1 משק' תופין, שופין, ועי' הערה לאוּבִיל. מקור המלה אינו ידוע, ועי' הערה לקמן.

2 כך בתוספתא כ"י אירפ' הוצ' צוק', ובנוסח' באדוניא, והגר"א הגיה בארונות.

3 גרסת הרי"ף, והיא העקר. וטעה לוי שהביא אודייני גדולה, כי המלה גדולה שיכת להמלה מכולן.

4 כך גרסת הספרים שלנו. ויש גרסאות אחרות אורייני, אודיני, אדוניא, וכדומה, וכמו רוב הגרסאות כן רבו הפרושים. ר"ח והערוך בשמו ורש"י במו"ק פה פרשו מכתשת גדולה, ובעל המחקר על מס' אבל בספרי השנה של בריל (Brülls Jahrb. I, 54) הביא ראיה כי המדוכה היתה משמשת לישיבה מהמאמר על מדוכה זו ישב חגי. וכן לעמידה: כפי אסיתא וקום עלה (מו"ק כב:). (להשערת נורברג שם עפ"י לשון סורית אודנא-אהל אין מקום פה). אבל מה ראו חכמים להזכיר מכתשת ולא כלי אחר? ובב"ב קמד. לא הניח להם אביהם אלא אודייני פרש"י וכן רגמ"ה בור וכסויו, ותוספ' שם הביאו גרסה אחרת אידווני ופרשו ספסל גבוה. וכן ר"י גיאת: שלחן גדול שעומדים עליו. להרמב"ם היתה כנראה הגרסה אורייני ופרש ארון. והנה משלשה המשכבים הנזכרים בכאן ובשמח' יא: כסא או ספסל, ואודייני, וקרקע, נראה כי אודייני הוא משכב נמוך מכסא וגבוה מקרקע. וכן נראה מהתוספתא שאם נטלה מהמטּה קצרה ושתי כרעים, וכו' ובכן קצה אחד נוגע בקרקע, היא כאודניא. ואפשר שבמשכב כזה השתמשו שומרי השדות כדי שלא לשכב ע"ג הקרקע מפני הטחב, וכשהיו נשכרים לבעלי השדה היו מביאים האודייני שלהם, וזהו מה שאמרו בגמ' (ב"ב שם) שאני אודייני דלנטירותא הוא דעבידא, ויהיה דומה פרוש זה לפרושו של ר"י גיאת ור"ת שם שפרשו כמו"כ אודייני כלי תשמישו של השומר. ואולי עקר משמ' אודייני אינו משכב נמוך אלא כל שטח של לוחות, וישמש למשכב או לכסוי, כגון לכסות בו בור וכדומה. ור"ש בר"ש בספ' המליצה (הוצ' דר' בכר, 37) פרש כסא קטן, וגרס אדינה. ובדבר מקור המלה לא נתקררה דעתי בכל מה שאמרו לוי וקוהוט ויסטרוב וקרויס.

5 בספרים שלנו: אוֹ ע"ג מטלתא דכרמא אודייני. אך הגר"א הגיה והשמיט את שתי המלים מטלתא דכרמא, וכן היתה גרסת הרמב"ן ויתר הפוסקים ונראה כי הן פרוש שהוסיף לומד על הגליון ונכנסו אחרי כן בתוך גוף המאמר.