1, ש"ז, — א) אבן יקרה אדֻמּת הגון, Rubin;rubis;ruby: אֹדֶם פטדה וברקת הטור האחד שמות כח יז. בעדן גן אלהים היית (מלך צור) כל אבן יקרה מסכתך אֹדֶם פטדה ויהלם יחזק' כח יג . – ואמר בן סירא: כומז2 אודם על ניב זהב, משפט שיר על משתה היין ב"ס גני' לה ה. – ור"י הלוי: שתה ומצה שפת אֹדֶם ורוות בצוף פיה מגדי (בעלת כשפים). — ב) *עצם גון האדֹם, Röte; rougeur; redness: המאדם אודם בשפה חייב ירוש' שבת ז י ג. – ובסהמ"א: והמראה הזה שהוא מעורב מלבנונית ומעט אודם הוא הנקרא פתוך רמב"ם, טומא' צרע' א ד. שמה שיהיה הלובן חלוש יהיה מעט האדמימות כאשר יערבו בו יותר נראה אודם חזק הוא' פי' המשנ', נגע' א ב. שיתאדמו העינים מסוד אודם המחשיך הראות לא אודם הכעס לבד ר"מ קורדובירו, אילמה, עין שמש ב לא. – ובהשאלה: בסוד הלבנת הכתר המלבין אודם הדינים שם ג ז. לובן ואודם החסדים והגבורות (עמה"מ, רישא דז"א טז). — ג) *מקום אדום בגוף: האודם שבשפה נדון כבית הסתרים תוספתא נגע' ב יג. ואודם השפתים נידון כבית הסתרים ואינו מטמא בנגעים רמב"ם, טומא' צרעת ו א. – ד) *לֵחה אדֻמּה שבגוף האדם, rote Flussigkeit im Körper ; humeur rouge; red humour: שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וכו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר וכו' נדה לא.. – ג) *זיבה אדֻמּה, roter Fluss; flux rouge; red flux: כיצד שוה (האנדרוגינוס) לנשים מטמא באודם כנשים ביכור' ד ג. למעוטי איש מאודם נדה לב:. אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם אלא האשה באודם והאיש בלובן רמב"ם, מטמאי משכב ומושב א ו.
1 על שם גון האדֹם, אך לאיזה אבן מהאבנים האדֻמּות קראו העברים כך, בזה נחלקו כבר הקדמונים. השבעים והולגטה תרגמו sardius, וכן הפשיטא (יחזק' כח יג) סרדון, וכן מד"ר (שמות לח) שדרגון, והגיה מוספיא שרדנגון (ז' בכר REJ XXIX). ויש אומרים שהוא הנקרא בלעז Karneol, cornaline. רסע"ג תרגם יאקות אחמר, והוא rubis בלעז. וכן ר"י בן גנאח, וכן הסכימו רוב המפרשים, ובמשמעה זו משתמשים בו רוב הסופרים.
2 – המו"ל משערים כי במקום כומז צ"ל כמו. אבל שני הפסוקים שלפניו ושלאחריו שמדֻבר בהם כמו כן אדות חליים, רביד זהב, ומלואת פז: כרביד זהב ובו נפך וספיר כך נאים דברים יפים על משתה היין, מלואות פז וחותם ברקת קול מזמור על נועם תירוש, — הם מעידים כי כומז היא הנוסחה הנכונה. ועי' ניב ונוב.