1 — מלה תורֶה האפשרוּת, תקוה, ספק, חשש, vielleicht; peut-être; perhaps,— אפשרוּת: אוּלַי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה (בראש' יח כד). ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אוּלַי מִשׁגה הוא (שם מג יב).  ויהי בצהרים ויהתל בהם (בנביאי הבעל) אליהו ויאמר קראו בקול גדול וכו' אוּלַי ישן הוא (הבעל) ויקץ (מ"א יח כז). — תקוה: כי אמר (יעקב) אכפרה פניו (של עשו) במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אוּלַי ישא פני (בראש' לב כא). ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אוּלַי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ (במד' כב ו). עתה נלכה שם (אל שמואל) אוּלַי יגיד לנו את דרכנו (ש"א ט ו). פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אוּלַי תרפא (ירמ' נא ח). עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אוּלַי תוכלי הועיל אוּלַי תערוצי (ישע' מז יב). יתן בעפר פיהו אוּלַי יש תקוה (איכה ג כט). — חשש לשעבר: כי אמר איוב אוּלַי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה). — חשש להוה: ויאמרו איש ישראל אל החוי אוּלַי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית (יהוש' ט ז). — חשש לעתיד: אוּלַי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר (בראש' יח כח). הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק אוּלַי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה (שם כז יא-יב).  —  ועם לא: ויאמר אליו העבד אוּלַי לא תאבה האשה ללכת אחרי (שם כד ה). — וכמו אפילו: כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אוּלַי יעשה זרים יבלעהו (הושע ח ז). — ובמקום לולא: ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אוּלַי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי (במד' כב לג). — ועם ב בראש °בְּאוּלַי: ואם באולי היה ראוי לבוא על ישראל שום אבילות וכו' (צרור המור, ויחי). ואם באולי נמצאו בנביא דבר או דברים שנראה שהם סותרים (העקרים ג ב). ק"ק רודס יצ"ו הסכימו וקבלו עליהם בחומרות גדולות שלא יוכל שום ישראל וכו' להיות קהיי"א על הקהל וכו' ומינו עליהם ג' פרנסים וכו' ואם באולי הקצין וכו' ירצה לשום עליהם קהייא שישתדלו בכל מאמצי כחם שחפץ הקהל יבא לידי גמר (שו"ת רדב"ז ג תסז). אם באולי יעלה על הדעת שיש בספר הזה דברים שהם נגד האר"י ז"ל אל ידינני לכף חובה אלא יתלה הטעות בחסרון ידיעתי (הקדמ' משנת חסידים). שאם באולי הקהל יתעצם ויבחרו להם שוחטים אחרים במקומך וכו' ריוח והצלה אעמיד לך ממקום אחר (שו"ת שמש צדק'  יו"ד ב).  ומצוה ג"כ על כל גדול העיר כשיערב (ערוב תבשילין) לעצמו שיערב לכל בני עירו שאם באולי יהיה אחד מבני עירו טרוד ולא יערב וכו' שיצא בערובו (הלבוש או"ח תקכו ז). אם באולי לא ימצא (העורב ששלח נח מהתיבה) מנוח ומחיה עדין מ"מ קרוב הדבר שיוכל לשוב לפחות (פענח רזא, נח ה). צוה לו שאם באולי ישלח יברור לפחות הכשרים בעיניו באולי לא יטעו (שם, שלח).

הנרדפים: *אֶפְשַׁר, *שֶׁמא.