א. אַחֲוָה

1, ש"נ, — א) קרבת אחים, Bruderschaft; fraternité; brotherhood: ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את הָאַחֲוָה בין יהודה ובין ישראל (זכר' יא יד. — ב) *אהבת אחים, Brüderlichkeit, Bruderliebe; amour fraternel; brotherly love: השוכן בבית הזה (בביהמ"ק) יטע ביניכם אחוה ואהבה שלום וריעות (ירוש' ברכ' א ג ג). בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחים אלו לאלו ותרעינה באחו אהבה ואחוה בעולם (מד"ר בראש' פט).



1 משקל אַהֲבָה. מן השם אחו, אח.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים