1, – שֵׁם, כִנָּה אלהים את עצמו בו למשה בסנה, Name Gottes; nom de Dieu; name of God: ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם ויאמר אלהים אל משה אֶהְיֶה אשר אֶהְיֶה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אֶהְיֶה שלחני אליכם (שמות ג יג-יד). – ואמר הפַיָּט: אהיה אשר אהיה אשר כל חפצו פעל, הממית והמחיה מוריד שאול ויעל (ר"י הלוי, אשמור' יום ב', ישן אל תרדם, מחז' אויניון). והשם הזה אהיה הוא מקור המקורות ושרש השרשים והכל תלוי בו ואלו המקורות שנכללו בשם אהיה הם כ"ו למנין יהוה (ברית מנוחה י ג).
1 עתיד מן היה. ודרשו חכמי התלמוד את השם הזה בדרך דרש וז"ל: א"ל הקב"ה למשה לך אמור לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות אמר (משה) לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה א"ל הקב"ה לך אמור להם אהיה שלחני אליכם (ברכ' ט:), אמר ר' אבא בר ממל אמר לו הקב"ה למשה שמי אתה מבקש לידע לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נקרא באל שדי בצבאות באלהים ביי' כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות וכו' הוי אהיה אשר אהיה אני נקרא לפי מעשי, רבי יצחק אמר א"ל הקב"ה למשה אמור להם אני שהייתי ואני הוא עכשיו ואני הוא לעתיד לבוא (מד"ר שמות ג). – המקֻבּלים דרשו בו דרשות של סודות ורזים. והחוקרים החדשים הסכימו בכללו לדעת רבי יצחק, אלא שאין להכריע אם זו היתה הוראת שעה או באמת היתה בזמן קדום שם האלהוּת אצל היהודים בצורה זו. ועי' ערך יה'. ויש מפרשים גם אֶהְיֶה שבהוש' א ט: כי אתם לא עמי ואנכי לא אֶהְיֶה לכם במשמעה זו: אני לא אֶהְיֶה שלכם.