אהל
1, ממנו אֹהֶל, אָהַל, *אָהֵל, *אֲהִילָה, *אָהֳלִיָּה.
1 שרש עברי וערבי. בערב' אַהַל أهَل, נשא אשה, אַהִל أهِل, קבל אותו בסבר פנים יפות (לאמר הכניסו להאֹהל), אֹהִל أُهِل, היות נושב (עיר, בית), והשם אַהְל أهْل, משפחה, בני בית, ובלשון ההמון גם דירה. אך החכם נלדקה שולל כל יחס ודמיון בין אהל העברי ואהל הערבי.