1, פ"ע, עתיד יֶאְדַּם 2, — היה אָדֹם, rot sein; êtrerouge;  be red: אָדְמוּ עצם מפנינים (איכה ד ז).

— הִפע', הֶאְדִּים, עתי' יַאְדִּים, — א) היה, נעשה אדם, rot verden; devenir rouge; become red : אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יַאְדִּימוּ3 כתולע כצמר יהיו (ישע' א יח). — ובתו"מ: היו שבריה שוין ותוכה מאדים (תוספתא כלים ב"ק ב ו). כל ימים שהיה שמעון הצדיק קיים היה לשון של זהורית (שהיו קושרים בבית המקדש ביום הכפורים בשעת שליחת העזאזל) מלבין משמת שמעון הצדיק פעמים מלבין פעמים מאדים (ירוש' יומא ו מג ג). — ובבשר: בדרוסה משיאדים בשר כנגד בני מעיים בסימנים עד שיאדימו סימנים עצמם (חול' לג:). — ובפני האדם: לשעבר היו פניה (של נעמי) מאדימות מכח מאכל ומשתה ועכשיו פניה מוריקות מן רעבון (מד"ר רות, ותלכנה). — ובלי השם פנים: היתה (הסוטה) מלובנת עושין אותה (המים המרים) שחורה (היתה) מאדמת עושין אותה ירוקה (שם במד' ט). — ובשערות: היו בה (בפרה האדומה) שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מאדים עיקרן מאדים וראשן משחיר וכו' (פרה ב ה). — ובפֵרות: האוג והתותים (חיבים במעשרות) משיאדימו וכל האדומים משיאדימו (מעשר' א ב). — וגון פני הרקיע: כל זמן שפני מזרח מאדימות זהו יום הכסיפו זהו בין השמשות (ירוש' ברכ' א ב:). — ב) *עשה אָדֹם: מנין למאדים בשבת (תוספתא שבת ח כג). אפילו אדומים והלבינום או לבנים והאדימום (שם מקוא' ג ו). שהאדים (עובד אדום את) פני דוד (מד"ר במד' ד).

— פִע, *אִדֵּם, — עשה אָדֹם, rot machen; rendre rouge; redden : המאדם אודם בשפה חייב (ירוש' שבת ז י ג). והכבד מאדם הכילוס הלבן (קאנון ג יב א). — ואמר המשורר: וטפחת נביאי דן בככרות ובאגורה, ומאנת לאֲדֵּם ראש נביא שמרון בחבורה (ר"ש הנגיד, אחי מוסר).

— פֻע', מְאָדַּם 4, מְאָדָּמִים, — צבוע בצבע הדם, rotgefärbt; teint de rouge; dyed red : מגן גבריהו מְאָדָּם אנשי חיל מתלעים (נחום ב ד). ועשית מכסה לאהל ערת אילם מְאָדָּמִים (שמות כו יד).

— הִתפ, הִתְאַדֶּם, — א) נראה והזהיר בצבע אָדֹם: אל תרא יין כי יתְאַדֵּם (משלי כג לא). — ב) *נעשה אָדֹם, נִתְאֶדְּמוּ פניו מכעס, וכיוצא בזה: השמש מתאדמת בגבול המערב ופני מערב מאדימין בעת שקיעתה (מדר' תמורה, ביהמ"ד ילינק א). והעינים מתאדמים באדמימות (ר"מ קורדובירו, אילימה, עין שמש ב כב).