1, ש"נ, סמי' אַוַּת, בכנ' אַוָתִי, – תשוקה ורצון לדבר מה, Lust, Begehren; plaisir, désir; lust: בכל אַוַּת נפשך תזבח ואכלת בשר (דבר' יב טו).  ועתה לכל אַוַּת נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו (את דוד) ביד המלך (ש"א כג כ).  בְאַוָּתִי ואסרם (הוש' י י).  – ולתאוה בין זכר ונקבה: פרא למד מדבר בְּאַוַּת נפשו שאפה רוח תאנתה (ירמ' ב כד).