקָנָהּ שֶׁל אִשָּׁה בִּמְלוֹא אוֹר –

אִשָּׁה שֶׁהִקְדִּימָה בַּחֹרֶף בַּלֵּיל

לֶאֱפוֹת לִילָדֶיהָ הַפַּת;

גֵּוָהּ מִתְכּוֹפֵף וְכָפוּף גַּם הַצֵּל

בְּסָגֹל הָאָפֵל עַל הַבַּד.

מַרְאֵה הַפָּנִים כְּמַרְאֵהוּ שֶׁל מִי

שֶׁיָּדַע יִסּוּרִים וָעֳנִי –

וְזֹאת הָאִשָּׁה מוּל הָאֵשׁ הִיא אִמִּי,

הַתִּינוֹק שֶׁבָּעֶרֶשׂ – אֲנִי.

ב

צִיּוּר שֶׁגְּוָנוֹ הַיְסוֹדִי – הַכָּחֹל,

בְּאוֹתוֹ הַמִּטְבָּח, בֹּקֶר אוֹר,

בְּלֵב הַתְּמוּנָה – הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל,

הַשְּׁמָשׁוֹת לְבָנוֹת מִן הַכְּפוֹר.

שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הַלְּבָנוֹת וּכְפוּרוֹת

הֵן גִּנּוֹת עִם צִיצִים וּפְרָחִים,

עֵצִים עֲנֵפִים, תִּפְרָחוֹת הֲדוּרוֹת,

וְרַבִּים בְּיוֹתֵר הַשְּׁרָכִים.

שָׁם יֶלֶד יוֹשֵׁב וְנוֹשֵׁף הֶבֶל פִּיו

בַּשִּׁמְשָׁה הַכְּפוּרָה, הַלְּבָנָה,

וְכָךְ הוּא מַמְסֶה לוֹ שָׁם צֹהַר שֶׁל זִיו

כְּגָדְלָהּ שֶׁל מַטְבֵּעַ קְטַנָּה.

וְהַמִּסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנָה מְשַׁעֵר

מַה לַּיֶּלֶד בַּחוּץ שָׁם נִשְׁקָף, –

אֲנִי הַפָּעוֹט, וַאֲנִי עוֹד זוֹכֵר

אֶת הָאוֹר הַבָּהִיר וְהָרָב.

וְשֶׁלֶג לָבָן וְקַלִּיל כְּנוֹצוֹת

שָׁם כִּסָּה כָּל גִּנָּה וְגָדֵר,

וְאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים נִיצוֹצוֹת

עוֹפְפוּ, נוֹצְצוּ בָּאֲוֵר.

ג

הַנּוֹף כִּמְגִלָּה אֲרֻכָּה מִתְגַּלְגֵּל –

צִיּוּר צַר וְאָפְקִי וְאָרֹךְ;

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד אֲנָכִית וְנוֹפֵל

בְּשִׁפְעָה, בְּשַׁלְוָה וּבְרֹךְ.

בִּקְצֵה הַתְּמוּנָה מִיָּמִין בַּיִת קָט,

בִּתְכַלְכַל קִירוֹתָיו הַמּוּטִים;

גָּדֵר דְּחוּיָה וְעָלֶיהָ, עַל בַּד,

תְּלוּיִים אַוָּזִים שְׁחוּטִים.

אַוָּז שֶׁנִּשְׁחַט וְהִתִּיר אֶת רַגְלָיו

הִשְׁתַּחְרֵר מִשּׁוֹחֲטוֹ וּבָרַח;

הוּא רָץ בְּלִי קוֹל וּמֵנִיעַ כָּנָף

וְדָמוֹ עַל הַשֶּׁלֶג נִשְׁפָּךְ.

כָּךְ רָץ הָאַוָּז בְּצַוָּאר הַפָּשׁוּט

לָעוֹלָם הַצָּחֹר, הָרָחוֹק –

מֵעַל הַצַּוָּאר הָאָרֹךְ הַשָּׁחוּט

מִתְגַּלְגֵּל עוֹד אַלְמֹג וְאַלְמֹג.

ד

וְזֶהוּ רִשּׁוּם לִתְמוּנָה גְדוֹלָה;

מַגָּפַיִם רַבִּים בַּמִּדְרָךְ;

הָרֶגֶל יוֹרֶדֶת, הָרֶגֶל עוֹלָה,

וְיַחְדָּו, וּבְקֶצֶב, בַּסָּךְ.

דּוֹרֵךְ וְדוֹרֵס וְרוֹמֵס הַמַּגָּף

אֶת הַשֶּׁלֶג הַצַּח הָרִאשׁוֹן;

מַגָּף עַל הַשֶּׁלֶג, הַשֶּׁלֶג עָלָיו,

לַמַּגָּף הַמְסֻמָּר נִצָּחוֹן.

הַיֶּלֶד עוֹמֵד בַּחַלּוֹן וּמַבִּיט:

מֵהֵיכָן וּלְהֵיכָן הַקַּלְגָּס?

אֵי־שָׁם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חֲזִית…

אַךְ חֲבָל שֶׁהַשֶּׁלֶג נִרְמָס!

ה

הַקֹּר הִתְעַצֵּם וְדָקַר אֶת הָאַף

וְתָקַע בַּבָּשָׂר מְחָטִים;

הָרוּחַ נִלְוָה אֶל הַקֹּר וְזָעַף

וְנָשַׁב בַּפָּנִים לְהָטִים.

וְאַבָּא אָמַר לְיַלְדּוֹ הַיָּתוֹם:

וְאוּלַי לֹא תֵלֵךְ אֶל הַקְּלוֹז?

קָרָה כְּלַהֶבֶת בּוֹעֶרֶת הַיּוֹם,

לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהָ לְעֹז.

הֲלֹא גַם בַּבַּיִת תּוּכַל הִתְפַּלֵּל,

וְאַחֶיךָ יֹאמְרוּ הַקַּדִּישׁ…

הַיֶּלֶד שָׁמַע וּמְאוּם לֹא מִלֵּל,

הוּא נָשַׁךְ שְׂפָתוֹ וְהֶחֱרִישׁ.

וְזֹאת הַתְּמוּנָה שֶׁלִּבִּי מַעֲלֶה:

אֵיךְ הַיֶּלֶד הוֹלֵךְ אֶל הַקְּלוֹז.

הַדֶּרֶךְ עוֹלָה, הוּא צוֹעֵד בַּמַּעֲלֶה,

בִּשְׁבִיל־שֶׁלֶג חָדָשׁ וְנָלוֹז.

הָרוּחַ טוֹפֵחַ לוֹ עַל הַפָּנִים

וּמוֹשֵׁךְ אֶת כְּנַף מְעִילוֹ, –

אַךְ הוּא מִתְגַּבֵּן אֶל־הַצַּד־וְלִפְנִים

וְהוֹלֵךְ בִּמְסִירוּת בִּשְׁבִילוֹ.

כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם

הוּא הוֹלֵךְ וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ, –

בַּלֹּבֶן נִרְאֵית לוֹ דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאֵם

שֶׁאַחֲרֶיהָ אוֹמֵר הוּא קַדִּישׁ.

ו

בַּחֶדֶר הִתְחִילוּ בְּסֵפֶר שְׁמוֹת,

שָׁם בּוֹנִים אֶת פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס.

הַשֶּׁלֶג מוּטָל עֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת,

הוּא קָשֶׁה וְאֵינֶנּוּ נָמֵס.

מִבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לוֹמְדִים גְּמָרָא,

אַךְ הַיּוֹם קְטַנְטַן כְּנַנָּס, –

בָּעֶרֶב קוֹרְאִים לְאוֹר נֵר בַּתּוֹרָה

וְהַבַּיְתָה חוֹזְרִים עִם פָּנָס.

גָּדוֹל הַפָּנָס וְכָבֵד וְכַבִּיר,

אִם כִּי אֵין נִזְקָקִים לְאוֹרוֹ,

הָעֶרֶב בָּהִיר, הַיָּרֵחַ מֵאִיר

וְהַשֶּׁלֶג מֵפִיץ זָהֳרוֹ.

אוּלָם הַפָּנָס מֵטִיל צֵל תְּכַלְכַל,

הַשְׁלָכוֹת הַדְּפָנוֹת מִשֶּׁל פַּח;

טְרַפֶּזוֹת הָאוֹר שֶׁבֵּינָן – סְגַלְגַּל

הָעוֹבֵר לְגַוַּן הַלִּילָךְ.

יֵשׁ שֶׁקֶט גָּדוֹל וְתָכֹל בַּתְּמוּנָה

וְהָאוֹר מְעֻמָּם, לֹא מַבְהִיק:

בַּשֶּׁקֶט שׁוֹמְעִים אֵיךְ הַדֶּרֶךְ עוֹנָה

לַדּוֹרֵךְ בִּלְחִישָׁה שֶׁל שְׁרִיק.

הַשֶּׁלֶג מוּטָל לִצְדָדִים עֲרֵמוֹת,

הוּא קָשֶׁה וְאֵינֶנּוּ נָמֵס,

נִרְמָז בּוֹ מוֹטִיב מִתּוֹךְ סֵפֶר שְׁמוֹת:

אֵיךְ בּוֹנִים אֶת פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס.

ז

בַּשַּׁחַר, עוֹד קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לְהַכִּיר

בֵּין תְּכֵלֶת וּבֵין כָּרָתֵי,

הַנַּעַר נֵעוֹר וְלִבּוֹ הוּא מֵעִיר,

מִתְגַּבֵּר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

בַּחוּץ עוֹד אָפֹר וּמְעַט עוֹד הָאוֹר,

הַשְּׁטָחִים בִּירַקְרַק פְּרוּשִׂים;

נִשְׁמָע מֵרָחוֹק צִלְצוּלָם הַטָּהוֹר

שֶׁל זוֹגִים בְּצַוְּארֵי הַסּוּסִים.

בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַהוֹמֶה מֵאָדָם

הַמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן הִתְפַּלֵּל.

הָרַבִּי מַתִּיר תְּפִלֵּי־רַבֵּנוּ־תָּם,

טַלִּיתוֹ הַגְּדוֹלָה מְקַפֵּל.

הַיּוֹם מַתְחִילִים בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים

בְּסֻגְיַת רַבִּי חֲנִינָא הַכֹּהֵן.

לְרֶגַע הָרַבִּי מַפְסִיק – וְנָחִים;

הוּא צָרִיךְ בְּתוֹסְפוֹת לְעַיֵּן.

בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁהָרַבִּי מַפְסִיק,

עַל־יָדוֹ וְסָמוּךְ לְאַפּוֹ,

אָצִיץ אֶל בִּרְכַּי, כִּי אֲנִי שָׁם מַחְזִיק

אֶת “אַהֲבַת צִיּוֹן” שֶׁל מַאפּוֹ.

מֵאָז מִשְׁתַּקְּעִים בְּלִבִּי הַקָּטָן

אֲמִינוֹן וְתָמָר הַנְּעִימִים,

וְצַר הַמָּקוֹם לְסֻגְיַת הַסָּגָן,

ר' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים.

רוֹאוֹת הָעֵינַיִם צִיּוּר בַּחַלּוֹן

שֶׁבְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַמְקֻמָּר:

אֲפָר בִּיהוּדָה, עִם קַשְׁתּוֹ אֲמִינוֹן,

הוּא מַצִּיל מֵאַרְיֵה אֶת תָּמָר.

ח

הָעֶרֶב בָּהִיר, מְאִירָה הַלְּבָנָה,

כּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם;

הִנֵּה הֵם רוֹקְדִים בַּמַּעְגָּל בִּרְנָנָה,

וְהִנֵּה הֵם רוֹקְעִים בַּמָּקוֹם.

לְמַטָּה עוֹנִים כְּנֶגְדָּם אֲחֵיהֶם

מִן הַשֶּׁלֶג אַף הֵם בִּרְמִיזָה, –

וְכָךְ כּוֹכָבִים מְסַפְּרִים בֵּינֵיהֶם

בִּלְשׁוֹנָם, בִּרְמִיזָה עַלִּיזָה.

בְּעֶלֶז הוֹמָה חֲבוּרָה עַל הָהָר,

נְעָרִים, נְעָרוֹת, קָהָל רָב,

בֵּינָם יֵשׁ אַחַת שְׁחוֹרַת הַשֵּׂעָר,

וְאַחַת שְׂעָרָהּ כְּזָהָב.

וְיֵשׁ בַּמִּזְחֶלֶת מָקוֹם לִשְׁתֵּיהֶן,

הַמִּזְחֶלֶת בִּשְׁבִיל שְׁלשָׁה –

אִתִּי הֵן יוֹשְׁבוֹת וַאֲנִי בֵּינֵיהֶן,

זוֹ בַּגָּב, זוֹ רֹאשִׁי עִם רֹאשָׁהּ.

הַדֶּרֶךְ קַלָּה בַּמּוֹרָד שֶׁל הָהָר,

אַךְ דּוֹפֵק בַּמַּעֲלֶה הַלֵּבָב;

אַחַת לִימִינִי – שְׁחוֹרַת הַשֵּׂעָר,

לִשְׂמֹאלִי – שְׂעָרָהּ כְּזָהָב.

ט

וְזוֹ הַמִּזְחֶלֶת יָפֶה חֲטוּבָה,

כָּל יָתֵד עֲשׂוּיָה בָּהּ בְּחֵן,

בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹתָהּ מִן הַיַּעַר הוּבָא

עֵץ־אַלּוֹן לַנַּגָּר הַשָּׁכֵן.

לִגְמַר מְלָאכָה נִמְסְרָה לַנַּפָּח,

פִּרְזְלָהּ חֲשׁוּקִים שֶׁל פְּלָד;

פַּסִּים הִיא חוֹתֶכֶת בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ,

חִשּׁוּקֶיהָ כִּרְאִי מְמֹרָט.

וְעוֹד הִיא נִבְדֶּלֶת לְשֶׁבַח וּלְנוֹי,

מִזְחַלְתִּי מֵעֵצוֹ שֶׁל אַלּוֹן;

לֹא חֶבֶל קָשׁוּר בָּהּ, רַק (אוֹי וַאֲבוֹי!)

רְצוּעָה חֲתוּכָה מִכִּידוֹן.

י

כְּבָר נִגְמְרָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עוֹלָם,

לָרְצִיחָה הַגְּדוֹלָה בָּא הַגְּמָר;

הָאָרֶץ בָּלְעָה הַדָּמִים וְקוֹלָם,

אַךְ עוֹד יֵשׁ יְרֻשַּׁת הַקֵּיסָר:

רוֹבִים קְצָרִים וְרוֹבִים אֲרֻכִּים,

נִבְדָּלִים בַּסְּגוֹר, בַּקַּתּוֹת,

רוֹבִים שֶׁהָיוּ בְּחָזְקָה הֲדוּקִים

לְשִׁכְמֵי לְאֻמִּים וְדָתוֹת.

עַתָּה הִתְלַקְּטוּ אֶל בֵּיתֵנוּ לָלִין,

יְשֵׁנִים וְנָחִים לָהֶם כָּאן:

עָשָׂה צְבָאָהּ הַכּוֹבֵשׁ שֶׁל פּוֹלִין

בְּבֵיתֵנוּ לְנֶשֶׁק מַחְסָן.

רוֹבִים יְשֵׁנִים זֶה עַל זֶה בַּקִּיטוֹן,

נִרְדְּמוּ כִּידוֹנִים בַּפְּרוֹזְדוֹר, –

הַנַּעַר חוֹתֵךְ רְצוּעָה מִכִּידוֹן,

הַכִּידוֹן מֵחֲלוֹם הוּא נֵעוֹר.

חָלַם הַכִּידוֹן: הוּא דוֹקֵר בְּאָדָם –

וְהִנֵּה זֶה חֲלוֹם, לֹא יוֹתֵר;

אוּלָם הוּא חוֹזֵר וּמִיָּד הוּא נִרְדָּם,

עַל רִצְפַּת הַפְּרוֹזְדוֹר הוּא גוֹהֵר.

יא

עַל־כֵּן לֹא אָהַבְתִּי לִמְשׁוֹךְ בָּרְצוּעָה,

הַמִּזְחֶלֶת דָּחַפְתִּי – גְּרִיר!

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה חֲלָקָה וּקְפוּאָה

וְהוֹלִיכָה לְמַטָּה, לָעִיר.

וְכָךְ, בִּכְרִיעָה עַל בִּרְכִּי הַיְמָנִית

וּמַדְחִיף מִשְּׂמֹאלִי מֵאָחוֹר,

נָסַעְתִּי בִּיעָף אֶל מוֹרִי לְעִבְרִית

בְּיוֹם חֹרֶף לִהֵט בּוֹ הַקֹּר.

הָרוּחַ הֵטִיל כִּידוֹדִים בַּפָּנִים

וְכָוָה כָּל רְסִיס כְּנִיצוֹץ –

אַךְ שָׁם לִי בָּנִיתִי שִׁבְעָה בִּנְיָנִים,

לִהֲטוּנִי דִּבְרֵי בֶּן־אָמוֹץ.

יב

וְזֶהוּ צִיּוּר בִּירִיעָה גְדוֹלָה

וּמָרְכָּב מִבְּחִינַת הַגְּוָנִים:

מִלֹּבֶן צָחֹר לַאֲדֹם הַתּוֹלָע

וּמִשֶּׁלֶג בָּהִיר לְשָׁנִים.

חוֹצָה אֶת הַבַּד דְּמוּת נַעַר צָעִיר

וּפָנָיו מַבִּיטוֹת לַמִּזְרָח;

מִזֶּה הָאָדֹם – כִּי בּוֹעֶרֶת הָעִיר,

וּמִזֶּה נוֹף הַשֶּׁלֶג הָרַךְ.

גְּדוּד הַנָּסוֹג וּפֶּטְלוּר עִם כִּידוֹן

וְקוֹזַק שֶׁחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה;

בְּחֶרֶב חוֹתְכִים בּוֹלְשֶׁבִיק לֹא־נִדּוֹן,

מְשֻׁגַּעַת פּוֹרַעַת גּוּפָהּ.

הַשֶּׁלֶג נָמֵס, מִתְגַּלֵּעַ הַבֹּץ,

לֶהָבוֹת וְעָשָׁן וְדָמִים.

הַנַּעַר רוֹאֶה אֶת חֲזוֹן בֶּן־אָמוֹץ:

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

יג

שׁוּב חֹרֶף מַתְחִיל, וְהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד

בְּפִתִּים גְּדוֹלוֹת וְצַחוֹת.

הוּא בָּא בְּמַפְתִּיעַ, בְּטֶרֶם מוֹעֵד,

וְנִרְמָס בְּנַעֲלַיִם לַחוֹת.

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד עַל הַשּׁוּק שֶׁבִּלְבוּב,

עַל יַלְדָּה הַשּׁוֹמֶרֶת דּוּכָן,

הָאֵם הִשְׁאִירַתָּה, הִיא תֵּכֶף תָּשׁוּב,

אַךְ כִּסּוּי לַדּוּכָן לֹא הוּכָן.

מְעַט הַמַּאֲפֶה, דֻּבְשָׁנִים, כְּעָכִים,

בִּפְרוּטוֹת אַחֲרוֹנוֹת הוּא אָפוּי;

הָאֵם עוֹד אֵינֶנָּה, חוֹלִים הָאַחִים,

וְהַשֶּׁלֶג בָּא בִּלְתִּי־צָפוּי.

בִּשְׁבִיל לְהָגֵן עַל מְעַט הַסְּחוֹרָה,

שֶׁהִיא לֹא תֵרָטֵב לָהּ כָּלִיל,

הֵסִירָה מַהֵר כְּסוּתָהּ לְעוֹרָהּ

וְכִסְּתָה הַדּוּכָן בַּמְּעִיל.

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד בְּעָלִים גְּדוֹלִים

וְנָמֵס עַל רֹאשָׁהּ, עַל גַּבָּהּ.

מִיָּד הִיא תֵּלֵךְ לָאַחִים הַחוֹלִים

לְסַפֵּר עַל הַחֹרֶף שֶׁבָּא.

יד

בַּחשֶׁךְ קָמִים בְּדִירָה שֶׁל זָרִים,

מַדְלִיקִים מְנוֹרַת הַחַשְׁמַל.

מַהֵר מִתְלַבְּשִׁים בַּבְּגָדִים הַקָּרִים,

מַעֲלִים בִּכְפִיפָה הַמִּנְעָל.

הוֹלְכִים אֶל הַבֶּרֶז לִרְחוֹץ הַפָּנִים,

מַגָּעוֹ כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.

קֻרְטוֹב הַחֶמְאָה כְּחַלּוּק אֲבָנִים,

גַּם הַלֶּחֶם מִקֹּר מְאֻבָּן.

בַּחוּץ עוֹד אָפֹר, עוֹד דּוֹלֵק הַפָּנָס,

הוּא חָבֵר לִי, רֵעִי וִידִידִי.

כָּמוֹהוּ, בּוֹדֵד בֵּין אַלְפֵי אוֹרוֹת־גַּז,

גַּם אֲנִי עִם רַבִּים יְחִידִי.

הַטְּרַם מְצַלְצֵל, וְהַפִּיף וְהַשְּׁרִיק.

הוּא עוֹלֶה בִּגְרוֹדֶצְקָה בָּהָר.

הַשֶּׁלֶג מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הוּא מַבְהִיק,

הַפַּסִּים נִמְשָׁכִים קַו יָשָׁר.

טו

גַּם הָלְאָה נוֹסֵעַ אָמְנָם אוֹטוֹבּוּס,

אַךְ הוֹלֶכֶת יַחְדָּו חֲבוּרָה.

הַשֶּׁלֶג מוֹשֵׁךְ וְצָרִיךְ גַּם לָחוּס

עַל פְּרוּטָה חֲרוּדָה וּסְפוּרָה.

הִנֵּה בַּחַמָּה מַבְהִיקִים חַלּוֹנִים

וְלֹא עוֹד לְסִגְניוּבְקָה רָחוֹק.

שָׁם פֶלְד מְלַמֵּד אֶת “יוֹבֵל הָעֶגְלוֹנִים”

וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת כְּתִינוֹק.

טז

הָעֶרֶב יוֹרֵד וְיָרַד גַּם הַקֹּר,

בְּנִגּוּן מַכְרִיזִים עִתּוֹנִים;

לְאֹרֶךְ רְחוֹב פָּנָסִים וְצֵל־אוֹר,

מִדְרָכָה וַעֲצֵי עַרְמוֹנִים.

הַשֶּׁלֶג נוֹפֵל בְּפִתִּים קַלִּילוֹת,

מְחַדֵּשׁ אֶת לָבְנָהּ שֶׁל הָעִיר;

לִמְקוֹם שֶׁלְּשָׁם רַגְלֵיהֶם מוֹבִילוֹת

מְהַלְּכִים צְעִירָה וְצָעִיר.

אֶחָד כּוֹכָבוֹן־שִׁלְגָּנוֹן הִתְיַשָּׁב

עַל־גַּב רִיס שֶׁל עֵינָהּ כִּפְנִינָה,

וְהוּא מִתְנַדְנֵד עִם עִפְעוּף הָעַפְעָף

וּמוֹסִיף לִוְיַת־חֵן לְחִנָּהּ.

נָמַס הַכּוֹכָב וְנִתְלָה כְּדִמְעָה.

הוּא נוֹטֵל אֶת רֹאשָׁהּ וּבְרֹךְ

הוּא שַׁח וְשׁוֹתֶה הַדִּמְעָה מֵעִמָּהּ –

וְהַדֶּרֶךְ לָבָן וְאָרֹךְ.

יז

רַכֶּבֶת בַּלַּיְלָה. הַשֶּׁלֶג יוֹשֵׁב

עַל דַּרְגוֹת וְגִשְׁרֵי הַקָּרוֹן.

הָאֵד מִתְפָּרֵץ בְּצִשְׁצִישׁ וְנוֹשֵׁף

מִתַּחְתִּית הַקָּרוֹן הָאַחְרוֹן.

אָדָם עִם פַּטִּישׁ מְהַלֵּךְ וּמַקִּישׁ

נְקִישָׁה יְחִידָה כָּל גַּלְגַּל.

הַשֶּׁלֶג מַשְׁרִיק תַּחַת רֶגֶל הָאִישׁ

וּמוּאָר בְּוָרֹד־סְגַלְגַּל.

צִפְצוּף. וְזָזִים בַּתַּחְנָה פָּנָסִים

וְיוֹצְאִים בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ;

מִקֹּדֶם לְאַט, אַחַר־כָּךְ הֵם נָסִים,

אַךְ בְּטוּר מְמֻשְׁטָר וְעָרוּךְ.

וְשֶׁלֶג וָלָיְלָה. חוֹלֵף רֶשֶׁף־זִיק

שֶׁנִּמְלַט מִלֹּעוֹ שֶׁל קַטָּר;

רִבּוּעַ שֶׁל אוֹר עַל הַשֶּׁלֶג מַחְלִיק

וְנִדְמֶה הוּא עוֹמֵד עַל־אֲתָר.

בְּתוֹךְ הָרִבּוּעַ שֶׁל אוֹר נִרְאֶה צֵל:

בֵּי"ת רָאשִׁים סְמוּכִים זֶה לָזֶה:

רִשְׁפֵּי הַקַּטָּר מִתְמַלְּטִים בַּמַּאֲפֵל

וְחוֹלְפִים עַל הַצֵּל בַּמַּחֲזֶה.

יח

רַכֶּבֶת בַּבֹּקֶר. הַשֶּׁלֶג רוֹבֵץ

עַל שָׂדוֹת, יְעָרִים, גְּשָׁרִים:

כָּפוּף מִן הַשֶּׁלֶג כָּל שִׂיחַ וָעֵץ,

גְּדֵרוֹת שֶׁל בָּתֵּי אִכָּרִים.

מֵעַל לְגַגּוֹת הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים

הֶעָשָׁן לַמָּרוֹם מִתַּמֵּר;

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵאת מִבֵּינוֹת עֲנָנִים

וְהָאוֹר־הַחוֹזֵר מְסַנְוֵר.

תַּחֲנָה מִתְקָרֶבֶת. דְּפִיק וַחֲבָט

שֶׁל גַּלְגַּל הַנֶּחְבָּט אֶל הַפַּס;

בִּקְתַּת הַשּׁוֹמֵר; הוּא עוֹמֵד וְנִבָּט,

אַךְ מַהֵר הוּא נָסוֹג וְהוּא גָז.

מֵאֵט הַמַּסָּע רִיצָתוֹ הַקְּצוּבָה

וְיוֹצֵאת הַתַּחֲנָה לוֹ לִקְרָאת;

וְעֶלֶם נִפְרָד מֵעַלְמָה אֲהוּבָה,

נִפְרָדִים מִזְוָדָה מִמִּזְוָד.

הָעֶלֶם יוֹרֵד, הָעַלְמָה בַּחַלּוֹן,

נוֹפְפִים זֶה אֶל זֶה יְדֵיהֶם:

קִיטוֹר מְצַשְׁצֵשׁ בְּסוֹפוֹ שֶׁל קָרוֹן

וְעוֹלֶה וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.

יט

בַּדֶּרֶךְ לַיַּעַר הַשֶּׁלֶג פָּרוּשׂ

עַל שָׂדוֹת רְחָבִים כְּמַרְבָד.

מִגְרֶרֶת קַלָּה רְתוּמָה אֶל הַסּוּס

וְהַשּׁוֹט עִם תִּפְרַחַת בַּיָּד.

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת. הַשֶּׁלֶג זוֹהֵר

בְּאַלְפֵי אֲבָנָיו הַטּוֹבוֹת;

נוֹקְשׁוֹת פַּרְסוֹתָיו שֶׁל הַסּוּס, הוּא דוֹהֵר,

רְחוֹקוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ קְרוֹבוֹת.

בָּאֹפֶק הַיַּעַר מַכְחִיל־מַאֲפִיל

וְשָׁטוּחַ לָאֹרֶךְ כָּעָב.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ מַאֲהִיל

בְּכַף־יָד קְעוּרָה עַל עֵינָיו.

בַּיַּעַר גּוֹיִים מְנִיפִים קַרְדֻּמּוֹת

וְהַכֹּד עִם הַחֹד מַבְרִיקִים;

קַר־ר־רַע מְצָרְחִים הָעוֹרְבִים אֲיֻמּוֹת,

וְקַר־ר־רַח – אַלּוֹנִים עַתִּיקִים.

בַּשֶּׁלֶג נִרְאִים עֲקֵבוֹת טְבוּעִים

שֶׁל עוֹרֵב, שֶׁל שׁוּעָל וְשֶׁל צְבִי;

וְכָל עִקְּבוֹתָם נְהִירִים וּגְלוּיִים,

כִּשְׁבִילֶיהָ שֶׁל טְלוּסְט, לְאָבִי.

כ

הֵבִיאוּ אֵלוֹת לְבָנוֹת לְהַסָּקָה

וּפוֹרְקִים בְּסָמוּךְ לַתִּתּוֹר;

שְׁנֵי הַסּוּסִים מְנַשְּׁפִים בַּשַּׂקָּה

וְנִשְׁמַת אַפֵּיהֶם כְּקִיטוֹר.

צָרִיךְ לְהַזְמִין אֶת חוֹטֵב הָעֵצִים,

הַמִּגְרֶרֶת יָפֶה עֲמוּסָה.

הַסּוּס מְקַרְטֵעַ, צוֹהֵל וּמֵשִׂים

צַוָּארוֹ עַל צַוַּאר הַסּוּסָה.

כא

דִּירָה זְעִירָה מִשֶּׁל חֶדֶר יָחִיד,

אַךְ לְזוּג הִיא אֵינָהּ קְטַנָּה;

רִהוּט לֹא חָדָשׁ, בְּסִגְנוֹן לֹא אָחִיד,

כִּי הַכֹּל אֲרָעִי, לְשָׁנָה.

מִרְפֶּסֶת יָפָה, מְזֻגֶּגֶת סָבִיב,

וִילָאוֹת צְחֹרִים לָהּ עָנְדוּ;

הַכֹּל שָׁם חָרְפִּי וּבָהִיר וְרַב־זִיו

וּמַה טָּב לְמֵיתַב שָׁם טַנְדּוּ.

אַךְ בֹּקֶר אֶחָד (הַאִם לֹא בְּשַׁבָּת?)

סְגָרָנוּ הַשֶּׁלֶג הָרַב;

בְּקשִׁי פָּתַחְנוּ הַדֶּלֶת מְעָט

לְהוֹצִיא אֶל הַקֹּר אֶת הָאַף.

גָּרַפְנוּ הַשֶּׁלֶג בְּיַחַד, בְּגִיל,

עוֹד אֶרְאֶה כְּהַיּוֹם הַמַּחֲזֶה:

הַשֶּׁלֶג נִבְזָק לְצִדָּיו שֶׁל הַשְּׁבִיל,

וְחוֹמָה לוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה.

גָּמַרְנוּ, נִשְׁאַרְנוּ עוֹמְדִים שָׁם יַחְדָּו

בֵּין חוֹמוֹת כְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם,

צָחַקְנוּ עַל פֹּעַל יָדֵינוּ הָרַב

וְהָיָה לָנוּ קַל וְגַם חָם.

פִּתְאֹם לִי אָמַרְתְּ, לֹא בְּלִי כֹבֶד־רֹאשׁ,

וּמִטַּעַם שֶׁאַתְּ רַק יָדַעְתְּ:

"זוֹ דֶרֶךְ לִלְבוּב – יֵשׁ לָשׁוּב וְלִדְרוֹשׁ

וּלְקַבֵּל אֶת הַצֶּרְטִיפִיקָט".

כב

הַשֶּׁלֶג נִבְזָק וְנִפְזָר כְּאָבָק

וּלְעוֹלָם הוּא מִמֶּנּוּ נִפְטָר.

רַק פַּעַם עוֹד, טֶרֶם נָמַס וְנָמַק,

עוֹד נָסַעְנוּ בְּדֶרֶךְ הַגְּרָר.

מִגְרֶרֶת יָפָה, הַסּוּסִים אַבִּירִים,

וְצִלְצוּל מְצִלּוֹת שֶׁבַּשִּׁיר.

אֲדָר. נוֹצְצִים בַּשָּׂדוֹת שַׁבְרִירִים,

עוֹד מְעַט וְהַשֶּׁלֶג יַפְשִׁיר.

בָּעֵמֶק הַדְּנְיֶסְטְר מֵימָיו מְגַלְגֵּל,

וְהַיַּעַר כַּקִּיר הַתָּלוּל.

הַגֶּשֶׁר נָטוּי כַּעֲנָק שֶׁל בַּרְזֶל

וְנוֹסְעִים עַל גַּבּוֹ הַסָּלוּל.

עֲנָק הוּא, חָזָק הוּא, רַגְלָיו בִּמְצוּלוֹת.

הוּא לוֹעֵג לְגֵאוּת, לִקְרָחִים –

אוּלָם בְּשׁוּבֵנוּ – נָסְעוּ עֲגָלוֹת,

כִּי הַגְּרָר נִשְׁתַּבֵּשׁ בַּדְּרָכִים.

הַשֶּׁלֶג הַצַּח עוֹד עָטַף הַשָּׂדוֹת,

אַךְ דַּקִּיק וְשָׁקִיף וְשָׁבִיר;

הַחֹרֶף חָלַף. הַעוֹד אֵין חֲסִידוֹת?

כִּי הַשֶּׁלֶג הִנֵּה הוּא מַפְשִׁיר.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה וְקוֹרֵעַ הַכְּסוּת

שֶׁעִטְּפָה הַשָּׂדוֹת בַּשֵּׁנָה,

מִצַּחַר הַשֶּׁלֶג בּוֹלְטוֹת בִּפְרִיצוּת

תְּלוּלִיּוֹת אֲדָמָה דְשֵׁנָה.

הַשֶּׁמֶשׁ גּוֹבֵר וְשׁוֹפֵעַ הָאוֹר

מְפַכִּים הַפְּלָגִים מִסָּבִיב.

אָמַרְנוּ: אִם בַּת – וְקָרָאנוּ לָהּ תּוֹר,

וְאִם בֵּן – נִקְרָאֶנּוּ אָבִיב.

חֲתִימָה

יוֹם אָלֶ"ף בַּבֹּקֶר. גָּמַרְתִּי הַשִּׁיר

וְנִגְמַר הַמִּסְקָר וְנִנְעַל.

עָבַר הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁלֶג מַזְהִיר –

וְעֵינַי לֹא הֵזַנְתִּי בּוֹ כְּלָל.

כָּל עֶרֶב עֵטִי זֶה הָיָה מְרַשֵּׁם

וּמִפִּי טֶלֶפוֹן עַל נְיָר,

מַה גֹּבַהּ הַשֶּׁלֶג שֶׁבִּירוּשְׁלֵם,

וּבִצְפַת בַּגָּלִיל עַל הָהָר.

וְאֵיךְ שָׁם גּוֹרְפִים אֶת הַשֶּׁלֶג מֵעַל

הַגַּגּוֹת – הַגַּגּוֹת הַשְּׁטוּחִים!

וְאֵיךְ יְלָדִים מְשַׂחֲקִים עִם חַיָּל,

וְאֵיךְ כַּדּוּרִים שְׁלוּחִים.

רָשַׁמְתִּי, רָשַׁמְתִּי הַכֹּל וּמַהֵר,

כָּרָאוּי לָרוֹשֵׁם הַזָּרִיז;

אוּלָם עֵת הַבַּיְתָה הָיִיתִי חוֹזֵר

וְסוֹגֵר כָּל חַלּוֹן וְכָל תְּרִיס –

זָהַר שָׁם הַשֶּׁלֶג שֶׁלִּי, בְּלִי סוֹף,

וְהִתְחִיל הַמִּסְקָר הַגָּדוֹל…

אֲהָהּ, כֹּה מַהֵר אֵיךְ אוּכָלָה לִכְתּוֹב,

אֵיךְ אוּכָלָה לִרְשׁוֹם אֶת הַכֹּל?

הִנֵּה הֵם בָּאִים, הַמַּרְאוֹת הַלְּבָנִים,

וְעוֹבְרִים חֲרִישִׁים־חֲרִישִׁים,

מַרְאוֹת שֶׁל יַלְדוּת וְנַעֲרוּת וְשָׁנִים,

אֵיךְ אֶתְפֹּס גַּם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים?

סְלַח, הַקּוֹרֵא, הִתְפָּאַרְתִּי חִנָּם,

זֶה גָדוֹל וּמֵעַל לְכֹחִי;

הִנֵּה הֵם חוֹזְרִים חֲרִישִׁים לִמְקוֹמָם

שֶׁמִּשָּׁם הֵם עָלוּ – לְתוֹכִי.

עַתָּה הִנֵּה בֹּקֶר, הוּרְמוּ הַתְּרִיסִים,

הָעוֹלָם מְעֻטָּף עֲרָפֶל,

וְעַל שֻׁלְחָנִי מַשְׁלִיגִים נַרְקִיסִים,

נַרְקִיסִים שֶׁבְּתוֹךְ אֲגַרְטֵל.

נִמְשַׁכְתִּי אַחַר הֶחָרוּז הַמּוּזָר

אֲגַרְטֵל – עֲרָפֶל – אֲפֵלָה…

תַּנּוּר הֶעָשָׁן – לַפִּיד אֵשׁ שֶׁעָבַר…

חֲשֵׁכָה וְאֵימָה גְדוֹלָה…

הָעַיִט יוֹרֵד וְהוּא עָט לַפְּגָרִים

וְנוֹעֵץ צִפָּרְנָיו בַּבָּשָׂר…

הָאַיִל, הָעֵז, הָעֶגְלָה – בְּתָרִים…

וְהַתּוֹר – הַצִּפּוֹר – לֹא בָּתָר…

הַבֵּט הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר אִם תּוּכַל…

וְאוּלָם גַּם – יָדוֹעַ תֵּדַע…

פִּתְאֹם מִמּוּלִי עַל הַקִּיר אוֹר נָפַל –

וּבַשֶּׁלֶג הוֹלֶכֶת עֵדָה.

הַשֶּׁלֶג עָמֹק וְרָחוֹק וְרָחָב,

יְהוּדִים יוֹצְאִים לְגָלוּת,

וְאֵין לָהֶם כְּלוּם, רַק הַצְּרוֹר עַל הַגָּב

וְרָצוֹן לֹא לָמוּת, לֹא לָמוּת…

אֲנִי לֹא צִיַּרְתִּי אוֹתָהּ הַתְּמוּנָה,

זֶה הֶעְתֵּק מִשֶּׁל הִירְשֶׁנְבֶּרְג זַ"ל,

אוּלָם הִיא הָפְכָה לִי (הָהּ, הָאֱמוּנָה!)

וְהָיְתָה לִי לְאוֹרִיגִינַל.

כִּי כָּל הַיּוֹצְאִים הֵם אַחַי, אַחְיוֹתַי,

הַזָּקֵן בְּרֹאשָׁם – הוּא אָבִי;

אוֹתָם יְלָדִים – הֲלֹא הֵם יְלָדַי!

וְאִתָּם מְהַלֵּךְ לְבָבִי…

אִתָּם מְהַלֵּךְ גַּם אֲנִי לֵיל וָיוֹם,

וְעָיְפוּ הָרַגְלַיִם מִצְּעוֹד.

פָּנֵינוּ מִזְרָחָה, עֵינֵינוּ לָרוֹם –

הֲרָחוֹק עוֹד הַדֶּרֶךְ מְאֹד?

עָבַר הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁלֶג וָקֹר

וּמוֹרִיק בִּיהוּדָה הָאֲפָר;

הַאִם לֹא הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַתּוֹר? –

עוֹד לֹא תַּם זֶה שִׁירִי, אַךְ נִגְמָר.

תש"ב

הערות וביאורי המשורר

הַשִּׁיר נִכְתַּב בִּימֵי הַשֶּׁלֶג בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחֹרֶף תש“ב. הֶעְתֵּק מִשֶּׁל הִירְשֶׁנְבֶּרְג זַ”ל – מִצִּיּוּרוֹ הַנּוֹדָע “גָּלוּת”; פֶּטְלוּר – חַיָּל מִצִּבְאוֹת פֶּטְלוּרָה.

---

אָחִי הַחַיָּל

מאת

שמשון מלצר

הִבְטַחְתִּי לָךְ פַּעַם לָשׁוּב וּלְסַפֵּר

עַל מוֹתָהּ שֶׁל אִמִּי,

אוּלָם זֶה קָשׁוּר בְּסִפּוּר עוֹד אַחֵר

הַצָּנוּעַ עִמִּי –

הֲלֹא הוּא סִפּוּר עַל חַיָּיו וּמוֹתוֹ

שֶׁל אֶחָד מֵאֶחָי:

אַף הוּא כָּךְ סֵרֵב בִּי לָמוּת בְּמוֹתוֹ

וּבְלִבִּי עוֹדוֹ חָי.

רַק פַּעַם אַחַת רְאִיתִיו, לֹא יוֹתֵר,

אֶת אָחִינוּ הַזֶּה,

אוּלָם זֹאת הַפַּעַם עוֹדֶנִּי זוֹכֵר

וְרוֹאֶה בַּמַּחְזֶה –

אֵיךְ הוּא הַגָּבוֹהַּ, הַבָּא־מֵרָחוֹק,

הָאוֹרֵחַ מִוִּין,

לוֹקֵחַ אוֹתִי, הַקָּטָן, הַתִּינוֹק

שֶׁמְּאוּם לֹא יָבִין,

וְהוּא מְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתִי וּמַצְחִיק,

שֵׁם־חִבָּה לִי יִקְרָא,

וְגַם בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּי יַחְזִיק

וְיָנִיף לַתִּקְרָה.

נִיסָן אָז הָיָה, חַג הַפֶּסַח, אָבִיב,

וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרַח;

בַּבַּיִת הַכֹּל חֲגִיגִי וְחָבִיב –

וַאֲנִי תִּינוֹק רַךְ.

וְרַק אַחַר־כָּךְ, עֵת גָּדַלְתִּי בָּחוּר

וְהִתְחַלְתִּי מֵבִין,

נוֹדַע לִי הַכֹּל אֶל נָכוֹן וּבָרוּר

עַל אָחִי זֶה מִוִּין.

עוֹדוֹ בֶּן יוּ“ד גִּימֶ”ל – יוּד דָּלֶ"ת שָׁנָה,

הֵן חָסֵר, הֵן יָתֵר,

עָזַב בֵּית הוֹרָיו וְהָעִיר הַקְּטַנָּה

וּבָרַח בְּהֶסְתֵּר

לְוִין, לַבִּירָה, לָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

הוּא קִוָּה שָׁם לִלְמוֹד,

אוּלָם הַמַּחְסוֹר הִכְרִיחוֹ לַחֲדוֹל

וּלְהַתְחִיל לַעֲבוֹד.

וְגַם לָעֲבוֹדָה נִתְרַגֵּל וְהִשְׁלִים

וְהִשְׂכִּיל בִּמְלַאכְתּוֹ,

כִּי הוּא נַעֲשָׂה שָׁם תַּפַּר־נְעָלִים –

לְחֶרְפַּת מִשְׁפַּחְתּוֹ.

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגְדִּיר בְּדִיּוּק

הַמֻּשָּׂג מִשְׁפָּחָה:

אָבִי זַ"ל – וַדַּאי הוּא מָצָא לוֹ צִדּוּק

לְלִמּוּד הַמְּלָאכָה.

הֵן הוּא בְּעַצְמוֹ כָּל יָמָיו דְּאָגָה,

דַּאֲגַת פַּרְנָסָה,

תָּמִיד בֶּעָמָל הַקָּשֶׁה נִתְיַגַּע

בְּכָל מַה שֶּׁעָשָׂה,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, בַּחֹרֶף, בַּקֹּר,

לַיְּעָרוֹת בְּצֵאתוֹ,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב – הַגּוֹי הַשִּׁכּוֹר

בַּמִּרְזָח בְּבֵיתוֹ.

אִמִּי זַ"ל? אָמְנָם, דָּאֲבָה, אֵין סָפֵק,

אוּלָם לֹא לִמְלַאכְתּוֹ,

אֶלָּא שֶׁמְּקוֹמוֹ בַּשֻּׁלְחָן נִשְׁאַר רֵיק

וְרֵיקָה צַלַּחְתּוֹ;

וּמִי הַיּוֹדֵעַ אִם שָׁמָּה, בַּכְּרַךְ,

בַּנֵּכָר, בַּמֶּרְחָק,

יֵשׁ מִי שֶׁמַּגִּישׁ לוֹ, לַנַּעַר הָרַךְ,

בְּכָל יוֹם כַּף מָרָק;

וְכָאן הֵן הַכֹּל בִּשְׁבִילוֹ גַּם מוּכָן,

כַּף מִכָּל קְעָרָה;

וּמְקוֹם שֶׁתִּשְׁעָה מְסֻבִּים לַשֻּׁלְחָן –

גַּם יֹאכְלוּ עֲשָׂרָה.

אוּלַי הַקְּרוֹבִים הַ“פְּרִיצִים” הַיְהִירִים

וּנְשֵׁיהֶם הַגְּבִירוֹת?

אוּלַי הַדּוֹדִים “נֶאֶמְנֵי” הַגְּבִירִים,

הַיּוֹשְׁבִים בְּטִירוֹת?

שֶׁהֵם בְּעָבְרָם לְיַד בֵּית הַ“קָּרוֹב”

בְּמוֹשַׁב כִּרְכָּרָה –

יָנִיף הָעֶגְלוֹן אֶת הַשּׁוֹט וְיִצְלֹף

וְחָלְפוּ בִּדְהָרָה?

אַגַּב, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן

שֶׁאָחִי זֶה בְּוִין

נַעֲשָׂה סוֹצְיָאלִיסְט וְחָבֵר נֶאֱמָן

שֶׁל “פּוֹעֲלֵי צִיּוֹן”.

לָכֵן כְּשֶׁבָּא אָז אָחִי הַלָּזֶה

לְעִירוֹ לְבִקּוּר,

אָסַף אֲסֵפָה חֲשָׁאִית בַּשָּׂדֶה

וְהִלְהִיב בְּדִבּוּר

אֶת כָּל הַשּׁוּלְיוֹת וְעוֹזְרֵי־הַמִּסְחָר

שֶׁבְּכָל הָעֲיָרָה;

מוּבָן שֶׁהַכֹּל נִתְגַּלָּה לְמָחָר

וְעוֹרֵר סְעָרָה.

סָעַר בֵּין הַשְּׁאָר גַּם אָחִינוּ מֵאִיר,

הוּא הָאָח הַגָּדוֹל:

הוּא שָׁב מְרֻגָּז וּמֻרְתָּח מִן הָעִיר

וְלִשְׁקוֹט לֹא יָכֹל

מֵרֹב הַחֶרְפָּה שֶׁ"הַכֹּל מְעַלְּבִין

וְעוֹקְצִין לְהַכְעִיס –

יָשֹׁב וְיַחְזֹר וְיִסַּע לוֹ לְוִין,

זֶה הַסּוֹצִיָּאלִיסְט!"

אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגְדִּיר בְּדִיּוּק

הַ“הַכֹּל” מִי הוּא כָּאן:

אָבִי זַ"ל – וַדַּאי הוּא מָצָא לוֹ צִדּוּק

לַדִּבּוּר הַמְסֻכָּן.

הֵן הוּא בְּעַצְמוֹ כָּל יָמָיו מְרִידָה

לַ“נְּגִידִים” מִקְּרוֹבָיו,

בָּחַר בְּחַיִּים שֶׁל נֵכָר וּפְרִידָה –

וְרֹאשׁוֹ לֹא כָּפַף.

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בַּיַּעַר, בַּקֹּר,

אֶת חַיָּיו יְסַכֵּן,

פּוֹנִינְסְקִי אָדוֹן לוֹ – נָסִיךְ וְשִׁכּוֹר –

וְאַךְ לֹא מֵאִיר קְלֵין.

אִמִּי זַ"ל? אָמְנָם, דָּאֲבָה בְּוַדַּאי,

אֲבָל לֹא לַבּוּשָׁה,

אֶלָּא שֶׁהָיָה לְבָבָהּ בָּהּ דַּוָּי

וּסְאָתָהּ גְּדוּשָׁה:

הִנֵּה הוּא נוֹסֵעַ, הַבֵּן הָאָהוּב,

וְחוֹזֵר אֶל הַכְּרָךְ –

וּמִי הַיּוֹדֵעַ מָתַי הִיא תָשׁוּב

לִרְאוֹתוֹ אַחַר־כָּךְ?

לִבָּהּ לָהּ נִבָּא וְיָדַע מַה נִּבָּא:

רַק עוֹד פַּעַם בִּלְבָד

זָכְתָה לִרְאוֹתוֹ, לְלָחֳצוֹ אֶל לִבָּהּ,

רַק עוֹד פַּעַם אֶחָת.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַפֶּסַח עָבַר

הוּא עָמַד וְיָצָא

וְשָׁב לוֹ לְוִין, זֶה אָחִי הַתַּפָּר,

וּבְוִין הוּא נִמְצָא

בִּזְמַן שֶׁיָּרַד לָעוֹלָם הַטֵּרוּף

הָרִאשׁוֹן, הַגָּדוֹל,

שֶׁבָּא לְעַרְבֵּב עוֹלָמוֹ שֶׁל יִשּׁוּב,

לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל.

עֲדַיִן הָיָה אָז יַנִּיק זֶה הָאָח

מִלֵּילֵךְ לַצָּבָא;

אוּלָם לְאַחַר שֶׁרֹב דָּם כְּבָר נִשְׁפַּךְ

גַּם הִגִּיעַ וּבָא

הַתּוֹר לִשְׁנָתוֹ לְמַלֵּא הַפְּרָצוֹת

בַּחֲזִיתוֹת הָעוֹלָם,

לִפּוֹל פְּגָרִים עַל־פְּנֵי אֲרָצוֹת

וּלְדַשְּׁנָן בְּדָמָם.

הָלַךְ, כַּמּוּבָן, לֹא בְּרֹב הִתְלַהֲבוּת.

הוּא הָיָה סוֹצְיָאלִיסְט.

רָצָה עוֹד לִחְיוֹת, לֹא רָצָה עוֹד לָמוּת,

כִּלְשׁוֹנוֹ, “גאָר אוּמְזִיסְט”.

“מִיר גֶעהֶען צוּ קֶעמְפֶען פאַר אוּנְזֶערֶע פַיינְד” –

בְּשִׁירוֹ הוּא אוֹמֵר.

אַגַּב, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן:

הוּא הָיָה מְשׁוֹרֵר.

בִּצְרוֹר הַנְּיָרוֹת שֶׁהֻחְזַר בִּזְמַנּוֹ

עִם שְׁאָר הַדְּבָרִים,

נִמְצָא גַּם פִּנְקָס עִם קִטְעֵי יוֹמָנוֹ

וְאַרְבַּעַת שִׁירִים.

שִׁירָיו חַלָּשִׁים מִבְּחִינַת הַצּוּרָה,

הַמִּשְׁקָל בָּם רוֹפֵף,

אֲבָל אֲמִתִּית כָּל שׁוּרָה וְשׁוּרָה

וְנִכְנֶסֶת לַלֵּב.

אוּלָם מִשִּׁירָיו בְּהַרְבֵּה חֲשׁוּבִים

הַדְּבָרִים בַּיּוֹמָן,

מַרְאוֹת וּרְשָׁמִים תְּפוּסִים וּכְתוּבִים

בְּדַקּוּת שֶׁל אֳמָן.

מִזֶּה הַיּוֹמָן גַּם נוֹדְעוּ לִי פְּרָטִים

אֲחָדִים מֵחַיָּיו,

כְּגוֹן מִי הָיוּ יְדִידָיו הַמְּעַטִּים,

וּכְגוֹן שֶׁאָהַב

אֶת מִיצִי בַּת וִין – שֶׁחָמֵשׁ פְּעָמִים

הוּא מַזְכִּיר אֶת שְׁמָהּ,

וְשָׂשׂ בְּקַבְּלוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים

גְּלוּיָה מֵעִמָּהּ.

גַּם הוּא לָהּ כָּתַב. הוּא הִרְבָּה אָז לִכְתּוֹב

מִכְתָּבִים לִידִידָיו –

הָיָה לוֹ, אָחִי, הַכִּשְׁרוֹן לֶאֱהוֹב

וּלְלַבֵּב בְּמִכְתָּב.

הַבַּיְתָה כָּתַב לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

וְהִזְכִּיר בִּמְיֻחָד

"שָׁלשׁ אַחְיוֹתַי, הַיָּפוֹת, הַטּוֹבוֹת,

וְאָחִינוּ הַקָּט".

מוּבָן שֶׁסָּלַח גַּם לָאָח הָרַגָּז,

לְאָחִינוּ מֵאִיר,

לְזֶה שֶׁהִרְתִּיחַ בַּפֶּסַח הַלָּז

בִּגְלַל שִׂיחַ הָעִיר.

אוּלָם לְחֻפְשָׁה, גַּם לְחֹפֶשׁ גָּדוֹל,

אַךְ לְוִין הוּא יָצָא –

הַבַּיְתָה לָבוֹא כַּנִּרְאֶה לֹא יָכֹל,

וְאוּלַי לֹא רָצָה.

וְאִמָּא שֶׁלָּנוּ בִּקְשָׁה לִרְאוֹתוֹ,

אֶת הַבֵּן בַּמַּדִּים –

הַאִם נִחֲשָׁה מֵרָחוֹק אֶת מוֹתוֹ,

מוֹת הַטּוֹב בַּיְלָדִים?

חָשַׁבְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּדָּבָר

וְתָמִיד לִי פְּלִיאָה

כָּל מַה בְּנַפְשָׁהּ שֶׁל אִמִּי אָז עָבַר

וְאִלְּצָהּ לִנְסִיעָה.

כִּי פֶּתַע הֶחְלִיטָה בְּעֹז לֹא רָגִיל,

הַחְלָטָה אֵיתָנָה,

לִנְסוֹעַ לְבִּיהֶם, לְרוֹנְשְׁפֶּרְק, בִּשְׁבִיל

שָׁם לִרְאוֹת אֶת בְּנָהּ.

אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר – לֹא נָסְעָה יְחִידָה,

כִּי נָסַע גַּם אָבִי.

גַּם הוּא בְּשׁוּבוֹ מִמַּסַּע הַפְּרִידָה

אֶת הָרֶגֶשׁ הֵבִיא

נִפְרוֹד כִּי נִפְרַד מִבְּנוֹ אֲהוּבוֹ

פְּרִידָה עוֹלָמִית:

כְּחֹדֶשׁ יָסְפוּ הַגְּלוּיוֹת עוֹד לָבוֹא –

עַד נִשְׁלַח לַחֲזִית.

רוֹאָה אַתְּ, אָחִינוּ הַנַּעַר הַזֶּה

שֶׁבַּסֵּתֶר בָּרַח

מִתּוֹךְ בֵּית אָבִיו, וְהוּא רַךְ וְרָזֶה –

שָׁם בַּנֶּכֶר, בַּכְּרָךְ,

גָּדַל וּבָגַר וְהָיָה לְבָחוּר

רַם־קוֹמָה וְזָקוּף –

אָמַרְתִּי לָךְ עוֹד בְּרֵאשִׁית הַסִּפּוּר

שֶׁגָּבַהּ, הָאָהוּב.

עַל־כֵּן מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, עֵת נִצַּב

לָאִמּוּן כְּטִירוֹן,

וְעַד אֶל הַקְּרָב שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא שָׁב

בְּיוֹמוֹ הָאַחְרוֹן,

תָּמִיד הוּא הָלַךְ הָרִאשׁוֹן בַּשּׁוּרָה

וְרִאשׁוֹן גַּם בַּטּוּר –

אִמִּי זֹאת יָדְעָה יְדִיעָה בְּרוּרָה

וְשָׁקְלָה זֹאת בָּרוּר.

יָדְעָה וְשָׁקְלָה וּבָכְתָה גַם מָרָה,

וּבְעוֹד בְּנָהּ חַי –

בַּלַּיְלָה־בַּלַּיְלָה בָּכְתָה אֶל כָּרָהּ,

בְּהַסְתֵּר, בַּחֲשַׁאי.

אַךְ אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאִמִּי זַ"ל הָיְתָה

בַּכְיָנִית מִטִּבְעָהּ.

תָּכְפוּ הַפְּגָעִים בַּחַיִּים שֶׁחָיְתָה –

וְנִצְּחָתַם שִׁבְעָה.

הִנֵּה, הֵן יָלַדְתְּ פַּעֲמַיִם גַּם אַתְּ

וּשְׁנֵיהֶם נֶחְמָדִים,

אוּלָם הֲנִסִּית בַּדִּמְיוֹן וְיָלַדְתְּ

גַּם תִּשְׁעָה יְלָדִים?

וְאִמֵּנוּ יָלְדָה. וְגִדְּלָה אֶת כֻּלָּם.

בְּיָדֶיהָ מַמָּשׁ –

לֹא גַן־יְלָדִים שֶׁיָּקֵל מֵעֻלָּם,

אֵין עוֹזֶרֶת לָרָשׁ,

הַכֹּל בְּיָדֶיהָ, הַכֹּל מִכֹּל כֹּל,

לְהַטְלִיא הַבְּגָדִים,

לִרְחוֹץ, לְהַלְבִּישׁ וּלְהַגִּישׁ לֶאֱכוֹל

לִילָדוֹת וִילָדִים.

וּרְאִי, הֵן גָּדַלְנוּ כֻּלָּנוּ רָמִים,

לֹא חָסַרְנוּ מְאוּם,

לֹא רֶגֶל, לֹא יָד, כָּל אֶחָד אַךְ תָּמִים,

לֹא פְּגָם וְלֹא מוּם.

אַךְ אָז הִיא בָּכְתָה שֶׁבְּנָהּ הָאָהוּב

לֹא חָסֵר לֹא־מְאוּם,

לֹא יָד וְלֹא רֶגֶל, וּפְגָם אֵין בַּגּוּף –

שֶׁאֵינוֹ בַּעַל־מוּם.

יָמִים מֻעָטִים אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּשְׁלַח

לַחֲזִית וְלַקְּרָב,

נִתְּנָה לוֹ חֻפְשָׁה קְטַנָּה וְהָלַךְ

לִהְיוֹת בֵּין חֲבֵרָיו

בְּוִין. אָמְרוּ לוֹ: מַגִּיעַ הַסּוֹף,

הִנֵּה פּוֹר תִּתְפּוֹרָר

הַיּוֹם אוֹ מָחָר, בְּקָרוֹב בְּקָרוֹב,

מַלְכוּתוֹ שֶׁל קֵיסָר.

מִי פֶּתִי עַכְשָׁו וְיֵלֵךְ לַחֲזִית?

אֶת מַדֶּיךָ פְּשֹׁט

וּלְבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, אֶזְרָחִית –

זֶה נָקֵל עַד מְאֹד.

רַבִּים כָּךְ עָשׂוּ וְעוֹשִׂים כָּךְ יוֹם־יוֹם,

זֶה בָּרוּר וּפָשׁוּט:

עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁרוֹמֵז הַשָּׁלוֹם

לֹא כְּדַאי עוֹד לָמוּת.

אוּלָם הוּא הֵשִׁיב: הַקֵּיסָר, הַמַּלְכוּת,

וּמַלְכָּה עֲנֻגָּה –

לֹא זֶה. וְאוּלָם חֲבֵרַי לָעֱנוּת,

יְדִידַי בַּפְּלֻגָּה –

כֻּלָּם מְצַפִּים לְבוֹאִי, לְשׁוּבִי.

הֵם יֵצְאוּ לַחֲזִית –

וַאֲנִי אֶתְחַבֵּא? לֹא לֹא לֹא, אֲהוּבִי,

לֹא אֶלְבַּשׁ אֶזְרָחִית…

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹתוֹ יוֹם עוֹד נָשַׁל

מִנְעָלָיו וְלָקַח

לוֹ זוּג נַעֲלַיִם קַלּוֹת וְנָעַל –

נְעָלִים שֶׁל אֶזְרָח.

אֶפְשָׁר הוּא רָצָה בְּרַגְלַיִם קַלּוֹת

לְשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת?

אֶפְשָׁר עַל דַּעְתּוֹ גַם הִתְחִיל הַעֲלוֹת

הָעֵצוֹת הַיְעוּצוֹת?

אִמֵּנוּ וַדַּאי נָטְתָה לְקַבֵּל

הָאֶפְשָׁר הָאַחְרוֹן;

אוּלָם לִי נִדְמֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ לֵיל

לֵילֵךְ אֶל תֵּיאַטְרוֹן,

אוֹ אֶל רְאִינוֹעַ – עִם מִיצִי שֶׁלּוֹ…

וְעַל־כֵּן הוּא גָמַר

שֶׁיֵּשׁ לְהַחְלִיף לְהַלֵּיל מִנְעָלוֹ,

הַמִּנְעָל הַמְסֻמָּר.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אוֹתוֹ עֶרֶב הוּא שָׁב

לְאַחַר חֲצוֹת לֵיל

וְאוֹר לֹא הֶעֱלָה בְּדִירַת מְאָרְחָיו,

רַק הִלֵּךְ כְּמוֹ צֵל,

גִּשֵּׁשׁ בַּחֲשַׁאי וּמָצָא לוֹ סַפְסָל

וּבְשֶׁקֶט שָׁכַב,

וְכָךְ הוּא נִרְדַּם, זֶה אָחִי הַחַיָּל,

בִּבְגָדָיו, בִּנְעָלָיו.

הֲרֵי לִי כָּל זֶה רַק סִפּוּר מַעֲשֶׂה,

לֹא הָיִיתִי לוֹ עֵד,

אוּלָם, הַאֲמִינִי, אֶרְאֶה הַמַּחְזֶה

וּלְנֶגְדִּי הוּא עוֹמֵד –

אֵיךְ הוּא, הַגָּבוֹהַּ, שׁוֹכֵב אַפְּרַקְדָּן

לְכָל אֹרֶךְ מִדּוֹ,

וְאֵיךְ הַפִּגְיוֹן הָרָדוּם בַּנְּדָן

שָׁם שׁוֹכֵב לְצִדּוֹ,

וְאֵיךְ בַּנְּשִׁימָה מִתְרוֹמֵם הֶחָזֶה,

אֵיךְ עָלָה וְיָרַד –

עֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל בַּמַּחְזֶה

וְרוֹאֶה בּוֹ עוֹד פְּרָט:

אֵי־מִי מִתְקָרֵב שָׁם אֱלֵי מַרְגְּלוֹת

זֶה אָחִי הַיָּשֵׁן,

חוֹלֵץ לוֹ בַּלָּאט נְעָלָיו הַקַּלּוֹת,

וּכְבֵדוֹת – יַגִּישֵׁן…

הָיְתָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם וּמַחְסוֹר,

וְנַעֲלַיִם – זָהָב!

אוּלַי הוּא יִשְׁכַּח, הַחַיָּל, וְיַחְזֹר,

לֹא יַחְלִיף נְעָלָיו…

עַל־כֵּן אוֹתוֹ בֹּקֶר, בִּבְקוֹעַ הָאוֹר,

עֵת אָחִי הִתְעוֹרֵר,

הִרְגִּישׁ כִּי רַגְלָיו יְחֵפוֹת וְהַקֹּר

בָּן עוֹקֵץ וְדוֹקֵר.

מִיָּד הוּא נָעַל מִנְעָלָיו הַכְּבֵדִים,

לָרַכֶּבֶת מִהַר –

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ וְעָנוּ הַהֵדִים

לַמִּנְעָל הַמְסֻמָּר.

עוֹדֶנִּי מַבִּיט אַחֲרָיו וְרוֹאֶה

הִלּוּכוֹ הַזָּקוּף –

עוֹדֶנִּי מַבִּיט וּבָכוֹ לוֹ אֶבְכֶּה

לַהוֹלֵךְ לְלֹא־שׁוּב – –

הֵיכָן נֶהֱרַג, זֶה אָחִי הַחַיָּל?

הוּא נָפַל בְּפּוֹלִין,

אֶחָד בֵּין רַבִּים חֲלָלִים – עוֹד חָלָל

בַּבִּצּוֹת שֶׁל ווֹהְלִין.

הָהּ, אִלּוּ נוֹדַע הַדָּבָר בְּפַשְׁטוּת

וּמִיָּד וּבָרוּר;

הֲלֹא כֹּה רַבִּים נִשְׁלְחוּ אָז לָמוּת

בַּמִּרְצָח הָאָרוּר.

לֹא הוּא הַיָּחִיד שֶׁנִּקְרָא לִשְׁחִיטָה

וְנֶעֱקַד וְנֶעֱרַךְ,

לֹא הוּא הַיָּחִיד לֹא נִצַּל מִמִּיתָה,

לֹא נִשְׁלַח לוֹ מַלְאָךְ.

וְאִלּוּ בָּא הוּא, הַמַּלְאָךְ הַשָּׂטָן,

וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ:

“הוּא מֵת, זֶה בְּנֵךְ” – אָז אוּלַי לָהּ נִתַּן

גַּם הָעֹז הַדָּרוּשׁ

לָשֵׂאת הַמַּכָּה בִּגְבוּרָה, בִּמְנוּחָה,

לִחְיוֹת אֵם לְשִׁבְעָה –

אִמֵּנוּ הָיְתָה אַמִּיצָה בְּרוּחָהּ

וּבְרִיאָה מִטִּבְעָהּ.

אוּלָם הוּא לֹא בָא לְבַשֵּׂר הַצָּרָה,

זֶה מַלְאַךְ הַבְּשׂוֹרָה,

אֶלָּא הוּא שָׁלַח אֶל אִמֵּנוּ שָׂרָה

שְׁלִיחוֹ הַנּוֹרָא:

סָפֵק – הַסָּפֵק אִם הוּא חַי אוֹ הוּא מֵת

הוּא נִצְּחָהּ וְשִׁבְּרָהּ,

אָכַל בָּהּ, אָכַל, עַד יָרְדָה בְּלֹא־עֵת

בְּיָגוֹן אֶל קִבְרָהּ.

אוֹתָם שֶׁזָּכוּ עוֹד לָשׁוּב אֶל בֵּיתָם,

מִי שָׁלֵם, מִי בַּעַל־מוּם,

סִפְּרוּ כִּי הָיָה עִמָּהֶם בְּצֵאתָם,

וְאוּלָם לֹא מְאוּם

וּמְאוּם לֹא יָדְעוּ עַל סוֹפוֹ לְסַפֵּר.

כָּל אֶחָד אַךְ נִשְׁבַּע

כִּי מֵת לֹא רָאָהוּ, וְיֵשׁ לְשַׁעֵר

כִּי לֹא מֵת אַךְ נִשְׁבָּה.

הַאִם יְכוֹלָה אַתְּ כָּל זֶה לַחֲשׁוֹב

עַד לְסוֹף וּגְמִירָה?

כָּל דֶּלֶת נוֹקֶשֶׁת עַל סַף וּמַשְׁקוֹף

וְתִסֹּב עַל צִירָהּ,

כָּל צַעַד קָרֵב וְכָל פֶּתַח נִפְתָּח –

הָיוּ פֶּתַח תִּקְוָה:

הַאִם לֹא הַבֵּן הוּא שֶׁבָּא וּפָתַח?

וְאוּלָם הוּא לֹא בָא.

הַאִם יְכוֹלָה אַתְּ כָּל זֶה לְשַׁעֵר,

עַל דַּעְתֵּךְ הַעֲלוֹת?

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הַלֵּב מְפַרְפֵּר,

בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת,

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר הַלֵּב מִתְלַבֵּט,

וְהַבְּכִי אֶל הַכָּר –

כָּל זֶה, יַקִּירָה, הֵן הָיִיתִי לוֹ עֵד

וְהַכֹּל לִי נִזְכָּר.

נִזְכָּר לִי יָפֶה וּבְכָל הַבְּהִירוּת

יוֹם אֶחָד אֵיךְ הוּא בָּא,

נוֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת, וּמָסַר בִּמְהִירוּת

מַעֲטָפָה צְהֻבָּה,

כָּזֹאת גְּדוֹלָה, מִשְׂרָדִית, וְסָבִיב

עִם מִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה…

אָבִיב אָז הָיָה. וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵצִיף

אֶת הַכֹּל זִיו־אוֹרָה.

אֲבָל בְּבֵיתֵנוּ הַשֶּׁמֶשׁ אָבַל

וְחָשַׁךְ הַמָּאוֹר.

"בִּנְכֶם הַטּוּרַאי מוֹזֶס מֶלְצֶר נָפַל

וְהוּא מֵת מוֹת גִּבּוֹר

עֲשִׁיר תְּהִלָּה" – נֶאֱמַר בַּמִּכְתָּב

בְּטָפְסוֹ הַמֻּדְפָּס.

וְעוֹד שָׁם הָיָה לַמִּכְתָּב מְצֹרָף

הַיּוֹמָן בַּפִּנְקָס,

פִּתְקַת הַזֶּהוּת בְּפַחִית נְתוּנָה,

כַּרְטִיסִים אֲחָדִים

(מֵהֶם עוֹד רֵיקִים, לִכְתִיבָה) וּתְמוּנָה –

הַחַיָּל בְּמַדִּים…

וְזוֹ הַתְּמוּנָה, רְווּיָה מִדְּמָעוֹת,

שְׁמוּרָה עוֹד עִמִּי.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הַדְּמָעוֹת,

שֶׁל אָבִי אוֹ אִמִּי –

יַחְדָּו הֶחְזִיקוּהָ הַרְבֵּה בְּיָדָם

בְּשִׁבְתָּם בַּ“שִּׁבְעָה”.

הַאִם הִסְתַּכַּלְתְּ בִּתְמוּנָה שֶׁל אָדָם

שֶׁבְּלֹא עֵת גָּוַע?

דּוֹמֶה, פִּיו לוֹחֵשׁ וְעֵינוֹ מַבִּיעָה,

אַךְ קָשֶׁה לְהַחְלִיט

אִם הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹ הוּא בָּא בִּתְבִיעָה –

הוּא לוֹחֵשׁ וּמַבִּיט…

הַרְבֵּה הִסְתַּכַּלְתִּי בְּזֹאת הַתְּמוּנָה,

בְּצַלְמוֹ שֶׁל אָחִי;

אַךְ פַּעַם נִדְמֶה לִי – הוּא בָּא בִּתְלוּנָה

וְעַל פִּיו כְּמוֹ בְּכִי,

פָּנָיו פְּנֵי נַעַר צָעִיר וְרָחִים

וּבְעֵינָיו הַתְּמִימוּת,

וּבְפִיו הוּא לוֹחֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים:

“עוֹד לִחְיוֹת! לֹא לָמוּת!”

וּפַעַם אַחֶרֶת, דּוֹמֶה, יֵשׁ רֹב עֹז

בְּפָנָיו וּמְרִי,

וְאָז לִי נִדְמֶה כִּי יִלְחַשׁ וְיִרְמֹז:

"אַל תִּשְׁכַּח אֶת שִׁירִי!

מִיר גֶעהֶען צוּ קֶעמְפֶען פאַר אוּנְזֶערֶע שׂוֹנְאִים

אוּן שְׁטַרְבּעֶן אוּמְזִיסְט!

לוּא מַתִּי בַּקְּרָב לְצִיּוֹן, לְשִׁוְיוֹן,

כִּיהוּדִי, סוֹצְיָאלִיסְט –

הָיְתָה הַסְבָּרָה וְנִמּוּק לְמוֹתִי

בָּעִנְיָן הַקָּדוֹשׁ.

אֲבָל בְּלֹא טַעַם לָמוּת כְּמוֹתִי

וְלָדַעַת מֵרֹאשׁ

שֶׁאֵין מַטָּרָה וְתַגְמוּל וְתַשְׁלוּם

וְהַכֹּל עַל־חִנָּם,

וְאֵין כְּלָל דָּמִי נֶחֱשָׁב וְלֹא־כְלוּם

לֹא לַדּוֹר, לֹא לָעָם – – –

וְעוֹד הֵם בָּאִים בִּמְלִיצָה שֶׁל כְּזָבִים

עַל תְּהִלָּה וּגְבוּרָה!

הֲלֹא אֲנִי מַתִּי מִיתָה שֶׁל כְּלָבִים

בְּלֹא אוֹת־קְבוּרָה!"

כֵּן כֵּן, לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לָךְ עַד כָּאן,

בְּאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב

מְקוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁל הַמֵּת לֹא צֻיַּן

וּבַתֹּרֶף בָּא קַו –––––––––

חִפְּשׂוּ אֶת הַקֶּבֶר. כָּתְבוּ מִכְתָּבִים

לַקְּהִלּוֹת בְּווֹהלִין.

אוּלָם מִי יִמְצָא בֵּין קִבְרוֹת אֲלָפִים

גַּל חַיָּל אַלְמוֹנִי?

“חַיָּל אַלְמוֹנִי”… יְלָדִים בְּגִילִי

לֹא יָכְלוּ לְהָבִין,

אוּלָם זֶה הָיָה כָּךְ בָּרוּר בִּשְׁבִילִי:

זֶה הָאָח שֶׁמִּוִּין…

הָיְתָה לִי יַלְדוּת לֹא רַכָּה וְתַמָּה.

הֵן הָיִיתִי בֶּן הֵ"א

בִּזְמַן שֶׁ“פָּרְצָה” בָּעוֹלָם מִלְחָמָה –

וְרָאִיתִי הַרְבֵּה.

רָאִיתִי גְּוִיָּה שֶׁל אָדָם רְטוּשָׁה

וּבְזוּיָה בְּדָמָהּ,

רָאִיתִי גַם חֶרֶב מוּלִי לְטוּשָׁה,

מַבְרִיקָה בַּחַמָּה.

אֲבָל בְּיוֹתֵר הִבְהִילַנִי מַחְזֶה

לֹא־נִרְאֶה, דִּמְיוֹנִי:

אֵיךְ הוּא, הַגָּבוֹהַּ, “נוֹפֵל” וְנַעֲשֶׂה

“חַיָּל אַלְמוֹנִי”…

אֵיךְ רָץ מִתְכּוֹפֵף, וּפְגוּעַ כַּדּוּר

הוּא נוֹטֶה לִנְפִילָה –

רָאִיתִי הַכֹּל מַמָּשִׁי וּבָרוּר,

בִּבְהִירוּת מַבְהִילָה.

לֹא סָר הַמַּחְזֶה גַּם בִּימֵי הַבַּחְרוּת.

עוֹד נוֹסְפוּ לוֹ פְּרָטִים

רַבִּים לְקוּחִים מִקְּרִיאָה בַּסִּפְרוּת

וְרַבִּים מִסְּרָטִים.

קָרָאתִי הַרְבֵּה בְּסִפְרוּת מִלְחָמָה:

אֶת רֵימַרְק וְאֶת קִישׁ,

אֶת הַאשֶׁק וּצְוַייג וְאֶת רֶן וְרוֹלַן,

הַמֵּאִירִי, בַּרְבִּיס.

קָרָאתִי. בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא חַי

בְּיָמָיו אַחְרוֹנִים,

אָחִי הָאָהוּב, הַיָּקָר בְּאַחַי,

הַחַיָּל אַלְמוֹנִי.

רָאִיתִי הַרְבֵּה בְּסִרְטֵי מִלְחָמָה.

לֹא אֶזְכֹּר שְׁמוֹתָם,

אֲבָל הֵם הֶרְאוּ עַל פְּנֵי אֲדָמָה

חַיָּלִים בְּמוֹתָם.

בִּקַּשְׁתִּי לִנְטוֹעַ הֵיטֵב וְהֵיטֵב

בְּלִבִּי הַתָּמִים

נְטַע הַשִּׂנְאָה לְרוֹבֶה עַל כָּתֵף,

לְכִידוֹן זָב דָּמִים –

וּתְהִי שִׂנְאָתִי כְּמוֹ עֵץ שֶׁנִּשְׁתַּל,

כְּאַלּוֹן הַבָּכוּת

עַל קֶבֶר אָחִי הַחַיָּל שֶׁנָּפַל,

שֶׁהִקְדִּים כָּךְ לָמוּת.

אָמַרְתִּי, הַנֶּטַע יַשְׁרִישׁ וְיָנוּב,

לֹא יוּכְלוּ לַעֲקוֹר.

אָמַרְתִּי, שׁוֹטֶה, הָאָדָם לֹא יָשׁוּב

עַל דָּמוֹ כְּשִׁכּוֹר.

אוּלָם הוּא כּוֹזֵב, הָאָדָם, וְהוּא שָׁב,

אַתְּ רוֹאָה, יַקִּירָה;

עַתָּה אֲנִי שַׁח עַל תַּלְמֵי הַלֵּבָב

וְעוֹסֵק בַּעֲקִירָה…

וְעוֹד לֹא עָקַרְתִּי. דּוֹמֶה, לֹא אוּכַל.

הָהּ, כַּמָּה זֶה כּוֹאֵב!

אַךְ הוּא יֵעָקֵר, זֶה נִטְעִי הָאֻמְלָל –

עִם הַלֵּב, עִם הַלֵּב – – –

מָתַי הוּא נָפַל, זֶה אָחִי הַחַיָּל?

בְּיוּ“ד חֵי”ת בֶּאֱלוּל.

וּסְתָו עוֹד וָחֹרֶף צִפּוּ – לֶחָלָל,

לַחַיָּל הַנָּפוּל.

וּסְתָו עוֹד וָחֹרֶף נָגַס הַסָּפֵק

בְּלִבָּהּ שֶׁל אִמִּי –

הַלֵּב הֶחָזָק לֹא חָדַל הֵאָבֵק

וְצִפָּה עוֹד בִּדְמִי.

אָבִיב – וְהִגִּיעַ מִכְתַּב הַבְּשׂוֹרָה,

הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה.

אַחַר הַ“שִּׁבְעָה” לֹא בָּכְתָה, לִכְאוֹרָה,

אַךְ הָיְתָה כְּבָר חוֹלָה.

חָלְתָה כָּל הַקַּיִץ. גָּוְעָה לְאִטָּהּ.

בְּכָ“ף דָּלֶ”ת אֱלוּל

עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ סָבִיב לַמִּטָּה,

וּבְדֵעַ צָלוּל

נִפְרוֹד נִפְרְדָה מֵאִישָׁהּ, מִבָּנִים,

מִבָּנוֹת, מֵחָתָן.

הֻבְהַל מִן הַחֶדֶר גַּם בֶּן הַזְּקוּנִים,

“הַיָּתוֹם הַקָּטָן”.

הָיִיתִי בֶּן תֵּשַׁע. עוֹד יֶלֶד כִּמְעַט.

וְהַמָּוֶת – כָּפוּל –

יָשָׁר וְעָמֹק לְעֵינַי לִי נִבַּט.

בְּכָ“ף הֵ”א בֶּאֱלוּל – – –

סִלְחִי לִי. הִבְטַחְתִּי לָשׁוּב וּלְסַפֵּר

עַל מוֹתָהּ שֶׁל אִמִּי,

אוּלָם זֶה סִפּוּר מַה־נּוּגֶה, וְאַחֵר –

אַצְנִיעוֹ עוֹד עִמִּי.

תש"ג

הערות וביאורי המשורר

פּוֹנִינְסְקִי – רוֹזֵן נוֹדָע בְּפּוֹלִין; מֵאִיר קְלֵיין – הוּא מֵאִיר קְלֵיינֶר (רְאֵה הֶעָרוֹת לְ“מֵאִיר הַכְּלִיזְמָר”). שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הָיָה קְלֵיין וְהִרְחִיבוֹ לִקְלֵיינֶר, לְהַבְדִּיל עַצְמוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשִׁירִים; אֵם לְשִׁבְעָה – אֶחָד מֵאַחֵינוּ, עַזְרִיאֵל, מֵת בְּנַעֲרוּתוֹ. מוֹזֶס – משֶׁה.

---

אִגֶּרֶת

מאת

שמשון מלצר

למלכה אחותי

שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אֶכְתֹּב לָךְ אִגֶּרֶת,

מִכְתַּב גַּעְגּוּעִים תְּמִימִי –

אֵלַיִךְ, נִלְבֶּבֶת, יָפָה, נֶאֱהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת כְּאִמִּי.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. שָׁכַבְתִּי יָגֵעַ

מִיּוֹם שֶׁל חַיִּים וִיגוֹנָיו;

וְעַרְתִּי, הִרְהַרְתִּי – וְשׁוּב בָּךְ נִזְכַּרְתִּי.

וְאִם מִכְתָּבִי לֹא יַגִּיעַ, אָמַרְתִּי,

אֶכְתֹּב לָךְ, אֶכְתֹּב לָךְ מִכְתָּב!

אֶכְתֹּב לָךְ בְּקֶצֶב. אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב

בִּדְפוּס שֶׁל חָרוּז הַכָּפוּל.

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – יַעֲמֹד וְיַגִּיעַ

אֵלַיִךְ אַחַר הַמַּבּוּל!

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

מֻנָּח עַל־גַּבֵּי הַכָּרִית;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת תָּמִיד לִי מַזְכֶּרֶת –

אוֹתָךְ, אֲהוּבָה, הִיא תָמִיד לִי מַזְכֶּרֶת,

אוֹתָךְ וַאֲשֶׁר לִי הָיִית.

שֶׁאַתְּ, הַמְאֹרֶשֶׂת, הָיִית מְכַבֶּסֶת

חִתּוּל עִם חִתּוּל לִי מִבַּד;

וְאַתְּ מְמַהֶרֶת לִגְמוֹר הָאִגֶּרֶת:

סְלַח לִי, חָתָן, שֶׁאֲנִי מְקַצֶּרֶת,

כִּי אָח קְטַנְטַן לִי נוֹלַד.

שֶׁאַתְּ, הַנֶּחְמֶדֶת, הָיִית מְלַמֶּדֶת

זְכוּת לַנּוֹלַד בִּמְאֻחָר:

הוֹי, בּוֹאוּ נָא הֵנָּה, רְאוּ נָא, רְאֶינָה,

אִם אֵין זוֹ בֻּבָּה שֶׁכָּמוֹהָ אֵינֶנָּה,

רְאוּ אֶת עֵינוֹ מַה תִּזְהָר!

הַאִם כָּךְ הָיִיתִי רַב־חֵן וְיָפִיתִי,

אֲנִי הַמְיֻתָּר לְאֶחָי,

שֶׁאַתְּ מְתָרֶצֶת וְאַתְּ מְרַחֶצֶת,

וְאַתְּ מְיַפָּה וּפוֹעָה וּמְצַיֶּצֶת

לַרְאוֹת הַגֻּמּוֹת בִּלְחָיָי?

גַּם אַתְּ מַה יָּפְיֶפֶת מוּלִי אַתְּ נִשְׁקֶפֶת

מֵאָז מֵעַל־גַּב צִלּוּמֵךְ;

אֶתְאַו לַחֲבוֹק אֶת רֹאשֵׁךְ וְלִנְשׁוֹק אֶת

הַפֶּה וְהַלְּחִי, הַגַּבּוֹת, הַתִּסְרֹקֶת,

עֵינֵךְ וְחֶמְדַּת עֲלוּמֵךְ.

חֻלְצָה שֶׁל מַלְמֶלֶת מֻשְׁבֶּצֶת סַלְסֶלֶת

אַתְּ שָׁם רְכוּסָה עַד צַוָּאר;

חָצִית מְפֻעְמֶנֶת יוֹרְדָה מְלֻכְסֶנֶת

מִמֹּתֶן עֶדְנָה בִּקְפִילָה מְמֻתֶּנֶת –

הַאַתְּ הִיא אוֹ זְמַן שֶׁעָבָר?

עַל מָה אַתְּ נֶעֱצֶבֶת, עַלְמָה נֶאֱהֶבֶת?

כִּי עֶצֶב אֶרְאֶה בָּךְ הוֹלֵךְ;

דַּבֵּר, צֶלֶם־כֶּשֶׁף, עֲנֵנִי בַּנֶּשֶׁף!

הַכֹּל יְשֵׁנִים, רַק לִבִּי עֵר בַּקֶּשֶׁב –

דַּבְּרִי, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ!

אַךְ אִם אַתְּ מַחְרֶשֶׁת – נַפְשִׁי לִי לוֹחֶשֶׁת

חִידַת תּוּגָתֵךְ בְּלֹא קוֹל;

אֶשְׁאַל וְאֶדְרשׁ אֶת שְׁלשִׁים וּשְׁלשֶׁת

שְׁנוֹת חַיָּתִי וְאֵדַע גַּם לִנְחוֹשׁ אֶת

פִּתְרוֹן עִצְּבוֹנֵךְ הַגָּדוֹל.

שֶׁאַתְּ חִתַּלְתִּנִי וְאַתְּ גִּדַּלְתִּנִי,

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי אֲנִי;

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי – וּבֵן לֹא הָיִיתִי,

וּבֵין שֶׁמֵּאַנְתִּי וּבֵין שֶׁרָצִיתִי

לוֹמַר לֹא יָכֹלְתְּ לִי: בְּנִי.

אַךְ עֵת שֶׁגִּדַּלְתִּי נוֹצָה וְהִתְחַלְתִּי

לָצֵאת וְלָעוּף מִן הַקֵּן,

נָתַתְּ לִי לַדֶּרֶךְ לִבֵּךְ, וְגַם עֵרֶךְ

כֵּלִים לְמִטָּה, וְכָרִית שֶׁלַּדֶּרֶךְ,

כְּאֵם הַנּוֹתֶנֶת לַבֵּן.

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת הִיא זוֹ, לֹא אַחֶרֶת,

שֶׁשַּׂמְתְּ לָךְ תָּמִיד לַמְּרַאֲשׁוֹת:

בִּפְנִים אֲדֻמָּה הִיא, כֻּלָּהּ מִפְּלוּמָה הִיא,

בְּחוּט הַשָּׁנִי בִּתְפָר־יָד חֲתוּמָה הִיא –

צִפּוֹת רַק עָשִׂית חֲדָשׁוֹת.

שָׁלשׁ אָז תָּפַרְתְּ לִי צִפּוֹת וְאָמַרְתְּ לִי:

בַּבַּיִת בְּאֵלֶּה עַטֵּף;

וְזוֹ הַפּוֹרַחַת – לַדֶּרֶךְ לָקַחַת,

לָשִׂים עַל סַפְסָל בָּרַכֶּבֶת מִתַּחַת

לָרֹאשׁ שֶׁבַּלֵּיל הוּא עָיֵף.

נָסַעְתִּי, נָסַעְתִּי – עַד הֵנָּה הִגַּעְתִּי.

דָּהוּ הַפְּרָחִים בַּצִּפָּה;

הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב לַזְּמַן הָיוּ טֶרֶף,

אָכְלָה בָּם שִׁנּוֹ וְקָרְעָה בְּלִי הֶרֶף,

גַּם מַחַט גַּם חוּט לֹא רִפָּא.

הַחוּט וְהַמַּחַט הִשְׂכִּילוּ אַךְ יַחַד

לַצִּיל עוֹד שְׁתֵּי צִפִּיּוֹת –

אוֹתָן רַק הַשְּׁתַּיִם רִקְמוֹת הַיָּדַיִם

שֶׁאַתְּ, יַקִּירָה, בָּן רָקַמְתְּ אוֹתְיוֹתַיִם

מִשְּׁמִי בְּעִטּוּר זִכְרִיּוֹת.

וְיֵשׁ אֵשֶׁת חֶסֶד שֶׁהִיא הַכּוֹבֶסֶת

אוֹתָן הַצִּפּוֹת הַלְּבָנוֹת:

וְזוֹ אֵשֶׁת חֶמֶד הִיא גַם הַמְרַחֶמֶת

אוֹתָן בַּגִּהוּץ וּמְיַשְּׁרָה בָּן כָּל קֶמֶט

בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְטַנּוֹת.

כִּי הִיא הַיּוֹדַעַת מִי אַתְּ לִי וּמָה אַתְּ,

וּמַהִי לִי זוֹ הַשְּׁאֵרִית:

וְעֵת נְעָרֵינוּ יֵצְאוּ לְפָנֵינוּ

שַׂחֵק כַּדּוּרֵי־כָּרִיּוֹת בְּחַדְרֵנוּ –

נַצִּיל מֵהֶם זֹאת הַכָּרִית.

כִּי אַתְּ נְשַׁמְתִּיהָ, וְאַתְּ רְקַמְתִּיהָ,

חוּטֵי אַהֲבָה בָּהּ רָקַמְתְּ:

מִיפִי עֲלוּמַיִךְ, מֵאֵשׁ כְּלוּלַיִךְ

וּמֵהִרְהוּרֵי הַנְּדוּדִים בְּלֵילַיִךְ

אֶל תּוֹךְ נוֹצוֹתֶיהָ לִי שַׂמְתְּ.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

עַל זוֹ הַכָּרִית הוּא נִשְׁעָן;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת עַתָּה לִי מַזְכֶּרֶת

אוֹתָךְ, רְחִימָה, וּרְעָדָה בִּי עוֹבֶרֶת:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן?

כַּמָּה רְחוֹקָה אַתְּ! הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת

כִּי פֹּה אֲחַכֶּה לָךְ תָּמִיד?

הַדֶּלֶת סוֹבֶבֶת, וְאַתְּ, הַנִּלְבֶּבֶת,

נִכְנֶסֶת וְעַל מִטָּתִי אַתְּ יוֹשֶׁבֶת…

"הִנֵּה הִיא, הִנֵּה הַכָּרִית.

הֵילִיכִי, הֵילִיכִי, רֹאשֵׁךְ נָא הַנִּיחִי.

כַּמָּה הוּא יָגֵעַ, רֹאשֵׁךְ!

הַרְשִׁי וְאָעִירָה. יָדִי אַעֲבִירָה

עֲלֵי תִסְרָקְתֵּךְ הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהֶאֱפִירָה,

אֵשֵׁב וְאֶשְׁמֹר עַל יָדֵךְ.

הַלַּיְלָה רוֹגֵעַ. עִם שַׁחַר בּוֹקֵעַ

אַרְאֵךְ נְכָדַיִךְ – בָּנָי.

עַתָּה הֵרָדְמִי נָא. יִשְׁנִי נָא, יִשְׁנִי נָא…"

הַאִם אַךְ מִקְסָם הוּא, נַפְשִׁי לִי הֵכִינָה?

רְדוּ, הַדְּמָעוֹת, עַל פָּנָי!

אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב בִּדְפוּס שֶׁל הַקֶּצֶב,

אֶחְרֹז דְּמָעַי עֲלֵי חוּט;

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – הוּא יִחְיֶה וְיַגִּיהַּ

קִבְרֵנוּ אַחַר שֶׁנָּמוּת.

תש"ב