*1, ש"נ, מ"ר אוּמוֹת, — א) פֵרות כבושים מרֻסקים או מבֻשלים וכיוצא בזה שנעשו כעין גוף רך אחד, Marmelade; marmelade; marmalade: אם היה (השרץ שנמצא בריחים של בית הבד) נוגע באום (טהר' ט ח). התמרים והגרוגרות שהפכן ונעשו אום (תוספתא עוקצ' ב ז). היתה לו אום של זיתים ועתיד להופכו(ה) כיון שתקע בה יתד אעפ"י שיש בה גושין הרבה הרי אלו אינן חיבור (שם טהר' י יא). גרגרין שנשרו במים ונעשו אום (שם יב). שרץ שנמצא על אום של זיתים והן הזיתים שנעשו כולן גוף אחד אפילו נגע בכשעורה הכל טמא (רמב"ם, טומא' אוכל' ו טז).