אָהַהּ

°, פ"ע, מ"ר אָהֲהוּ, צווי אֲהֵהוּ, - צעק אֲהָהּ מפני רוב צער ויגון, ‎Aha rufen; dire Ahah! to say alas!‏‏: ואמר (רסע"ג) הוגד וכו' אוֹהֶהּ מן אהה וכו' ונפשם לא אַהַהַהּ 1 (תשי' דונש על רסע"ג).  אָהְהוּ חרס וסהר מלהגיה למולי (ר"א קליר, קינ' לת"ב, אאדה). - וצווי: אַהֵהוּ ישרי אהמו כשרי, איכה כמעט נטיו רגלי באין שפכו אשורי (הוא, קרוב' לת"ב, אאביך).



1 העיר המו"ל שם כי צ"ל אָהֲהָה.

חיפוש במילון: