1, ש"ז, — א) אבן יקרה אדֻמּת הגון, Rubin;rubis;ruby: אֹדֶם פטדה וברקת הטור האחד שמות כח יז. בעדן גן אלהים היית (מלך צור) כל אבן יקרה מסכתך אֹדֶם פטדה ויהלם יחזק' כח יג .  – ואמר בן סירא: כומז2 אודם על ניב זהב, משפט שיר על משתה היין ב"ס גני' לה ה.  – ור"י הלוי: שתה ומצה שפת אֹדֶם ורוות בצוף פיה מגדי (בעלת כשפים).  — ב) *עצם גון האדֹם, Röte; rougeur; redness: המאדם אודם בשפה חייב ירוש' שבת ז י ג.  – ובסהמ"א: והמראה הזה שהוא מעורב מלבנונית ומעט אודם הוא הנקרא פתוך רמב"ם, טומא' צרע' א ד.  שמה שיהיה הלובן חלוש יהיה מעט האדמימות כאשר יערבו בו יותר נראה אודם חזק הוא' פי' המשנ', נגע' א ב.  שיתאדמו העינים מסוד אודם המחשיך הראות לא אודם הכעס לבד ר"מ קורדובירו, אילמה, עין שמש ב לא.  – ובהשאלה: בסוד הלבנת הכתר המלבין אודם הדינים שם ג ז. לובן ואודם החסדים והגבורות (עמה"מ, רישא דז"א טז). —  ג) *מקום אדום בגוף: האודם שבשפה נדון כבית הסתרים תוספתא נגע' ב יג. ואודם השפתים נידון כבית הסתרים ואינו מטמא בנגעים רמב"ם, טומא' צרעת ו א.  – ד) *לֵחה אדֻמּה שבגוף האדם, rote Flussigkeit im Körper ; humeur rouge; red humour: שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וכו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר וכו' נדה לא..  –  ג) *זיבה אדֻמּה, roter Fluss; flux rouge; red flux: כיצד שוה (האנדרוגינוס) לנשים מטמא באודם כנשים ביכור' ד ג.  למעוטי איש מאודם נדה לב:.  אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם אלא האשה באודם והאיש בלובן רמב"ם, מטמאי משכב ומושב א ו.