ב. אחו
ממנו
--נִתפ', °נִתְאַחְוָה, נִתְאַחְווּ, --נעשו אחים, sich verbrüdern; fraterniser; fraternise: שנתאחוו בני יהודה ובנימין ונדבקו בתועבות מלכי ישראל (רש"י זכר' יא יד). שנתאחוו (שמעון ולוי) כאחד בכלי חמס במעשה שכם (ר' בחיי, ויחי). בני אל תתאחוו עם הכסיל (מעל' המדות, יחיא' רופא, מדת הסכלות).